קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 78
    • ת
    שיר שֶׁאַפִּיל עָלַי עֵץ.
  • תילה. //
    • אֵין דָּבָר
    שֶׁיּוּכַל לְמַלֵּא בִּי אֶת הַחֶסֶר הַזֶּה;
    הַצּוֹעֵק.
    אֵין דָּבָר שֶׁיּוּכַל לִצְעֹק
    כְּנֶגְדּוֹ חָזְרָה.
    לְרַפֵּא בּוֹ.

    אֵין דָּבָר.
    אֵין
    דָּבָר שֶׁיּוּכַל לְמַלֵּא בִּי.
    כִּי הֶעָבָר אֵינוֹ נִתָּן לְשִׁנּוּי אֵינוֹ
    יָכוֹל לְהִבָּנוֹת שׁוּב.
    הוּא אֵינוֹ.

    וְכָל שֶׁנֶּחֱסָךְ מִמֶּנִּי אָז
    לֹא יוּכַל לָשׁוּב לְהִתְחַדֵּשׁ.
    לֹא יוּכַל כִּי אֵין מִי שֶׁיִּצְעַק כְּנֶגְדּוֹ
    חָזְרָה.

    אֵין כְּבָר תֹּקֶף לְמִלִּים.
    כִּי אֵין מִי שֶׁיְּמַלֵּא.

    חֲסֵרָה לִי רַק הוֹכָחָה אַחַת רַק
    הִיא יְכוֹלָה
    לְמַלֵּא בִּי אֶת הֶחָסֵר.
    לֹא מִלִּים.
    לֹא חִבּוּק וְכוֹס שְׁתִיָּה חַמָּה.
    לֹא אֵלּוּ יְמַלְּאוּ בִּי אֶת הַחֶסֶר
    לֹא אֶת הֶעָבָר.

    כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁיְּמַלֵּא בִּי אֶת הַחֶסֶר כִּי
    לְעוֹלָם לֹא תַּרְשׁוּ

    שֶׁאַפִּיל עָלַי עֵץ.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, שמואל אגסי, rrrrrrrrrrrrrr ועוד 5 משתמשים8 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צביה ר.
    צביה ר.
    תודה תילה. ההסבר מיוחד, וכואב, ואין מילים.
  • 72
    • א
    שיתוף - לביקורת בנק השקרים
  • אינפרא //
    • האמת היא חסרת יומרות.
    אי אפשר להתכחש לה באיזה שהוא אופן.
    מלבד שקר - כמובן.
    אך הוא לא שקרן בכלל.
    יעידו על כך השכן ממול, אשר חוץ מהפעם ההיא, אשר שינה מן האמת בגלל דרכי שלום על הפיצוץ בצנרת שקרה לא באשמתו בכלל. מי ידע שזאת הצנרת של השכן? הוא סתם הלך בתמימות, וסתם פתאום הוא שמע דזזזז מוזר. השכן הקשיש אשר חוץ מן כמה פעמים בהם שיקר לתועלת, מכך שילדיו לא יסבלו משבט לשונו של הקשיש - לא שיקר לו מעולם, וכמובן לאישתו אשר חוץ מכמה עקצוצים לא נרשמה דחיה חריגה בחשבון השקרים.
    אך לבסוף, מנהל הבנק אותת לו על הוצאה חריגה. קרי - שקר.
    הוא לא האמין, כזאת חריגה מתחת לאפו? הוא פנה לסניף הבנק הקרוב לבירור הטעות. קרי - מצפון.
    בסניף הבנק לא הבינו את מבוקשו, הם אותתו לו אך הוא לא פנה אליהם להקשיב ולו לרגע. הם היו אדישים, כמו כל סניף בנק כלשהו, והוא חש את עצמו במצוקה.
    בחמת זעם החליט לנתק כל קשר עם הבנק.
    בשלב ראשון - כל חשבונות הבנק המלאים בקיצורי דרך כלשהם והעלמות, נמחקו בזעם נקמני.
    עם מנהל הבנק מחק כל קשר, וטרטוריו הושתקו בבולמוס זעפני.
    כדי להקניט את הבנק עבר לבנק המתחרה. קרי - שקרים.
    הבנק המתחרה היה הרבה יותר נוח. עם מלא פלוסים ובונוסים עבים, ומעטפת מלאת החלקה מבוצים אפשריים. היא הייתה כל כך חלקלקה, עם לשון ארוכה שחומסת כל גרגיר אמת.
    לא היה אכפת לו לשקר במצח נחושה על כך שבכלל היה ברחוב הסמוך, בשעה שבאמת היה נתון במין זעם נקמני. במעטפת השירותים שמציע הבנק היה נתון תירוצים שונים לשלל מקרים ותרחישים.
    הוא השתמש בכולם.

    טרטור טלפון קטע מערכת שקרים עבה במיוחד.
    לשלם.
    אגלי זיעה נטפו ממצחו כאשר ראה את מסכת התשלומים הענפה, שעליו לשלם בו היום. 'לא יאוחר מ14:00' הוסבר במתק לשון.
    הוא נפל ארצה בעילפון.
    הגיע עת תשלום.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: בת., שירת הכוכבים, בובה בובה ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 84
    • ה
    שיתוף - לביקורת החלום שלי
  • הנשר הקטן //
    • החלום שלי הוא,
    להגיע לגיל שבעים,
    להסתכל אחורה בסיפוק,
    אל כל השנים שעברו,
    ולחייך.
    אני רוצה לדעת,
    שתמיד עשיתי את הנכון ביותר,
    שתמיד רציתי את מה שעשיתי,
    שלא בזבזתי את הזמן שלי פה,
    שהייתי משמעותי,
    שתרמתי,
    שהשארתי משהו פה בעולם.
    אני רוצה לדעת,
    שתמיד הייתי פה
    בשביל האנשים שקרובים אליי,
    לחייך,
    לתמוך,
    לעזור,
    לתת.
    אני רוצה לדעת,
    שהייתי נאמן לעצמי,
    למי שאני,
    לתכונות שלי,
    לשאיפות שלי,
    לרצונות שלי,
    למה שטוב לי.
    נאמן למקור,
    כמו שנוצרתי.
    אני רוצה לדעת,
    שלא בגדתי בתוכנית האלוקית.
    שלא החלפתי
    עיקר בטפל,
    אור בחושך,
    חיי עולם בחיי שעה.
    שלא נפלתי קרבן,
    לחיצוניות ולשטחיות.
    אני רוצה לדעת,
    שתמיד עשיתי
    נחת רוח ליוצרי,
    שפעלתי
    למען ריבוי כבוד שמיים,
    שעבדתי אותו
    בשמחה ובטוב לבב.
    אני רוצה לדעת,
    שאף פעם לא עמדתי במקום,
    שתמיד הייתי
    בהתקדמות,
    בעלייה,
    בצמיחה.
    אני רוצה להגיע לגיל שבעים,
    אהוב למעלה ואהוב למטה.
    בלי קפידות,
    בלי מריבות,
    בלי חובות.
    לא של אחרים עליי,
    ולא שלי על אחרים.
    להסתכל אחורה בסיפוק,
    לחייך,
    ולהמשיך את כל זה
    עד מאה ועשרים.
    זה החלום שלי.
    אין אף אחד בעולם
    שיכול להגשים לי אותו,
    חוץ ממני.
    אין הדבר תלוי אלא בי.
    גיל שבעים זה עוד הרבה זמן,
    עד אז אני צריך
    כמה שאפשר,
    לחיות ת'חלום.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, rrrrrrrrrrrrrr, אבינועם גולדברג ועוד 9 משתמשים12 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ביזנסטורי - אילה
    יפה מאד! כדאי רק לחלק לפסקאות, וחלק מהשורות שחוזרות על עצמן - להוריד או לתמצת.
  • 54
    • ש
    שיתוף - לביקורת לבנה
  • שמואל אגסי //
    • הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי וְשָׁמַיִם פָּגַשְׁתִּי,

    כֵּהִים וּשְׁחוֹרִים יוֹתֵר מִשֶּׁזָּכַרְתִּי,

    וּפֹה וְשָׁם צָפוּ עֲנָנִים,

    עַנְנֵי צֶמֶר – זֶפֶת, קְטַנִּים וּצְמוּקִים.

    הָרְחוֹב שׁוֹמֵם, רֵיק מֵאָדָם,

    תָּפְסוּ מַחְסֶה, בָּרְחוּ לְאֵי שָׁם,

    וַאֲנִי שָׁם בּוֹדֵד, וְכָבֵד הָאֲוִיר,

    וְלַח הוּא מְאוֹד, עוֹמֵד וּמָרִיר.

    וְעוֹדִי מִתְבּוֹסֵס, נִפְעָרוֹת הֵן שְׂפָתַי,

    וַעֲשׂרוֹת כּוֹכָבִים עוֹלִים בְּעֵינַי,

    וּבֵינֵיהֶם עוֹמֵד לוֹ, כָּסוּף וּבָהִיר,

    כּוֹכַב לְבָנָה נוֹצֵץ וּמַזְהִיר,

    הִבַּטְתִּי בּוֹ, וּמַבָּט הוּא הֶחֱזִיר,

    וְשָׁחוֹר הַשָּׁמַיִם הָפַךְ לְמַצְהִיר,

    וְגַלִּים שֶׁל נֹגַהּ סָבִיב לוֹ נדְּפוּ,

    וְנִדְמֶה לִי הָיָה שֶׁגַּם בִּי הֵם נָגְעוּ.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: חוה אייזן, אבינועם גולדברג, קראנצ' פיסטוק ועוד 13 משתמשים16 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמואל אגסי
    תודה על המחמאות ועצות הייעול החשובות. מדעית אני בטוח שלא, אבל המדע לא כל כך מעניין אותי.....
  • 87
    • ל
    שיתוף - לביקורת על טראומות אמיתיות
  • ליליאן //
    • כשנפלתי
    והגעתי
    לתהומות שלא הכרתי
    וידעתי שהם קימיים
    אבל את כל האזהרות
    העדפתי
    לשכוח

    כשלא רציתי לחיות
    והמשכתי
    יום ועוד יום
    כעסתי.
    ומישהו
    החזיק אותי פה
    בכח.

    כשכולם התיאשו
    ואני עוד יותר
    יש מישהו
    שלא
    נתן לי
    לברוח.


    כשאני הנאשם
    ואני הקטגור
    אני המושבעים
    ואין
    מליץ יושר
    לשכנע
    אותי
    לסלוח

    כשכל צעד שניסיתי לעשות
    נתקל בחומות
    והאימה, לא אשכח,
    נועלת בריחים
    ולא
    נותנת
    לפתוח

    כשבכל העולם
    כולו
    לא מצאתי
    מישהו
    אחד
    לבטוח

    כשפתאום לרגע
    ראיתי איזה אופק
    מעבר לבועה המנותקת שלי
    מצמצתי.
    כמעט לא יכולתי
    להרשות
    לעצמי
    לשמוח.

    כשדברים מסתדרים
    ואנשים חדשים
    כמעט לא שמתי לב
    איך
    הוא גרם לי
    לחזור
    לפרוח

    (היה סיום. מחקתי אותו. מתלבטת איך לסיים)
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: eli7123, kshir, אוראל סולטן ועוד 13 משתמשים16 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    איזה שיר מיוחד! מתאר בהרחבה, בצורה נוגעת. אני ממש הרגשתי הזדהות עמוקה... וואו! גם אני...
  • 117
    • א
    שיתוף - לביקורת לא מפחדת מה יגידו
  • איוליס //
    • אֲנִי נוֹרְמָלִית, לִפְעָמִים
    לֹא מְשַׂחֶקֶת עַל אֲנָשִׁים
    אוֹמֶרֶת בַּפַּרְצוּף,
    שׁוֹתֶקֶת בְּלִי תֵּרוּץ

    אוּלַי טִפָּה שׁוֹנָה
    מְבַלְבֶּלֶת אֶת הַסֵּדֶר
    מִתְבַּלְבֶּלֶת מֵהָעֵדֶר,
    לֹא מְפַחֶדֶת מָה יַגִּידוּ,
    שׁוֹאֶלֶת, מָה יַגִּיד הוּא

    אֲנִי מְחֻבֶּרֶת לָה'
    אוֹמֶרֶת תְּהִלִּים
    אוֹהֶבֶת אֶת הַפְּסוּקִים
    זֶה מִלִּים שֶׁל אֱלוֹקִים

    תּוֹדָה, אַבָּא
    שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת
    אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ
    עוֹשָׂה מִמֶּנָּה תְּפִלָּה
    שֶׁמֵּהָאֹפִי שֶׁלִּי, שֶׁיָּצַרְתָּ
    אֶתֵּן רַק טוֹב
    אַמְשִׁיךְ לְהִתְקָרֵב,
    וְלֶאֱהֹב
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ילדה של אמונה !!!, חוה אייזן, אבינועם גולדברג ועוד 19 משתמשים22 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יוסף יצחק פ.
    האהבה והחיבור לה'. לא צריך יותר מזה.
  • 39
    • י
    שיתוף - לביקורת זְמַן לַעֲצֹר וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ
  • יהלום-יצירות מלוטשות //
    • דַּוְקָא בְּיָמִים אֵלּוּ

    כְּשֶׁהָעֹמֶס וְהַחֹם נִמְהָלִים
    הַלֵּב מְחַשֵּׁב לְהִתְפַּקֵּעַ
    וְהַשֵּׂכֶל רַק דּוֹהֵר קָדִימָה

    זְמַן לַעֲצֹר וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ
    לַבַּיִת שֶׁלְּךָ, אַבָּא


    דַּוְקָא בְּשָׁעוֹת אֵלּוּ

    כְּשֶׁסּוֹגֵר מִכָּל כִּוּוּן
    אַשְׁמָה מַמְשִׁיכָה לְהַצְלִיף
    עַל לֵב שֶׁלֹּא אָבֵל

    זְמַן לַעֲצֹר וּלְהַרְפּוֹת
    לְהִזָּכֵר בְּטוֹב
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: חוה אייזן, אוראל סולטן, אבינועם גולדברג ועוד 4 משתמשים7 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    כל כך יפה, פשוט, אמיתי ונוגע. כמו תמיד... תודה!
  • 3 4 5 9K
    • הספרן
    מידע שימושי אשכול האתגרים
  • הספרן //
    • באשכול הזה אשתדל ב"ה לרכז כמה שיותר אתגרים שהועלו בקהילת כתיבה
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: נצנוץ✨, הבזק של שפיות, ברכת הגשם ועוד 19 משתמשים22 //
    98 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    https://www.prog.co.il/threads/%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%94-%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%...
  • 2 687
    • 7
    דיון נספר לאתגר - רגתא הביתך כופה
  • 7שבע7 //
    • לאתגר:
    www.prog.co.il

    אתגר - רגתא הביתך כופה

    "הליחס, הם העשה?" אוה בבותסה, אל חוטב נכאש ונף וילא. "ניא יל נועש," לצנתה, תימומדא תממחם תא וינף. רגע, לאיזה פורום הגענו? פורום כתיבה מקצועית, לא? בעברית, הלא כן? אכן כן. אבל אחת היכולות שלנו ככותבים היא לשחק במילים, למצוא ולהמציא מילים שיקבלו משמעות משל עצמן, משמעות שתרגש את הקורא גם אם לפני...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    • תודה
    Reactions: yael305, אוראל סולטן, ח.ד. וחלק ומשתמש 1 נוסף4 //
    30 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    התכוונתי לקטע המקושר (ביש מזלי גרם לכך שאסיים אותו יומיים לאר כלות רגתאה...)...
  • 21
    • I
    שיר מסובב את העולם
  • ilan p //
    • איך הוא מסתובב כל היום
    ומסובב את כולם
    אין לו זמן
    אבל כל הזמן שלו
    הוא מנהל את העולם
    ואין לבלבלו

    די כבר ,,,,תעצור !
    והוא לא עוצר לרגע
    חזק
    מתוקתק
    חמקמק
    אין אצלו יגע

    ואז צעקתי ,,,,,,,,
    חכה רגע
    אל תשאיר אותי לבד
    איזה חבר אתה ???
    כולם סופרים אותך
    ואתה לא סופר אף אחד ?

    בוקר טוב !!
    קום כבר תתעורר
    אני לא ביבי ולא טראמפ
    אני ה* שעון*
    שאותך מנסה לעורר
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, אוראל סולטן, ח.ד. וחלק ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 318
    • א
    שיתוף - לביקורת סופו של סלט שכוח במקרר
  • איש המילה הכתובה //
    • זה התחיל לפני שנתיים, עם סלט חצילים בתחמיץ שנשאר במקרר משבת.
    השארתי אותו שם, חמוץ וכועס כמו שהוא.

    אמרתי שאוכל אותו במהלך השבוע, ביום שני או שלישי, או מתי שלא ייפול היום הזה בשבוע שהיא מבשלת, כפי שהיא לא יודעת. היום העצוב הזה בו אנחנו נהנים ממעשי ידיה להיחנק.

    הבעיה היא שבדיוק בשבוע הספציפי הזה, היום הזה לא הגיע. מה שהותיר את החצילים בתחמיצם עד היום.

    קופסת הפלסטיק האומללה החלה אט-אט לרעוד כמו חבית יין תוססת. עכשיו לך תשטוף דבר כזה. אם הייתי מסוגל לזה, כבר הייתי עובד במחלקת התברואה של העירייה. שמעתי שעושים שם כסף טוב.

    "אתה לא מצפה שאני אשטוף את המפגע הזה", היא הבהירה לי.

    "דווקא כן", חשבתי לעצמי, "בדיוק כמו שאת מצפה שאני אוכל את המפגעים הקולינריים שלך ביום הזה בשבוע". חשבתי. לא אמרתי. אם היה לי את האומץ לומר לה, כבר הייתי עובד בתור מנקה חלונות בצד החיצוני של גורדי שחקים בדובאי. שמעתי שעושים שם כסף טוב.

    החלטתי להתעלם, לתת לזמן לעשות את שלו. בדרך כלל היא נשברת בסוף מתישהו בין פורים לפסח ושוטפת את המפגע התורן במקרר.
    הפעם זה היה שונה. היא החליטה ללכת איתי עד הסוף. גם שני הפסחים שעברו עלינו לטובה לא הועילו. החצילים עדיין שוחים בתחמיצם, כמקק השוחה בביוב, ואין מושיע לו.

    אך באופן מפתיע, בחודשים האחרונים חל מפנה מסעיר: החצילים התחילו להנביט חיים חדשים.
    מה שהתחיל במרבד ירקרק בשכבת התחמיץ העליונה, התפתח עד מהרה לעלעלים קטנטנים שהפכו לחצלצלים קטנים בטעם גן עדן.

    באתי להמליץ לכם לנסות את זה בבית, אלא שאז הגיע היום הזה בשבוע, והיא הכינה מהחצילים האלה סלט בתחמיץ. אם נשפוט לפי איך שהוא נראה וטועם, הוא יישאר במקרר לעשור הקרוב, ולא, הוא כבר לא יוליד חיים חדשים אף פעם!
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: T;), אימון- והנחייה בNLP, Tamar171 ועוד 41 משתמשים44 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אוראל סולטן
    תודה רבה על המחמאה... משהו בסגנון הכתיבה וההומור הרגיש לי קצת אחר. לא יודע בדיוק מה. אולי...
  • 177
    • %
    שיתוף - לביקורת הלכתי לעיבוד.
  • %תמר% //
    • אֶתְמוֹל יָשַׁבְתִּי מוּלֵךְ
    וְלֹא הָיָה לִי מִלִּים כִּי-

    הֵם הָלְכוּ לְאִבּוּד.
    וּמוֹלֵךְ,
    מוּל כָּל הַמֶּלֶל הַזֶּה,
    רָצִיתִי לָלֶכֶת לְשָׁם גַּם.

    וְהָיָה לִי נוֹרָא
    לָשֶׁבֶת מוּלֵךְ
    בְּלִי מִלִּים.

    מִלִּים שֶׁלָּךְ קָפְצוּ בְּפִיךְ,
    הִשְׁתַּעְשְׁעוּ בְּאֹדֶם לְשׁוֹנֵךְ.

    וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ
    לְאַבֵּד אוֹתָם
    גַּם לָךְ.

    תָּמִיד אַהֲבַת מִלִּים
    מִכָּל סוּג,
    וְצוּרָה.
    וְכַמּוּת.

    הִשְׁתַּמַּשְׁתְּ בָּהֶן
    בְּכָל הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לָךְ
    וְיֵשׁ לָךְ מֵהַכֹּחַ הַזֶּה,
    מֵהַדִּבּוּר.

    תָּמִיד הָיִיתִי כָּמוֹךְ,
    לֹא בְּדִיּוּק. כִּי

    חִבַּקְתִּי מִלִּים,
    וְגַם סָלַדְתִּי מֵהֶן. כִּי אַתְּ.

    חִבַּקְתִּי-
    לֹא אֶת כֻּלָּן.
    לֹא מִכָּל סוּג.
    וְשָׂנֵאתִי חִדּוּד לְשׁוֹנֵךְ.

    וּמִלִּים שֶׁלִּי, שֶׁחִבַּקְתִּי,
    הָלְכוּ מִמֶּנִּי אֶתְמוֹל.
    לְאִבּוּד.

    הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הִפְסַקְתְּ לְדַבֵּר,
    הֵרְפֶּת מִמֶּנִּי.

    וְיָכֹלְתִּי לָלֶכֶת מִמֵּךְ
    אָז-
    יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ תַּ'מִּילִים,
    לְהַחֲזִיר אוֹתָן. בְּקִצּוּר,
    הָלַכְתִּי לְאִבּוּד.

    כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְשָׁם
    מִלִּים חָזְרוּ אֵלַי וְ-
    עֲדַיִן לֹא חָזַרְתִּי בְּעַצְמִי,

    אֲנִי בְּאִבּוּד.

    וּמִלִּים שֶׁלִּי
    יַחַד אִתִּי,

    בְּעִבּוּד.


    --
    תמר.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ליליאן, חוה אייזן, TzipiR ועוד 21 משתמשים24 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    %
    %תמר%
    תודה.
  • 186
    • ח
    שיתוף - לביקורת אפילו כותרת מוצלחת לא מצאתי
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    כשהספורט היחיד שלי הוא סיבוב בקניון מזארה ל-H&M.
    כשאני לא מוצאת את הארנק, והוא, כמובן, נמצא בתיק, בדיוק במקום שהנחתי אותו.
    כשאני מעבירה אשראי ושוכחת לקחת את הכרטיס.
    כשאני לא מחכה לשייק ב"רי-בר", כי יש תור ארוך מדי.
    כשאני עולה לאוטובוס ואין אפילו מקום לעמוד.
    כשאני חוזרת הביתה ונזכרת ששכחתי לקנות גרביים.
    כשהדברים שכן קניתי לא מחייכים אליי.
    כשהסבלנות שלי נגמרת עוד לפני שהתחילה.
    כשאני מדליקה בטעות את המכונה לתכנית של שלוש שעות.
    כשאני אוכלת בייגלה בתור מנה ראשונה, עיקרית וגם קינוח.
    כשאני מבזבזת את כל הקלוריות של היום על כמה בורקסים.
    (וכמובן, כשאני שוב לא מוצאת את הארנק, והוא שוב נמצא, בדיוק שם).
    כשהנהג סוגר את הדלת של האוטובוס לפני שהוא בכלל נותן לעלות.
    כשאני מוצאת חור בחצאית הכי יפה שלי, ואין לי מושג איך זה קרה.
    כשאני נושכת, במקום תפוח, את הלשון.
    כשהטעם של הסוכר מוזר.
    כשכולם סביבי נראים כאילו עברו מתקפת זבובים.
    כשאני מתרגזת, עוד לפני שאני יודעת למה.
    כשנגמרת המשחת שיניים, וגם המברשות נעלמו, והחנויות כבר סגורות.
    כשהסתימה הזמנית בכיור הופכת לסתימה קבועה.
    כשאני מחייכת לעצמי במראה והחיוך יוצא כל כך עקום שזה מפחיד אותי.
    כשאני מפחדת לכתוב את המשפט הבא.
    כשאפילו הצ'אט לא מצליח להבין את ההומור הדק והעדין שלי.

    כשהכול פשוט לא מסתדר הכי טוב שאפשר,
    וזה הדבר היחיד שהוא כן טוב.
    כשהלב שלי כואב אבל אני לא מצליחה להרגיש אותו.

    *מוקדש לכל הלבבות השבורים שמתחפשים להיסח הדעת.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ספרות בנשמה, מיריכ, Sara led ועוד 16 משתמשים19 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    אהבתי, לא את מה שלא הסתדר, כמובן. את הכתיבה המקצינה וההומור הדק השזור בין השורות. המשך: ואז...
  • 105
    • א
    שיתוף - לביקורת מרדף שוחק אחרי מילה
  • איש המילה הכתובה //
    • מילה ברחה
    מאוצר התיבות
    נמלטה על נפשה
    ללא הותיר עקבות

    הלכה גם השראה
    אותיות אינן מתחברות
    שורה
    מילותיה בודדות

    'תיו' על שתי רגליה
    פותחת במנוסה
    'שין' נאחזת בה ונגררת
    גם היא חמקמקה

    'ריש' יוצאת מדלת
    קצבה שומט לסתות
    נתמכת ב'דלת'
    ביחד הן משלימות

    ואני רץ אחריהן
    לא תופס מילה, גם לא נשימה
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: פרסומי ניסא, נכון מאוד, Chaya Lea ועוד 13 משתמשים16 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    איש המילה הכתובה
    תודה רבה לכם, איזה כיף ומעודד לקבל משובים כאלה
  • 351
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת יויו? לה? זה לא יאומן לאן המשחק הזה מגיע!
  • שועל ספרות. //
    • התיישבתי לארוחת הערב.

    "מה קורה רחלי, מה נשמע? איך היו הילדים היום?" שאלתי בהתעניינות.

    "גמרו אותי לגמרי..." אמרה אשתי באנחה. האמת היא שיכולתי לנחש מהמראה התשישות שלה...

    "אויש..." הגבתי בצער.

    "כן, ממש רקדו לי על הראש. אה, מה רציתי לומר לך? מה אתה אומר, אולי נקנה יויו?"

    "לקנות יויו? זה יקר, לא?" שאלתי. לא מפרט לה את כל ויכוחיי עם חבריי, על כמה גרוע הסחף החברתי של כל הילדים למוצר היקר הזה.

    "יקר יקר, אבל צריך".

    "שיגעו אותך הילדים היום לגמרי, אה?"

    "ממש לא קשור אליהם!"

    "אולי נקנה חיקוי?"

    "בשום אופן!

    "לא שהבנתי למה, אבל אוקיי..."

    "אפילו החלטתי על צבע!"

    "חח"

    "מה אתה צוחק? אני קונה משהו בשבילי, אני רוצה צבע שאני אוהבת".

    "מה בשבילך? את לא רצינית, נכון?"

    "רצינית לגמרי!"

    "לא, פשוט לא שמעתי שזה נכנס גם לשכבת הגיל שלך..." אמרתי אחרי זמן העיכול.

    "אתה צוחק עליי? אני נראית לך מבוגרת? סתם שתדע שיש לי חברות בעבודה יותר מבוגרות ממני שיש להן!"

    "סורי, אני פשוט לא חשבתי ש..."

    "בסדר, הכל טוב. בכל מקרה, צבע, אני רוצה צבע אפור יש אותו להרבה חברות שלי, ואהבתי..."

    "אפור?? זאת לא בחירה קצת מוזרה? אני בכלל לא בטוח שיש כזה..."

    "ודאי שיש! זה נפוץ בטירוף!"

    " אוקיי, מוזר... אני לא ראיתי... בכל מקרה, אם זה מה שאת רוצה זה מה שנקנה..."

    "בקיצור, כבר ביררתי מחירים, ב'בייבי זולי' יש עכשיו מבצע באלפיים מאה אמבטיה+טיולון!"
    • חחח
    • תודה
    Reactions: זה אני ולא אף אחד, החיים טובים, skeptic ועוד 52 משתמשים55 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    שועל ספרות.
    שועל ספרות.
    תודה רבה! מאמין שיהיו כאלה שיאמרו שהם הבינו שיהיה פאנץ' שמדובר על משהו אחר כבר מהאפור, כי באמת...
  • 417
    • מ
    שיתוף - לביקורת שכחו אותי באוטו.
  • מהממתתת //
    • אני תמיד תמיד אומרת את זה....
    אבל הפעם זה באמת האמת קשקוש.
    הרקע- מקרה מצמרר שנחפשתי אליו. שכחו ילד קטן באוטו והוא הלך לעולמו
    מחכה לביקורת--

    שָׁכְחוּ אוֹתִי בָּאוֹטוֹ,
    אָמְרוּ לִי:
    רַק עוֹד קְצָת
    וְאַתְּ בַּחוּץ.
    הָיָה לִי חַם לוֹהֵט,
    וַאֲנִי כְּבָר לֹא מוֹצֵאת,
    אֲוִיר.
    עָבְרוּ אֲנָשִׁים בָּרְחוֹב,
    נָתְנוּ לִי בַּחֹשֶׁךְ לִכְאֹב.
    לֹא רָאוּ שֶׁדָּפַקְתִּי,
    עַד זוֹב.
    אָמְרוּ,
    תַּעַזְרִי לְעַצְמֵךְ.אַל תִּתְלִי,
    וּבִמְקוֹמְךָ
    הָיִיתִי מוֹצֵא אֶת דַּרְכְּךָ.
    אֲנִי לֹא הִפְסַקְתִּי לִדְפֹּק,
    לִצְעֹק,
    אֶת כָּל מָה שֶׁבָּעַר
    לִי בִּפְנִים.
    וּמֵהַחַלּוֹן,
    רָאִיתִי אנשׁים שׁלא רָאוּ,
    שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם
    עָלַי רִבּוֹן.
    וַאֲנִי רַק שׁוֹאֶלֶת,
    כַּמָּה אֶפְשָׁר עוֹד לִדְפֹּק?
    אָז זֶהוּ, שֶׁכַּנִּרְאֶה נִגְמַר לָהּ,
    נִגְמַר בָּהּ
    וְרַק הַסִּירֵנוֹת, קָרְעוּ אֶת הַדְּמָמָה.
    הִיא שָׁכְבָה שָׁם,
    מַחְלִיפָה צְבָעִים.
    לֹא יוֹדַעַת אִם לִבְחֹר בַּחַיִּים,
    חַלָּשָׁה מִדַּי,
    מְחֻבֶּרֶת לְאֵינְסְפוֹר מְכוֹנוֹת,
    כָּכָה נִרְאִים, אֲנָשִׁים שֶׁשָּׁכְחוּ אוֹתָם בָּאוֹטוֹ,
    שֶׁאָמְרוּ לָהֶם,
    אוֹטוֹטוֹ, וְאַתֶּם בַּחוּץ.
    הִיא שָׁכְבָה שָׁם.
    עַל מִזְבַּח הָאשֶׁם.
    אָמְרוּ,
    לָמָּה לֹא הָיִית מַסְפִּיק חֲזָקָה,
    וְאִם הָיִיתָ כְּלוּאָה,
    עַל מָה הַצְּעָקָה?
    כַּנִּרְאֶה הָיָה לְךָ מַסְפִּיק אֲוִיר,
    אֲנָשִׁים לֹא נִכְלָאִים, בְּלִי הַצְדָּקָה.
    הִיא שָׁכְבָה שָׁם,
    כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים,
    מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, כְּבָר לֹא מִתְפַּלְּלִים,
    רַק אוֹמְרִים מִלִּים שֶׁל סוֹף,
    וּמְחַכִּים, לַמַּלְאָךְ שֶׁיָּבוֹא לֶאֱסֹף.
    רַק אוֹמֶרֶת, אַף פַּעַם אַל תִּשְׁכְּחוּ
    אוֹתָם בָּאוֹטוֹ,
    אֵין שָׁם אֲוִיר.
    • וואו!
    • עצוב
    • תודה
    Reactions: yes I am, ספרות בנשמה, RACHELEVI ועוד 33 משתמשים36 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מהללו
    יש כאן כמה דברים. דבר ראשון, עצם ההתעלמות הסביבתית מאדם הזקוק לעזרה: דבר שני, האשמה שבאה...
  • 93
    • הספרן
    שיתוף - לביקורת אלון וארי במפגש עם שוכני יערות פרימיטיביים
  • הספרן //
    • אלון תיעב 'שחורים' בכל זקיק משערות קוקו הזהוב האסוף והגולש. שנא אותם בכל נימי נפשו הקיבוצניקית, וסלד מהם יותר מפיתה מרוחה בשוקלד.
    זאת למרות שמעולם לא נפגש עם יצור שחור מבחיל, לא ניהל שיחה עם שוכני היערות הפרימיטיביים, אבל הוא ידע היטב לשנוא אותם ואת מה שבעיניו הם ייצגו בעולם. כסף, שחיתות ובורות.

    וכמו להכעיס, החרדי הראשון שנפגש אותו, שוחח עמו, ואפילו הכיר אותו יותר מדי טוב... היה אחיו הצעיר.
    ארי, חזר בתשובה בטיול בהודו, בעקבות מפגש הרסני בבומבי עם חבדניק שחור ש"שטף לו את המוח ברותחין".
    ומהר מאוד החליט 'השטוף מוח' לחתוך על הטיול, ודוך לישיבה חרדית בארץ.
    מאז השנאה של אלון לשחורים התעצמה כל כך, שכל יום כשחלב את הפרות בקיבוץ, היה צורח, "חרדים ארורים תמשיכו לחלוב אותנו". והפרה הגועה רק שלהבה אותו יותר ויותר. "שחורים ארורים גוזלי נשמות, עוד יבוא יומכם ותובלו יחד עם הפרות לבית השחיטה".

    כשאחיו ארי ביקש ממנו להצטרף אליו לשבת בישיבה, אלון כמעט נחנק. "אתה רציני? אתה יודע מה אני חושב עליהם!", שוכח לרגע שזה כולל גם את אחיו.
    אבל ארי התעקש, ובסוף הצליח לשכנע אותו.

    עכשיו אלון הקיבוצניק עם הקוקו הזהוב יושב בספסלים האחוריים באולם בית המדרש, בוהה ב"ים השחורים" שגועש מסביבו, מקשיב לצעקות הלימוד ההדדיים, ורואה את ארי משתתף בחגיגה.

    "מאי נפקא מינה?!" מישהו מירכתי האולם ספק צעק על, ספק צעק אל - החברותא שלו.

    "נפקא מינה לקידושי אישה", ענה השני בטון נחרץ.

    "מי אמר שאדון נפקא מינה בכלל רוצה להתחתן?" הרהר לעצמו. כפייה חרדית.

    אחר כך, כשהביע את תרעומתו בפני ארי, אחיו חייך חיוך קטן ואמר, "עזוב, זה משהו שקשור ללימוד". אבל התשובה הזו עצבנה את אלון. כי גם כשהגישו בסעודה דג אפרורי עם גזר גמלוני לייפות את הדגיג שאיבד זה מזמן את 'צורת הדג' ומישהו הציע לו "קח גפילטע פיש", אלון תהה, "ממתי קוראים לדג 'גפילטע'?"

    בינתיים הצמד חמד של אדון 'נפקא מינה' נגשו לרב עם זקן ארוך שישב בירכתי האולם. אלון עקב אחריהם כל העת.

    "הוא צודק", השיב הזקן הארוך לצעיר שהמשיך להתווכח כי גדר הדברים לא נמדד בנפקא מינה.

    השבת בישיבה גרמה לאלון לכאב ראש. הוא לא הבין מילה ממה שהם אומרים, לא בלימוד ולא בסעודה. "'זמירעס', גפילטע פיש, התערבבו עם נפקא מינה, מיגו, וחלוית...? מה זו השפה הזאת בכלל?" הוא שאל את עצמו.

    אבל משהו בכל זאת קרה לו שם. משהו בלהט שלהם, בשמחה הפנימית נגע בו. הוא התחיל לחשוב. לחקור. לשאול שאלות.

    עברו כמה שבועות. אלון מצא את עצמו קורא ספרים על יהדות, מדבר עם רבנים, מתווכח, שואל שאלות, ואפילו מתחיל לקיים מצוות פר אקסלנס בלי שאחיו ארי ידע מזה.

    למרות שרצה לשמח את אחיו הצעיר, לספר לו שגם הוא מגשש בפסיעות מדודות במסלול השחור... אבל לבסוף קיבל החלטה לא לגלות לו, לפחות לא בשלב הזה, שלב הגישושים.
    "אם אגלה בסוף שהכל עורבא פרח והדתיים שטפו גם לי את הראש איזה פנים יהיה לי לאכזב את ארי?" הרהר לעצמו. והחליט לכמוס את סודו במעמקי הלב. ובשיחות טלפון השבועיות שערך עם אחיו לא אמר מילה.

    אבל היה עניין אחד שכל פעם ששוחח עם ארי עמד על דל שפתיו, מה זה נפקא מינה, מיגו, חלויות, זמירעס', ועוד ביטויים מביטויים שונים שנחשף אליהם בישיבה, אך ברגע האחרון הבליג והדחיק, ממשיך לתהות לעצמו בלי להעז לשאול גם לא את הרבנים שהיה מתייעץ איתם.

    "תגיד", הוא שאל את ארי בטלפון באחד הפעמים שכבר אזר אומץ לספר לו שאחיו הגדול גם נשאב לחור השחור.., "מה זה ומי זה בדיוק 'נפקא מינה'?".

    ארי צחק. "מה נזכרת עכשיו?".

    אלון גיחך. "רציתי לשאול אותך באותה שבת אבל אז הגפילטע והזמירעס' בלבלו אותי לגמרי"....

    "נפקא מינה זה אומר 'מה ההבדל', 'מה יוצא מזה'". השיב ארי.

    "אה, עכשיו הכל ברור. אז מה הנפקא מינה מזה שאני חוזר בתשובה?!" מפתיע את אחיו הקטן.

    ארי שתק. עיכל לרגע, ואז בפרץ של שמחה אמיתית זרק לאחיו "אלון, יש הרבה נפקא מינות בבשורה שלך! הנעמת לי כעת יותר מהזמירעס', הזמירות בשבת!".

    אלון חייך שוב. "כן, רק תעשה טובה בלי הגפילטע"...

    מבטיח.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: מחוברת לעצמי, kshir, ימים טובים יבואו ועוד 10 משתמשים13 //
    0 תגובות
  • 72
    • ה
    שיתוף - לביקורת מאמינה?
  • הכל כבר תפוס //
    • נמצאת עמוק בגלות.

    לא מצליחה לדמיין את הרגע,

    את האור שישטוף

    שמבטיחים לך שיבוא...



    כזה עמוק בחושך

    אולי לא רוצה לדמיין...

    מפחדת!!!!

    (להתאכזב?)



    לא מסוגלת לראות אור,

    לא רוצה...

    אז למה אמרתי שאני מאמינה?


    ​
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: איוליס, בחלל הריק, BA BA ועוד 9 משתמשים12 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הכל כבר תפוס
    תודה על המשוב! משמח לשמוע...
  • 123
    • N
    שיר אאוטסיידרית
  • NeWord //
    • אאוטסיידרית,
    זו מילה, או מהות?
    בכוונה? בטעות?

    בחירה שלי, או פשוט...
    מי שהייתי מאז...
    ומי זוכר היום
    מתי זה התחיל?!

    האם יש בידי לשנות?
    לשבור מחדש ת'חומות?
    לשחרר ופשוט להיות?
    יש בכלל מה לקוות?

    או אולי פשוט לוותר?
    ולחיות במרחק ששובר,
    ולדעת שיש בי יותר,
    ולמרות הכל לשחרר?
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ח.ד. וחלק, .חיה פ, kshir ועוד 13 משתמשים16 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תילה.
    זה אולי עצוב, אבל תודה שנתת לי מקום.
  • 423
    • אלעזר 1
    שיתוף - לביקורת שקט בתחנה
  • אלעזר 1 //
    • אנחנו גרים מעל התחנה. כן, אנחנו הם אלו שגרים מעל התחנה. זה אומר שאנחנו יודעים לאיפה כל קו נוסע, ואם נתקעתם ואין אף אחד בתחנה אולי תעלו קומה אחת, תדפקו ופשוט תשאלו. אין מצב שלא נדע את התשובה.

    לגור מעל התחנה זה אומר להתעורר מהשנ"צ כל פעם שילד חייב לנסות את הכפתור שבשלט הדיגיטלי בתחנה, רק כדי לשמוע עוד פעם את הרובוט המקריין, שלא מתעייף לחזור על ההודעה בפעם העשירית.

    אנחנו למשל התעייפנו, כי בשתיים ורבע בלילה חזרה משפחת לוינשטוק מדורון-עילית עם 3 ילדים + תינוק מטולטל-דרך ואבא עייף שמנסה ביד אחת להחזיק את הילדים ("מוישי אל תרד לכביש!") וביד השנייה לדלות את העגלה המקופלת מהצד השני של תא המטען (חוק טבע, תמיד לפני התחנה שאנחנו יורדים בה האוטובוס פונה שמאלה וכל המטען מציית בדומיה).

    לגור מעל התחנה זה אומר שכבר הפסקנו לספור "נהג רגע", לא בגלל שנגמרו המספרים, אלא בגלל שהסוללה שלנו נגמרה, אחרי שסמינר בנות-זלפה החליט שמוקד היציאה למחנה המרגש והנדיר לא יכול להיות בקצה העיר, והסדרן של חברת דרכי-שוהם קבע בפסקנות שזו התחנה הכי מרווחת בכל העיר. בעיקרון הוא צודק, הבעיה מתחילה בכך שהוא צודק כפול חמישה אוטובוסים, ממשיכה בכך שגם התחנה ממול הוסבה לחנייה קצרת מועד (פריקת משקאות קלים לכבוד שבת למכולת הסמוכה, מי מעז לפגוע בשבת...?), ומסתיימת בכך שהנהג של קו 3 לא יכול לעצור בתחנה בסיטואציה שנוצרה. אחרי סיום יצירת הכאוס מתחילה החגיגה האמיתית. מלפנים ומאחור יש אוסף ססגוני של רכבים, כולם שרווים בעיצומו של ניסוי צופרים פעיל, המקובל כסגולה להפגת פקקים ופורקן רגשות אוניברסלי.

    ואז הברקנו. הברקנו כמו זגוגית-תחנת-אוטובוס אחרי ניקיון בזרם אוויר דחוס (אם אתם לא מכירים, לא נורא). הרמנו טלפון לטכנאי המזגנים ושאלנו "מה המזגן שהכי מטפטף?", הוא היה בטוח ששמיעתו התרופפה בעקבות החום, וענה מה שענה. אבל אנחנו לא הסתפקנו בזה, ירדנו לשטח, חרשנו רחובות שלמים עד שהגענו למסקנה החד-משמעית.

    לא בזבזנו זמן ומייד הרמנו טלפון למתקין המזגנים, איירקון די-שינר, אנחנו רוצים להזמין מזגן של **** (השם המלא שמור במערכת בעקבות חשש לשוה"ר). הוא עשה עצמו כאינו שומע זמנית וביקש לשמוע שוב, אבל אנחנו בשלנו. "אתם יודעים שהמזגן הזה מטפטף יותר מכל מזגן אחר?", "כן". הוויכוח נמשך עד שנטפנו זיעה כמו מזגן **** (השם שמור, כנ"ל), אבל בסוף הוא נכנע.

    היום יש לנו מזגן, ואנחנו כבר לא מזיעים בכל פעם שאוטובוס מתקרב לתחנה בשתיים בלילה. פשוט, הצינור של המזגן מטפטף בנחת אל חזית התחנה, מרענן את הבאים בתחומה בזרזוף נעים המפיג את החום באמצעים 100% טבעיים.

    הילדים מדווחים על ירידה של 50% במפלס הרעש, ואנחנו שוקלים לקנות מזגן שני. וכמובן, תודה לעוברי האורח ולנוסעים שנושאים בדומיה את העול הקשה של מניעת הרטבת המדרכה, גם במחיר של ספיגת רטיבות קלילה באמצעות אריגים לבישים למודי ספיגה. תודה לכולם!
    • חחח
    • תודה
    Reactions: כחולת עיניים, CN, Tamar171 ועוד 48 משתמשים51 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סבתא חביבה
    מעולההה! גם הרעיון הרטוב וגם הכתיבה המעניינת. לעולים ויורדים מהאוטובוסים שבטוחים שבכל הדירות...
  • 306
    • R
    שיתוף - לביקורת ממלכת הרוח- אלגוריה אקטואלית
  • rrrrrrrrrrrrrr //
    • אֵי שָׁם, שׁוֹכֶנֶת מַמְלָכָה נֶאֱצֶלֶת, מַמְלֶכֶת הָרוּחַ.

    מַמְלֶכֶת עֲרָכִים וּמוּסָר מְשַׂגְשֶׂגֶת, הַמֻּנְהֶגֶת בִּידֵי הַמֶּלֶךְ הָאֶחָד.


    אוּלָם, מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹתֶיהָ שׁוֹכֶנֶת מַמְלֶכֶת הָעֲרָפֶל.

    אֶזְרָחֶיהָ אֵלּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם שֶׁל גּוֹלֵי מַמְלֶכֶת הָרוּחַ,

    אוֹתָם שֶׁחָשְׁקוּ בְּחַיֵּי עֲרָפֶל, חַיִּים- שֶׁאֵינָם- חַיִּים.


    חָלְפוּ הַשָּׁנִים, מַמְלֶכֶת הָעֲרָפֶל הִתְעַצְּמָה, הִתְפַּתְּחָה

    אוּלָם מֵיטִיבֵי רְאוּת וָלֵב מַבְחִינִים הֵיטֵב,

    שֶׁהִיא אֵינָהּ אֶלָּא אַשְׁלָיָה.

    מַמְלֶכֶת עֲרָפֶל שֶׁכָּמוֹהָ.


    עִם הַזְּמַן, הִכִּירוּ בְּכָךְ אַף אֶזְרָחֶיהָ,

    אוּלָם כֹּחַ וְאֹמֶץ לָשׁוּב לֹא מָצְאוּ---

    אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם תִּעֲלוּ לְשִׂנְאַת הַמַּמְלָכָה הָאֵם,

    וְחָזוֹן הִצִּיבוּ לָהֶם: לְהָנִיס אֶת הָרוּחַ אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר הַגָּדוֹל.

    נוֹעֲצוּ בְּשָׂרֵי שְׁאוֹל וְצִבְאוֹתֶיהָ, וְנִגְּשׁוּ לַמְּלָאכָה בִּנְחִישׁוּת.


    מֵעֵבֶר לַחוֹמָה, מְחֻיָּכִים וְרַעֲנַנִּים, אָרְבוּ זָרִים

    הִצִּיעוּ מִתַּאֲווֹתֵיהֶם וְהֶבְלֵיהֶם לַסַקְרָנִים חַלְשֵׁי הָאֹפִי

    וְהֵם עָזְבוּ, בַּהֲמוֹנֵיהֶם.

    הֶהָמוֹן הִנְהֵן בְּעֶצֶב, הִרְכִּין רֹאשׁ בְּהַשְׁלָמָה,

    בָּרוּר הָיָה לַכֹּל כִּי אֵלּוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ אֶזְרְחֵי- אֱמֶת.

    וְרַק הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ הִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ וְנֶאֱבַק בַּדְמָעוֹת.


    אח"כ שָׁבוּ נְצִיגֵי הַמַּמְלָכָה הַשְּׁכֵנָה וְהִכּוּ:

    הֵם סִמְּאוּ אֶת עֵינֵי הֶהָמוֹן הַתָּם בְּמַעֲנָקִים פְּעוּטִים:

    פָּרָה שְׁמֵנָה לָאִכָּר, רְצוּעַת עוֹר לַסַּנְדְּלָר...

    לֹא הָיָה כְּפָר שֶׁלֹּא נוֹתַר בּוֹ בֵּית שָׁמֵם.

    מַמְלֶכֶת הָרוּחַ כֻּלָּהּ כָּאֲבָה עַד מְאוֹד.


    מוּבָן הָיָה לַכֹּל שֶׁהַמִּתְרַחֵשׁ הוּא אֵרוּעַ הִיסְטוֹרִי

    בְּתוֹלְדוֹת שְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת, בְּתוֹלְדוֹת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.


    כָּעֵת, בטוֹב לִבָּם בַּנַּעֲשֶׂה,

    לָרִאשׁוֹנָה הָגוּ אַנְשֵׁי הָעֲרָפֶל בְּקוֹל רָם אֶת מַטְּרַת- הָעָל:

    אֶת טוֹבֵי הָאֶזְרָחִים הֵם רוֹצִים אֲלֵיהֶם.

    אִם אֵין אַתֶּם חֲפָצִים בְּמִלְחָמָה,

    הָבוּ לָנוּ מֵעַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם, מִכְסַת אֶזְרָחִים.


    בְּמַמְלֶכֶת הָרוּחַ נֶעֶצְרָה הַנְּשִׁימָה.

    אֶזְרָחֶיהָ תָּלוּ מַבָּט חָרֵד בְּאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה,

    אוּלָם הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ הִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ בִּשְׁתִיקָה.


    מְהוּמָה בָּרְחוֹבוֹת.

    פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ צִוּוּ לְהִתְעַלֵּם מֵהַנֶּאֱמָר,

    אֶזְרָחִים מְבֹעָתִים אָטְמוּ אָזְנָם בְּכֹחַ, כַּמְּצֻוֶּה.

    אֲחֵרִים לֹא הִצְלִיחוּ בְּכָךְ, וְעָקְבוּ בְּעֵינַיִם פְּעוּרוֹת

    אַחַר הַזָּרִים שֶׁהִתְקַבְּצוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם סְבִיב הַחוֹמָה.

    "אַחֲרֵי הַכֹּל", נִלְחֲשָׁה בַּשָּׂדוֹת הָאִוֶּלֶת,

    "הָעֲרָפֶל אַף הוּא יְסוֹדוֹ בָּרוּחַ".


    בְּהֶעְדֵּר דְּבַר הַמֶּלֶךְ, הֻטְּלָה הָאַחְרָיוּת הַכְּבֵדָה עַל שָׂרָיו:

    אֵלּוּ קוֹרְאִים לְהֵעָנוֹת לַמִּכְסָה וּלְהַצִּיל אֶת הַמַּמְלָכָה,

    אֵלּוּ מְסָרְבִים מִכֹּל וָכֹל לְוַתֵּר אַף עַל אֶזְרָח אֶחָד,

    אֵלּוּ דְּבֵקִים בְּהוֹרָאָה הַקּוֹדֶמֶת, וּמַמְשִׁיכִים לְהִתְעַלֵּם...


    אַנְשֵׁי הַמַּמְלָכָה הַשְּׁנִיָּה חָגְגוּ אֶת הַבִּלְבּוּל וְהַבֶּהָלָה,

    בְּחָסוּתָם הֵפִיצוּ אִיּוּמִים רַבְרְבָנִיִּים שׁוֹנִים עַל הַמַּמְלָכָה, עַל הָרוּחַ.

    מֵעוֹלָם לֹא נֻצְּחָה מַמְלֶכֶת הָרוּחַ, תַּחַת הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.

    אוּלָם הַפַּעַם, בִּהְיוֹת הַמֶּלֶךְ מְסֻגָּר בִּדְמָמָה,

    הָיוּ שֶׁיַּרְאוּ, וּבְלֵב-לֹא-שָׁלֵם הֵרִימוּ יָדַיִם, וְעָזְבוּ.

    הָיְתָה זוֹ מַכָּה בַּבֶּטֶן הָרַכָּה, אֵבֶל שָׂרַר בָּרְחוֹבוֹת.

    וְהַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ עוֹדֶנּוּ מְסֻגָּר בְּחַדְרוֹ, וּבִכְיוֹ לֹא יִשָּׁמַע...


    וְהַיּוֹם, הַיּוֹם הַזֶּה, רָעֲדָה הָאֲדָמָה תַּחַת הַמַּמְלָכָה

    בְּהִוָּדֵעַ הַדָּבָר בַּחוּצוֹת

    הַיּוֹם חָצוּ אֶת הַגְּבוּל שְלוֹשָׁה מִנְּסִיכֵי הַמַּמְלָכָה----


    וְהַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ עוֹדֶנּוּ מְסֻגָּר בְּחַדְרוֹ,

    אוּלָם אֶת בִּכְיוֹ תּוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ בְּעִמְקֵי נִשְׁמַתְכֶם.


    מֵעוֹלָם לֹא נֻצְּחָה מַמְלֶכֶת הָרוּחַ,

    וּלְעוֹלָם לֹא תְּנֻצַּח.

    הַמַּמְלָכָה הָאַחַת וְהַיְּחִידָה, מַמְלֶכֶת הָאֵינְסוֹף.

    אוּלָם בָּנִים כֹּה רַבִּים הִיא אִבְּדָה,

    בָּנִים כֹּה רַבִּים אִבְדוּהָ---
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מַיִם שְׁקֵטִים, סוסה כתומה, הכל כבר תפוס ועוד 26 משתמשים29 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    rrrrrrrrrrrrrr
    וואו! איזו ביקורת נדיבת לב ואכפתית! תודה רבה כ"כ! חלק מהאי הבנות נובעים מהקיצוצים במילים... יש...
  • 255
    • א
    שיתוף - לביקורת ואם ינקדו.
  • אוראל סולטן //
    • וְאִם יִקְרְעוּ אֶת גּוּפִי,
    לֹא יִמְצְאוּ דָּם.
    וְאִם אֶת נִשְׁמָתִי,
    גַּם לֹא מִילִּים.

    וְאִם יִקְרְעוּ תִּקְוָותִי,
    לֹא יָחוּשׁוּ בָּהּ.
    וְאִם יִקְרְעוּ תְּפִלָּתִי,
    כְּלוּם יִמְצְאוּ, וּדְּמָמָה.

    וְאִם יִקְרְעוּ עֲתִידִי
    אַלְבִּין פָּנַי.
    וְאִם יִקְרְעוּ מִילְּוֹתַי,
    אֲנַקְּדֵם.

    וְאִם יִקְרְעוּ אֱמוּנָתִי,
    אַאֲמִין.
    וְאִם יִקְרְעוּ שַׂרְעַפַּי,
    אַשְׁרָף.

    וְאִם יִקְרְעוּ דִּמְעוֹתַי,
    אֶפְתַּח שְׂעָרָן.
    וְאִם יִקְרְעוּ הַפְּתָחִים,
    אַשְׁלֵיכֶם.

    וְאִם יִקְרְעוּ אֶת רוּחִי,
    אֶזְעַק מָרוֹם.
    וְאִם אַתְּ אַכְזָבָתִי,
    אָז אֶשְׁתֹּק.

    וְאִם יִקְרְעוּ תּוֹרָתִי,
    לְוַאי יַאֲחוּ.
    וְאִם יַחֲזִירוּ אֱמוּנָתִי,
    לְוַאי לְלִבִּי.

    וְאִם יַחֲזִירוּ הַדָּם,
    וְאִם יַחֲזִירוּ אָדָם,
    לְוַאי וְלֹא רַק,
    אֶת גּוּפִי.

    _ _ _

    "דרש רבא: מאי דכתיב 'קרעו ולא דמו'? אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ... ונוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים... וא"ר אלעזר שערי דמעות לא ננעלו." (בבא מציעא נט.)


    מרגיש שהשיר הזה בא לעולם בעיקר בזכות הקטעים של הניקית     @%תמר% שחידדו אצלי את הסגנון הזה והרגשות הרבים שהוא טומן בו.

    תודה רבה רבה על הכל ושכוייח גדול על כל הקטעים נוגעים והמחזקים!

    נ.ב: קטע הגמרא עבר מעט עריכה לצורך ההבנה וההתאמה לפורמט...
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מנוחה כהן, חסדיאל שופק, איש המילה הכתובה ועוד 24 משתמשים27 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אוראל סולטן
    תודה רבה רבה על הכל!!! זאת באמת הזדמנות להגיד שכוייח גדול על כל השירים המחזקים והנפלאים שנותנים...
  • 1K
    • 7
    אתגר רגתא הביתך כופה
  • 7שבע7 //
    • "הליחס, הם העשה?"
    אוה בבותסה, אל חוטב נכאש ונף וילא. "ניא יל נועש," לצנתה, תימומדא תממחם תא וינף.


    רגע, לאיזה פורום הגענו?
    פורום כתיבה מקצועית, לא? בעברית, הלא כן?

    אכן כן.
    אבל אחת היכולות שלנו ככותבים היא לשחק במילים, למצוא ולהמציא מילים שיקבלו משמעות משל עצמן, משמעות שתרגש את הקורא גם אם לפני כמה רגעים הוא לא הכיר את המילים האלו כלל.
    וזה האתגר שלכם כאן.
    לכתוב סיפור קצרצר שמשלב בתוכו מילים מומצאות (אפשר על פי היגיון, אפשר גם לא), מילים שישתלבו בסיפור כחלק ממנו, שייתנו לנו את התחושה כאילו הכרנו אותן מאז ומעולם.
    ואתגר הבונוס שלנו יהיה להבין מה משמעות המילים החדשות...

    נתמקד בסיפורים קצרצרים, לא יותר מ־300 מילים, כדי לא להלאות את הקוראים וכדי לתת דגש למילים החדשות (שלוש־ארבע, לא יותר) את הבמה המכובדת שלהן.
    האתגר יינעל בעזרת ה' בעוד שבועיים, כ"ז בתמוז התשפ"ה.
    השיפוט יהיה לפי מקוריות ולפי הטמעה מוצלחת של המילים החדשות.

    אתגר בונוס: מה פירוש המשפטים בפתיחת האתגר?

    לנספח המאתגר לחצו     כאן.
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: כותב בקצב, yael305, מדינאית ועוד 16 משתמשים19 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    קוראות
    קוראות
    תודה על הבחירה והדירוג. אשתדל להעלות את האתגר הבא בהקדם.
  • 420
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת איך הגיע השם 'יויו סיני' למשחק הדיאבולו? הסיפור האמיתי...
  • שועל ספרות. //
    • לפני שנים רבות היה אדם תמים ולו בנים שלושה

    לחנות שם פעמיו לקנות לפעוטות משחק לחופשה

    ראה הוא משחק ובו שני עיגולים מחוברים יחדיו

    ובחבילה היה גם חבל עם מקלות בשתי קצוותיו


    האב המסור לקח את המשחק בידיו והביט בחלקים

    איך משחקים בזה, מאיפה זה הגיע, ואיך לו קוראים?

    את שאלותיו הרבות הפנה הוא אל המוכר החסיד

    צ'אלמר שהיה עסוק בטלפון ולא היה לו כוח למטריד


    איך קוראים לדבר הזה, מאיזו מדינה זה מגיע

    טרטר את המוכר שבטלפון ברבר תוך שהוא מזיע

    "נו, רק תענה לי על השאלות, לא שאלתי משהו רציני

    רק איך קוראים לו, והאם המשחק המוזר הזה סיני?"


    עזב המוכר את הטלפון בזעם אינסופי וצעק עליו בקול

    "יא יא, סיני! בסיידר? אתה רוצה לקנות, או רק לשאול?"

    יצא האב מהחנות כשבידיו משחק הדיאבולו הססגוני

    ולילדיו סיפר "קניתי משחק! המוכר קרא לו 'יויו סיני'..."
    • חחח
    • תודה
    Reactions: אימון- והנחייה בNLP, א.&ש., נח שוורצברגנדרוביץ ועוד 54 משתמשים57 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yael305
    איכותי? יא יא איפה מיוצר? סיני בעיקרון מבחינתי השילוב של @שועל ספרות. והמילים "הסיפור אמיתי" זה...
  • 135
    • צביה ר.
    שיתוף - לביקורת נשמה טובה לוחשת
  • צביה ר. //
    • נְשָׁמוֹת טוֹבוֹת צוֹעֲקוֹת
    בְּאָזְנַי
    כַּמָּה אֲנִי קְטַנָּה.
    מַאֲמִינָה לָהֶן.
    מִתְכַּוֶּצֶת עוֹד.
    צוֹעֶקֶת יַחַד אִתָּן.
    צוֹרַחַת
    עַד הִתְחָרְשׁוּת.
    עַד דְּמָמָה
    מְדַמֶּמֶת בִּי.
    שׁוֹתְקוֹת הַנְּשָׁמוֹת.
    שׁוֹתֶקֶת אֲנִי.
    וּמִתּוֹךְ הַדּוּמִיָּה
    לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנַי
    נְשָׁמָה טוֹבָה בֶּאֱמֶת.
    לְחִישָׁה רַכָּה,
    עֲמֻקָּה.
    מוֹחָה דְּמָעוֹת אֲדֻמּוֹת.
    צְרוּדָה וּדְמוּמָה
    אֲנִי לוֹחֶשֶׁת אִתָּהּ.
    רוֹצָה כָּל כָּךְ
    לְהַאֲמִין.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: הבזק של שפיות, מתבגרת, Wanderer ועוד 21 משתמשים24 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צביה ר.
    צביה ר.
    איזה כיף. תודה! חחח יצאת מעולה! כי התכוונתי באמת לשתי המשמעויות. גם לנשמות טובות חיצוניות, וגם...
  • 180
    • ת
    שיתוף - לביקורת כל הכיסאות תפוסים.
  • תילה. //
    • עוֹד לִפְנֵי
    שֶׁהִסְפַּקְתִּי לַעֲבֹר בְּמַעֲבַר הָאַבְטָחָה רָאִיתִי שֶׁ
    כָּל הַכִּסְאוֹת תְּפוּסִים.

    הִתְקַדַּמְתִּי עוֹד קְצָת.
    וְכָל הַכִּסְאוֹת תְּפוּסִים.
    הֵם פְּרוּסִים לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב הַמַּבְרִיק
    הַמַּבְרִיק הַזֶּה וְ -
    כָּל הַכִּסְאוֹת תְּפוּסִים.
    כֹּל.

    אֲנָשִׁים נִכְנָסִים.
    נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים אֲבָל -

    כָּל הַכִּסְאוֹת תְּפוּסִים.

    וּכְבָר חָצִיתִי אֶת שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת.
    עוֹד מַעֲבַר אַבְטָחָה אַחֲרוֹן.
    וְ -

    כָּל הַכִּסְאוֹת תְּפוּסִים.

    רוֹאָהּ אַתְּ, יְרוּשָׁלַיִם,
    כָּל הַכִּסְאוֹת תְּפוּסִים.
    רוֹאָהּ אַתְּ אֵיךְ בָּאוּ כֻּלָּם עַד אֵלַיִךְ.
    וְאַתְּ,
    שָׁכַחְתְּ מִלָּבוֹא.

    אֲפִלּוּ הַכִּסֵּא הַשָּׁבוּר הָעוֹמֵד בַּפִּנָּה כְּבָר נִתְפַּס.
    גַּם הוּא מְחַכֶּה וּמַמְתִּין.

    וְעוֹד לֹא הִגַּעְתְּ,
    כָּל הַכִּסְּאוֹת כְּבָר תְּפוּסִים.
    עוֹד לֹא הִגַּעַתְּ וְהֵם
    תְּפוּסִים.

    כָּל הַכִּסְּאוֹת.
    כֹּל.

    אֵיפֹה אַתְּ,
    יְרוּשָׁלַיִם.
    • וואו!
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: דינה מילר, הבזק של שפיות, הכל כבר תפוס ועוד 28 משתמשים31 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תילה.
    תודה חוה. כיף לשמוע.
  • 96
    • R
    שיתוף - לביקורת ארבעה בנים, מלחמה אחת
  • rrrrrrrrrrrrrr //
    • אַרְבָּעָה בָּנִים, מִלְחָמָה אַחַת.

    שִׁבְעִים פָּנִים
    מַכְתִּיבוֹת לִי בָּבוּאָה.
    אַרְבָּעָה בָּנִים
    מְשַׁמְּשִׁים בִּי בְּעִרְבּוּבְיָה.

    אֶחָד חָכָם-
    כֹּסֶף, וְשׁוֹאֵף וְרוֹצֶה,
    וְאֶחָד רָשָׁע-
    מוֹרֵד וּבוֹעֵט וְחוֹצֶה.
    אֶחָד תַּם- לֹא מְאַבֵּד וְלֹא מוֹצֵא,
    וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ-
    לִשְׁאֹל, וּלְהֵעָנוֹת- כְּפֹעַל יוֹצֵא.

    וּכְבָר 20 שְׁנוֹת לְחִימָה
    בֵּין הַצְּבָאוֹת הַחֲמוּשִׁים
    וּבְלַהַט הַקְּרָב, וְהַמְּהוּמָה
    שַׁעַל אַחַר שַׁעַל נִכְבָּשִׁים.

    וְיָבוֹא יוֹם, וְיִשְׁקְטוּ הַקְּרָבוֹת
    וְאֵיכָכָה אֶשָּׂא פָּנַי אֶל מֶלֶךְ
    וְאַדְמוֹתָיו שֶׁנָּתַן בְּיָדִי- חרוכות וַחֲרָבוֹת
    נִשְׂרְפוּ הַגְּשָׁרִים, וְאָבְדָה לָהּ הַדֶּרֶךְ...

    וְאִם לֹא אֻאֲשַׁם בִּמְּרִידָה
    בָּעֲרִיקָה, בְּהִשְׁתַּמְּטוּת, בְּסִיּוּעַ לָאוֹיֵב
    קוֹרְאִים לְזֶה בְּגִידָה-
    אֲנִי לֹא מַסְפִּיק נִלְחַמְתִּי- בַּלֵּב.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: בחלל הריק, דיונון, חוה אייזן ועוד 8 משתמשים11 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    rrrrrrrrrrrrrr
    תודה רבה! צודקת, משמיטה אצלי. שמחה לשמוע, תודה!
  • 144
    • ח
    שיתוף - לביקורת ציפי והאופנים....
  • .חיה פ //
    • מעשה באופנים

    לציפי עוד שניה יש יומולדת, היא מתרגשת, היא רוצה מתנה ליומולדת, בקשה מאבא. אבא. תקנה לי בבקשה אופניים!!!! אני רוצה!! א ו פ נ י ם. אבא מקשיב. אבא רשם. שמח. ציפי לא יודעת אבל הוא כבר הכין לה אופניים מזמן.... אבל ציפי,היא ילדה קטנה בינתיים, לא למדה עדיין לרכוב על אופניים, הוא ישמור לה את זה, כשתהיה בנויה עוד יותר. חזקה עוד יותר. תדע לרכוב עליהם... קודם שתדע ללכת לבד ורק אז אופניים. אז הוא לוחש לה את זה ושומר לה אותם, וציפי, לא קבלה אופניים בינתיים. אבל ציפי לא שומעת... ציפי רוצה אופנים.ועכשיו!!! אז היא מבקשת שוב. אבא, מתי נקנה לי אופנים? אני רןצה א ו פ נ י ם . ממש עוד מעט יש לה יומולדת. חשוב לה עד היומולדת לקבל אופנים. להרבה חברות שלי יש אופניים, אבא, אתה יודע? רק לי אין! אני גם רוצה! אני לא חווה את עצמי בצורה חיובית בלעדיהם, אתה יודע? אני פיזית מדכאת בי כוחות... אבא הקשיב. אבא שומע. הוא תמיד שומע את ציפי. והוא שמח. כי הרי יש לה אופניים. הוא הכין לה,הוא כבר קנה! בול למידה שלה. לא גדולים מידי. ולא קטנים מידי. אופניים שיתאימו בדיוק למידות של ציפי! זה אצלו. הוא רק מחכה שהיא תגדל טיפה, מה לא ברור? רק טיפה! אם היא תתנהג יפה, ותקשיב בקולו, גם כשמשהו לא מריח לה כל כך טוב, ומתחשק לה נורא לדחוף את דעותיה האישיות והתאוריות המוזרות שלה, והיא תרכין את הראש, אז הוא יקנה לה. אבל רק שתרגע. ועכשיו תרגע. כי הוא יודע מה הוא עושה!!! אז הוא לוחש לה, ציפי, מי אוהב אותך הכי בעולם? אבא שלך! מי יודע הכי טוב מכולם מה טוב לך? אבא! אז תנשמי, את תקבלי אופניים , אבל לא עכשיו.. .אבל ציפי לא שומעת. היא מתעלמת, אולי. אין לה אופניים, נקודה. היא לא רואה אופניים אז הוא לא אוהב אותה. הוא שכח אותה!! הוא פיזית שכח אותה!!!! ציפי רוצה אופניים ועכשיו! אז למה אבא לא קונה לה??? היא בוכה יותר חזק. אני רוצה אופניים. ובכלל לא אכפת לי כלום! וגם לא מה שטוב! אבא אתה מתעלם ממני??? ואבא רואה אותה. הוא מסתכל. והוא שמח, שוב. כי היא רוצה אופניים ויש לו אפניים מיוחדות בשבילה. איזה כיף שהיא רוצה אותם. אבל הוא גם בוכה. כי ציפי בוכה. והיא עצובה. והיא לא מבינה שהוא כבר הכין לה. מה לא ברור, ציפי!!! אז הוא בוכה איתה. חזק הוא בוכה. כי גם היא בוכה חזק. הרי מי שיודע להיות שמח מאוד, הוא לפעמים עצוב מאוד. הכל חזק אצל ציפי. עוד יום עובר. ואותו דבר... ציםי מסיקה מסקנה שאבא לא אוהב אותה. מה כבר ביקשתי, אופניים לדהור עליהם? היא עצובה. חבל. חבל שציפי לא מבינה, שהאופניים מתחבאות ממש לידה, אבל היא לא תקבל אותם שנייה לפני שהוא ירגיש שהיא מוכנה לרכוב עליהם. כי אבא אוהב אותך ציפי. הכי בעולם.
    ואבא חזק. ואבא גיבור. שום דבר לא שובר אותו. איזה כיף שאבא אף פעם לא נאנח.... ככה הוא לא נשבר מהדמעות שלה. וממשיך לעשות אתה מה שהכי טוב ל ה .
    וחבל. שלפעמים אנחנו כמו ציפי.... בוכים. או בורחים. ולא סומכים עליו מספיק...

    אז.... דבר ראשון אשמח לביקורת
    ודבר שני אשמח לדעת אם הייתי ברורה
    .
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: 1122קובי, ספרות בנשמה, חיפאית!!!! ועוד 8 משתמשים11 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    קטע יפה וכל כך אמיתי! היה כדאי לקצר אותו קצת, יש בו מעט חזרתיות.
  • 2 2K
    • ת
    שיתוף - לביקורת איחוד זירות: אל-חזור + ממלכה במבחן
  • תהילה בצלאל //
    • מרגע שחשבתי על האופציה, ידעתי שאעשה את זה, רק לא ידעתי מתי.
    נ.ב קטן: אל-חזור לא היה לפניי, אז אם נפלו טעויות – תאשימו אותי, מקסימום אקפוץ בזמן לתקן…


    אנשים לא קמים לתחייה. לא בטרם הגיע גואל. ומוות, אם נקבע לאדם, לא יכול להידחות מפני רצונו של איש אחד, גם לא אלפים.

    באנחה מדביק יוחנן את הסימנייה הכחולה לספר, בדיוק בשורה התשיעית של עמוד חמש מאות וארבעים, סוגר ומניח על שולחן הסלון. הוא עוד ישוב אליו, חייבת להיות דרך, הוא רק צריך למצוא אותה.

    ואולי בכלל עדיף שיתייעץ עם מיכאל? עדיף. בהחלט.

    "אתה רוצה לחזור לתקופת כוזר?", אחיו מגיב באדישות, "נצטרך בשביל זה הרבה חשמל. יותר מדי אפילו".

    "רק לדקות בודדות, אני רוצה לראות את המאורע במו עיניי, לראות אם יש דרך הצלה...".

    מיכאל מניד בראשו, "זה מסוכן, יוח. אנחנו לא יכולים לגרום לפרדוקסים בזמן, אולי רק אחרי שיהיה לנו איזשהו פיצוח לגבי התפצלות העולמות הקוונטים".

    יוחנן שומט כתפיים. אחיו תמיד מקובע כל כך. מלבד לעניינים הנוגעים למחקרי הזמן, הוא לא מוכן לזוז טיפונת מהכללים. מילא היה מדובר בחיים האמיתיים, מדובר רק בספר, ספר! אפילו אותה סופרת יש להם, חבל שהוא לא יכול לשלוח לה מכתב או משהו, למחות על המצב הקיים.

    קשה לחיות בספר. לדעת שאתה מוגבל לפסיקים, נקודות, פסקאות, עמודים ופרקים. אבל מדהים כמה אפשר לפעול מתוכו, אפילו לחזור בזמן!

    רגע, רגע. יוחנן מנסה לתפוס את קו המחשבה שעלה עליו לפני שנייה בודדת. אם ספר מורכב ממילים, מה קל יותר מלקחת טיפקס, למרוח על המילים הלא רצויות ולהחליפן באחרות, נחמדות יותר?

    כלומר - לעבוד על עצמו? לא. ממש לא. הוא צריך פתרון טוב יותר, כזה שלא יקריס את ממלכה במבחן על חמשת (או ארבעת?) ספריו אבל יאפשר לו לבצע את זממו. אבל איזו דרך יש לו להותיר את המילים כפי שהן ובכל זאת להציל את יקוואל? איזו?

    אין. אלא אם ימצא בחור אחר שיתנדב להתפוצץ במקומו ולהגיד את אותן מילים שאמר יקוואל לאולה שניות לפני מותו. אהמממ. טוב, זה הזוי. הרי אף אחד לא יסכים לכך, אולי רק אם הוא ממילא עומד למות ולא יהיה לו אכפת לזכות בשלב מאוחר יותר בכבוד שיוענק לו בעצם זיהויו כנסיך שהציל את כוזר האמיתית כאשר איסתרק יבין את שאירע.

    הוא רק הולך ומסתבך. אם לא פרדוקסים למיניהם שעלולים לצוץ, מזמן היה חוזר לעבר, מאיץ ביקוואל לרוץ במורד ההר ולא להתעכב לרגע מול ברכיהו המעצבן!

    ברכיהו! איך לא חשב על זה עד עכשיו? איך הוא נראה בכלל, הנסיך - סוחר האפל הזה?! בעצם, מה משנה מראהו אם הוא יכול להביא עמו מהעולם עתידני מישהו שיוכל לעשות לו ניתוח קוסמטי קל באמצעות איפור, עדשות עיניים, צבע שיער וכריות לשינוי תווי הפנים? הוא קרא על זה באיזה ספר, זה אמור להיות פשוט בהרבה מלחזור בזמן.

    יומיים אחר כך הופכות ההשערות לעובדות והתקווה למציאות. אבל יקוואל, שנשלף מהעבר דקות בודדות בטרם נחת עליו אחד הסלעים אינו מרוצה מהעולם בו הוא נמצא. "החזר אותי לעבר", הוא מנדנד לו, "עדיפה לי עשרת מונים נוקשותו של אחי מעולמכם המבלבל".

    "איסתרק חושב שאתה מת", יוחנן משאיר למיכאל לפרש את המצב, הוא עושה את זה בלי התכווצויות פנים מוזרות או מילים שסותרות את עצמן בניסיון להראות את המציאות אחרת, "כך שזו בעיה שתחזור לזמן שלך ותוכיח לכולם שהם טעו".

    "המלך איסתרק", מתקן יקוואל בזעף, "ובכלל איני מבין מהי הבעיה - טענתם שאולה טעה לחשוב שברכיהו הוא אני, לא יקרה דבר אם הוא יבין את טעותו".

    יוחנן זוקף את גבו בהפתעה, "כלומר שיבינו שלא אתה מתת אלא ברכיהו? זה באמת רעיון מעולה!".

    "רק שלא תוכל לחזור לזמן הנוכחי שבו עזבת, אלא שנתיים אחר כך, כאשר ידעו כולם על מותך", מציג מיכאל את העובדה הפשוטה.

    "קצת יותר משנתיים", מדייק יוחנן. "אבל תהיה לנו בעיה עם המראה שלך, לא נוכל לעשות לך טיפול פנים שיחזיק לעד. אתה לא גופה". הוא אינו מצליח שלא לחייך במילים האחרונות. "ושנתיים הן הרבה זמן לנער שהופך לבחור".

    יקוואל נאנח, "עולמכם העתידני רק מזיק לפעילות מוחכם", קולו גוער, "תחזירו אותי לתקופת הזמן ממנה לקחתם אותי, אמשיך בזהות בדויה למשך הזמן הרצוי ואחזור כשאמצא לנכון".

    יוחנן מכווץ את עיניו, "משום מה -", הוא אומר בקול מוטרד, "נדמה לי שתעדיף להישאר בזהות בדויה לנצח".

    "אם אכן אחליט לעשות זאת -", חיוך נפרש על פניו של יקוואל, "תהיה זו עוד החלטה מוצלחת שלי".

    "לא כל ההחלטות שלך היו מוצלחות", יוחנן מעקם אף, "ליתר דיוק, רק האחרונה הייתה כזו".

    "החלטותיו של אדם הן אלה שקובעות את גורלו", יקוואל מתרצן. "הייתי שלם עם ההחלטה שלי, אתם אלה ששיניתם את הגורל שבא בעקבותיה. אל תעשו זאת שוב, הניחו לי לעשות את שלי. שבעתי מאנשים המורים לי את דרך חיי, גם אם במבט לאחור הם צדקו".

    "כרצונך, הוד נסיכותך", יוחנן קד באופן נלעג.

    מיכאל מתבונן בשניים בגבינים מכווצים, "אז מחזירים אותך? אתה בטוח?".

    "בטוח כפי שלא הייתי מעולם", משיב הנסיך, קומתו זקופה ועיניו התכולות נוצצות, "ברצוני לחזור אל כוזר, במהירות האפשרית".
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: עברייה, חוי!, תסריטאית ועוד 67 משתמשים70 //
    39 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yael305
    בדיוק! יאללה! תהני! אם לא מהעלילה אז מהכתיבה..
  • 1K
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת טרגדיית השלימזל ב'משנת יוסף'
  • שועל ספרות. //
    • "אני הולך לעשות את ה'משנת יוסף'!" הכרזתי לחלל הבית.

    "שוב? אולי תבין כבר שזה לא בשבילך..." ניסתה אשתי את מזלה. "ניתן לאחד הילדים".

    "למה לא בשבילי, למה?" קולי הפגוע ניסר את חלל הבית לחתיכות.

    "אתה צריך שאני אזכיר לך? הביצים שבוע שעבר..."

    "אוי באמת! אני הייתי אמור לראות שהאופניים של בייגלין עומדות שם?" זכרונן של הביצים מרות הגורל שסיימו את חייהם על בגדיהם של אנשים תמימים אכן לא מש ממני. "אפשר לחשוב כמה עולה תבנית ביצים..."

    "כן, מילא הביצים, אבל מה אשמים האנשים נשים וטף שחזרו לביתם עטורי סירחון? רגע, מה עם הגבינות? אותן אתה גם זוכר?"

    "די, תפסיקי, את יודעת שזו השיטה שלי, אני משאיר בכל מיני נקודות את הדברים ואחר כך לוקח אותם..."

    "אני יודעת. אבל לשכוח בקצה הלובי של הבניין שלוש גבינות בחום של קיץ שאורי בץ היה יוצא מגדרו עליו? ושגילו אותן רק אחרי שהבניין הסריח ברמה כזו שכולם היו בטוחים שרינה הזקנה נפטרה, ופרצו לה למסכנה לבית בשלוש בצהריים?"

    "באמת לא נעים. שחררו אותה כבר מהבית חולים אחרי הכוויות מהתה שנשפך עליה מהבהלה? לא משנה. די! אני יוצא! את תראי שאני יכול והכל יהיה טוב!"

    ------------------------------

    הגעתי לשם.

    'וואו, הגזימה הפעם! מה זה? שורש ברוקולי? כוסות זכוכית ושק תפוחי אדמה ענק? שילוב מפחיד! כמות מוצרים עצומה ועוד דברים שאנחנו אף פעם לא קונים דווקא בשבוע שאני צריך להוכיח את עצמי?'

    עבדתי כמו חמור. באמת. באימה איומה שלא לשכוח ולא לשבור כלום.

    העליתי את העגלה המפוצצת וההר שמעליה שאיים עשרות פעמים ליפול, במאמצי על אל ביתי.

    "ראית דיתי? את הכל הבאתי בלי לשבור כלום!" אמרתי בדמעות מהזיעה שנכנסה לעיני, צונח על הספה באפיסת כוחות.

    ----------------------------

    טענו שהתעלפתי.

    טוב, איך אתם הייתם מגיבים כשהתגלה לכם שטעיתם באות אחת בשם המזמין בדף, ואת כל עבודת הפרך המזוויעה עשיתם בשביל השכן הכי שנוא עליכם בבנין?!
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אין דברים כאלה, כפתור אדום, Avraham89 ועוד 101 משתמשים104 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    rrrrrrrrrrrrrr
    וואו! אהבתי את האמת המסתתרת מאחורי שכבת הסרקזם. תודה!
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה