הנושאים החמים
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
עריכה תורנית
הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
- נושאים
- 793
- הודעות
- 7.6K
קהילת סופרות מקצועיות
פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
21 תגובות
13 תגובות
7 תגובות
מכיוון שהתחלתי לכתוב בעניין הרבנית אזרחי ע"ה, אמשיך באותו עניין ובייחוד שפגשתי הערב ברבי שעל ידו יצא ונתגלגל אותו המעשה,
דברים כהוויתם אני אומר ואפשר שיימצא בדברי שמץ של גוזמא במחילתכם,
באותו היום בחור הייתי, ובישיבה נתרצו כולם לילך ולשמח חתן שאני בעוונותי לא נקשרתי איתו ומכיוון שכך נמצאתי בטל, אותה בטלה רעה היא שמביאה על האדם כל מיני צרות ואין צריך להוסיף את דברי המשנה באבות 'הבטלה מביאה לידי שיעמום וכו',
ידידי רחב הלב שהוציאני מידי בטלה נחפז אף הוא בשמחת חתן ואני שמתי פני אצל רבי שהיה ספון בביתו באותה השעה, פתחנו בדברי המשנה והגמרא וקינחנו בדברי הבאי ושעה נתעברה בחברתה ואמו שתחיה מגישה בפנינו מיני מזונות ששתיה מתוקה כרוכה בהן, הפלאפון רטט ושנה ורטט ואני נפניתי לבדקו ונתקשיתי ביותר בעקבות קשיי הקליטה שאפפו את האזור, לכשנענתה השיחה זעק באזני שדרן זירת על פטירת הרבנית ע"ה, ניסיתי להתעמק בדבריו אודות פרטי הבשורה מכת ההלם ולא נכנסו בי הדברים, אם מחמת חוסר הקליטה שקיטע את הקו או מחמת שנצרכתי לנקבי ונטרדתי מלהאזין,
דקות לאחר מכן טלפן אלי ידידי שהזכרתיו מחקדם יותר שבן בית הוא אצל הרבנית ע"ה וקור הוא בה ביותר, קבל הוא על הימצאות כל בני הישיבה בחתונה במרכז ואין מי שנמצא לשהות ליד מיטת הרבנית ע"ה, קפצתי בדברי ואמרתי: הן אני בירושלים. מיד אמר לי תודה ונתן בידי את מספרו של חתנה שליט"א ואני כפלתי שלום לרבי ואצתי במורדות רוממה.
קור מקפיא אפף כל שטח פנוי ואני כשסוודר דק לחולצתי נרעדתי עד מאד, שיני עשו דין לעצמם והחלו לנקוש בעוצמה וזאת על אף ריצתי החפוזה, הקור התגבר עד מאד כשהגעתי לבית הלוויות, גופי רעד בעצמה ובית הלוויות נעול היה, בדקות מספר שעט אל החניה רכב החברא קדישא ועצר בחריקה, אחד מאנשי ירושלים דילג ממושב הנהג ופתח לרווחה את בית הלוויות, משנפתחה הדלת האחורית, נפלט מן הרכב בחור שלא ידעתי את שמח אך זיהיתי את פניו וידעתי כי מבאי בית הרבנית הוא, רועד ורוטט כולו, הוא לא הצליח להוציא מילה, הדמעות לא זלגו על פניו אלא קיפצו בבעתה מעיניו הנפחות והמבועתות, לאלר כמה דקות הסתדרה נשימתו והוא סיפר למקוטעין על הדרך מבית החולים לבית הלוויות והנהג שהוא מאנשי ירושלים שאינם מתיראים מן המוות ובפנותו בחדות, נתהפכה עליו גופת הרבנית ע"ה והרח הוא מבועת עד עמקו נשמתו,
פטרתי אותו מהשטח ונכנסתי אל בית הלוויות המחומם למחצה, איש החברא קדישא סידר את המיטה אשר הרבנית עליה מאחורי מחיצה דלה ועוררני לומר תהילים לזיכוי נפש הנפטרת ע"ה, התיישבתי על הספסל בקצה גופי והתחלתי לומר תהילים מן הספר הממולל מרוב דמעות, האותיות לא נתרצו וקפצו להם מעיני עד שנטרדתי מאמירת התהילים.
ניקרה בראשי ללא הרף התובנה שמאחורה המחיצה, על מיטת ברזל פשוטה מוטלת הרבנית שאך בשבת שהינן לצד מיטתה בבית החולים, גופי החל מרטט ולא הספקתי לגמור את פרק לג' כשנכנס אחד מבני הישיבה שבאותה העת למד בישיבה בצפון, נטלתי רשות ונמלטתי מהמקום,
איני זוכר איך חזרתי לישיבה, אך עדיין שמורה עימי אותה הבעתה ואין בידי להיפטר ממנה או למוסרה לאחר.
נכתב כהמשך ל'שלוש שנים לפטירתה - הרבנית אזרחי ע"ה'
דברים כהוויתם אני אומר ואפשר שיימצא בדברי שמץ של גוזמא במחילתכם,
באותו היום בחור הייתי, ובישיבה נתרצו כולם לילך ולשמח חתן שאני בעוונותי לא נקשרתי איתו ומכיוון שכך נמצאתי בטל, אותה בטלה רעה היא שמביאה על האדם כל מיני צרות ואין צריך להוסיף את דברי המשנה באבות 'הבטלה מביאה לידי שיעמום וכו',
ידידי רחב הלב שהוציאני מידי בטלה נחפז אף הוא בשמחת חתן ואני שמתי פני אצל רבי שהיה ספון בביתו באותה השעה, פתחנו בדברי המשנה והגמרא וקינחנו בדברי הבאי ושעה נתעברה בחברתה ואמו שתחיה מגישה בפנינו מיני מזונות ששתיה מתוקה כרוכה בהן, הפלאפון רטט ושנה ורטט ואני נפניתי לבדקו ונתקשיתי ביותר בעקבות קשיי הקליטה שאפפו את האזור, לכשנענתה השיחה זעק באזני שדרן זירת על פטירת הרבנית ע"ה, ניסיתי להתעמק בדבריו אודות פרטי הבשורה מכת ההלם ולא נכנסו בי הדברים, אם מחמת חוסר הקליטה שקיטע את הקו או מחמת שנצרכתי לנקבי ונטרדתי מלהאזין,
דקות לאחר מכן טלפן אלי ידידי שהזכרתיו מחקדם יותר שבן בית הוא אצל הרבנית ע"ה וקור הוא בה ביותר, קבל הוא על הימצאות כל בני הישיבה בחתונה במרכז ואין מי שנמצא לשהות ליד מיטת הרבנית ע"ה, קפצתי בדברי ואמרתי: הן אני בירושלים. מיד אמר לי תודה ונתן בידי את מספרו של חתנה שליט"א ואני כפלתי שלום לרבי ואצתי במורדות רוממה.
קור מקפיא אפף כל שטח פנוי ואני כשסוודר דק לחולצתי נרעדתי עד מאד, שיני עשו דין לעצמם והחלו לנקוש בעוצמה וזאת על אף ריצתי החפוזה, הקור התגבר עד מאד כשהגעתי לבית הלוויות, גופי רעד בעצמה ובית הלוויות נעול היה, בדקות מספר שעט אל החניה רכב החברא קדישא ועצר בחריקה, אחד מאנשי ירושלים דילג ממושב הנהג ופתח לרווחה את בית הלוויות, משנפתחה הדלת האחורית, נפלט מן הרכב בחור שלא ידעתי את שמח אך זיהיתי את פניו וידעתי כי מבאי בית הרבנית הוא, רועד ורוטט כולו, הוא לא הצליח להוציא מילה, הדמעות לא זלגו על פניו אלא קיפצו בבעתה מעיניו הנפחות והמבועתות, לאלר כמה דקות הסתדרה נשימתו והוא סיפר למקוטעין על הדרך מבית החולים לבית הלוויות והנהג שהוא מאנשי ירושלים שאינם מתיראים מן המוות ובפנותו בחדות, נתהפכה עליו גופת הרבנית ע"ה והרח הוא מבועת עד עמקו נשמתו,
פטרתי אותו מהשטח ונכנסתי אל בית הלוויות המחומם למחצה, איש החברא קדישא סידר את המיטה אשר הרבנית עליה מאחורי מחיצה דלה ועוררני לומר תהילים לזיכוי נפש הנפטרת ע"ה, התיישבתי על הספסל בקצה גופי והתחלתי לומר תהילים מן הספר הממולל מרוב דמעות, האותיות לא נתרצו וקפצו להם מעיני עד שנטרדתי מאמירת התהילים.
ניקרה בראשי ללא הרף התובנה שמאחורה המחיצה, על מיטת ברזל פשוטה מוטלת הרבנית שאך בשבת שהינן לצד מיטתה בבית החולים, גופי החל מרטט ולא הספקתי לגמור את פרק לג' כשנכנס אחד מבני הישיבה שבאותה העת למד בישיבה בצפון, נטלתי רשות ונמלטתי מהמקום,
איני זוכר איך חזרתי לישיבה, אך עדיין שמורה עימי אותה הבעתה ואין בידי להיפטר ממנה או למוסרה לאחר.
נכתב כהמשך ל'שלוש שנים לפטירתה - הרבנית אזרחי ע"ה'
4 תגובות
16 תגובות
29 תגובות
נספח לסיפור ׳אשליה׳.
זהו נספח (שני, מעודכן ופעיל, אחרי שהקודם אבד בתהום הנשייה) שבו יופיעו קטעי העלילה המשנית, שעתידים להתחבר עם העלילה המקורית הידועה בשם ׳אשליה - סיפור מתח׳.
אם אתה אינך קורא של הסיפור - זה הזמן להתחיל. הרכבת עוד לא יצאה מהתחנה. קישור לעלילה תוכל למצוא כאן:
אם אתה אינך קורא של הסיפור - זה הזמן להתחיל. הרכבת עוד לא יצאה מהתחנה. קישור לעלילה תוכל למצוא כאן:
סיפור בהמשכים - אשליה - סיפור מתח.
לא רוצה לבזבז זמן בהקדמות, אז פשוט תקראו. פרטים על הסיפור, תכליתו ועתידו תוכלו לראות בסוף הפרק. ------ פרק ראשון: לילה סוער. השעה הייתה אחת אחר חצות, כשנביחותיהם הפרועות של כלבי השמירה העירו את שמשון מלכיאלי משנתו השלווה. הוא התרומם בבת אחת, מחשבותיו מטושטשות, מבלבלות בין חלום למציאות...
www.prog.co.il
בפרקים אלו, תוכל לקרוא על המאורעות שבציר המשני של העלילה - משפחת חזן, בית החולים, ועוד כמה זירות ייחודיות שלא סופר עליהן עד עתה.
הקטעים שבנספח זה, עתידים כמובן להתחבר עם העלילה העיקרית - ומשם, ימשיך הסיפור באשכול המקורי.
מאחר והנספח הקודם אבד בתהום הנשייה, אני מעלה כאן את שני הפרקים הראשונים שהיו בו, יחד עם פרק שלישי חדש ומעודכן. אני מדגיש ליתר ביאור: מי שקרא את האשכול של העלילה המקורית, אינו צריך לקרוא עוד שום דבר מלבד הנספח הנוכחי, כדי לקבל את מלוא העלילה על שני ציריה.
עוד הדגשה חשובה: כל הפרקים שבעלילה המקורית - יישארו על מקומם, בלי שום חיסרון או חילוף. העלילה המשנית אינה מחליפה שום קטע מהעלילה העיקרית, אלא היא באה רק כתוספת.
להזכירכם: אין לפרקים אלו מספר, כדי לא לפגוע ברצף הפרקים שבעלילה המקורית. הפרקים עתידים להשתלב בין פרקי העלילה המקורית, אבל אפשר לקרוא אותם בינתיים כיחידה נפרדת. בהמשך, הכול יתחבר עם הכול.
הקטעים שבנספח זה, עתידים כמובן להתחבר עם העלילה העיקרית - ומשם, ימשיך הסיפור באשכול המקורי.
מאחר והנספח הקודם אבד בתהום הנשייה, אני מעלה כאן את שני הפרקים הראשונים שהיו בו, יחד עם פרק שלישי חדש ומעודכן. אני מדגיש ליתר ביאור: מי שקרא את האשכול של העלילה המקורית, אינו צריך לקרוא עוד שום דבר מלבד הנספח הנוכחי, כדי לקבל את מלוא העלילה על שני ציריה.
עוד הדגשה חשובה: כל הפרקים שבעלילה המקורית - יישארו על מקומם, בלי שום חיסרון או חילוף. העלילה המשנית אינה מחליפה שום קטע מהעלילה העיקרית, אלא היא באה רק כתוספת.
להזכירכם: אין לפרקים אלו מספר, כדי לא לפגוע ברצף הפרקים שבעלילה המקורית. הפרקים עתידים להשתלב בין פרקי העלילה המקורית, אבל אפשר לקרוא אותם בינתיים כיחידה נפרדת. בהמשך, הכול יתחבר עם הכול.
תשובות לשאלות נפוצות:
א. למה הפרקים לא מופיעים בעלילה עצמה?!
תשובה: העלילה המשנית הייתה בתחילה שזורה בעלילה העיקרית כמקובל. בשלב מסוים, הבנתי - הרבה בזכות הקוראים, שהיא לוקה בחסר, ולכן העדפתי לשנות אותה לגמרי, מה שיצר את הסרבול הנוכחי.
ב. איפה הפרקים הישנים שהיו שזורים פעם בעלילה המקורית, והוחלט שהם אינם מספיק ראויים?!
תשובה: נמחקו על ידי המנהלים, לבקשתי. מה שקיים כרגע באשכול העיקרי - לרבות פרקים אחדים שנוגעים לציר המשני, אלו פרקים שהיו ונשארו חלק מהעלילה, גם אחרי התיקון שלה, והם אינם צפויים להשתנות.
ג. למה צריך עלילה משנית?! מה רע בסיפור כמו שהוא עכשיו?
תשובה: העלילה מתוכננת כך שהיא מוכרחת להיות בשני צירים נפרדים, שלבסוף ישתלבו. בלי העלילה המשנית, הסיפור יקרוס אל תוך עצמו.
ד. למה הפרקים בעלילה המשנית לא מותחים וקצביים כמו בעלילה העיקרית?
תשובה: משתי סיבות עיקריות. הראשונה - העלילה המשנית במהותה, רגועה יותר מהעיקרית. השנייה, הפרקים שאתם עתידים לקרוא - אמורים להיות שזורים בין הפרקים המוקדמים יותר בעלילה, שבהם עדיין הסיפור בשלבי הבנייה הראשוניים שלו.
ה. אנחנו נהיה מוכרחים לקרוא כאן עוד עלילה ארוכה ומתישה, רק בגלל תקווה קלושה שזה יתחבר בסוף לעלילה המקורית?!
תשובה: אני מקווה שלא. אני מנסה לקצר כמה שיותר בפרקים הראשונים, ולהאיץ תהליכים עד למקסימום האפשרי, כדי שהקוראים ייכנסו לקצב אחרי כמה פרקים בודדים, ויתחילו לראות את החיבור לעלילה העיקרית. העלילה המשנית אמנם רגועה יותר, אבל אני חושב שהיא עשויה להיות מעניינת מאוד, ולהוסיף הרבה עומק וסדר לעלילה המקורית. אני מאמין שמתי שהוא, הקוראים יתחילו לבקש גם כאן פרקים חדשים בדחיפות. זה אולי לא יקרה עכשיו, אבל בעוד שלושה - ארבעה פרקים, זה בהחלט ריאלי.
ו. אחת לכמה זמן יתפרסם פרק?
תשובה: הפרקים יתפרסמו לסירוגין. פרק בעלילה העיקרית ופרק בעלילה המשנית. ייתכנו שינויים, אבל אני לא רוצה שהאשכול הנוכחי ירד בעקבות הנספח הקודם אל תהום הנשייה, ולכן - השאיפה היא, לפרסם כאן פרקים בתדירות סבירה.
ז. האם צפויים שינויים אחרים בעלילה, שיזעזעו את יסודות קיומנו?!
תשובה: לדעתי לא, אם כי אף פעם אי אפשר לדעת. אני חושב שגם ככה הגזמתי, אז תנסו ליהנות - בידיעה שאת הפרקים הללו, כנראה, לא ניתן יהיה לשנות. גם אם לא התלהבתם מיד - תנו צ׳אנס.
ח. האם מותר להגיב גם לפרקים האלו? האם מותר לנשוך, לזעום, או לחילופין - להחמיא?!
תשובה: זו חובה. מהבחינה הזו, הפרקים הם כמו כל פרק בעלילה העיקרית, ואתם כבר יודעים עד כמה אני מסוגל להיות אובססיבי ולנדנד בעניין הזה.
ט. אני מוכרח לעקוב כל הזמן אחרי האשכול הזה?!
תשובה: לאו דווקא. באשכול העיקרי, תופיע הודעת עדכון עם קישור בכל פעם שיעלה פרק חדש.
י. אם אני רוצה להגיב, איפה לעשות את זה, כאן או באשכול העיקרי?!
תשובה: כאן. חשוב שלא לבלבל את סדר הפרקים העקבי והיציב שבעלילה המקורית, ובנוסף - צריך לשים לב, שאם כל ההודעות יהיו באשכול העיקרי - הנספח עשוי ללכת לאיבוד כתוצאה מחוסר פעילות. אני לא מעודד כתיבת הודעות סרק חלילה, אבל מה שקשור לפרקים שכאן - חשוב שיהיה כאן.
שאלות נוספות - הן באחריותכם הקוראים.
בינתיים: תיהנו! לכו לאט וזהיר - ותנסו להתחבר.
תשובה: העלילה המשנית הייתה בתחילה שזורה בעלילה העיקרית כמקובל. בשלב מסוים, הבנתי - הרבה בזכות הקוראים, שהיא לוקה בחסר, ולכן העדפתי לשנות אותה לגמרי, מה שיצר את הסרבול הנוכחי.
ב. איפה הפרקים הישנים שהיו שזורים פעם בעלילה המקורית, והוחלט שהם אינם מספיק ראויים?!
תשובה: נמחקו על ידי המנהלים, לבקשתי. מה שקיים כרגע באשכול העיקרי - לרבות פרקים אחדים שנוגעים לציר המשני, אלו פרקים שהיו ונשארו חלק מהעלילה, גם אחרי התיקון שלה, והם אינם צפויים להשתנות.
ג. למה צריך עלילה משנית?! מה רע בסיפור כמו שהוא עכשיו?
תשובה: העלילה מתוכננת כך שהיא מוכרחת להיות בשני צירים נפרדים, שלבסוף ישתלבו. בלי העלילה המשנית, הסיפור יקרוס אל תוך עצמו.
ד. למה הפרקים בעלילה המשנית לא מותחים וקצביים כמו בעלילה העיקרית?
תשובה: משתי סיבות עיקריות. הראשונה - העלילה המשנית במהותה, רגועה יותר מהעיקרית. השנייה, הפרקים שאתם עתידים לקרוא - אמורים להיות שזורים בין הפרקים המוקדמים יותר בעלילה, שבהם עדיין הסיפור בשלבי הבנייה הראשוניים שלו.
ה. אנחנו נהיה מוכרחים לקרוא כאן עוד עלילה ארוכה ומתישה, רק בגלל תקווה קלושה שזה יתחבר בסוף לעלילה המקורית?!
תשובה: אני מקווה שלא. אני מנסה לקצר כמה שיותר בפרקים הראשונים, ולהאיץ תהליכים עד למקסימום האפשרי, כדי שהקוראים ייכנסו לקצב אחרי כמה פרקים בודדים, ויתחילו לראות את החיבור לעלילה העיקרית. העלילה המשנית אמנם רגועה יותר, אבל אני חושב שהיא עשויה להיות מעניינת מאוד, ולהוסיף הרבה עומק וסדר לעלילה המקורית. אני מאמין שמתי שהוא, הקוראים יתחילו לבקש גם כאן פרקים חדשים בדחיפות. זה אולי לא יקרה עכשיו, אבל בעוד שלושה - ארבעה פרקים, זה בהחלט ריאלי.
ו. אחת לכמה זמן יתפרסם פרק?
תשובה: הפרקים יתפרסמו לסירוגין. פרק בעלילה העיקרית ופרק בעלילה המשנית. ייתכנו שינויים, אבל אני לא רוצה שהאשכול הנוכחי ירד בעקבות הנספח הקודם אל תהום הנשייה, ולכן - השאיפה היא, לפרסם כאן פרקים בתדירות סבירה.
ז. האם צפויים שינויים אחרים בעלילה, שיזעזעו את יסודות קיומנו?!
תשובה: לדעתי לא, אם כי אף פעם אי אפשר לדעת. אני חושב שגם ככה הגזמתי, אז תנסו ליהנות - בידיעה שאת הפרקים הללו, כנראה, לא ניתן יהיה לשנות. גם אם לא התלהבתם מיד - תנו צ׳אנס.
ח. האם מותר להגיב גם לפרקים האלו? האם מותר לנשוך, לזעום, או לחילופין - להחמיא?!
תשובה: זו חובה. מהבחינה הזו, הפרקים הם כמו כל פרק בעלילה העיקרית, ואתם כבר יודעים עד כמה אני מסוגל להיות אובססיבי ולנדנד בעניין הזה.
ט. אני מוכרח לעקוב כל הזמן אחרי האשכול הזה?!
תשובה: לאו דווקא. באשכול העיקרי, תופיע הודעת עדכון עם קישור בכל פעם שיעלה פרק חדש.
י. אם אני רוצה להגיב, איפה לעשות את זה, כאן או באשכול העיקרי?!
תשובה: כאן. חשוב שלא לבלבל את סדר הפרקים העקבי והיציב שבעלילה המקורית, ובנוסף - צריך לשים לב, שאם כל ההודעות יהיו באשכול העיקרי - הנספח עשוי ללכת לאיבוד כתוצאה מחוסר פעילות. אני לא מעודד כתיבת הודעות סרק חלילה, אבל מה שקשור לפרקים שכאן - חשוב שיהיה כאן.
שאלות נוספות - הן באחריותכם הקוראים.
בינתיים: תיהנו! לכו לאט וזהיר - ותנסו להתחבר.
77 תגובות
0 תגובות
3 תגובות
1 תגובות
10 תגובות
...ולפי היסוד הזה יש לחקור מה הדין במי שהניח נר חנוכה מעל עשרה טפחים אם יצא יד"ח, דהרי צורת המצווה בנר חנוכה זה שיאיר מתוך רשות היחיד לרשות הרבים, וכיון שאין רשות הרבים למעלה מעשרה ממילא חסר בפרסומי ניסא, או דלמא יש לחלק דגבי שבת הוי פטור מיוחד לזורק ונח מעל עשרה דלא הוי כעין העגלות, אך בנר חנוכה הוי דין בראייה, וכאן מגיע הדיוק מהפסוק כי עין בעין יראו אע"ג דקי"ל דלא ירדה שכינה למטה מעשרה, חזינן דבראייה אין זה מעכב, וצ"ע.
עד כאן בערך הקטע הכבד, ופה הוא יכניס את הסיפור עם ר' חיים והרכבת. הוא מקווה שכולם יאחזו ראש. הרבה צעירים נכנסו לאחרונה. עוד לא יבש הצ'ולנט של ליל שישי מעל שפתותיהם.
כבר בתחילת הזמן רצה לעבור לכולל יותר משופשף לולי הראש כולל שהתחנן אליו ומינה אותו להיות ממלא מקום במסירת השיעור של יום חמישי. ועדיין, הוא לא יודע אם הצר שווה בנזק המלך.
זה היה ברור שהמשא המרכזי במסיבת חנוכה - חוץ מהמשא של הראש כולל - שייך לו. לא מתוך גאווה או שתלטנות חלילה, פשוט עניין טכני, אין מישהו אחר בסביבה שמסוגל לעשות את זה.
הוא העביר מבט סביבו. גרינברג-דוידסון-כהנא, שלושה אברכונים גלוחי פנים שרוב שיגם ושיחם נע בין קורולה עתיקה לבוגבו חדשה, וייל עם הזקן המאפיר שאמנם נחשב ת"ח גדול אך מופנם מאוד, קרביץ שהתחיל לאחרונה לעשות שימוש אצל הרב רויטבלוט, אברהמי שאפשר איכשהו לדבר איתו בלימוד ברמה סבירה, מבטי כולם היו מופנים אל ראש הכולל שניגן כבר את משפטי הסיום עם אתנחתא בין מילה למילה: והשם יעזור, שבעזרת השם, עם הכוח, של ה"קבעום ועשאום", ומה זה "ועשאום", בתחילה של ברזל היו, העשירו עשאום של כסף, וכמובן, זה מדובר על תורה, בשמאלה עושר וכבוד...
שוין. אין לו הרבה זמן לחלום. עוד יוונים יוונים אחד והזמן שלו לדבר.
משהו השתבש. ראש הכולל הפסיק באחת וחיוך גדול פשט על שפתיו. הוא הפנה ראש אחורה.
לא. למה היום. שיבוא אתמול. שיבוא מחר.
הנדיב הנכבד, מקים עולה של תורה בעירנו, מוקיר ורחים וצורבא, ה"ה, הגה"ג, רבי מנחם גד זילבר שליט"א, ובקיצור 'גדי' התורם ה"כבד" של הכולל. ראש הכולל הזמין אותו בהפתעה או שהוא הזמין את עצמו.
כך או כך, דבר אחד ברור: הנדיב הגדול חובב את המיקרופון. הדרשה שלו - הושלכה בזה הרגע אל מתקן הגניזה. אולי יוכל לומר חלק ממנה אצל השווער, אבל לא יהיה לזה אותו טעם. הוא יצטרך להשמיט את הוורט עם העקיצה אשר פריו ייתן בעתו שרומזת למילגה שמגיעה לסירוגין, ועוד כל מיני רמזים ששתל למי שצריך להבין.
הבורקס היבש נעשה תפל. לא שקודם הוא היה יותר טוב.
בהחלטה של רגע סימן לשלזינגר שיפנה לו מקום, נטל את הכובע והלך. מאחוריו נשאו קולות השירה.
הבית היה ריק. כולם אצל השוויגער. הוא צנח על הספה.
אנחה גדולה מלאה את חלל הסלון. אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא. מה הוא ביקש בסך הכל. לקיים את דברי רבא. לא נותנים לו הזדמנות. הוא בנה על זה שהראש כולל ייסע לאסוף כסף מאחרי החגים ועד חנוכה, וככה השיעור של יום חמישי יהיה שלו. ומעשה שטן עסקיו של גדי צלחו יתר על המידה וראש הכולל נשאר בארץ. קרב קץ הישועה כי ארכה לנו השעה.
בהיסח הדעת נטל קובץ שקנה לאחרונה, שהתיימר להכריע במחלוקת השיעורין על פי חשבון מפולפל של כמות השמן בפך שהספיק בדיוק משיעור מיל אחרי השקיעה ועד היום השמיני 16.1 מעלות לפני הנץ בירושלים בניכוי ההרים. בערך בעמוד הששי קלט שהוא סתם הופך דפים והניח את הקובץ לנפשו.
מבטו נפל על חיבור אחר: דמויות עוד. הוא דפדף. גיחוך נשפך על שפתיו. מי זה האנשים האלה.
איזה מידע'ס השם ירחם. אם מרן היה חי היה צועק עליהם גאווה גאווה גאווה. אנשים לא קולטים איך הם נראים מבחוץ.
לאט לאט החיוך על שפתיו גווע. זה היה מצחיק אם זה לא היה המאיר'קה שלנו. לא נעים לספר, אפילו את עצמו הוא זיהה באחד הפרקים.
את עצמו, את החברותא, את הגבאי, את השכן, את החבר הכי הטוב מהישיבה, את ההוא שהיה לפניו החבר הכי טוב מהישיבה עד שסירב לחתום ערבות על ההשקעה בצרות עילית, את הרב'ה של אהר'לה, את המנהל, את החבר עירייה, את אשפתא, ואת ויזתא...
עד כאן בערך הקטע הכבד, ופה הוא יכניס את הסיפור עם ר' חיים והרכבת. הוא מקווה שכולם יאחזו ראש. הרבה צעירים נכנסו לאחרונה. עוד לא יבש הצ'ולנט של ליל שישי מעל שפתותיהם.
כבר בתחילת הזמן רצה לעבור לכולל יותר משופשף לולי הראש כולל שהתחנן אליו ומינה אותו להיות ממלא מקום במסירת השיעור של יום חמישי. ועדיין, הוא לא יודע אם הצר שווה בנזק המלך.
זה היה ברור שהמשא המרכזי במסיבת חנוכה - חוץ מהמשא של הראש כולל - שייך לו. לא מתוך גאווה או שתלטנות חלילה, פשוט עניין טכני, אין מישהו אחר בסביבה שמסוגל לעשות את זה.
הוא העביר מבט סביבו. גרינברג-דוידסון-כהנא, שלושה אברכונים גלוחי פנים שרוב שיגם ושיחם נע בין קורולה עתיקה לבוגבו חדשה, וייל עם הזקן המאפיר שאמנם נחשב ת"ח גדול אך מופנם מאוד, קרביץ שהתחיל לאחרונה לעשות שימוש אצל הרב רויטבלוט, אברהמי שאפשר איכשהו לדבר איתו בלימוד ברמה סבירה, מבטי כולם היו מופנים אל ראש הכולל שניגן כבר את משפטי הסיום עם אתנחתא בין מילה למילה: והשם יעזור, שבעזרת השם, עם הכוח, של ה"קבעום ועשאום", ומה זה "ועשאום", בתחילה של ברזל היו, העשירו עשאום של כסף, וכמובן, זה מדובר על תורה, בשמאלה עושר וכבוד...
שוין. אין לו הרבה זמן לחלום. עוד יוונים יוונים אחד והזמן שלו לדבר.
משהו השתבש. ראש הכולל הפסיק באחת וחיוך גדול פשט על שפתיו. הוא הפנה ראש אחורה.
לא. למה היום. שיבוא אתמול. שיבוא מחר.
הנדיב הנכבד, מקים עולה של תורה בעירנו, מוקיר ורחים וצורבא, ה"ה, הגה"ג, רבי מנחם גד זילבר שליט"א, ובקיצור 'גדי' התורם ה"כבד" של הכולל. ראש הכולל הזמין אותו בהפתעה או שהוא הזמין את עצמו.
כך או כך, דבר אחד ברור: הנדיב הגדול חובב את המיקרופון. הדרשה שלו - הושלכה בזה הרגע אל מתקן הגניזה. אולי יוכל לומר חלק ממנה אצל השווער, אבל לא יהיה לזה אותו טעם. הוא יצטרך להשמיט את הוורט עם העקיצה אשר פריו ייתן בעתו שרומזת למילגה שמגיעה לסירוגין, ועוד כל מיני רמזים ששתל למי שצריך להבין.
הבורקס היבש נעשה תפל. לא שקודם הוא היה יותר טוב.
בהחלטה של רגע סימן לשלזינגר שיפנה לו מקום, נטל את הכובע והלך. מאחוריו נשאו קולות השירה.
הבית היה ריק. כולם אצל השוויגער. הוא צנח על הספה.
אנחה גדולה מלאה את חלל הסלון. אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא. מה הוא ביקש בסך הכל. לקיים את דברי רבא. לא נותנים לו הזדמנות. הוא בנה על זה שהראש כולל ייסע לאסוף כסף מאחרי החגים ועד חנוכה, וככה השיעור של יום חמישי יהיה שלו. ומעשה שטן עסקיו של גדי צלחו יתר על המידה וראש הכולל נשאר בארץ. קרב קץ הישועה כי ארכה לנו השעה.
בהיסח הדעת נטל קובץ שקנה לאחרונה, שהתיימר להכריע במחלוקת השיעורין על פי חשבון מפולפל של כמות השמן בפך שהספיק בדיוק משיעור מיל אחרי השקיעה ועד היום השמיני 16.1 מעלות לפני הנץ בירושלים בניכוי ההרים. בערך בעמוד הששי קלט שהוא סתם הופך דפים והניח את הקובץ לנפשו.
מבטו נפל על חיבור אחר: דמויות עוד. הוא דפדף. גיחוך נשפך על שפתיו. מי זה האנשים האלה.
איזה מידע'ס השם ירחם. אם מרן היה חי היה צועק עליהם גאווה גאווה גאווה. אנשים לא קולטים איך הם נראים מבחוץ.
לאט לאט החיוך על שפתיו גווע. זה היה מצחיק אם זה לא היה המאיר'קה שלנו. לא נעים לספר, אפילו את עצמו הוא זיהה באחד הפרקים.
את עצמו, את החברותא, את הגבאי, את השכן, את החבר הכי הטוב מהישיבה, את ההוא שהיה לפניו החבר הכי טוב מהישיבה עד שסירב לחתום ערבות על ההשקעה בצרות עילית, את הרב'ה של אהר'לה, את המנהל, את החבר עירייה, את אשפתא, ואת ויזתא...
7 תגובות
15 תגובות
3 תגובות
6 תגובות
17 תגובות
9 תגובות
5 תגובות
5 תגובות
5 תגובות
10 תגובות
תעתועי הזמן פרק ו'
פרק ו
"יוליאנה, ביקשתי כמה וכמה פעמים לקחת רק דברים נחוצים ואת עוברת על דבריי", כעסה אלכסנדרה בעודה מוציאה את כלי האוכל העשויים זהב מהארגזים המיועדים למסע.
"אותך בחרתי כמשרתת אישית מפני תבונתך ויושרך, איך את מעלה בדעתך לקחת מותרות אלו? אנו יוצאים למסע בריחה מפני ידם הארוכה של אנטיגנוס ואנשיו. אני לא צריכה להזכיר לך שוב שהוא נלחם מלחמת חורמה על הכתר וכל בית המלוכה הזה בסכנה".
"הוד כבודך הנעלה, עשיתי בדיוק כצוויה של הוד כבודה בתך מרים. היא ביקשה שאקח גם דברים שיקרים לליבך".
"מרים היקרה שלי, ידעתי שהיא צדיקה, אולי בזכות כך היא זוכה להיות אחת ממלכות העולם החשובות ביותר".
רק לפני זמן קצר נערכו האירוסים המלכותיים בין מרים למלך הורדוס וכבר מילא אותם במתנות אין ספור והבטחות לרוב.
"אף אנו המשרתות חושבות כך". ענתה יוליאנה, מנסה לקשור ללא הצלחה את הארגז המיועד לנסיגה. פניה הסגירו את סערת רוחה. היא פתחה את פיה לומר משהו נוסף אך נמלכה בדעתה.
אלכסנדרה הבחינה בכך. "יש משהו שנסתר ממני?"
יוליאנה לא העזה להביט בעיניה, רק שתקה.
"את היית נאמנה לבית המלוכה, יוליאנה, ספרי והקלי מעל ליבך. אל תתייראי מפניי".
דוק של עצב הופיע על פני המשרתת. "חשבתי לעצמי שאולי יהיה לה מעט קשה לחיות עם הוד מעלתו הורדוס".
"מדוע את מעלה בדעתך כך?"
"מרים כל כך עדינה. ומלכנו הרם הוא..." יוליאנה מיהרה לבלוע את רוקה.
אלכסנדרה הביטה לתוך עיניה רגע ארוך ואז ניערה ראשה מנסה להיאחז בידית ואמרה: "דברים של הבל. האדם היקר ביותר להורדוס הוא מרים בתי, והוא ייתן לה כל מה שתחפוץ. הוא בחר בה מאלפי נערות מיוחסות ביותר".
מעיניה של יוליאנה לא נעלמה הדאגה ששידרה האם בתנועותיה על אף הנאום הנחוש. היא פיתחה חיישנים רגישים לכל אנשי המלוכה שתפקידם מחייב להפגין עוצמה.
פסיעות נמרצות קרבו לחדרם. זו שלומית, התחלחלה יוליאנה שידעה כבר מניסיונה שלעמוד בטווח ראייתה הוא עניין מסוכן. אלוקים, רק שהיא לא שמעה את דבריי.
אלכסנדרה הבחינה באימה שתקפה אותה וסימנה לה להירגע.
שלומית, אחות הורדוס, נכנסה לחדרן והביטה עליהן חליפות במבט צונן.
"כל השיירה מתעכבת. העגלות מוכנות, המשרתות ממהרות להעלות את המיטלטלין, ורק אתן בשיחת ידידות. מה קורה פה? אתן אולי מחכות לאנטיגנוס, בדרכו לכבוש את ירושלים?"
"שלומית, היזהרי בדברייך".
שלומית כיווצה את עיניה וסיננה מבין שיניה. "את הגעת לפני כמה חודשים ומתנהגת כמלכה. את חושבת שאם בתך היפה כבשה את מלכנו הורדוס האדיר - יש לך זכויות יתר. האם את דואגת לשלום המלוכה? אם לא אני שסיכלתי כל כך הרבה אויבים נסתרים שרק חיכו לרגע המתאים להוריד אותו מהדרך, אנטיגנוס היה שולט פה מזמן".
"שלומית, הירגעי".
"מאז שהתארס עם מרים בתך, הוא ממש נהיה בלתי נסבל".
"מדוע?"
"היא מנסה למתן אותו. בכל דבר יש לה דעה הפוכה, וממש כרגע היא מפצירה בו שלא יצא לקרב, ושוב דמעותיה משתקות אותו".
"אם יש צדיק אחד בסדום, גם עליו יש לך דלטוריה".
"לנו את קוראת סדום?"
"אבי הורקנוס גם היה מלך, אבל מלך רחמן. הוא חינך אותנו לאהבת הבריות לחמלה. מלך אמיתי הוא מלך שחושב על נתיניו ולא רק על בית המלוכה".
"אביך היה רכרוכי ולכן נלקחה ממנו המלוכה. מלך חייב להיות חזק ועוצמתי ולשלוט ביד רמה. כדאי שתסבירי זאת לבתך".
יוליאנה, ששתקה בפחד כל העת, הצליחה במאמץ רב לסיים את קשירת הארגז, התחמקה בשמחה ומיהרה לחצר להודיע לסבלים שיש עוד ארגז למעלה.
>>>>
איילת חשה כצופה מן הצד על חייה הבלתי מובנים. היא ישבה ליד השולחן החצוב מן הסלע, מולה ישבה מצילתה, והינה תיאלץ עוד רגע קט ליישב תהיות של מה היא ומי היא, שמהן ניסתה להתחמק.
החוויות שעברה הכריחוה לשתוק הרבה ולדבר מעט. היא השיבה את נפשה במרק העדשים והדגן ובשתיית מי פירות, הישירה מבט אל פניה המסוקרנות המשתוממות של מצילתה, והכינה עצמה לעבור חקירה צולבת. "אני יודעת שזה יישמע מוזר אבל תצטרכי להאמין לכל מה שאומר לך".
"את יהודייה?" שאלה האישה מייד.
"ודאי".
"מזרע היהודים או גיורת כותית אולי אדומית?"
"מזרע היהודים".
"אם כך אשתדל לעזור לך".
"אני מתקופה אחרת".
"תפרשי את דברייך".
"אני מתקופת אלפיים וחמש עשרה".
"את מתכוונת בערך תקופת יציאת מצרים". שאלה האישה בקול משועשע.
"לא, אלפיים וחמש עשרה לספירה".
"איזו ספירה?"
"אה, בעצם לא התחילה הספירה. חמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש [אק1] לבריאת העולם".
"את מתכוונת שאת בעצם מהעתיד של עוד אלפיים שנה?"
"בדיוק".
היא חייכה חיוך סלחני נענעה ראשה ושאלה: "מה שמך?"
"איילת פורת".
"שני שמות מוזרים".
"שמי הפרטי ושם משפחתי".
"את מתכוונת לאיילת בת פורת?"
"לא. לאבי קוראים שלמה".
"אני מבולבלת לגמרי".
"מאיפה את?"
"מבת ים".
"לא שמעתי מעולם על מקום כזה".
"כבר אמרתי לך שאני מהעתיד".
המארחת הנידה ראשה לאורחת אחוזת השיגעון, ובחיוך סלחני הציעה:
"את עייפה. בואי אראה לך את חדרך. נדבר כשיעריב היום. אוי, לא שמתי אל ליבי שאינך יודעת את שמי. קראי לי יעל".
איילת שמחה להניח עצמה בכל מקום בטוח שרק ייתנו לה. היא התעייפה לחשוב על המשמעות החדשה של חייה. הפעם נזהרה שלא לשאול בטעות שאלות מביכות, רק עקבה במבטה לקלוט את אורח חייהם ועשתה כמותם. ממש לפני שצללה למצולות השינה, שמעה קולות נרגשים מעבר למחיצה, שהיה בהם די כדי להגיע לאוזניה.
********************************
יעל נכנסה לביתה עם בנה יוחאי. זה עתה סיימו לטפל בצאן והכינו תבן לבהמות שברשותם ליום המחרת.
"אימא, הורגלתי לטוב ליבך ולהכנסת האורחים שלך, אבל הפעם צר לי להגיד לך שזו לא מצווה אלא עבירה".
"יוחאי, בני, הלוואי שתדאג למצוות שאתה מצווה בהן ותיתן לי להמשיך בדרכי. מעולם לא הפסדתי מטוב יתר".
"אימא, תודי שמעולם לא נתקלת בהלך מוזר שכזה. לא עלה על דעתך שהיא מרגלת והיא מנסה דרך טוב ליבך למצוא פרצה למסור אותנו למלכות? להתחקות אחר הנהגותינו? לחפש ניצני מרד?"
"שלוחי מצווה אינם ניזוקים".
"שמעתי חלק מהשיחה ולדעתי היא מרגלת חכמה במיוחד או מכשפה. בשני המקרים צריך לסלקה מכאן".
"שכחת בני שאנו פרושים ויש לנו בית דין וסנהדרין. אם יהיה צורך כבר נדע את מי לשאול".
"פרושים---" עיווה יוחאי את אפו והתאפק לא להתחיל בוויכוח היומי. "הם מסתגרים בתוך עצמם ולא מוכנים לתת יד להוציא את העם שלנו מפרא האדם הזה, הורדוס". יוחאי כיווץ את שפתיו בכעס.
"בני, לא השכלנו אני ואבא לשלוח אותך לבית תלמוד בגיל שש ולכן באנו על עונשנו. כעת אתה בגיל חמש עשרה וקנאי למהדרין. למדת תורה מבריוני ירושלים ולכן אינך מבין את ההבדל בין תכלת לאילן, בין טהור לטמא. הנח לנו. במצוות אני ואבא מבינים יותר ממך".
יוחאי הגברתן שתק. הוא ידע שאביו חסיד מושבע של הלל הזקן. יושב בבית מדרשו כל השבוע ומראה פניו בביתו רק בשבת. אימו אישה כשרה העושה רצון בעלה ומעולם לא עלה בדעתה לפרוש מהפרושים. עם כל זה אוהבת היא את ילדיה אהבת נפש. כגודל האהבה כך גודל עוגמת הנפש לראותו הולך בדרכים עקלקלות. ציפורה הקטנה ממלאת את ליבה באושר.
"אימא, אדרבה, שאבא ישאל את הפרושים. אין לי ספק שיגזרו עליה סקילה כיאה למכשפות".
"יוחאי, ניכרים ממנה דברי אמת".
"את מאמינה לדבריה המטורפים שהיא מהעתיד?"
"אני חושבת שזיכרונה אבד. אולי נפלה על סלע ולכן דבריה מוזרים".
פרק ו
"יוליאנה, ביקשתי כמה וכמה פעמים לקחת רק דברים נחוצים ואת עוברת על דבריי", כעסה אלכסנדרה בעודה מוציאה את כלי האוכל העשויים זהב מהארגזים המיועדים למסע.
"אותך בחרתי כמשרתת אישית מפני תבונתך ויושרך, איך את מעלה בדעתך לקחת מותרות אלו? אנו יוצאים למסע בריחה מפני ידם הארוכה של אנטיגנוס ואנשיו. אני לא צריכה להזכיר לך שוב שהוא נלחם מלחמת חורמה על הכתר וכל בית המלוכה הזה בסכנה".
"הוד כבודך הנעלה, עשיתי בדיוק כצוויה של הוד כבודה בתך מרים. היא ביקשה שאקח גם דברים שיקרים לליבך".
"מרים היקרה שלי, ידעתי שהיא צדיקה, אולי בזכות כך היא זוכה להיות אחת ממלכות העולם החשובות ביותר".
רק לפני זמן קצר נערכו האירוסים המלכותיים בין מרים למלך הורדוס וכבר מילא אותם במתנות אין ספור והבטחות לרוב.
"אף אנו המשרתות חושבות כך". ענתה יוליאנה, מנסה לקשור ללא הצלחה את הארגז המיועד לנסיגה. פניה הסגירו את סערת רוחה. היא פתחה את פיה לומר משהו נוסף אך נמלכה בדעתה.
אלכסנדרה הבחינה בכך. "יש משהו שנסתר ממני?"
יוליאנה לא העזה להביט בעיניה, רק שתקה.
"את היית נאמנה לבית המלוכה, יוליאנה, ספרי והקלי מעל ליבך. אל תתייראי מפניי".
דוק של עצב הופיע על פני המשרתת. "חשבתי לעצמי שאולי יהיה לה מעט קשה לחיות עם הוד מעלתו הורדוס".
"מדוע את מעלה בדעתך כך?"
"מרים כל כך עדינה. ומלכנו הרם הוא..." יוליאנה מיהרה לבלוע את רוקה.
אלכסנדרה הביטה לתוך עיניה רגע ארוך ואז ניערה ראשה מנסה להיאחז בידית ואמרה: "דברים של הבל. האדם היקר ביותר להורדוס הוא מרים בתי, והוא ייתן לה כל מה שתחפוץ. הוא בחר בה מאלפי נערות מיוחסות ביותר".
מעיניה של יוליאנה לא נעלמה הדאגה ששידרה האם בתנועותיה על אף הנאום הנחוש. היא פיתחה חיישנים רגישים לכל אנשי המלוכה שתפקידם מחייב להפגין עוצמה.
פסיעות נמרצות קרבו לחדרם. זו שלומית, התחלחלה יוליאנה שידעה כבר מניסיונה שלעמוד בטווח ראייתה הוא עניין מסוכן. אלוקים, רק שהיא לא שמעה את דבריי.
אלכסנדרה הבחינה באימה שתקפה אותה וסימנה לה להירגע.
שלומית, אחות הורדוס, נכנסה לחדרן והביטה עליהן חליפות במבט צונן.
"כל השיירה מתעכבת. העגלות מוכנות, המשרתות ממהרות להעלות את המיטלטלין, ורק אתן בשיחת ידידות. מה קורה פה? אתן אולי מחכות לאנטיגנוס, בדרכו לכבוש את ירושלים?"
"שלומית, היזהרי בדברייך".
שלומית כיווצה את עיניה וסיננה מבין שיניה. "את הגעת לפני כמה חודשים ומתנהגת כמלכה. את חושבת שאם בתך היפה כבשה את מלכנו הורדוס האדיר - יש לך זכויות יתר. האם את דואגת לשלום המלוכה? אם לא אני שסיכלתי כל כך הרבה אויבים נסתרים שרק חיכו לרגע המתאים להוריד אותו מהדרך, אנטיגנוס היה שולט פה מזמן".
"שלומית, הירגעי".
"מאז שהתארס עם מרים בתך, הוא ממש נהיה בלתי נסבל".
"מדוע?"
"היא מנסה למתן אותו. בכל דבר יש לה דעה הפוכה, וממש כרגע היא מפצירה בו שלא יצא לקרב, ושוב דמעותיה משתקות אותו".
"אם יש צדיק אחד בסדום, גם עליו יש לך דלטוריה".
"לנו את קוראת סדום?"
"אבי הורקנוס גם היה מלך, אבל מלך רחמן. הוא חינך אותנו לאהבת הבריות לחמלה. מלך אמיתי הוא מלך שחושב על נתיניו ולא רק על בית המלוכה".
"אביך היה רכרוכי ולכן נלקחה ממנו המלוכה. מלך חייב להיות חזק ועוצמתי ולשלוט ביד רמה. כדאי שתסבירי זאת לבתך".
יוליאנה, ששתקה בפחד כל העת, הצליחה במאמץ רב לסיים את קשירת הארגז, התחמקה בשמחה ומיהרה לחצר להודיע לסבלים שיש עוד ארגז למעלה.
>>>>
איילת חשה כצופה מן הצד על חייה הבלתי מובנים. היא ישבה ליד השולחן החצוב מן הסלע, מולה ישבה מצילתה, והינה תיאלץ עוד רגע קט ליישב תהיות של מה היא ומי היא, שמהן ניסתה להתחמק.
החוויות שעברה הכריחוה לשתוק הרבה ולדבר מעט. היא השיבה את נפשה במרק העדשים והדגן ובשתיית מי פירות, הישירה מבט אל פניה המסוקרנות המשתוממות של מצילתה, והכינה עצמה לעבור חקירה צולבת. "אני יודעת שזה יישמע מוזר אבל תצטרכי להאמין לכל מה שאומר לך".
"את יהודייה?" שאלה האישה מייד.
"ודאי".
"מזרע היהודים או גיורת כותית אולי אדומית?"
"מזרע היהודים".
"אם כך אשתדל לעזור לך".
"אני מתקופה אחרת".
"תפרשי את דברייך".
"אני מתקופת אלפיים וחמש עשרה".
"את מתכוונת בערך תקופת יציאת מצרים". שאלה האישה בקול משועשע.
"לא, אלפיים וחמש עשרה לספירה".
"איזו ספירה?"
"אה, בעצם לא התחילה הספירה. חמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש [אק1] לבריאת העולם".
"את מתכוונת שאת בעצם מהעתיד של עוד אלפיים שנה?"
"בדיוק".
היא חייכה חיוך סלחני נענעה ראשה ושאלה: "מה שמך?"
"איילת פורת".
"שני שמות מוזרים".
"שמי הפרטי ושם משפחתי".
"את מתכוונת לאיילת בת פורת?"
"לא. לאבי קוראים שלמה".
"אני מבולבלת לגמרי".
"מאיפה את?"
"מבת ים".
"לא שמעתי מעולם על מקום כזה".
"כבר אמרתי לך שאני מהעתיד".
המארחת הנידה ראשה לאורחת אחוזת השיגעון, ובחיוך סלחני הציעה:
"את עייפה. בואי אראה לך את חדרך. נדבר כשיעריב היום. אוי, לא שמתי אל ליבי שאינך יודעת את שמי. קראי לי יעל".
איילת שמחה להניח עצמה בכל מקום בטוח שרק ייתנו לה. היא התעייפה לחשוב על המשמעות החדשה של חייה. הפעם נזהרה שלא לשאול בטעות שאלות מביכות, רק עקבה במבטה לקלוט את אורח חייהם ועשתה כמותם. ממש לפני שצללה למצולות השינה, שמעה קולות נרגשים מעבר למחיצה, שהיה בהם די כדי להגיע לאוזניה.
********************************
יעל נכנסה לביתה עם בנה יוחאי. זה עתה סיימו לטפל בצאן והכינו תבן לבהמות שברשותם ליום המחרת.
"אימא, הורגלתי לטוב ליבך ולהכנסת האורחים שלך, אבל הפעם צר לי להגיד לך שזו לא מצווה אלא עבירה".
"יוחאי, בני, הלוואי שתדאג למצוות שאתה מצווה בהן ותיתן לי להמשיך בדרכי. מעולם לא הפסדתי מטוב יתר".
"אימא, תודי שמעולם לא נתקלת בהלך מוזר שכזה. לא עלה על דעתך שהיא מרגלת והיא מנסה דרך טוב ליבך למצוא פרצה למסור אותנו למלכות? להתחקות אחר הנהגותינו? לחפש ניצני מרד?"
"שלוחי מצווה אינם ניזוקים".
"שמעתי חלק מהשיחה ולדעתי היא מרגלת חכמה במיוחד או מכשפה. בשני המקרים צריך לסלקה מכאן".
"שכחת בני שאנו פרושים ויש לנו בית דין וסנהדרין. אם יהיה צורך כבר נדע את מי לשאול".
"פרושים---" עיווה יוחאי את אפו והתאפק לא להתחיל בוויכוח היומי. "הם מסתגרים בתוך עצמם ולא מוכנים לתת יד להוציא את העם שלנו מפרא האדם הזה, הורדוס". יוחאי כיווץ את שפתיו בכעס.
"בני, לא השכלנו אני ואבא לשלוח אותך לבית תלמוד בגיל שש ולכן באנו על עונשנו. כעת אתה בגיל חמש עשרה וקנאי למהדרין. למדת תורה מבריוני ירושלים ולכן אינך מבין את ההבדל בין תכלת לאילן, בין טהור לטמא. הנח לנו. במצוות אני ואבא מבינים יותר ממך".
יוחאי הגברתן שתק. הוא ידע שאביו חסיד מושבע של הלל הזקן. יושב בבית מדרשו כל השבוע ומראה פניו בביתו רק בשבת. אימו אישה כשרה העושה רצון בעלה ומעולם לא עלה בדעתה לפרוש מהפרושים. עם כל זה אוהבת היא את ילדיה אהבת נפש. כגודל האהבה כך גודל עוגמת הנפש לראותו הולך בדרכים עקלקלות. ציפורה הקטנה ממלאת את ליבה באושר.
"אימא, אדרבה, שאבא ישאל את הפרושים. אין לי ספק שיגזרו עליה סקילה כיאה למכשפות".
"יוחאי, ניכרים ממנה דברי אמת".
"את מאמינה לדבריה המטורפים שהיא מהעתיד?"
"אני חושבת שזיכרונה אבד. אולי נפלה על סלע ולכן דבריה מוזרים".
[אק1]זה תשע"ב לא ייתכן שזה 2015. תוכלי לבדוק שוב?
אז אשנה לתשע"ה.
אז אשנה לתשע"ה.
0 תגובות
11 תגובות
7 תגובות
8 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- דירת גן ירושלים
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילה גדולה ומפנקת לשבת הגדול ולפסח במרכז
וילה גדולה יפהפיה ונקיה עם נוף פנורמי באוירה...
וילה משפחתית עם נוף קסום ואווירה מיוחדת
דירת נופש גדולה מפנקת ומאובזרת
נמצאת בישוב...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
דירת נופש ענקית ומפנקת בלב ירושלים
דירת נופש משופצת מהיסוד, ברמה הגבוהה ביותר, 5...
נופש משפחתי בסטנדרט שלא הכרתם - פנוי לפסח!
רוממותא הוא מתחם נופש חרדי פרימיום למשפחות...
מתחם אירוח לימי גיבוש, שבתות חתן וקבוצות
5 וילות מחוברות בלב בית שמש
המקום המושלם...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
אהבת את הפורום? שתף>>
Reactions: CynicalExplorer, כישרען, ניק 150135 ועוד 20 משתמשים23 //