קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 775
    • כ
    שיתוף - לביקורת מאח[ו]רי המסכה!
  • כותב השורות //
    • מאח[ו]רי המסכה


    - איך ההרגשה שם בפנים?
    צחקקה המסכה.
    - אהה?
    על הפנים...
    חחח

    - תראי​
    קצת לח קצת חמים,​
    קצת לא נח לפעמים​
    אבל,​
    לפחות מסתכלים עלי כמה סקרנים.​

    - וואו סליחה
    לא התכוונתי להקשות עליך את החיים
    אבל מבחוץ,
    תשמע!
    אתה נראה מדהים!

    איתה שחקו הכול,​
    מי בשקט מי בקול,​
    חזו, ראו, לעגו,​
    הביטו בדמותו –​
    הלא שגרתית​
    המיוחדת הצבעונית.​

    אז מה אם כמוהו​
    ישנם ויהיו עוד הרבה​
    בשווקים, ברחובות​
    ואם לא אז בטוח!​
    בגמ"ח תחפושות.​

    - מה את שחה? ​
    מסיכה!​
    איך עלי התלבשת​
    השתלטת על הכול​
    חצופה!​
    איך גנבת לי את ההצגה.​
    ​
    חכי חכי כשממך אצא​
    תישארי לבד כמו לפני,​
    ארוזה עמוק עמוק​
    ב'בוידעם' של הלב​
    בקופסא ומכסה.​
    ​
    מידי פעם אפתח ואציץ בך​
    אז אומר לך בפנים!​
    את כל מה שחשבתי עלייך​
    כשהיית לי על הפנים.​
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Yael T, נועה לבין (Tamar), בתיה רחל ועוד 12 משתמשים15 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    I
    ifatrosh
    מותק של שיר
  • 1K
    • נ
    שיתוף - לביקורת תפילתו של ויזתא
  • נ. גל //
    • מקובל להעלות בימים כאלו רק קטעים עליזים, מבדרים ומעלי חיוך.
    זהו קטע לא עליז, לא מבדר, אבל כן לביקורת. אשמח לקבל אותה, תודה.

    פורים, וכולם חוגגים.
    הבית עמוס אורחים, את רובם היא לא מכירה. בחורים, אברכים, ילדים.
    טוב שההורים שיפצו את הבית, המטבח יכול להכיל את האורחות הרבות. אלו שבאו "רק להביא משלוח מנות" או לשמוע קריאת מגילה, ומצאו עצמן מתיישבות לחגיגה ארוכה, מתוקה ועליזה.
    היא יושבת עם כולן, צוחקת. לובשת חולצת חג, וחצאית צבעונית, פורימית.
    ליום אחד, מרשה לעצמה להתעלם בכל ההבדלים הקטנים, שמרחיקים אותה מהן ביום יום.
    עוד כוסית קטנה, עוזרת לה להישאר עם כולן. והן ממשיכות לפטפט, להציג תחפושות, ולהאזין לסלון. שם, הבנים כבר מזמן לא זוכרים את שמותיהם.
    "ויזתא, בא. צריכים לברך אותך." אבא עליז. קמטי החיים על פניו נעלמו ליום אחד, ארוך וקסום.
    "מי מכולנו הוא ויזתא?" שואל בחור לא מוכר. "אולי זה אתה בכלל, מאיפה אתה יודע?"
    אבא מחייך חיוך רחב. "אולי אני ויזתא, יכול להיות. אבל אני יודע שהיום אפשר לברך, אז אני אברך אתכם." הוא נוקש על השולחן. "וגם ברכות של ויזתא יכולות לעזור."
    אלו שעדיין יש בהם מעט פיכחות, משתתקים. האחרים ממשיכים לשיר בצרידות.
    "יוסף בן?" אבא מנסה להיזכר. "רוחמה. שה' יברך אותך בפרנסה טובה, ויתן לך רוב ברכה והצלחה."
    "שאני אהיה יותר עשיר מהמן!" מתקן אותו יוסי.
    אבא כבר לא שומע אותו. "אפריים בן יעקב מאיר, שתזכה לראות בנים ובני בנים, יראי שמיים ואוהבי תורה."
    "וחמודים." מצייץ נער מאחורי עננת עשן ואלכוהול.
    "ושפרה."
    היא מצטמקת במטבח. יודעת מה עתיד לבוא, ורוצה להיבלע באדמה. אבל רצפת השיש לא נראית כמו משהו שעתיד לבלוע אותה.
    "שפרה הבת שלי, הצדיקה. שפרה בת חיה. שהקדוש ברוך הוא יזכה אותה להקים בית נאמן בישראל, מלא אהבת ה' ויראת ה'."
    אבא ממשיך לברך אותה, בסלון. היא כבר קוברת את פניה בחלון. לא רוצה לשמוע, לא רוצה לגעת בפצע החשוף.
    כמה כבר אפשר לקבל ברכות, שנה אחרי שנה, ולא לראות אותן מתגשמות?
    בכמה חתונות אפשר לרקוד, בלי כיסוי ראש ובלי תינוק בפינה?
    לכמה חברות אפשר לעזור, בכמה עבודות אפשר לעבוד, ומכולן לקבל את אותה הברכה:
    בקרוב אצלך.

    זה לא היה קרוב, היא נושפת. בכלל לא.
    וגם אבא, שמברך אותה כל שנה - טרם זכה לפגוש את חתנה.
    לרגע אחד, היא מעזה להתנתק. להיכנס לחדר, לסגור את הדלת.
    "אלוקים," היא לוחשת. "מותר לבקש היום מה שרוצים, נכון?"
    השקט עונה לה. רעש של קולות מהסלון, פרצי צחוק ושירה.
    "אני מבקשת להיות מאושרת."
    "כבר התייאשתי מלמצוא חתן, התייאשתי מהקמת בית. אתה יודע שכבר אין לי כח לחכות, אתה יודע כמה קשה לי עם זה."
    החלון שוב קולט אותה. רעש רחוק של נפצים, שירי פורים ממכוניות עוברות.
    "אני יודעת שלא מגיע לי, אני לא מושלמת. ואם אבא אומר שהוא ויזתא - אז מי אני בכלל שאבקש." היא נושמת בכוח, מתאמצת. "אבל אמרת שאפשר, ואני לא מוותרת. אני מבקשת להיות מאושרת. לקבל את פורים לכל השנה. אני רוצה לקום כל בוקר ולחייך אליך."
    היא בועלת את רוקה.
    "ובלי אלכוהול. אני רוצה אושר של אמת."
    רגע ארוך של שקט, והיא רוצה להמשיך. הדלת נפתחת בסערה, בחור לא מוכר, לבוש כליצן, עומד שם.
    "סליחה," הוא אומר. "חשבתי שכאן השירותים."
    "שם." היא מצביעה לו. "בדלת הלבנה."
    "סליחה." הוא חוזר, מסתבר שאיננו שיכור כליל.
    היא סוגרת את הדלת אחריו, ונוטלת עוד נשימה ארוכה. "אלוקים," היא מעזה להוסיף עוד מעט. "תן לי סימן, אם זה קרוב."

    למחרת, כשאדי האלכוהול פגים, היא קמה אל יום חדש. מנקה את הבית עם אמא, מכינה ביחד שבת.
    אבא חוזר מהתפילה, ובעיניו מבט שהיא כבר מכירה.
    "יש משהו חדש?" שואלת, ידיה מטפטפות סבון כלים.
    "יש." הוא מחייך. "אחד הבחורים שהיה פה אתמול, הציע מתוך שכרות את אחיו. רשמתי את השם, ומסתבר שעוד לא ביררנו עליו אף פעם."
    משהו פועם בחזה. כבר חשבה שלעולם לא תתרגש יותר מאפשרויות רחוקות.
    "למה לא ביררנו עליו עד היום?" שאלה בשקט.
    אביה שתק רגע ארוך, מחפש תשובה. "אולי," הוא אומר. "כדי שלא תפסלי אותו מוקדם מדי."
    היא חוזרת אל הכלים, פותחת את זרם המים. מנקה שאריות של טינופת, זורקת כוסות שנסדקו.
    מרשה לעצמה, לראשונה מזה שנים, לנקות קצת את הפחד.
    ועיניה, כך זה נראה, נוצצות.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: עדר רחלים, SHIRAMASH, מנחם דרורי ועוד 30 משתמשים33 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    I
    ifatrosh
    או השדכן...
  • 515
    • ש
    עזרה תקלה רק לי?
  • שלחן עורך //
    • משום מה, ברוב אשכולות פורום כתיבה, אין לי הרשאה להגיב, רק לפתוח אשכול חדש, או להגיב באשכול שאני פתחתי.
    קרה גם לכם? משהו אישי נגדי?
    @מ. י. פרצמן אשמח לעזרה.
    • תודה
    Reactions: מ. י. פרצמן, כותב השורות, מוריופ ועוד 8 משתמשים11 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלחן עורך
    כן תודה!
  • 698
    • מ. י. פרצמן
    ניהול זה לא אישי נגדכם
  • מ. י. פרצמן //
    • אלא תקלה בכל רחבי האתר.
    בעיות הרשאה בהשארת תגובות באשכולות (כן, גם אני לא יכולה להגיב שם אלא זקוקה לאשכול חדש :confused:)
    תודה ל     @ניהול האתר ולמתכנתת על המאמצים לטיפול. בינתיים אפשר לנקות לפסח בשקט.
    • תודה
    Reactions: Talya kadosh, ניהול האתר, RACHELIZ ועוד 12 משתמשים15 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מירי11111
    כן. תודה!
  • 423
    • נ
    עזרה תקלה
  • נ. גל //
    • @ניהול האתר, @שלחן עורך.
    התקלה הינה גם אצלי. ואין באפשרותי להגיב בשרשור הקודם, כיוון שגם הוא לא נפתח על ידי.
    יצויין כי באא"ר ההרשאה כרגיל.
    • תודה
    Reactions: מ. י. פרצמן, כותב השורות, מוריופ ועוד 3 משתמשים6 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ניהול האתר
    ניהול האתר
    אנו שוקדים למצוא פיתרון לבעיה נעדכן ברגע שנמצא פיתרון
  • 553
    • ה
    שיר מרן איננו
  • המכחול והנפש //
    • וּבְאַחַת פָּסַק מִנְּגִינָתוֹ הַנֵּבֶל
    וְהָפַךְ מְחוֹלֵנוּ לִמְגִנַּת אֵבֶל,
    עַמּוּד הָעוֹלָם וַעֲנַק הָרוּחַ
    מַנְהִיג שֶׁל דּוֹר-תְּשׁוּשׁ-כּוֹחַ,

    אֲבִיהֶם שֶׁל יְתוֹמִים
    לִבָּם שֶׁל אַלְמָנוֹת,
    אֵינְסְפוֹר אֲנָשִׁים שְׁבוּרִים
    בְּחַדְרוֹ תָּדִיר יָמִים וְלֵילוֹת,

    וְהוּא מִתְגַּבֵּר וְסוֹגֵר אֶת הַסֵּפֶר
    יוֹשֵׁב קָשׁוּב כֻּלּוֹ לְצָרַת הָאַחֵר,
    מְבָרֵךְ מְעוֹדֵד, מִתְפַּלֵּל וּמַבְטִיחַ
    'הִיא תִּחְיֶה' פּוֹסֵק בְּקוֹל בּוֹטֵחַ,

    'עוֹד הַשָּׁנָה יִהְיוּ לָכֶם תְּאוֹמִים, בֶּן וּבַת'
    וְאֶת תַּחֲזִיּוֹת הָרוֹפְאִים הִשְׁלִיכוּ לְ'אַשְׁפַּת'
    תַּגִּידוּ לוֹ 'שֶׁאֵין לוֹ [גִּדּוּל] כְּלוּם'
    רַק כְּאֵב לֵב שֶׁנּוֹבֵעַ מִשִּׁעֲמוּם,

    וְצָחַק, כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ 'הָרַב פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת'
    זֶה לֹא אֲנִי, 'זֶה רַק אַתֶּם וְהַתְּפִלּוֹת',
    נָשָׂא עַל לִבּוֹ הָרַחוּם קָטָן כְּגָדוֹל
    מַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁדָּאַג לְכָל הַמִּכְלוֹל,

    וּבְאַחַת נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מֵחוֹלֵינוּ
    עֵת עָלָה לִמְרוֹמִים רוּחַ אַפֵּינוּ,
    כְּשֶׁאֶרְאֶלִּים נִצְּחוּ לַמְּצוּקִים
    וְרִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם הָפְכוּ יְתוֹמִים,

    נִשָּׂא תְּפִלָּה לְיוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים
    שֶׁיִּרְאֶה בְּעָנְיֵנוּ יָחוּס עַל דַּלִּים,
    וּבְטוּבוֹ יַחֲמֹל עַל שְׁאֵרִית
    וְיִתֵּן לָנוּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית. ©
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: מירב שרעבי, הנף מקלדת, אהרון1 ועוד 29 משתמשים32 //
    0 תגובות
  • 918
    • נ
    עזרה יהודי אחד וספר תורה בידו
  • נודד //
    • נתקלתי לאחרונה בציטוט של הרש"ר הירש זצ"ל ברצונו של הקב"ה שיוותר בעולם כולו ולו יהודי אחד וס"ת בידו.
    אשמח מאד באם מישהו יוכל לתת לי את הציטוט המדויק ומקורו.
    תודה
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן1 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נודד
    העניין נחוץ עבור המגזין הקרוב.
  • 2K
    • הדוויג
    שיתוף - לביקורת ונתון הלבוש והסוס
  • הדוויג //
    • מחפש להתחפש בפורים? הנה השאלון שילביש אותך

    גיל?
    1. 20 עד 28
    2. 29 עד 35
    3. 36 עד 43
    4. 44 עד 55

    שעת קימה בשבת?
    1. להספיק לרוץ ל'שוכן-עד' של המניין האחרון
    2. סביב שמונה
    3. רבע לשבע
    4. וותיקין

    מצווה מועדפת?
    1. משתה ושמחה (בדגש על משתה)
    2. משלוח מנות
    3. מקרא מגילה
    4. מתנות לאביונים

    דפיקות בהמן?
    1. לא מפספס המן
    2. המן אחד כל פרק
    3. ראשון ואחרון
    4. חלילה. חשש ליצנות.

    מה שותה?
    1. בלאק לבל
    2. קברנה סוביניון
    3. ליקר שוקולד
    4. סודה

    _________

    סכם את הנקודות

    5-8 נקודות -
    סטייל: מוכר בחנות תחפושות
    פריטי לבוש: כל מה שעולה עליך מארגז התחפושות + כובע מהכול בשקל
    אקססוריז: נעלי צוללנים, קוקיות בזקן, אף ליצן, מסכה של צדיקמן

    9-12 נקודות
    סטייל: פורימי בנאלי
    פריטי לבוש: פראק (של יונטב) ותרבוש אדום
    אקססוריז: שלייקעס + עניבת דולרים

    13-16 נקודות
    סטייל: חושב שהוא התחפש
    פריטי לבוש: עניבה מזעזעת של הצעירים של היום (מהארון של הבן הישיבע-בוחער)
    אקססוריז: החלפת הצד לסרט של הכובע

    17-20 נקודות
    סטייל: שוטר סמוי
    פריטי לבוש: בגדים רגילים
    אקססוריז: חיוך (רק מדי פעם, אחרי הכול צריך שיזהו אותך מתחת לתחפושת)
    • חחח
    • תודה
    Reactions: brachy 100, נפש, אביר88 ועוד 71 משתמשים74 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    forty thousand feet
    forty thousand feet
    ואולי ההומור של הצעירים קשה להבנה לזקנים, ואתה לא הבנת את ההומור שלו? וכיון שלא חשבת כך מוכח שאף...
  • 1K
    • ה
    שיתוף - לביקורת תחנה מאספת
  • הוריקן //
    • צפיפות, עמוסה, מלאה חוויות
    רכבת הזמן הדוהר.
    נוף בחלון, וירטואלי ביד
    או לתוך עצמך מתחבר.

    ועולים ויורדים מתחלפות תחנות,
    שום דבר או מקום לא שלך.
    ובכל זאת מרגיש , מנסה להנות,
    כאילו הכל כאן ממך.

    הבחירה לעצור, לרדת בזמן,
    להחליט על שינוי המסלול.
    לשכוח כרטיס או ארנק לא קטן,
    תת מודע או באופן צלול.

    ורק דגלון בדממה יתנשא,
    מרוח פרצים הוא קרוע.
    לאותת לך ,יתאמץ ,ינסה
    לעורר בליבך געגוע.

    הביתה.
    • תודה
    Reactions: Originally, ifatrosh, פנסאית ועוד 15 משתמשים18 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הוריקן
    תודה לכולם! גם אני הרגשתי פחות נח עם החרוזים כאן... אבל באיזה שהוא מקום הם סוג של תבנית שעוזרת...
  • 826
    • ש
    שיתוף - לביקורת לעבדים ולשפחות
  • שלמה שקד //
    • לא יודע בדיוק למה, אבל הערב שמעתי את קריאת המגילה במניין הגדול קטן.

    למה קטן? כי הוא כלל רק 15 גברים ו 7 ילדים, וגדול כי מעברו השני של המחיצה הצטופפו כמאה וחמישים נשים.

    בהתאם, הייתה הקריאה יותר נינוחה ומוטעמת, מאשר קריאות עזרת הגברים הרגילה.
    כירושלמי במקור שעוד לא התרגל לרעיון שקריאת המגילה באה על בטן מקרקרת וריקה, ובתוספת קצב הקריאה המתון, לא הייתי מרוכז לחלוטין. מחשבתי נדדה בין פוטין לזלנסקי, עברה למבצע וויסקי של ברדק, חזרה להפגזות דנייפרו וחרסון ונעצרה רק כשהיא עברה לבנט ותיווכי הדמיון ספק שיגעון.

    לפתע חשתי את מצחי מתקמט, כעבור שניה הבנתי את הסיבה, התנוצצה בי קושיה:
    אסתר המלכה אמרה לאחשוורוש "ואילו לעבדים ושפחות נמכרנו החרשתי, כי אין הצר שווה בנזק במלך",
    לא הצלחתי להבין את ההיגיון, וכי על הפיכת כל בני ובנות עמה לעבדים ושפחות לא שווה להרעיש את העולם?!
    אני הרי זוכר כמה טרטורים ושתדלנות עשו בשביל פולארד ורובשקין שרק ישבו בבית הסוהר, ניתן רק לשער כמה גרוע היה מצבם של עבדים בימים ההם. האם זה לא משהו ששווה לנצל למענו את האחות לנו בבית המלך? האם זה לא משהו שזועק "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"?.

    תירצתי לעצמי, שאחשוורוש כפי שאנחנו רואים מכל המסיבות שהוא ערך, היה כולו שקוע ומשופע בתאוות. כמלך של שבע ועשרים ומאה מדינה, הוא חי בתחושה שהכל שלו ובשבילו. אשתו שמשה ככלי שעשוע בידו, כשהיא עצבנה אותו הוא חיסל אותה וקיבץ לעצמו בתולות מכל המדינות. אסתר ידעה שאין כל סיכוי שמצוקה גשמית כל שהיא ולו תהיה זאת החמורה וקשה ביותר, תוכל להניע איזה נים בליבו של אחשוורוש. הוא שכל התענוגות סבבו סביבו, וודאי פיתח תחושה שהכל מגיע ושייך לו ומצוקת האחר לא תזיז לו. כי הוא אדיש למצוקות ומבחינתו החיים מלאים רק בפינוקים וחוויות אקזוטיות. לכן אסתר ניגשה מיד לפוינט. לדבר שיצליח להוציא את המלך מדושן העונג הזה משלוותו, מקור הפחד הגדול שלו.

    מוות הוא הדבר היחיד שמצליח לזעזע את מי שכל ימיו חולפים בנעימים. החשש הגדול שלהם, הוא שכל הטוב הזה יכול להיפסק. אסתר המלכה ניסתה להעיר את אחשוורוש משלוותו למצוקות האחר, היא אמרה לו, אני יודעת שאילו לעבדים ושפחות נמכרנו זה לא היה מדגדג אותך. כי אין הצר שווה בנזק המלך, מוחך הצר לא מצליח לקלוט שדברים כאלו נחשבים לנזק. אבל להשמיד להרוג ולאבד, זה שפה שגם אחוורוש מכיר.

    ניערתי משרעפי, כשהבעל קורא ניסה בפעם השנייה לאמר את כל עשרת בני המן בנשימה אחת.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: פרחים, כיף כף, יעל ע ועוד 23 משתמשים26 //
    0 תגובות
  • 628
    • י
    שיתוף - לביקורת קום, התעורר!!!
  • יהלום-יצירות מלוטשות //
    • שינה ארוכה, דביקה,
    עיניים עצומות.
    שגרה סמיכה.

    ופתאום זה בא,
    שמחה לא צפויה,
    מתפרצת.

    עפעוף, מבוכה.
    בריחה.

    ובת קול מחייכת ברחובות:

    בן אדם קום!
    יום גדול הוא להתעוררות,
    נדדה שנתו.

    דיי לפרשניות והתחכמויות,
    מספיק.
    קום, התעורר.

    מחכים לך!!!    ​
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Yael T, אפרת תהל, נועה לבין (Tamar) ועוד 12 משתמשים15 //
    0 תגובות
  • 764
    • מ
    שיתוף - לביקורת עוד תשוב היא.
  • מתרגשת //
    • צִיּוֹן
    עָלוּ זֵדִים
    אֲרוּרִים
    לוֹבְשֵׁי מַדִּים
    מָה-עָשׂוּ-בָּךְ

    אֵיךְ תַּרְאִי
    פָּנַיִךְ
    כְּשֶׁבָּנַיִךְ
    מָאֲסוּ-בָּךְ

    וּלְפַנּוֹת תַּ'שׁוּעֲלִים
    מֵחֻרְבוֹת
    בָּתַּיִךְ
    מְסֻבָּךְ.
    • תודה
    Reactions: ועוד 83 משתמשים, SHIRAMASH, שלוימל'ע ועוד 16 משתמשים19 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלחן עורך
    נהדר!!
  • 2K
    • ה
    דיון נספח לאתגר כתיבה : פיל בבית
  • הזדמנות //
    • הערות, הארות וניחושים כאן.

    לאתגר-
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר כתיבה דו-שבועי: פיל בבית

    אתם מתעוררים בוקר אחד ומגלים חפץ חדש שהתווסף לכם בבית, הוא חפץ גדול ודי מפתיע. מפתיע בעצם קיומו או מפתיע בעצם קיומו דווקא אצלכם. לא אתם הזמנתם אותו. אולי מישהו אחר מבני הבית הזמין, אולי מישהו שלא מבני הבית הזמין אותו במיוחד בעבורכם, אולי הוא בכלל הגיע בטעות. ובואו ניקח את זה צעד אחד קדימה (תודה...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    • תודה
    Reactions: ifatrosh, נ. גל, שלחן עורך ועוד 3 משתמשים6 //
    15 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלחן עורך
    בודאי, אלא מה?
  • 3K
    • ד
    שיתוף - לביקורת לכב' הורי התלמידים שיחי' - הנחיות למשלוח מנות למלמדים תשפ"ב
  • דוכסוסטוס //
    • לכב' הורי התלמידים שיחי' - הנחיות למשלוח מנות למלמדים תשפ"ב
    לקראת ימי הפורים הממשמשים והמנהג שהתקבל לשלוח תשורה נאה למלמדים שליט"א, לפניכם כמה כללים נצרכים, מומלץ לתלות על המקרר ולשמור גם למתנות של סוף השנה
    • נא לא להביא יינות זולים – הם גורמים לכאבי ראש
    • לא לשלוח מוצרים דלי קלוריות או ללא סוכר – אני לא בדיאטה
    • גזירי נייר למילוי מדומה של תחתית הסלסלה הם הונאה גרועה - חוסו על היערות הכרותים
    • לא ללעוס רעיונות של 'כספנו כחול' 'מוגש בחום' וכדו' – כבר פג התוקף כמה פעמים
    • במקום לשלוח תכשירים למניעת ריח לרגליים, עדיף להביא גרביים חדשות
    • לא לשלוח מתנות מהמבצעים של אושר-עד – קניתי לבד מה שהייתי צריך
    • אני יודע מה מוכרים במשנת-יוסף
    • וגם מה המבצעים ב'יש'
    • לא לכתוב בדיחות – הן לא מצחיקות אותי
    • לא להכניס מכתבים עמוק למשלוח – זה מקשה עלי למחזר אותו הלאה
    • שנה שעברה לימדתי בנים של מנכ"ל המוסדות ושל מעדניית 'בואי חלה' – התרגלתי לרף גבוה
    • יש לי כבר קופסאות לטישו, ספלים לכל כיור, כמות יפה של שעוני קיר, מלחיות וכלים למים אחרונים
    • הוויטרינה עדיין לא מלאה
    • למביאים שוברים לחנויות – נא לוודא שיש תוקף ארוך
    • לא לשלוח צ'קים – החשבון שלי מעוקל ואני עובד רק עם מזומן
    • מסתובבות אמירות בנוסח "העיקר לכתוב ברכה מעומק הלב" – זה לא נכון, העיקר מה מביאים עם הברכה
    בברכת פורים-שמח
    הצוות החינוכי    ​
    • תודה
    • חחח
    • כועס
    Reactions: Y.C. graphics, .h.p, אש קודש! ועוד 133 משתמשים136 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    Reizy Esh
    גם אני קיבלתי את הטקסט במייל...
  • 705
    • ד
    שיר בגובה העינים
  • דיונון //
    • וְעֵינֵי לַשָּׁמַיִם
    וְעֵינֵי לְהָרִים
    נְשׂוּאוֹת
    לְדִמְעוֹת הֶעָבִים בְּבִכְיָם

    וְשִׁמְשִׁי כְּבָר בֵּין הָעַרְבַּיִם
    וְנַפְשִׁי צָמְאָה לְקָרִים
    לְדֵעָה
    כִּמְכַסִּים הַמַּיִם לַיָּם

    וּדְבָרֶיךָ לִי מַיִם
    וּמֵימֶיךָ יָפִים כְּשִׁירִים
    וּצְלוּלִים
    כִּבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם

    וּשְׂפָתְךָ הֲלֹא הִיא בָּעֵינַיִם
    וְכַמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים
    רוּחֲךָ
    נוֹשֶׁבֶת לְרֹגַע הַיָּם
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: תלמידים, אפרת תהל, RACHELIZ ועוד 16 משתמשים19 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    לפעמים, אדם זקוק להכוונה ולעצה טובה. ויש את האדם הנכון לומר לו אותן, ויש לו את המילים המדויקות...
  • 2K
    • ש
    שיתוף - לביקורת אמן האגדי
  • שיילה //
    • ויאמר אמן בליבו, אכתוב ספרים כעושי המלאכה,

    ועשרת אלפים כסף אשקול, כי מי ראוי לעשות יקר יותר ממני?

    בלילה ההוא נדדה שנתו, וירא את כבוד עושרו,

    וספרים בכל מדינה ומדינה, ככתבה וכלשונה.

    ויספר לאשתו ולכל אוהביו, וייטב הדבר בעיניו.

    ויישב לכתוב להתמיד לארוג ולעבד.


    אחר הדברים האלה, ויפול המורל,

    והאיש סורר, בביתו, לא נעשה עמו דבר.

    והוא נופל על המיטה, וגם הנה העט.

    ותאמר לו אשתו להביא את ספר הזיכרונות,

    וימצא כתוב אשר ביקש לשלוח יד,

    ואמן נבעת, ויאמר מה בקשתך? עד חצי המנחוס.

    ותאמר שאלתי ובקשתי, אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

    ויאמר כל זה איננו שווה לי, וכדאי בזיון וכסף?

    ויאמרו לו חכמיו כאשתו, וחמותו גערה בו.

    ופני אמן חפו.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: מפכ"ל, פרומי ק., ⌨chaya⌨ ועוד 69 משתמשים72 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מירער
    וכאשר עבדתי, אבד עטי.
  • 2 7K
    • Ruti Kepler
    ביקורת ספרות מסמרים בכיס הסרפן: לא נורמלי ולא במקרה
  • Ruti Kepler //
    • יש סיפורים שבמהלך קריאתם, הקורא נאנח ואומר לעצמו: אהמ. איזה פסיכית הגיבורה הזאת. אוף.

    ויש סיפורים שנקראים באנחת עונג: אה, איזו פסיכית הגיבורה הזו! כיף!

    מסמרים בכיס הסרפן, שהתפרסם בשנה האחרונה ב'לבית' של 'המבשר', הוא מהסוג השני.

    גילוי נאות: את התקציר קראתי עוד לפני שהתקבל לפרסום. הוא דיבר על ילדת קשב-וריכוז מטורללת, שגדלה לאשה מטורללת, נתנה את בתה לאימוץ, וכל חיי היום יום שלה נעים, טרופים וסחופים, סביב הנסיונות למצוא את בתה מחדש בצל ההפרעה הלא מטופלת.
    מיהרתי להודיע לעורכת ולכותבת, כי אהיה הראשונה שאכתוב מכתב נזעם ביותר למערכת, על החוצפה בהצגתם של ילדי קש"ר הענוגים והנפלאים, כמטורללים. אז שייזהרו בבקשה.

    ובשי דירנפלד, הכותבת, הבטיחה להזהר. וקיימה.

    למעשה, אם אשלח מכתב, הוא יהיה מלא במחמאות. כי בשי ביצעה את המשימה, בגדול: להסביר לציבור איך נראית הפרעת קשב לא מודעת.
    כל זאת בסיפור מופרע לחלוטין, בדיוני למחצה, משוגע כאשר אהבתי.

    מבנה:
    העלילה מסופרת כולה בגוף ראשון, מזוית מבטה של מלכי, הגיבורה הראשית והכמעט-יחידה.
    רוב הסיפור מסופר בהווה בן-זמננו.
    יש הרבה פלאשבקים לעבר, שמגיעים בדרך כלל עם קשר הדוק לסצינה בהווה.

    מיקום:
    בין בית שמש לירושלים.

    עלילה:
    בהווה - מלכי היא אשה בודדה בת 38, עוסקת בשיפוצים קלים ובתיקוני-בית ללקוחות שמזמינים אותה אליהם.
    היא מגיעה ממשפחה חסידית קלאסית שהתדמית חשובה בה מאוד.
    בעבר - מלכי מעולם לא הצליחה ללכת בתלם. היא הייתה ילדה מעצבנת, מתוסכלת, אימפולסיבית, לא מסתדרת, לא מזהה סיטואציות ומצבים ולא מצליחה לנהל משימות. הפרעת קשב וריכוז קלאסית, בדור בו לא היה שמץ מודעות לכך.

    באיזה שהוא שלב בעבר, מלכי מזדרקת מהבית.
    בגיל 18 היא מתחתנת, בניגוד לרצון הוריה, עם בחור בעייתי. הנישואין מתפרקים מהר. מלכי יולדת לבד את בתה הבכורה, וכשהיא טרופה כולה מבדידות, חולשה ואובדן כוחות, מוסרת אותה לאימוץ. רוצה בשבילה חיים טובים יותר.

    צנזורה: בהתאם לבמה בה פורסם הסיפור - 'לבית' של 'המבשר', אין פירוט מורחב מדי על הנישואין ופירוקם. אבל אפשר להשלים את הסיפור גם בלי פירוט, ולדמיין בקלות את הרקע.

    בהווה, מלכי חיה לבדה בבית שמש, כמהה ליום בו תהיה בתה בת 18, תפתח את תיק האימוץ, תקרא את המכתבים שהיא השאירה לה שם, תבין. תחזור אליה.
    בינתיים מלכי משתתפת בניסוי מופרע של תרופה למאובחני קשב וריכוז, אחרי שגילתה להפתעתה שהיא קש"רית מובהקת. כאן נחצה הגבול אל עולם הבדיון - התרופה מפעילה השפעות דמיוניות, ובהמשך גם נותנת יכולות כמעט על-אנושיות.
    עם חוש ריח של כלב ציד, חוש שמיעה מפותח וראיה של נץ, מלכי יוצאת למסע חיפושים אחרי בתה המאומצת. הכל נעשה כדרכה - באימפולסיביות, בבלגן, בלי שמץ תכנון, ועם המון חרטות לאחר מעשה.

    והכל עסיסי ומשובח, צלוי היטב, עם נגיעות הומור בין כתמי הכאב.

    האמירה של הסיפור ברורה: "תראו אותי, אני הפרעת קשב וריכוז לא מאובחנת ולא מטופלת. ככה אני הורסת את החיים של גבירתי. ושל סביבתה".
    והאמירה הזו היא אחד הדברים החשובים שספר בנושא יכול להביא.

    מסביב על המדף: בתחילה כששמעתי שבשי מתכוננת להביא סדרה על ילדה עם הפרעת קש"ר, מיד אחרי תום 'ילדה נוף' בעיתון, קצת חששתי מכפילות. אבל מה שקרה כאן היה השלמה מצויינת. אם 'ילדה נוף' דיבר על התייחסות מיוחדת לילדי קש"ר, 'מסמרים בכיס הסרפן' עוסק בצד ההפוך, המשלים, המקביל. הוא מספר מה קורה כשמנסים להתעלם ולהדחיק. לחשוב ש'קצת עבודת המידות', והכל יסתדר.

    'מסמרים' מקצין מאוד את המציאות, כי זה תפקידו. אבל בין ההקצנות, דומה שכל הורה לילד קש"ר יוכל לזהות את האמיתות הקטנות המבצבצות ועולות.

    על המחברת: בשי דירנפלד כתבה גם את 'פרנצ'ס בסימטה' המצויין. כש     @y&m כתבה עליו את הביקורת הספרותית, והציבור התחיל לדון על כל מיני דקויות בבניית הדמות והעלילה, כמעט כתבתי שם: תנוחו. יש פה סיפור, סיפור עצום, בשי יודעת לספר סיפורים, עזבו אותה עם דקדקנויות מבניות ושאלות הגיון, סוף סוף יש לנו פה סיפור, אנחנו לא צריכים כלום יותר מזה. רק לשבת ליד המדורה בלילה חם, לעצום עיניים, ולשמוע אותו.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: חנה ויטמן, שיבת ציון, מחוברת לעצמי ועוד 127 משתמשים130 //
    23 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קוביד
    מתי הספר יוצא למי שלא זכה להכיר את הפסיכית הגיבורה? כפסיכי מאובחן, נשוי ואבא, יהיה קשה לי לקרוא...
  • 2 3 11K
    • הדוויג
    סיפור בהמשכים צַדִיקמֶן - גיבור על
  • הדוויג //
    • פרק א

    האווירה בסניף הבנק הייתה רגועה עד מנומנמת. גברת שושנה באה לבקש שיגדילו לה את מסגרת האשראי. אדון שלומוביץ בא להפקיד סכום נכבד במכשיר האוטומטי להפקדת סכומים נכבדים. ברוריה לוי באה להביא את הסנדוויץ' שנשכח בבית לבתה, הפקידה המוכרת כ'נחמה לוי' או 'זאת שמביאה סנדוויצים מהבית ואוכלת מול הלקוחות'. והיה עוד איש בסניף. הוא ישב ולמד ברמח"ל כיס עם פירוש מבעל הסולם המתוק מדבש. ואנחנו לא מגלים עדיין מי היה האיש הזה.

    הכל היה רגוע, עד ש...
    לפתע נכנס שודד, עטוי במסכת אף אוזן גרון, לבוש בגלימה שחורה להעצמת הדרמה, עיניו המאיימות שחורות וקטנות ומרושעות מאד מאד מאד. הוא שלף אקדח וצעק "כולם להביא לי את כל הכסף. מיד".
    מה שהשודד לא שיער, היה שבין הממתינים לתורם בבנק, היה גם לא אחר מאשר – צַדִיקְמֶן!!!

    --- מנגינת מעבר קצבית. ג'ינגל: "צדיקמן - גיבור על (יצרו)" ---

    צדיקמן ראה את כל אשר נעשה. הוא התאזר בכוחות הקדושה שלו, והסתער על השודד הרשע חמוש בטור שולחן ערוך חלק חושן משפט. "בוש והיכלם, שודד אכזר" קרא בעוז לעבר השודד.
    השודד התבלבל לרגע, אך מיד התעשת. "אני לא מבין מה אתה אומר יא רבי. תביא את כל הכסף".

    צדיקמן צמצם את שמורות עיניו, נשם כמה נשימות שקטות, ואז ירה את המשפט "גזל מקטרג בראש".
    עיניו של השודד נפערו בבהלה. האקדח נפל לרצפה בקול נקישה מהדהדת.

    צדיקמן לא הפסיק, "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל" נקב במבטיו את נשמתו האפלה של השודד.
    השודד נחפז לצאת מהבנק ברגליים כושלות תוך צווחות בעתה "אוי לי שהכעסתי לפני קוני שעה אחת".

    מחיאות כפיים מילאו את האולם. "שוב הצלת אותנו", הריעו כל הנוכחים לצדיקמן. אך צדיקמן רק הרכין את ראשו בענוונתנות ואמר "זה לא הכוחות שלי כמובן. זה הכל כוח התורה".
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ח.ד. וחלק, א-ירושלמית, אוראל סולטן ועוד 145 משתמשים148 //
    41 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ביזנסטורי - אילה
    לגבי התיוג אני יודעת. זה היה בכוונה. וזה בוודאי לא המקור. אולי השראה רחוקה בתת מודע אי שם מהעבר...?
  • 767
    • כ
    שיתוף - לביקורת -עצת עמלק!- [בעלי] קוראים? אולי כדאי באמת שתקראו.
  • כותב השורות //
    • בסייעתא דשמייא
    -עצת עמלק-
    [בעלי] קוראים? אולי כדאי באמת שתקראו!
    י.מ.י.    ​

    - זָאָאָכָאאוֹיֹיֹרררר... אֵאֵהֵההֵיֵיית...

    - טנצ'ו טנצ'ו טנצ'ו....
    אֶת!!!

    זה היה מהיר.
    היה זה לא אחר מר' נח טיקוניצקי, הגבאי המסור שעמד על יד הבעל קורא בצד הבימה.
    להתחלה גרועה שכזאת, הוא לא ציפה.
    פניו של ר' יענקב נרווינסקי - הבעל קורא, האדימו קלות, טעות של טירונים, לא נעים!
    מתברר שלא הועילו לו כל האימונים שהיו מפרכים בשבילו, ולא פחות מכך, חופרים לאשתו, שהייתה צריכה לסבול כל החודש האחרון את החזרות הבלתי נלאות על שלושת הפסוקים בשלל נוסחאות, הטעמות, וניגונים.
    מה שאומר – אולי הוא מאומן! פחות מיומן!

    זו לו הפעם הראשונה שהוא זוכה לקרוא 'זכור' במעמד מכובד שכזה.
    מניין הקורונה של שנה שעברה לא ממש הכניס אותו ללחץ.
    אז, הם היו שנים עשר אנשים לחוצים עטויי מסיכות ופחדים, רחוקים זה מזה מרחק מטרים ספורים.
    מה שעזר, או יותר נכון, לא הפריע לו לצלוח בקלות את הקריאה.
    הלוא פיקוח נפש דוחה כל 'אתין' שבתורה.
    על צירי וסגול עוד לא מצאנו מוסרי נפש.

    השנה זה היה מעמד מרשים, בית הכנסת מלא היה מפה לפה, וכבר דאג מי שדאג להלחיץ את ר' יענקב הלחוץ גם כך, שמן הראוי להכין היטב את הקריאה לכל פרטיה ודקדוקיה.
    ר' יענקב מצדו לא טמן ידו בצלחת, הוא שכר את שירותיו של התיימנער הכי מקורי שהכיר, אחרת, שבעת החי"תים שמחכים לו בספר תורה, לא ייצאו עסיסיים כמו שהם אמורים להיות.
    עם העיי"נין כבר יסתדר, מדובר בשלוש סה"כ, ובלי קשר למספרן, עי"ן זו אות הרבה יותר נחמדה מחי"ת, כלומר - ח'ית.

    שתי דקות קודם לכן:

    דממה שררה בבית הכנסת העמוס.
    את ר' נח לא עניינו טיפות הזיעה שנטפו ממצחם של המתפללים, גם לא ההבל החם והריח הלא ידידותי שמילאו את החלל, החלונות הוגפו היטב - מרעש המניינים המתקיימים בחוץ, כך שגם תחלופת אוויר תקינה לא הייתה, מה כן היה? שקט!
    ר' נח התעניין אך ורק במצבה של קופת בית הכנסת מצב שלא הצדיק התחשבות בגל החום שהקדים לבוא בשלהי החורף.
    העיתוי רק סייע לר' נח להרגיש בנח עם האטימות שהפגין לסבלו של הציבור, אילו היו שני המזגנים הישנים פועלים, הרעש המטרטר והחופר, שלא לדבר על הקירות הרוטטים, היו לבטח מאפשרים לעמלק ושלוחיו לשבש את הריכוז ולחבל בכוונת המוחים את שמו ושם זכרו.
    השקט היה מוחלט עד אשר אוזן חדה יכולה הייתה להבחין ברחש הנשמע מן הממחטות וניירות הטישו בעודן מנגבות את פניהם הניגרות מזיעה של המתפללים.

    אפשר היה לחתוך את השקט בסכין, תנאי שטח מושלמים להתחיל בקריאת 'זכור'.
    אלא שאז קריאת ששששש... ניסרה את החלל.
    למאן דהוא לא הספיק השקט ששרר, הוא הרגיש צורך להרעיש בשיניו כדי להגיע לשקט המקסימלי, על זה נאמר – הרעשה צורך השתקה.
    כמה, שהפעולה ה'הכרחית' הזו לא מצאה חן בעיניהם, היסו אותו בקריאות ששששש... משלהם.
    ר' נח השתלט מהר על המצב רגע לפני קריסת השקט עליו עמל דקות מספר קודם לכן, הוא דפק על הבימה, השקט חזר.

    סימון קטן לר' יענקב, הוא כבר היה מוכן.
    - אני מתכוון להוציא את הציבור ידי חובת מצוות זכירת מעשה עמלק, יש לכוון לצאת יד"ח ולקיים מצו"ע דאורייתא, מי שדופק ברגליים או בידיים, צריך לכוון לקיים גם מצוות מחיית עמלק.
    נא לא לדפוק עד אחרי החי"ת של תשכח! ועדיף אחרי הברכות!

    ואז זה קרה.
    אין שום הצדקה לטעות שכזאת, הוא היה מוכן ברמה שאם היו מעירים אותו עם חצי פסוק בשלוש בלילה, הוא היה משלים אותו בקלות ואפילו בנוסח תימני, כמובן, אחרי נטילת ידיים והצצה בדרך חזור בתיקון קוראים רק בשביל לוודאות שהוא זוכר נכון.

    לשברירי שנייה מוחו של ר' יענקב היה עסוק ב- למה זה קרה לו?
    הוא מיד התעשת והתאמץ להדחיק את התחושות הקשות, את הבושות, את העיניים היוקדות והמדקדקות איתו כחוט השערה של ר' נח ועוד כמה מבינים, הוא ידע שהוא עלול לקרוס, ושאסור לו לתת לעצמו ליפול שוב, הוא החזיק לעצמו אצבעות והמשיך.

    אין איך להסביר את זה – סייעתא דשמייא! הוא הרגיש בחוש איך עוזרים לו מלמעלה, משה, אהרון, חור, ודוד המלך, הלוחמים הגדולים בעמלק באו לסייע לו.
    הזמן היה בידיו, כל מילה התיישבה בנוחות מרבית במרחב הזמן, וכלל לא מיהרה לפנות את המקום לחברתה שמחכה בתור.
    כשזה הולך זה הולך!
    אות אחר אות הוטעמה, הברה אחר הברה הודגשה, מילה אחר מילה התנגנה.
    ליבו התמלא בגאווה קדושה.
    אף אחד לא ישכח את עמלק, וגם לא את מי שקרא 'זכור' השנה.

    ר' יענקב ניצל את הזמן בין שמו"ע של מוסף לחזרת הש"ץ לעיון קל בפרשת זכור, לתדהמתו הוא גילה שר' נח כנראה לא באמת התכונן לתיקונים.
    המילה שבאה אחרי זכור הייתה לא אחרת מאשר -
    אאהההייית, וממש לא את.

    גוט שאבעס.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: בן של מלך!, Angular, ifatrosh ועוד 17 משתמשים20 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    "ויהי כאשר פתר כן היה" היה או לא היה?
  • 2K
    • ה
    דיון משוררים חרדים האמנם?
  • המכחול והנפש //
    • תוהה על איך רואים גברים חרדים שכותבים שירה
    האם יש מקום לזה מנקודת מבט חרדית
    האם יש פה ז'אנר שיש מה לקדם
    ואיך, האם יהיה ניתן לעשות מזה גם כסף בעתיד
    מענין לשמוע את זוית חכמת ההמונים
    בברכה חרדי [זה בטוח] משורר [אינלימושג].
    • תודה
    Reactions: מ. י. פרצמן, נ. גל, מירי11111 ומשתמש 1 נוסף4 //
    15 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    7
    7שבע7
    בעלי היה מעוניין להצטרף לצוות הכותבים... (הוא כותב שירים הלכתיים בסגנון פיוטים). יש אפשרות? אם...
  • 512
    • I
    שיר חי
  • I.Q //
    • ב''ה

    הָיְתָה עָלַי

    יָד־הַשֵּׁם

    וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה

    וְאָנֹכִי רָאִיתִי כִּי עֲמֻקָּה הִיא מְאוֹד.

    כִּי הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם

    הָלְכוּ כָּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ

    לִרְעוֹת

    אֶת בֵּיתוֹ

    אֶת מִקָּנוֹ

    אֶת כְּבוֹדוֹ

    אֶת מוֹסָדוֹ

    לֹא נוֹתַר אִישׁ

    לֹא נוֹתְרָה רוּחַ

    שֶׁתְּדַבֵּק בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ

    לֹא נוֹתְרָה לַחְלוּחִית,

    רַק עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת וּפְזוּרוֹת.



    הֵמָּה דִּבְּרוּ מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם וְנִפְלְאוֹתָיו,

    אֲבָל הֵד קוֹלָם אָמַר;

    נִפְלְאוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם.

    הֵמָּה דִּבְּרוּ חַיֵּי מוּסָר וְאַחְוָה,

    הֵד קוֹלָם אָמַר;

    חַיֵּיהֶם קוֹדְמִים.



    וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא

    עַל־הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה:

    אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם.

    לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל הַנָּבִיא בְּהִנָּבְאוֹ

    חֲיִיתֶם! הֱיוּ אֲנָשִׁים!

    וְהָרוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם בָּאָה

    וְתִדְבַּק עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ.

    וְיִחְיוּ.

    וַיַּעַמְדוּ עַל־רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד־מְאֹד.

    * * *



    וְכֹה סִפְּרוּ הַזְּקֵנִים

    כִּי נְבוּאַת יְחֶזְקֵאל הָיְתָה

    נְבוּאָה שֶׁאֵינֶנָּה רַעַשׁ,

    שֶׁאֵין בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד מִפָּנָיו.

    אֵינֶנָּה מַרְעִידָה אֶת הַלֵּב,

    אֵינֶנָּה מְסַלֶּקֶת, אֵינֶנָּה מְשַׁבֶּרֶת.

    רַק חִיּוּךְ רַק עֶצֶב שֶׁנִּבְּטוּ מֵעֵינָיו

    רַק הַמִּלִּים שֶׁהוּא אָמַר בִּשְׂפָתָם,

    הַשִּׁירִים שֶׁהוּא שָׁר אֲלֵיהֶם, מָצְאוּ אֶת הָאֲנָשִׁים.

    הִגִּיעוּ לליבותיהם וְהֶחְיוּם.

    אַף לֹא אֶחָד יָדַע לְסַפֵּר אֶת הַפֶּלֶא

    הַזֶּה אֵיךְ לְפֶתַע נַעֲשׂוּ

    הָעֲצָמוֹת, אֲנָשִׁים.

    וְהָאֲנָשִׁים נַעֲשׂוּ חַיִּים.

    וְהַחַיִּים נַעֲשׂוּ מְחֻבָּרִים לִמְקוֹרָם,

    מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה.

    וְהָיוּ אֵלּוּ מְשִׂיחִים עִם אֵלּוּ.

    וְאֵלּוּ דּוֹאֲגִים לְאֵלּוּ,

    וְהָיָה הָעוֹלָם חַי.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מימיי, שלומקה הגבאי, .Milki ועוד 13 משתמשים16 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    צמרומורת של ממש. אמן שיתגשם בקרוב!
  • 1K
    • ש
    שיתוף - לביקורת יֵשׁ מִיַּיִן
  • שיילה //
    • כשחצקל פומרנץ רוצה להדר במצוות 'עד דלא ידע' הוא הולך על הטופ, קרי – יקב הבוטיק של ויינגוט. על כן ארז הוא מטלטליו והיגר אי שם לגליל העליון, לא לפני שווידא שהוא זכאי לקימחא השנתית וישארו בבנק די מזומנים ל'בריסקער מצות'.

    'שוכי ויינגוט', היינן הראשי של היקב, עלז לקראתו, "שולעם עלייכם ר' חצקל", חייך בעיניים חכליליות, "בחרתם נכון שבאתם לכאן, לא תתחרטו".

    דלת החנות נטרקה מאחוריהם, מרעידה אלפי בקבוקים הרוחשים בהמיית זכוכית, "אז מה יש לכם להמליץ לי?" שאל חצקל ועיניו מפלבלות על אבולוציית היינות.

    "אז ככה", לרגע הזה חיכה שוכי, "יש לנו את סדרת אנטוסיאנוס שזה יינות קלים שמתאימים גם לנשים וטף, מומלץ מאד".

    "אפשר להתחיל מאמצע הסדרה?" שאל חצקל מהורהר כשהוא מלטף בקבוק 'גן-עדן' בגובהו שלו, "מאך מיר א'טויבה, תן לי משהו של הלכתחילה, מה'ביוקר', משהו שהיה שווה לחכות לאגד בשבילו".

    "יש לי משהו בשבילך", לחש שוכי והפך את ה'פתוח' שעל הדלת, "בא אחרי".

    שוכי פתח דלת ברזל כבדה, חושף את מדרגות העץ החשוכות המובילות אל המרתף הסודי של משפחת ויינגוט לדורותיה, נטל בידו האחת עששית גז ובידו השניה את חצקל הנרגש.

    שורות של חביות מצמצו עיני עץ, ריח חזק של יין וטחב סיממו את חצקל, "מה זה?" שאל חצקל והצביע על חבית מחוררת.

    "היין הזה חזק מדי, הוא צריך לנשום קצת אוויר", כך שוכי.

    נשימות כבדות וקצובות הדהדו במרתף, "זה לא היין", מיהר שוכי להרגיע את חצקל המבוהל, "זה שמוליק, הוא אמור לשמור כאן כשהוא ער".

    בקצה השורה חלץ שוכי מגופת חבית, החדיר לתוכה צינור זכוכית סטרילי, ורוקן את תכולתו לכוס זכוכית ענקית, תוך סיבוב צנטרופוגלי מתמשך 'בכדי לפתוח טעמים', כלשונו.

    "קח תטעם", הגיש לחצקל בחרדת קודש, "תשתה עם הלשון ותקפיד על מגע עם חלל הפה, קצת מרעיש אבל הכרחי".

    חצקל שתה, הרעיש, גרגר, צקצק.

    "נו איך?" שאל שוכי, "מה אתה מרגיש?"

    "יין", ענה חצקל חצי יבש, "קצת חמוץ כזה".

    "ווניל טעמת?"

    "לא"

    "פירות יער?"

    "לא"

    "ניחוח גלידה ריאו פרווה?"

    "לא"

    "והסיומת עגולה?"

    "מה?"

    "איך הגוף? חזק?"

    "ברוך ה' לא מתלוננים"

    "הה..."

    "שוכי?"
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: למשל, 112123, הפצחן ועוד 51 משתמשים54 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המלמד מבני ברק
    אוי זה טוב...
  • 743
    • ר
    שיר אהבת עולם
  • רוח סערה //
    • אהבת
    עולם
    סיפור
    של עם
    חרון אף
    לרגעים

    ריחוק
    קרבה
    ניסים
    אהבה
    גלות
    חורבן
    עולמים

    אב
    וילד
    אדון
    ועבד
    קרובים
    ועם זאת
    רחוקים

    שיר זה נכתב על ידי ביתי בת ה-15 על קשר בין יהודי לאביו שבשמים
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: :)CHANI, אפרת תהל, ⌨chaya⌨ ועוד 12 משתמשים15 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    AtArA R
    AtArA R
    כמה קצר, ככה עוצמתי. יפהפה.
  • 825
    • כ
    שיתוף - לביקורת עצובי אדר
  • כותב השורות //
    • עצובי אדר
    בבקשה! אנשים.
    אם אתם רואים אותם תעזרו להם,
    תסתכלו על הפנים שלהם,
    הם מתחננים לעזרתכם.

    כולם מחייכים,
    מעמיסים בדיחות,
    צוחקים בתרועה, בקולי קולות,
    לי, לצערי,
    אין מאיפוא להתחיל,
    לדיכאון אומרים - אין גיל.

    וניסיתי לחייך, ויצא לי עקום,
    כשהתחילו לרקוד, אמרו לי לקום,
    קמתי, קפצתי, נפלתי לכיסא,
    הרצפה לדעתי! צריכה להתיישר.

    מילתא דבדיחותא, שמישהו יספר,
    ישתגע, יתפרצף, ירקוד או יזמר,
    אני, מצידי,
    מוכן להסתכל.

    העצב מבקר בביתי באורח קבע,
    כבר לא נעים,
    להוציא אותו בכח.

    אעלה חיוך, אצחק בקושי,
    אולי ירגיש לא נח.

    אקווה שיבין,
    וימצא את הדרך -
    ממני החוצה.
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: Chaya Lea, הנף מקלדת, אקסלוסיביות....! ועוד 14 משתמשים17 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נועה לבין (Tamar)
    נוגע ללב. מדהים איך בלי משקל מסודר, השיר קצבי ומתנגן.
  • 2 3K
    • 7
    דיון נספח לאתגר דו שבועי: מנגינת השירה שבסיפורת
  • 7שבע7 //
    • מוזמנים לדון ולשאול בעניין האתגר המשלב שירה בסיפורת.
    חזרה לאתגר -     כאן.
    • תודה
    Reactions: רות גולדבלט, Talya kadosh, רישל ומשתמש 1 נוסף4 //
    24 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלחן עורך
    תודה ל @7שבע7 על האתגר. ברכות ל @הזדמנות על הזכייה המרגשת. ותודה על הזכייה במקום השני. נדמה לי...
  • 4K
    • 7
    אתגר אתגר דו שבועי: מנגינת השירה שבסיפורת
  • 7שבע7 //
    • מקובל לחלק את הספרות לסוגות (ז'אנרים), שהבולטות שבהן הן הסיפורת והשירה.
    לכל סוגה יש את האמצעים האומנותיים שמקשטים אותה, ובדרך ככל אין "גלישה" בין הסוגות בשימוש באמצעים הללו.
    באתגר הפעם, שמיועד לסיפורת, ננסה לשאול אמצעים אומנותיים מעולם השירה, ולשתול אותם בתוך הסיפור שנכתוב.
    [דוגמה מצוינת לכך היא הסיפור     "בת, הים" של @וו החיבור, שבו יש אנאפורה - חזרה על משפט בתחילת כל פסקה. האנאפורה היא אמצעי אומנותי בשירה - חזרה על מילה או יותר בתחילת כל שורה בשיר.]

    לצורך האתגר בחרתי כמה אמצעים אומנותיים שמשמשים בדרך כלל בשירה. אפשר להשתמש באחד מהם או ביותר, וכל המרבה הרי זה משובח ומשמח.

    אליטרציה – חזרה על צליל בכמה מילים עוקבות. https://www.hamichlol.org.il/אליטרציה

    חריזה – בשיר היא מופיעה בסופי שורות. כאן אפשר לחרוז מילים בתוך השורה.
    www.hamichlol.org.il

    חריזה – המכלול

    www.hamichlol.org.il

    אנאפורה – חזרה על מילה או יותר בתחילת כל שורה. בסיפור לאתגר אפשר לפתוח כל פסקה בחזרה על אותה מילה או אותן מילים.
    www.hamichlol.org.il

    אנאפורה – המכלול

    www.hamichlol.org.il

    מטאפורה – השאלה ממושג אחד למושג אחר, כך שנוצר מושג חדש. מעין דימוי מורכב.
    www.hamichlol.org.il

    מטפורה – המכלול

    www.hamichlol.org.il

    לשון נופל על לשון - משחקי מילים מצלוליים.
    www.hamichlol.org.il

    לשון נופל על לשון – המכלול

    www.hamichlol.org.il

    מטונימיה – שימוש במושג אחר לתיאור מושג כלשהו, החלפה של שם המושג בשם קרוב אליו.

    מטונימיה – המכלול

    www.hamichlol.org.il www.hamichlol.org.il

    אפשר להוסיף עוד אמצעים, אבל כדאי לציין אותם ב"ספויילר" בתחילת הסיפור.

    אז קדימה! שורו וספרו!

    האתגר ייסגר בשירה ובשמחה בעוד שבועיים מהיום, בתאריך ג' באדר ב' תשפ"ב, בשעה המקודשת של חצות הלילה.

    הערות, שאלות והצעות לאמצעים אומנותיים נוספים - בנספח.
    ברכו אותנו מיבול כתיבתכם!


    (מנהלים - @מ. י. פרצמן @ניהול קהילת כתיבה - אודה לנעיצה.)
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, בובה בובה, לאלה ועוד 22 משתמשים25 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הזדמנות
    תודהה זה היה אתגר יפה ומאתגר! אתגר חדש- נוצץ או לא נוצץ- יעלה בקרוב בעז"ה.
  • 565
    • ל
    שיר sponge בלעז
  • לבי //
    • בְּסַ'ד

    Sponge בְּלַעַז

    ומָה עוֹד תִּשְׁאֲלִי
    וַתַּעַשׂ
    שֶׁמֶן הַמֹּר תַּמְרוּקֵי
    שָׁאַל אָב אֶחָד רַךְ

    וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ כְּצַדֶּקֶת
    לֹא אֲבַקֵּשׁ דָּבָר
    וַדַּאי בַּאֲדָר
    עַל רִצְפַּת בַּהַט וְדַר
    מְדֻבָּר

    לִהְיוֹת כָּל אִישׁ
    שׁוֹטֵף בְּבֵיתוֹ
    מְקַרְצֵף
    גַּם אִם בְּסֵתֶר לִבּוֹ
    קוֹצֵף

    וְתִבְעַר חֲמָתוֹ
    ויֹּאמֶר לַחֲכָמָיו
    אוֹהֲבָיו
    עַל דְּבַר אֲשֶׁר עָווְתָה

    כְּלָמְדֶן לֹא קָטָן
    גִּלְגֵּל אֲגוּדָל
    וַיָּבֵא מִן הַמִּדְרָשׁ
    - רְאָיַ-ה -

    וּמִי הֶחֱזִיקָה בִּדְלִלִלִלִלִלִי
    מֵי הַשְּׁפּוֹנְזָ'ה –
    מִי?
    הֲלֹא זוֹ בִּתּוֹ שֶׁל...

    מִכָּאן שֶׁזֶּה תַּפְקִידְךָ
    וְאַל תְּדַמִּי בְּנַפְשֵׁךְ
    שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה
    וְכָל אִישׁ בְּבֵיתוֹ שׂוֹרֵר

    וַתְּמָאֵן
    לְפִי שֶׁחַכְמָנִית הָיְתָה
    וַתֹּאמַר
    גַּם לִי סְבָרָה
    בדוקא מִן הַדְּרוּשׁ שֶׁלְּךָ

    וַתְּמַהֵר לִדְלִי הַשְּׁטִיפָה
    וַתַּעֲרֶה מִן הַגְּזֻזְטְרָה
    עַל רֹאשׁ מִי?
    חִידָה

    וְלַיְּ-הֻדִּים הַשְּׁכֵנִים
    הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה
    • תודה
    • חחח
    Reactions: עט להשכיר, .Milki, anotherית ועוד 7 משתמשים10 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלחן עורך
    וואו!! אני מרגיש שרוקנו עלי דלי! 'נשמה, אני כבר בא לשטוף, רק רגע!...'
  • 2K
    • נ
    שיתוף - לביקורת חרקוב
  • נ. גל //
    • השלג כיסה את חרקוב.
    העצים, ערומים כיום היוולדם, נדו בשקט, בלי קול.
    הבתים הוגפו, מן החלונות הנמוכים הציצו ילדים, מביטים על אבא האמיץ, היוצא לרחוב.

    שלג כיסה את חרקוב, וצבעה עדיין היה שחור.
    השמיים נדו ראשם לעיר הזו, היפה.
    הרחובות, שקטים וחסרי אונים, הסיעו בהם רכבים זרים, משוריינים, ולא ידעו לקרוא בשמם.

    שלג כיסה את חרקוב.
    וביקשו שיכסה על גופות, על פצועים.
    איש בודד עמד על הצריח, מפנה דרך אל הבאים.

    שלג נגרף מכבישי חרקוב.
    התושבים רק חיכו לקיץ, לאביב.
    ליום שבו יוכלו לצאת יחד, ולהראות לילד קט: "כאן הדפתי טנק אויב. כאן הענקתי לך חיים."

    המבנה, כמובן, בהשראת     האתגר הדו-שבועי. @7שבע7, תודה על כך.
    אין בקטע כדי להעיד על חיבה לעם האוקראיני (היא אינה קיימת) אלא לחרקוב ויהודייה, יצ"ו.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שיבת ציון, Talya kadosh, LGהפקות ועוד 21 משתמשים24 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    תודה! לא בטוחה שהבנתי את השאלה. התבססתי על סרטונים שהועלו באא"ר על הלחימה בחרקוב בשבוע שעבר.
  • 685
    • ב
    שיר מנהיג ודרך
  • בובה בובה //
    • אני כותבת בעיקר בחריזה משובחת, לאחרונה כתבתי כמה שירים בסגנון מודרני
    אשמח לקבל חוות דעת

    מַנְהִיג וְדֶרֶךְ

    אִם סוֹמְכִים רַק כִּמְעַט

    מְצִיצִים

    בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת -

    אֵין מַנְהִיג.

    אֵין מֻנְהָגִים.



    לִפְעָמִים

    צָרִיךְ לַעֲצֹם עֵינַיִם

    לִפְנֵי תְּהוֹם

    כִּי הוֹלְכִים אַחֲרֵי



    לִפְעָמִים

    זֶה נִרְאֶה שֶׁנָּפַלְנוּ

    לַבּוֹר.

    עָמֹק אוּלַי.



    לִפְעָמִים

    מְגַלִּים שֶׁזֶּה פֶּתַח

    שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ לִרְאוֹת
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: כותבת למגירות, מחר השמש תזרח, דיתוש ועוד 7 משתמשים10 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    יפה מאד!
  • 1K
    • ה
    שיר פֹּה וְשָׁם//
  • המכחול והנפש //
    • וְשָׁם,
    מִלְחָמָה, כָּזוֹ כְּמוֹ שֶׁל פַּעַם,
    כַּפְרִיִּים חֲשׂוּפֵי יָדַיִם
    מִסְתַּעֲרִים עַל טַנְקִים רוּסִיִּים,

    וְרַכֶּבֶת תַּחְתִּית
    עֲמוּסָה בַּאֲנָשִׁים מְפֻחָדִים,

    אִשָּׁה כּוֹרַעַת לָלֶדֶת תּוֹהָה אִם יֵשׁ לְמָה
    וְיֶלֶד קָט נוֹשֵׂא עֵינָיו שׁוֹאֵל הַאִם יֵשׁ לְאָן,

    וּפֹה,
    אִישׁ נִרְגָּן בַּסּוּפֶּר
    עַל לָמָּה אֵין 'מִלְּקִי-טַעַם-תּוּת'
    וְהַאִם הַפּוֹפְּקוֹרְן מֵהַיּוֹם
    אוֹ מֵעַכְשָׁו מַמָּשׁ?..

    וְשָׁם,
    מִלְחָמָה כָּזוֹ כְּמוֹ שֶׁל פַּעַם..
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: אפרת תהל, פסיק, קרן שמש ועוד 21 משתמשים24 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המכחול והנפש
    עיין/י בתגובה הקודמת הנ''ל.
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה