קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 2K
    • ל
    שיתוף - לביקורת שימי - הברנש הסוחר שלי!
  • לוטם //
    • זה התחיל כששימי החליט שהוא מתחפש למוכר ממתקים בתלמוד תורה.

    הוא היה אז בכיתה ה', ואף אחד מהמשפחה לא הבין מה נפל עליו. מוכר? ממתקים? הכל טוב?

    ניסנו לשכנע אותו, אולי שוטר או חייל? עם אקדח, נו, שווה לך! אולי רופא, צייד?

    המשכנו את הרשימה. הברנש נעול. מוכר ממתקים.

    נו, הסכמנו לו. קנינו לו עגלה קטנה וכמה עשרות ממתקים. שיהיה.

    אף אחד לא היה מוכן לשיחה שהגיע ממנו בשעה עשר וחצי, מהנייד של הרב שלו. "אני צריך עוד ממתקים. הכל התחסל". הא מעדכן. את החיוך המאושר שלו, אני לא צריכה לראות כדי לדעת שהוא קיים.

    למען ה', איך הוא הצליח למכור את הכל כל כך מהר? אני חושבת, אבל כמו כל אמא טובה, הלכתי, בחרתי, קניתי, שילמתי והלכתי להביא לו.

    הוא היה מאושר.

    זה עבר לעונת הגולות, והקלפים, והגוגואים.

    כולם היו אוספים. אבל שימי שלי, לא.

    הוא היה מרוויח ומוכר, כך זה היה בכיתה ו'.

    ממש סוחר קטן.

    כולם היו מדביקים את הקלפים באלבום, אבל הוא, מוכר מדבקות נדירות וגם פשוטות, נו, כל עוד זה לא הפריע לנו, נתנו את ההסכמה שבשתיקה. (אם לא נתייחס לשעות בהן הוא היה חוזר הביתה בכיסים תפוחים משקלים ואגורות, אור בעיניים, ומאגר מדולדל של הסחורה שלו.)

    אבל השבוע, זה עבר כל גבול.

    הבחור שלנו, כבר כמעט בר מצווה, השיג 100 חתיכות של ריחנים לרכב.

    תקע אותם בחדר שלו.

    אני כבר חשבתי שהוא שכח מזה, אבל מסתבר שזו אפשרות לא הגיונית כשמדובר בשימי.

    באחת בלילה דפיקות בדלת.

    אני מתלבטת ופותחת, שניה לפני שאני עפה לישון.

    שני ילדים בפתח. "אנחנו צריכים את שימי".

    "למה?" אני שואלת. לא בטוחה שאני רוצה לשמוע את התשובה, לא בטוחה שאני צריכה לענות להם בכזו שעה.

    הם רוצים לקנות ממנו עשרים ריחנים.

    אני לא מעירה אותו, לוקחת בשקט את השקית, נותנת להם לבחור.

    "כמה זה עולה?" אני שואלת אותם, לא ממש יודעת את התעריפים של הסוחר שלי.

    "עשרים בעשרים." הם עונים לי, בטוחים, מגישים לי שטר של מאתיים.

    מאיפה אני מביאה עכשיו עודף?

    ידעתי שאני לא אמורה להתחיל עם זה!
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: ראש השב"כ, פרטנרית, גילה רינה ועוד 30 משתמשים33 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    זרקת רעיון, נחשוב עליו... נשמע מעולה! (y) :coffee: אמן! בקרוב... :LOL:
  • 880
    • ח
    שיתוף - לביקורת 29.12 לשעה
  • חני כהן :) //
    • וְתַעֲבֹד אִשָּׁה מִסְכֵּנָה
    מִזְּרִיחָה עַד שְׁקִיעָה
    וְיַעֲבֹד נַעַר אֻמְלָל
    מצאת הַחַמָּה וְעַד בֹּקֶר הַמָּחָר

    וִיגָרְדוּ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה
    פִּסָּה לְפִסָּה
    וְיִצְבְּרוּ 29.12 לְשָׁעָה

    וְיִפְלְטוּ אֲנָחָה
    כִּי הָעַבְדוּת קָשָׁה
    וְהָעוֹ"שׁ בִּקְרִיסָה
    וְהַלֶּחֶם עָלָה

    וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁמַע

    וְתָקוּם מֶמְשָׁלָה
    וְיָשְׁבוּ שָׁם שָׂרִים
    מְכֻבָּדִים וּמְעֻנָּבִים

    וְיִזְעֲקוּ זְעָקָה גְּדוֹלָה
    אֵיךְ וְכֵיצַד שְׂכָרָם שֶׁל חכ"ים
    רַק עֶשְׂרוֹת אֲלָפִים לִימָמָה
    בּוֹאוּ מַהֵר וּנְחוֹקֵק הַחֻקָּה
    לַעֲלוֹת שְׂכָרָם בִּמְהֵרָה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: שוקולד עילית, אש קודש!, emma ועוד 21 משתמשים24 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חני כהן :)
    מה שבטוח שגם העלאת שכר לחכ"ים מעוררת את אותה בעיה...
  • 2 3 4
    • סקר
    10K
    • ח
    דיון מה אתם אוהבים לקרוא?
  • חני כהן :) //
    • אשמח שתצביעו. תודה מראש.

    ואם יש לכם עוד מה לומר, הבמה שלכם...
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מ. ברא"י, חיימשלי..., מוריופ ומשתמש 1 נוסף4 //
    61 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מירי11111
    "אם תעסוק במה שאתה אוהב לא תצטרך לעבוד כל חייך.." ויש גם מקורות תורניים לדבר..... והייטק...
  • 889
    • ח
    שיתוף - לביקורת ותציליני היום מפגיעה
  • חנה ש. //
    • בס"ד
    מִי הִתִּיר לְךָ לְהִיפָּגַע
    הֵן זוֹ זְכוּת
    שֶׁהִיא חוֹבָה
    וְאִם אֵי מִי פָּשַׁע כְּלַפֶּיךָ
    הֲרֵי שֶׁלּוֹ אֵינוֹ שֶׁלְּךָ
    הַפְרֵד וּמְשֹׁל
    הַפְרֵד וּמְחוֹל
    בִּי אֵינְךָ נוֹגֵעַ
    זוֹ זְכוּתִי בְּמָה לִבְחֹר
    בָּחַרְתִּי לִי שֶׁלֹּא יַפְרִיעַ
    שְׁרִיר בְּנַפְשִׁי
    לֹא יָנִיעַ
    בָּחַרְתִּי לַעֲצֹם עַיִן
    לָסֹב עַל צִירִי
    בִּמְקוֹם לֶאֱכֹל אֶת הַלֵּב
    לִמְצֹא לִי מָקוֹם שָׁלֵו.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: פרפרזה, מאיר ומלי, brachy 100 ועוד 4 משתמשים7 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    הפגיעה היא יוצרת חיבור לא בריא בין הפוגע לנפגע, אתה כועס עליו, שונא אותו, נוטר לו, מקפיד עליו...
  • 44K
    • ח
    שיתוף - לביקורת אריה - מלך החיות
  • חני כהן :) //
    • פעם פעם, לפני שנים רבות, הייתה ממלכה גדולה, ממלכת החיות.

    הכל צייתו לו, לאריה - מלך החיות. מבלי להניד שרביט שמעו כולם לפקודותיו. מבלי שאיש ישמע את שאגותיו.

    ינשוף, ג'ירפה ועטלף, כולם הלכו אחריו מבלי למצמץ.


    ראו הזאבים את גודל עושרו וקנאו בו מאוד על הצלחתו. ישבו וחשבו שבעה ימים ושבעה לילות, מה יעשו כדי להוריד את

    האריה מלך החיות.

    לאחר שבוע ימים, הוציאו הזאבים שמועה בכל הגן: האריה הזה, הוא לא סתם אריה טורף. הוא חתיכת גנב.

    הלך האריה אבל וחפוי ראש וניסה להוכיח את חפותו. חלקם האמינו לו, וחלקם כבר לא...


    ושוב עלה הוא לגדולה, אחרי שנים של אכפתיות ודאגה לכל זבוב ונמלה.

    ושוב התכנסו הזאבים לשבעה ימים ושבעה לילות שבסופם הכריזו: כל מי ששמו מתחיל בא' ונגמר בה' לא יוכל לשמש

    כמלך החיות. והלך האריה והחליף את שמו לחתול ושוב התכנסו הזאבים לדיון בהול.

    ולבסוף הגיעו להכרעה נבונה: כל מי ששינה את שמו בתקופה האחרונה לא יוכל לחזור יותר לממלכה.
    • תודה
    • חחח
    • עצוב
    Reactions: RPO, CHAYA A, אפרת תהל ועוד 48 משתמשים51 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חני כהן :)
    הצעות אישיות לפרוטוקול. מהיום ואילך קופים אינם יכולים לשמש כשופטים!!! אלא אם כן הם מחוסנים נגד...
  • 735
    • S
    שיתוף - לביקורת "הגוימל"
  • Sara led //
    • היא קרסה על ספסל הגינה בו ישבתי נראית מותשת.

    שחררה את הפעוט המתולתל מהעגלה והרימה אלי עיניים עייפות.

    "מה איתך?"

    "אני בסדר, את זו שנראית שחייבת שינה איכותית." אני מנסה לתת אמפתיה או כח או מה שהיא זקוקה לו עכשיו.

    "כן, אני באחת התקופות העמוסות בחיים וברוב טפשותי הכנסתי לתקופה המטורפת הזו גם את הגמילה."

    "וואו, גומלת את מוישי? כל הכבוד." אני באמת מופתעת.

    "ת'אמת מתחרטת שהתחלתי עכשיו, אני סתם מתוסכלת. בנתיים יש יותר פספוסים מהצלחות. מקווה בקרוב לראות את המרווחים בינהם".

    העיניים שלה עוקבות אחרי הקטנטן שנהנה לרדוף אחרי חבורת יונים.

    "והריח" היא נאנחת. "כבר נהיה לי קשה לסבול אותו. פשוט צחנה. לא יודעת איך מסתדרים עם זה.

    הייתי בטוחה שהוא כבר בשל שדיברתי על גמילה, במבט לאחור אני חושבת שהיינו צריכים לחכות עוד קצת. אני רואה את החברים שלו נגמלים אחד אחרי השני ורק אנחנו תקועים.

    "קניתי אפילו ספר שקיבלתי עליו המלצות שהוא הספר של הגמילה. בנתיים שוכב לי בארון מעלה אבק."

    "אבל תאמיני" העיניים שלה מוארות פתאום כשהיא מסיטה אותם אלי, מפסיקה לרגע את המעקב האדוק אחרי אריאל הקטן שלה.

    "נס שבשידוכים לא ידעתי מה זה בעל מעשן, לא הייתי רוצה לוותר על מוישי על כזו שטות!"
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אחד משלנו, REBEKA997, brachy 100 ועוד 13 משתמשים16 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    S
    Sara led
    צורף קובץ
  • 1K
    • מֶנַחֵם
    שיתוף - לביקורת מערכת טלפונית
  • מֶנַחֵם //
    • הפעולה שביקשתם, בוצעה. לשינוי או פעולה נוספת - הקישו אחת. לסיום - הקישו שתיים.

    מכירים?

    גאונות, פשוט גאונות. פיצ'ר חדש שישנה את עולם הסלולר - על בטוח!

    מהיום, כדי לסיים את השיחה, במקום הפעולה המסורבלת של חיפוש לחצן ה'אנד' האדום, לחיצה ארוכה עליו ווידוא כי השיחה נותקה - פשוט מקישים 'שתיים' וזה קורה!

    קוסמות.

    ובכן, צוות טכני יקר, יש לי כמה דרכים נוספות להציע - כיצד לנתק את השיחה...

    הנה רשימה, להקליט ולשמור:

    לסיום השיחה - נא הקישו שתיים,

    או פיתחו את המכסה ושלפו את הסוללה,

    או לחצו על כל המקשים בבת אחת,

    או שלפו את כרטיס ה'סים' ממקומו,

    או השליכו את המכשיר מהחלון, שימו לב - פעולה זו תקפה אך ורק אם אינם נמצאים כעת בקומת הקרקע.

    או הניחו מתחת לברז פתוח,

    או בשלו אותו בשמן אגוזים,

    או, הכי פשוט, בקשו לדבר עם נציג אנושי. כך תוודאו בצורה הבטוחה ביותר שהשיחה אכן תנותק.

    תודה ולהתראות...
    • חחח
    • תודה
    Reactions: ifatrosh, ופל בלגי, ללי99 ועוד 28 משתמשים31 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלחן עורך
    הטלפון הקווי בלי קליטה, או שהפלאפון שלך לא נייד?... משהו לא נקלט אצלי...
  • 3K
    • C
    שיתוף - לביקורת ולפעמים הסוללה נגמרת / 10 דברים שאפשר לעשות ללא סוללות
  • castamir //
    • 1. להכין סוף סוף את הסופלה-ברולה המיוחד שדודה רותי הגישה באירוסין וכלם חולמים עליו מאז. הנה רק אפתח את המתכון, שמוקלד בפונט ענק על התמונה שהיא שלחה במייל... אופס.

    2. לצאת לריצת שחרית בריאה באוויר הפתוח ולהתנפנף כזנב סוס ברוח הבוקר הקלילה, עם המוזיקה החביבה באוזניות... הופלה.

    3. די לחשוב רק על עצמי! ככה זה כשאנחנו מרוכזים בעצמנו ובטלפונים! דיתי מבקשת כבר כמה ימים שאעזור לה עם שיעורי הבית במתמטיקה. קלי קלות, מה אני צריכה? רק את עצמי, עשרים דקות, עיפרון ומחשבון... אוף.

    4. שופינג! מירי כבר חודש מנדנדת לי לצאת יחד. כשאמרתי לה "אני לא יכולה" היה לה כזה מבט כבוי בעיניים, כמו איזה טלפון שנגמרה לו הסוללה. היא כל כך תשמח לקבל ממני שיחה עכש... אופסה.

    5. אז אולי לחדש את הבית קצת? מגיעה לו קצת תשומת לב אחרי כל כך הרבה זמן. יש עכשיו בדי-סיטי תחילת-עונה סוף-עונה אמצע-עונה או כל דבר אחר שאומר "הקמנו קניון ענק באמצע המדבר ואף אחד לא בא". רק אבדוק מתי יש אוטובוס לשם היום... באסה.

    6. הנה, יש לי רעיון. תמיד חלמתי ללמוד נגינה. אומרים שהיום לא צריכים שיעורים או כסף וכלום! הכול חיני-חינם דרך הרש... 'צטערת.

    7. יאללה. יש לי מצב רוח לניקיון. מתי פעם אחרונה העברתי את הסלון שטיפה סתם ביום של בוקר? זה קלי קלות עם השואב-שוטף הנטען של... אופסלה.

    8. אז לא שטיפה. לפחות נוציא מאחורי המקרר את כל מה שנפל לשם? חצי מהבית כבר נמצא בחור השחור הזה. רק צריכה פנס... סורי.

    9. רבע שעה אני כבר על זה ולא אכלתי כלום. מעניין כמה ירדתי בינתיים במשקל. אפשר לחשב גם גרמים בודדים במשקלים של היום... אה, סליחה.

    10. טוב, כשאין ברירה אין ברירה. אם אי אפשר לעשות כלום, פשוט אניח את הראש ואתפוס תנומה קצרה של שעתיים. עד אחת וחצי, כשהפשוש מסיים במעון. רק נשאיר שעון מעורר לאחת ורבע... אוי א ברוך.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: מתן מאור, רינתיה, משפחה גרעינית ועוד 60 משתמשים63 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    RACHELIZ
    RACHELIZ
    וּפִתְאוֹם קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה אֵין הַסָּחוֹת וְרַעֲשֵׁי רֶקַע מָצָאתִי אֶת עַצְמִי...
  • 1K
    • ה
    שיתוף - לביקורת כשהרגשתי גדול...
  • היהלומן //
    • יש רגעים רבים בחייו של כל אדם, בו הוא מרגיש שמשהו גדול קרה, ומעכשיו הוא נמצא במקום חדש ושונה מהיכן שהיה עד עכשיו.

    מהם רגעים אמתיים – כאלו שמשנים את חייו באמת, מהם סמליים – שאינם מהווים מאומה, אבל מהווים ציון דרך לכברה שנעשתה עד עכשיו, ומהם שטותיים – כאלו שלפעמים לא מסמלים כלום, אבל בכל זאת נותנים לאדם הרגשה שהנה, גדלתי בשנה.

    אספתי כמה מהם, וכמובן שככל שהציבור ישתף בעוד אנקדוטות מרתקות כאלו, התועלת תוכפל...

    שימו לב שכדי שזה יראה אותנטי, כדאי לתאר את זה בגוף ראשון.

    התועלת האמיתית שתצא מזה, כשנעמיד כל מיני התרחשויות אמיתיות בחיים שלנו מול אלו המתוארות בפנים, ונחליט מול עצמנו לאיזה קטגוריה בדיוק הם משוייכים...
    • תודה
    Reactions: Special, REBEKA997, ציורי לשון ומשתמש 1 נוסף4 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    כשצמתי לראשונה רק לי ההורים לא הרשו לצום קודם
  • 634
    • R
    שיר בעקבות הפיגוע . שנתבשר רק בשורות טובות!
  • RPO //
    • וְיָחֵל שָׁבוּעַ
    וְנִדְמֶה שִׁגְּרָה
    וְנִדְמֶה שֶׁרִאשׁוֹן
    לְשִׁבְעָה.

    וְשִׁבְעָה וְאַחֶרֶת
    אֵבֶל
    עַל הֶרֶג
    וְשָׁבוּעַ נִגְמַר
    בִּתְחִלָּה.

    בְּקוֹר בְּתַחְמֹשֶׁת
    נֶעֶקְרוּ נְשִׁימוֹת
    נִסְגְּרוּ חַיִּים
    בִּנְקִישַׁת
    יְרִיָּה.

    וְשָׁבוּעַ הִתְחִיל
    וְיַעְמֹס
    בֵּשָׂאוֹן
    יִדְרֹס וְיַשְׁכִּיחַ
    אָסוֹן

    יִתְאַמְּצוּ
    אֲנָשִׁים
    לִזְכֹּר עֲקוּדִים
    יִתְאַמְּצוּ לְעִלּוּי
    נְשָׁמוֹת.

    vncshk chi eusa kjuk.jpg
    vncshk chi eusa kjuk.jpg
    • תודה
    • עצוב
    • שכוייח!
    Reactions: שרהלה שרהלה, פרפרזה, שמונקה ועוד 21 משתמשים24 //
    0 תגובות
  • 762
    • פרפרזה
    שיתוף - לביקורת אהבה בררנית
  • פרפרזה //
    • פעם, כשהייתי קטן, אהבתי את כל האנשים בעולם:)

    אבל אז גדלתי קצת, והבנתי שיש אנשים מסוכנים, מפחידים, אז אהבתי רק אנשים מהעם שלי;

    ואז גדלתי עוד קצת, והבנתי שלא כולם מאמינים בה' ושומרים תומ"צ, אז אהבתי רק אנשים "משלנו";

    ואז כבר נהייתי ילד ממש גדול, והבנתי שלא כולם דומים לנו, אז אהבתי רק אנשים מהזרם שלנו;

    ואז התבגרתי, והבנתי שלא כולם נשמעים לרב שלנו, אז אהבתי רק אנשים מהקהילה שלנו;

    ואז התבגרתי עוד קצת, והבנתי שלא כולם אנשים טובים, אז אהבתי רק אנשים מהמשפחה שלי;

    ואז נהייתי אדם בוגר, והבנתי שלכל האנשים יש חולשות ויצרים, אז אהבתי רק את עצמי;

    והיום אני מבין שאפילו בי יש צדדים פחות טובים, וכבר לא נשאר לי את מי לאהוב:(
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: שוקולד עילית, REBEKA997, violin ועוד 25 משתמשים28 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    RACHELIZ
    RACHELIZ
    ואז בגרתי עוד קצת והבנתי שבכל אדם יש צדדים טובים ופחות וצריך לברור את הטוב, להישמר מהרע ולתת...
  • 550
    • ש
    שיתוף - לביקורת שישה סעיפים ללימוד דף יומי.
  • שמואל י //
    • בס"ד

    1. בין מנחה לערבית.

    באמצע היום העמוס,סוף סוף זמן של רוגע.
    להגיע בריצה לבית הכנסת, לדחוס קורבנות ל"אשרי" של החזן, לסיים עמידה באמצע חזרת הש"ץ, לקרוס על הספסל המתנדנד תחת משקלו של דוידוביץ', ולפתוח סוף סוף את הספר.
    רגע,הטיפול שיניים של אבריימי. זה היום?

    2. באוטובוס.

    "אבריימי שב יפה, אבא רוצה ללמוד."

    להתיישב באמצע, ליד האקורדיון.

    להוציא מהשקית הכי גדולה של אור החיים,זאת עם הידיות המתוחות, ש"ס וילנה עב כרס,מהדורה גדולה.

    לדפדף, לשמור על יציבות, להתכונן למשקל.

    הרופא אמר שצריך לחזק את השרירים, פירותיהם בעולם הזה או לא?

    "אבריימי תעזור קצת." בכל זאת, הרופא אמר להיזהר.

    כמה אנשים נועצים מבט,אולי רוצים להיות חברותא.

    אבריימי קצת נרדם, והאוטובוס פונה.

    לפתע הספר כולו רק על ידיך.

    הרופא הגזים.

    3. מהדורת כיס.

    קטן ונעים, מתאים לתור. אבריימי על ברכיך ועדיין יש מקום.

    אתה פותח בעונג, מוצא את הדף. עכשיו נשאר רק לקרוא.

    למצמץ. להתקרב קצת יותר. הדפים כבר צמודים לעיניך.

    "אבריימי, הזכוכית מגדלת שלך מהאפיקומן, היא פה?"

    מפענח קצת, בקושי.
    כ' או ב'?
    נ' או ג'?

    הצלחת שורה, אבל אז חושכים עיניך.

    איך קוראים את רש"י?

    4. דף מנוילן.

    למה יש למזכירה מדפסת, אם לא בשביל זה?

    אתה מחייך למראה הדף. אבריימל כבר ישן על הכיסא. אתה נעמד על ידו, נשען על הפינת קפה.

    כוס קרטון מלאה בחלבי "בוץ" מזכירה לך את הסיכון.

    "מזכירה,יש נילונית?" פרצוף חמוץ,"במגירות".

    חיפוש, חיטוט, זה סתם שקפים, זה ניירות...היי רגע!

    הדף מנוילן, הכל מוכן, סוף סוף הגיע זמן ללמוד.

    אתה מביט,הדף טיפה מוכר.

    או ווי.

    זה הדף שלמדת אתמול.

    5. בעל פה.

    אתם נכנסים כבר לרופא.

    לילד חור בשן, לך בלב.

    אתה מגרד בזיכרון, אולי תצליח.

    וכמו בשיר של מוטי שטיינמץ, אתה נזכר במילים.

    חצי משנה הצלחת.

    זהו.

    בזיכרון נשאר רק הניגון.

    אולי תספיק ללמוד בבית.

    6. כמו מתנה.

    כמו שניסית לעשות הפתעה,ושיגעת את כל הגיסים.

    כמו בחתונה, שניסית לכתוב פתק, וגררו אותך לריקודים.

    כמו שאבריימי בגיל שלוש קטף לך פרח בחצר.

    כמו התחושה הזאת שיש לך עכשיו.

    כי היופי הוא פחות באיך אתה לומד, הוא יותר בלמי אתה לומד.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, brachy 100, REBEKA997 ועוד 7 משתמשים10 //
    0 תגובות
  • 911
    • ש
    שיתוף - לביקורת שאינו יודע לשאול?!
  • שלחן עורך //
    • אין לקרוא בשעת האוכל...


    מבוסס על סיפור אמיתי...


    אתם מכירים את הבן ה'אסטניס שלי'? סיפרתי לכם עליו פעם? פגשתם אותו פעם?

    כן. החמוד שמרים מהרצפה רק גופות אסתטיות במיוחד של יונות מתות.

    נו. ההוא ששוטף ידיים לפני השינה אחרי כל יום בו שיחק בנחת עם עוד 'תיקן גרמני', וניתח אותו היטב על כרעיו וקרבו...

    זה שאוסף מהרצפה רק בדלי סיגריה שלא רואים עליהם מה מעשנם אכל קודם...

    הצדיק הזה שלא אוכל ממתקים שנפלו על הרצפה, אם הרצפה הייתה מוצפת בביוב...


    לפעמים יש לו ל'בן פורת יוסף', שאלות מעניינות במיוחד...

    אבל שבוע שעבר, לדעתי הוא שבר את השיא.

    היה זה ערב עמוס במיוחד.

    ארוחת הערב נמרחה מעבר לרגיל, גם ממרח השוקולד נמרח לכל עבר, הקטנים היו עייפים מידי, הגדולים היו ערניים מידי, ואני הייתי עסוק מידי.

    ובדיוק אז, כשאחד מחכה לצאת מהמקלחת, השנייה צועקת שהיא לא מוצאת את הפיג'מה, הבייבי שואג כי לקחו לו את המשחק, ואמא מתקשרת לשאול אם לדעתי יהיה מקום במגירה לעוד זוג נעליים... בדיוק אז הוא הגיע... עם חיוך גדול, ועם שאלה עוד יותר גדולה.

    'אבא. אם יהי עוד פעם שואה, ויגידו לאבא ולאמא לקחת רק ילד אחד, את מי תיקחו?'...


    חכם גדול אני לא. אבל בסייעתא דשמיא הצלחתי איך שהוא להרגיע את חששותיו של הנשמה הטהורה.

    'אבי. אתה זוכר שנסענו לסבתא והרב קו לא עבד, ובדיוק עלה מבקר והצלחנו להתחמק?

    אתה זוכר שסבתא - אמא שלי הגיעה בהפתעה אחר הצהרים אחד, כשאמא הייתה עדיין עם כותנת לילה, והממרחים של ארוחת הבוקר עדיין המתינו על השיש. והצלחנו לעבור את זה?

    אתה נזכר איך נאבד לאמא העדשה רגע לפני החתונה של ציפי, ובסוף מצאנו את זה בקופסת העדשים?

    גם בשואה, בעז"ה נצליח להציל את כולם. אל תדאג'.


    מה אתם הייתם עונים?...
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שלג זורם, ללי99, brachy 100 ועוד 29 משתמשים32 //
    15 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ניהול קהילת כתיבה
    ניהול קהילת כתיבה
    על זה כתבתי כאן פעם...
  • 7K
    • ח
    שיתוף - לביקורת שר שקוף
  • חנה ש. //
    • בס"ד
    רָאִיתִי אִישׁ שָׁקוּף הוֹלֵךְ
    אֵיכָה יִשָּׂא פָּנִים
    מִשְׁנֶה הָפַךְ שָׁנוּי
    שַׂר הָפַךְ רָשׁ
    אֵין אֵמוּן.

    סְבִירוּת הָפְכָה עִלָּה
    אַיֵּה עֲטָרָה,
    רָאִיתִי מִלְחָמָה
    לְלֹא קוֹלוֹת
    רַק לַפִּיד וּבָרָק.


    מִי לֹא יִשְׁמַע
    שַׁאֲגַת אֲרִי
    שַׂר לְעִנְייָן דָּתִי
    נִשְׁפַּט בְּאֹפֶן לֹא מִדָּתִי
    הֲשֵׁד הוּא עֲדָתִי.

    יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחַק
    כִּי עַד צֶדֶק
    ישּׁוּב מִשְׁפָּט.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מתכנתת+, אפרת תהל, יעל!!!!!!!!!!!!! ועוד 19 משתמשים22 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    יפה, חיה. אז הנה עוד כמה: איש שקוף - מקמפיין השקופים בקדנציה הקודמת. המגן על השקופים הפך שקוף...
  • 1K
    • ה
    שיתוף - לביקורת מוישל'ה תהילים זאגער, גירסת 2023
  • היהלומן //
    • מוישל'ה תהילים זאגער, ככה כולם קוראים לו.

    יהודי פשוט, פיו אינו פוסק מלמלמל את מזמוריו של נעים הזמירות.

    גם באמצע העבודה, כשחבית יין על כתפיו, ואגלי זיעה על מצחו, פיו אינו פוסק מלנוע...

    מזמן חדל לספור כמה ספרי תהילים זכה כבר לסיים.



    בצהריים הוא מסיים, ומעט הפרוטות שמצטלצלות בכיסו מלווים אותו אל בית הכנסת.

    יושב הוא בפינה סמוך לתנור, הספר פתוח לפניו, ועל אף גודלו הענק מתעקש מוישל'ה לקרוא לו תהילימ'ל.

    מדפדף בלהיטות, בהתרגשות, בולע אל תוכו עוד פרק ועוד אחד.

    רק לאחר שגמר את כל הספר ישוב הוא אל ביתו, אל ילדיו וארוחת הערב הממתינה לו.





    מוישי,     ככה כולם קוראים לו.

    יהודי פשוט, מתאמץ בכוח להתפלל שחרית במנין, מתחילה ועד סוף.

    גם בשעת העבודה, מתאמץ הוא לשמור על הסייגים שקבע לעצמו, להישאר אותו מוישי של לפני העבודה...

    מזמן חדל לספור כמה נסיונות כבר זכה לצלוח.



    ב6:00 הוא מסיים, והטלפון שמצטלצל בכיסו מושתק בכניסה לבית הכנסת.

    יושב הוא מול המזגן, הספר פתוח לפניו, מוחו וליבו נתונים להסבריו של המגיד שיעור.

    הלהיטות ממנו והלאה, העייפות מנסה בכוח להראות את נוכחותה, ובכל זאת, בולע הוא לתוכו עוד שורה ועוד שורה.

    רק לאחר שגמר את את כל הדף ישוב הוא אל ביתו, אל רעייתו וארוחת הערב הממתינה לו...





    בהערכה כנה לכל אותם מוישי'ס של 2023...
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, M . A, מאה מם ועוד 27 משתמשים30 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    היהלומן
    תודה מיוחדת!
  • 811
    • כ
    שיתוף - לביקורת החוט האחרון שעליו תלוי הגשר
  • כותב השורות //
    • החוט האחרון שעליו תלוי הגשר

    אחזתי בו בשתי ידי, אחזתי בו חזק

    וכן, אהיה כנה, יותר מששמרתי עליו, שמר הוא עלי

    היו בו הרבה סיבים וקצת מתכת

    פה ושם נקשרו קשרים, אמרו לי - 'יהיה בסדר'.

    החוט האחרון שעליו תלוי הגשר

    שהציל אותי ממבוכות, מרגעים קשים

    שנתן מקום נוח, וכוח לחרוט

    עם העט על הדף לצייר - נוף חיי

    החוט האחרון שעליו תלוי הגשר

    עזב את ידי נעלם באחת

    לא מצאתי שום רמז לחוט ולגשר

    שגם הוא נעלם לבלי שוב

    ****************************

    אבנה לי עוד גשר

    הפעם בלי חוט

    גשר ארוך ויציב

    על עמוד.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: לוטם, RIVKA W, שרהלה שרהלה ועוד 7 משתמשים10 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמואל י
    אוייש...
  • 854
    • ש
    שיתוף - לביקורת ערב מותח והיסטורי שכזה, עוד לא היה:)
  • שלחן עורך //
    • אחחח.

    איזה ערב זה היה.

    ישבנו כל החברים מול המסך, וכססנו ציפורנים במתח....

    השאגות שלנו כמעט העירו את השכנים, כשראינו את הצרפתי מכניס בצעדים בטוחים, ומנצל כל פרצה שהוא מוצא בצד השני.

    כמעט ומרטנו שערות, כשראינו איך הארגנטינאי נהנה מכל בעיטה, מנסה לבעוט שוב ושוב, ומרסק את המתמודדים בפתלתליות גאונית ומרשימה כמו גדול!!

    צחקנו כשראינו שגם השופט ג'וש מתמוגג מנחת, ומוצץ בהנאה כל מערכה, כשהוא נותן זווית ופרשנות מיוחדת וחדשנית מהמבט שלו.

    אין. היתה כאן התמודדות של הגדולים ביותר.

    הם בישלו מערכות כמו שרק הם יודעים.

    מגיע לנו פעם ב... חוויית צפיה שכזו.

    ואי אפשר בלי מילה טובה למארחת.

    היא אמנם ניצלה כל רגע כדי לפאר ולהלל את שמה, אך מצד שני שפכה כספים ומאמץ לקיום המשחק בחוויה אדירה.

    ובסוף הערב, נותרנו כולנו ללא ציפורניים, ללא פופקורן ובירות, אך עם הרגשה מופלאה! אחח. איזה משחק מדהים!! נתגעגע לזה עוד זמן רב.

    לשידור חוזר - פתוח נטפרי

    קרדיטים והבהרות:
    השראה: @כותב השורות כאן
    השראת סגנון @רודיום
    מבית השף מיכאל כץ נמסר כי הוא אינו ארגנטינאי, והוא יליד ירושלים. איתו הסליחה...
    מבית המעבד המוזיקלי יהושע פריד נמסר כי הוא אינו אוהב כלל את הכינוי ג'וש, אבל הקטע הנ"ל מתובל בפצפציות מעודנת ופריכה...
    מבית @שלחן עורך נמסר כי אין לשתף חומרים ללא נתינת קרדיט...
    להזמנת עבודות thikhao443 בג'ימייל
    • חחח
    • תודה
    Reactions: דפוס פוסטר, פלמינגו 67, ליטאי פשוט ועוד 14 משתמשים17 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    חחחחחחחחחחחח לקח לי זמן מקסים ומקורי
  • 964
    • כ
    שיתוף - לביקורת במלחמה כמו במלחמה - אחים זה אחים!
  • כותב השורות //
    • בסייעתא דשמייא

    הבהרה: כותב השורות מתנגד לכל פעילות אלימה שאינה על פי חוק, כל עוד ובן גביר לא שינה אותו...

    'מה איתכם החרדים? כמה אתם שולחים? בנינו עליכם בסדר גודל של אלפים, אני חייב אתכם איתי בקרב פתיחה, סיכמתי עם יענקי נו... החסיד עם הפאות, שאני בתמורה מאשר לחבר'ה שלו לשרוף שתי מסעדות טריפה ברוטשילד, אבל הוא לא חזר אליי עם תשובה, אני חייב לתאם עם התחב"ץ, אתם כבר יודעים לתת לי תשובות'
    'אני מבין שיש קצת בעיות, אתה יודע אנחנו בגדול משתמטים מכל מה שקשור לגיוס'
    'חוץ מגיוס תרומות... אההה בזה אתם חזקים'
    'הלו, אתה בצד שלנו, אל תדבר עלינו ככה'
    'סתם, הייתי ציני'
    'זה לא הזמן להיות ציני, זה שיטות פעולה של השמאל, ככה לא ננצח את המלחמת אחים'
    'צודק, אבל אנחנו חייבים לעבוד ביחד אם אנחנו רוצים לנצח, אנחנו צריכים אתכם ל'יהודית' של ה'מדינה''
    'רגע רגע, אני בדיוק מקבל צינתוק מקו 'אחיכם יצאו למלחמה', אני כבר חוזר אליך...'

    כעבור שתי דקות:

    'שומע, יש דיווחים על ההצטרפות של ברסלב וחב"ד למערכה, הם אש על זה'
    'הם באים? סופית? תברר לי כמה'
    'הם הוציאו הודעה מסודרת שהם שולחים אלפיים בחורים עם דגלים פלוס חמישים עמדות תפילין ושתי אוהלים של 400 מ"ר אין לי מושג בשביל מה, והברסלבים באים עם 18 סוונות, חמש רקדנים בכל אחת, אבל הרבנים שלהם הודיעו שהם לא שרים על ביבי רק נ נח'
    'מה אני צריך את כל זה, מה הם רוצים להחזיר לי בתשובה, את האוייבים שלי'
    'אמרת מלחמת אחים, קיבלת מלחמת אחים'
    'יאלללה איתכם, אתם הורסים לי את כל התוכנית'
    'איזה תכנית? למה מה חשבת, שנגיע עם רובים?'
    'לא, לא רובים, אבל אתה יודע, ביצים, עגבניות, טיטולים, כל מה שמחלקים לכם שם בשכונות בחינם'
    'מה פתאום, אם יש לנו הזדמנות לנצח את תל אביב, אנחנו לא נעשה את זה עם זריקות חפצים'
    'יודע מה השבוע אני נותן לכם לעשות את זה בדרך שלכם אבל משבוע הבא, אני המפקד וזהו!'
    'כן המפקד!'
    'רק תגיד לי בשביל מה עמדות תפילין, זה מוצאי שבת, וגם מי צריך עכשיו אוהלים של 400 מ"ר?'
    'שנייה אני מברר...'

    כעבור דקה:

    'שומע, אני מקבל דיווח שיש תיאום בין 'חב"ד' ל'ברסלב', הסוונות מרקידות את ה'אחים שלנו' עד הבוקר עם רבינו, ועל הבוקר מניחים לכולם תפילין, מי שלא רוצה שיעזוב את הארץ'
    'אחלה, ומה עם האוהלים?'
    'אהה, הם אמרו שאם כבר מוצאי שבת אז יעשו 'מלווה מלכה' המונית, מה יש? 'אחים' שלנו רעבים, לא נאכיל אותם? ככה על הדרך, נדחוף להם גם ברכה'.
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: מנחם דרורי, shimon-or, אפרת תהל ועוד 26 משתמשים29 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    חחחחחח משעשע
  • 2 4K
    • ש
    סיפור בהמשכים סתירה
  • שלחן עורך //
    • סיפור קצר בהמשכים, שמצאתי את בסיסו אצלי בערבו של צום... מקווה מאוד שתהנו.

    פרק 1.

    'אני רק בקומה 3?!' גדי מתקשה להתמודד עם החום הבני ברקי המהביל של שלהי הקיץ, עם המדרגות האין סופיות המובילות אל החדר ששובץ עבורו, ועם המשא הגדול שבידיו. מזוודה ענקית, קופסת כובע, נרתיק עם חולצות מגוהצות, ושקית איקאה עם אוכל ביתי.

    'איפה זה חדר 504?' גדי מנסה למצוא את חדרו, בסיוע אחד המבוגרים בישיבה. 'שם', הבחור מניף את ידו לעבר האופק בתנועה לא ברורה לחלוטין.

    '502 503, זהו, הנה החדר שלי'. שלט האלומיניום הקטן '504' כמו קרץ אליו בחיבה. הוא מקיש קלות על הדלת, ופותח אותה לרווחה. 'המבצע הוכתר בהצלחה'. מדליק מזגן על 16, לוגם מפחית הקולה הקרה שהוציא מתיק הגב, ומרשה לעצמו לנשום לרווחה.

    לא היה קל להגיע ל'תורת השם' - 'אם הישיבות'. המשגיח בישיבה קטנה ניסה בכל דרך למנוע ממנו להגיע לכאן. 'זה גדול עליך, אתה תאבד שם, אתה צריך מישהו שישמע אותך, שיראה אותך, שיבין אותך. מי יסתכל עליך שם?'

    הקשר הסבוך שלו עם המשגיח ידע עליות וירידות. בעיקר ירידות. מאבקים, חיכוכים, וויכוחים אין סופיים. 'אתפוס את המיטה הפינתית, המוסתרת מאחורי ארון הברזל הגדול. מספיק חפרו לי בחיים, עכשיו אני משוחרר, עכשיו אני חופ'... בום!

    דלת החדר נפתחת בתנופה. 'שלום 504, אני כאן!'

    בפסיעות גדולות נכנס פנימה בחור רחב גרם, גבוה ומרשים, ומניח בקלילות את מזוודתו על המיטה מאחורי הדלת. 'תפסת כבר את המיטה המוסתרת, אהה? יפה לך, תהנה. רגע, לא הצגתי את עצמי, סורי. שמי אלי גולד, נעים מאוד. ואתה?' הוא מניף את ידו ללחיצת יד אימתנית.

    גדי מחוייך מעט למראה הדמות האימתנית שלמולו. 'אני גדי, גד שלייכמן, הגעתי מישיבת נר שלמה בירושלים. מכיר?'

    'שמעתי, ישיבה טובה, ככה אומרים. אז אתה כבר עם פז"ם גבוה בבסיס. אהה?' אלי מסדר את חפציו בארון בתנועות החלטיות ומהירות.

    'פז"ם גבוה בבסיס?! למה אתה מתכוון?' גדי מושך מהמזוודה חוברת דקה, וטומן במהירות מתחת המזרן.

    'צוחק איתך, זה מושג של וותק, אתה לא טוב בהומור, אהה?' אלי עסוק בשלו, לא שם לב למתרחש.

    'נדמה לי שדופקים על הדלת, מעניין אם זה הבחורים מהחדר הסמוך'. אלי פותח את הדלת, ומגלה בחור צנום ודקיק. 'וואו! אתה מזכיר לי את חלום פרעה, דקות ושדופות מול מלאות ובריאות. רק אל תבלע אותי'...

    הבחור בפתח מחייך קלות. 'אמרו לי שאני אמור לישון בחדר הזה. אפשר בבקשה להיכנס?'

    'בכיף', גדי עונה מתוך החדר. 'אז אתה השלישי בחדר?'

    'בעזרת ד', כנראה שכן. שיהיה לכם הרבה הצלחה בזמן החדש, עם עלייה בתורה ויראת שמים, בלי נסיונות קשים, ועם שפע של סיעתא דשמיא על כל צעד ושעל'. גדי ואלי עונים 'אמן' בקול מחוייך.

    השדוף מעיף מבט לחוץ בשעון היד שלו. 'אוי, עוד שבע דקות מתחיל ה'שיעור פתיחה!' צריך להזדרז'.

    'הולך להיות כאן מעניין', אלי קורץ לגדי קריצה קלה. 'לא אמרת לנו איך קוראים לך, צדיק'.

    'בנימין שטרנבלום, מישיבת עמל תורה. אני עדיין לא הצלחתי להבין לגמרי את 'עדות שאי אתה יכול להזימה', כי לפי התירוץ השני בתוספות'...

    'חכה רבינו, אתה רץ מהר, עוד לא עברתי על החומר'. אלי משועשע. 'כן, גם אני פחות בסוגיה'. גדי מסיים את הפחית, וזורק אותה לכיוון המשוער של הפח בפינת החדר.

    ***​

    בנימין חולץ את נעליו, מניח מסודר תחת המיטה, ונועל את כפכפי הגומי המסורתיים. לא היה קל היום הראשון, אבל הספיק הרבה. חברותות טובים, רמי"ם מעולים, וסוגיות מלאות תוכן.

    גדי אורז לו תיק רחצה ירקרק. שמפו, מרכך, תחליב רחצה, קרם פנים, מסרק, מברשת, דיאורדורנט, משחת שיניים, ליפה, ספוג. 'לא שכחתי כלום?' הוא מהדס בכפכפי אצבע צבעוניות לעבר המקלחות. אחח. יום טוב היה היום. אוכל לא רע בכלל, מזגן בחדר כמו חדש, וגם מצא לו כמה חברים כלבבו. הוא מזמזם לו ניגון ים תיכוני עדכני תחת זרם המים החמימים.

    אלי יוצא לשיחת טלפון. מחפש לעצמו פינה שקטה. 'ברוך השם, נראה לי שהכל עבר חלק. לא. אף אחד לא שם לב למשהו חריג, אני מקווה שימשיך כך'.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: sunshay, מנוחה כהן, S. ועוד 41 משתמשים44 //
    20 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלחן עורך
    קבלו את התנצלותי הכנה... אשתדל בהקדם...
  • 722
    • מ
    שיר שלי שלכם שלה
  • משולש ברמודה //
    • והנה היה לה הדבר אשר רצתה
    וחלמה וערגה נפשה אליו
    בלחץ ובעבודה קשה
    ותקרא את שמו שֶׁלָּהּ

    ותוסף עוד ותדבר ותעמול
    ותשלח את אמתה לקחת עוד
    ותתאמץ בפרך מאד
    עד יגדל שֶׁלָּהּ

    ותתייצב לחזות בכל שיש לה
    ותפקוד ותמנה ותחזור הספירה
    ולא מצאה מנוח לכף רגלה
    אף כי גדל שֶׁלָּהּ

    ותאמר
    אולי שלי אינו שלי
    ואפילו שיש לי אינו משלי
    וכמעט ומצאה מנוחה לנפשה

    ותמצא עוד דבר אשר רצתה
    וחלמה וערגה נפשה לו
    ותחזור חלילה
    עד כי יבוא שִׁילֹה

    אשמח לביקורת מכל סוג :)
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: תמר בן דוד, אפרת תהל, brachy 100 ועוד 9 משתמשים12 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    -חיה-
    וואו, מדהים!
  • 482
    • ק
    עזרה ספרי הרב רבינוביץ
  • קנקן חדש //
    • היכן ניתן להשיג את הספרים כדלהלן:
    נחל הדמעות
    נגוהות מנבכים
    התפילין של נפתלי
    תמצית דברי ימי ישראל
    חיברם הרב חיים דב רבינוביץ
    אודה על כל מידע בנושא
    תודה מראש
    0 תגובות
  • 812
    • צ
    שיתוף - לביקורת פסגות חייך
  • ציורי לשון //
    • הימים האלה, בהם אתה מרגיש בפסגת העולם, ואין אחד שמסוגל לעקוף אותך ולו במילימטר, הם הימים המאושרים בחייך.

    הגעת באותו יום לכולל, רענן ונחוש ליום טוב, החברותא קיבל אותך בסבר פנים חמות (מתחנף, החלטת בלי להניד עפעף, בסדר, אין לך עם זה בעיה). התחלתם ללמוד, מיד עלתה לך קושיה רצינית, החברותא נאלם דום, אוהו, איזה קושיה. התחלת לחפש, אחר רגעים של עיון גם מצאת תירוץ לא רע בכלל. החברותא כבר לא חייך, לפחות ת'תרוץ היית משאיר לו. המשכתם להתפלפל. באמצע ויכוח רציני הראש כולל עבר בדיוק לידכם, קרא לך הצידה לרגע, ביקש שתעזור לאברך ההוא שיושב בטור הימני בספסל השלישי בעניין מורכב כלשהו, הסכמת ברצון. (כל עוד אתה למעלה, שם בפסגה, הכל טוב).

    חזרת לחברותא, הוא הספיק בינתיים להקשות קושיה רצינית כשהגעת, הפלת אותה על שלל תלפיותיה תוך 20 שניות; נו אתה רציני, זו קושיה זו? החברותא הסמיק, ניסה להחזיר לך באיזו עקיצה, לא ממש הלך לו. אתה עלית מדרגה נוספת בסולם הפסגות שלך.

    בסוף היום ניגש אליך אברך נחשב מאד, ביקש להתייעץ בעניין מסוים. באמצע השיחה הוא שאל אותך; תגיד, מאיפה חכמת החיים הזו שלך? מאיפה השכל הישר הנדיר הזה? חייכת מעדנות, במבוכה אופיינית. עלית עשר פסגות מעלה, חשבת שאין יותר לאן לעלות. וכולם המשיכו שם להישאר, בקרקע, נדמים לך כמביטים בך בהערצה אין סופית; איך עולים על כזה הר, משיגים ככה פסגות?!

    חזרת הביתה. הסיפור חזר על עצמו, רק בווריאציה של בית ואישה וילדים, אבל הרעיון היה אותו רעיון, היית בפסגה. שם האישה פרגנה עמוקות, כאן ענית תשובה חזקה וחינוכית למתבגר שלך. שם עם השכן המשפץ התנהלת לא רע. קיצור, מבחינתך, אחלה של פסגה.
    *
    יום חדש הפציע על היקום, הגעת לכולל רענן ונחוש לעוד יום טוב, ישר כשהתיישבת לי החברותא, הוא הפיל עליך קושיה רצינית, לא מצאת תשובה. הוא מצא שתיים, אתה כבר איבדת ת'כיוון, הסתבכת במחשבות ועקצוצים מטרידים. הראש כולל עבר לידכם, שאל אם אתה מרגיש טוב. האברך הנחשב התייעץ עם אחר, המתחרה שלך.

    חזרת הביתה אבל וחפוי ראש.

    העניינים בבית התנהלו על אותו רצף, רק השתנה המיקום, הרקע, והדמויות.

    כשהלכת לישון, ניסית להיאחז ביום האתמול; אפוף הפסגות, לא הצלחת.

    חשבת על היום, מה בעצם היה בו;

    הגעת לכולל, חייכת לחברותא, הוא לא חייך אליך - היה עסוק בקושיה הרצינית שלו יותר מדי, הוא הפיל עליך בזה אחר זה רעיונות ותירוצים, אתה לא עקצת, למרות שהיו לך כמה בלשון. כן נדדת במחשבות מעקצצות, לא נוחות - על מצבך הנחות במפתיע; מה לעשות, לא הרגשת בפסגה. בסוף היום, אחרי תפילת מנחה טובה; פגשת אברך, שחייו לא שטים על מי מנוחות, טפחת לו על השכם, נסכת בו עידוד; בחיוך, במילה. הוא אפילו לא הסתכל עליך, אתה כן עליו.

    חזרת הביתה, אשתך היתה מתוחה מעניין כלשהו בעבודה. הפילה את המתיחות עליך, הרגשת זבל. כן ניסית לעודד, לרכך את המתח. השתדלת לעזור, יותר מהרגיל. אחר כך פגש אותך השכן ממול - ביקש עזרה בהעלאת קרטונים של ספרים מהמחסן בקומת החניה אל ביתו, נענית בשמחה - למרות שהיה לך דרך להתחמק. הוא אמר לך באמצע שיחתכם תוך כדי התנשפות, שיש לו אחיין בכולל שלך (זה המתחרה שלך), הוא שיבח את האחיין בלי להפסיק, אפילו ללא התנשפות; ניסית איכשהו להשחיל מילה על כך שאתה מכיר אותו והוא באמת כזה. הוא ענה לך; מעניין, לא שמעתי עליך משהו מיוחד. ואתה המשכת לעזור. ובחיוך. בבית, כשחזרת, הילדה שלך רצתה שתעזור לה בלימוד למבחן, היית עייף, התעלית על עצמך, נענית ברצון. היא אמרה שהאבות של חברות שלה כל הזמן לומדים איתן, והם גם מביאים למורה שלה הוספות לשיעור, אתה הקשבת. רשמת לעצמך במוח. חוץ מזה שנחרט עוד איקס על ה'אישיות' שלך; גם אבא מוצלח אתה כבר לא. המשכת ללמוד איתה ובנעימות, לא התעייפת. זכרת מה התפקיד שלך.

    המחשבה האחרונה שהספקת לחשוב בטרם נעצמו עיניך: הימים האלה, בהם אתה מרגיש בפסגת העולם, ואין אחד שמסוגל לעקוף אותך ולו במילימטר, הם הימים הגרועים בחייך.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: לוטם, מאה מם, CHAYA A ועוד 7 משתמשים10 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צ
    ציורי לשון
    תודה! טוב לשמוע : )
  • 2 4K
    • ח
    שיתוף - לביקורת איזה מגעיל אתה!!
  • חני כהן :) //
    • היום החלטתי להחמיא לכולם.

    זה התחיל בבוקר שהחמאתי לאישתי על החביתה עשירת החלבון.

    "זו חביתה פשוטה", אמרה.

    "אז מה, היא טעימה נורא", התעקשתי.


    לאחר מכן החמאתי לביתי בת ה16 על התסרוקת. "יש לציין שהקוקו שלך היום נטול שוונצים ושאר מרעין בישין".

    "וואו, תודה אבא", היא התלהבה. "אני שעות עובדת עליו, אבל משום מה נראה לי שעדיין יש עוד קצת כרבולות".

    אחר כך עברתי לבני המתבגר: "שמע, משה, מגיע לך צל"ש על כך שלא השארת את הגרבים באמצע הסלון. חסכת ממני ומשאר בני הבית ריחות גן עדן", אמרתי.

    גם הוא מאוד שמח מהמחמאה.


    לאחר מכן לקחתי את ביתי בת השלוש אל הגן והחמאתי לגננת על מסירותה.
    על אף שביתי חוזרת כל יום מקורזלת ומנוזלת ראיתי צורך להחמיא לה על אדיבותה.

    בשעה אחת וחצי בצהריים, כשלקחתי את בני הקטן לקנות נעלים חדשות, החמאתי לבעל החנות על הנעליים האיכותיות. "תשמע הסוליה ממש חזקה", אמרתי.

    "אתה יודע שלא אני יצרתי אותם", החיוך שלו היה משועשע.

    בסוף היום, הלכתי להגעיל את הכלים שאישתי ביקשה ממני. כאן כבר הייתי בפלונטר רציני. לא ידעתי איך להחמיא למגעיל הכלים. האם לומר לו: 'אתה מגעיל נהדר' או 'איזה מגעיל אתה!'.

    בסוף אמרתי לו "פש...שמע...אתה אחד המגעילים בעיר!!".

    הלה הביט בי במבט שאינו משתמע לשתי פנים. שתי גבותיו, עבות כשני גזעי עץ רחבים, התנגשו זו בזו.
    אני שחזיתי מה עתיד לקרות בדקות הקרובות, נשאי מבט מתחנן ליושב בסתר עליון, וביקשתי ממנו שיגאל אותי מידי הגועל.

    יושב על כיסא הכבוד שמע את תחינתי. מיד לאחר מכן הגיע לקוח נוסף, והמגעיל התפנה אליו. אני ברחתי עם כליי כל עוד כליותיי בקרבי.

    מאותו היום אני לא עושה שני דברים 1. לא מגעיל כלים. 2. לא מחמיא למגעילים גם אם הם מגעילים לי את הכלים בצורה הכי מגעילה ואסתטית שיש!
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: הספרן, שיוותי ה’ לנגדי תמיד, דפה ועוד 142 משתמשים145 //
    20 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חני כהן :)
    המחמאה הכי יפה שאני יכולה לקבל על קטע כזה היא - זה קטע מגעיל ביותר!!
  • 1K
    • ח
    שיתוף - לביקורת למדריך היקר שלי
  • חני כהן :) //
    • ליוות אותי לאורך כל מסלול חיי, לא התייאשת ממני אף פעם.

    במסירות ובסבלנות הראת לי את הדרך הנכונה. עודדת, תמכת, האמנת.

    גם שפזלתי לצדדים, לא כעסת. ניסית להציע דרכים חלופיות.

    הייתי עיוור, לא ידעתי מה הדרך הנכונה בשבילי. חיפשתי קיצורי דרך. לעיתים, התנהגתי כשיכור. לא הקשבתי לאיש, אפילו לא לך.

    רק עכשיו, כשאתה לא איתי, אני מרגיש כמה שאתה חסר. הלב שלי נצבט בכאב כשאני נזכר באיזו סבלנות ורגישות התנהגת כלפי, היית שם לאורך כל המסע שלי.

    לא ויתרת עלי.

    האמן לי, לו הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי עושה זאת.
    עכשיו, אתה לא נמצא כאן. ואין מי שיורה לי את הדרך.

    ***

    "צא לדרך. מוכנים לנסיעה", בוקע קולו משום מקום. רדיופוני. חזק. מושיע.

    "ידעתי שלא תאכזב אותי", אני מחזיק אותו בשני ידיים רועדות. "זהו. מעכשיו כל מה שאתה אומר לי אני עושה. מבטיח לך!".

    "בכיכר, פנה ימינה ומיד לאחר מכן צא ביציאה השניה".

    "אבל ניראלי שיותר קצר מהכיוון ה... טוב, סליחה, סליחה. קיבלת".
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: המושלמת$$, רוב, REBEKA997 ועוד 25 משתמשים28 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חני כהן :)
    תודה. טוב פה כבר בטוח זיהתם שמדובר בוויז... או שלא...:unsure::unsure:
  • 2K
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת היא באה! הצילו!
  • Natan Galant //
    • אבא מדבר עליה הרבה ואומר שהיא נורא חשובה, אבל לא נראה לי שהוא כזה שמח שהיא באה.
    כי הוא ממש לחוץ תמיד לפני שהיא נמצאת.

    שעתיים לפני זה הוא עצבני וכולם מפחדים ממנו בבית, ואמא גם מפחדת ממנו.

    נגיד לפני כמה זמן נחמי הפילה בטעות ומרוב מהירות את האגרטל, אז היינו צריכים לשטוף שוב את הבית.
    אמא מהר מהר ניקתה את השישיים, אבא רק הסתובב עם פנים כאלו קצת של כעס בבית ואמר שצריך להזדרז יותר.

    באמת בגלל זה אני לא כזה מחכה לה, כי אני אוהב שאבא רגוע. לפעמים מתחשק לי להגיד שאני לא רוצה שהיא תבוא, אבל היא מגיעה כמו שעון בדיוק בזמן.

    שבוע שעבר החלטתי שאני לא אתן לאבא סיבה להיות בלחץ, וביחד עם שלוימי אחי התאום התאמצנו והכנו את הכל יפה ומסודר, ואבא כבר היה בשמחה ורוגע, ואמא חייכה ואמרה לנו תודה.

    אלא שאז, ממש טיפי זמן לפני שהיא באה, נזכרתי ששכחתי לסדר את המקרר לכבודה, שזה התפקיד שלי. אז אבא לא כעס עליי אבל ראיתי שהוא נושך את השפתיים שלו והיה לי כזה קוועץ' בלב.

    אסור לי בגלל כיבוד הורים, אבל אם היה מותר, הייתי אומר לו: אבא, הרב'ה בחיידר אמר שצריך לשמוח שהיא באה. היא מתנה. שבת המלכה!
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: ד.ב., שלוואןןן, ~yg~ ועוד 43 משתמשים46 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    וואו נושא כל כך שוב ולא מדובר מדהיםםם
  • 899
    • ה
    שיתוף - לביקורת אחות
  • הזדמנות //
    • אחות
    יכולה לתת
    כתף
    או ארוחה
    לפתוח
    דלת
    לרווחה

    ויש
    תפרים
    פרומים
    שאחות
    אינה יכולה
    לאחות

    סליחה ששוב יצא מלנכולי...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: -חיה-, אש קודש!, כותב השורות ועוד 13 משתמשים16 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    איייי כואב ונוגע בלב נדיר
  • 1K
    • צ
    שיתוף - לביקורת יש לי יום הולדת
  • ציורי לשון //
    • כשהיה לי יום הולדת של גיל שלוש, חגיגי וזוהר. היה מן טקס כזה, רב משמעות; כל המשפחה ליוותה אותי במצעד מרשים, מריעים לי בלי סוף עד כמה גדלתי, אל עבר החלון הגדול שבבית.
    ליבי פרפר ברגשות מעורבים, הרגע הגיע, אני אמורה לזרוק את המוצץ והשמיכה שלי שמלווים אותי שנים, ידידיי הטובים מאז הכרתי את עצמי.
    כנראה שהידידות הזו לא מצאה חן בעיני אבא ואמא, היא כנראה היתה עלוקה מדי ולא תואמת גיל.
    וברגע של בגרות ויומולדת אפופת זרקורים של גיל שלוש, הגיע הרגע.
    שולחת מבט אחרון אל שני ידידיי הטובים, שולחת מבט אף אל המתנה הגדולה והזוהרת שמחכה לי בצד, קוראת לי לבחור בה. להעדיפה על פניהם של ידידיי האבלים וחפויי הראש.
    זורקת אותם בחוזקה מטה, דמעה בצבצה לי בזווית העין.
    חיבקו אותי, נשקו לי, הריעו, רקדו, הביאו מתנה ולא אחת, הדמעה כבר נעלמה מזמן, הכאב נמוג כלא היה.

    היום יש לי יום הולדת. כנראה שגדלתי מאז כמה וכמה שנים, נזכרת בטקס ההוא בגעגוע מתוק.
    כבר אז, אי אז כשנכנסתי לשנת הארבע של חיי, לימדו אותי התגברות מהי, כבר אז היה בי כח לתת, למסור רצון בשביל משהו שווה יותר.
    יש לי יום הולדת.
    ואני רוצה לתת משהו, לאמץ את הכח ההוא שניתן לי לפני שנים. כח שמלווה אותי מאז יום יום, שעה שעה.
    וזה לא מוצץ ולא שמיכה, והכח הוא אותו כח, וזה לא בשביל חיבוק או מתנה, זה בשביל משהו גדול הרבה יותר, שווה פי כמה.
    פשוט כי...גדלתי בשנה, ומושאי תהילתי, הודו לו, גדלו איתי ביחד, העמיקו חשוב, ואמת.
    וזה בלי זרקורים ועידודים נשפכים, שלא מאפשרים לסגת לאחור.
    זה לבד, בשקט, ברגעים האמיתיים של החיים, ואין תרועות חצוצרה ואין חיבוקים נלהבים.

    יש דמעה ולא אחת, בתחילה הן כואבות, אבל אחר כך הן כל כך טהורות ומנקות הכל.
    והדמעה הופכת לדמעת התרגשות, ואני נותנת, מוסרת רצון למען מי שבחר בי באהבה, למען מי שתורתו שווה הרבה יותר מזהב ויהלום.
    נותנת, ואין קריאות עידוד מכל הכיוונים, ויש קצת-הרבה בלבול.
    משתדלת להביט חזק חזק אל המטרה, בעיניים אפופות דמעות מתוקות, בוחרת.
    ומלמעלה מגיעים להם החיבוק והנשיקה, ואין כמו העידוד שלהם, והאור שהם מביאים איתם יחד.
    והכאב - נמוג כלא היה, הופך לדבש. עד...ובכן, עד יום ההולדת בשנה הבאה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: תמר מ., castamir, REBEKA997 ועוד 9 משתמשים12 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    מעריצה שלך והפעם לא על הכתיבה על התוכן על החיים השראה!
  • 2K
    • ש
    שיתוף - לביקורת 9473
  • שלחן עורך //
    • אחחח.

    כשזה סוף סוף קורה, אתה ממש מאושר.

    השקעת, טרחת, גדלת, וסוף סוף הגיע הראשון.

    אבל איך אומרים? הם כמו פופקורן...

    בהתחלה זה לאט לאט לאט, ואז זה בבומים.

    בראשונים אתה ממש מתרגש, ובבאים הרבה פחות.

    על הראשונים אתה מסתכל שוב ושוב, באחרים מציץ בקושי פה ושם.

    בראשון אתה מרגיש שהחיים שלך השתנו, בהמשך אתה מגלה שזה כדרך כל הארץ.

    עם הראשון אתה משוויץ לכולם, את האחרים כבר כמעט שוכח...

    לייקים.

    נכון לשעת כתיבת ההודעה... 9473... מצבם לא יציב.
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: אל הדגל, שוקולד עילית, אהרון1 ועוד 41 משתמשים44 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    וואו הופתעתי חחחחח מקסיםםםם
  • 1K
    • כ
    שיתוף - לביקורת תגיד, הכל בד"ץ???
  • כותב השורות //
    • 'תגיד, אני יכול לסמוך על האוכל כאן?'

    'כן רבינו, תהיה רגוע'

    'הכל בד"ץ?'

    'לא! ממש לא! אבל הכל כשר'

    'איך אני יכול לסמוך עליך?'

    'אתה לא חייב, אבל אתה רואה מי נכנס אלי, רק דתיים וחרדים'

    'זה לא מספיק לי, אני צריך שתראה לי אישור מהבד"ץ'

    'היה לי פעם אבל זהו, נגמר, אין בד"ץ, הם לא ינהלו לי את העסק'

    'מה קשור לנהל את העסק, הם אמורים לראות שהכל כשר וזהו!'

    'וזהו? אתה יודע מה הם עשו לי פה? הרסו לי את התפריט'

    'איך הבד"ץ קשורים לתפריט?'

    'אני גם לא יודע, אבל הם לא נתנו לי להכניס חוויג', הם טענו שזה לא מתאים...'

    'מה? פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה'

    'אתה מבין, הם מתערבים לי בכל דבר, הם גם ביקשו ממני להוריד את התמונה של הרבי שלי, הם אמרו לי שזה לא קשור לאוכל, אז זה לא צריך להיות במסעדה!'

    'אבל זה באמת לא קשור לאוכל, אז למה זה אכפת לבד"ץ?'

    'כי הם נהנים להתערב בכל מה שהם יכולים'

    'ככה זה בכל הבדצי"ם?'

    'לא יודע יש כאן רק בד"ץ אחד...'

    נ.ב. *בג"ץ
    • תודה
    • חחח
    • עצוב
    Reactions: אני וביתי, Chaya Lea, -חיה- ועוד 26 משתמשים29 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    משעשע כתיבה קולחת ויפה כמו תמיד...
  • 582
    • R
    שיר מכירים את התחושה של הפספוס כשמתברר שכבר 19:00 בערב? ♫
  • RPO //
    • יום שהיה | רחל אורן

    שְׁקִיעָה מְמוֹסֶסֶת
    צוֹבַעַת שָׁעוֹן
    וּמָחוֹג שֶׁסּוֹגֵר
    יְמָמָה.

    פְּסִיעָה לְאָחוֹר
    לְשַׁנּוֹת אֶת הָרֶגַע
    שֶׁעָבַר
    הַשְּׁנִיָּה
    וְעָבַר.

    וְיוֹם שֶׁהָיָה
    לְעוֹלָם לֹא יָשׁוּב
    גַּם אִם תַּבְטִיחִי
    אַחֶרֶת.
    גַּם.

    שׁוֹקַעַת שֶׁמֶשׁ
    וְאִתָּהּ נְשִׁימָה
    אֶל יָם
    רְשִׁימוֹת, הֶסְפֵּק
    וְאַשְׁמָה.

    מָחָר יַעֲלֶה
    יִזְרַח אֶת הַבֹּקֶר
    לֹא יָקִים
    אֶת הַיּוֹם
    שֶׁאֶתְמוֹל.
    שֶׁהָיָה.

    1674416767443.png
    1674416767443.png
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: מאה מם, 7שבע7, מימיי ועוד 15 משתמשים18 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תשמעי זה נכתב ממש בין השמשות.... כשקלטתי מה קורה... ואיך שוב רק יום ראשון והראש שלי כבר מתכנן את...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה