קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 559
    • גולדברג.
    שיתוף - לביקורת הפיתרון לכל הבעיות
  • גולדברג. //
    • כולם נגדה, ככה תמיד.
    בעלה תמיד מאחר הביתה, בסוף הוא גם צועק עליה חזק חזק על טעמה המלוח של החביתה שהכינה בעמל רב.
    את החביתה היא הכינה משבע ביצים כשרק שתים מתוכן לא התפוצצו על הרצפה.
    כשהיא מתיישבת לאכול היא מגלה שבעלה לא הותיר לה מאום מהחביתה המלוחה. בסוף הסתפקה בלחם שחור מרוח בשאריות גבינת שמנת.

    רגע לפני שהיא נרדמת, יתוש עוקצני מדגדג לו לפתע מתחת לעיניים. ואז צלצול מרעיש שבוקע מהטלפון הביתי מעדכן אותה שמחר עליה לשמש כבייביסיטר על הנכדה. צלצול ליילי לבוס גורר מצידו צעקות על יום החופשה שלקחה על עצמה.

    כשסוף סוף היא נרדמת היא מגלה שכבר בוקר. מתעוררת מדפיקות בדלת, שם היא פוגשת אחד שנראה כמו שליח פיצה שזורק לה את הנכדה ליד. היא מביטה בה ברחמים, מבינה מהו אבא של הילדה שהוא במקרה גם בנה, אפילו שלום לא אמר לה.
    היא פונה למטבח להכין לילדה כוס חלב, ואז מגלה שהמקרר ריק. מרימה צלצול לשכנה ששואגת עליה שעכשיו רק שש בבוקר.

    היא מחליטה לצאת עם הנכדה לסיבוב בעיר, שקט בחוץ, כולם במיטה, רק היא נפלטה ממנה לפני הזמן. אוטובוס ישנוני עוצר בתחנה שלצידה, היא מחליטה לעלות, סתם כי אין לה משהו אחר לעשות.

    האוטובוס ריק, אך היא מתלבטת, שאלה הרת גורל היא - היכן תשב?
    במושב האמצעי יושב לו ישיבה בוחער, ממלמל את מילות התפילה, את כובעו הניח במושב בטור הסמוך.
    ניצוץ נדלק בעיניה:
    'בחורצ'יק' היא קוראת לו בקול, 'את הכובע תניח בבקשה על הברכיים, ואת מקומו אתפוס אני יחד עם הנכדה החביבה שלי'.

    זהו, עכשיו נגמרו הבעיות...

    אשמח כמובן למשוב וביקורת בונה​
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: castamir, בשלנית, תלתלית ועוד 17 משתמשים20 //
    0 תגובות
  • 1K
    • 7
    שיתוף - לביקורת גינת עדן
  • 7שבע7 //
    • לִפְנֵי שָׁנִים
    יָשַׁבְתִּי בָּעֲגָלָה
    זְהֹב תַּלְתַּלִּים וּבַיְשָׁן-חִיּוּךְ
    וְאַתְּ הוֹבַלְתְּ אוֹתִי,
    אִמָּא
    יָדַיִךְ אֲמוּנוֹת עַל הַמּוֹשְׁכוֹת
    לִבֵּךְ פּוֹעֵם אֵלַי בְּעִידוּד מְחֻיָּךְ.
    וְיָשַׁבְנוּ בַּגִּנָּה
    וְהִבַּטְתִּי בַּמִּתְקָנִים
    וּבִילָדִים הַמִּסְתַּחְרְרִים בָּהֶם בְּלֹא פַּחַד,
    וְאַתְּ הוֹבַלְתְּ אוֹתִי,
    אִמָּא
    נָתַתְּ יָדֵךְ הַגְּדוֹלָה בְּיָדִי
    לִמַּדְתְּ אוֹתִי לְהַבִּיט בְּעֵינֵי הַפַּחַד
    לִקְפֹּץ, לְדַלֵּג מֵעָלָיו
    לְהִסְתַּחְרֵר אֶל עַל בַּעֲלִיצוּת יַלְדוּתִית
    בְּתַלְתַּלֵּי זָהָב וּבְחִיּוּךְ רָחָב.

    אַחֲרֵי שָׁנִים
    אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בַּכִּסֵּא
    אֲפֹרַת שֵׂעָר וּמְחוּקַת-חִיּוּךְ
    וַאֲנִי מוֹבִיל אוֹתָךְ,
    אִמָּא
    יָדַי רוֹעֲדוֹת עַל הַמּוֹשְׁכוֹת
    לִבִּי פּוֹעֵם אֵלַיִךְ בְּחִיּוּךְ מְזֻיָּף.
    וְאָנוּ יוֹשְׁבִים בַּגִּנָּה
    מַבִּיטִים בַּמִּתְקָנִים
    וּבִילָדִים הַמִּסְתַּחְרְרִים בִּקְלִילוּת נִשְׁכַּחַת,
    וַאֲנִי מוֹבִיל אוֹתָךְ,
    אִמָּא
    נוֹתֵן יָדִי הַכְּבֵדָה בְּשֶׁלָּךְ הַגְּרוּמָה
    מַבִּיט בְּעֵינַיִךְ - וְאֵין בָּהֶן פַּחַד
    לְהִתְנַמֵּךְ, לִשְׁאֹף אֵלָיו
    לְהִתְרוֹמֵם אֶל עַל בְּחַיּוּת סוֹפָנִית
    בְּשֵׂעָר אָפֹר וּבְחִיּוּךְ שֶׁל זָהָב.

    ראיתי אותם בגינה. אני - עגלת תינוק הובלתי. הוא - כיסא גלגלים.
    בנחת אין-סופית הוא ישב על הספסל, היא - בכיסא הגלגלים. בקול נמוך ומלא אהבה וכבוד הוא דיבר איתה, סיפר לה, הגיש לה את הטלפון המצלצל כדי שתדבר עם קרובת משפחה.
    והיא - בכיסא הגלגלים שלה - הצטחקה לפומית ואמרה: "ראית? יש לי משרה חדשה. אני מזכירה! כל היום עונה לטלפונים..."
    ואני, ממקומי על הספסל שלי, חשבתי לעצמי: אם כך נראה כיבוד הורים - גם אני רוצה.
    אם כך נראית זקנה - מכזו אהיה מרוצה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: הכי אחי, מקסיקני, תלתלית ועוד 40 משתמשים43 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    7
    7שבע7
    כי כואב לו שאמא שלו במצב כזה.
  • 2K
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת חברת 'קלילים בהלכה' בע"מ
  • שועל ספרות. //
    • חברים יקרים, החיים בצל ההלכה הישרה לא תמיד נוחים לכם? הנה אנחנו על המפה! חברת 'קלילים בהלכה' שמה לעצמה מטרה, להסיר מעליכם את כל עול הלכות היהדות.

    פועלנו:

    פעילות החברה בשנים האחרונות כללה.

    מאכלים כשרים לפסח, שרק קוסם יכול לנחש שהמאכלים אינם עשויים מקמח חיטה.

    הוצאת שירים ווקאלים, ללא יכולת זיהוי ווקאליותם! עם דאנסים שיכולים להתחרות על רחבות הריקודים! לכל ימי איסור שמיעת המוסיקה.

    לתשעת הימים- דגים ומאכלי חלב בטעם מטורף, שרק תחכו לימים אלו! עריכת סיומים מתוזמנים ומקוצרים, בהשתתפות עשרות אנשים ללא קשר למסיים, עם אוכל בשרי משובח להפליא!

    החזון. פתרונות לעוד ועוד הלכות:

    בקרוב מאוד!!

    ספריי "מצטער" לריח מגעיל בסוכה, אשר יפטור אתכם משינה ואכילה בסוכה, לאורך ימי חג הסוכות!

    תפילות מקוצרות ליום שמחת תורה, באמירת הפסוקים בלבד, ללא הריקודים המייגעים!


    ולסיום, סקר דעת קהל קטן.

    נשמח לדעת את רמת הביקוש למוצרים הבאים:

    כדורי שובע, לפטור מלא מחובת אכילת ערב יום הכיפורים.

    מסטיקים בשריים, הפתרון המושלם לאי אכילת מאכלי חלב בשבועות!
    • תודה
    • חחח
    • עצוב
    Reactions: מחוברת לעצמי, רץ כצבי, שיבת ציון ועוד 73 משתמשים76 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    אז אני מחולל ההשראות? צאו וחוללו בכרמים גם אתם.
  • 725
    • נ
    שיר כפשע
  • נ. גל //
    • דרכי לא דרוכה
    פעמיי לא כפעם
    עיניי יוני בית

    חכי לא חכם
    ביתי לא תבונה
    בלב ילבלב הפחד

    אסער כשאור
    אקדר – לו אדור
    בגנון, כגן קדם

    יש צורך בהסבר לשיר?
    • תודה
    Reactions: דיאן, -חיה-, דיונון ועוד 12 משתמשים15 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    השיר בכללו מדבר על מצב של ריחוק מהמקום האמיתי, הקושי והרצון לשוב. הכותרת פותחת במשחק מילים -...
  • 1K
    • ד
    שיר חצות
  • דיונון //
    • עוּרָה בֵּן
    אֶלְחַשׁ בְּאֵלֶם
    קוּמָה קוּם
    לֹא עֵת נוּמִים וּמֶתֶק רֶדֶם
    וּכְרֶגַע כְּבָר חֲצוֹת

    הִתְדוֹמֵם
    הַסְכִּיתָה חֶרֶשׁ
    אֶל הָרוּחוֹת
    אוֹצְרוֹת עָבָר צְלִילֵי הָאֶמֶשׁ
    נְגִינַת קִינַת חֲצוֹת

    אֶזְכְּרָה
    נַפְשָׁם שׁוֹקֶקֶת
    עוֹלֵי הָהָר
    פִּיהֶם שִׁיר רַגְלָם בְּרֶקֶד
    בְּכַפֵּיהֶם מִנְחַת רַצּוֹת

    קוֹלִי אֶשָּׂא
    מִשַּׁאַג חַיּוֹת הַטֶּרֶף
    חוֹרְבֵי חָרוּב
    עַל אֵשׁ מָרוֹם שֻׁלַּח עֵת עֶרֶב
    הֵיכַל הַמֶּלֶךְ לְהַצּוֹת

    חָלָל הַלֵּב
    בְּאֵין אִשֶּׁה וָנֶסֶךְ
    וּמְאוֹר פָּנִים
    וְדָם נִשְׁפָּךְ רִבִּית וָנֶשֶׁךְ
    עַל קִיר מִזְבֵּחַ לְמַצּוֹת

    רַכָּה עֵינִי
    מִתַּרְדֵּמַת אִילָן וָאֶבֶן
    בְּאֵין דּוֹרֵשׁ
    מַלְכָּה גּוֹלָה בָּדָד יוֹשֶׁבֶת
    מִשְׁאָלָהּ - לְהֵרָצוֹת
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: רפב, שיבת ציון, מיהי ועוד 38 משתמשים41 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    RACHELIZ
    RACHELIZ
    מיוחד, כמו תמיד. בעצם כל פעם משתבח יותר ויותר... חתיכת ניעור...
  • 636
    • כ
    שיתוף - לביקורת הכל מוכן, למי מחכים???
  • כותב השורות //
    • הכל היה מוכן

    הרכב המקושט נכנס אל החניון בגן האירועים המפואר
    הכניסה הייתה מוארת, האורות מנצנצים מכל עבר
    האורחים לבושים במיטב מחלצותיהם מסתובבים מחויכים ומשוחחים בין עצי הנוי טועמים קלות מהבופה העשיר שהונח לפניהם
    השולחנות בתוך האולם היו ערוכים בקפידה ומלאים כל טוב
    המלצרים עברו שוב ושוב לוודאות שלא יחסר מאום מהשפע הגדול שהוכן לכבוד האירוע

    הכלה פסעה את פסיעותיה הראשונות מן הרכב ומעדה קלות, היא מתרגשת.
    ההתרגשות ניכרת על פניה, וכבר יומיים שאיננה אוכלת, רק מצפה שיגיע הרגע בו תיכנס לחופה
    הכל נשאו את עיניהם אל עבר הכלה שפסעה מלווה במשפחתה אל תוככי האולם
    צוות הצילום תיעד כל תזוזה
    החיוכים התפזרו לכל עבר, בזו אחר זו ניגשו אליה חברותיה, אל הכסא המעוצב, מחבקות, מברכות את חברתן ביומה הגדול

    הכל היה מוכן

    גם הנגנים על הבמה כבר אחזו בכליהם, מוכנים לפצוח במנגינת החופה המרגשת

    האולם התמלא אט אט באורחים הרבים, החופה כבר הייתה מוכנה בחוץ, עלי הוורדים האדומים כבר פוזרו בשביל המוביל לחופה, הגביע ובקבוק היין עמדו הכן על המעמד, הרב המקדש כבר היה בסביבה.

    הכל היה מוכן

    משפחת החתן החלה לכסוס אצבעות, הם ניסו שוב ושוב להשיג את החתן בטלפון, אך לשווא, הוא היה אמור להגיע כבר מזמן, משום מה הוא מתעכב

    משפחת הכלה החלו לחשוב שמשהו קורה, וניסו לברר תחילה בעדינות, הם נענו בתשובות מתחמקות, הם ניסו לעזור, אולי נתקע החתן היכן שהוא, במה נוכל לסייע? שאלו, הם ניסו להציע את רכבם, שמי מהם ייסע להביא את החתן
    אין צורך, אנחנו דואגים לזה, השיבו להם משפחת החתן, הוא כבר יגיע

    שעה וחצי חלפה לה
    הכלה הייתה ישובה ראשה כפוף כנוס בספר תהילים, היא כבר סיימה פעמיים את כל התפילות לכלה
    אחיותיה וחברותיה עוטפות אותה, מנסות בכל הכח להסתיר מעיניה את המתרחש

    למרות זאת היא הרגישה היטב בהתרחשות,
    היא שמה לב לזמן הרב שהיא ממתינה, לאורחים שהחלו נעים באי נוחות על מקומם
    היא ראתה את הלחץ והחשש שהיה על פניהם של הוריה המודאגים, וחשה במבטים המרחמים, המביטים כל העת בה ובכניסה, מחכים לחתן שלה שיבוא

    היא התאפקה, שלא לבכות, היא התאמצה להראות שהיא לא שמה לב, שטוב לה, שהיא רגועה ובטוחה שהנה עוד רגע קט שהוא נכנס היישר אליה, לכסות את פניה, ומשם לחופה

    היא באמת קיוותה שאכן זה יקרה

    אך בסתר ליבה החל החשש הנורא מכל לפעם בה, אפוא הוא? למה הוא עוד לא בא?

    היא הביטה שוב באולם ובאורחים המחכים זמן רב כל כך לחופה המיוחלת
    ופרצה בבכי קורע לב

    היכן החתן שלי? זעקה

    אפוא הוא? למה הוא לא בא?

    ליבה נשבר

    הדמעות הרבות שירדו מעיניה התערבו בדמעותיהם של חברותיה שפרצו בבכי יחד עימה, הם אחזו בה בחוזקה, מחבקות ומעודדות, אך גם הן הבינו היטב את גודל הכאב

    היא בכתה ובכתה
    כל כך הרבה חיכתה ליום חופתה עד שמצאה את אהבתה,
    הקשר היה אמיץ, אמיתי, היא כבר חלמה על הבית שיקימו יחד, על השלום שישכון ביניהם, על האור שיביא לחייה, על מנוחת הנפש והשלווה

    היא כבר חשה בשלימות ובאהבה אמיתית שמילאו את ליבה

    היא לא ידעה את נפשה, איך זה קורה לה?

    היא הביטה שוב אל הכניסה בעיניים כלות וזעקה במר ליבה -

    בוא! בוא כבר!!!


    אלפיים שנה שאנחנו מחכים לגאולה השלימה
    ליום הגדול והנורא שבו יתגלה כבוד ה' בעולם
    הכל נראה מוכן
    חזרנו לארצנו מארבע כנפות,
    ארץ ישראל פורחת ומתפתחת, הערים מתרחבות,
    ציבור בני התורה הולך וגדל,
    עולם התורה מתפתח ב"ה,
    ארגוני קירוב רבים פועלים, אלפי גמחי"ם, ארגוני חסד, קופות צדקה,
    הכבישים מוכנים, הכלכלה יציבה,
    הכל מוכן
    אז למה? ריבונו של עולם! המשיח לא בא???

    בימים בהם אנו מתאבלים על גלות השכינה
    נישא את עינינו לשמיים ונזעק בבכי
    ריבונו של עולם! בוא!! בוא כבר!!!
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: REBEKA997, עמק, אפרת תהל ועוד 31 משתמשים34 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מלכי סלמון
    מלכי סלמון
    וואו. וואו......
  • 2K
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת פתאום יבוא, ויגלה!
  • שועל ספרות. //
    • אני לא הערכתי את עצמי מידי, כל שכן שאר האנשים.

    ולא, אני לא דן אותם, איך יעריכוני עם כאלה מלבושים?

    כן, זה היה קשה, אחרי שמהישיבה על כרחי העיפוני לביתי,

    חבריי החדשים ללא שינוי הבגדים, לא היו מדברים איתי.


    אבל את ליל החיבוטים שעברתי לא מזמן, אף אחד לא ראה!

    את הלילה שבו עמדתי אני, נער צעיר לבדי, לפני הכרעה.

    חבר מחבריי החדשים, הציע לי את מכשירו במחיר מציאה.

    ואני אמנם איתם הסתובבתי, אבל מזה עד אז שמרתי נגיעה.


    ואני שכבתי ובכיתי, הרצון בוער, אבל בפנים בוערת הנשמה.

    לקנות או לא לקנות? אין, אני לא עומד בזה, חבריי כבר שמה.

    ואז החלטתי, לא! ולא משנה מה יגידו, ומה ילחששו מאחורי גבי.

    אני החלטתי, זה יהיה קשרי עם הקדוש ברוך הוא, שיהיה גאה בי.


    היום אני יודע כמה שהדבר הזה חולל בשמים סערה.

    היום, מול עיניהם הנדהמות של כלל ישראל במאורע,

    המאורע הגדול, "סעודת עורו של לוויתן" עם משיח צדקנו.

    הושיבוני עם כל גדולי העולם, עם כל הצדיקים הגדולים בדורנו!


    אם רק הייתי יכול לחזור לעבר, הייתי זועק לכולם.

    אחים יקרים, פעמי משיח כבר נשמעים בעולם.

    תתגברו, עוד מעט זה קורה, תתאמצו למענכם.

    אני ראיתי מה ערכה של התגברות, שווה לכם!!
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אונמר הביואר, רואים שקוף, .B.B ועוד 41 משתמשים44 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קוביד
    עניין של טרמינולוגיה...
  • 1K
    • י
    שיר {אתה ולא מלאך}
  • ישראל טיק //
    • אתה ולא מלאך/ישראל טיק


    יוֹם אָפֹר בְּעִירִי,
    יוֹם לְלֹא שִׁירִים.

    לַיִל נְטוּל לְבָנָה,
    חֲלוֹם חֲסַר הֲבָנָה.

    גָּלוּת אֲרֻכָּה, אֲרֻכָּה,
    אֵימָתַי תַּעֲלֶה אֲרוּכָה.

    אֱמֶת אַרְצָה מֻשְׁלֶכֶת,
    חַכִּי, לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת.

    עָיַפְנוּ מֵרֹב קִינוֹת,
    הַנְּפָשׁוֹת הַמְּעֻנּוֹת.

    עַל הָאָרֶץ דּוּמָם,
    עַד שֶׁנָּשׁוּב לְהֻמָּם.

    וְאָנוּ הֲלֹא בְּנֵי-הָאוֹר,
    וּמִי מְעַכֵּב, הַשְּׂאוֹר.

    רַק הָבוּ לָנוּ הַקַּרְדֹּם,
    וְחִישׁ נִבְנֶה כֵּס וַהֲדוֹם.

    הַצֵּג לָנוּ סוֹף הַסִּפּוּר,
    אֱמֹר מִלָּה, כִּפּוּר.

    סְלַח נָא בְּיָד תִּשְׁלָח,
    אַתָּה וְלֹא מַלְאָךְ.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: טאבו, תמר21, Chaya Lea ועוד 35 משתמשים38 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    ישראל טיק
    אוקיי, אז זה מה שמצאתי, אני לא גאה בהם כלל וכלל... חידה: מה קורה כשמשתמשים ביותר מידי חרוזים...
  • 2 3 4 7K
    • ל
    דיון מקומות אמיתיים (??) בסיפור
  • לוטם //
    • כשכותבים סיפור, על חוץ לארץ
    טורקיה, סעודיה, צרפת, וכו'
    קריטי שהכתובות, (רחובות, אני לא מדברת על ערים, שזה ברור) יהיו אמיתיות?
    יכול להיות שהן יהיו כתובות בשפה אחרת בכלל, זה כזה קריטי?
    אני לא מכירה אנשים שילכו לחפש אם רחוב X קיים בהודו...
    • תודה
    Reactions: פלמינגו 67, ~שפרה~, אש קודש! ועוד 8 משתמשים11 //
    65 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    תחקירן לבד זה מאוד שונה ממישהו\י שהם גם עורכים. ברור שתחקירן משביח את הספר בכמה רמות ומומלץ...
  • 2K
    • נ
    שיתוף - לביקורת צנועה כחתולה
  • נועה לבין (Tamar) //
    • מסמך ישן שמצאתי פתאום במחשב, שכתבתי ממש אחרי הראיון שלי לסמינר, כשכל השיחות בכיתה היו סביב זה... מצחיק להיזכר בזה, וגם די הזוי שהוא עדיין נמצא;)


    "איך החצאית הזאת?" שירי יצאה מהחדר.

    "אהמ..." מיכל מדדה את האורך בעיניה, "נראה לי בסדר. אבל עם איזו חולצה?"

    "הסגולה, נראלי". צחקקה שירי. "אלה אם כן צמר זה לא לפי התקנון".

    "צמר?!" הזדעזעה מיכל, "ואם בגלגול הקודם הכבשה אכלה מגזל?? בסמינר את כבר לא תהיי".

    שירי הכניסה רגל אחת לנעל והפטירה, "כל עוד הכבשה הייתה צנועה זה בסדר, ובכל מקרה יש מעיל".

    מיכל חייכה לעצמה כששירי נכנסה לחדר שוב להחליף חולצה. החצאית שהיא-עצמה לבשה כמעט ועקפה את אמצע השוק והחולצה הייתה צנועה כדבעי. רק צריך לקוות שהראיון יעבור בטוב.

    הן נסעו לסמינר עם אימא של שירי ושם מיכל נפגשה עם אימה. היא לא יכלה לפספס יותר מידי עבודה אז באה ממנה ישר לסמינר.

    "מקסימה", חיבקה אותה אימא.

    "תודה שבאת", מיכל חילצה את עצמה מהחיבוק, "עוד רגע תורי. יש רק עוד שתי בנות".

    שתי הבנות גמרו מהר מידי את הראיון ואחרי טקס החיבוק של שירי - "הי, שלא יחשבו שאנחנו 'מתל"ציות", נבהלה מיכל, וגמרה אותו מהר מהצפוי - הן נכנסו לחדר השקט.

    "שלום", מורה קצוצת פאה קידמה אותן, עייניה של חברתה לשולחן פזלו מטה.

    "נעים מאוד", אימא של מיכל והיא התיישבו מול שתיהן, "זאת מיכל לוקסנברג, אני אימא שלה".

    "נעים מאוד". השיבה המורה בנימוס, ופתחה ללא שהיות, "למה את מצפה מהסמינר, מיכל?"

    מיכל הרגישה את הדופק שלה עולה. היא ניסתה לדלות מילים שהתאמנה עליהן בבוקר. "שיהיה מקום נעים, שמור..." נו, מה עוד רחל אמרה היום? אה. "שאלמד בו איך להיות טובה יותר ולעשות נחת לה'".

    "יפה", התרשמה המורה. "הסמינר שלנו בהחלט עונה על הצפיות הללו. אז מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי?"

    "אני אומרת תהילים", ענתה מיד, "וגם עוזרת בבית. לפעמים אני אופה עוגיות ושולחת לאחים שלי לישיבה". זה מה שאמרה רחל. ורחל 'מקובלת' עוד לפני שהיא נולדה.

    המורות הביטו בה במבט מעריך, "ומה את אומרת", שאלה שוב המורה, "למה צריך תקנון לסמינר?"

    "אה..." מה עוד היא אמרה בבוקר? מיכל לא זכרה. "כדי שנדע בבירור איפה הגבול", ניסתה להסביר את עצמה בהתאם למבטיהן, "שלא נתלבט איפה הגבול של החצאית, ואיזה נעליים צנועות מספיק".

    "נכון, בהחלט", הסכימה המורה. השתקנית השנייה רק הנהנה. "איזה משהו היית רוצה לקחת איתך מהבית?"

    מיכל הרגישה את גלגלי מוחה מסתובבים, "את הערך ללימוד תורה, ואת זה שלא מפריעים לאבא כשהוא לומד". רק שלא ראו את מוחה המאומץ. בבית לא מפריעים לאבא כשהוא חוזר מהעבודה ונח. זה גם ערך נעלה, לא? כיבוד הורים מעל הכול.

    נראה שהמורות הסכימו איתה.

    "טוב", לאחר כמה שאלות יישרה המורה ערימת דפים, "לסיכום, איזה שיעור את הכי אוהבת בבית הספר?"

    הפסקה זה נקרא? מיכל לא הייתה בטוחה. "יהדות", ירתה. "השיעורים של המורה שלי מיוחדים".

    "נפלא", חייכה אליה המורה, "טוב, אז נחזיר לך תשובה בדואר. שיהיה לך יום מקסים!"


    "היית נהדרת", הטעימה אימא כשיצאו. סקירת קצרה של המסדרון הראתה למיכל שכעת שירי מרואיינת, "את בפנים בטוח".




    אהבתם? אשמח מאוד שתפרגנו לי בלייק, וכמובן, בביקורות;)
    נועה לבין
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: Avigail Amram, משולש ברמודה, Mimi אחת ועוד 109 משתמשים112 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מלכי סלמון
    מלכי סלמון
    חזקקקק
  • 906
    • כ
    שיר הִיא... עוֹד כָּאן!!!
  • כותב השורות //
    • הִיא... עוֹד כָּאן! / י.מ.י.

    הִיא עוֹד כָּאן
    וְנוֹשֶׁכֶת, מַכָּה וְהוֹרֶסֶת,
    בָּתִּים, מִשְׁפָּחוֹת, חֲבֵרִים, קְהִלּוֹת.

    הִיא עוֹדֶנָּה שׁוֹבֶרֶת, לְבָבוֹת מְרַסֶּקֶת,
    תָמִיד מְלַבָּה הִיא רוּחוֹת
    אֵיךְ?
    לְמַעַן ה' עוֹד יֵשׁ לָהּ כּוֹחוֹת?

    הִיא עוֹד כָּאן
    בָּרְחוֹבוֹת מִסְתּוֹבֶבֶת
    וּלְסִימָן וּרְאָיוֹת הִיא עוֹשָׂה אֶת הַמָּוֶת
    מַלְהִיטָה זֶה בָּזֶה יְצָרִים
    הוֹפֶכֶת אוֹתָם מֵאַחִים לְזָרִים

    הִיא עוֹד כָּאן
    מַחֲרִיבָה כָּל שָׁנָה מֵחָדָשׁ
    בִּגְלָלָהּ אֵין מִזְבֵּחַ, אָרוֹן, וּמִקְדָּשׁ.

    הִיא עוֹד כָּאן,
    רַק קְטֵנָה וְהוֹלֶכֶת
    הִיא עוֹד כָּאן,
    בְּתִקְוָה, שֶׁתְּהֵא נֶעֱלֶמֶת...
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: Chaya Lea, שמחת חיים, שוקולד תות 143 ועוד 18 משתמשים21 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מלכי סלמון
    מלכי סלמון
    הלוואי!!!
  • 731
    • ה
    שיתוף - לביקורת אנחה לאחיות. מהדורת תשעה באב.
  • הנף מקלדת //
    • קייטנת תשעה באב מושלמת

    הורים יקרים, לא פעם שאלתם את עצמכם מהו חורבן אמיתי???
    רציתם להתאבל קצת יותר על החורבן???

    השנה מגיעה ההזדמנות!!!

    צוות מיוחד, ערני ותוסס, של ילדים מנוסים ומאד אחראים, יפעיל אתכם בבית שלכם.
    המקום מרווח ונעים. (ככה אתם תמיד אומרים, בשבת בצהריים שאתם לא מרשים לרדת ללובי)
    וממוזג. (אבא אולי באמת תנקה את הפילטרים)

    שפע פעילויות (לשבת על הרצפה, לקום מהרצפה, להסתכל בשעון עוד כמה זמן נשאר לא לזרוק איגלו על הרצפה. לשבת על הרצפה לאסוף לבד את עטיפות האיגלו, להסתכל בשעון... לאסוף מגנטים)
    והמון משחקים (פחחח.... עכשיו אתם צוחקים כי אתם יודעים שמלאי הפלימוביל שלנו לא מתקרב לשל ברגמן... אז תדעו שאנחנו בוכים)

    יצירת דגם בית המקדש (אמא)
    והחרבתו (אבא)

    בין השעות 7.00-12.30 (אמא)
    13.00-13.30 (אבא)
    14.00 (הפסקה. הילדים יורדים למטה עם ארטיק)

    השנה הצום נדחה ואולי אמא תקבל הנחה. פנו לרבנים המקבלים באזור מגוריכם

    מתקבלים הורים לילדים קטנים בלבד.

    הנחה משמעותית לבני זוג.

    אם אתם מעוניינים תשארו בבית עם הילדים.
    אם מכל סיבה מטופשת שהיא תוותרו על הקייטנה הייחודית ותרצו חורבן מהסוג הקלאסי
    התקשרו עוד היום לשרח בן אשר. מחיר: 100 ש"ח לילד מתחת גיל שלוש. לרגל יוקר המחיה התבטלה ההנחה לאחיות.

    צום קל ומלא פעילות.    ​
    • תודה
    • חחח
    Reactions: זמר, bekky, נ. גל ועוד 28 משתמשים31 //
    0 תגובות
  • 1K
    • RACHELIZ
    שיר הזמנה
  • RACHELIZ //
    • פִּתְאוֹם נוֹחֲתִים
    לְתִשְׁעַת הַיָּמִים.
    אוֹמְרִים לָנוּ:
    עַכְשָׁו תִּהְיוּ עֲצוּבִים.
    וְלֹא שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים
    אֶת הַמְּלָאכָה.
    אֵין יוֹם שֶׁאֵין אֵיזֶה עֶצֶב
    שֶׁיּוֹשֵׁב לָנוּ בַּלֵּב,
    אֲבָל זֶה, כָּכָה, בְּהַזְמָנָה
    וְעַל מַשֶּׁהוּ קְצָת רָחוֹק.
    וְהָאֱמֶת שֶׁהַמָּקוֹר לְכָל הָעֶצֶב
    שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים
    הוּא מֵהַחֹסֶר הַגָּדוֹל
    שֶׁבִּגְלָלוֹ אֲנַחְנוּ מִתְאַבְּלִים.
    אָז כֵּן, בּוֹאוּ רֶגַע
    נִתְאַבֵּל, בֶּאֱמֶת!
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: -חיה-, פסיק, רוצה פשוט ועוד 27 משתמשים30 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מלכי סלמון
    מלכי סלמון
    שיר יפה! הייתי משפצת קצת את הסוף
  • 1K
    • מ
    שיתוף - לביקורת קטע כשמו.
  • מלכה יזדי //
    • קטע ישן, שאף פעם לא הפך להיות סיפור... אבל מצא חן בעיני, שנתקלתי בו עכשיו.)
    אשמח לשמוע מה דעתכם.


    הטיפה הראשונה שנפלה התנגשה בהלם ברצפה, הטיפה שאחריה כבר לא השתהתה כל כך הרבה, והצטרפה אליה נמתחת בטביעות לשלולית שטוחה.

    הזרם שירד אחר כך היוה גורם ישיר של חוק המשיכה בטבע, וגורם עקיף לבקבוק שהפך טורדוס בלי הרבה כוונה, כמו גם בלי הרבה צלילות.

    "אוה" תרדנאי מתך את רגלו בעיוות, "נרדמה לי הרגל, ואתה טורדוס ממשיך ללהג?"

    "תמשיך לשבת על הרגל שלך ותכף גם תרגיש נימול, תקשיב טוב למה שאדם חכם אומר לך עכשיו-המקום הזה..." שיהוק, "הוא..." זחיחות שמקורה בשיכרות הגבירה את מראה עיני העגל המטושטשות שקבועות בפניו. "ימחק המקום הזה מעל פני ארצנו--י ע ל ם."

    הד, ודממה קדמו לחריקה השקטה המלוה את ציר הדלת, מיכאיל פסע את פסיעותיו הרחבות פנימה, המבט ששלח בהם, חדר בין אדי האלכוהול שהסתלסלו בחלל.

    "הנצר האחרון הוכחד !" התרוממו השנים בצהלה מוזרה, "מיכאיל יקירנו, לא תרצה להצטרף עמנו לחינגה?"

    כוסות מנותצות, שברי בקבוקים פזורים, זו הרמה המחוננת של הסגל העליון, בחורים פקחים.

    "ודאי ארצה" דוק של חיוך האיר את פניו. "העבר לי את הבירה, טורדוס?"

    "שוטה אתה כיהודי, מה עם היין? אתה בגמילה סופית?"

    "סופית, אף טיפה לא."

    אצבעותיו הארוכות של תרדנאי הקישו על שולחן העץ בקצב נמוך, וטיפות יין התיזו לכל עבר. "מיכאיל,"הוא פתח. "נכון הוא הדבר שאנו מסיעים בהכחדתן של עדויות, אך אמור לי מהי התמורה שנותן לנו מלך הבילירוסים על העניין? אין רווח של חבלי אדמה מהכחשת ההיסטוריה הזאת, אנחנו בעצמינו כיום על חבל הארץ שהיתה פעם מעצמה, מה זה נותן לנו היום?"

    "כסף." הוא המהם בין לגימה ללגימה "אתה יודע שזאת הייתה ההצעה."

    בעיניו של טודרוס בערה אש "סילוק השנואים היהודים זו ולא אחרת המטרה! לא היתה ולא תהיה מדינה יהודית בארץ הזאת."
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: בשלנית, bekky, אפרת תהל ועוד 12 משתמשים15 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    י שהם
    כנראה הכוונה שחוק המשיכה היה גורם ישיר של הזרם
  • 754
    • ה
    שיתוף - לביקורת אנא השם
  • הזדמנות //
    • אנא השם,

    נקז את הכאב-

    מידו של אלי שננעץ בה הקוץ

    מיעל שנשאר לה מקום בודד בטור האחרון

    מישראל ישראלי שחזרו לו הצ'קים

    מאסתי שב-א' אלול נשארה לשבת בבית

    ממר וגברת כהן שלא מגיעים לעמק השווה

    מהזוג לוי שקרעו קריעה על נתי שלהם בעודו בחיים

    מחיים שאין לו סיבה לקום בבוקר

    משרה בת רבקה שמאושפזת בפנימית ב'

    נקז כל כאב, קטן כגדול, הפוך מספדם למחול.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: -חיה-, אפרת תהל, תמר בן דוד ועוד 24 משתמשים27 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סיפור8
    בעז"ה שונה מהרגיל, כמו תמיד אצלך... מביאה נקודת מבט שונה, ובמלל ישיר וכנה. אהבתי את התפיסה...
  • 561
    • י
    שיתוף - לביקורת הגיע הזמן להבין את זה!
  • יהלום-יצירות מלוטשות //
    • כמה שזה מצמרר - זאת המציאות.
    ואם לא נבין אותה - כיצד נלחם בחזיתה?

    במילה אחת: די! מפסיק לצפות, לחכות לעננים הוורודים.
    לדמיין.

    העולם כאן קשה, מלחמתי. אכזר וכואב.
    הגיע הזמן להבין את זה.

    אז כמה פאתוס זה לדמיין, לשבת, לאכול צ'יפס.
    ולחלום - - -

    על היום הנפלא בו נהיה משוחררים,
    נטולי כבלים-כובלי-כנפים...

    לא יהיה בו דאגות, לא לחצים.
    ומי דיבר על תאוות...

    אבל אח יקר, נשמה טובה -
    אנחנו בגלות. ומשכך - הכל על ערוץ גלות.

    הלב סגור, אין שירים בדוכן,
    גם לא קטורת.

    רק גשמיות גמלונית, קיימת וממשית.
    רק תאוות משגעות. משתלטות.


    אז לא לרצות? להישאר בבוץ?
    לא לחלום על הטוב???

    בדיוק להיפך! הבן את מקומך הגלותי,
    כי ברגע שתבין את המשבצת הנכונה עליה אתה עומד -
    תבוא כבר אל הגאולה המתוקה.
    האמתית.

    לפני כן - הכל בלוף.
    מקסימום מודעה המכריזה על קורסים לדיאטה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: רוצה פשוט, Chaya Lea, plsql ועוד 8 משתמשים11 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אנונימי 770
    צריך להבין את מקומנו הגלותי ולנסות לחיות גאולה, לצפות לגאולה ולייחל לה, אין טעם לשקוע בבוץ הגלות...
  • 1K
    • מ. י. פרצמן
    שיתוף - לביקורת תורה - בכל מקום
  • מ. י. פרצמן //
    • מאת הניקית @לוטם

    "רוני!!!"

    "אה?"

    "צא מהחדר. סעודת חג."

    "אני לא רעב." לקוני. אפילו לא מנסה להגביה את קולו.

    אביו נאנח. מנסה בפעם האחרונה. "קידוש. בוא. אנחנו מחכים."

    אין תגובה.

    כולם מחכים.

    אחרי דקה רוני יוצא מהחדר. טריקו, מכנס צמוד מידי. "יאללה, תתחילו."

    הרב לוי עושה קידוש, מעביר את הכוס, היא מגיעה גם לרוני. הוא טועם מהיין, מעביר להבא בתור וחוזר לחדר. שקט.

    אנחה מכיוון אבא, אמא שולחת אליו מבט. אילת, הבת הגדולה מזרזת אותם. "נטילת ידיים."

    הם הולכים ליטול ידיים. הילדים צוחקים ביניהם, עדיין לא קולטים מה בדיוק התרחש לפני דקה.

    שוכחים.

    ...

    "יצאתי!" רוני מודיע. יוצא מהבית. לא מביט במשפחתו הסועדת את סעודת החג.

    "אל תחזור מאוחר." אמא מביטה בו, מנסה להעביר אליו את הדאגה שלה.

    הבחור מושך בכתפיו. טורק את הדלת בעדינות לא אופיינית.

    לאן הוא הלך? אבא ואמא מחליפים מבטים שקטים. חולצה טריקו, לבנה הפעם. את המכנסיים הוא לא החליף. זה מעיד על התקדמות?

    "לאן הוא הלך?" אריאל בן החמש שואל. "אני גם רוצה ללכת אתו."

    "הוא הלך ללמוד." הלוואי. "שתהיה גדול תבוא איתי, טוב?" אבא מחייך.

    הוא פותח ספר, מקריא דבר תורה קצר.

    מסיים אחרי שבע דקות. מתחיל שיר. הבנים מצטרפים. הבנות מחייכות.

    שיר רודף שיר.

    שירי התעלות, שירי תורה. שירי כיסופין.

    אילת נאנחת בשקט. מנסה להיזכר בשבועות שנה שעברה. רוני היה אהרון. ישב איתם. שר איתם. אמר דבר תורה מפולפל. איפה הוא עכשיו?

    ...

    זימון על הכוס. ברכת המזון בקול. כולם יחד.

    "אני מוציאה לכם עוגות." אמא מודיעה, מתרוממת ממקומה. חוזרת עם מגש גדוש בעוגות מכל הסוגים.

    "תודה רבה."

    הם יושבים, מפטפטים מעט. מחוייכים. אפרת ואריאל משחקים ברצפה לידם. אילת סיימה לפנות את השולחן, מתיישבת גם היא.

    דפיקות בדלת.

    אילת קמה לפתוח.

    "איתמר פה?"

    "כן." היא קוראת לאיתמר. "רוצים אותך."

    הוא קם, פונה לדלת. "כן, אנחנו תכף יוצאים ללימוד. רוצה לבוא איתנו?"

    כנראה הנהון.

    "בוא תיכנס." איתמר מכניס את חברו, מכבד אותו בעוגות וכוס נס קפה. יושבים בפינת אוכל, מדברים בינם לבין עצמם.

    "יאללה חבר'ה ברכה אחרונה ונזוז." אבא מזרז אותם בחיוך. מתרומם.

    "אסף, איתמר, מרדכי", הוא פונה לחבר של איתמר, "אתם באים?"

    "בטח." הם התרוממו ממקומם. שלום לאמא. יוצאים לכיוון בית הכנסת.

    ...

    הם נכנסים לבית הכנסת, מוצאים מספר מקומות פנויים. מתיישבים. מוציאים גמרות. מתחילים ללמוד. עם כל הכוח.

    להוטים, נסערים. מוציאים ספר, ועוד אחד, פותחים אותם בסערה, מדפדפים, מתלהטים.

    מאושרים בתורה.

    מאושרים בלימוד.

    "אבא!"

    ילד קטן מושך בגמרא של אבא.

    "אריאל!" אבא מחייך, קצת מופתע, קצת לא. "מה אתה עושה פה?"

    "רציתי לבוא ללמוד. ולא הייתי עייף. אז אמרתי לאילת שתביא אותי."

    "כל הכבוד! צדיק!" אבא מלטף את ראשו של בנו, מרים אותו עליו. "בוא נלמד ביחד. טוב?"

    "ברור." הוא צוחק. "אני מקשיב."

    ואבא לומד. בהתלהבות ובחשק. חש לפתע את ראשו של אריאל נח עליו. הוא שלח אליו מבט. מבחין בו. רדום.

    הוא התרומם. פונה לבניו. "אני לוקח אותו לבית ומגיע בסדר? אם אתם רוצים תעשו הפסקה. אתם לומדים כבר שעתיים וחצי."

    הם קמו ממקומם, ליוו את אביהם מחוץ לבית כנסת. מביטים בו פוסע לכיוון הבית.

    מתאווררים חמש דקות וחוזרים ללמוד.

    ...

    אילת מרימה עיניים מספר התהילים. "החזרת אותו!" מחייכת.

    "כן. הוא נרדם. תודה שהבאת אותו."

    "בכיף." היא הביטה בו פוסע לחדר, מניח אותו במיטה.

    "אתה חוזר ללמוד?"

    "כן. לילה טוב."

    "ד"ש לבנים."

    "הם יקבלו." הוא מחייך יוצא מהבית.

    ...

    הרב לוי התקרב לבית הכנסת שלו, שומע קולות מבית הכנסת הסמוך. זה שהוא לא הולך לשם בדרך כלל.

    שנית היסוס. סקרנות גבוהה. מה הולך שם בליל שבועות?

    הסקרנות ניצחה. הוא נכנס. מביט בקהל הרב שלומד במקום. מחייך. נכנס עוד קצת פנימה. לא יודע למה. יש פה קסם שונה. לא כולם שחור לבן. לא כולם לבושים כמוהו.

    כולם לומדים תורה. ברצינות.

    ...

    "אבא?" יד נחה על כתפו.

    הוא החוויר. מסתובב באיטיות. רוני!

    "רוני! מה אתה עושה כאן?" הוא היה המום. אפילו לא דמיין...

    "לומד קצת. קבעתי עם הבן של הרב אלחדד."

    "עד מתי אתה לומד איתו?" הוא עדיין המום. הלום. לא מאמין.

    "קבענו מאחת עשרה עד שלוש בלילה. למה?"

    "אז אני יכול לתפוס אותך משלוש עד חמש?"

    היסוס של שבריר שניה. "בטח." הוא מביט אחורה, אלחדד כבר קורא לו. "אני חוזר אליו. ניפגש." חיוך חוצה את פניו.

    "אין בעיות." אביו גם מחייך. שולח בו עוד מבט ויוצא, חוזר לבית כנסת "שלו." חש דמעה אחת זולגת מעינו.

    מודה לה'.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: bekky, תמר21, טאבו ועוד 32 משתמשים35 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    תודה רבה! טוב לשמוע! תודה, כנ"ל... תודה, ותודה נוספת על ההערות, קראתי כל אחת והתייחסתי...
  • 1K
    • מ
    שיר את...!
  • מאה מם //
    • אַתְּ בַּחוּץ,
    אַתְּ בִּפְנִים
    אַתְּ דִּמְעָה עַל פָּנִים
    אַתְּ כְּאֵב שֶׁל בָּנִים
    אֲבוּדִים

    אַתְּ חָשְׁכּוֹ
    שֶׁל הַבּוֹר
    אַתְּ כִּסִּית בְּשָׁחֹר
    קֶרֶן אוֹר
    בְּשָׁמַיִם וְרֻדִּים

    אַתְּ שְׁכוֹל
    וְיַתְמוּת
    אַתְּ אָבְדַן הַתְּמִימוּת
    בֶּן אֱנוֹשׁ כִּי יָמוּת-
    בִּגְלָלֵךְ

    אַתְּ אוֹתָהּ
    הַדְּמָמָה
    שֶׁנִּשֵּׂאת בָּרָמָה,
    רַק תַּגִּידִי לִי לָמָּה
    וְאֵיךְ

    אַתְּ תְּהוֹם
    שֶׁל כְּאֵב
    אַתְּ שִׁבְרוֹן שֶׁל כָּל לֵב
    וְאַיֵּה אָב אוֹהֵב
    שֶׁיַּחְמֹל

    וְאֵי רֶגֶשׁ
    הוֹמֶה
    אוֹ רָצוֹן שֶׁצָּמֵא,
    רַק עוֹד יוֹם שֶׁדּוֹמֶה
    לְאֶתְמוֹל

    כֵּן, מֵאָז שֶׁהִגַּעְתְּ-

    נִרְמְסָה
    אַהֲבָה,
    שָׁכַחְנוּ קִרְבָה
    הָעִיר חֲרֵבָה,
    אֲבֵלוּת.

    אַתְּ בַּחוּץ,
    אַתְּ בִּפְנִים
    אַתְּ דִּמְעָה עַל פָּנִים
    אַתְּ אַלְפַּיִם שָׁנִים
    שֶׁל גָּלוּת.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אל הדגל, ארו, גיטרה מקצועית ועוד 47 משתמשים50 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מאה מם
    תודה לכולם על התגובות! וואו, היתה לי תוכנית כזו. מעניין לקרוא מה יצא. (לא רמזתי כלום;))
  • 896
    • כ
    שיתוף - לביקורת צִפִּיתָ בִּישׁוּעָה???
  • כותב השורות //
    • צִפִּיתָ בִּישׁוּעָה??? / י.מ.י.


    הֲרָאִיתָ עַם גּוֹלֶה מְיֻסָּר בִּכְאֵבִים
    חוֹזֵר אֶל בֵּיתוֹ הַנָּטוּשׁ אַלְפַּיִם שָׁנִים?

    הֲרָאִיתָ שָׂדוֹת וּגְבָעוֹת מוֹרִיקוֹת מֵעֵצִים
    מַפְרִיחוֹת מַחֲלִיפוֹת הָרִים חֲרֵבִים?

    הֲרָאִיתָ תִּינוֹקוֹת נִשְׁבִּים
    לְכוּר מַחְצַבְתָּם בָּאִים וְשָׁבִים?

    הֲרָאִיתָ אַלְפֵי אִישׁ בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת יְשׁוּבִים
    עוֹסְקִים יוֹם וְלֵיל בְּתוֹרַת אֱלֹקִים?

    הֲרָאִיתָ אַבְרֵכִים מְסַיְּמֵי שָׁ"ס וּפוֹסְקִים
    הַשְּׂמֵחִים בְּפַת, מֶלַח, וְחוֹבוֹת וּמִסִּים?

    הֲרָאִיתָ גּוֹמְלֵי חֲסָדִים הָרָצִים וּבָאִים
    וּמְסַיְּעִים זֶה לָזֶה כְּאַחִים?

    הֲרָאִיתָ בַּעֲלֵי בָּתִּים עֲמֵלִים
    עִתִּים לַתּוֹרָה קוֹבְעִים?

    הֲרָאִיתָ עֶשְׂרוֹת מִילְיוֹנֵי הַשְּׁקָלִים
    יוֹצְאִים מִכִּיסִים רֵיקָנִיִּים אֶל קֻפּוֹת עֲנִיִּים?

    הֲרָאִיתָ כּוֹתְבֵי חִבּוּרִים נִפְלָאִים
    בְּכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה מְחַדְּשֵׁי חִדּוּשִׁים?

    הֲרָאִיתָ מְפִיצֵי תּוֹרָה וְחֻקִּים
    בַּכְּפָרִים בַּשְּׁוָקִים בִּרְחוֹבוֹת הֶעָרִים?

    לפעמים לא מספיק לצפות ל...
    לפעמים דרוש מאתנו לצפות ב...
    נסו לראות גאולה,
    נסו לצפות את ההווה בישועה
    ושאכן נזכה לגאולה!!!
    אכי"ר.    ​
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אפרת תהל, Chaya Lea, forty thousand feet ועוד 20 משתמשים23 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    זה יפהפה לקחת את זה כשאלה/ תחינה לאבא שבשמיים בעיקר ניסיתי לשדרג את התביעה מהאדם לצפות לגאולה...
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת לֹא חָלַמְנוּ | גאולה מזווית טיפה שונה
  • אשר לב //
    • זוֹכֶרֶת כַּמָּה הָיִיתִי מִתְעַצֵּל?

    זוֹכֶרֶת כַּמָּה הָיִיתִי מִתְעַצֵּב?

    זוֹכֶרֶת כַּמָּה הָיִיתִי מִתְעַצְבֵּן?



    זוֹכֶרֶת אֵיךְ הָיִיתִי יַבְשׁוּשִׁי בַּתְּפִלָּה?

    זוֹכֶרֶת אֵיךְ הָיִיתִי נִרְדָּם לָךְ בִּשְׁעַת הַהַשְׁכָּבָה?

    זוֹכֶרֶת אֵיךְ הָיִיתִי שָׁקוּעַ כָּל הַיּוֹם בָּעֲבוֹדָה?



    זוֹכֶרֶת שֶׁהָיִיתִי קָם מְאֻחָר?

    זוֹכֶרֶת שֶׁהָיִיתִי וְטָעַנְתְּ שֶׁאֲנִי לֹא כָּאן?

    זוֹכֶרֶת שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי לֹא מָה שֶׁהָיִיתִי?



    זוֹכֶרֶת שֶׁהָיִיתִי מִתְעַנְיֵן בִּרְכָבִים, בְּנַדְלָ"ן, וּפָחוֹת בַּתּוֹרָה, תְּפִלָּה וְקִיּוּם מִצְווֹת בְּהִדּוּר?

    זוֹכֶרֶת שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר ש...מָה אֶעֱשֶׂה, בֶּאֱמֶת אֲנִי רוֹצֶה, אֲבָל אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ חִבּוּר?

    זוֹכֶרֶת אֵיךְ הַגַּשְׁמִיּוּת הַצִּבְעוֹנִית כֹּה הִבְהֲבָה וְקָרְצָה, וְהַלֵּב הָיָה כֹּה יָבֵשׁ וְסָגוּר?



    אָז זֶהוּ, שֶׁפִּתְאוֹם הוּא הִגִּיעַ וְהַכֹּל נִשְׁאַר אוֹתוֹ דָּבָר, אֲבָל מַשֶּׁהוּ בִּפְנִים הִשְׁתַּנָּה.

    וְכֻלָּנוּ אָמַרְנוּ, כַּמָּה מַדְהִים זֶה שֶׁהַכֹּל נִרְאֶה אוֹתוֹ דָּבָר אֲבָל מַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה.

    וְצָחַקְנוּ עַל עַצְמֵנוּ, אֵיךְ דִּמְיַנּוּ גְּאֻלָּה מִתּוֹךְ גָּלוּת, אֵיךְ חָלַמְנוּ עַל כֶּסֶף גָּדֵל עַל עֵצִים.

    וְלֹא יָדַעְנוּ וְלֹא הִרְגַּשְׁנוּ וְלֹא חָלַמְנוּ, אֵיךְ הוֹלֵךְ לְהִתְהַפֵּךְ לָנוּ פִּתְאוֹם כָּל סֻלַּם הָעֲרָכִים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: מאיר ומלי, Chaya Lea, מ. ק. ועוד 32 משתמשים35 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    RACHELIZ
    RACHELIZ
    זווית מעניינת ונותנת חשק לרצות...
  • 834
    • י
    שיר {עוֹד יִגָּאֵל}
  • ישראל טיק //
    • [...והיודע לומר קינות יקונן בין כתובות על ספר בין מאליו כפי חכמתו אשר נתן אלהים בקרבו ומצוה היא על כל אדם לחבר קינים והגה והי ולומר אותם ביום המר הזה וצדקה יחשב לו ונקרא מאבלי ירושלים ומקדושיה. ספר ׳סדר-היום׳ לר׳ משה בן מכיר]



    ישראל טיק


    רָאִיתִי עִיר נֶחֱרֶבֶת,

    אָחֲזָה בָּהּ הַשַּׁלְהֶבֶת.


    עָלָה עֲשָׁנָהּ,
    יוֹם לַשָּׁנָה.


    וְהַבִּנְיָן בָּאֵשׁ עוֹלֶה,

    וְהָעָם עוֹזֵב, גּוֹלֶה.


    מַה נִשְׁתַּנָּה,
    לֵיל-אָבְדָה-מַתָּנָה.


    אֶלֶף, תְּשַׁע-מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְאַחַת.

    שָׁנִים שֶׁחָלְפוּ, לֹא בְּלִי חַת.


    זִכָּרוֹן יָשָׁן,
    מִמִּזְבֵּחַ מְדֻשָּׁן


    מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל,

    כָּךְ לְהִסּוֹג, לְהִתְאַמְלֵל.


    יוֹם בּוֹעֵר כְּכִבְשָׁן,
    וּכְגֹבַהּ הַר-בָּשָׁן.


    אֵיךְ אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם,

    וּמַהִי מַרְאִיתָם.


    אַיֵּה חֵלֶק-יְרֻשָּׁה,
    מִקְדָּשׁ, אֶבֶן הָרֹאשָׁה.


    חֻרְבָּה קְטַנָּה בָּנִיתִי,

    וַתֹּאמֶר, אִישׁ קָנִיתִי.


    וְזֵר זָהָב, מִקְשָׁהּ,
    עוֹדֶנָּה עֲקוּשָׁה.


    אַךְ בְּיָדֵינוּ עֲרֻבָּה,

    מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.


    שַׁן בְּנִי, שַׁן,
    עוֹד יִגָּאֵל, עַם-שׁוֹשָׁן...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: seven up, אש קודש!, We want moshiach now ועוד 18 משתמשים21 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אנונימי 770
    מדהים! שפה יפיפיה!
  • 1K
    • ניהול האתר
    מודעה נותנים לכם את הבמה!
  • ניהול האתר //
    • שלום לכל המשתמשים היקרים,

    כפי ששמתם לב הוספנו בראש הפורום 4 מאמרים הנוגעים לתחומי העניין של הפורום (בנוסף למאמרים שפורסמו בתשלום).
    תצוגת הטקסט במאמר מכובדת יותר, קריאה ומזמינה.

    בשורות הבאות רכזנו עבורכם את הידע הרלוונטי לגבי העלאת מאמרים

    יצירת מאמר
    1. לשם יצירת מאמר יש להקליק כאן או להיכנס בתפריט העליון למאמרים וללחוץ על הכפתור העליון בצד שמאל 'הוסף מאמר'.
    2. ראשית יש לשייך את המאמר לקטגוריה הרלוונטית.
    3. עריכת המאמר דומה לעריכת פוסט רגיל.
    4. חובה לצרף לכל הפחות קובץ תמונה אחד למאמר.
    5. לאחר אישור העריכה המאמר יועבר לאישור המנהלים, לאחר כתיבת מספר מאמרים איכותיים תינתן הרשאה להעלאת מאמרים ללא צורך באישור.

    כללי בסיס
    • אורך המאמר צריך להיות בין 30 ל 500 מילים, מאמר ארוך/קצר מידי לא יאושר.
    • המאמר צריך להיות חף משגיאות כתיב וטעויות בסיסיות בפיסוק.
    • מאמר צריך להכיל תוכן עם ערך מוסף עבור המשתמשים (השראה, הדרכה, שיתוף מרתק וכדו')

    פרסום וקידום אינטרסים כלכליים
    • אין לפרסם ולקדם אינטרס כלכלי וממוני באמצעות המאמר באופן ישיר או עקיף
    • ניתן לחתום בסוף המאמר ולציין את פרטי העיסוק של כותב המאמר - מאמרים שיכילו קידום אינטרסים לא יאושרו.

    הרווח שלנו
    תוכן עשיר ומקצועי באתר
    שימוש במאמרים ושליחת תקצירים לרשימת תפוצה למתעניינים

    הרווח שלכם
    קידום ומיתוג בפורום ובנתוני החיפוש בגוגל (מאמרים מקודמים בגוגל יותר מאשר פוסטים)
    הוספת נקודות לדירוג: 80 נק' למאמר ראשון ו- 150 נק' לכתיבה של מעל 5 מאמרים (הדירוג משפיע על הקידום באינדקס היוצרים).


    בברכה
    צוות פרוג
    • תודה
    Reactions: M . A, איש אחד הלך, שרלין ועוד 23 משתמשים26 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ניהול האתר
    ניהול האתר
    הי כותבים יקרים! רק מעדכן, פתחנו קטגוריה חדשה במאמרים, מוזמנים...
  • 2K
    • א
    שיתוף - לביקורת טוב לי בחיים // מונולוג של גְאוּלִים (מבוסס על סיפור אמיתי)
  • אשר לב //
    • אל תקנא בי.

    אני יודע שזה נשמע לך מוזר.

    אבל באמת, חשוב לי להגיד לך את זה: טוב לי בחיים שלי.

    נכון, אין לי רכב יפה כמוך. גם לא בית משלי. בטח שלא יחידות דיור. אני קם מוקדם, לפנות בוקר ועובד קשה, פיזית, עד לפנות ערב. ויש לי ששה ילדים בלי עין הרע, ואשתי כמעט ולא עובדת, ואני מקבל שכר מינימום ועוד קצת.

    אתה לעומת זאת עצמאי ובעל עסק, ולקוח אחד מכניס לך סכום גדול יותר מהמשכורת החודשית שלי, שבין כה לא מספיקה לכל מה שאני צריך. אז מה אני עושה, אתה שואל? מאיפה יש לי כסף לחיות?

    התשובה האמיתית היא, שאני לא בדיוק יודע. כל חודש המשכורת נכנסת במלואה לבנק, מכסה את ההתחייבויות ואת השכירות. בשביל הקניות אני צריך להשיג כספים מן הצד. אז בימי שישי אני יוצא לסבב של זיכוי הרבים. אבל כן, אני ואשתי חיים טוב. חיים רגוע. חיים עם המון אמונה ועם הרבה תפילה.

    אני רואה אותך עמוס. טרוד. חי סביב העבודה עשרים וארבע שעות ביממה, ולא רוצה להתחלף איתך לרגע. טוב לי הרוגע. טוב לי השקט. אני חוזר הביתה מהעבודה די מותש, אבל לפחות בלי העול. ישר שאני מגיע, אני מתיישב ללמוד קצת בסלון. אם אחד הילדים עושה בעיות, אני קורא לו לשבת לצידי. לפעמים אני לומד אתו משהו קל שמתאים לגילו. זה מחולל פלאים. הלימוד שלי אמנם לא לימוד עמוק. אם תשאל אותי שאלות על מה שלמדתי, אני לא אצליח לזכור כלום. אני בטוח. אבל מה, אני משתדל לשמוח בכל דף שאני לומד. בכל משנה. בכל פרק תהלים שאני קורא.

    מה?! אין לך זמן קבוע לאמירת תהילים? ללימוד תורה? אוי ואבוי. רחמנות! אתה חייב לנסות את זה. אתה לא מבין איזה תרופה זה לנפש. זה פשוט הופך אותי לאיש אחר.

    אחר כך אני הולך לבית כנסת למנחה-מעריב ושיעור קצר. חי את החיים הטובים. היפים. משוחח מעט עם חברים. טוב לי. רגוע לי. אני חוזר הביתה. אוכלים ארוחת ערב.

    ביום שישי בבוקר אין לי עבודה, אז אני מנצל את הזמן לזכות את עם ישראל, אני מסתובב בין המניינים ואוסף צדקה, שיהיה איך לכסות את הקנייה השבועית. לפני שאני יוצא לסבב, שנינו מתפללים ביחד ומבקשים מהשם יתברך שיפתח לאנשים את הלב ואת הכיס. שתהיה לי ברכה והקנייה השבועית תהיה גדולה ותמלא את הארונות בשפע גדול. לפעמים אני מצליח יותר, לפעמים פחות. הגודל של הקנייה נקבע לפי מה שיש.

    לאחרונה, אשתי אמרה לי שקשה לה עם המצב הזה שהקנייה לשבת מתבצעת רק בשעה אחת אחר הצהריים של יום שישי, שעות ספורות לפני שבת. שאלתי אותה באיזה יום היא הייתה שמחה שנעשה את הקנייה. היא אמרה שביום רביעי.

    שבוע לאחר מכן, ביום רביעי, ביקשתי מהקדוש ברוך הוא שיעזור לי לשמח את אשתי. אמרתי לעצמי, הרי אין לי אפשרות ביום רביעי לעשות סיבוב של זיכוי הרבים בשטיבל'ך. אני כמעט כל היום בעבודה וכשאני חוזר, אני מותש. ויהודי הרי לא ירד לעולם כדי להיות משועבד עשרים וארבע שעות לעבודה. מה אעשה? אני מאמין בהשתדלות. החלטתי איפה שאני יוסיף עוד 'השתדלות'.

    בדרך חזור מהעבודה עברתי על אנשי הקשר בטלפון שלי, כל שם שחשבתי שאולי תהיה לו יכולת לעזור לי, קיבל ממני שיחה קצרה. פתאום נתקלתי בשם של יהודי שכבר הרבה זמן לא הייתי אתו בקשר. התקשרתי אליו והצעתי לו להשתתף בזכות של האכלת שש ילדים רעבים והוריהם. להפתעתי, הוא פנה אליי ואמר לי: אם אתה מסכים לשמור סוד ולא לגלות לאף אחד כמה נתתי לך, אני יעביר לך לבנק נתינה נחמדה. הסכמתי כמובן, ואחרי דקות אחדות היה לי בבנק אלף שקל.

    באותו ערב יצאנו יחד לעשות קניה גדולה, שמילאה את הבית בשפע גדול שמספיק לשבוע ויותר. בשבוע שאחרי, ביום רביעי, מתקשר אליי אחד מקרובי משפחתי ואומר לי שמישהו נתן לו ארבע מאות שקל בשבילי. הבית כבר היה מלא ברוך ה', והסכום הזה הספיק לקניה נוספת שהביאה אלינו שפע גדול.

    ככה זה: מתפללים וה' שולח.

    בכל שבוע מחדש אנחנו רואים ניסים. בחסדי שמים, מאז שאשתי ביקשה, הקנייה השבועית מתבצעת כבר ביום רביעי. ככה פתאום גם ימי שישי נהיו יותר רגועים, ויש לי זמן קצת לעצמי. לעזור בארגון הבית, בבישולים. הכול נעשה יותר בנחת.

    יש לי אימייל?! לא, מה פתאום. אני רואה את כולם תקועים עם הראש במסכים, לכולם יש מכשירים ומחשבים, ואני מודה על כך בליבי כמעט בכל יום מחדש שאני לא מחובר לכל הטכנולוגיה הזו. להגיד לך שזה לא מדבר אליי? מה פתאום. זה קורץ לי. אני לא חי במאדים. לפעמים כשיש צורך אני הולך לחדר מחשבים, אני יודע איך עובדים עם מחשב. אבל לא מעבר. לא בבית. לא בעבודה. לא בחיים עצמם.

    בקיצור, ככה אנחנו חיים. טוב לנו. אנחנו הרבה מתפללים והרבה מודים. ברוך ה' אנחנו לא עושים חובות חדשים וגם מצליחים להחזיר בכל חודש קצת מן החובות הישנים. כן, היו זמנים בתחילת דרכינו שלא ידענו מספיק איך לחיות, אבל זהו זה, אלו הם החיים: על טעויות משלמים...

    אבל חשוב לי לומר לך: אל תחשוב שהחיים שלנו כל כך ורודים, אל תקבל ממני רושם מוטעה שהכול כל כך חלק ויפה. לא נעים לומר, אבל לפעמים היצר הרע בא לבקר, מידי פעם אני צריך להתמודד עם ניסיונות, הרחוב מושך לי את העיניים, הילדים מכעיסים אותי, אין לי סבלנות. פתאום יש תקופות שהלימוד הולך יותר בקושי, שהעצלנות מושכת אותי להתנמנם.

    אבל כן, כשאני רואה אותך, עם כל הכסף, והרכב הבוהק, והעסק המצליח, והמצח המקומט, והדאגות, והיחידות, והמשכנתאות, והצ'קים, והעול - אני ממש לא מקנא. מתנצל, פשוט לא מדבר אליי לחיות ככה. אני מבין שיש אנשים שזה מתאים להם, שיהיה להם לבריאות, שייהנו. באמת. אני מפרגן מכל הלב. לי פשוט זה לא מתאים, ואני אומר תודה לה' שהציל אותי מחיים כאלה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אוהבת גרפיקה, קלח תירס, bekky ועוד 55 משתמשים58 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דילים
    הקטע מקסים. לגבי השנור- אם הנתונים הם כפי שתאר @אשר לב - ואין לו ברירה אחרת, ניחא. אבל כשזו...
  • 634
    • ש
    שיתוף - לביקורת פעל פועל מתפעל יפעל
  • שלמה שקד //
    • בס"ד

    אלוקי הייסורים,
    אדון התסכולים,
    מלך החיבוטים.

    משגיח הביטולים,
    מחזיר הצ'קים
    ומסדר החיובים.

    יוצר התשבחות,
    בורא הביקורות,
    ריבון כל התוצאות.

    המאיר הזדמנויות,
    מחדש הזמנות,
    עושה נפלאות.
    • תודה
    Reactions: אפרת תהל, Chaya Lea, תמר21 ועוד 14 משתמשים17 //
    0 תגובות
  • 596
    • ק
    עזרה כתובות מייל
  • קנקן חדש //
    • נערה אחת כתבה שיר והיא רוצה שהוא יתפרסם על דפי אחד המגזינים לנוער.
    האם תוכלו לעזור ולכתוב כאן את כתובת המייל של העורכים השונים (כמובן בצורה הנכונה...)?
    תודה מראש!
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    R.E.Y
    יש לי, אבל אולי לא יפה להעלות לפורום פתוח, אפשר לפנות למייל r3213876 שטורדל...
  • 2 9K
    • מ
    אתגר דו שבועי - הרוב קובע
  • מסוגל //
    • בואו נהיה כנים, זה לא באמת משנה מה אני חושב.

    יש משהו מעט עגום בידיעה הזו, אבל כיסא השופט הווירטואלי עליו אני יושב, לא באמת שווה את תוארו.

    כי ברגע האמת, מי שישפוט את המילים שתכתבו ויקבע האם וכמה הן שוות יחס, לא תהיה דעת יחיד, אפילו תהא זו אקסקלוסיבית או אנינת טעם. כמו כל יצירה, גם הטקסט שכתבתם יעמוד למשפט אחד - משפט העם. אהבו? ניצחתם. פחות התחברו? מאה שופטים לא יהפכו את את העניין להצלחה.

    ולכן האתגר הפעם פשוט ביותר, המטרה שלכם היא אחת ויחידה: להשיג כמה שיותר לייקים, סליחה - תודות, לקטע שתכתבו.


    להלן תקנון האתגר המורחב:
    1. האתגר אינו מוגבל בז'אנר. קחו את הליברליות הזו במובן הרחב ביותר שלה. אתם יכולים כמובן לכתוב כרגיל סיפור או קטע הומוריסטי, אבל אם נראה לכם שדווקא שיר באנגלית יגרור את האהדה המרבית - לכו על זה. אם אתם מאמינים יותר במשפט כמו 'חבר'ה, תצביעו לי, אני אוהב טחינה במיונז', מה יש לי לומר, תקשיבו ללב שלכם.
    2. בהתאמה, אין שום הגבלת אורך. בא לכם סיפור באורך של מלחמה ושלום? לא אכפת לי. למה שיהיה אכפת לי, שיהיה אכפת לשופטים.
    3. המטרה היא להפיק את מירב שביעות הרצון מהציבור בעזרת כל סוג של טקסט, אבל טקסט בלבד. לא תמונה או קישור או.. כל התחכמות אחרת שתעלו ואינה.. נו, טקסט.
    4. כל ניק יכול להעלות אך ורק קטע אחד.
    5. כן, יש יתרון מובנה למי שיעלה את הקטע שלו מוקדם יותר. זה חלק מהעניין. בכל כתיבה יהיו גורמים חיצוניים לחלוטין שישפיעו על ההצלחה שלכם, אתם צריכים לקחת בחשבון את הכול.
    6. למען המתח, (וגם כי אתם צריכים לזכור מי אחרי הכול השופט), אני אקבע בפרסום השיפוט מה היחס בין 'ואוו' ל'כועס', ואם 'תודה' שווה יותר מ'שכוייח', וכן כל כיוצא בזה.
    7. האתגר ייסגר ביום שני כ"ו תמוז בשעה 20:00 בערב בדיוק. השיפוט/סיכום יעלה יממה אחר כך, והקולות שיתווספו יילקחו בחשבון.


    ​

    אמ;לק - נסו לכתוב את הקטע שהקהל הכי יאהב. בהצלחה!

    וכאן     הנספח
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: תמרוז, מנחם דרורי, מצפה ופועל לישועה ועוד 61 משתמשים64 //
    28 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אתיס
    תודה לכל @מליי ק! קרדיט ל @יוסף יצחק פ. על הרעיון.
  • 2K
    • יואל ארלנגר - קקטוס
    שיתוף - לביקורת המסעדה החרדית בלכיש סיטי
  • יואל ארלנגר - קקטוס //
    • תנחום לוי - אלון היה רגיל במסעדות, בכל פעם שהיה נוסע לעיר חדשה, היה יורד מתנשף מהרכבת המרחפת וצועד בכבדות לעבר תחנת מוניות.
    לפעמים סתם היה מרים את היד לעבר הכביש וצועק "טקסי", מתעלם כמובן ממבטי העוברים והשבים, הוא כבר סיגל לעצמו חליפת הגנה מהפרצופים האלה שהם היו עושים לו.
    "קח אותי למסעדה הכי טובה כאן באזור", הוא היה סומך על חוש הטעם של הנהג, ובמיוחד על העובדה שבעיר הטחובה והעלובה שאליה נזרק אך לפני דקות ספורות, אין היצע גדול של מסעדות.
    "אתה צוחק עלי?" שאל הפרצוף הבלתי מגולח שהשתקף בראי הפנורמי המלוכלך של המונית היחידה בלכיש סיטי, טסלה מיושנת שחרקה במעלה השכונה, "איזה מסעדות בראש שלך?"
    לכיש סיטי היה בהחלט שם יומרני לאוסף המבנים שהתרומם בפאתי חבל הארץ הכל כך יפה הזה, אחרי המכרזים המהירים של ראש הממשלה ליברמן, שהתחייב לפתור את משבר הדיור, והביא חברה בלארוסית שהתחייבה לבנות הכי מהר שאפשר, את הבניינים הכי מכוערים שניתן לדמיין.
    כל בניין היה צבוע בצבע פסטלי אחר, והכיל חמש קומות של חדרונים בתכנון גרוע.
    המוני אברכים שעטו על המכרזים, איכלסו את העיר החדשה הזאת, חולקים אותה עם עולים חדשים מאוקראינה החרבה, ופליטים ממלחמת אמריקה הראשונה.
    "יש את הסנדויץ של גרינבוים ברחוב נתניהו", הסביר לו נהג המונית, שהיה עסוק בלאכול מחמגשית שהיתה מונחת על ברכיו, נותן למערכת הנהיגה האוטונומית לנווט בכיכרות המפוארים שכוסו בפסלים של פוטין ולוקשנקו, ברחובות הריקים למדי הוא ספר כמה רכבים של 'טסלאדה' הגירסה הסובייטית לטסלה, שמילאה את הארץ ברכבים זולים ומכוערים, שהיו אחראים לרוב התאונות, עד שכמה ישראלים פיצחו את התוכנה של הטסלאדה, והחליפו אותה באפליקציה שזיכתה את הרכבים בשם 'טסלאדה i'.
    "פחות בעניין של סנדוויצים", אמר תנחום, "יש אולי משהו ממש מבושל, עם סירים, כמו פעם?"
    "אהה", המהם הנהג תוך כדי לעיסת קובה חמוסטה, "נראה לי יש משהו שיכול להתאים לך, כן, בול בשבילך".
    הוא סובב את הפנים לכיוון המיקרופון הקדמי של הרכב, "קרני שומרון 10" הוא הכריז, והרכב הגיב במהירות וביצע סיבוב פרסה במקום, וכבר דהר לכיוון הרחוב שנקרא על שם ההתנחלות שפונתה בעבר על ידי ממשלת סמוטריץ - גולן הידועה לשמצה.
    הכניסה לרחוב היתה חסומה על ידי רכב מעופף שביצע שם נחיתת חירום, וכמה מתנדבים של ידידים עזרו לנהג להחליף מדחף.
    "לשלם לך בפוטינקוין? או שאולי אתה רוצה שאעלה לך את הדירוג הממשלתי? יש לי נקודות זכות אחרונות".
    "ברור פוטינקוין", הנהג חייך, "הדירוג הממשלתי הזה שווה לזבל, היה לי דירוג מאה חמישים, ולא נתנו לי רשיון למעופף, עכשיו ירד לי הדירוג כי שמעו אותי אומר דמוקרטיה באוטו".
    "עכשיו ירד לך יותר..." מלמל תנחום בצער.
    "לא נורא", צחק הנהג, "גם ככה יש בחירות, וזה או בן גביר או חנן בן ארי, יש כאלה שאומרים שאולי מנחם טוקר יזכה שוב, והם הבטיחו לבטל את הדירוג בשבת, ככה שבשבת אני יכול לדבר על מי שאני רוצה, ובשאר השבוע לשתוק כמו דג זהב".
    הוא ניסה להישאר קצת במונית, המיזוג ברחוב לא עבד כל כך טוב, ולא היה לו כח לצעוד, הוא קיווה שיחליפו את המדחף של המעופף במהירות, והוא יוכל להתקדם עד מספר 10.
    "מה נתקעת?" שאל אותו הנהג, "זה לא כמו בתל אביב, יש כאן עדיין מדרכות, אתה יכול לצעוד שתי דקות, תראה שלט המסעדה החרדית, שמה כולם באים מהדרום לאכול כאן, זה גם כשר".
    הצעידה באמת היתה קצרה, והמיזוג העירוני היה בסדר יחסית, פה ושם היו פתחי מיזוג שהיו מכוסים בעצים שלא נגזמו כראוי, אבל זה היה נסבל. אחרי כמאה מטרים, בחצר של בנין ורוד הופיע שלט מרובע, בכתב יד ממש: "המסעדה החרדית".
    גרם מדרגות נעות לקח אותו למרתף, שם בין יחידות דיור מאולתרות שילדים קטנים לבושים בבגדי כותנה הציצו מהפתחים שלהם, היתה דלת.
    הוא נתן לקורא לסרוק את העין שלו והדלת נפתחה.
    הריחות התפרצו מתוך הדלת והיממו אותו, הוא לא היה בטוח, אבל נראה לו שכאן לא ממש מקיימים את החוקים.
    כבר בשולחן הראשון הוא זיהה עננה קטנה של עשן סיגריה אלקטרונית תוצרת בית, שני בחורי ישיבה שהתאמצו להחזיק את העשן בפנים, ולהחביא את הכלי האסור מתחת לערימת מפיות. הוא תהה מאיפה הם השיגו את החפץ הנדיר הזה, ואיך הם מעיזים להחזיק אותו בפומבי.
    כוסות חד פעמיים הוצגו בריש גלי, ומוזיקה חסידית ישנה התנגנה מהרמקולים הנסתרים שבתקרה, הוא זיהה את השיר הישן (שוואנץ מיט גורנישט מאמץ) של הצמד החסידי "סטעטיק ובן קל" מהתקופה שבה הם חזרו בתשובה, גם את הקול של מוטי שטיינמץ בדואט המרגש והמרטיט לא היה קשה לזהות, הוא הכיר את כל המוזיקה של פעם והתרפק בהנאה על הקלאסיקות הישנות והטובות של הימים התמימים האלה.
    "היי" הוא ראה אברך צעיר חגור בסינר מלצרים מתקרב לכיוונו, "תרצה לשתות משהו?" הוא שאל אותו מיד.
    "קריסטל מנגו", הוא לחש בתקווה, אולי זה המקום האחרון בארץ שניתן להשיג בו את המשקה הנחשק.
    "יש", ציין האברך, "רק צריך לקבל אישור מזכריה, ופיקדון של נקודת דירוג אחת, ונוציא לך כוסית".
    זכריה, כך הופיע על הקיר מיד, היה זכריה חג'בי-גריינמן, ג'ינג'י שנראה מלא למדי, ומגודל פאות ג'ינג'יות, משקפיים עגולים על קצה אפו השחום, ורבע עוף שעמד על מגש מסתובב על כף ידו.
    החוק חייב את כולם להשתמש בשם המשפחה של האישה ובשם המשפחה של הגבר, והיו כאלה שסיפרו שבמאה שערים במחתרת, יש אנשים שעדיין משתמשים בשם משפחה אחד, אבל אלה סיפורים שהשר יואליש קרויס-אפשטיין היה נוהג לספר, ולא כולם האמינו לו.
    התמונה של זכריה התחלפה בתפריט, סטייקים מתורבתים כמו בכל המקומות, דג משובט בטמפורה, חגבים במיונז, הדברים הרגילים.
    אבל המלצר האברך דחף לו ליד תפריט מנייר, תפריט מחתרתי.
    "עוף אמיתי בפפריקה ומלח גס..." תנחום כמעט השתנק, "מאיפה הצלחתם להבריח דבר כזה? מארצות הברית?"
    "ששש", השתיק אותו המלצר, "אל תשמע שקרים, ואל תשאל שאלות".
    "כשאני הייתי צעיר, אמריקה היתה סמל של העולם החופשי", הסתובב אליו פתאום קשיש שנראה להוט לשוחח, "מאז שאילון מאסק נבחר וערק לגוש הסובייטי, איוונקה טראמפ תפסה את השלטון, וכולנו יודעים מה קורה שם היום, אבל מזל שיש עדיין מבריחים שמסכימים להסתכן בשביל חתיכה של עוף אמיתי".
    "פשוט לא להאמין", הצטרף קשיש אחר, "אני זוכר שראינו בשידור ישיר איך מפוצצים את פסל החירות, פחדנו נורא, אבל היום זה חלום שם, מגדלים בקר, תרנגולות, הכל".
    "ומשתמשים בבנזין כמו פעם", התפעל עוזי שהציג את עצמו כקשיש העירוני הרשמי של לכיש סיטי, יש לו כוכב זהב בדירוג, "לא תראה שם טסלאדה אחת, רק שברולט וקאדילאק עם אגזוזים והגה, יש הדלפות של תמונות משם".
    הרובוט הניח את המנה על השולחן, זאת היתה חתיכה מכובדת, עוף של חתונות שהוא זוכר מארמונות חן, עם עור חרוך מעט, ועצם בתוך השוק.
    הוא נעץ מזלג והניח למחשבות שלו לקחת אותו לתקופת הנערות שלו שבה בכל חתונה היו מגישים את המנה הזאת.
    "אתם נולדתם לפני פולמוס הבשר המתורבת?" הוא פנה לבחורי הישיבה שהעיזו לשלוף את הסיגריה האלקטרונית מתחת לשלוחן, ולשאוף בזהירות את הנוזל היקר, הופכים אותו במטה קסם לאדים.
    "אני הייתי ממש קטן", ענה אחד מהם, סוגר את גמרת הגיימינג שלו ומנשק אותה קלות, היא השיבה לו בברכה רובוטית במקצת 'חילך לאורייתא' וסיכמה לו במהירות את השורות האחרונות שלמד ממנה. "אבל אצל שכנים שלי, במשך שנים לא היו אוכלים סטייק מתורבת, היה להם חבורה שהיו מדפיסים לבד הודו, כי לא סמכו על המסורת, היום אבל כולם אוכלים את זה".
    "אצלנו כולם אוכלים רק בשר מתורבת ליובאוויטש" אמר השני שהזדהה כמנחם מנדל קרלינשטיין-גוראריה, "אבל יבול חו"ל כמובן".
    "חומרעס של גרבוזיסטים", ליגלג עליו הבחור השני, "ככה זה שמערבבים את כל השיטות".
    "כאילו שאצל האריאליסטים יותר טוב", ענה לו קרלינשטיין-גוראריה, "ראינו מה קרה למי שתמך בבחירות בחנן בן ארי שלא מבחין כבר בין ימינו לשמאלו, רק כדי לקבל עוד איזה שטעלע לנכד שלו במיר דימונה"
    תנחום נתן לויכוח לשקוע ברקע, בעודו נוגס בנתחים הרכים של העוף, מדמיין מכמה פוטינקוין הוא יצטרך להיפרד בסוף ארוחת המלכים הזאת.
    "לא משלמים כאן בפוטינקוין", הופיע פתאום זכריה במלוא זקנו הג'ינ'י, יש להן כנראה את הגירסה החדשה של קורא המחשבות, הוא היה צריך להבין את זה קודם.
    "בדירוגים?" שאל תנחום, מוצץ את הסחוס של העוף בתאווה.
    "אנחנו מתנגדי דירוגים", אמר זכריה וצחק.
    "בדפי גמרא", התערב קרלינשטיין גוראריה, "נראה לי שאנחנו נשלם עליו, למה לא נראה שיש לו את הגירסה האחרונה של שוטנשטיין S"
    "או בדולרים", הציע האברך המלצר, "יש כאן עדיין פליטים אמריקאים שמחזיקים אותם".
    "שנצא החוצה לפרוט?" שאל תנחום, אבל אז נשמע זמזום של סורק מכיוון הדלת. "ביקורת!" הכריז זכריה וטס אל המטבח.
    האברך המלצר שלף במהירות את הצלחת מהשולחן של תנחום, פתח דלת קטנה מהצד, ונהימות של כלבים מילאו את חלל המסעדה, "לכלב תשליכון אותו", הוא מלמל, מגש שלם של עופות צלל בעקבותיו אל גוב הכלבים, שמיהרו להשמיד את העופות היקרים.
    על השולחן של תנחום נחתה צלחת חדשה של חגבים במיונז, בעקבות ההיתר ההלכתי המיוחד שהתירו בזמן פולמוס הבשר, התחילו לאכול חגבים בלית ברירה, זה המזון היחיד מן החי שהממשלה התירה, והרבנים הסכימו לערוך בירור על פי החגב שנחת על השולחן של ר' חיים, ועדויות של תימנים קשישים שזכרו איך צולים ואיך מזהים בדיוק את החגב הטהור, שגם עליו התחולל פולמוס אדיר שמילא עשרות קונטרסים דיגיטלים בפונטים אדומים וזועקים "זוועת הג'וקים המנתרים", "כל האומר טהור אני ופושט כרעיו" , וכמובן הלהיט "מכת ארבה".
    אחרי שכל הראיות סולקו, הדלת נפתחה, ולתוך המסעדה צעד נהג המונית ופנה אל תנחום בפנים מחייכות: "אמרתי לך שזה מקום בשבילך, הא?"
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: בונדש, אוראל סולטן, yakov55 ועוד 123 משתמשים126 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    S
    Sara led
    זה כי הוא לא עבר את טיפולי ההמרה לאן. אל. פי. מה שפרוטקציה מהשר יואליש קרויס- אברג'ל יכולה לעשות.
  • 536
    • H
    שיר צללים
  • History //
    • טורפי העיר השכימו
    הגביהו עצמם
    אל רוח מרחפת, נתוקת קרקע
    נחתו שוב על אדמת בוץ
    ובמטה צחוק ולעג
    אזקו את היכולת לעוף
    לכל אותם מעטים, יצורי האש
    בני עומק נאלמו דומיה
    דבקו לעצמם
    כל האור, לחם חוקם
    התעמעם ונגנז

    הם לא נפדו בערכם
    אשר אין לו שיעור:
    אנשים שהפכו למילים
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Chaya Lea, אפרת תהל, לוטם ועוד 6 משתמשים9 //
    0 תגובות
  • 524
    • ע
    שיר שיתוף ראשון
  • עמק //
    • מוזיקה בראי הגלות



    ראה, מה בין בני לבן באך

    ונעימת הקול אשר תקודש

    ידעו הגויים על בני אהרון

    על משובתם בנהר פרת



    עת בוקר עלה להשמיע

    יום חולף, תו חולף,

    אך, קולו דמם ושקט הרקיע

    דור חולף, תו חולף,



    קול ענות גבורה

    בפרשי חרבות

    וקול ענות חלושה

    בצעדת הדורות.

    דור חולף,

    אך העם - תקווה!!
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוריאל2, Chaya Lea, אפרת תהל ועוד 13 משתמשים16 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    ברוכים הבאים. שיר נהדר, מסר נהדר. בכוונה יש חזרה על "תו חולף" בסופי השורות? זה לא נכנס לגמרי...
  • 1K
    • י
    שיתוף - לביקורת כי חיים רק פעם אחת
  • יאן //
    • הנה, הם נכנסים, עוד ועוד. רובם המוחלט אינו מוכר לו. אחד החכמים, לבוש ג'לביה לבנה, מחייך אליו ונבלע אף הוא באולם הקבלה.
    הדלת נסגרה.
    אין לו תלונות. הוא פחות מארבעים. בוא נראה לפחות מה יש בשיעור הרגיל. המודעה זוהרת אליו, מאירה כאש. שיעור של רבי אברהם גנחובסקי בענין אם עלו לא ירדו. כבר שלוש שנים הוא פה והוא בחיים לא יתרגל. הביטוי מצחיק אותו, אבל החיוך נמחק מיד מפניו.

    מילא, הוא לא ישתעמם. כבר מצא הרבה במעמד שלו. יש גם רבים מתחתיו. אבל מה זה עוזר לו.
    ובכן, יכנס שוב עם מרינגר וילמדו בבא קמא. או בבא מציעא. או קידושין פרק ראשון. אלעזר מרינגר, פנסיונר עם זקן לבן ובעל הבנה די טובה, למד בחברון. הנה מרינגר פוסע לכיוונו. גם הוא לא יודע זבחים. האמת שפעם ניסה להיכנס לשיעור של ר' שמואל בעירובין. ר' שמואל. הוא למד הרבה ר' שמואל בחיים. מה כבר יכול להיות. אבל הוא לא הבין כלום. בבושת פנים יצא החוצה והבטיח לעצמו שלא עוד.

    המולה קלה צדה את תשומת ליבו. מישהו חדש הגיע. ר' עויזר. בחייו היה ידוע כמחזיק תורה ומוקיר תורה גדול. והנה שני כלבים גדולים הולכים איתו, יורקים אש. הוא מנסה לברוח, הם נושכים אותו.
    הוא לא מתפלא. כבר ראה דברים קשים. כמו אותו אברך שיצא מהגהינום אך פניו נותרו שחורות ממש. אבל יש גם הפתעות טובות. למשל אותו זקן מהבית כנסת של סבא, שהיה כל היום יושב ומהמהם מול כוס תה וגמרא פתוחה. תמיד חשב לעצמו שאם יהפוך לו דף הזקן אפילו לא ישים לב. אך כאן הוא נכנס לכל השיעורים, ונראה שמבין ענין. גם לאולם הקבלה ראה אותו נכנס לא פעם.

    הוא יושב מול מרינגר, אך מחשבותיו נודדות. המראה של ר' עויזר הטריד אותו. הוא זוכר אותו טוב. היה מתפלל בבית כנסת של השווער. בזמנו עשה עליו רושם טוב. הנה, חטא. חשב שאף אחד לא יודע.
    מה הוא מבזבז את הזמן. נשאר לו רק עוד שלוש ורבע שעות ללמוד. צריך לנצל. איפה סיימנו אתמול? כן. לא הוית גבן באורתא בתחומא דאיבעיא לן מילי מעלייתא. אה! זה נהנה וזה לא חסר. הוא שולט, בטוח. למד את זה גם בישיבה גדולה וגם בכולל. יש כאן קהילס יענקב פלאי פלאים! הוא מבשר למרינגר. בסוף הסוגיא, כבר נגיע. הסוגיא מאירה לו פנים. הם דנים ביחד. בזה לא נהנה וזה חסר, למה פטור? מה זה שונה ממזיק? שואל מרינגר. הוא מקמט את הראש. עונה תשובה. געשמאק. הוא יכול ללמוד ככה עשרים, שלושים, אפילו ארבעים שעות. אבל יש לו אישור להיות כאן רק ארבע שעות. מה שהיה הוא שיהיה, הסביר לו אז הממונה. באותו מעמד הבין גם למה כמעט כל המתפללים יוצאים אחרי ברכות השחר וחוזרים למזמור חנוכת הבית. מי שלא היה לו זמן לומר קרבנות למטה, לא יגיד גם למעלה.

    נותרה עוד רבע שעה. הקהילות יעקב שואל פה ככה. הרי בחשבון הסוגיא... הם מחשבנים שוב ושוב, אך הקושיא לא צפה. הלך. הלומד ואינו חוזר כזורע ואינו קוצר. הוא זוכר את ההלם שאחז בו כשהיה צריך לענות על השאלה הפשוטה: עמוד וערוך מקרא שקרית ומשנה ששנית. הוא עוד היה המום מהתאונה, מהמוות, מכל העולם החדש. ניסה לסדר את הנשימה. מה הוא דואג. הרי למד שלוש שנים בישיבה קטנה, ועוד שש שנים בישיבה גדולה, ועוד שמונה שנים בכולל, יש לו הרבה מה להגיד. מאיפה להתחיל? שאל אז. תתחיל מברכות, היתה התשובה. הוא אמר את המשנה הראשונה, וגם את השניה. אותם זכר מהמתמידים שעשו מבצע שינון משניות.
    זהו? שאל הדיין. הוא הסמיק. אפשר רמז?
    רמז? כבר??? עוד לא התחלנו. יש לך שבוע לדבר. נהיה לו שחור בעיניים.
    אולי פאה? שאל הדיין בעיניים רחומות כשהבין עם מי יש לו עסק. הוא נענע בראשו לשלילה.
    דמאי. כלאיים. שביעית. לא. לא.
    בשבת כבר הפגין יותר ידע. אבל הכל היה מעורפל. שברי סוגיות, חלקי ידיעות. איכשהו עבר את זה.
    עירובין. נקסט. פסחים. קצת. שקלים. מה? לא. לא.
    המבחן נגמר, הודיעו לו. חכה בחוץ לתוצאות.
    מלאך יצא אליו, מושיט ארגז ספרים. בהצלחה. הוא עלעל בספרים. חומש ללא רש"י ותרגום. כרך מקובץ מכל מיני משניות בש"ס ללא סדר. כרך דקיק של גמרא שעליו כתוב: תלמוד בבלי. נראה אחת מהמסכתות הקטנות בסוף הש"ס. הוא פתח. ממסכת ברכות הופיעו שתי משניות. משם התחילה מסכת שבת, כמה דפים בודדים. פסחים עוד כמה דפים. עיקר הכרך הכיל דפים מנשים נזיקין, רובם ללא תוספות. בנוסף קיבל כרך אחד של משנה ברורה מלוקט מסימנים שונים. וזהו.
    מה שאין פה, לא תוכל ללמוד, אמר המלאך ונעלם.
    הוא שם לב לטשטוש שיש לו בעין. נזכר משהו שדנו על שמירת העיניים שלו. תמיד חשב שמצבו טוב. כנראה שלא.
    הוא חש חשק גדול ללמוד. פתח את הגמרא. המלאך עצר אותו. רק רגע, ידידי. חכה לבוקר. בשעות אלו אתה אמור לגלוש בפרוג על הספה, שכחת?
    לאחר כמה ימים פגש את מרינגר, והם התחברו. הוא התפלא לראות שהגמרא של מרינגר די עבה. גם מספר כרכי שולחן ערוך עמדו לרשותו.
    איך זה? שאל אז. זה בגלל הכולל ששי שבת שלי. ענה מרינגר בגאווה. החזקתי אותם גם בזמנים הכי קשים.
    בושה. הוא, האברך, יוכל ללמוד איתו רק כמה סוגיות בש"ס. מרינגר מצא לו חברותות לנדה, עירובין, ועוד הרבה דברים שחשקה נפשו.
    בזמנים אלו היה הוא יושב ומהרהר כמה טוב היה עכשיו להיות חי וללמוד עוד דף גמרא.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: ר' יעקב ישראל, Chani!, עמק ועוד 60 משתמשים63 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קוביד
    אני נודניק. אבל מקמטים את המצח, לא את הראש.
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה