קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 560
    • ח
    שיתוף - לביקורת הוראות בטיחות לרעידת אדמה
  • חנה ש. //
    • בס"ד

    - עזרא, אני פוחדת.

    - אני יודע שאת מפחדת, את מקיימת את הכתוב "אשרי אדם מפחד תמיד"

    - תודה בעלי, שאתה מכיר אותי היטב, אבל הפעם אני באמת פוחדת.

    - כן רבקל'ה, אני מבין.

    - לא פשוט עזרא, אנחנו יושבים על קו השבר הסורי אפריקני, האדמה מתחילה לרעוד.

    - בטורקיה היא רעדה לפני שבועיים, ועכשיו כאן, זה ממש מפחיד אותי.

    - אז מה את מציעה לעשות רבקל'ה?

    - זהו שאני לא יודעת, זו בדיוק הבעיה, איך אני אמורה להתמודד עם משהו שאינני יודעת שום דבר בקשר אליו.

    - טוב אז קודם כל אני יכין לך עכשיו כוס של וויסקי טוב מעורב במיץ תפוזים כדי שתהיה לך שינה טובה, לא בריא לך להישאר ערה ולחכות למה שלא יקרה.

    - לא עזרא רק לא וויסקי, תאר לך שאני ישנה חזק פתאום הציפורים מתחילים לצייץ בקול מוזר ולנוע אנה ואנה.

    תגיד לי מהן ההוראות של פיקוד העורף, בבקשה ממך עזרא.

    - רבקל'ה שכחת?! ה' שומר עלינו בכל רגע, בטחי בבורא עולם, כל הבלגן בעולם הולך להביא אותנו לקראת מטרה טובה מאוד.

    - נכון נכון, עזרא, אבל בוא נעשה השתדלות, אז מה הם אומרים הפיקוד העורף?

    - אז ככה הם כותבים: בזמן רעידת אדמה, שטח פתוח - הכי בטוח!

    טוב, עזרא אני חושבת שהלילה אני מעדיפה לנוח קצת על הספסל בפארק.

    -אל תגזימי, רבקה, את יכולה להצטנן חלילה, ואז מה? תגיעי למיון, שם בטוח תהיי רחוקה משטח פתוח.

    עזרא, יודע את נפש אשתו ויודע כי רק פחד גדול יותר מהפחד הקודם שלה ירגיע אותה.

    הוא לא צריך להתאמץ הרבה כדי לשכנע אותה להישאר בבית.

    - ההוראה הבאה היא להזיז רהיטים.

    - נו עזרא, ב'אמת נראה לך שזה יועיל, הרי אם הבניין יקרוס, משנה לכל הבטון הזה איזה מדף קטנטן.

    - אני פשוט חושב שאולי את צודקת, שתי דקות ואני מוציא את הברגים מהמדף כאן קרוב למיטה שלך.

    - אוי, נו עזרא והיכן אניח את הספרים? והמשקפיים? ובכלל אתה עכשיו תעשה לי מלא אבק, ורעש.

    - אבל רבקל'ה אם הבנין יקרוס ממילא יהיה מלא אבק, נראה לך שקצת אבק של קדיחה זה משמעותי?

    -עכשיו כשאני חושב על זה אולי עדיף לעדכן את הטלפונים שלנו ברשימה לשעת חירום, את הטלפונים נשים ליד המיטה, כי את המדפים אני מוריד.

    - אני יאמר לך בקצרה עוד כמה הוראות שאני קורא פה, אל תלכי לחוף הים בשבועות הקרובים, אל תעמדי ליד חלון, תתרחקי מכבל גז או חשמל, הצמדי לקירות פנימיים, צאי לחדר מדרגות, או, יש כאן הוראה חשובה מאוד, שימי לב, אנחנו צריכים לקבוע מקום מפגש.

    - מה פירוש מפגש לשם מה?

    - זהו מקום מפגש של הניצולים.

    - בסדר, נראה לי בבית של ברכה, אם הוא יישאר עומד על תילו.

    - ברכה, שלום מדבר אבא

    - אבא למה אתה מתקשר עכשיו אחד בלילה, הכל בסדר, קרה משהו.

    - אוי, מצטער עם הערתי אותך, פשוט אמא ואני קבענו מקום מפגש אצלך בבית

    - מקום מפגש? למה?

    - לא, זה, פשוט, אנחנו, זאת אומרת אמא, חוששים קצת בגלל כל הרעידות אדמה, אז קבענו אצלך.

    - אבא, הכל טוב איתכם?

    - לא יודע אנחנו כל הזמן מוטלים בספק, בסוג של קו שבר.

    - אבא, נראה לי שאתם חרדתים, אתם צריכים טיפול נגד חרדה

    - לא מירי, זאת לא חרדה זו פשוט מציאות שצריך להתמודד איתה, אנחנו פשוט נערכים

    -שאול שואל אם אתם רוצים שיבוא לישון אצלכם הלילה

    - אהההם, רבקל'ה את רוצה ששאול יבוא?

    - ואיך הוא יעזור למירי בחילוץ אם היא תצטרך עזרה, וחוץ מזה כמעט גמרנו לארוז את כל הרהיטים בבית, היכן בדיוק הוא יישן?

    (הקטע הזה לא נכתב בהומור על כל מנבאי העתידות ולא על אנשי החרדות הוא נכתב כהדרכה פרקטית למקרה חירום)
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: חנה אביטל, ג. בן שקד, לי@.ס ועוד 19 משתמשים22 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מכונתכתיבה
    חחחח אהבתי!
  • 557
    • ח
    שיתוף - לביקורת ואם בגבורות
  • חנה ש. //
    • בס"ד

    היום אני חוגג יום הולדת תשעים, תודו שזהו אירוע מרגש ביותר.

    קודם כל לא כל אחד זוכה להגיע לגיל הזה ודבר שני המספר תשעים הוא מספר מרשים ביותר.

    כולם ברכו אותי ודברו על כך שזכיתי להגיע לגבורות.

    האמת היא שהחלטתי לחגוג הפעם עם עצמי בלבד, לא מגיע לי? תשעים שנה אני חי עם עצמי, מהבוקר ועד הלילה ומהלילה ועד לבוקר שלמחרת, תודה לבורא.

    איך חוגגים עם עצמך? אתם שואלים, ובכן, דבר ראשון לחשוב, התחלתי לחשוב על החיים שלי.

    לא שאני לא חושב לעיתים קרובות אבל הפעם הישיבה על כיסא הנדנדה בן השישים היתה בהגדרה למטרת חשיבה.

    הכנתי לעצמי כוס תה טעים כמו שלמדתי להכין במשך השנים עם ניחוח משכר, שמתי לעצמי כמה עוגיות של עבאדי שאני כבר רגיל אליהם, תתפלאו אבל הייצור שלהם התחיל באלף תשע מאות עשרים ושמונה, מה שאומר שכשאני נולדתי הם היו קיימים כבר חמש שנים בשוק דאז.

    טוב אינני רוצה לסטות מהנושא, רגע, רגע, תנו לי להיזכר היכן הייתי, אהה כן, אני יושב כדי לחשוב על החיים שלי, מי יודע עוד כמה זמן נשאר לי לחשוב עליהם?

    מתי הבנתי שמה שלא אעשה עכשיו אז גם בעתיד לא אעשה? מתי הבנתי מה באמת חשוב לי, ומתי התחלתי לנצל את היכולות הפנימיות שלי?

    אם אתם חושבים עכשיו שלא עשיתי הרבה דברים, אתם טועים.

    אני איש עשייה, לא סתם איש עשיה, העשייה הזאת הכניסה לי כמה גרושים, וכשאני אומר כמה גרושים אני מתכוון לכמה גרושים, מקווה שהבנתם אותי, אצלינו לא נהגו להסביר את ההומור היבש, אבל היום, אתם יודעים הכל אחרת, אנשים של היום לא מבינים את ההומור השנון והמבריק של פעם.

    אז אומר לכם במפורש עבדכם הצנוע היה איש עסקים נכבד, נגיד בקהילתו, זה לא דרש ממנו, הכוונה ממני, כן? הרבה מאמץ שהרי ניחנתי במעט עזות, חוצפה בלשוננו, הקפדתי כמובן להשתמש בו אך ורק לצורך משא ומתן קשוח, קשיחות שהיתה עטופה במעטפת של בוז קל.

    כך שאינני מדבר על הישגים בתחום הכלכלי.

    באחד מימי ההולדת שלי, המוקדמים, לפני כמה עשרות שנים, כהרגלי מכבר השנים, ישבתי לחשבן חשבון נפשי, וזאת עליכם לדעת אני אדם יישר למדי, וחשבון למדתי קצת, ואת ההמשך השלמתי בעסקאות מחושבות מכל הכיוונים.

    לא אמרתי זאת בכדי להתגאות, בגילי הגאווה כבר לא תופסת מקום, הפרופורציות שלי משתנות, ראיתי הרבה מאוד דברים בחיי.

    לא אמרתי שאין גאוותנים בגיל תשעים בבקשה תדייקו אותי, אמרתי שאני לא חש את רגש הגאווה, למרות שקיבלתי הרבה כבוד על התרומות הנכבדות שלי, אבל תעזבו, זה הכל חיצוניות.

    אדם יושב עם עצמו וחושב מה אני באמת רוצה? כאשר אעזוב את העולם אדע שעשיתי כאן משהו שהיה חשוב ובעל ערך?

    נו, נו, וכי מה יהודי רוצה אם לא לעשות נחת לבורא יתברך?

    אז אני אגיד לכם את האמת, כל כך רציתי לעשות נחת רוח לבורא, אבל מה?

    הרי בכל מצווה ומצווה שאנו עושים אנו עושים נחת לבורא, ואני? רציתי לעשות משהו מיוחד, משהו מיוחד שלי, ממני, משהו שאני ארגיש שיצאתי מגדרי כדי לעשות נחת למעלה.

    חשבתי לעצמי במה אבחר, מעבר לכל הדברים ה"לכאורה" רגילים שאני עושה, משהו ייחודי. צדקה אני נותן בשפע, תפילות אני מתפלל בנחת, תורה אני כמובן קובע עיתים ומקפיד עליהם במסירות.

    ושוב התחלתי לשאול את עצמי שאלות, כפי שאתם בוודאי כבר הבחנתם, זוהי דרכי להגיע לנקודה אותה אני מבקש, זוהי דרכי לברר את הדברים, ואם אתם חושבים שאדם בגיל תשעים כבר יודע הכל, הכל כבר מבורר אצלו, אז שוב טעיתם, אם אתה אדם ששואל שאלות אתה תמשיך לשאול אותם, השאלות שלי הן התשובות שלי.

    אני יודע שהיום יש כל מיני טרנדים של טיפולים לנפש, בדור שלי לא היו הדברים הללו, אבל מה נראה לכם לא טיפלו בנפש?

    הנפש שלנו היתה חזקה מאוד, התמודדנו עם קשיים והתחזקנו מהם, הדור של היום לא מתמודד, הוא מחכה לקבל הכל על מגש של כסף, אצלנו לא היו מגשים מכסף אבל עברנו צירופים.

    הוי, אני שוב סוטה מן הנושא, כן, אז היכן הייתי? אהה, נזכרתי, אתם בוודאי במתח אדיר, מה החלטתי לעשות כדי לעשות נחת לבורא שברא אותי.

    אז ככה, החלטתי שאני רוצה להיות קרוב אליו בתפילה, אבל את זה אני כבר עושה. ולכן החלטתי שאני הולך להקדיש שעה אחת, בה אתפלל תפילה אותה אבחר, אבל לא תפילה רגילה אלא תפילה מיוחדת, תפילה שכל כולה תהיה אני כאן כדי לעשות לך נחת.

    זו היתה ההחלטה שלי, ואמנם בחרתי לי שעה בשבוע, בליל שבת קודש פניתי לי לחדרי בחרתי את מה שבחרתי לומר, כעת זהו הזמן שלי להיות עם הבורא, ללא אנשים מסביב, ללא סיבה למהר לצורך כלשהו, שקעתי בתפילה.

    מה אני יגיד לכם, אתם לא יודעים מהי חוויה של תפילה, ואת זה אני אומר לכם ממרום תשעים שנותיי.

    אני מרגיש את הבורא נוכח ממש מולי, כשאיני ממהר ושקוע בכל מילה, המילים מקבלות משמעות אדירה, אני מרגיש חיבור עצום, בחרתי לומר את המילים במנגינה משלי, בנחת ובנעימות.

    מה אני יגיד לכם, חשבתי שאני נותן משהו משלי, מהנפש שלי לבורא, אבל האמת היא שקיבלתי שעה של חוויה, תענוג לנשמה.

    טוב שחשבתי על כך, אני חי תשעים שנה ומרגיש שהתחלתי לחיות אז באותה השנה שקיבלתי על עצמי את השעה הזאת.
    ואת זה אני אומר לכם אחרי תשעים שנה בעולמו של הבורא.

    אגב, שמתם לב שתשעים יש בו את המילה שעת?

    יש קונה עולמו בשעה אחת.

    ויפה שעה אחת.

    ויפה שעה אחת קודם.

    תהא השעה הזאת שעת רחמים.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שלג זורם, אמא למתוקיםם, Yes it's me ועוד 9 משתמשים12 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שרהלה שרהלה
    יפה ביותר! התלבהתי! יום הולדת שמח! עד 120 בבריאות איתנה, שמחה ונחת!
  • 234K
    • א
    שיר כאב מאב אוהב
  • אנונימי 770 //
    • נשמעת אנקה
    עננה מעיקה
    נשמה מתנקה

    בייסורי הגוף
    הלב שטוף
    בכאב אפוף

    תש כוחי
    סורר חוחי
    דואב מוחי

    נפש בוכייה
    בשקט דומיה
    מצפה לאלי'ה

    התפרדו עצמותי
    זעקו אותותיי
    הבאישו חבורותיי

    איה יוצרי
    רפא שיברי
    מכאוב צירי

    כאב הסר
    לגוף חסר
    הובן מסר

    *
    נגוז סבל
    בכל תבל אין חבל

    ימי בשורה
    עת אורה
    אין עוד רע

    בורא רפואות
    עושה נפלאות
    ופלאי פלאות
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: עדר רחלים, אש קודש!, -חיה- ועוד 3 משתמשים6 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שרהלה שרהלה
    יפה מאוד! קולע עמוק ללב!
  • 302
    • ש
    שיתוף - לביקורת התמודדות
  • שלחן עורך //
    • כבר זמן רב לא העלתי קטע חדש.
    ככה זה. יש זמנים שהכל פרה ורבה, ויש זמנים שהכל נהיה בדברו...

    אבל מצאתי משהו שכתבתי פעם, ואף שותף עם אנשים. והתחברתי מחדש.

    **צועד לאיטי ברגליים יחפות,
    החול רותח, האצבעות נשרפות,
    הראש תפוס, המחשבות מתעופפות,
    דעות שונות לתוך מוחי נדחפות...

    המבט מתיישר אל הים הסוער,
    גל אחר גל אל החוף מסתער,
    תופס את עצמי, את הראש מנער,
    כן, אני מרגיש, משהו מתבהר...

    גל גדול, ועוד אחד זעיר,
    דקה של שקט, רק מלח באויר,
    שוב גל ענק מסתער על העיר,
    וגם הוא מתנפץ ברעש אדיר...

    האם לנצח המלחמה תתרחש,
    איה המתווך שבכל מאבק בוחש,
    מי כאן יציע הפוגה, הפסקת אש,
    או כניעה, כשאחד הצדדים יתייאש....

    נסער וזעוף על החול מתיישב,
    אבנים קטנות זורק, חושב,
    מסלול חדש לחיים מחשב,
    רוח חדשה מתחילה בי לנשב...

    זה כל כוחו, זה עוצמתו,
    זה סוד קסמו, וזה כבוד מלכותו,
    כל גל נוסף מעיד על נשמתו,
    ובסוף מתנפץ, כשבחוף איתן התנגשותו...

    לפעמים נדרש להוסיף שובר גלים,
    לבצר את החומות, למנוע חללים,
    אך את המאבק בכח לא נעלים,
    כי רק דרכו אנו עולים ומתעלים....**

    ואיך אפשר לפרסם היום משהו, בלי תמונה מה'בינה'...

    1a77cc09-8e18-462e-bf14-91bda10df035.jpg
    1a77cc09-8e18-462e-bf14-91bda10df035.jpg
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: איש חדש, REBEKA997, -חיה- ועוד 8 משתמשים11 //
    0 תגובות
  • 1K
    • כ
    שיתוף - לביקורת ההפיכה המשפטית, כל האמת! - [הקולות שמנסים להסתיר מכם]
  • כותב השורות //
    • בימים שכאלה כל ישראלי מרגיש את הקרקע בוערת תחתיו
    מאות אלפים ברחובות, התקשורת מגויסת בכל כוחה למען המאבק הקדוש על "הדמקורטייה"
    כלכלנים, הייטקיסטים, מנכל"י חברות, מנהלי בנקים, כולם השמיעו את קולם מעל כל במה אפשרית

    כעת הגיע הזמן לשמוע את הקולות שאולי למישהו נח להסתיר, הקול של אלה שבאמת מבינים את גודל הסכנה בהפיכה השלטונית שמאיימת להרוס את מדינת ישראל, ולהפוך אותה לאוגנדה או במקרה 'הטוב' להונגריה.    ​

    ----
    ד"ר גדי מילא הוא בלשן ולשונאי ובעל תואר בגוף שלישי ללשון, מוצא לנכון להביע עמדה ברורה בשם האקדמיה ללשון –
    "רפורמה במשפטים תהיה אשר תהיה צריכה להיות נדונה במקומות הנכונים והמתאימים לכך, תחום המשפטים הוא תחום ששייך באופן ברור לאקדמיה ללשון ואנחנו דורשים הידברות והתאמה לשונית של נוסח החוק מילה במילה בהסכמה מלאה של האקדמיה, כל דרך אחרת תדרדר שוב את השפה העברית למחוזות לא טובים, ואף ישראלי לא מעוניין בכך".

    מסכים, למשל ה'משפט' של ביבי, מטומטם.
    ----
    פרופ' יפה סמולנובסקי מתמחה באף אוזן גרון, מדברת אתנו על החששות והסכנות –
    "אנחנו כרופאים יודעים לדבר על סיפטומים של המחלה, את הסיפטומים אנחנו כבר יכולים לזהות גם לפני בדיקות מעמיקות, ואנחנו כבר מזהים כרסום מתמשך בדמוקרטייה, זיהום בשיח, ועודף תפקוד ממשלתי, ההמלצה שלי לממשלה, הירגעו, שבו במנוחה שנה שנתיים, אל תתאמצו לעשו פעולות שיכולות להיות הרסניות מבחינה רפואית למדינה, ואז תחזרו אליי להיבדק שוב, בינתיים קחו כדורי הרגעה, שנייה, הנה אני מוציאה מהמחשב, היום זה לא בעיה, המחשב בדרך כלל יודע יותר טוב מאתנו מה נכון למי, ממש כמו בית המשפט העליון".

    הטוב שברופאים... טוב, לא משנה.
    ----
    שמעון בלום 'טסטר' [בוחן נהיגה] מאזור המרכז שבאמתחתו כמה עשרות פסילות של משתמטים מבני ברק, נוגע בנקודה חשובה –
    "אני עוזב בצד את הכח של בג"ץ לפסול חוקים, אחרי שמנעו מהטסטרים את היכולת לפסול בלי סיבה, אני חושב שצריך להיות שוויון בינינו לבג"ץ, אבל מעצבן אותי כשהקואליצייה ההזוייה הזאת מדברת על איזונים ובלמים, מי הם בכלל, הבלם חייב להיות ברגל של טסטר מיומן, לא ברגל של בן גביר, הוא יתן לנהג להיכנס ברכבים של ערבים ברמזור אדום, זה מסוכן!".

    אני עברתי אצלו בטסט חמישי, ממש כמו בבחירות...
    ----
    שלומי, עובד למחייתו כזגג כבר שלושים שנה, מדבר אתנו על הטיעון שמצדד ברפורמה בגלל הצורך כביכול, בשקיפות.
    "כשמדברים על שקיפות במינוי השופטים, אף אחד לא דיבר אתנו, ושלא יספרו לנו סיפורים איך הם בכלל מעזים לדבר על שקיפות? 'שקיפות זה אנחנו', אנחנו עובדים על פי החוק ורק לפי הבקשה של הלקוח, אם הוא רוצה אטום הוא יקבל אטום, ירצה שקוף יקבל שקוף, אל תתערבו לנו בזה, זה לא ייגמר טוב".

    בכל מקרה, תבקשו משלומי אטום, שקיפות זה לא בסטייל.
    ----
    ד. מכונאי רכב מרמלה חושש לדבר אתנו בגלל חבריו לעבודה שמטבע הדברים כולם תומכי הרפורמה, למרות זאת באומץ רב ובגילוי לב הוא אומר לנו –
    "אני שנים מתקן מכוניות שאמרו עליהם בדיוק את מה שאומרים על מערכת המשפט, אוקי מסכים, צריך לתקן, אבל לא ככה עושים את זה, יש תהליך, אתה בונה את זה בשלבים בודק ביסודיות כל בורג וצינור שיכול לשנות את התיקון ולהפוך אותו ליותר יעיל, לשני הצדדים... רק אם אתה עובד לאט וחכם אתה יכול לחייך בסוף היום".

    מקווה שאתם לא מטפלים ברכב שלכם אצל ד.
    ----
    אורי סבר, יועץ תקשורת ומסבירן בינלאומי בשירות משרד החוץ, יודע להסביר לנו את הסכנה בביטול עילת הסבירות –
    "אתם פונים אליי כמסבירן ומבקשים הסבר למה עילת הסבירות זה טוב? איזה מקצוע יישאר לי בלי עילת הסבירו? קחו למשל את השוויון בנטל, איך אני יוכל להסביר לעולם את הרצון של יהודים לשבת וללמוד תורה ולא לשרת בצה"ל, זה הרי לא עובר את מבחן הסבירות של בג"ץ, הרפורמה הזאת תגרור אחריה קריסה הסברתית איומה ונוראה".

    השתכנעתם???
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: יוסי גול, 2020AYELET, זמר ועוד 16 משתמשים19 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    גם השמאלני הכי גדול יסכים לתיקונים כאלה במערכת המשפט... ממש לא! דמוקרטייה. גם את היו"ד הנוספת...
  • 925
    • ח
    שיתוף - לביקורת רעידת אדמה
  • חני כהן :) //
    • היא קמה מאוחר מדי. כמו תמיד.

    שמעה את צמד המילים 'רעידת אדמה' וגנבה עוד חלום מתוק.

    לא ידעה שכשתקום יהיה מאוחר מדי.

    מתוך החלום שמעה את הצרחות. את ההמולה.

    ועדיין המשיכה לישון.

    חשבה שזה רק חלום. כשתקום, תזרח עליה השמש, יחייכו הציפורים.

    כמה טיפשה ותמימה הייתה שהאמינה לכל החלומות שלה.

    כשקמה אחרי חצי שעה, גילתה את נתנאל מלקק שפתיים מוכתמות בכתמי שוקולד, מספר לה שזו העוגייה האחרונה.

    כך נעלמו מול עיניה העוגיות שהיא הכי אוהבת. והכל הכל, בגלל העצלנות שלה.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מסוגל, tovy, תמר בן דוד ועוד 41 משתמשים44 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חני כהן :)
    למי שלא מכיר את העוגיות.... טעים במיוחד. מומלץ לשתות עם קפה טורקי.
  • 450
    • ח
    שיר ##אולי##
  • חני כהן :) //
    • אוּלַי
    מָחָר
    תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ
    וְיִתְרוֹמְמוּ
    גִּבְעוֹלִים

    וְאוּלַי
    מָחָר
    תִּשְׁקַע שׁוּב
    תִּדְעַךְ
    מִתַּחַת
    לַגַּלִּים
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: תמר בן דוד, רעיון טוב, אש קודש! ועוד 8 משתמשים11 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חני כהן :)
    האמת שהכוונה בשיר הייתה לתקווה ולא לשמש עצמה...
  • 618
    • כ
    שיתוף - לביקורת כשהנברשת התנדנדה...
  • כותב השורות //
    • בהשראת אירועי היום...
    מבית היוצר של     מיומנו של אברך

    יום שני ט"ו בשבט ה'תשפ"ג
    12:24 בצהריים


    כשהנברשת התנדנדה

    איציק רץ החוצה בבהלה, תוך כדי הוא כבר חייג לקו הביטחוני של יראי ה' המאושר מטעם וועדת הרבנים וחיכה על הקו בניסיון להבין אם הנברשת התנדנדה בגלל רעידת משנה, או שהיא מתנדנדת עוד מארבע לפנות בוקר אלא שמתחילת ה'סיידר' הוא שקוע בלימוד ורק עכשיו הוא שם לב, הוא ניסה להוריד מהפרק את הרעיון ההזוי שהעלה החברותא שלו, שאולי בכלל הנברשת מתנדנדת בגלל הרוח פרצים שנכנסת בגלל כמה עקשנים חמי מזג שטוענים שהם לא יכולים לנשום.

    כשהנברשת התנדנדה

    הרב ווייס ברגע של קור רוח פינה את כל היושבים סביב הבימה, הוא התחנן מהם לקום ולעבור ל'בית שני' למרות האיסור הגורף שהחיל על לימוד ב'בית שני' שכמוהו כהיעדרות מוחלטת, בהוראת שעה אמיצה הוא האיץ בהם לקחת את גמרותיהם ולהתפנות לשם במהירות מחשש לקריסת הנברשת, שהתנדנדה.

    כשהנברשת התנדנדה

    חצי בית מדרש הרים את עיניו בדאגה, היה אפשר לראות את החרדה המתפשטת על פניהם של חלק מהאברכים שנשותיהם עובדות בקומות הגבוהות של המגדלים, ולמען הסר ספק - החצי השני הרים גם הוא את עיניו, אלא שהוא עשה זאת רק כי החצי הראשון הרים את עיניו.

    כשהנברשת התנדנדה

    היה אפשר לראות זיק של תקווה בעיניו של לייזר שטרן, הוא כבר שנים חולם על 'פינוי בינוי' שנתקע בגלל כמה עקשנים שהוא זכה להתגורר בשכנותם, 'הבניין שלי וודאי ייפול' הוא הרהר תוך כדי שהוא נושא תפילה למרות כל הכעס שיש לו על שכניו, שאף אחד לא יהיה עכשיו בבית, שלא יינזקו חלילה.

    כשהנברשת התנדנדה

    המתמיד של ה'כוילל' התנדנד אף הוא, לא באותו קצב אך באותה מהירות, הסטנדר אף הוא לא נשאר לעמוד בלא ניע, אלא שבשונה מהנברשת הוא לא יציב גם סתם ככה ביום רגיל, וותיקי ה'כוילל' יודעים לספר שכבר שנים הוא מאובחן כחולה פרקינסון רח"ל.

    כשהנברשת התנדנדה

    ר' שאול זלצבך הנהן בהסכמה לאברך העקשן שניסה לשכנע אותו בפעם השלישית שאין באמת מחלוייקס' בין רש"י לרבינו ישעיה ב'שיטה', הוא הנהן בהסכמה והנברשת גם היא, התנדנדה.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: ללי99, יוסף ל, דוד פ. ועוד 19 משתמשים22 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמואל י
    מכאן אתה למד שבכל ימי הרוחות שהיו בחודש האחרון, אף אחד לא הרים את ראשו בכדי לראות שהנברשת לא...
  • 2 23K
    • ד
    אתגר אי המטמון
  • דיונון //
    • אי פעם לפני המון המון שנים, בערך אההממ... כשהייתי ילד.
    הדמות הספרותית שהכי כבשה את דמיונותי היתה של 'ג'ון סילבר' -
    הפיראט החלקלק מ'אי המטמון' שכתב רוברט לואיס סטיבנסון.
    אבל לא רק הוא, כל הסביבה והאווירה 'שבו' אותי -
    הספינות, הדוגיות, התוכי, הרום,
    המטמון, המפות, האקדחים, החרבות,
    התורן, המפרשים, החביות,
    החספוס הקשוח,
    הנימוסים האבסורדיים כל כך כשהם באים מדמויות מפוקפקות של פיראטים אכזריים.
    עולם מופלא ומרתק, אקזוטי, פרוע, תזזיתי, בקיצור - כל מה שאי המטמון האגדי מציע.

    אפילו כתבתי פעם שיר :)
    www.prog.co.il

    שיר - חייו של ג'ספר בין שלשה בתים

    אַ אוֹי! הִתְרַחֵק מִגַּ'סְפָּר!! גַּ'סְפָּר יֶלֶד רָע! גַּ'סְפָּר הוּא בִּרְיוֹן, בּוֹאוֹ צָרָה צְרוּרָה. אַ אוֹי! אֶגְרוֹפוֹ אֶגְרוֹף בַּרְזֶל. מוֹצִיא בְּשֵׁן וָעַיִן. חוֹבֵט בְּעוּל יָמִים, גַּם זָקֵן וְסָב. אַ הוֹי! הִתְרַחֵק לוֹ גַּ'סְפָּר. שָׁט בֵּין הַגָּלִים. תַּחַת...
    www.prog.co.il www.prog.co.il

    אז תנו לנו הצצה לעלילת פיראטים טובה,
    ציירו את העולם הצבעוני הזה,
    את הדמויות עד לפרטים הקטנים שמאפיינים את אישיותם המורכבת,
    מהעגיל באוזן עד הטבק שבמקטרות,
    את הקול הצרוד ואת נקישות קב העץ,
    את הנגן העיוור ואת נער הסיפון,
    את אלו שנולדו בתחתית החברתית והדרדרו לפשע,
    תוך שהם יוצרים לעצמם הילה מעוררת פחד אצל יורדי הים,
    ויראת כבוד נצחית אצל קוראי הסיפורים.
    בבקשה, סיפורים טובים! אפילו חלקי עלילות, אבל שיהיו כתובים טוב!
    וכשתעברו בנמל ותראו את גופתו של ג'ספר תלויה על חבל,
    עמדו דום, הרכינו ראש וזמזמו בקול נוגה:
    תריסר גברים על ארון המת,

    יוֹ־הוֹ־הוֹ, ובקבוק מלא רוּם!

    שתו והפליגו אל עולם האמת,

    יוֹ־הוֹ־הוֹ ובקבוק של רוּם... (סטיבנסון - אי המטמון)
    לחצ/י כדי להרחיב...

    ניפגש באי השלדים בעוד שבועיים בדיוק,
    י"ד שבט תשפ"ג,
    המנצח יזכה באוצרו של פלינט הזקן.
    שמרו על עצמכם.
    אל תפנו את הגב לאף אחד,
    היזהרו!


    נספח
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, מנחם הדר., לוטם ועוד 33 משתמשים36 //
    20 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נודד
    "אהווייייי!!! איפה אתה קפטן?? האוצר בידינו ואתה ישן???!!!" "שתוק חלאה, את מי מעניין האוצר...
  • 351
    • מ
    שיתוף - לביקורת כאשר היית.
  • מתרגשת //
    • כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ נֶעְלָם. לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא הֵבַנְתִּי עָלֶיךָ דָּבָר.

    כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ לָבָן מְעֻרְפָּל. מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּרָה רַק בֶּעָבָר.

    עַכְשָׁו אַתָּה בָּרוּר יוֹתֵר, מִתְבַּהֵר. אֲנִי מְגַלֶּה עָלֶיךָ עוֹד.

    עַכְשָׁו אַתָּה חֹשֶׁךְ קוֹדֵר. אֲנִי פְּצוּעָה, זְקוּקָה לְיוֹד.

    _
    נכתב כתרגיל ספרותי- 'לכתוב שיר שהמילים הפותחות יהיו כשל זלדה, בשירה 'כאשר היית'.'
    נראה אם תנחשו על מה מדובר:)
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: לוצ'י, castamir, רצוני לעשות רצונך ועוד 2 משתמשים5 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרפרזה
    פרפרזה
    זיכרון?
  • 2 4K
    • ה
    דיון אם אתה גבר קורס...
  • היהלומן //
    • ראיתם את הכותרת הזו בימים האחרונים?

    האמת היא שפספסתי פסיק אחד.

    הנוסח המקורי היה כך:

    אם אתה גבר, קורס צילום במיוחד בשבילך

    אז מה יש לנו פה?

    נכון!

    פסיק אחד, שמשנה את כל המשפט.



    יש לכם עוד דוגמאות כאלו?

    משפטים או מילים שפסיק אחד או ניקוד בודד משנים את ההבנה של המשפט?

    כן?

    אז למה אתם מחכים?!
    • חחח
    • תודה
    Reactions: ifatrosh, אש קודש!, בשלנית ועוד 4 משתמשים7 //
    35 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    CO2
    הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות. לנו ולבנינו... לעשות את כל דברי התורה הזאת!
  • 982
    • ש
    שיתוף - לביקורת שוב
  • שרהלה שרהלה //
    • שוב

    שוב היא מביטה בכוכבים המקשטים את הלילה. שוב היא כועסת עליהם, איך שהם הורסים את הזוך של החושך, את הטוהר של השחור.
    ושוב היא חושבת כמה שעות קדימה, וגם כמה קילומטרים. על מקום בו הכוכבים כבר נעלמו, ובמקומם הופיעה שמש גדולה ומסנוורת, אולי יותר מדי.

    ושוב היא מנגבת את הלחי, ואז את העין, ושוב את הלחי. כי היא לא מצליחה להפסיק.

    ויש יופי בכאב שלה, בויתור שלה, בהתמודדות. ויש טוהר עמוק ופנימי ששוטף לה את הלב בכל פעם מחדש, נותן לה כח לעוד.

    וכשגם הלילה שלה כבר נסוג לאיטו, וכשהיא נפרדת ממנו במבט עורג ומתגעגע, היא יודעת שגם השמש של היום תראה את היופי שבכאב, את השלמות של הלב השבור.
    והדמעות השמורות לשעות החושך מתייבשות. ממתינות ללילה חדש.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: רבקה סירוטה, כותב השורות, REBEKA997 ועוד 10 משתמשים13 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    יש משהו עמוק נורא בהתעמקות בחושך ותחושה פנימית שאור הוא בעצם מסנוור "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ"...
  • 473
    • ח
    שיתוף - לביקורת בינה חוצנית
  • חנה ש. //
    • בס"ד

    השעון החכם שלי הוזן בנתונים, נתונים שיוסיפו שיקול דעת לבינה המלאכותית שלו.

    עכשיו אני לובשת אותו והוא מתחיל לצפצף, לסמן לי קווים אדומים, ונותן לי הוראות בלי סוף.

    זה מתחיל על הבוקר.

    רחלי, תחתכי לך סלט בריא, ה-BMI- שלך גבוה, יש לו לשעון החדש שלי, משפט ממריץ מיד לאחר כל הוראה וגם מילת עידוד, הפעם הוא כותב, רק לקחת סכין, קרש ודקה לחתוך.

    מתעלמת משפיצר, זה הכינוי שבחרתי לשעון החכם שלי.

    שפיצר ממשיך ללחוץ, לחתוך לפחות 3 מלפפונים + קוטג' בקטנה, הוא נותן הוראה חדשה.

    בצהריים הוא ביקש ממני לעשות כושר לפחות חצי שעה, ההליכה מהעבודה לבית לא נחשבת, שפיצר מדד את דפיקות הלב והן לא העידו על פעילות ספורטיבית כלשהי.

    בערב הוא מדד לי לחץ דם אחרי שהילדים יצאו מהמיטה שוב ושוב והנה אני רואה הודעה חדשה עם שתי קווים אדומים תחתיה, מצב חרום.

    נלחצתי, מה הוא רוצה ממני השעון החכם החדש שלי, עם בינה מלאכותית כל כך חכמה? לחצתי על הסבר בבקשה, וזו התשובה שקיבלתי:

    אינך עומדת במטלות הבריאותיות שלך, מצב הרוח שלך הינו גבולי, עליך לצאת לנופש בדחיפות כדי לחדש את מלאי הסבלנות הנדרשת למשימות היום – יומיות שלך.

    הייתי צריכה אותך רובוט, בינה מלאכותית חכמה ביותר, כאילו שלא ידעתי את זה, חושבת לעצמי.

    אני מזינה קוד שלוש משמעותו: אני לא מרשה לעצמי לעזוב את הילדים, זהו קוד רגשי.

    הרובוט לא מתרגש, פתרון א' – צאי לחצי יום, בקרבת הבית, יש לך אפשרות להוציא כ300 ₪,אמנם הסכום הזה אינו מיותר ויגרור "אוברדראפט" אבל בשקלול של כל הנתונים זוהי הברירה הכי טובה.

    בערב אני משתפת את בעלי בהחלטות של הרובוט.

    "בשביל זה את צריכה שעון חכם? הרי את יודעת את זה כבר, וגם מקיימת", עונה בעלי בשאלה.

    ומהמהם לעצמו בשקט, יכולתי להגיד לך את זה בעצמי.

    האמת היא כשקניתי את השעון הנבון ציפיתי שהוא יעשה במקומי את העבודה, אולי אני צריכה רובוט אחר, לא אחד כזה שמקבל החלטות, אחד שמבצע.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: מהודר!, ג. בן שקד, (:1234 ועוד 12 משתמשים15 //
    0 תגובות
  • 2 4K
    • ה
    שיתוף - לביקורת מכתב תודה לברסלב אחד
  • הודיה לוי. //
    • אתמול הלכתי ברחוב יפו, כפוף קומה ונטול מצב רוח. עיני מנו את הלכלוכים שעיטרו את המדרכה, את הזכוכיות והסיגריות שהושלכו בפינות הרחוב.

    התמונות צפו מול עיני בזו אחר זו: התמונה של שבי ששבוע הבא תחגוג שלושים בבית שלנו. התמונה של מאיר חוזר בשתיים בלילה שריח אלכוהול חריף דבוק בבגדי. התמונה של איציק דורש את השכר דירה שאין לי מאיפה לתת לו.

    ספרתי את הכתמים שעל הרצפה. ספרתי את הלכלוכים שבחיי.

    ופתאום, ראיתי אותך. פתחת את החלון ושרת: "נ נח נחמ נחמן מאומן".

    בתחילה אפילו לא חשבתי להזיז את האישונים מהרצפה. 'עוד משוגע אחד', אמרתי לעצמי והמשכתי ללכת.

    אבל אתה, לא ויתרת לי כל- כך מהר.

    ירדת מהמכונית והתחלת לרקוד. שני פאותיך, זהובות בקצותיהן, התבדרו עם הרוח הירושלמית. נעלי הבלנסטון זזו בקצב מושלם. רגל ימין נעה קדימה. השמאלית - אחורה. הרמת את שתי זרועותיך אל השמים, שרק לאחר מכן גיליתי עד כמה היו בהירים, ושרת: הקב"ה אנחנו אוהבים אותך. צלילים נשבו בין אצבעותיך.


    חייכתי חיוך עגום והמשכתי ללכת.

    האיש מאחורי מרח את כף ידו על ההגה, צפר לך ארוכות וצעק: "יא משוגע, תזוז כבר אתה עוצר פה את כל התנועה!!" האישה שלפני קראה לך שיכור. הנער שלצדי הזכיר לך שרבי נחמן לא היה שמח לראות אותך ככה - עם מכנסי הג'ינס וחולצת הבוב ספוג.

    אבל אתה, לא התרגשת מ"החמאות". עלית על הטויוטה עמוסת הסטיקרים וצעקת: "רבי נחמן, רבינו הקדוש. באתי עד אלייך סדר לי את הראש".

    המשכתי ללכת בפנים חתומות.

    אך רגע לפני שהתרחקתי מהאופק ראיתי את דמותך הצבעונית מתקרבת אלי. תפחת לי על השכם, התעקשת שאחייך. אף אחד לפנייך לא עשה את זה. משהו חם, מחשמל, זרם בעורקיי. מן תחושה מוזרה, מלטפת, שאפילו אני לא יודע להסביר.

    ופתאום, מבלי משים, צעדי נעשו קלילים יותר.

    המשכתי ללכת לכיוון הבית. הפחדים כבר לא כרסמו את תאי המח שלי. כבר לא חששתי מהשידוך של שבי, האמנתי שיום יבוא ומאיר יחזור אל הסטנדר.


    הדרך אל הבית הייתה קצרה יותר. ירדתי במורד הרחוב שחיוך גדול מרוח על פני. אנשים מסביבי הרימו גבה. חלקם אף התלחששו בעונג - שהרי לא בכל יום יוצא להם לראות מחזה שכזה: גבר בשנות החמישים לחייו הולך בצעדים קלילים, כמעט דילוגים, שקו מעוקל חוצה את פניו.

    המשכתי לחייך לעצמי כל הדרך חזרה אל הבית. המבטים המוזרים שנשלחו לעברי כבר לא הטרידו את מנוחתי. שיאמרו מה שיאמרו. שידברו מה שידברו. והלא אתה בעצמך אמרת: עדיף להיות משוגע שמח מאשר נורמלי עצוב.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: הכל תוכן, איוליס, efshar ועוד 91 משתמשים94 //
    23 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הודיה לוי.
    אני לא חושבת שמישהו דיבר עליהם. כלומר, אני לא ראיתי בשרשור הזה. ובכללי, אני לא חושבת שיש סיבה...
  • 2 3 6K
    • ד
    דיון נספח לאתגר - אי המטמון
  • דיונון //
    • א הוי!
    כאן הנספח!
    <פה חוזרים לאי המטמון>
    • תודה
    Reactions: הפצחן, דבורי כץ, הנף מקלדת ועוד 4 משתמשים7 //
    50 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    ה הוי! מצאתי אוצר של איורים...
  • 2K
    • הדוויג
    דיון מי זה / מה זה 'עדי אהרן'?
  • הדוויג //
    • ראיתי מודעת פרסום שתפסה עמוד שלם בעיתונות סוף השבוע, ובה נכתב "עדי אהרן. מטאור בשמי הספרות החרדית".
    הא ותו לא.

    לא נתרמו פרטים נוספים כגון: האם מדובר בסופר, בסופרת או בכת מיסיונרית?
    איזה ספר הוא/היא/הם כתב/ה/ו?
    האם ההקבלה למטאור כוללת רק את הבוהק בשמיים או גם את הנפילה המהירה לקרקע?

    אשמח לפרטים נוספים
    ולמידע על מקום מחסה אם המטאור נופל באזור מגוריי
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Lady D, M . A, נחמת שוטים ועוד 16 משתמשים19 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רוח פרצים
    המודעה היא על סופרים חדשים שאור החיים לקחו סיפורים שלהם... הם מייצגים אותם. זו דעתי. כנראה שהם...
  • 666
    • R
    שיתוף - לביקורת רק את והחורף
  • RPO //
    • טיפה תרקד
    על אף
    תבשר
    בקרירות
    את החורף
    סגרי מטריה
    תרטבי לעצמך
    ותהי
    רק את
    והגשם.​
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: לא פדנטית, castamir, Special ועוד 8 משתמשים11 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תודה לך!!!
  • 502
    • מ
    שיר בחזרה לעתיד
  • משולש ברמודה //
    • אולי יום אחד אבוא לבקר
    את זאת של עוד כמה שנים
    אומר לה שלום אברר
    אם בדרך מצאה סימנים

    אזכיר לה אשיר באוזניה
    אבדוק אם עדיין תחלום כוכבים
    אם בחלונה עוד זורח ירח
    או השמש רוחצת בגלים

    יחד נחקור נזכיר יעדים
    מחלומות ששאפנו לרקום
    נאסוף על מקרר מגנטים ורודים
    על חיים שרצינו לחיות

    אשב אספר לה סיפור ילדות
    על עץ שרצה לפרוח
    אשאל אותה האם בכנות
    נגעה אי פעם ברוח

    ואולי תגיד כן או שלא
    וכנראה ינצוץ הגשם על לחייה
    ובטח תיפול על צווארי ברוך
    ותשיר איתי מנגינה ישנה

    אולי באמת אלך לי בזמן
    לפגוש את אותה הגברת
    אנעים את זמנה, אזכיר לה אותי
    אעשה לנו יופי של ערב

    ולמה זה נראה לי שהיא רק תקשיב
    ובעיניה תנצוץ שכבה שקופה
    תלטף את לחיי בחיוך שמבין
    ותבקש שאקפל לה בינתיים כביסה.

    רפרנס לכותרת...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: וריטסרום, יום יפה מאד, תמר בן דוד ועוד 13 משתמשים16 //
    0 תגובות
  • 350
    • ת
    שיר דרך ארוכה
  • תמר בן דוד //
    • כיצד זה, מלך
    אבי אוהבי
    עודן רגליי גומעות מדבר
    קשות עליי מהמורותיך
    אדמת טרשים לצעדיי
    גם אם חרשו בי שתיקותייך
    תלמים דקים של אהבה
    יאוש עכור היה שזור בם
    הו דרך, דרך ארוכה
    בחוט זהב אחזתי
    שריד קלוש של אמונה
    חבל עב מושך שאולה
    לוחש
    למה, למה
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: מאה מם, שרהלה שרהלה, חנה ש. ועוד 3 משתמשים6 //
    0 תגובות
  • 1K
    • ח
    שיתוף - לביקורת שלום, הגעתם לבנק 'רק שלך' נא הקישו מספר ת.ז ולסיום##
  • חני כהן :) //
    • "שלום הגעתם לבנק 'רק שלך' למשכנתאות הקישו 1, למידע וביצוע פעולות בחשבון הקישו 2, לקוחות עסקיים הקישו 3 לתמיכה טכנית הקישו 5".

    2

    "כדי לדבר עם הבנקאי האישי שלך, שהוא רק שלך וכל היום מחכה לשיחת טלפון אך ורק ממך - הקישו 5"

    5


    "אנא הקישו מספר תעודת זהות ובסיום הקישו #"

    9999999#

    "אנא הקליטו את שמכם המלא"

    "יעקוב כהן"

    "אנא אמרו שוב, לאט וברור, את שמכם המלא"

    יעקוב! כהן! ("אבא למה אתה מדבר לעצמך? אתה יכול בבקשה להכין לי שוקו? אבל טעים כמו שאמא מכינה בלי הבועות")

    "לשמיעת ההקלטה הקישו 3"

    3 - יעקוב! כהן! (אבא למה אתה מדבר לעצמך? תכין לי בבקשה שוקו אבל טעים כמו שאמא מכינה בלי הבועות")

    "אנא חזרו שוב על שמכם לאט וברור, כדאי להקליט בסביבה שקטה ללא הפרעות"

    יעקוב כהן 3##

    "נא הזינו את מספר החשבון ולסיום הקישו #"

    1968758965#

    "פנייתכם נקלטה בהצלחה במערכת. הבנקאי עסוק כרגע ואינו יכול להתפנות אליכם אנא הקישו # ונחזור אליכם בעוד חודש".
    • חחח
    • תודה
    Reactions: מתן מאור, M . A, החיים טובים ועוד 38 משתמשים41 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חני כהן :)
    לא מכירה אנשים כאלו... נו באמת, כמה אנשים אוהבים שמעוותים להם את הקול;)o_O
  • 823
    • ה
    שיתוף - לביקורת כשהלכה לי ההשראה...
  • היהלומן //
    • אחרי קריאת כמה וכמה שרשורים בנושא הכתיבה בלי השראה, בשעה X בלילה כשלא הייתה לי טיפת השראה, החלטתי להשתמש בחלק מהטיפים ולגרום למוחי לייצר איזשהו טקסט. זה מה שיצא...

    אשמח מאוד מאוד לקבל ביקורת!

    יושב לי מול הדף,

    שורות שורות בו חרוטות.

    בצידו, אחד אדום,

    ולרוחבו כחולות כחולות.



    המילים שכבר כתבתי,

    השורות שכבר מילאתי,

    מעידות כולן כאחד,

    על ההשראה שזנחה אותי...



    שברחה ממני,

    שהלכה מאיתי.

    שהשאירה אותי לבד מול השורות,

    יבש – יבש, איטי – איטי.



    אבל, במבט לאחור,

    או שמא מבט על השורות המלאות.

    מסתבר שגם בשעה X

    וגם אם הלכו להם ההשראות.



    המילים תמיד נמצאות בתוכי,

    מתביישות, מהססות,

    אבל אם רק אתן להם דרור,

    אם אתן ל'מסביב' לבלבל אותי כמה שפחות.



    או אז יפרצו הם, מבפנים,

    ישתלטו מהר על הלובן.

    ימלאו בצפיפות שורות כתובות,

    עוד רגע, ויזמינו לעצמם עמוד שָכֵן...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מֶנַחֵם, יהלום-יצירות מלוטשות, R.E.Y ועוד 7 משתמשים10 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    היהלומן
    תודה על הביאור. עכשיו הבנתי! אכן, אני מצטרף לרעיון שהעליתם. יש כותבי טורים שתמיד מתחילים בזה...
  • 914
    • כ
    שיתוף - לביקורת אצבע מאשימה!
  • כותב השורות //
    • תאשימו את החורף שלא שאל מתי לבוא, תגידו לו – זה לא בסדר, לבוא קר ואפור

    תאשימו את העננים שלא מרפים לרגע - רודפים אחד אחרי השני עד שאחד פוגע

    תאשימו את הרעמים שהפחידו בכם את הילד, את הברקים שסנוורו, ונעלמו אל תוך החושך

    תאשימו את כולם שלא חיבקו אתכם חזק, שלא ליטפו אתכם כשקר, שלא הושיטו לכם יד,

    תאשימו את הבית, את המדרגות שלא נעות, תאשימו את הירידות, את הפניות החדות,

    תאשימו את הצוות, את העלייה המפרכת, את המציאות שמחייבת -

    לעמוד מול המראה ולהצביע על האשם.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ifatrosh, M . A, castamir ועוד 16 משתמשים19 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    S
    Sara led
    וואו איזה משפט!
  • 1K
    • ח
    שיתוף - לביקורת איך פוטין קשור לסלט שלי??
  • חני כהן :) //
    • בסך הכל רציתי לאכול סלט. סלט עם גבינות ועגבניות, ואם אפשר להכניס בו גם כמה חלומות.

    כשהמלצרית הגיעה ושאלה מה בשבילי, אמרתי לה שאני רוצה סלט חלומי. היא הזינה את הנתונים בטאבלט הגדול ואמרה לי שהדבר אינו אפשרי.

    "סליחה?"

    "כן, גברת, מה ששמעת. את לא יכולה להזמין את הסלט".

    "מה, למה?"

    "מה זאת אומרת למה? כי יש כאן גבינה בולגרית שיובאה מאוקראינה וגזר שנשלח ישירות מרוסיה".

    "נו... ואז?"

    "מה זאת אומרת? לא שמעת על המלחמה?"

    "שמעתי אבל למה לעז.. זאת אומרת למה זה קשור לסלט שלי?"

    "מצטערת, זה לא באשמתי. התוכנה לא נותנת לי".

    "טוב, אז תורידי את הגבינה והגזר".

    "מעולה. אופס עכשיו אני רואה שגם את הבצלים והעגבניות אי אפשר לשלב ביחד"

    "מה???"

    "כן, מצטערת, גבירתי, אבל לדעתי זה בגלל שפוטין זרק על האוקראינים עגבניות והם בתגובה חריפה השיבו לו בצלים".

    "אויש, נו, באמת. טוב תורידי גם את זה".

    "אוקי מעולה אז אני חוזרת על ההזמנה. מלפפונים. מלפפונים. מלפפונים. שיהיה לך בתאבון"

    "תודה"
    • חחח
    • תודה
    • כועס
    Reactions: הקרמלין במוסקבה, M . A, tovy ועוד 28 משתמשים31 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חני כהן :)
    מלפפונים עולים יקר.
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת מסכת נדרים. סיום.
  • אהרון1 //
    • מַסֶּכֶת יְקָרָה

    רָצִיתִי לְסַיֵּם אוֹתָךְ.



    אֲנִי נִזְכָּר בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים בֵּינֵינוּ, אֶת הָרְתִיעָה שֶׁהָיְתָה לִי מִמֵּךְ,

    זִכְרוֹנוֹת בַּגְרוּת לֹא טוֹבִים, עוֹד מֵהֶעָבָר, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אִתִּי,

    אֲנִי נִזְכָּר אֵיךְ אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, אוּלַי הַפַּעַם זֶה יֵלֵךְ לִי, נְנַסֶּה לְאַתְחֵל אֶת הַיְּחָסִים בֵּינֵינוּ

    וְהָאֱמֶת, שֶׁהָיִית מַמָּשׁ בְּסֵדֶר.



    כשהִצְלַחְתִּי לַעֲבֹר אֶת הַהַתְחָלָה הַקָּשָׁה, חִיַּכְתִּי בַּסֵּתֶר, יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ רַק הַהַתְחָלָה,

    אֲנִי נִזְכָּר גַּם אֵיךְ בְּשָׁעוֹת מַשְׁבֵּר לֹא וִתַּרְתִּי, נָכוֹן לֹא הֵבַנְתִּי הַכֹּל לְגַמְרֵי , וְנָכוֹן שֶׁגַּם וִתַּרְתִּי עַל ר"נים אֲרֻכִּים, אֲבָל הָיִיתִי אִתָּךְ בְּעוֹר שִׁנָּי.

    בְּשָׁעוֹת עֲיֵפוֹת, בְּאוֹטוֹבּוּסִים וּבְאֵרוּעִים, נִסִּיתִי לַחֲטֹף פֹּה וָשָׁם.

    לִפְנֵי פָּחוֹת מֵחֹדֶשׁ, כְּבָר מִתְקַדְּמִים לִקְרַאת הַסּוֹף, הִסְתַּכַּלְתִּי אָחוֹרָה בְּסִפּוּק,

    אָמַרְתִּי לְחָבֵר: 'אַתָּה שׁוֹמֵעַ, הִצְלַחְתִּי לַעֲשׂוֹת 'שולם' עִם מַסֶּכֶת נְדָרִים הִיא כְּבָר לֹא כָּזֶה מַפְחִידָה אוֹתִי, וְלָא תַּאֲמִין אֲנִי לִקְרַאת הַסּוֹף'.


    מַסֶּכֶת,
    בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים נָפַל דָּבָר בְּיִשְׂרָאֵל, כְּבָר לֹא יָכֹלְתִּי לְהַמְשִׁיךְ,

    אִלּוּצִים אֲמִתִּיִּים גָּרְמוּ לִי לָשֶׁבֶת מוּלֵךְ וְלֹא לִהְיוֹת מְרֻכָּז לֹא מַצְלִיחַ לְהָבִין,

    הַתְּחוּשָׁה הָיְתָה שֶׁזֶּה מֵעֵבֶר לְכוֹחוֹתַי

    הַחַבְרוּתָא, פָּנָה אֵלַי כַּמָּה פְּעָמִים 'אַתָּה לֹא אִתָּנוּ אֲהָהּ'

    'אֲבָל זֶה בְּסֵדֶר אֲנִי מֵבִין, אֲנִי אַמְשִׁיךְ לְבַד' - חָמוּד מִצִּדּוֹ.

    בַּהַתְחָלָה, נִלְחַצְתִּי וְהִתְאַכְזַבְתִּי וְהִתְבָּאַסְתִּי,

    אֲנִי מַמָּשׁ לִקְרַאת הַסּוֹף אָז לָמָּה לְהַפְסִיד עַכְשָׁו?



    עַד שֶׁנָּפְלָה לִי הַהֲבָנָה, שֶׁזֶּה מָה שֶׁאֱלוֹקִים רוֹצֶה מִמֶּנִּי עַכְשָׁו, לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים אֲחֵרִים,

    אֵין כָּזוֹ מַטָּרָה לִלְמֹד אֶלָּא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ, וְעַכְשָׁו, הוּא רוֹצֶה מִמֶּנִּי דְּבָרִים אֲחֵרִים



    וְנִרְגַּעְתִּי

    נָשַׁמְתִּי נְשִׁימָה אֲרֻכָּה, מְמַלֵּא אֶת הָרֵיאוֹת, חִיַּכְתִּי לְעַצְמִי בַּסֵּתֶר

    וְהִשְׁלַמְתִּי עִם עַצְמִי

    אָז מַסֶּכֶת יְקָרָה

    כֵּן, מָחָר עַם יִשְׂרָאֵל יַחְגֹּג אִתָּךְ סִיּוּם



    וַאֲנִי, אֶעֱמֹד בְּצַד וַאֲחַיֵּךְ אֵלַיִךְ

    עָבַרְנוּ הַרְבֵּה בְּיַחַד



    תּוֹדָה עַל שָׁעוֹת יָפוֹת וְגַם כָּאֵלֶּה שֶׁפָּחוֹת

    אֲנִי וַדַּאי אֶתְגַּעְגֵּעַ

    אוֹהֵב מְאֹד
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: REBEKA997, יאן, פרחוני-פאות "MIRAGE" ועוד 25 משתמשים28 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    מרגש מאוד מאוד! כתיבה נוגעת. נותנת הצה לנו- הנשים , לחווית הלימוד, ההתחברות והזכות. יישר כח על...
  • 937
    • מ
    שיתוף - לביקורת הפרוטוקולים
  • משולש ברמודה //
    • בפעם הראשונה ששמעתי עליהם הגעתי בקושי לגובה של החלון הגדול בבית. זה שהשקיף תמיד על בית הקברות.

    לא ידעתי אז מה אומרת המילה הזאת למעט מהעובדה שהיא כנראה הייתה סוד. סוד גדול מאד.

    איך אמר אבא?

    זה קורה. הוא בטוח בזה. על אנשים כאלו אי אפשר לסמוך.

    אמא לא אהבה את המשפחה שלו בכלל. אבל אני כן חיבבתי אותם למרות שהעניקו לי שם משפחה שמזכיר קישוא.

    עברו הרבה שנים מאז. גבהתי מספיק בשביל להגיע כמעט עד סוף הזכוכית של החלון. גם הסוד שינה צורה ותפח לו בתוך הלב שלי.

    אני זוכר את אותו הלילה חסר כוכבים. את ההשתקפות המעוותת שלי על החלון החשוך. את עיגולי האור הקטנים שנצצו על הזגוגית.

    השקפתי על בית הקברות באותו הלילה.

    היה חשוך וקר והערפל הסמיך הקשה עלי לזהות את פרצופיהם של המתכנסים תחת עיגול האור שיצר עמוד החשמל.

    ירד גשם. חזק וסמיך. מרעיש כאילו אלפי שדים מהגיהינום החליטו להמטיר את כעסם על האדמה.

    היה שם יותר ממנין, הצלחתי לראות למרות מסך המים הרטוב שהפריד בינינו. אולי אפילו שלוש עשר.

    אני זוכר ששתקתי. שעות ארוכות עמדתי שם, המצח צמוד לזגוגית הקפואה, הידיים הקרות קמוצות לאגרופים והלב דופק לי באוזניים כאילו החליט לתופף בחתונה בעיר הקודש ירושלים.

    בפנים היה שקט. בחוץ השתוללה סערה. אבל הלב שלי התכווץ והתרפה כאילו הצליחה הרוח לנפץ את החלון.

    לא האמנתי שזה נכון. לא רציתי להאמין.

    אלו הרי אגדות, סיפורים של אנשים רעי לב, בדיות חסרות כל מקור.

    הסתכלתי על האיש הגבוה שעמד שם. אהבתי אותו פעם, את הסוכריות הדביקות שהסתתרו לו תמיד בכיס.

    נכון. כולם ידעו שהוא המנהיג. גם אבא, אחיו הקטן, ידע את זה. זה לא היה סוד שהוא אוהב לשלוט. שיש לו חלומות גדולים, כמעט כמו לשמו.

    אבל למרות הכול סמכתי עליו. בכל השיירים של התמימות שעוד נותרה אצלי האמנתי שאותו האדם שהכרתי מאז הייתי ילד לא יהיה מסוגל לעשות כזה דבר.

    היינו משפחה פעם, ממש מזמן. אפילו אבא לא באמת האמין.

    אבל זה קרה.

    הוא באמת כתב אותם. את הפרוטוקולים. סיכם וחילק והחתים. בלא לומר לנו דבר.

    יומיים אחרי השלושים קיבלנו אותם. חתומים וסגורים במעטפה חומה וגדולה.

    למעלה, באותיות שחורות וקטנות היה רשום: הפרוטוקולים של זקני ציון.

    חודשיים אחר כך נושלנו מהירושה.


    ניסיון ראשון בסגנון כזה. מרגיש לי שיש הרבה מקום לשיפור, אשמח לשמוע הצעות ייעול :)
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: yael305, התאומה, אליהו פ ועוד 9 משתמשים12 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    מאוד יפה! כתוב מסקרן..
  • 518
    • R
    שיר עוד
  • RPO //
    • עוד | רחל

    ולא תדע אנחה
    לא תדע מרורים
    ותבחר בין הטוב
    לאחיו.

    אז תשיר גאולה
    תנגן מאליה
    לא נדע להכיל
    כל הטוב
    עוד נתמה
    מהו כאב.

    עוד ננשום
    נחמה
    עוד יחבש פצע
    וגלות
    תקרא אגדה.    ​
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שוקולד עילית, אתיס, שמואל י ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 717
    • 7
    שיתוף - לביקורת תמונה אחת באלף מילים
  • 7שבע7 //
    • בעצם יש פה יותר מתמונה אחת ופחות מאלף מילים... נכתב בעקבות תרגיל בקורס כתיבה.



    הקיר המתכתי מתחכך בגבו. רגליו נפרשות קדימה, מתכווצות שנית. הוא מוחה את מצחו, מנגב זעה שחורה, עוצם את עיניו, פוקח אותן שוב.

    ידו נשלחת לכיס מכנסי החאקי, נשלית משם כשהיא אוחזת בתמונה קמוטה. זוויות פיו נמתחות לחיוך קטן כשהוא מתבונן בה. שני ראשים קטנים מתבוננים בו בחזרה, חיוכים רחבים ממלאים את פניהם. הם אוחזים בציור משורבט של חייל מחייך בתוך טנק. החייל ירוק מדי, הטנק אדום מדי. צבעי חיים ומוות מעורבבים. בראש הציור אותיות עקומות: "לאבא שלנו, החייל הכי אמיץ בעולם, מהילדים שהכי אוהבים אותך בעולם."

    אצבעותיו המפויחות מרפרפות על התמונה, נוגעות בה בעדינות.

    "המפקד," ראשו של הנהג שלו נשלף מתוך הצריח הצר. "אמרו בקשר שצריך כבר לצאת, לא?"

    הוא מהנהן, חותם את פניו ואת חיוכו, משיב את התמונה לכיס.

    "זזים."

    מתקדמים בעומק, באטיות. במילים קצרות הוא מכוון את הנהג להיכן לנסוע, מורה לטען להכין את הפגזים, בודק שהתותחן תיאם את כוונותיו.

    "כאן."

    הנהג עוצר. ידיו של התותחן מתכווננות. הוא מביט על הבית השרוף למחצה. באמת כאן מסתתרת מפקדה?

    "לירות?" שואל התותחן.

    הוא מרים את ידו, תכף יוריד אותה בפקודה.

    שתי דמויות מציצות פתאום מתוך הבית הנטוש. שערם סתור, עיניהם גדולות, ידיהם אוחזות בדפים מסמורטטים ובצבעי גיר. הם לא מחייכים, הילדים הקטנים.

    "המפקד, לירות?" דוחק התותחן.

    "המפקד, שאסיע את הטנק קצת לאחור?" הנהג לא ראה את מה שהוא ראה.

    "המפקד, אומרים בקשר שצריך כבר לסיים כאן!" קורא הטען מבפנים.

    הוא ממשיך להביט בתמונת הבית השרוף והנטוש, ממשיך להביט בשתי דמויות הילדים. וידו נתקעת באוויר, מסרבת פקודה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ג. בן שקד, סמילי, tovy ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
  • 1K
    • ו
    שיתוף - לביקורת שקט --- בעקבות הפיגועים הנוראיים בשבת.
  • ושמה תמר //
    • שקט.

    שקט עמוק, מעיק.

    קול היריות נדם,

    יללות האמבולנסים גם הם התרחקו זה מכבר.



    ורק השקט נותר פה,

    עמוק, עמוק,

    עצוב עצוב.



    שקט של אנשים שיודעים צרות,

    שראו דם ושמעו קולות.



    שקט של אנשים שהריחו את ריח המוות, ולא בפעם הראשונה.



    שקט של אנשים שיודעים לצעוק, יודעים ללחום, יודעים לבכות.



    והם שותקים.

    שקט של אנשים שלעולם לא מתייאשים.

    שקט של אנשים שמשהו אחר מחזיק אותם,

    משהו עליון, שמיימי.

    שקט של אנשים שנלחמים במלחמה אחרת.

    שקט של אנשים שנלחמים במלחמת הרוח.



    ובמלחמה כזאת רק צד אחד מנצח.

    במלחמה כזאת , יש צד אחד שירים בסוף את הראש ויאמר-

    "נצחנו".

    במלחמה כזאת, כשהכל ייגמר, ומתוך השקט יישמע קולו של השופר-

    אז,

    נרים אנחנו את הראש,

    ונשיר איתו כולנו –

    "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח".



    "ואף על פי שיתמהמה – עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא..."

    בעזהשי"ת בקרוב!!
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: דוד פ., גרפיקאית לשעבר, שרהלה שרהלה ועוד 20 משתמשים23 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שרהלה שרהלה
    אני רוצה לבכות. אבל אני שותקת. יותר מזה אין לי מה לומר. רק הלוואי שנפסיק כבר לבכות, ולשתוק...
  • 2 4K
    • C
    שיתוף - לביקורת יד רוחצת יד
  • castamir //
    • העיתונאי הצעיר עמד בפתח האולם הגדול, סוקר בהשתאות את המחזה.

    "אתה העיתונאי הראשון שמקבל הצצה פנימה", הבטיח המנכ"ל, מניח ידו על לבו הרחב. "אני בטוח שתופתע מההצלחה הגדולה. בכל מקרה שלח לי את הכתבה להגהה לפני הפרסום".

    "אין בעיה. חודש טוב". הסכים העיתונאי החרוץ, מסלסל את פאותיו. "אז בוא נתחיל. "יד-עזרא ושולמית-לאחים". מתגלגל טוב על הלשון, ללא ספק. מהי בעצם הבשורה הגדולה?"

    המנכ"ל הניף יד עטורה בשעון מוזהב על העמדות הרבות. עשרות נשים ומטפחות חרוצות שנדמו ממעוף התרנגול לעדת נמלים עמלניות הרימו והורידו שפופרות בקצב מונוטוני סיזיפי...

    "תרשום "בקצב מלא חיות ושמחה", כן?"

    "בהחלט, כבוד המנכ"ל. ובכן?"

    "כידוע לך, מצב ארגוני החסד היום הוא לא מה שהיה פעם, עם הנדיבים והתקציבים מחו"ל. חייבים להתרים גם בתוך המגזר פנימה. עכשיו, אדם ממוצע, בעל טלפון כשר, מקבל עשרים שיחות כאלו ביום. הוא לא יכול לתרום לכולם, גם אם ממש ירצה. והוא לא רוצה".

    "צודק".

    "כשאתה מסתכל על הארגונים השונים בציבור החרדי. גם עם זכוכית מגדלת לא תמצא הבדלים ביניהם. מה כבר ההבדל בין "אור הרשב"י" לבין "לב שומע"? שניהם מושיבים טלפניות להתרים? כן. שניהם מוציאים חלק מהכסף שנכנס לצורכי צדקה? כן. שניהם מוציאים קבלה עם סעיף 46? כן. שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה? לא. בפועל, כל אלו ועוד מתחרים על אותו נתח שוק ואפילו עם מיקרוסקופ לא תמצא הבדל!".

    "מעניין! אז לאן לקחת את זה?"

    "איחוד! הומ.. לא איחוד הצלה כמובן. כבודם במקומם מונח על קטנוע ב-150 קמ"ש אצל כביש בגין מוציא לשון למצלמת מהירות. אלא איחוד כוחות בין גופים שונים. איחדנו את הארגונים לאחד. בכל שיחה מנסה המוקדנית לברר לאיזו מטרת צדקה לבו של התורם הפוטנציאלי חם יותר ולשם היא מנתבת את השיחה! מעדיף לתרום לחם וחלב לעניים? – יד עזרא! מעדיפה לתרום עוגה וביצה לנזקקות? - יד שולמית! להילחם בטמיעה? - יד לאחים! כמובן שכל הכסף נכנס לקופה המשותפת והמאוחדת באיחוד מקסים".

    "מדהים".

    "בהחלט. הרווחים טיפסו מאז האיחוד במאוד אחוזים!"

    "אני בטוח שיש גם תקלות בגלל האיחוד".

    "נכון, נכון. היו. למשל נהג רכב המילוט שהיה אמור לחלץ אחמד ושרה מכפר ערבי. הוא התבלבל וחילץ משם חמישה ארגזי לחם אחיד פרוס טרי שירדו בדיוק ממשאית אנג'ל. גם זו לטובה.

    "זה פחות גרוע מהמקרה בו פרצו הפעילים שלנו נגד המיסיון לאולם ההסעדה לנזקקים ושחררו עכברים קטנים כדי לפוצץ את האירוע. אבל אלו מקרים בודדים. מים מתחת לשמש".

    "יפה".

    "אני בטוח שלאור ההצלחה כולם יחקו אותנו ואיחודים כאלו יצוצו בכל פינה כפטריות-אש אחר הגשם בשדה קוצים!"

    "אמן".

    ***

    שלושה חודשים לאחר מכן.

    "יד-לב-מתנת ועזר-עזרא מלכה ושולמית-חיים לאחים-מציון, ברוכים הבאים. לפניכם מערכת לניתוב שיחות...

    "לחילוץ כליה מכפר ערבי, הקישו 71".
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: שירה 333, 3545, כפוף לכללים ועוד 79 משתמשים82 //
    22 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עמק
    אם (גם) בציטוטים עסקינן, דברי הר"ן בדרשותיו (הדרוש השמיני) משמעותיים ג"כ: 'ולא בחייהם בלבד, כי...
  • 2K
    • מ
    שיתוף - לביקורת עַל הַמְּחַשְׁבוֹת
  • משולש ברמודה //
    • לפני הכול אציין שהרעיון אינו שלי אלא שייך ל @יאן באשכול המדורג ביותר בפורום - תורת האבולוציה. מכיוון שלא ראיתי שם ביטוי לאחד הדיונים הפופולריים בקהילת תכנות - ניסיתי להציג אותו באותה התבנית.
    עריכה: העירו לי שרעיון פירוט הלייקים שייך ל @רודיום, בכל מקרה אינו שייך לי :)


    אשכול נפתח: "מה אתן אומרות, איזו תוכנית לימודים הכי טובה? בר בי רבה או כל כבודה?" (2 לייקים של ניקיות בנות י"ב).

    תגובה 5: "לא רוצה להתערב לך אבל שמעתי שבכל כבודה מסתובב הרבה ויטמין פי...אולי כדאי לשקול שוב". (2 שכוייח מחסרות ויטמין פי, כועס אדום מביתה של אחת המארגנות).

    עמוד 3, הגבר היחיד באשכול: "בלת"ק חלקי ואיני רוצה חלילה להתערב, רק להזכיר את מאמר חזל: 'כל כבודה בת מלך פנימה'. (לייק אחד מגבר נוסף שהציץ לעזרת הנשים הלא רשמית בפרוג, התעלמות מוחלטת מצד שאר הניקיות ואדום כועס מפמיניסטית אחת).

    עמוד 8: "ברצינות??? באמת??? ומה תעשה הבחורה המסכנה תשב בבית עד שילבינו שערות ראשה? אנשים איבדו את זה!!! (שמונה שכוייח מנערות סמינר רווקות, 2 עצובים של ניקיות נשואות שמשלמות משכנתא, לייק אחד של ניקית שלא בטוחה שהבינה על מה מדברים אבל לייקה כי יש מלא סימני קריאה).

    עמוד 9: פוסט כלשהו על קושי המשכנתא, צרות היקום, כפיות הטובה של הדור הצעיר והגלות המתארכת. (5 לייקים עצובים).

    עמוד 10, תגובה לפוסט הנ"ל: "ישר כוח כפול. במהרה בימינו אמן! מי ייתן ובעינינו נחזה". (4 שכוייח נלהבים ממבחר הניקיות העצובות של הפוסט הקודם, החמישית הלכה לרפרש את 'מה חדש').

    תחילת עמוד 11: "חושבני שלא הובנתי נכון ועל כן ערכתי לפניכם מעט מחשבותיי השקולות וההגיוניות. הרי הן לפניכן....

    ....

    ....

    סוף עמוד 11. (11 לייקים של ניקיות נכבדות, 5 שכוייח של ניקיות מפרגנות יותר, 8 וואו של ניקיות שיצאו עכשיו מהסמינר).

    עמוד 13: ***ציטוט מניקית X*** "מה אגיד לך שמעתי כבר על רב גדול מאד שאמר לדרוש Y, אתם כנראה מנותקים מהסביבה שלכם". (אודם כועס מניקית X, שלושה לייקים ממורה, צלמת ועקרת בית).

    עמוד 18: "לא קשור לנושא. אבל מישהי יכולה לעזור כאן קצת בריאקט? בתשלום כמובן תודה! <לא ניתן לפרסם מיילים בצורה פומבית> " (אין לייקים – התעלמות אלגנטית).

    עמוד 19: "בלת"ק...".

    עמוד 25: "בלת"ק חלקי...".

    עמוד 32: "לפני הכול הייתי חייבת להגיב!!! יישר כוח לנשים הצדיקות כאן! נ.ב: מה זה בלת"ק?".


    הדיון נמשך כמובן עד עצם היום הזה ורק שינו כינויין, עבודתן ותכניותיהן.



    ועכשיו למסקנות:)

    חוק גודווין קובע כי ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר מתקרבת לאחת (ודאות מוחלטת).

    ובכן אין לי צורך להרחיק עד לגודווין כשזכור לי כי @yonatanr ניסח כלל על בסיס החוק הנ"ל ובו קבע כי ככל שדיון בפרוג מתארך ההסתברות שיגיע לדיון על מותו של יקוואל שואפת לאחת. (או ניסוח דומה כלשהו).

    הרשו לי ברוח הימים האחרונים לצרף לחוק סעיף נוסף (או פשוט לקרוא לו על שמי, גם זה אפשרי בוודאי):

    ככל ודיון הקשור במישרין, בעקיפין, ובקשר בני דודים שלישיים לנושא המקודש תכנות, ההסתברות שיגיע לבעיית הדור, קרי: זוצ"ים, התחייבות הוריהם ושאר פרות וירקות - שואפת לאחת.

    אין באמור לעיל לייצג את מחשבות הכותבת ו/או את דעותיה או לתת במה לדעות מסוג זה או אחר. הנכתב לא עבר קמפול. ט.ל.ח.
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: yael305, מליון, יום יפה מאד ועוד 47 משתמשים50 //
    15 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    אדרבה, נחיה ונראה ונירש טובה וברכה :D
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה