הנושאים החמים
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
עריכה תורנית
הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
- נושאים
- 793
- הודעות
- 7.6K
קהילת סופרות מקצועיות
פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
2 תגובות
7 תגובות
לפני כמעט שנה, בתקופה הווקאלית של תשפ"א, פרסמתי כאן את הפוסט "שירת העצבים. מאת זמרים בעלי שם. ומשפחה."
בפוסט הזה, למי שלא קרא (ויש הרבה כאלו...), ניסיתי להציג בזווית מחויכת את תעשיית הפיכת כל שיר חסידי מפורסם לשריד ווקאלי שלו.
לסיום, הופיע הקטע הבא:
בשעת כתיבת הדברים, מיותר היה לציין כי לא זו בלבד שאין זמר בשם כזה (שכל כולו פארודיה על "שולי רנד"), אלא שגם שיר כזה בגרסה ווקאלית אין, ובטח שאין שינוי כזה בשיר שלא קיים. הקטע כולו הוא היפותטי, תיאורטי, דמיוני, ספקולטיבי, מומצא, מצוץ מן האצבע, אשלייתי, אלגורי, אסי וגורי, ניצה ולחם.
עד פה הכל היה ברור, סגור וחתום. האשכול שקע במצולות ארכיון ואפילו כשניסה לקפץ מעט כדי להסיר מעליו אבק ושומנים, הוא נתקל בחומת איסור ההקפצה האימתנית.
א-בל! (תופים)
טוויסט בעלילה!
לפני שישה ימים, בפרוש עלינו העונה הווקאלית של תשפ"ב, הפציע שוב הזמר החסידי המקסים בעל הקול הערב מלך הווקאלי מאיר חג'בי, בשיר חדש: "עוקר הרים" ווקאלי!
ו...?
כמובן. שינוי קטן ובודד בתחילת השיר. הנה הוא לפניכם בצילום מסך:
כן כן, בלי המילה כן, אבל בדיוק השינוי המתבקש הזה: אני באתי לעולם להיות תלמיד חכם!
אז מה רציתי לומר? כמה דברים:
1. עניין פעוט, כן? את כל קטע של הקרדיטים, האחוזים, התמלוגים, הדיבידנדים - אפשר להעביר ישירות לחשבון הבנק של אימא שלי. את הפרטים תוכלו לקבל בתיבה הפרטית. אין ספק שלזמר מוכשר כזה או למפיקים שלו יש חשבון פרימיום בפרוג. מחכה להודעה.
2. לאלו שקוראים את הטור כיום (ויש גם כאלו, אבל הרבה פחות מאלו שלא קוראים בכלל לא אז ולא עכשיו), הצהרה חשובה: הקטע לא נכתב לתיאור המציאות. אולי המציאות נכתבה בעקבות הקטע (כנראה שלא), אבל בשעתו הוא היה פרי מוח קודח בלבד.
3. מצד שלישי, מפיקים יקרים, אם בחרתם לאמץ את השינוי בשיר מתוך הקטע הזה, אז שימו לב גם למה שנאמר שם על קול צלול, דיוק לשוני, עושר קולי וסולמות. הכול בא יחד בעסקת חבילה.
4. ובגדול, אם נמשיך לראות נזק לאשכול ההוא לאורך זמן, על ידי כל אלו שייהנו פחות מהקטע בעקבות קיום הדברים במציאות - מרשי ואני והוא נשקול תביעת פיצויים משמעותית. ט.ל.ח
אשריך, מאיר חג'בי האלוף. אוהבים את השירים שלך! וד"ש לשמולי ברנד.
בפוסט הזה, למי שלא קרא (ויש הרבה כאלו...), ניסיתי להציג בזווית מחויכת את תעשיית הפיכת כל שיר חסידי מפורסם לשריד ווקאלי שלו.
לסיום, הופיע הקטע הבא:
בשעת כתיבת הדברים, מיותר היה לציין כי לא זו בלבד שאין זמר בשם כזה (שכל כולו פארודיה על "שולי רנד"), אלא שגם שיר כזה בגרסה ווקאלית אין, ובטח שאין שינוי כזה בשיר שלא קיים. הקטע כולו הוא היפותטי, תיאורטי, דמיוני, ספקולטיבי, מומצא, מצוץ מן האצבע, אשלייתי, אלגורי, אסי וגורי, ניצה ולחם.
עד פה הכל היה ברור, סגור וחתום. האשכול שקע במצולות ארכיון ואפילו כשניסה לקפץ מעט כדי להסיר מעליו אבק ושומנים, הוא נתקל בחומת איסור ההקפצה האימתנית.
א-בל! (תופים)
טוויסט בעלילה!
לפני שישה ימים, בפרוש עלינו העונה הווקאלית של תשפ"ב, הפציע שוב הזמר החסידי המקסים בעל הקול הערב מלך הווקאלי מאיר חג'בי, בשיר חדש: "עוקר הרים" ווקאלי!
ו...?
כמובן. שינוי קטן ובודד בתחילת השיר. הנה הוא לפניכם בצילום מסך:
כן כן, בלי המילה כן, אבל בדיוק השינוי המתבקש הזה: אני באתי לעולם להיות תלמיד חכם!
אז מה רציתי לומר? כמה דברים:
1. עניין פעוט, כן? את כל קטע של הקרדיטים, האחוזים, התמלוגים, הדיבידנדים - אפשר להעביר ישירות לחשבון הבנק של אימא שלי. את הפרטים תוכלו לקבל בתיבה הפרטית. אין ספק שלזמר מוכשר כזה או למפיקים שלו יש חשבון פרימיום בפרוג. מחכה להודעה.
2. לאלו שקוראים את הטור כיום (ויש גם כאלו, אבל הרבה פחות מאלו שלא קוראים בכלל לא אז ולא עכשיו), הצהרה חשובה: הקטע לא נכתב לתיאור המציאות. אולי המציאות נכתבה בעקבות הקטע (כנראה שלא), אבל בשעתו הוא היה פרי מוח קודח בלבד.
3. מצד שלישי, מפיקים יקרים, אם בחרתם לאמץ את השינוי בשיר מתוך הקטע הזה, אז שימו לב גם למה שנאמר שם על קול צלול, דיוק לשוני, עושר קולי וסולמות. הכול בא יחד בעסקת חבילה.
4. ובגדול, אם נמשיך לראות נזק לאשכול ההוא לאורך זמן, על ידי כל אלו שייהנו פחות מהקטע בעקבות קיום הדברים במציאות - מרשי ואני והוא נשקול תביעת פיצויים משמעותית. ט.ל.ח
אשריך, מאיר חג'בי האלוף. אוהבים את השירים שלך! וד"ש לשמולי ברנד.
17 תגובות
2 תגובות
0 תגובות
5 תגובות
37 תגובות
קן הקוקייה
קוקייה מצויצת - הקוקייה היא המין הטפיל הידוע ביותר בטבע, נקבת הקוקייה המצויצת, נוהגת להטיל בישראל את הביצים, בקנים של עורבים (פונדקאים), ואלו דוגרים על ביציה ומגדלים את גוזליה. נקבת הקוקייה עשויה להטיל ביצה מדי יום, עד ל18 ביצים בעונה. כשהנקבה מטילה את ביציה, היא ממתינה בסמוך לקן, לעיתים תוך פעולת הסחה וכשהפונדקאי נוטש את הקן, היא ממהרת אליו ומטילה בו את ביצתה בתוך מספר שניות ועפה במהירות. לביצה צורה דומה מאוד לביצת העורב והעוף הפונדקאי השב לקן אינו מבחין בביצה הנוספת.
העורב הפונדקאי דוגר על הביצה, ובהמשך הוא גם מגדל את גוזליו יחד עם גוזלי הקוקייה, המתפתחים מהר יותר. גוזלי הקוקייה בוקעים מספר ימים לפני גוזלי העורב. קריאת גוזלי הקוקייה דומה לקריאת גוזלי הפונדקאי, גם דגם הלוע בעת בקשת מזון דומה. גוזלי העורב מתים לעיתים קרובות מרעב מכיוון שאינם מסוגלים להתחרות עם גוזלי הקוקייה המפותחים יותר על המזון.
דוד, תודה שסוף סוף אתה עונה, שמע קטע, אתה לא תאמין את מי פגשתי אתמול. זוכר את צחי מהישיבה, כן, זה שהגיע מהישיבה התיכונית, הצדיק המעופף הזה.
אז אתמול עשיתי קניות במחנה יהודה, נכנסתי להתפלל מנחה באיזה חור, בית כנסת ישן כזה, עם כמה זקנים חצי פעילים. פתאום אני קולט את צחי בפינה לומד, גידל זקן חבל על הזמן. הוא תקוע שם, באיזה דירת חדר, של הקדש ספרדי כל שהוא, כן מה לעשות שאף אחד לא נתן לו דירה.
מה, מה אתה אומר, נראה לי אין לך קליטה, הנה עכשיו יותר טוב, לא, זה לא שאין לו כולל, הוא פשוט מעדיף ללמוד לבד. תקשיב, הוא עדיין חולם להיות בבא, כן כמו אח של סבא שלו מקרית גת, זה שהיינו אצלו פעם שבת. מה, ברור שאתה לא זוכר, כמה ערק שתית שם, איך תזכור.
טוב, בקיצור יש לי רעיון אגדי, חייבים להיפגש.
*
עיתון 'הציבור' מוסף חג הפסח.
רואה למרחוק: שיחת חג נדירה בהיכלו הטמיר של "הרואה" • מיוחד
הוא הפך לשם דבר בעולם היהודי, רבים פוקדים את שיעוריו והמונים משוועים להתברך מברכותיו • לכבוד חג הפסח זכה כתבנו לשעה נדירה בהיכלו של "הרואה" והוא מגיש דיוקן מקיף על האיש שחי בהסתרה ובורח מההמונים.
*
דוד הקשיב בתדהמה לתכניתו של אלי. תקשיב אלי, אין סיכוי שזה יעבוד, הציבור לא מטומטם.
הציבור צמא, ענה אלי, אני בטוח באלף אחוז שזה יעבוד, סמוך עלי.
כן, אתה בטוח, אז מה אתה צריך אותי, מה אני דוד, יעזור לך, לך והושעת את ישראל.
תבין, הסביר אלי, ברור שצריך אותך, הקשרים שלך בתור חבר עירייה, יוכלו לקדם אותנו מאוד.
אותנו, אותנו, כעס דוד. אני יכול להבין למה לכם זה כדאי, אבל אני, מה יצא לי מזה.
כסף הרבה כסף, יצא לך מזה, ויותר חשוב, כוח. תתחיל לתכנן את הריצה שלך לראשות העיר, תגיד, אשתך בהריון?
מה, מה קשור עכשיו הריון, תמה דוד.
קשור, הכל קשור, במיוחד שאצלך נולדים רק בנים. אני אסביר לך אמר אלי, הברית בעז"ה תהיה טקס הסרת הלוט לתכנית הגדולה,
דוד ספר משהו באצבעותיו ואמר, יש לך בערך ששה חודשים לחכות, רק שתדע שאני עדיין מתפלל שזה בת.
מזה אני לא דואג צחקק אלי, אצלך יש כבר חזקה. אבל עד אז יש לנו הרבה עבודה, בוא נזוז, נשב על צחי.
בית הכנסת 'מרחבי רקיע' מחנה יהודה, אלי ודוד מטפסים במדרגות, תפאורה מתאימה אומר אלי ופותח דלת ברזל כחולה מעוטרת במגיני דוד. צחי יושב בקדמת בית הכנסת, ונראה שחריקת הדלת העירה אותו משינה, הוא ממצמץ מהאור הפתאומי, ומנסה לזהות את הנכנסים. אלי, מה, גם דוד איתך, דוד, שנים לא נפגשנו, מה קורה, שמעתי אתה בעירייה, אז הגשמת את החלום, היה שווה כל הריצות שלך למטות הבחירות, כשהיינו בישיבה.
תגיד צחי, קטע אותו אלי, מה עם החלום שלך, אתה זוכר שמכרת לנו בישיבה, שאתה הולך לגור באיזה עיר בדרום, לומד שם עד שכולם יכירו אותך, הבטחת לנו פרוטקציה בקבלת קהל. לא נראה שמשהו התקדם בתכנית שלך.
נכון, ענה צחי, מה לעשות, שלב א' בתוכנית היה, להתחתן עם בת של רב עיר, זה לא קרה. גם ההמשך כנראה לא יהיה.
תקשיב צחי, יש לנו קיצור דרך, אמר אלי ופרש את תוכניתו.
צחי הרהר ופקפק בהיתכנות, אבל אמר, תקשיבו, אני אין לי מה להפסיד, דירה אין לי, כסף אין לי, גם הכרה אין לי, אם תצליחו להזיז משהו, אני איתכם. אתה חושב ממש בקטן אמר אלי, אתה לא קולט לאן אנחנו חותרים, תדמיין איפה תהיה בסוף. אבל שלא תחשוב זה לא יהיה קל זה ידרוש ממך הרבה. בשלב ראשון, אתה צריך לשנות את השם.
מה, שאל צחי בתדהמה. ברור, אמר אלי, אולי בדרום, איפה שרצית להיות רב 'צחי קוקיא' היה הולך, כאן לא. במקום צחי זה יהיה המ... צבי חיים, כן צבי חיים זה חזק. רגע, מה נעשה עם הקוקיא התערב דוד, זה ממש פיגוע. אלי גלגל על לשונו, קוקיא, קוקיא, מה הבעיה, קוק, אחלה שם משפחה, קוק זה מצלצל מהצד הנכון, שם של רבנים.
צחי מלמל 'צבי חיים קוק' 'צבי חיים קוק' נראה לכם אישתי תתרגל?
זה הדבר הקטן לו היא תצטרך להתרגל, היא תתרגל להכל, רק אל תשכח להבטיח לה ירושלים של זהב, גיחך אלי ואמר, אתה יודע, 'קוק' באידיש, זה 'לראות'.
אלי ניגש לבמת ארון הקודש וקרא בפאתוס מעושה, קהל קדוש, נקדם בברכה את מורינו ורבינו הגאון הצדיק רבי צבי חיים קוק "הרואה".
בואו נחלק את העבודה, אמר אלי, שלב א' בתכנית זה הכרה מקומית. השלב הזה יקח משהו כמו ארבעה חודשים. כולם פה בשוק צריכים להכיר אותנו, נתחיל להביא אנשים לבית הכנסת הזה, נדאג שכל הסוחרים יבואו לכאן למנחה. דוד אתה תדאג לתקציב לשתייה חמה לכל היום, זה יביא הרבה אנשים שיעברו פה. אין בעיה, השיב דוד, אבל אני לא מבין מה יעזרו לך סוחרים ממחנה יהודה, זה לא הציבור שאילו אנחנו מכוונים. אתה לא קולט הזדעק אלי, תמיד, אבל תמיד, תמיד הצדיקים צומחים מלמטה, אף 'רבן' לא יצא מכולל פונביז', רק ראשי ישיבות. ככה זה עובד ההכרה מתחילה אצל העמך, ולאט לאט מתפשטת. אצלינו זה לא יהיה לאט, אבל צריך לעבור בכל השלבים.
צחי, אה... סליחה צבי יהודה... על מה סגרנו, צבי חיים, כן. ר' צבי חיים אתה יושב פה כל היום, מתנדנד בקיר המזרח, בתענית דיבור, ברור, תענה רק בפסוקים. תתחיל לשבת עם חליפה כל היום, עדיף חליפה ארוכה, ככה זה לא סגור על מגזר מסוים. אנחנו נהיה כאן, יום אני יום דוד, נדאג לכוון את האנשים למסקנות הנכונות.
צבי חיים התנער, כאילו התעורר מחלום. רגע, אלי אתה צריך לגדל זקן, להתנהג בהתאם. ברור, ענה אלי, אני אגדל, לא כמו שלך, אבל אל תדאג מה שתגיד כבוד הרב, אני רואה שהתחלת להתאהב בתפקיד, רק שלא תגיד לנו גם להוריד את השעון.
שלט גדול עיטר את חזית המבנה הישן ברחוב אגריפס, 'בית הכנסת מרחבי רקיע', תפילת מנחה בשעה 19:00, הכנסת אורחים 'אהל אברהם' כיבוד ושתיה כל היום. אלי ודוד נהפכו לפרצופים מוכרים באיזור, ודאגו להזכיר לכולם, את מקום התפילה הנמצא בקרבתם.
תפילת המנחה התמלאה במתפללים, שלא יכלו לפספס, את האנחות וקולות הבכי, שהשמיע המתפלל בטלית מקדמת בית הכנסת.
סוחרי השוק החלו להעלות ממיטב מרכולתם, עבור הכנסת האורחים, מה שהביא הרבה מבני ירושלים וסתם עוברי אורח, להנות מארוחה חינם בשוק. אלי ודוד דאגו ללחוש לבאים, אודות האברך היושב באפלולית בית הכנסת, פרישותו וגדלותו בתורה. פעילותם כללה גם מעשים אקטיביים, של שליחת אנשים מתאימים, בשעה שבית הכנסת המה אדם, לקבל ברכה מהצדיק. ר' צבי חיים היה מגרשם בענווה, תוך לחישה הנשמעת היטב "קרוב ה' לכל קוראיו" תבקשו מרבונו של עולם, מה אתם רוצים ממני.
לאחר תקופה של לחצים מצד המתפללים, ובראשם אלי המזוקן, האברך מקדמת בית הכנסת, החל לומר דבר תורה לאחר המנחה, כשראשו עטוף בטלית ומבטו נעוץ ברצפה, פילפולי תורה בלתי מובנים ואמרות זהר נשגבות, יצאו מפיו והתקבלו בהנהוני ראש אצל השומעים.
אלי, אתה שומע, מגיע לי 'מזל טוב'. דוד מזל טוב, זה בן אני מקווה. ברור ענה דוד, הכל לפי התכנית.
תקשיב אתה חייב להזמין את מרן ראש הישיבה להיות סנדק.
אבל כבר שנים שהוא לא יוצא לסנדקאות הקשה דוד.
זה לא יהיה בעיה, תדבר עם המשב"ק, תסביר לו שאתה יכול לסדר את חריגות הבניה שהם עשו בבנין הישיבה, הם יבואו תהיה בטוח.
בית הכנסת הישן המה אנשים, כל סוחרי השוק הגיעו לברית, דוד עבר אצל כולם וחייבם לעלות. מרן ראש הישיבה החזיק בתינוק, והאברך הצדיק, אמר את הברכות בכוונה עצומה.
אלי הבטיח למשתתפים שאם ישארו לסעודה, יזכו לברכה ממרן ראש הישיבה. המשב"ק שכנע את מרן להישאר לסעודה בהזכירו את הרווח והצלה שיעמוד ליהודים. ראש הישיבה תהה בליבו, למי ילך הרווח, אך ידע היטב מהי ההצלה המדוברת.
אבי הבן דיבר בהתרגשות עצומה, אודות הניסים שראו, איך למרות כל תחזיות הרופאים השחורות, הכל היה בדיוק כפי שראה והבטיח הצדיק היושב כאן עמנו, שהשנים בהם עמל בתורה בפרישות מבני אדם והבלי העולם, הביאו למצב שכל היוצא מפיו יעשה.
דוד המשיך בדבריו, מתעלם ממבטי משפחתו המתפלאים, הוא העדיף להתמקד במבטי המשתתפים האחרים, שהתבוננו באברך הצדיק, שישב ליד ראש הישיבה והחווה בידו בביטול. דוד ביקש בתחינה ממורינו הצדיק ר' צבי חיים קוק לשאת דברים.
אלי התמקד, בהוראות לצלם, הפריים יכלול: ארון קודש, ר' חיים צבי מדבר, מרן מקשיב, ובשום אופן לא את השולחן עם האוכל. "תמונה" תודעה...
שלב א' הסתיים בהצלחה הודיע אלי. בשלב ב' אנו מתקדמים אל המיינסטרים החרדי. בעולם הישיבות נפוצה השמועה, אודות בילוי ליל שישי המועדף. סדר לימוד בן שעתים ומתן שכרה בצידה, כאשר חלק נכבד מהשעתיים, הוקדש לשיעורו של ר' צבי חיים, שכלל אמירות מעורפלות מכל חלקי התורה. השומעים הנלהבים לשכרם, פחות התמקדו בתוכן יותר באווירה, גם הצלם התמקד בכמות ופחות באיכות.
בזכות התקציב שהביא דוד מהעירייה, יצאו בני הישיבות ליום תפילה בקברי צדיקים בצפון, שהסתיים במרחצאות חמים. בכל מקום אילו הגיעו, נתקלו במבטים שואלים, מיהו הרב המלווה בעשרות בני ישיבות.
יעקב בן טוב, הבעלים של רשת המאפיות 'אש תנור' שהתחילה מחנות קטנה בשוק, והתרחבה לכל פינה בישראל, היה מהמתפללים הקבועים בבית הכנסת 'מרחבי רקיע'. למרות הונו הרב, הוא נשאר עממי חם ונלהב, הוא נהנה במיוחד להגיש בליל שישי טשולנט, לבחורי הישיבות ומשתתפי השיעור.
אלי לא התפלא, כאשר ניגש אילו יעקב בן טוב, וביקש לתרום סכום גדול, מעשר מעסקה גדולה. אלי הגיב, שעד כמה שידוע לו ר' צבי חיים אינו מעונין בתרומות, ולא בטוח שהוא בכלל יודע, צורת מטבע מה היא. בכל אופן הוא ישאל את הרב.
למחרת שיתף אלי את יעקב, כמה בוז וסלידה יש לר' צבי חיים מממון, אבל אם יעקב מאוד רוצה, יש לר' צבי חיים הכרת הטוב, לראש הישיבה הגדולה בירושלים, בה למד בעבר.
ההודעה הועברה לראש הישיבה חבר המועצת, אודות הסכום המובטח, ושניתן לפגוש את התורם בשיעור תורה המתקיים בבית הכנסת 'מרחבי רקיע'.
ראש הישיבה ישב בשורה הראשונה בשיעורו של ר' חיים צבי, הקשיב בריכוז והנהן בראשו.
כאשר נפטר גבאי בית הכנסת הזקן, אלי ודוד נכנסו כחברים בעמותת 'מרחבי רקיע'. הם גילו לתדהמתם שכל החנויות מתחת לבית הכנסת, שייכות לעמותה, ומשכרות תמורת סכומים חודשיים גבוהים. הכספים הרבים שימשו את אלי ודוד, לפתיחת כולל לעילוים בלבד. כאשר הדבר המרכזי שהנחה את אלי בקבלת האברכים הינו, התפקיד התורני של אבותיהם, במיוחד כאלה שיצטלמו טוב, כשיגיעו לסיום המתוכנן בקרוב.
לעמותה היה גם, תפקיד חשוב, בהלבנת הכספים המסתובבים ב'מרחבי רקיע', קשה למצוא עמותה עותומנית פעילה, עם חברי עמותה לא פעילים, וחשבון בנק מלא.
תופעת הטפילות היא סוג של "חידה" אבולוציונית. ההפתעה גדולה במיוחד בעיקר בשל העובדה שהעורב נחשב לבעל חיים פיקח, יחסית, ודווקא בחוסר יכולתו להתמודד מול הקוקייה הוא מצטייר כחסר חוש אבחנה לחלוטין.
כמה השערות הוצעו לשרידות הקוקייה, כלומר לאי התפתחות מנגנון הגנה יעיל של העורבים, נגד טפילות הקינון של הקוקייה :
מנגנון "המאפיה" "פרוטקשן"- חוקרי טבע עקבו אחר קנים של פונדקאים בעלי ביצי קוקייה. לאורך המחקר חלק מהפונדקאים זרקו את ביצי הקוקייה וחלקם המשיכו לטפל בגוזל הקוקייה למרות שהוא לא צאצא ביולוגי שלהם. החוקרים מצאו כי שיעור ניכר מהקנים שבהם ההורים זרקו את ביצת הקוקייה נהרסו לעומת קנים שטיפלו בגוזלי הקוקייה אשר ששרדו. יכול להיות שהורי הפונדקאים יודעים שאם יטפלו בגוזלי הקוקייה הסיכוי שהקן שלהם ייהרס יקטן והם מטפלים בגוזל זה מתוך פחד.
מנגנון הלשלשת - מצאו כי הורי הפונדקאים מנקים את הקן ובין היתר מסלקים את הלשלשת מהקן, מלבד הלשלשת של הקוקייה. יכול להיות שהריח של לשלשת הקוקייה מסלק טורפים.
כתבת השער, אודות הרב 'הרואה' שהתפרסמה בעיתוני החג המרכזים. עוררה כמה לשונות רעות, אבל הביאה מאות סקרנים, והזמנות של הרב לשיעורים. בכל שיעור צוות הפקה היה דואג להכל, החל משולחן וכסא כאילו פשוטים, אך כאלה שמצטלמים טוב, ספרים עתיקים וגדולים ועד לתאורה שתאיר את פני הרב. דוד שימש כנהגו ונאמן ביתו של הרב ואלי כמקורבו ויד ימינו.
באחת הנסיעות למסירת שיעור, בעיר מרכזית בדרום. ר' צבי חיים פנה לפתע לאלי, תגיד אלי, אתה יודע שאני גר עדיין בדירת חדר נוראית, ובעוד חצי שנה אני מחויב לעזוב. איך זה שעד היום, לא קיבלתי שקל, מהכספים המסתובבים ב'מרחבי רקיע', גם אישתי כבר חסרת סבלנות, רגע, דוד אתה קיבלת משהו.
אלי קטע אותו במהירות, צחי... אולי אתה רוצה להשאר פה בדרום, אם תעבוד מספיק קשה אולי אפילו תהיה רב עיר.
אלי זה לא הוגן, גמגם ר' צבי חיים בכעס. על הגב שלי אתה מגלגל כספים, אתה לא חושב שגם לי ולדוד מגיע משהו.
באמת, באמת צחי, להזכיר לך על הגב של מי אתה רוכב, אם זה ממש קשה לך, בשניה אני מחזיר את המצב אחורה. רק קח בחשבון שגם בחור הכי נידח בדרום לא יסתכלו עליך. ודוד בכלל בונה על ראשות העיר, אם הכל ימשיך כמתוכנן, הוא יקבל את זה בגדול.
שתיקה מעיקה השתררה במכונית. השיעור התנהל כסדרו, ההמונים והסקרנים הגיעו, הצלמים צלמו, והרב דיבר בטון נמוך ומושפל.
9:30 בבוקר, אלי מתעורר משינה, מבט חטוף בפלאפון מגלה, מספר תלת ספרתי של שיחות שלא נענו, נראה לו של אנשי הקשר שקיימים במכשירו התקשרו. שיחה נכנסת, הלו דוד, מה קרה, מה... מה... טבע... איפה הוא טבע, בירדן, מה הוא בכלל עשה שם. למה הוא לא אמר לנו. אתה בטוח, זה סופי? איזה טירוף, מה נעשה. שניה אני מתלבש ומגיע, אני לא מאמין. ניפגש בבית הכנסת.
ההמונים נהרו ללויה. אלי נראה כמי שחרב עליו עולמו, יכולת הארגון שלו כמו התאדתה, דוד דאג למודעות אבל, ולחסימת הרחוב המרכזי, למרות התנגדות המשטרה. אלי התבונן בתדהמה במדביקי המודעות הענקיות, שבישרו על האבל הכבד, והודבקו מעל מודעות ענק אחרות שבישרו על שיעורו המופלא של 'הרואה'.
אלי התעשת ומיהר לעדכן כמה כתבים, אודות מנהגו של הרב 'הרואה' לטבול 360 טבילות במקור מים חיים, ישנם עוד כמה מנהגים שנהג בסודיות, בענוותנותו הגדולה.
כמה גדולי תורה הוזמנו, להרשים תורמים פוטנציאלים, מחסידי 'הרואה', ולומר דברי הספד.
אלי התבלבל לרגע, כשנשאל אודות הצוואה של הרב, אך מיד עדכן שהצדיק השאיר צוואה, אך ציווה לפותחה רק לאחר השבעה.
בהיות שידעתי...
לכן אבקש מכל דורשי טובתי, לפעול להוצאת כתבי חידושי התורה, אשר עמלתי בהם עוד מנעורי.
וכן להמשיך לקיים את כולל האברכים, ומפעלות החסד בביהכנ"ס 'מרחבי רקיע'.
וכל הטורח בהוצאת ספרי, והדואג להמשכיות מפעלותי, אהיה מליץ יושר עבורו, ואדאג לו לישועות מעל לגדרי הטבע.
ודעו כי המקום הנקרא ביהכנ"ס 'מרחבי רקיע', מקום קודש הוא, בבחינת "כשושנה בין החוחים". וכל מי שיעמול בו בתורה, או יאמר תהילים ואפילו יחשוב מחשבת מוסר אחת במקום זה.
יזכה להארה גדולה ולהתערותא דלעילא "אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמיים".
הנטפל לעמלי תורה
צבי חיים קוק.
צבי חיים קוק.
עורב מאכיל גוזל קוקייה. תמונה שצלמתי לפני כמה שנים.
מעונין מאוד בביקורת.
כל מי שיכתוב ביקורת, יזכה להבטחה אישית מהרב "הרואה" להינצל מהמחלה הנוראה -טפיל האשכולות.
כל מי שיכתוב ביקורת, יזכה להבטחה אישית מהרב "הרואה" להינצל מהמחלה הנוראה -טפיל האשכולות.
8 תגובות
20 תגובות
1 תגובות
11 תגובות
6 תגובות
1 תגובות
20 תגובות
4 תגובות
8 תגובות
9 תגובות
''אהלן יא-מוחמד!''
''וואלה אני רוצה לשפץ את כל הקומה. כמו חדש אני רוצה. כמה יעלה?''
''תשמע יא-חביבי, לשבור הכל יעלה 50 אלף שקל, לבנות שוב לפי התכנית החדשה עוד 50 אלף.''
''יאוואראדי! מאיפה אני אביא את כל זה? יש לי אולי חצי...''
''זה המחיר, 'חביב אלבי' גם ככה אני מפסיד עליך''
''טוב בסדר, יש לי רעיון. תבוא עוד כמה חודשים אני כבר אביא לך את הכל מוכן לשיפוץ.''
----
''עומר יא איבני בוא אליי''
''כן אבויה''
''אתה זוכר שהמופתי דיבר ביום שישי על המתנחלים בחומש ואמרת לי שצריך לעשות משהו בשביל זה?''
''בטח זוכר, כמו עכשיו.''
''חשבתי על מה שאמרת שוב ואני חושב שאתה צודק .''
''אבל אתה בעצמך אמרת שהחיילים של היהודים יהרסו לי את כל הקומה?!''
''יאללה עומר רוח מן הון!''
רקע
''וואלה אני רוצה לשפץ את כל הקומה. כמו חדש אני רוצה. כמה יעלה?''
''תשמע יא-חביבי, לשבור הכל יעלה 50 אלף שקל, לבנות שוב לפי התכנית החדשה עוד 50 אלף.''
''יאוואראדי! מאיפה אני אביא את כל זה? יש לי אולי חצי...''
''זה המחיר, 'חביב אלבי' גם ככה אני מפסיד עליך''
''טוב בסדר, יש לי רעיון. תבוא עוד כמה חודשים אני כבר אביא לך את הכל מוכן לשיפוץ.''
----
''עומר יא איבני בוא אליי''
''כן אבויה''
''אתה זוכר שהמופתי דיבר ביום שישי על המתנחלים בחומש ואמרת לי שצריך לעשות משהו בשביל זה?''
''בטח זוכר, כמו עכשיו.''
''חשבתי על מה שאמרת שוב ואני חושב שאתה צודק .''
''אבל אתה בעצמך אמרת שהחיילים של היהודים יהרסו לי את כל הקומה?!''
''יאללה עומר רוח מן הון!''
רקע
9 תגובות
6 תגובות
עוד שיתוף לפני ש @מ. י. פרצמן תתחרט...
"תפסו אותם!" יודה אומר ונועץ את המזלג בכמה שעועיות בו זמנית.
"כן, שמעתי" אני פחות מעדיפה לאכול את השאריות של הטשולנט. לפני מונחת פרוסת דג שהיתה אטרקטיבית יותר לפני יממה, כשהיתה מונחת על הצלחת החגיגית של שבת. עכשיו מתוך עצלות, אני אוכלת אותה ישר מתוך הקופסא החד פעמית. (איך אנחנו אוכלים לנו ארוחת ערב ודנים בין ביס לביס כאילו זה עוד איזה עניין סתמי, איך עניינים איזוטריים אך בלתי נמנעים מתערבבים להם כל יום כל היום בעניינים אחרים, מהותיים)
"את מי תפסו?" יוסי בן החמש מטפס על הכסא שלידי. הוא היה אמור להיות במיטה עכשיו אבל מה לעשות, הוא ניצל את השנ"צ שלי ונרדם על הספה. אני יכולה להאשים בכך רק את עצמי.
אני מסתכלת על יודה, הוא לועס. חבל שהוא מתכנס אל תוך האדישות שלו ומשאיר אותי לבד בחזית.
"ערבים שברחו", אני בוחרת בתשובה אמיתית.
"מאיזה כלא הם ברחו?" הוא רוצה לדעת.
עכשיו יודה מרים את עיניו סופסוף מהגריסים ומחייך לכיווני, זה לא מצחיק, ממש ממש לא אבל זה מעלה חיוך לא רצוני. התמימות הזאת. שלא תתנפץ, שלא תתנפץ!
"מאיזה כלא הם ברחו?" יוסי לא מוותר.
"הם לא היו בכלא. הם סתם השתוללו" אני קמה לברז לקחת מים. למה יודה לא מאלתר משהו?
"מה הם עשו?" עוד פעם יוסי. כמה קטן ככה סקרן. נו מה יהיה איתו?
"הם הרגו" חד וחלק ונטול תאורים.
"טוב שתפסו אותם" שמח יוסי. "היו צריכים להרוג אותם בחזרה!" כבר יש לו לברנש הצעיר עמדה פוליטית ולכו תתווכחו עם הגיון חותך של ילד.
אבל בעצם... משהו מטריד אותו, "בעצם אסור להחזיר!"
"תפסו אותם!" יודה אומר ונועץ את המזלג בכמה שעועיות בו זמנית.
"כן, שמעתי" אני פחות מעדיפה לאכול את השאריות של הטשולנט. לפני מונחת פרוסת דג שהיתה אטרקטיבית יותר לפני יממה, כשהיתה מונחת על הצלחת החגיגית של שבת. עכשיו מתוך עצלות, אני אוכלת אותה ישר מתוך הקופסא החד פעמית. (איך אנחנו אוכלים לנו ארוחת ערב ודנים בין ביס לביס כאילו זה עוד איזה עניין סתמי, איך עניינים איזוטריים אך בלתי נמנעים מתערבבים להם כל יום כל היום בעניינים אחרים, מהותיים)
"את מי תפסו?" יוסי בן החמש מטפס על הכסא שלידי. הוא היה אמור להיות במיטה עכשיו אבל מה לעשות, הוא ניצל את השנ"צ שלי ונרדם על הספה. אני יכולה להאשים בכך רק את עצמי.
אני מסתכלת על יודה, הוא לועס. חבל שהוא מתכנס אל תוך האדישות שלו ומשאיר אותי לבד בחזית.
"ערבים שברחו", אני בוחרת בתשובה אמיתית.
"מאיזה כלא הם ברחו?" הוא רוצה לדעת.
עכשיו יודה מרים את עיניו סופסוף מהגריסים ומחייך לכיווני, זה לא מצחיק, ממש ממש לא אבל זה מעלה חיוך לא רצוני. התמימות הזאת. שלא תתנפץ, שלא תתנפץ!
"מאיזה כלא הם ברחו?" יוסי לא מוותר.
"הם לא היו בכלא. הם סתם השתוללו" אני קמה לברז לקחת מים. למה יודה לא מאלתר משהו?
"מה הם עשו?" עוד פעם יוסי. כמה קטן ככה סקרן. נו מה יהיה איתו?
"הם הרגו" חד וחלק ונטול תאורים.
"טוב שתפסו אותם" שמח יוסי. "היו צריכים להרוג אותם בחזרה!" כבר יש לו לברנש הצעיר עמדה פוליטית ולכו תתווכחו עם הגיון חותך של ילד.
אבל בעצם... משהו מטריד אותו, "בעצם אסור להחזיר!"
5 תגובות
9 תגובות
11 תגובות
קודם כל נדבר על הספר. אחר כך על הסיבות שבגללן אני שמחה שבנותי קוראות אותו.
"בחצר האחורית" הוא ספר ילדים מקסים ומנוקד, שגם מבוגרים ימצאו בו עניין.
מבנה:
גוף ראשון לפי התור. בפרק אחד מספר יוני, ובפרק אחריו - אחותו ניני. בין לבין יש הרבה פתקים ורשימות של יוני, ובראש כל פרק - איור מתוק עם קריצה של הומור.
זמן:
הסיפור מתרחש במהלכו של קיץ אחד, וכמו שמתאים לספר ילדים, כתוב בסדר כרונולוגי.
עלילה:
משפחת שחר עולה בגורל ונבחרת לנהל את היריד השכונתי. יוני עובד קשה מאוד להשיג רעיונות לדוכנים, לחלק מטלות ולפתור את כל הבעיות שצצות, אבל הן - כמו צפרדעי מצרים - רק הולכות ומתרבות. בגדול אפשר לומר שעל כל בעיה שיוני פותר, נולדות בפרק הבא עוד שתיים. חלקן מצחיקות, חלקן עצובות. כולן כתובות בשפה חכמה ורגישה.
בסופו של דבר יוני נאלץ, בצער רב, להתפוטר מתפקיד ניהול היריד. השכן בושקיבוסקי, אבא של הבן-יחיד הכי מפונק בשכונה - אברהם ישעיהו המכונה 'שישקי בושקי', מודיע ליוני בנחישות וברגישות כי מעתה והלאה, המושכות נלקחות מידיו.
בין לבין, ניני אחותו של יוני מסתבכת בהסברים מול חברותיה, איפה אבא שלה ולמה הוא לא בבית. היא גם מתעניינת בתחיה, הילדה הכי מוזנחת בשכונה, ואפילו מנהלת מעקב מרשים עם כל החברות, כדי לגלות איפה תחיה גרה ועם מי.
הסוף טוב: היריד מתקיים, והוא היריד הכי-הכי בתולדות הירידים כולם!
קצת על מה שמאחורי החצר:
כדי לסקור את הספר, נאלצתי לערוך אחריו חיפושים בבית. הוא נמצא במיטתה של בת כיתה ג' שלי. ולהלן הסיבות, למה שמחתי שהילדה קוראת את הספר (למדתי מיוני שחר, לערוך רשימות מסודרות...):
א. כי הוא מלא וגדוש באינטלגנציה רגשית. מהפרק הראשון ועד לאחרון. מודעות עצמית, התנהגות חברתית, כללים של נימוס ואינטראקציות בין-אישיות. כל מה שהייתי רוצה שהילדה תדע על איך מתנהגים, כתוב שם.
יוני וניני לומדים שמותר לטעות וצריך לתקן. לומדים איך להתמודד עם כשלונות ולהמשיך הלאה. לומדים לחשוב על השני. בשתי מילים: מידות טובות.
ב. כי הוא חווייתי ומעניין ומצחיק וכתוב בעברית מצויינת.
תוך כדי כתיבת הסקירה, התברר שהעותק שהנחתי לידי כדי לדפדף בו, נסחב משם בידי בת כיתה ח' (והוחזר אלי אחר כבוד). ולהלן הסיבות, למה אני שמחה שהנערה שלי תקרא את הספר:
כי אלו לא 'ניני' ו'יוני', אלא חברות יקרות שלה ושלי.
כי כמעט בכל כיתה היום, יש ילד או ילדה להורים גרושים, בהווה או בעבר.
כי סביבי יותר מאחת ומשתיים נשים נפלאות, שנאלצו לפרק את הבית שבנו בתקווה ובעמל.
והן לא 'תופעה' ולא 'בחצר האחורית'. הן חלק בלתי נפרד מאיתנו. מהקהילה, מהחברה, מהמגזר. אנחנו רוצים לקרוא אותן ואת ילדיהן. להבין איך הם מרגישים בכל מיני מצבים. לא רוצים לשלוח אותם מעבר לגדר.
לכל החוששים - אין בספר
*
ברוך השם, כתיבת הסקירה לוקחת קצת זמן, ובינתיים מגיעה בת כיתה ו' ושולחת גם היא יד אל הספר. כשהסיפור התחיל להתפרסם בעיתון 'ילדים', היא הייתה בת 10. קראה כמה פרקים, ולא ממש הבינה מה העניין של יוני וניני האלו, או למה אבא שלהם לא בבית.
היום, אחרי שהסיפור הסתיים, היא כבר יודעת. כמו שיש ילדים עם צליאק ויש ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ויש ילדים יתומים ויש ילדים עניים ויש ילדים עשירים, יש גם ילדים שאבא ואמא שלהם לא גרים באותו בית. למה? מכל מיני סיבות. בדרך כלל הורים גרים ביחד, אבל קורה שאין ברירה ונאלצים להפרד.
והיא יודעת שהילדים של ההורים האלו יכולים להיות בדיוק כמו כל ילד אחר - חכמים, מצחיקים, ובעיקר: חיים וקיימים.
תודה, @dvory , על כל כך הרבה דברים שאמרת במקומי לבנות שלי, בספר הזה.
בחצר האחורית, הוצאת 'יפה נוף' תשפ"ב. 307 עמודים בכריכה קשה.
ו... תגלית לסיום: יש בסוף הספר כמה דפי בונוס עם הוראות, מפת היריד, מתכון לחביתה של יוני והדרכה איך לערוך רשימות סודיות.
"בחצר האחורית" הוא ספר ילדים מקסים ומנוקד, שגם מבוגרים ימצאו בו עניין.
מבנה:
גוף ראשון לפי התור. בפרק אחד מספר יוני, ובפרק אחריו - אחותו ניני. בין לבין יש הרבה פתקים ורשימות של יוני, ובראש כל פרק - איור מתוק עם קריצה של הומור.
זמן:
הסיפור מתרחש במהלכו של קיץ אחד, וכמו שמתאים לספר ילדים, כתוב בסדר כרונולוגי.
עלילה:
משפחת שחר עולה בגורל ונבחרת לנהל את היריד השכונתי. יוני עובד קשה מאוד להשיג רעיונות לדוכנים, לחלק מטלות ולפתור את כל הבעיות שצצות, אבל הן - כמו צפרדעי מצרים - רק הולכות ומתרבות. בגדול אפשר לומר שעל כל בעיה שיוני פותר, נולדות בפרק הבא עוד שתיים. חלקן מצחיקות, חלקן עצובות. כולן כתובות בשפה חכמה ורגישה.
בסופו של דבר יוני נאלץ, בצער רב, להתפוטר מתפקיד ניהול היריד. השכן בושקיבוסקי, אבא של הבן-יחיד הכי מפונק בשכונה - אברהם ישעיהו המכונה 'שישקי בושקי', מודיע ליוני בנחישות וברגישות כי מעתה והלאה, המושכות נלקחות מידיו.
בין לבין, ניני אחותו של יוני מסתבכת בהסברים מול חברותיה, איפה אבא שלה ולמה הוא לא בבית. היא גם מתעניינת בתחיה, הילדה הכי מוזנחת בשכונה, ואפילו מנהלת מעקב מרשים עם כל החברות, כדי לגלות איפה תחיה גרה ועם מי.
הסוף טוב: היריד מתקיים, והוא היריד הכי-הכי בתולדות הירידים כולם!
קצת על מה שמאחורי החצר:
כדי לסקור את הספר, נאלצתי לערוך אחריו חיפושים בבית. הוא נמצא במיטתה של בת כיתה ג' שלי. ולהלן הסיבות, למה שמחתי שהילדה קוראת את הספר (למדתי מיוני שחר, לערוך רשימות מסודרות...):
א. כי הוא מלא וגדוש באינטלגנציה רגשית. מהפרק הראשון ועד לאחרון. מודעות עצמית, התנהגות חברתית, כללים של נימוס ואינטראקציות בין-אישיות. כל מה שהייתי רוצה שהילדה תדע על איך מתנהגים, כתוב שם.
יוני וניני לומדים שמותר לטעות וצריך לתקן. לומדים איך להתמודד עם כשלונות ולהמשיך הלאה. לומדים לחשוב על השני. בשתי מילים: מידות טובות.
ב. כי הוא חווייתי ומעניין ומצחיק וכתוב בעברית מצויינת.
תוך כדי כתיבת הסקירה, התברר שהעותק שהנחתי לידי כדי לדפדף בו, נסחב משם בידי בת כיתה ח' (והוחזר אלי אחר כבוד). ולהלן הסיבות, למה אני שמחה שהנערה שלי תקרא את הספר:
כי אלו לא 'ניני' ו'יוני', אלא חברות יקרות שלה ושלי.
כי כמעט בכל כיתה היום, יש ילד או ילדה להורים גרושים, בהווה או בעבר.
כי סביבי יותר מאחת ומשתיים נשים נפלאות, שנאלצו לפרק את הבית שבנו בתקווה ובעמל.
והן לא 'תופעה' ולא 'בחצר האחורית'. הן חלק בלתי נפרד מאיתנו. מהקהילה, מהחברה, מהמגזר. אנחנו רוצים לקרוא אותן ואת ילדיהן. להבין איך הם מרגישים בכל מיני מצבים. לא רוצים לשלוח אותם מעבר לגדר.
לכל החוששים - אין בספר
ולא שום דיבור על הסיבה שגרמה לאבא לעזוב את הבית. הוא 'נקי' לחלוטין, ועוסק רק במצב הנתון, בו ילדים גרים לבד עם אמא, והולכים מדי פעם לפגוש את אבא.
*
ברוך השם, כתיבת הסקירה לוקחת קצת זמן, ובינתיים מגיעה בת כיתה ו' ושולחת גם היא יד אל הספר. כשהסיפור התחיל להתפרסם בעיתון 'ילדים', היא הייתה בת 10. קראה כמה פרקים, ולא ממש הבינה מה העניין של יוני וניני האלו, או למה אבא שלהם לא בבית.
היום, אחרי שהסיפור הסתיים, היא כבר יודעת. כמו שיש ילדים עם צליאק ויש ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ויש ילדים יתומים ויש ילדים עניים ויש ילדים עשירים, יש גם ילדים שאבא ואמא שלהם לא גרים באותו בית. למה? מכל מיני סיבות. בדרך כלל הורים גרים ביחד, אבל קורה שאין ברירה ונאלצים להפרד.
והיא יודעת שהילדים של ההורים האלו יכולים להיות בדיוק כמו כל ילד אחר - חכמים, מצחיקים, ובעיקר: חיים וקיימים.
תודה, @dvory , על כל כך הרבה דברים שאמרת במקומי לבנות שלי, בספר הזה.
בחצר האחורית, הוצאת 'יפה נוף' תשפ"ב. 307 עמודים בכריכה קשה.
ו... תגלית לסיום: יש בסוף הספר כמה דפי בונוס עם הוראות, מפת היריד, מתכון לחביתה של יוני והדרכה איך לערוך רשימות סודיות.
2 תגובות
17 תגובות
10 תגובות
1 תגובות
12 תגובות
10 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- דירת גן ירושלים
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
דירת נופש ענקית ומפנקת בלב ירושלים
דירת נופש משופצת מהיסוד, ברמה הגבוהה ביותר, 5...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
אהבת את הפורום? שתף>>
Reactions: תלתלית, וייס1, איש חדש ועוד 11 משתמשים14 //