הנושאים החמים
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
עריכה תורנית
הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
- נושאים
- 793
- הודעות
- 7.6K
קהילת סופרות מקצועיות
פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
12 תגובות
2 תגובות
5 תגובות
5 תגובות
48 תגובות
0 תגובות
0 תגובות
מקובל לומר שהעולם הוא לא שחור לבן. מאידך, מקובל גם לומר שיש שני צדדים למטבע... האם שני הצדדים הם אפורים?
לכל סיטואציה יש כמה זוויות.
יצא לכל אחד ואחת מאתנו, להיפגש במקרה, שמוצגת לפנינו תמונה מזווית אחת, וכשאנו מגלים את הזווית השנייה אנו ממש מופתעים.
זה יכול להיות בריב בין שני אנשים או שני קבוצות. זה יכול להיות סתם מבט מכיוונים שונים על אותה התמונה. זה יכול להיות סיפור שהיה, ויכול להיות סיפור שאולי יהיה. זה יכול להיות מרגש, ויכול להיות מצחיק.
אז בקיצור:
תמונה אחת.
שני צדדים.
עד 500 מילים.
האתגר ינעל בליל שישי אור לז' ניסן (07/04/2022 למניינם) בשעה 12:00 בלילה. בדיוק בזמן בו אני מנקה את התנור...
לנספח
לכל סיטואציה יש כמה זוויות.
יצא לכל אחד ואחת מאתנו, להיפגש במקרה, שמוצגת לפנינו תמונה מזווית אחת, וכשאנו מגלים את הזווית השנייה אנו ממש מופתעים.
זה יכול להיות בריב בין שני אנשים או שני קבוצות. זה יכול להיות סתם מבט מכיוונים שונים על אותה התמונה. זה יכול להיות סיפור שהיה, ויכול להיות סיפור שאולי יהיה. זה יכול להיות מרגש, ויכול להיות מצחיק.
אז בקיצור:
תמונה אחת.
שני צדדים.
עד 500 מילים.
האתגר ינעל בליל שישי אור לז' ניסן (07/04/2022 למניינם) בשעה 12:00 בלילה. בדיוק בזמן בו אני מנקה את התנור...
לנספח
13 תגובות
5 תגובות
0 תגובות
בזמן שעם ישראל עסוק בקרצופים ונקיונות לפסח, מצאנו את עצמנו מושקעים עד מעל לראש בפרויקט ייחודי – הקמה מאפס של מגזין תוכן חדש ואיכותי, בדד ליין הזוי וכמעט בלתי אפשרי - מגזין @אשכולות / עמלנו מבית גולשי פרוג, בהפקת @קסת הו"ל ובחסותם הנדיבה של בני הזוג דיקמן.
אל המערכת נשלחו תכנים רבים, והצוות עמל לבנות בריף מוקפד, עם רעיון מרכזי ותתי-רעיונות, בצורה שתפיק חומר קריאה מרתק יחד עם תוכן מאוגד בקפידה.
השלב הבא היה לבנות את תמהיל המגזין, ללקטר את החומר, למיין, לסנן ולהחליט איזה תוכן נכנס ואיזה ייאלץ להישאר בחוץ או לחכות למגזינים הבאים אם וכאשר.
לאחר מכן נעשתה עבודת אומנות מסיבית של עריכה ספרותית ועריכה לשונית, יחד עם העורכת הלשונית האלופה @ליאורהA , ותחת ניהולה המוקפד של העורכת הראשית @מ. י. פרצמן.
וכך, בין ניקוי מסילות תריסים לבין אמבטיית משחקים, גנבנו זמנים לא זמנים לסקל שגיאות, לכתוב כותרות, להשביח ניסוחים, לחדד אמירות, להחליף פסקאות, וכל הכיף הגדול והמעייף של עריכה ספרותית ולשונית.
לאחר שהתוכן היה מוכן, הגענו לשלב עיצוב המגזין. על תחום העיצוב הגרפי הופקדה @EPaP שניצחה על גדוד שלם של מאיירים ומעצבים והביאה תוצאה מדהימה, שלא לומר גאונית.
המגזין מעוצב בסגנון ייחודי, שונה ומרענן. לא שוב הקלישאות העיצוביות שראינו כל כך הרבה פעמים. הקונספט העיצובי שנבחר, המבוסס על איורים בסגנון ויטראז', יחד עם הגריד היצירתי והנועז, סט הצבעים שנבחר בקפידה והפונטים המותאמים בשלימות, יוצרים תוצאה שהיא חגיגה לעיניים לכל מי שמבין דבר או שניים בעיצוב.
אחד השלבים הסיזיפיים היה שלב ההגהות לאחר העיצוב. העיתון כבר היה צריך לרדת לדפוס, והצוות כולו עבד בהיסטריה על סבבי הערות, תיקונים ושינויים בלתי נגמרים, על מנת שבסופו של דבר המוצר יהיה כמה שיותר קרוב למושלם.
ואכן, התוצאה הסופית מרהיבה.
מגזין תוכן שיתופי, מקורי וייחודי, הכולל שלל עשיר של כתבות, מאמרים, סיפורים, טורים, איורים, שירים ומתכונים, כאשר כל המשתתפים הם מבין הניקים בפרוג.
והדובדבן שבקצפת - כתבה מרתקת ותקדימית על... טוב, לא נגלה הכול. נשאיר משהו למגזין עצמו. מי שממש סקרן יכול לעיין בהפניות השער של המגזין שפורסם פה.
אז בסוף הגענו לישורת האחרונה. מי היה מאמין.
דיבורים באוויר, תוכניות ורעיונות גדולים היו הרבה. אבל הנה סוף סוף מיזם שפשוט קרם עור וגידים והפך מרעיון מדהים על הנייר, ל-רעיון מדהים על הנייר.
אל המערכת נשלחו תכנים רבים, והצוות עמל לבנות בריף מוקפד, עם רעיון מרכזי ותתי-רעיונות, בצורה שתפיק חומר קריאה מרתק יחד עם תוכן מאוגד בקפידה.
השלב הבא היה לבנות את תמהיל המגזין, ללקטר את החומר, למיין, לסנן ולהחליט איזה תוכן נכנס ואיזה ייאלץ להישאר בחוץ או לחכות למגזינים הבאים אם וכאשר.
לאחר מכן נעשתה עבודת אומנות מסיבית של עריכה ספרותית ועריכה לשונית, יחד עם העורכת הלשונית האלופה @ליאורהA , ותחת ניהולה המוקפד של העורכת הראשית @מ. י. פרצמן.
וכך, בין ניקוי מסילות תריסים לבין אמבטיית משחקים, גנבנו זמנים לא זמנים לסקל שגיאות, לכתוב כותרות, להשביח ניסוחים, לחדד אמירות, להחליף פסקאות, וכל הכיף הגדול והמעייף של עריכה ספרותית ולשונית.
לאחר שהתוכן היה מוכן, הגענו לשלב עיצוב המגזין. על תחום העיצוב הגרפי הופקדה @EPaP שניצחה על גדוד שלם של מאיירים ומעצבים והביאה תוצאה מדהימה, שלא לומר גאונית.
המגזין מעוצב בסגנון ייחודי, שונה ומרענן. לא שוב הקלישאות העיצוביות שראינו כל כך הרבה פעמים. הקונספט העיצובי שנבחר, המבוסס על איורים בסגנון ויטראז', יחד עם הגריד היצירתי והנועז, סט הצבעים שנבחר בקפידה והפונטים המותאמים בשלימות, יוצרים תוצאה שהיא חגיגה לעיניים לכל מי שמבין דבר או שניים בעיצוב.
אחד השלבים הסיזיפיים היה שלב ההגהות לאחר העיצוב. העיתון כבר היה צריך לרדת לדפוס, והצוות כולו עבד בהיסטריה על סבבי הערות, תיקונים ושינויים בלתי נגמרים, על מנת שבסופו של דבר המוצר יהיה כמה שיותר קרוב למושלם.
ואכן, התוצאה הסופית מרהיבה.
מגזין תוכן שיתופי, מקורי וייחודי, הכולל שלל עשיר של כתבות, מאמרים, סיפורים, טורים, איורים, שירים ומתכונים, כאשר כל המשתתפים הם מבין הניקים בפרוג.
והדובדבן שבקצפת - כתבה מרתקת ותקדימית על... טוב, לא נגלה הכול. נשאיר משהו למגזין עצמו. מי שממש סקרן יכול לעיין בהפניות השער של המגזין שפורסם פה.
אז בסוף הגענו לישורת האחרונה. מי היה מאמין.
דיבורים באוויר, תוכניות ורעיונות גדולים היו הרבה. אבל הנה סוף סוף מיזם שפשוט קרם עור וגידים והפך מרעיון מדהים על הנייר, ל-רעיון מדהים על הנייר.
4 תגובות
15 תגובות
הודעה ראשונה שלי בפורום "החכמים כותבי העיתים".
מעונין מאוד בביקורת.
נקודת מבט
האמת נמאס לו מכל זה, הוא רצה רק לקנות חליפה בר’ עקיבא. אבל המבטים האלה של כולם הרגו אותו, מבט כזה קצר, ואז הסטת העיניים, כאילו לא ראו את זה, כאילו הוא לא שם.
לפעמים, כמו אז בחנות המשקפיים יש את הילד ששואל בקול "אמא למה יש לו פנים מצחיקות", חיים רצה לחייך לילד הזה, אבל ידע שזה רק יעוות את פרצופו יותר. הוא לא היה צריך את הילד הזה בשביל לדעת " שהמלך הוא עירום", אלפי מבטים בכל מקום אמרו והזכירו את זה.
זה לא דבר קל לקנות חליפה כשכל משפט שלך יוצא מעוות, וצריך לחזור על כל בקשה שלוש פעמים, והמוכר מסתכל עליך בסבלנות, אבל גם ברחמים. המקום היחיד שפרצוף כזה יכול לעזור, זה אם תבקש הנחה על החליפה. הוא החליט לחכות עם קנית החליפה, אולי החבר חדר שלו יסכים לבוא איתו.
חיים נזכר באותו בוקר, בשיעור ג’ ישיבה קטנה, כשקם והרגיש שאיבד תחושה בחצי מהפנים. הם הלכו לרופא שאמר שזה לא נורא, ואפילו יש לזה שם "שיתוק בל", ותוך שלושה שבועות עד שלושה חודשים זה יעבור, מאז עברו יותר משלוש שנים.
הוא נזכר בדברים של הוריו שניסו לנחמו, ובעיקר במבט שלהם שאמר חיים אם היה אפשר ההינו מתחלפים איתך. אבל הם לא יכלו להתחלף איתו בשום מקום, לא ברחוב עם המבטים, לא בקניות, לא בישיבה, ואפילו לא במבחן לישיבה גדולה, כשאתה מנסה להסביר לשלושה רמי"ם חשובים שיושבים מולך, מה זה "קנין לאחר זמן", ואתה מבין שגם לאחר זמן, הם לא יבינו מה אמרת עם הפה העקום שלך.
לאחר שלוש וחצי שנים של עמידה מול המראה ועשית תרגילים של פרצופים משונים, הרופא מבשר לחיים, שעצבי הפנים חזרו לעבוד בזכות התרגילים, אך כיוון שהפרצוף המשיך לגדול גם בזמן שהיה משותק, העיוות נשאר. וישנה אפשרות לעשות ניתוח פלסטי, שיתקן את המראה.
חיים נוסע לבאר שבע, העסקנים הרפואיים שהתייעץ איתם, המליצו לו על פרופסור אילן רבי מבאר שבע, שנחשב המומחה הגדול בארץ לניתוחים פלסטיים בפנים. הוא מגיע לכתובת שרשומה לו על דף, כדי שלא יצטרך להסביר עשרים פעם לאן הוא צריך להגיע. לא נראה לו שהוא במקום הנכון, הוא נמצא בשכונה מוזנחת ומזעזעת, כמו שרק בבאר שבע יכול להיות, לא יתכן שכאן נמצאת מרפאה של רופא כל כך חשוב, אבל השלט, פרופ’ אילן רבי מנתח פלסטי, לא משאיר מקום לספיקות.
חדר ההמתנה נראה קצת כמו נקודת איסוף לנפגעי הכור בצרנוביל, לראשונה הוא חש מבטים אחרים, מבטים של שותפות. המזכירה מכניסה אותו לחדרו של הרופא, חיים מביט בו בתדהמה, הוא רוצה לצאת לבדוק שוב, אם הוא קרא נכון את מה שכתוב בשלט, צלקת גדולה מעטרת את לחיו השמאלית של הרופא, חתך עם סימני תפירה גסים. הוא לא יכול שלא לחשוב על זה, שלא רק שהסנדלר הולך יחף, הוא גם ממשיך לקבל תיקונים.
הרופא מביט בו, בוחן את פניו, מבקש ממנו לעשות מספר תרגילים עם הפנים, ואומר, אני מצטער חיים, אני לא יכול לעשות את הניתוח, לא כל עצבי הפנים חזרו לפעולה, נחכה שנה שנתיים, תבוא שוב אולי אז יהיה אפשר לנתח.
שתיקה שוררת, חיים מרגיש איך השיתוק מתפשט לכל גופו, הוא רוצה לצעוק ולהסביר לרופא שזה לא יכול להיות, לא נראה לו שהרופא הזה יכול להבין את המשמעות, של זה שאין לו חברותא כבר שנתיים, כי מי יכול ללמוד עם מישהו שהוא לא מבין מה הוא אומר, הרופא גם לא יבין, את זה שהוא מעולם לא שאל את הר"מ שאלה בשיעור,או את זה שבשולחן בחדר האוכל הוא מעדיף לא לדבר, או את השידוכים שעוד שנתיים הוא יתחיל, וחוץ מלקנות אנצלקופדיה של כל המחלות, כדי להבין מה מציעים לו, אין לו מה לעשות.
הוא רוצה לצעוק, אבל יוצאות לו הברות לא ברורות, של זה לא יכול להיות, כבר היה רופא שאמר לי שזה יסתיים תוך שלושה חודשים, עברו מאז שלוש שנים, אז אתה אומר לי עוד שנתיים, רבש"ע למה? למה?
הרופא מביט בו בהשתתפות, ואומר, גדלתי כאן בשיכון ד’ בבאר שבע, שכונת פשע מהידועות בארץ, אבא שלי נהרג במלחמת כנופיות, גדלנו שני ילדים ללא אב, ועם אמא שעבדה ברוב שעות היממה, אחי הגדול גדל בהתאם לשכונה, והצטרף לארגון הפשע של הדוד שלנו יצחק רבי, אמא שלי ניסתה להלחם בזה, אבל לא הצליחה, ובמקום זה החליטה להלחם עלי, היא בדקה כל יום שאני הולך לבית הספר, שלחה אותי לחוגים, וזה כמעט הצליח.
עד אותו הלילה, הייתי לבד בבית, אימי עבדה משמרת לילה, אחי היה בעסקים הרגילים שלו בלילות, נכנסו שני רעולי פנים, הם חיפשו את אחי, וכשלא מצאו אותו הם השאירו לו הודעה, את ההודעה הם השאירו על הפנים שלי, אמרו שהוא כבר יבין. ישבתי שם ודיממתי כמה שעות, עד שאימי חזרה ולקחה אותי לסורוקה, לאחר כל כך הרבה זמן כבר לא יכלו לתפור את זה מושלם, וגם לא ידעו לתפור את זה מושלם.
זה לא היה דבר יוצא דופן להסתובב בשכונה שלנו עם צלקות כאלה ואחרות, אבל במקומות אחרים כן, לא קיבלו אותי בשום תיכון מחוץ לשכונה, למרות שאימי מאוד רצתה, אז למדתי בתיכון בשכונה, שהיה יותר מוסד לעברינים צעירים ופחות מוסד חינוכי, כשהגעתי לגיל גיוס אפילו בצבא לא רצו לקחת אחד ממשפחת רבי מבאר שבע, עם צלקת על חצי פנים, יותר מידי צרות זה יכול לגרום.
כך מצאתי את עצמי בגיל 17 ברחוב ללא מסגרת או עבודה, אבל עם פנים שנראות כמו עבר פלילי, בסוף היה אחד שהסכים להעסיק אותי, האשכנזי היחיד בשיכון ד’, מוסך רוז, תמיד הוא היה אומר לי "אל תצא מוסכניק" אבל אני חשבתי עדיף לצאת מוסכניק גנב, מאשר להיות גנב רכב.
כשהגעתי לגיל 20 אמר לי רוז, אילן תקשיב, אתה לא תצא מוסכניק, הבאתי לך מתנת יומלדת, הוא מגיש לי מעטפה ובתוכה ספר ועוד מעטפה, הוא אומר, הספר הזה נקרא "האדם מחפש משמעות", כתב אותו ויקטור פרנקל, פסיכיאטר יהודי, שהיה מאבות תורת הפסיכולוגיה, פרנקל נשלח בתקופת השואה למחנה ההשמדה אושוויץ, ולאחר מכן כתב את הספר הזה, בו הוא מספר את מה שראה ולמד שם.
לא הבנתי מה רוצה ממני אדון רוז, לקחתי את הספר והמעטפה, והתחלתי לקרוא את הספר, זו היתה משימה לא פשוטה, הרבה תיאוריות ומילים גבוהות, בסוף הספר היו מספר שורות מודגשות, שבהם כתב פרנקל כך:
האדם מכונן בכוח ההגדרה העצמית, לבור את דרכו וגורלו, כמובן במסגרת נתוניו וסביבתו. במחנות הריכוז, במעבדה חיה זו, ובמגרש ניסוים זה, ראינו אחדים מחברינו מתנהגים כחזירים, בעוד אחרים מתנהגים כקדושים, אפשרויות אלה ואלה, גנוזות באדם, איזה מהן יגשים, דבר זה תלוי בהכרעות ולא בתנאים.
אחרי הכל האדם הוא אותו יצור שהמציא את תאי הגזים של אושוויץ, אבל הוא גם אותו יצור שנכנס קוממיות אל תאי גז אלה, ועל שפתיו תפילת שמע ישראל.
פתחתי את המעטפה השניה מספר הרופא לחיים, היו שם 20,000 שקל, ומכתב מרוז, "אילן היקר בודאי למדת מפרנקל שלא משנה היכן גדלת, מה עשו לך, באיזה נסיונות אתה מתנסה, עדיין הבחירה בידך, כלשונו של פרנקל "תלוי בהכרעות ולא בתנאים", קח את סכום הכסף המצורף שישנה לך קצת את התנאים לעשות את ההכרעות הנכונות".
לקחתי את הכסף, הלכתי ללמוד, והנה אני כאן היום, פרופסור. השארתי את הצלקת הזו, שידעו כולם, שאני אזכור ושאתה תבין לא הנסיבות והתנאים ישפיעו, אלא ההכרעות, כן, וגם אתה חיים, במקום לשאול למה?, תתחיל לשאול מה?, מה אתה יכול לעשות.
אז חיים נתראה בעוד שנה שנתיים, תבוא לעשות את הניתוח, חיים מהרהר ואומר, טוב, במידה ואני עדיין ירצה לעשות את הניתוח...
מאחורי הסיפור
הדרכתי טיול מטעם ארגון של חולי סכרת נעורים חרדים, היו שם בחורים נפלאים ומוצלחים, ומאוד מאוד מתוקים,
והנושא הזה היה ברקע כל הזמן, למה אנחנו? במה חטאנו שיש לנו את ההתמודדות הזאת?
השאלה הזאת ניקרה במוחי זמן רב, עד שהבנתי למה?
ככה...
זה מה שהוחלט מלמעלה, את המתנה הזאת אי אפשר להחזיר, אבל את דרך ההתמודדות אפשר.
(תוכלו גם לעזור למתוקים במיזם שהעלה איש רב פעלים @אברימי פה)
צלקות
תמונה שהעלתי בעבר בקהילת הצלמים
מעונין מאוד בביקורת.
נקודת מבט
האמת נמאס לו מכל זה, הוא רצה רק לקנות חליפה בר’ עקיבא. אבל המבטים האלה של כולם הרגו אותו, מבט כזה קצר, ואז הסטת העיניים, כאילו לא ראו את זה, כאילו הוא לא שם.
לפעמים, כמו אז בחנות המשקפיים יש את הילד ששואל בקול "אמא למה יש לו פנים מצחיקות", חיים רצה לחייך לילד הזה, אבל ידע שזה רק יעוות את פרצופו יותר. הוא לא היה צריך את הילד הזה בשביל לדעת " שהמלך הוא עירום", אלפי מבטים בכל מקום אמרו והזכירו את זה.
זה לא דבר קל לקנות חליפה כשכל משפט שלך יוצא מעוות, וצריך לחזור על כל בקשה שלוש פעמים, והמוכר מסתכל עליך בסבלנות, אבל גם ברחמים. המקום היחיד שפרצוף כזה יכול לעזור, זה אם תבקש הנחה על החליפה. הוא החליט לחכות עם קנית החליפה, אולי החבר חדר שלו יסכים לבוא איתו.
חיים נזכר באותו בוקר, בשיעור ג’ ישיבה קטנה, כשקם והרגיש שאיבד תחושה בחצי מהפנים. הם הלכו לרופא שאמר שזה לא נורא, ואפילו יש לזה שם "שיתוק בל", ותוך שלושה שבועות עד שלושה חודשים זה יעבור, מאז עברו יותר משלוש שנים.
הוא נזכר בדברים של הוריו שניסו לנחמו, ובעיקר במבט שלהם שאמר חיים אם היה אפשר ההינו מתחלפים איתך. אבל הם לא יכלו להתחלף איתו בשום מקום, לא ברחוב עם המבטים, לא בקניות, לא בישיבה, ואפילו לא במבחן לישיבה גדולה, כשאתה מנסה להסביר לשלושה רמי"ם חשובים שיושבים מולך, מה זה "קנין לאחר זמן", ואתה מבין שגם לאחר זמן, הם לא יבינו מה אמרת עם הפה העקום שלך.
לאחר שלוש וחצי שנים של עמידה מול המראה ועשית תרגילים של פרצופים משונים, הרופא מבשר לחיים, שעצבי הפנים חזרו לעבוד בזכות התרגילים, אך כיוון שהפרצוף המשיך לגדול גם בזמן שהיה משותק, העיוות נשאר. וישנה אפשרות לעשות ניתוח פלסטי, שיתקן את המראה.
חיים נוסע לבאר שבע, העסקנים הרפואיים שהתייעץ איתם, המליצו לו על פרופסור אילן רבי מבאר שבע, שנחשב המומחה הגדול בארץ לניתוחים פלסטיים בפנים. הוא מגיע לכתובת שרשומה לו על דף, כדי שלא יצטרך להסביר עשרים פעם לאן הוא צריך להגיע. לא נראה לו שהוא במקום הנכון, הוא נמצא בשכונה מוזנחת ומזעזעת, כמו שרק בבאר שבע יכול להיות, לא יתכן שכאן נמצאת מרפאה של רופא כל כך חשוב, אבל השלט, פרופ’ אילן רבי מנתח פלסטי, לא משאיר מקום לספיקות.
חדר ההמתנה נראה קצת כמו נקודת איסוף לנפגעי הכור בצרנוביל, לראשונה הוא חש מבטים אחרים, מבטים של שותפות. המזכירה מכניסה אותו לחדרו של הרופא, חיים מביט בו בתדהמה, הוא רוצה לצאת לבדוק שוב, אם הוא קרא נכון את מה שכתוב בשלט, צלקת גדולה מעטרת את לחיו השמאלית של הרופא, חתך עם סימני תפירה גסים. הוא לא יכול שלא לחשוב על זה, שלא רק שהסנדלר הולך יחף, הוא גם ממשיך לקבל תיקונים.
הרופא מביט בו, בוחן את פניו, מבקש ממנו לעשות מספר תרגילים עם הפנים, ואומר, אני מצטער חיים, אני לא יכול לעשות את הניתוח, לא כל עצבי הפנים חזרו לפעולה, נחכה שנה שנתיים, תבוא שוב אולי אז יהיה אפשר לנתח.
שתיקה שוררת, חיים מרגיש איך השיתוק מתפשט לכל גופו, הוא רוצה לצעוק ולהסביר לרופא שזה לא יכול להיות, לא נראה לו שהרופא הזה יכול להבין את המשמעות, של זה שאין לו חברותא כבר שנתיים, כי מי יכול ללמוד עם מישהו שהוא לא מבין מה הוא אומר, הרופא גם לא יבין, את זה שהוא מעולם לא שאל את הר"מ שאלה בשיעור,או את זה שבשולחן בחדר האוכל הוא מעדיף לא לדבר, או את השידוכים שעוד שנתיים הוא יתחיל, וחוץ מלקנות אנצלקופדיה של כל המחלות, כדי להבין מה מציעים לו, אין לו מה לעשות.
הוא רוצה לצעוק, אבל יוצאות לו הברות לא ברורות, של זה לא יכול להיות, כבר היה רופא שאמר לי שזה יסתיים תוך שלושה חודשים, עברו מאז שלוש שנים, אז אתה אומר לי עוד שנתיים, רבש"ע למה? למה?
הרופא מביט בו בהשתתפות, ואומר, גדלתי כאן בשיכון ד’ בבאר שבע, שכונת פשע מהידועות בארץ, אבא שלי נהרג במלחמת כנופיות, גדלנו שני ילדים ללא אב, ועם אמא שעבדה ברוב שעות היממה, אחי הגדול גדל בהתאם לשכונה, והצטרף לארגון הפשע של הדוד שלנו יצחק רבי, אמא שלי ניסתה להלחם בזה, אבל לא הצליחה, ובמקום זה החליטה להלחם עלי, היא בדקה כל יום שאני הולך לבית הספר, שלחה אותי לחוגים, וזה כמעט הצליח.
עד אותו הלילה, הייתי לבד בבית, אימי עבדה משמרת לילה, אחי היה בעסקים הרגילים שלו בלילות, נכנסו שני רעולי פנים, הם חיפשו את אחי, וכשלא מצאו אותו הם השאירו לו הודעה, את ההודעה הם השאירו על הפנים שלי, אמרו שהוא כבר יבין. ישבתי שם ודיממתי כמה שעות, עד שאימי חזרה ולקחה אותי לסורוקה, לאחר כל כך הרבה זמן כבר לא יכלו לתפור את זה מושלם, וגם לא ידעו לתפור את זה מושלם.
זה לא היה דבר יוצא דופן להסתובב בשכונה שלנו עם צלקות כאלה ואחרות, אבל במקומות אחרים כן, לא קיבלו אותי בשום תיכון מחוץ לשכונה, למרות שאימי מאוד רצתה, אז למדתי בתיכון בשכונה, שהיה יותר מוסד לעברינים צעירים ופחות מוסד חינוכי, כשהגעתי לגיל גיוס אפילו בצבא לא רצו לקחת אחד ממשפחת רבי מבאר שבע, עם צלקת על חצי פנים, יותר מידי צרות זה יכול לגרום.
כך מצאתי את עצמי בגיל 17 ברחוב ללא מסגרת או עבודה, אבל עם פנים שנראות כמו עבר פלילי, בסוף היה אחד שהסכים להעסיק אותי, האשכנזי היחיד בשיכון ד’, מוסך רוז, תמיד הוא היה אומר לי "אל תצא מוסכניק" אבל אני חשבתי עדיף לצאת מוסכניק גנב, מאשר להיות גנב רכב.
כשהגעתי לגיל 20 אמר לי רוז, אילן תקשיב, אתה לא תצא מוסכניק, הבאתי לך מתנת יומלדת, הוא מגיש לי מעטפה ובתוכה ספר ועוד מעטפה, הוא אומר, הספר הזה נקרא "האדם מחפש משמעות", כתב אותו ויקטור פרנקל, פסיכיאטר יהודי, שהיה מאבות תורת הפסיכולוגיה, פרנקל נשלח בתקופת השואה למחנה ההשמדה אושוויץ, ולאחר מכן כתב את הספר הזה, בו הוא מספר את מה שראה ולמד שם.
לא הבנתי מה רוצה ממני אדון רוז, לקחתי את הספר והמעטפה, והתחלתי לקרוא את הספר, זו היתה משימה לא פשוטה, הרבה תיאוריות ומילים גבוהות, בסוף הספר היו מספר שורות מודגשות, שבהם כתב פרנקל כך:
האדם מכונן בכוח ההגדרה העצמית, לבור את דרכו וגורלו, כמובן במסגרת נתוניו וסביבתו. במחנות הריכוז, במעבדה חיה זו, ובמגרש ניסוים זה, ראינו אחדים מחברינו מתנהגים כחזירים, בעוד אחרים מתנהגים כקדושים, אפשרויות אלה ואלה, גנוזות באדם, איזה מהן יגשים, דבר זה תלוי בהכרעות ולא בתנאים.
אחרי הכל האדם הוא אותו יצור שהמציא את תאי הגזים של אושוויץ, אבל הוא גם אותו יצור שנכנס קוממיות אל תאי גז אלה, ועל שפתיו תפילת שמע ישראל.
פתחתי את המעטפה השניה מספר הרופא לחיים, היו שם 20,000 שקל, ומכתב מרוז, "אילן היקר בודאי למדת מפרנקל שלא משנה היכן גדלת, מה עשו לך, באיזה נסיונות אתה מתנסה, עדיין הבחירה בידך, כלשונו של פרנקל "תלוי בהכרעות ולא בתנאים", קח את סכום הכסף המצורף שישנה לך קצת את התנאים לעשות את ההכרעות הנכונות".
לקחתי את הכסף, הלכתי ללמוד, והנה אני כאן היום, פרופסור. השארתי את הצלקת הזו, שידעו כולם, שאני אזכור ושאתה תבין לא הנסיבות והתנאים ישפיעו, אלא ההכרעות, כן, וגם אתה חיים, במקום לשאול למה?, תתחיל לשאול מה?, מה אתה יכול לעשות.
אז חיים נתראה בעוד שנה שנתיים, תבוא לעשות את הניתוח, חיים מהרהר ואומר, טוב, במידה ואני עדיין ירצה לעשות את הניתוח...
מאחורי הסיפור
הדרכתי טיול מטעם ארגון של חולי סכרת נעורים חרדים, היו שם בחורים נפלאים ומוצלחים, ומאוד מאוד מתוקים,
והנושא הזה היה ברקע כל הזמן, למה אנחנו? במה חטאנו שיש לנו את ההתמודדות הזאת?
השאלה הזאת ניקרה במוחי זמן רב, עד שהבנתי למה?
ככה...
זה מה שהוחלט מלמעלה, את המתנה הזאת אי אפשר להחזיר, אבל את דרך ההתמודדות אפשר.
(תוכלו גם לעזור למתוקים במיזם שהעלה איש רב פעלים @אברימי פה)
צלקות
תמונה שהעלתי בעבר בקהילת הצלמים
8 תגובות
2 תגובות
4 תגובות
1 תגובות
2 תגובות
6 תגובות
4 תגובות
1 תגובות
14 תגובות
מדי שנה עולים כאן בפורום ובאתר אינספור קולות הקוראים להפיק מוסף חג מאת חברי הפורום.
יש כאן כוחות עצומים, כשרונות נדירים, ותוצרים שלא היו מביישים את גדולי המגזינים של ימינו.
מה עוצר אותנו מלהפיק מגזין חג פסחי חגיגי, מושקע ומקצועי - מתוך הבית פנימה?
עד עכשיו, הרעיון נפל תמיד כשהגיע לסעיף הפיננסי. השנה לא עוד.
אחד הניקים כאן יצא באופן מעשי במיזם אקלוסיבי וראשוני: הפקת מגזין חג חגיגי מאת חברי אתר פרוג. כן, זה אתם.
הפקה, עיצוב, דפוס, הפצה, זה עליו. מימון, לוגיסטיקה והפקה בפועל.
התוכן - ובכן, זה עלינו.
זה הולך להיות המגזין שלנו. של כל אחד מאיתנו.
הפרויקט שייך לאתר פרוג כולו, אבל מטבע הדברים - קהילת הכתיבה שלנו הולכת להיות השחקנית הראשית:
מוסף חג פסחי מלא בסיפורים, כתבות תוכן, מאמרי אקטואליה, צרכנות, כלכלה ועוד, כיד הדמיון הטובה עלינו.
ולהלן הכדור בצד שלנו:
מהי יד הדמיון הטובה עלינו?
המגזין הזה הוא שלנו, ולכן כל אחד מאיתנו הולך ליצור אותו. כל תרומה שלנו תוסיף לו נופך. שפכו כאן רעיונות, שברי רעיונות, מיזמים, הארות, ביקורות, כל פידבק שהוא הקשור לנושא המדובר. מה הייתם רוצים לראות במוסף? אילו מדורים יעניינו אתכם?
אם יש כאלו שרוצים להיות אחראיים על פרויקט כלשהו - נא הפשילו שרוולים ותרמו את עצמכם. (רעיון באוויר: מה דעתכם על פרויקט חג? לבחור נושא פסחי כלשהו, ולכתוב עליו חומרים מסוגים שונים. מישהו רוצה ליטול את היוזמה?)
ועוד רעיונות משלכם, כאן למטה.
איך זה הולך לעבוד:
החל מהיום, ועד למוצאי שבת לאחר פורים, ה19 במרץ,
אתם מפציצים את תיבת המייל prog.magazineאין לכתוב כתובת מייל בהודעות.
סיפורים, כתבות, מאמרים, מתכונים, מדורים קצרים, כל מה שאתם רוצים.
יתרה מזאת רעיונות, יוזמות, שיתוף פעולה ולקיחת אחריות, כל דבר יתקבל בברכה.
שימו לב לכתוב באופן ברור את השם שתחתיו אתם רוצים לפרסם את החומרים: ניק / שם מלא / שם עט, וכן השאירו מספר טלפון ליצירת קשר (לשימוש העורכים והמפיקים, במקרה הצורך).
במוצאי השבת בשעה 20:00 הבאסטה נסגרת. כל חומר שישלח לאחר השעה הזו לא יוכל להיכנס.
החומרים יעברו עריכה מקצועית, עניינית ובלתי מתפשרת, כיאה לעיתון מקצועי ומכובד כשלנו מאת צוות העורכים:
עורכי התוכן יהיו הניקים @ליאורהA ו @הדוויג,
עורכת ראשית תהיה אני.
ניקים בעלי ניסיון בעריכה שירצו להציע את עצמם לנשיאה בנטל - יתקבלו בברכה.
מכאן והלאה הכדור עובר למשקיע, שיחד עם הצוות שלו יפיק לנו מגזין מעוצב ברמה הכי גבוהה, וידפיס אותו בקול תרועה.
המגזין יחולק לפני החג בנקודות חלוקה ברחבי הארץ, פלוס - אפשרות למשלוח ישיר עד הבית בתוספת כמה שקלים.
המגזין הפטריוטי הראשון מבית פרוג יהיה אצלנו בבית בחג הפסח,
ולאחר החג, כדרכנו בקודש, נוכל להעלות להנאתנו ביקורות ספרות מסמרות שיער, רק קחו בחשבון להיות עדינים, זה אתם כתבתם את זה, הלו.
יש כאן כוחות עצומים, כשרונות נדירים, ותוצרים שלא היו מביישים את גדולי המגזינים של ימינו.
מה עוצר אותנו מלהפיק מגזין חג פסחי חגיגי, מושקע ומקצועי - מתוך הבית פנימה?
עד עכשיו, הרעיון נפל תמיד כשהגיע לסעיף הפיננסי. השנה לא עוד.
אחד הניקים כאן יצא באופן מעשי במיזם אקלוסיבי וראשוני: הפקת מגזין חג חגיגי מאת חברי אתר פרוג. כן, זה אתם.
הפקה, עיצוב, דפוס, הפצה, זה עליו. מימון, לוגיסטיקה והפקה בפועל.
התוכן - ובכן, זה עלינו.
זה הולך להיות המגזין שלנו. של כל אחד מאיתנו.
הפרויקט שייך לאתר פרוג כולו, אבל מטבע הדברים - קהילת הכתיבה שלנו הולכת להיות השחקנית הראשית:
מוסף חג פסחי מלא בסיפורים, כתבות תוכן, מאמרי אקטואליה, צרכנות, כלכלה ועוד, כיד הדמיון הטובה עלינו.
ולהלן הכדור בצד שלנו:
מהי יד הדמיון הטובה עלינו?
המגזין הזה הוא שלנו, ולכן כל אחד מאיתנו הולך ליצור אותו. כל תרומה שלנו תוסיף לו נופך. שפכו כאן רעיונות, שברי רעיונות, מיזמים, הארות, ביקורות, כל פידבק שהוא הקשור לנושא המדובר. מה הייתם רוצים לראות במוסף? אילו מדורים יעניינו אתכם?
אם יש כאלו שרוצים להיות אחראיים על פרויקט כלשהו - נא הפשילו שרוולים ותרמו את עצמכם. (רעיון באוויר: מה דעתכם על פרויקט חג? לבחור נושא פסחי כלשהו, ולכתוב עליו חומרים מסוגים שונים. מישהו רוצה ליטול את היוזמה?)
ועוד רעיונות משלכם, כאן למטה.
איך זה הולך לעבוד:
החל מהיום, ועד למוצאי שבת לאחר פורים, ה19 במרץ,
אתם מפציצים את תיבת המייל prog.magazineאין לכתוב כתובת מייל בהודעות.
סיפורים, כתבות, מאמרים, מתכונים, מדורים קצרים, כל מה שאתם רוצים.
יתרה מזאת רעיונות, יוזמות, שיתוף פעולה ולקיחת אחריות, כל דבר יתקבל בברכה.
שימו לב לכתוב באופן ברור את השם שתחתיו אתם רוצים לפרסם את החומרים: ניק / שם מלא / שם עט, וכן השאירו מספר טלפון ליצירת קשר (לשימוש העורכים והמפיקים, במקרה הצורך).
במוצאי השבת בשעה 20:00 הבאסטה נסגרת. כל חומר שישלח לאחר השעה הזו לא יוכל להיכנס.
החומרים יעברו עריכה מקצועית, עניינית ובלתי מתפשרת, כיאה לעיתון מקצועי ומכובד כשלנו מאת צוות העורכים:
עורכי התוכן יהיו הניקים @ליאורהA ו @הדוויג,
עורכת ראשית תהיה אני.
ניקים בעלי ניסיון בעריכה שירצו להציע את עצמם לנשיאה בנטל - יתקבלו בברכה.
מכאן והלאה הכדור עובר למשקיע, שיחד עם הצוות שלו יפיק לנו מגזין מעוצב ברמה הכי גבוהה, וידפיס אותו בקול תרועה.
המגזין יחולק לפני החג בנקודות חלוקה ברחבי הארץ, פלוס - אפשרות למשלוח ישיר עד הבית בתוספת כמה שקלים.
המגזין הפטריוטי הראשון מבית פרוג יהיה אצלנו בבית בחג הפסח,
ולאחר החג, כדרכנו בקודש, נוכל להעלות להנאתנו ביקורות ספרות מסמרות שיער, רק קחו בחשבון להיות עדינים, זה אתם כתבתם את זה, הלו.
45 תגובות
אתם מתעוררים בוקר אחד ומגלים חפץ חדש שהתווסף לכם בבית, הוא חפץ גדול ודי מפתיע. מפתיע בעצם קיומו או מפתיע בעצם קיומו דווקא אצלכם. לא אתם הזמנתם אותו. אולי מישהו אחר מבני הבית הזמין, אולי מישהו שלא מבני הבית הזמין אותו במיוחד בעבורכם, אולי הוא בכלל הגיע בטעות.
ובואו ניקח את זה צעד אחד קדימה (תודה @מ. י. פרצמן על השידרוג! ואם את כבר כאן- תוכלי לנעוץ?)
אל תזכירו את החפץ הזה בקטע באופן מפורש, תנו לנו להבין לבד במה מדובר.
לנספח
www.prog.co.il
ובואו ניקח את זה צעד אחד קדימה (תודה @מ. י. פרצמן על השידרוג! ואם את כבר כאן- תוכלי לנעוץ?)
אל תזכירו את החפץ הזה בקטע באופן מפורש, תנו לנו להבין לבד במה מדובר.
לנספח
דיון - נספח לאתגר כתיבה : פיל בבית
הערות, הארות וניחושים כאן. לאתגר- https://www.prog.co.il/threads/%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA.756243/
www.prog.co.il
13 תגובות
1 תגובות
0 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- דירת גן ירושלים
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
דירת נופש ענקית ומפנקת בלב ירושלים
דירת נופש משופצת מהיסוד, ברמה הגבוהה ביותר, 5...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
אהבת את הפורום? שתף>>
Reactions: :)CHANI, Yael T, נ. גל ועוד 4 משתמשים7 //