קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 573
    • ח
    שיתוף - לביקורת קה חביבי.
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    לפעמים אנחנו נחשפים למראות לא שיגרתים בעליל, אלא שאיננו נותנים את עיננו וליבנו לשים לב אליהם.

    כזה היה המחזה בו נתקלתי אתמול.

    במקום שיגרתי בעליל, "נטו חיסכון".

    כידוע את בני דודנו החליפו אריתראים למינם, כך שעובדי הסופר שינו גוון.

    כחלק מתודעת שירות איכותית דלקה מוזיקה של שירי שבת נעימה, השיר שהתנגן ברקע היה מתוך מילות הפיוט שמושר בלילות שבת: "חביבי, קה חביבי", שיר עם מקצב שאי אפשר שלא להישאב לתוכו.

    בפינה של מוצרי החלב בין מקרר של מוצרי חלב לבין מקרר של קפואים עמד לו העובד האריתראי, נשען בידיו על המקפיא הנמוך, ומרקד לקצב השיר.

    יכולתי לעבור ולא לשים לב, אבל המראה היה כל כך מצחיק שלא התאפקתי ופרצתי בצחוק קולני בתוככי תוכי.

    הוא יכול לעצור לרגע ולרקוד, אבל אנחנו?

    חודש אדר, המצב לא פשוט, איככה נשמח? איכה נשיר ואיך נרקוד?

    העצב מלווה את צעדנו, צרו צעדנו, השמחה הטבעית נסתלקה מעמנו.

    מי ייתן ותשוב לשרות עלינו רוח של שמחה,

    משנכנס אדר ולא מרבין.

    כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר־יִמְצָא אֶת־עַמִּי (אסתר פרק ח פסוק ו'.)

    ואני נתתי עיני וליבי להיות מצרה עמהם.

    ואתה מן השמיים, חֲבִיבִי קהּ חֲבִיבִי, הָאֵל הַמֶּלֶך הָרַחֲמָן

    רְאֵה בָּעֳנִי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהָשִׁיבֵם נָא לִגְבוּלֶךָ.

    וּמֵחָדָשׁ יִשָּׁמַע קוֹל שִׁירָה.

    לא צריך עוד מילים.

    הפיוט מדבר בעד עצמו, והוא לא פיוט בשביל ריקוד אריתראי ככל שיהיה.
    • תודה
    • שכוייח!
    • חחח
    Reactions: סבתא חביבה, ;בינארית, loly pop ועוד 11 משתמשים14 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    R.E.Y
    כידוע למי? מי אמר שהם צודקים? בני אדם משלנו יושבים וכותבים אותו ...
  • 383
    • ת
    שיתוף - לביקורת תרד
  • תמר מ. //
    • "אמא אפשר בבקשה בבקשה אפרוח?" בן החמש תוקע את הפרצוף בתוך ערימת הכביסה.

    אפרוח? בוא נראה.

    אפרוח, לכלוך.

    אפרוח, פרגית, תרנגולת.

    תרנגול, ביצים.

    הרבה אפרוחים. הרבה תרנגולים, הרבה מאד ביצים.

    נמכור את כל הביצים, והפרגיות והתרנגולים.

    נקנה עיזים.

    עיזים, חלב, גבינות.

    ווואו, נעבור למושב, לבית פרטי, עם גינה ונדנדה כזאת מעץ.

    נמכור את החלב והגבינות והלבנים והמעדנים ואז נקנה עוד עיזים, ופרות וסוסים.

    יהיה לנו ממש משק פרטי משלנו.

    ואז נפתח מחלבה קטנה ונמכור את התוצרת שלנו.

    נקרא לה "תנובה" או "טרה".

    לא, בעצם שניהם כבר תפוסים.

    ולמה שמישהו יקנה ממנו חלב בכלל? וחוץ מזה שזה צריך פסטור ודברים מסובכים.

    עזבו.

    נמכור את כל העיזים והפרות והסוסים ונשתול שדה שלם של תרד.

    נהפוך את התרד להיט בשוק.

    במקום סלט חסה יהיה סלט תרד.

    התרד ייחטף מהמדפים ואז נשתול עוד תרד ועוד תרד.

    בעצם כמה תרד אנשים יכולים לאכול?

    ואז נשאר עם מלאי עצום של תרד.

    נגיע להפסדים.

    נצטרך להתמודד עם כל העודפים שישארו.

    ארוחת ערב: סלט תרד, פשטידת תרד, חביתת תרד, ועוגת תרד.

    ילדים: איכס.

    אמא, אני רעעעבבב.

    "לא חמוד שלי, אי אפשר אפרוח, אתם ממילא לא אוהבים תרד."
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: המשתמש ביקש למחוק, רות ב., קפטן אמריקה ועוד 17 משתמשים20 //
    0 תגובות
  • 441
    • ח
    שיתוף - לביקורת ברגעים האלה.... (שירון)
  • .חיה פ //
    • ברגעים האלה...
    שהכל מציף
    מכל צד
    ואין מה לעשות
    כולם מתנפלים
    מכל כיוון
    ואין לאן לברוח
    ודי(!!!!) נמאס
    אין לי כוח!
    כשהכל -
    מציף, כל חֶלְקָהּ!!!
    חֶלְקָהּ
    שרוטה
    וגם חֲלָקָה..
    הכל אומלל, מתוסכל
    וכואב
    גם שם
    גם אז
    אלוקים אוהב...

    (הנ"ל) רק להזכיר שהרגעים הקשים... גם אז, גם הם, מאהבתו של הקדוש ברוך אלינו. למה הם הגיעו, הרגעים האלה, לא ברור. אבל איך אמר מישהו? "זה לא מכה להכאיב זה סימן... (פודולינסקי) אז....
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: יקרה מפז, אביגלוש, פניני ריין ועוד 6 משתמשים9 //
    0 תגובות
  • 805
    • ו
    שיתוף - לביקורת המשך סיפור מהאתגר של פרק א'
  • וריטסרום //
    • זוכרים את האתגר על פרק א'?
    היו כאן הרבה שהציעו שהאתגר הבא יהיה פרק ב' של הטקסטים שהועלו.
    לא תכננתי מראש, אבל גיליתי שאני אוהבת את הדמות שבניתי, ואני רוצה לכתוב עליה עוד.
    מי שרוצה להבין את הקונטקסט, הנה קישור לחלק א'
    www.prog.co.il

    אתגר - פרק א'

    האתגר הבא יתפרס על פני סוף והתחלה. סוף השבוע של פרשת ויחי וסיום חומש בראשית, ומיד אחריו תחילת חומש חדש - שמות. באתגר הזה, נתייחס לראשוניות של פרק א'. ישנם סוגים שונים של פרק ראשון. הוא יכול להיות פרולוג, לתת רקע לסיפור הבא, או סתם תחילת הסיפור. זה יכול להיות פרק ראשון של סיפור מתח נועז או בית...
    www.prog.co.il www.prog.co.il

    אשמח ממש לביקורת, אם התחברתם לצורת כתיבה הזאת, או אם היא משעממת לדעתכם, ולא עם מספיק התרחשויות.
    כל תגובה וביקורת תהיה לי משמעותית: )
    ---
    רננה/ חלק ב'

    היא חוזרת הביתה פותחת את הדלת, מפריחה שלום לחלל החדר, מנסה להבין אם איתמר בבית,
    הוא לא עונה, "איתמר, אתה כאן?" , אין תשובה,
    בדרך כלל הוא חוזר הביתה קרוב ל10, ועכשיו כבר 10 וחצי.
    מזכירה לעצמה שהכל בסדר, הוא יכל להתעכב בגלל אין ספור סיבות וגורמים,
    אולי הלך למכולת, לקנות חלב שבדיוק נגמר הבוקר, פגש חבר מהכולל ושקע בשיחה.
    אולי נשאר לסגור סוגיה פתוחה, על אף שהסדר נגמר.
    תנשמי רננה, היא ממלמלת, לא קרה לו כלום, הוא חי ונושם, ובקרוב יחזור.

    הנשימות שלה לא נשמעות לקול ההגיון, היא שומעת אותם חורקות ומהירות,
    מתקשרת לאיתמר,
    הפלאפון לא זמין. ושוב, ממש כמו לפני שניסתה לחייג, כמה רגעים לאחור,
    מפתחת בדמיון אלפי ספקולציות, מה עלול לגרום לאיחור שלו,
    השכל שלה ממיין את התרחיש ההגיוני ביותר מבין כל אלו שרצו במוחה, ורק הלב לא מתיישר עם הבחירה, מנבא רעות.
    רננה, את מכירה את הסצנריו הזה כבר, נכון? היא צורחת על עצמה באין קול.
    את אוהבת לחשוב שיש לך חוש שישי מחודד, אבל תנסי להיזכר מה קרה בפעמיים האחרונות שדאגת ככה,
    החוש השישי שלך לא בדיוק הוכיח את עצמו, מתיזה בראשה בלגלוג קר ועצבני.

    היא יודעת לגחך על עצמה, לכעוס ולהתעצבן על רמות הדאגה המוגזמות שלה,
    משתוקקת להתפטר מהן, אבל זה לא עוזר לה להפסיק לדאוג בפועל. אפילו לא קצת.
    היא ממשיכה להריץ סרטים במוח, גדול עליה להילחם בזה, זה כנראה היא, חלק ממנה נועד לפחד, להישאב לדאגות באובססיביות, וכדאי שתקבל את זה כבר, תפסיק להילחם בזה.

    נשמעת נקישה בדלת, ואיתמר נכנס.
    היא מסתכלת עליו בפרצוף חיוור תוך כדי סקירה ממושכת, והוא מעיף מבט, מבין ישר שנכנסה ללופ הזה שוב,

    ואין לו מה לומר, רק להתנצל על האיחור, להבטיח שבפעם הבאה הוא ישתדל להודיע מראש או להתקשר.
    הוא מתחיל לפתח שיחה על כל מה שאירע עכשיו, מגמגם באיטיות,
    מפוחד מהמילים שיוצאות ממנו, אבל יודע שהגיע הזמן לומר אותם:
    "רננה, אני חושב, אהממ, אני חושב שכדאי לחשוב על טיפול"
    ולה, כבר נמאס להתנגד, לסרב לקולות הפנימיים שלה שמסבירים שהיא לא נורמלית.
    והנה, גם איתמר חושב ככה.
    והיא רק שותקת, שתיקה ארוכה,
    ואז פולטת, בסדר.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Bat hen, מיריכ, רוב ועוד 7 משתמשים10 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פניני ריין
    נו? יש המשך?
  • 378
    • R
    שיתוף - לביקורת תובנות משקדיות
  • RPO //
    • איכות נמוכה רחל אורן שקדיה.png
    איכות נמוכה רחל אורן שקדיה.png
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: tmr, אתיס, Avigail Amram ועוד 10 משתמשים13 //
    0 תגובות
  • 880
    • מ
    שיתוף - לביקורת פורים קטן
  • מסוגל //
    • כשפורים קטן היה קטן הוא חשב שכל מה שחסר לו זה קצת לגדול, ואז יגיעו מאליהם כל השמחה והששון והיקר. אחר כך הוא גדל וגדל, אבל גילה לאכזבתו שהוא נשאר במקום ושום דבר לא משתנה. עדיין הוא היה פורים קטן, ישב לו תמיד בצד בשקט וחייך חיוך צר כזה והסתכל. אנשים לא ממש זכרו אותו או התייחסו אליו, המגניבים אף פעם לא הסתכלו עליו, חברים חיבבו אותו והיו להם מחמאות נחמדות להגיד עליו כאשר שאלו אותם, אבל אף אחד לא קרא עלי איזו מגילה או משהו.

    היו פעמים שהוא אמר בדיחה מוצלחת או שנינות וקיבל תשומת לב, לפעמים הוא דיבר בציבור וכולם אמרו יפה מאוד, אבל הוא היה מספיק חכם כדי לשים לב שאף אחד לא באמת התפעל. היו תקופות שהוא חשב שאולי הוא צריך להידחף בכוח וכולם ישימו לב אליו, פעם אחת הוא אפילו ניסה לרקוד קדצ'קה במרכז המעגל, ועד היום הוא מסמיק כשהוא נזכר בזה.

    בפעמים אחרות הוא חשב שאולי הוא צריך לנסות לשתות אלכוהול או לשים תחפושות, אבל התברר שהוא לא היה טיפוס לא של זה ולא של זה, וזה היה לא נעים להקיא ככה ברחוב בתחפושת של ליצן, כשכולם רצים להביא לו מים ואומרים "תשכב, תשכב. שמישהו יביא את בנדוד של חיים מהצולה. למה אנשים עושים דברים כאלו, שיהיו בריאים".

    זה הטריד אותו. הוא גם רצה את כל המשתה והשמחה והרעש והתשומת לב. הוא הבין שיש לו את המעלות שלו וכל זה. הוא ידע שתמיד צריך להודות על הניסים והדברים החשובים באמת שיש בחיים, אבל אם אפשר גם וגם למה לא, ובכלל למה הוא תמיד צריך להיות תקוע לו בשוליים כמו איזה אוזן המן עם פרג.

    אחר כך עברו שנים והרבה אירועים ומאורעות וזה כבר פחות היה לו אכפת אבל עדיין ישב שם איפשהו, ויום אחד אשתו השאירה לו על השידה עיתון עם מודעה על מפגש טיפולי מיוחד עם מטפל מוסמך שיתקיים במנהל הקהילתי, שקראו לו קאוצ'ינג בראי התורה כדי שלא יהיו בושות בשידוכים.

    אז הוא החליט ללכת, וישב לו שם עם עוד כל מיני חברים כמוהו, פסח שני ואסרו חג ויום כיפור קטן. למנחה קראו ראש חודש. הוא היה בחור שמנמן ושנון עם ים בטחון עצמי, והרבה פתגמים יפים ופסוקים מתהילים.

    הם ישבו שם ואכלו בורקסים ודברו קצת על משכנתאות, וראש חודש אמר להם כל מיני דברים חכמים. הוא אמר תראו איך יש לכם משפחה אוהבת ויופי של חיים, ומה זה משנה בכלל. וכולם אמרו נכון נכון והנהנו אחד לשני בהסכמה. ופורים קטן גם חשב לעצמו כמה שזה נכון, ותכל'ס הוא כבר מבוגר מידי בשביל השטויות האלו ונחמד לו בחיים וטוב לב משתה תמיד. ובכלל בסוף כולם שונאים את פורים גדול כי למרות שהוא נורא נחמד ואקשן הוא תמיד מגזים בסופו של דבר.

    אז הוא חזר הביתה ואמר שהכול בסדר והוא שכח מהכול, אבל לפעמים בשקט בשקט כשאף אחד לא ראה הוא ניסה שוב לשתות איזה כוס של וויסקי ולראות אולי בכל זאת קורה משהו, ואת הילד שלו הוא שלח לחוג קראטה, שיהיה.
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: SHIRAMASH, אפרת תהל, דני הארט ועוד 24 משתמשים27 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמואל י
    אישית אני חיבבתי את המשפט. אולי רק אפשר איכשהו לנסח אותו בצורה קצת יותר טובה...
  • 479
    • ל
    שיתוף - לביקורת משפחת הפילפלונים
  • לרקוד על הירח //
    • היה הייתה פעם משפחה של פילים.
    אבא פיל, אמא פילה,
    וכמה פילפלונים קטנים.

    אבל יום אחד, משהו קרה.
    אבא פיל, ואמא פילה,
    נעלמו.

    ונשארו רק שלושה פלפלונים קטנים.
    לבד לבד.
    והייתה בינהם, עוד פילפילונת קטנה,
    שהיא הייתה הכי מסכנה.

    כי קצת לפני שאבא פיל ואמא פילה נעלמו,
    היא כמעט נעלמה יחד איתם.
    והיה לה עצוב וכואב,
    וכאב לה בלב,
    גם אם היא לא בדיוק ידעה להגיד את זה.

    אבל אז,
    באה משפחה אחרת,
    גם היא של פילים,
    אבל פילים אחרים, לא כמו הקודמים.

    והם באו,
    וחרטו על ליבם וידם
    את שני הפלפלונים הקטנים.,
    ובמיוחד את הפילונת הקטנה,
    זו שהייתה הכי מסכנה.

    וכשהם עשו זאת,
    הפילונת באה ושאלה,
    זה כואב לך?
    כי אם לא, למה את בוכה?
    ואמא פילה החדשה
    דמעה עוד קצת ואמרה-
    זה כי אני קצת עצובה,
    אבל הרבה שמחה.





    נכתב עם המון כאב והרבה דמעות
    על המשפחה שאמצה את אביגיל הקטנה שחזרה מהשבי
    ואת שני אחיה.
    (שאכן הוסיפו לשרשרת הפילפלונים שהייתה חרוטה על ידם עוד כמה פילפלונים קטנים....)
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Avigail Amram, כל שם שתרצה, קראנצ' פיסטוק ועוד 6 משתמשים9 //
    0 תגובות
  • 392
    • ח
    שיתוף - לביקורת למי יחפוץ?
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    *סיפור לכבוד פורים קטן - זה הקטן גדול יהיה.


    מכירים את האנשים השקטים והעדינים שאילולי היה מגיע פורים, ואילולי קיימו מצוות היום בהידור, לא הייתם יודעים מה הם צופנים בחובם?

    על האברך הצנום והצנוע הלזה נסוב סיפורינו.

    כשהגעתי כאורחת לבית בו היתה השתייה כדת נחשפתי למראה הלא שיגרתי, בו לפתע האברך הנ"ל פותח את פיו ושופע בדברי תורה.

    לפתע הוא ניגש לבעלי וכשתוי אמתי הקצין את תנועותיו.

    הוא התכופף לפניו ושאל אותו כשידיו נשואות בתחנונים: "תגיד לי מהו רצון ה'?"

    קיבל כמה תשובות אשר לו סיפקו אותו וכל אותה העת הוא המשיך נפשו בשאלתו: "אבל, תגיד לי מהו רצון ה' באמת?" איך נדע.

    כמובן שלאחר מכן הוא המשיך בבכיות אדירות, "מהו רצון ה'?

    תגידו לי, מהו רצון ה'?"

    חשבתי לעצמי האם יש לי תשובה לענות לאותו האברך?

    הרי אנחנו נמצאים בכל כך הרבה סיטואציות בהן נדרשת חשיבה, איך לנהוג, איך להגיב.

    תמיד עולה השאלה האם פעלנו נכון בסיטואציה ספציפית, ולא תמיד התשובה היא ברורה, פעמים רבות לוקח זמן רב לברר אותה.

    כך שהשאלה ששאל אותו האברך מנהמת ליבו, וממעמקי נפשו, נשארה חקוקה בליבי.

    עד שיום אחד קראתי פרקי תהילים ושם נתתי דעתי על הפסוק: "למדני לעשות רצונך כי אתה אלוקי". (תהילים קמ"ג, י')

    והופ, נזכרתי בשאלה.

    חשבתי שיש לי תשובה לשאלה הזאת שנשאלה לפני כמה שנים.

    והתשובה היא שצריך לבקש את זה.

    ריבונו של עולם תלמד אותי מהו הרצון שלך, תעזור לי להבדיל בין מה כן נכון לבין מה לא, תעזור לי להבחין בגבולות, אין אף אחד שיכול להגיד לי זאת.

    רק אתה – כי אתה אלוקי, ובגלל שאתה בעל הכוחות כולם, ובגלל שאתה מסובב הסיבות, אז רק אתה תוכל להנחות אותי לדעת מהי ההחלטה הנכונה ברגע נתון, ורק אתה יכול לעזור לי לקיים אותה.

    פעמים רבות אנחנו שומעים על אנשים "שנקלעו לסיטואציות" בהן התגובה צריכה להיות מהירה ומידית.

    חשבתי על כך, שאמנם הסיטואציה לא הגיעה מבחירה של מידית של האדם, אבל ישנם סיבות רבות, וסיבות רבות קדמו לסיטואציה הנוכחית, הזכות להיות חלק מזכות, הגיעה הרבה קודם.

    הזכות הגיעה מהרבה פעולות ומחשבות שקדמו לה.

    והיא גם הגיעה בזכות תפילה.

    היכולת לפעול נכון, זו מתנה.

    ובקריאה נוספת של פרקי תהילים נתתי דעתי לפסוק שמדבר על עשיית רצון ה': "לעשות רצונך אלוקי חפצתי ותורתך בתוך מעי". (תהילים מ', ט')

    הפסוק הזה מיד התחבר לי לפסוק הקודם, והאיר לי שכדי להגיע למצב שלומדים לעשות רצון ה', צריך קודם כל לרצות מאוד.

    ואני תפילתי: "למדני לעשות רצונך".
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מאה מם, ;בינארית, R.E.Y ועוד 9 משתמשים12 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סבתא חביבה
    חיזקת! תודה!
  • 472
    • ש
    שיתוף - לביקורת געגוע.
  • שיבת ציון //
    • בס"ד


    - את אוהבת אותה, ילדה?

    - מאד. (הנהון נמרץ. פנים כבויות).

    - אז למה קשה לך?

    - כי אני אוהבת אותה. (קול חלש).

    - ולכן?

    - היא עוזבת, אז אני מתגעגעת.

    - אבל את אוהבת אותה.

    - אבל אני מתגעגעת. (קול נשנק מדמעות).

    - מהי פרידה, ילדה?

    - מהי? (עיניים פקוחות, מביטות בתלות, בתקווה).

    - פרידה היא כאשר תודעתך מנותקת מתודעתה. ואם את אוהבת אותה, ילדה, הרי שמחשבתך סמוכה אליה- ותודעתכן קרובה. אינכן נפרדות.

    - אבל אם היא אינה אוהבת אותי? ותודעתה רחוקה משלי, ומחשבתי רודפת אחריה והיא אינה שם?

    - היא אוהבת אותך, ילדה?

    - אינני יודעת. (קול חלש. עיניים ופנים מושפלות).

    - ואם אינה, תודעתך אצלה?

    - כן, אבל תודעתה אינה אצלי.

    - אם כך, אין געגוע הוא הדבר אשר את חשה, אלא החמצה.

    - לא. החמצה אינו. (שלילה נחרצת).

    - אז מהו כן?

    - כמיהה הנופלת בין מלתעות ההחמצה.

    - אם כך, אינכן נפרדות, היות ומעולם לא התחברתן.

    - התחברנו. במעמד הר סיני.

    - ולא נפרדתן.

    - נכון.

    - אז מדוע קשה לך, ילדה?

    - הכמיהה הנופלת מטריפה את דעתי, רומסת את ידיי ומשחקת בנפשי.

    - ומדוע שלא תעזבי אותה?

    - כיצד?

    - למה את כמהה, ילדה?

    - לקשר, שימתח ויביא לגעגוע.

    - לגעגוע את כמהה, ילדה. לרצון לקרב בין מלתעות האהבה. לקריעה ביניהן.

    - הן עדיפות על מלתעות ההחמצה.

    - ומה בו, בגעגוע, מושך את לבך כל כך?

    - הידיעה שאין החוט נמתח ומכאיב אלמלא אחוז הוא בשני קצוות.

    - אז לחיבור את כמהה.

    - כן.

    - לחיבור ההדדי.

    - כן.

    - לידיעה שבהתקרב המלתעות יפסק הכאב לשניים, ולא לך לבדך.

    - כן.

    - אז למה את מחוברת, ילדה?

    - לאבי שבשמיים.

    - את מתגעגעת אליו, ילדה?

    - מאד. (דמעות בקצות העיניים. מטפטפות).

    - הוא מתגעגע אלייך, ילדה?

    - מאד. (דמעות בעיניים. יורדות יחד על הלחיים).

    - והאם תוכלנה מלתעות האהבה להתקרב?

    - כאשר יבוא גואל צדק.

    - ואת מחכה למלתעות, שתתקרבנה.

    - (הנהון נמרץ. דמעות בגרון).

    - ובינתיים מחפשת קשר אחר, שמלתעותיו יכולות הן להתקרב עוד בטרם ביאת הגואל.

    - (הנהון).

    - על מנת להשקיט את לבך המתגעגע עד מאד. את מחפשת, ילדה, געגוע נוסף, שיכול להרפאות בטרם ביאת הגואל.

    - כן.

    - האם ירפא קשר כזה את לבך, כאשר תתקרבנה מלתעות אהבתו?

    - לא.

    - מה ירפא את לבך, ילדה?

    - ביכולתי להתקרב אליו גם כעת. אך הגעגוע ימשיך ויגדל ככל שאתקרב אליו.

    - מהי תכליתך, ילדה?

    - זוהי.

    - וזוהי יכולתך. ולשם כך נועד הגעגוע.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: כל שם שתרצה, כפוף לכללים, Avigail Amram ועוד 7 משתמשים10 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שיבת ציון
    תודה!!!
  • 342
    • כ
    שיתוף - לביקורת מי אוהב אנשים מרובעים?
  • כותב השורות //
    • אנשים לא אוהבים אנשים מרובעים!

    למעשה, זה לא ממש מדויק, מאחר ואנשים מרובעים דווקא אוהבים אנשים מרובעים...
    אם כי, האהבה שלהם מוגבלת לריבועים השווים בגודלם לריבוע שלהם.
    ובכל זאת, בגדול... אפשר להסכים באופן כללי עם ההנחה ש-
    אנשים לא אוהבים אנשים מרובעים!

    ואולי נעזוב לרגע את כולם, ונדבר על עצמנו...
    הסיבה העיקרית לכך שאנחנו לא אוהבים מרובעים היא בגלל הדקירות...
    הדקירות אותם חטפנו בכל פעם שניסינו
    לחדור ריבוע אנושי דרך הזוויות שלו...
    זה לא נעים להיתקל בשפיץ הכי חד של תפיסת העולם היצוקה שמציג האדם שמולך...

    אדם מרובע
    הוא גם מקובע
    מתוחם בגבולות התנהגותיים ומחשבתיים
    כשבנוסף לכך הוא דואג להקיף את עצמו בחומות גבוהות
    המגנות בחירוף נפש על ארבעת השפיצים של הריבוע
    שלא יתעגלו חלילה!
    אדם כזה יימנע מלצאת אל 'החופש'...
    הוא משוכנע שהעולם חייב להתנהל לפי כללי הריבוע שלו.
    הפחד והחשש שלו מלצאת מהריבוע, הופך לחוסר יכולת לצעוד החוצה
    כשאיננו מסוגל להביט בעין פקוחה אל מחוץ למסגרת המקבעת-
    שלימדה וחינכה אותו מאז שהיה ילד
    לבחון את המציאות לפי סולם ערכים או יותר נכון ריבוע ערכים
    של כן לא שחור ולבן...

    כשחושבים על זה קצת
    הריבוע הופך להיות הצורה ההנדסית הכי נוחה לחיים
    כשהדבר היחיד שמתבקש הוא שהריבוע יהיה עשוי מהחומרים הנכונים ובגודל הנכון..

    אם נמשיך הלאה עם המשל ההנדסי
    נגלה שכל צורה הנדסית אחרת מפריעה למרחב המחיה.
    המשולש מכניס אותך לפינות קצת צפופות...
    והמשושה מגזים קצת עם הזוויות...

    גם 'העיגול' שהוא ההצעה המפתה
    שמנסה להגדיר אנשים שעדיין לא מוגדרים..
    הופכת להיות כלי מסוכן שמדרדר בחופשיות בירידות...
    כשכל סטייה קלה בקו הקרקע משנה ברגע את המיקום שלו
    כשתמיד זה יהיה כלפי מטה...

    בנוסף לכך אצל אנשים עגולים
    הדחף להגדיר צדדים מתבטל לחלוטין מאחר והם מציעים
    קו אחד, אינסופי, עגול, וחלק!
    זה אולי נשמע ממש מפתה...
    אבל מסוכן להחריד!

    הנטייה להיות יותר מרובע או יותר עגול היא בוודאות משתייכת לתכונות מולדות
    אך בה במידה הנטייה משתכללת או לחילופין משתנה
    במהלך החיים בהתאמה לסביבה בה האדם חי
    ולאורחות החיים בהם הוא נוהג.

    אם הייתה לנו בחירה בין להיות מרובעים לבין להיות עגולים
    במה היינו בוחרים?
    זו שאלה כמובן טובה
    אך האמת נמצאת כמו תמיד, איפה שהוא באמצע!
    ובמקרה שלנו דרך האמצע תהיה להיות גם וגם
    גם מרובע וגם עגול
    או איך שאומרים את זה בארמית -
    'עיגולא דנפיק מגו ריבועא'
    ו'ריבועא דנפיק מגו עיגולא'
    אלו שתי אופציות מומלצות כדי לשלב
    את העולם העגול המפתה, החלקלק והמסוכן
    עם התורה הברורה, המחדדת, המציבה כל דבר במקומו -
    בטוב או ברע, בחיים או במוות
    בברכה או בצד הקללה.

    היכולת לחיות נכון בעולם מבלבל
    עוברת דרך התורה שמעצבת את האדם
    ונותנת לו גבולות בארבע רוחות השמים
    ויוצרת מרחב מחיה מרובע ונכון בתוך עולם עגול
    זאת האופציה של 'ריבועא דנפיק מגו עיגולא'
    שבמקרה הזה הריבוע מוצב בתוך העיגול
    כלומר החדרת הריבוע של התורה לתוך המרחב העגול של העולם.

    האופציה השנייה מצמצמת יותר את העיגול
    ושמה את החיים על פי תורה לעיקר המציאות
    כשלעיגול ניתן מקום בתוך גבולות הגזרה המרובעים של התורה
    'עיגולא דנפיק מגו ריבועא'.

    הקשר בין חיי תורה לריבוע
    מתחיל במעמד הר סיני ובלוחות ה'מרובעות' שבהן הייתה חקוקה התורה
    וממשיך במזבח הפנימי והחיצון שהיו שניהם 'מרובעים'
    והחושן ששמותיהם של כל בני ישראל חקוקים באבנים התלויים בו
    היה גם הוא 'רבוע'.

    אם נשים לב נמצא הוראה נפלאה והכרחית
    בדרך הנכונה להיות 'מרובעים על פי תורה'.

    ישנו שינוי בלשון התורה בדין הריבוע בעשיית המזבחות
    לדין הריבוע בעשיית החושן
    במזבח החיצון כתוב –
    'ועשית את המזבח עצי שטים, חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, רבוע יהיה המזבח'
    במזבח הפנימי כתוב באופן דומה –
    'אמה ארכו ואמה רוחבו, רבוע יהיה'.

    בחושן הסדר הוא הפוך!
    'רבוע יהיה כפול, זרת ארכו וזרת רוחבו'.
    כשגם בפרשיות ויקהל פקודי שם מתארת התורה את העשייה בפועל של המזבחות והחושן נשמר השינוי הזה
    מה שמורה על משמעות הדברים.

    ניתן ללמוד שהצורך בשמירה על הריבוע
    אינו עומד בזכות עצמו, לפחות בנוגע למזבח הפנימי והחיצון
    הוא חייב להיות תוצאה של שיעור מדויק
    ורק השיעור, הוא זה שייצר את התוצאה המרובעת!

    מאידך, בחושן ניכר שהצורך להיות 'רבוע' קודם לנתינת השיעור
    החושן היה מונח כנגד הלב -
    המנוע הפנימי של האדם!
    'ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו'!
    שם יש צורך בזהירות מופלגת ושמירה מרובעת
    החושן קודם כל צריך להיות 'רבוע'
    על הלב יש לשמור במקום שבו הדברים ברורים
    מה נכון ומה לא נכון
    רק על בסיס הריבוע התורני הזה
    ניתן ואפשר לעגל פינות
    מתוך הריבוע או מחוצה לו.

    המזבח החיצון הוא כנגד הנפש הבהמית
    הגוף שחוטא ומתחייב בקרבנות
    המזבח הפנימי הוא המכפר על הנפש
    הנשמה האלוקית שנגררה אחר הגוף החוטא
    הריבועים שם בהכרח מכילים בתוכם את העיגול
    שגרם לאיבוד הדרך
    העולם העגול שגרם לו למעוד להחליק ולרדוף אחר ההבל
    שם השיעור הוא השלב הראשון שהאדם צריך לתת לעצמו כדי לחזור למסלול הנכון
    על האדם למדוד את דרכיו להגביל את מעשיו ולהבין מחדש מה נכון ומה לא
    וכך לייצר סביבו מחדש את הריבוע הנכון
    לכן במזבחות הריבוע הוא תוצאה של תיקון
    תוצאה של למידת השיעור...
    כשהשיעור נתן את הזוויות הנכונות למציאות, ויצר שוב את הריבוע התורני.

    ולסיום...
    אם הצלחתי לגרום לכם להתחיל לאהוב מרובעים
    והיה זה שכרי...

    רק אל תשכחו המטרה היא לא להיות מרובעים
    אלא לחיות בריבוע הנכון!


    ​
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: Yael T, Rut_a, לבלוב ועוד 12 משתמשים15 //
    0 תגובות
  • 830
    • ה
    שיתוף - לביקורת סוד חתום
  • הווה פשוט //
    • אֵיפֹה אַתָּה
    אֵינִי רוֹאֶה דָּבָר

    מִכְתָּבַי שָׁבִים
    לְלֹא מַעֲנֶה

    אֶצְבְּעוֹתַי הַמְּגַשְּׁשׁוֹת בַּחֹשֶׁךְ
    לֹא מוֹצְאוֹת אֶת כַּף יָדְךָ

    סוֹד חָתוּם

    אֵין חַלּוֹן
    וְאֵין מַפְתֵּחַ

    לִצְעֹק?
    לִבְעֹט?
    לְהִתְיָאֵשׁ?

    לֹא נָתִיב לִי
    לֹא כִּוּוּן
    לֹא מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל

    סוֹד חָתוּם

    צוֹלֵל לְעֹמֶק לֵב יָמֶיךָ
    נוֹסֵק אֶל עֶצֶם זֹךְ שָׁמֶיךָ
    וּרְפֵה כְּנָפַיִם וְאוֹבֵד יָדַיִם
    נִשְׁמָט אֶל נְקֻדַּת הַהַתְחָלָה

    סוֹד חָתוּם

    "אֵין פִּתְרוֹן"
    לוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתַי הַיְּבֵשׁוֹת
    "חִפַּשְׂתִּי בְּכָל מָקוֹם"
    אוֹמְרוֹת עֵינַי הַדּוֹעֲכוֹת

    וּכְהֶרֶף רַךְ מוּל פָּנַי הַמִּתְיַסְּרוֹת
    חוֹלֵף לְרֶגַע דֹּק חִזָּיוֹן מִתְאַבֵּךְ
    וּמִתּוֹכוֹ מֵעֵין בַּת קוֹל נֶאֱלָמָה
    "בְּלִבְּךָ חִפַּשְׂתָּ?"
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, כלי מיתר, ilan p ועוד 18 משתמשים21 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הווה פשוט
    אבחנה מדויקת
  • 481
    • ה
    שיתוף - לביקורת מאיפה מתחילים
  • הווה פשוט //
    • תַּרְאֶה לִי אֶת הָאֵשׁ וּמֵאֵיפֹה הִיא יוֹצֵאת
    אֶתְאַבֵּךְ מִתַּנּוּרְךָ כְּמוֹ הֶעָשָׁן שֶׁהוּא פּוֹלֵט
    מָלֵא אוֹתִי בְּאוֹר אֲשֶׁר שׁוֹבֵר אֶת הַכֵּלִים
    תַּרְאֶה לִי אֵיפֹה מַתְחִילִים

    תַּרְאֶה לִי אֶת הַיֹּפִי שֶׁל הַתְּכֵלֶת מִקָּרוֹב
    הַנֵּף אוֹתִי לְרֶגַע קָט לִפְנֵי שֶׁתַּעֲזֹב
    הַשְׁלִיכֵנִי אֶל חוֹפֶיךָ וְהַגְבַּהּ אֶת הַגַּלִּים
    תַּרְאֶה לִי אֵיפֹה מַתְחִילִים

    חֲרֹשׁ אוֹתִי לָעֹמֶק בְּלִבִּי תְּלָמִים תִּקְרַע
    טַע אוֹתִי בְּאַדְמָתְךָ לֹא בְּחֶלְקָה זָרָה
    כְּדֵי שֶׁיַּבְשִׁילוּ פֵּרוֹתַי וְיוֹרִיקוּ הֶעָלִים
    תַּרְאֶה לִי אֵיפֹה מַתְחִילִים

    הַטְעִימֵנִי דְּבַשׁ דְּבָרְךָ וְהַשְׁקֵנִי אֶת חֶלְבּוֹ
    גַּלֵּה לִי אֶת הַשַּׁעַר צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בּוֹ
    הָעֵר בִּי אֶת הַכִּשְׁרוֹנוֹת הַלֹּא מְנֻצָּלִים
    תַּרְאֶה לִי אֵיפֹה מַתְחִילִים

    אֶת שְׂדוֹת אַרְצֵנוּ הַפּוֹרְחִים צָבַעְתָּ בְּאָדֹם
    חַסְרֵי אוֹנִים נִנְדֹּד בֵּין מְדוֹרֵי הַגֵּיהִנּוֹם
    הֵן הַתַּכְלִית אֵינָהּ לִכְבֹּשׁ אוֹ לְיָרֵט טִילִים
    תַּרְאֶה לִי אֵיפֹה מַתְחִילִים

    חִידָה קָשָׁה הִצַּגְתָּ וְאֶת הַפִּתְרוֹן תַּסְתִּיר
    הַפְּלוֹנְטֶר מְסֻבָּךְ כָּל כָּךְ וְאֵין מִי שֶׁיַּתִּיר
    הַנֵּף אֶת תַּעַרְךָ עַל הַלְּבָבוֹת הָעֲרֵלִים
    וְתַרְאֶה לִי אֵיפֹה מַתְחִילִים

    תַּרְאֶה לִי אֵיפֹה מַתְחִילִים
    .
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, קראנצ' פיסטוק, chani2006 ועוד 16 משתמשים19 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הווה פשוט
    זה בכוונה, אבל קשה לי להסביר למה, ככה זה התנגן לי בראש (כן, יש לזה לחן) וכשכתבתי ורציתי לשנות...
  • 140
    • ח
    שיתוף - לביקורת נְהוֹרָא מְעַלִּיָא
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    לָכֶם יֵשׁ מִנְהָרוֹת,
    גַּם לָנוּ יֵשׁ מִנְהָרוֹת,
    בַּמִּנְהָרוֹת שֶׁלָּכֶם
    מִסְתַּתֵּר אַמְלָ"ח
    מִסְתַּתְּרִים טֵרוֹרִיסְטִים
    וְתָכְנִיּוֹת זְדוֹנִיּוֹת.

    וְאִלּוּ הַמִּנְהָרוֹת שֶׁלָּנוּ
    בְּנוֹת אַלְפֵי שָׁנִים
    יִבְדְּלוּ לְחַיִּים טוֹבִים
    מִנְהֲרוֹת הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי
    בָּהֶם נִשְׁפְּכוּ אַלְפֵי דְּמָעוֹת
    נְהָרוֹת שֶׁל כְּאֵב מָלְאוּ.

    וְתָכְנִית אֱלוֹקִית אַחַת
    תַּהֲפֹךְ כָּל אֶבֶן
    לִלְבָנָה מִזָּהָב,
    וְכָל צַעַר וְיָגוֹן
    יִתְהַפֵּךְ לִנְהָרָה
    שֶׁל אוֹר שֶׁל שָׂשׂוֹן.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: בתיה רחל, קרב, הספרן ועוד 6 משתמשים9 //
    0 תגובות
  • 172
    • ח
    שיתוף - לביקורת מִי?
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    מִי הוּא זֶה

    שֶׁאָמַר

    וְהָיָה עוֹלָם

    מִי הוּא זֶה

    קֵל נֶעֱלַם?

    מִי הוּא זֶה

    הַמַּשְׁפִּיל

    אַף מְרוֹמֵם,

    מִי הוּא זֶה

    וְאֵיזֶה הוּא

    נָתָן בְּלִבִּי,

    לֵב גָּלוּת

    מִתְגַּעְגֵּעַ

    מְצַפֶּה

    עֵר לַגְּאֻלָּה,

    מִי הוּא זֶה

    אֲשֶׁר בָּרָא

    אַהֲבַת עוֹלָם?

    מִי יֹאמַר

    סוֹף

    לְגָלוּתֵנוּ?

    מִי יָקוּם

    מִי יְרַחֵם?

    מִי שֶׁאָמַר

    לְעוֹלָמוֹ

    דַּי,

    וּמִי שֶׁעָנָה

    לַאֲבוֹתֵינוּ,

    מִי יִתֵּן

    מִצִּיּוֹן

    יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.



    וְלִכְשֶׁתַּגִּיעַ אֶעֱמֹד

    שָׁם בַּפִּנָּה,

    אֶלְחַשׁ לְעַצְמִי,

    יָדַעְתִּי,

    יָדַעְתִּי שֶׁתָּבוֹא,

    יָדַעְתִּי שֶׁתּוֹפִיעַ

    שֶׁתִּתְגַּלֶּה

    חִכִּתִי לְךָ

    אַלְפֵי שָׁנִים.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: לוטם, אש קודש!, בתיה רחל ועוד 11 משתמשים14 //
    0 תגובות
  • 414
    • ח
    שיתוף - לביקורת ניגון של נשמה
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    אתמול בערב הייתי בכותל, בבית הכנסת, בעזרת הנשים, למרות הקור והגשמים ששרו בחוץ, בפנים היה חם ונעים.

    פתאום שמעתי את הקול הזה, קול של ניגון מיוחד, לא שמעתי בבירור את המילים, אבל המנגינה היתה שמיימית.

    מעולם לא שמעתי כזאת מנגינה.

    נשים נוספות שהיו בעזרת הנשים היטו אוזן, לשמוע.

    לא הצלחתי לראות מהיכן מגיע הקול, ומי מתפלל כך.

    לא הקלטתי את התפילה הזאת.

    אבל העוצמה של התפילה הזאת מלווה אותי.

    מספרת לי על מדריגה גבוהה שאפשר להגיע אליה כאן בעולם הזה.

    כי מנגינה איננה מגיעה סתם ככה, היא מגיעה ממקום עמוק בנפש, וככל שהינך יותר מעמיק הניגון שלך יותר פלאי.

    תודה על מה ששמעתי, תודה על מה שסופר לי, תודה ששמעתי שאפשר להגיע לניגון של נשמה.

    ובליבי תוהה אני, אולי היה זה קולו של אליהו הנביא?

    ואולי, אולי כבר הגיעה עת?

    עת בשורה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: וריטסרום, Avigail Amram, yael305 ועוד 7 משתמשים10 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    כפי שתיארתי לעצמי, אכן מדובר ברבי יעקב עדס?
  • 195
    • ח
    שיתוף - לביקורת הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    לְהַגִּיעַ לַכֹּתֶל בַּחֲצוֹת
    זֶה לִשְׁמֹעַ אֶת הָרַב יַעֲקֹב עָדֶס
    מְבַכֶּה בְּקוֹל עַל צַעַר הַשְּׁכִינָה,
    לְהַגִּיעַ לַכֹּתֶל בַּחֲצוֹת זֶה
    לִשְׁמֹעַ קוֹל יְלָלָה שֶׁל שְׁכִינָה בְּגָלוּת
    וְיַחַד אִתָּהּ לִשְׁמֹעַ
    עוֹד קוֹל מְמָרֵר בִּבְכִי
    קוֹל שֶׁל אִשָּׁה בְּצָרָה,
    לְהַגִּיעַ לַכֹּתֶל בַּלַּיְלָה
    זֶה לִרְאוֹת שֶׁהוּא שׁוֹקֵק חַיִּים
    גַּם לִפְנוֹת בֹּקֶר
    זֶה לִרְאוֹת נָשִׁים שֶׁמַּגִּיעוֹת
    אֶל מוּל מְקוֹם קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים
    בִּשְׁעוֹת הַפְּתִיחָה
    מִשָּׁלוֹשׁ עַד שֵׁשׁ
    לִפְנֵי הַזְּרִיחָה
    לִרְאוֹת אוֹתָן מִתְפַּלְּלוֹת בַּעֲנָוָה
    פֶּרֶק אַחֲרֵי פֶּרֶק
    לִישׁוּעַת עַמְּךָ,
    עוֹד לֹא זָרְחָה הַחַמָּה וּכְבָר
    מִתְאַסְּפִים זְרִיזִים בְּעַם
    לְהַתְחִיל אֶת הַיּוֹם
    בְּמָקוֹם שֶׁל קְדֻשָּׁה,
    מָקוֹם מִשָּׁם לֹא זָזָה שְׁכִינָה
    עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שָׁם
    מִתְרַפְּקִים עָלֶיךָ בְּאַהֲבָה
    וַאֲנִי בָּאתִי רַק לָשֶׁבֶת שָׁם
    לִהְיוֹת.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: וריטסרום, מאה מם, yael305 ועוד 5 משתמשים8 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    .חיה פ
    והכתיבה שלך מדהימה. ו לא פחות מדהים בעיניי, זה היכולת לחוות את החוויות עד עומק שורש הנשמה. כבשת!
  • 1K
    • הדוויג
    שיתוף - לביקורת זירת רצח
  • הדוויג //
    • אתמול נכחתי בזירת רצח.

    טוב, נו. זה לא עוד טור פאנץ' ליין.
    נגיע ישר לסוף - האוגר שלנו נרצח.

    לפני כשלושה חודשים קנינו שני אוגרים חמודים.
    אחד מהם ממוצא מזרחי (סורי), והשני ממוצא אירופאי (סיבירי).
    לסיבירי קראנו 'גוג', ולרעהו 'מגוג'. ושמא נבואה קטנה נזרקה בנו.

    כשהם היו קטנים הם הסתדרו יופי טופי.
    ויגדלו הנערים, ויהי גוג טוב לב וידידותי, ומגוג תוקפני וטריטוריאלי.
    גוג הסכים לשחק עם הילדים, לאכול מהידיים שלהם, ואפילו לטפס עליהם.
    מגוג לעומתו היה עצבני, תוקפני ונשכני.

    המריבות ביניהם הלכו ונעשו סוערות יותר ויותר, ואתמול בשעת ערב עגומה גיליתי את גוג מת בכלוב.
    אחסוך מכם את התיאורים, רק ארמוז שלא היה צריך נתיחה משפטית כדי לגלות את סיבת המוות. היה ברור שהוא לא מת מאירוע מוחי או שפעת שהסתבכה. הוא נרצח.

    לרוצח היו כמה שעות של חסד, שבהן הוא התרווח בכלוב. מרוצה מהשטח שנשאר רק שלו. אכל לבד את כל האוכל. ובאופן כללי היה שמן מתמיד ומבסוט מעצמו.

    כשסיפרתי לילדים שגוג מת. הם התקשו להכיל את הבשורה.
    הם ביקשו לראות אותו ולהיפרד,
    אבל חסתי על נפשם העדינה ואמרתי להם שהוא בקבר. (לא גיליתי להם שארון הקבורה הוא תכריכי טישו בתוך שקית של יש, עמוק בתוך הפח).
    הילדים הפיקחים הגיעו די מהר למסקנה מי גרם למותו של גוג האהוב, ודרשו במפגיע להעניש את מגוג בחומרה.

    פסק הדין נגזר - מגוג ימצא את מקומו מחוץ לבית, וישוחרר אל הטבע.
    או כמו שהבן הגדול אמר: "הוא גיבור על גוג? בוא נראה אותו גיבור על חתולים"...

    וכך, תאוות השליטה, התוקפנות והטריטוריליות של האוגר החזק מבין השניים, גרמה לו לאבד את גן העדן שבו הוא היה מקבל בשפע את כל מה שהוא צריך. מים, מזון ומחסה.
    אילו הוא רק היה יודע להסתדר עם השכן שלו, למרות שהוא קצת שונה ממנו, כולם היו מרוויחים.


    הסיפור אמיתי.
    וכל קשר למערכות הציבוריות האקטואליות, ייעשה על אחריות המקשר בלבד.
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, איש פנינים, brachy 100 ועוד 63 משתמשים66 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חגי שהם
    מה במציאות לא ברור לך?...
  • 495
    • א
    שיתוף - לביקורת הם ואני
  • א. פרי //
    • קשה לי ממש
    להקשיב לאנשים אחרים
    שאומרים דברים
    שגם אני יודעת

    קשה לי ממש
    לראות שיש עוד אנשים
    שמבינים דברים
    והגיעו לתובנות שאני הגעתי.
    למרות שברור לי
    שהדברים האלה לא שלי.
    וקשה לי גם
    להעביר את התובנות שאני יודעת
    ולהסכים שיש לי מקום.

    קשה לי לראות אנשים מצליחים
    או אנשים שהוגים דברים
    ולראות אנשים עצמאיים בחשיבה שלהם.
    קשה לי לאפשר לעצמי הצלחה
    אולי זה תלוי זה בזה
    אם אסכים שמותר לי להצליח
    אסכים לתת לזולת להצליח.

    ואולי זה תלוי זה בזה
    אם אאפשר בתוכי
    לעצמי
    לתת מקום לאנשים אחרים
    אולי אצליח
    לתת לעצמי גם מקום.

    או יותר רחוק-
    אם אזכור שהכל זה של הבורא
    אביט על הטוב הזה שמתחולל מולי,
    סביבי, בתוכי
    ואסכים להכנע

    זה מביך ומצב לא רצוי-
    למרות זאת,
    בינתיים
    קשה לי לתת מקום
    בתוכי
    לכל העולם סביבי
    לתת מחמאה
    ולהתכוון אליה
    להשאר עם עין טובה תמיד
    ובלי מחשבה שלילית.

    מן המיצר קראתי ק-ה
    ענני במרחב
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: mklj, הספרן, Avigail Amram ועוד 14 משתמשים17 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    הלוואי ויגיע העת, בו יוכשר הלב לפרגן באמת, בלי לחשוב על מה ואיך בתכלית, מזדהה אחת לאחת עם מה שכתבת!
  • 482
    • ל
    שיתוף - לביקורת בסוף
  • לרקוד על הירח //
    • מה זה סוף בשבילך?
    שאלתי.
    מוות, היא ענתה.

    מה זה סוף בשבילי?
    שאלתי.
    ולוואי ותשובתי הייתה,
    משיח.




    ומה זה סוף בשבילכם?
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: רעננה דין, קרב, כותב השורות ועוד 13 משתמשים16 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    I
    ilan p
    זה באמת עניין של הסתכלות --כי יש כאלה שיגידו שמשיח זו רק ההתחלה לחיים אמיתיים
  • 531
    • R
    שיתוף - לביקורת מילים נרדפות ✒️
  • RPO //
    • כל החיים את כותבת
    עליך.
    על החיים.
    על מהות.
    מלמעלה.
    כל החיים מהבוקר לערב
    את שמה מילים
    במסגרת.
    כל החיים את ככה,
    חושבת חיים למילים
    חושבת לשיר את הפחד
    חושבת לנקד רגעים.
    ורק לאמת אין לך מילים
    רק אותה את נושמת
    בלי
    תיווכים.
    אולי כי היא כזו
    חופשיה מגדרות
    אולי כי תמות
    אם תתני לה תבנית
    אם תצרי לה מילים
    נרדפות.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: המג'ינקית, כוכב מאדים, חיימשלי... ועוד 25 משתמשים28 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    מיוחד!!
  • 327
    • R
    שיתוף - לביקורת הרבה אדר
  • RPO //
    • הרבה אדר בא לעולם
    בא בכפולות ושתיים.
    ויש סיבות לחייך עם שיניים
    ויש צידוק לו לצחוק.
    ואתה אדר
    ואתה לשמחה
    ואיתך העיניים בורקות.
    לך משאלה
    בך התקוות
    לטוב, טוב כזה
    בלי גבולות.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ilan p, אביגלוש, בני ברקים... ועוד 12 משתמשים15 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    צורף קובץ
  • 257
    • R
    שיתוף - לביקורת והם שבו
  • RPO //
    • והם שבו.

    וקר בחוץ
    ורעש מסוק
    והמון רות.סוף.עבור.
    והם שבו
    והכל צינה
    ויש שאלה
    קר לכם?
    והוא למוד שבי
    למוד צינות
    עונה שחם
    חם בלבבות.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: כוכב מאדים, violin, לוי אלי ועוד 19 משתמשים22 //
    0 תגובות
  • 453
    • ח
    שיתוף - לביקורת רגע האמת.
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    -שמואל, אני חושבת שהגיע הרגע.

    -רוחמה, על מה את מדברת? איזה רגע הגיע? לא ידוע לי על שום דבר שאנחנו מצפים לו.

    -אני מתכוונת לרגע האמת.

    -רגע האמת? את רצינית? אולי תסבירי את עצמך?

    -אוקיי, אנחנו צריכים להצטייד.

    -רוחמה, ידעתי שזה יבוא, כמה כסף את צריכה?

    -יופי, אני שמחה שאתה מבין וזורם איתי, אז ככה, אני אשמח לקנות בערך 10 ק"ג אורז, ב"יש" יש שקי אורז ענקיים של 5 ק"ג, אז 2 שקים בסך הכל.

    -כן, אבל רוחמה, תחשבי רגע, אם לא יהיה גז, איך תבשלי את האורז?

    -נכון חשבתי על זה, אבל קודם כל אני מאמינה שרוב הזמן יהיה גז, ויש לי עוד אופציה, אני אקנה גם כמה ק"ג בורגול, בורגול אפשר להשרות במים חצי שעה, והוא מוכן.

    -ומה תעשי עוד מעט ערב פסח, מה תעשי עם כל הכמות של הבורגול?

    -תראה, אנחנו צריכים לעבור את החודשים הקרובים, אני לא יכולה לחשוב יותר מידי קדימה.

    פנסים נטענים, טעונים יש לי כבר ארבע, מספיק ל16 שעות.

    נרות, ונרות נשמה קניתי סטוק.

    מטענים ניידים יש לי שלוש, כולם טעונים.

    -רגע, יש לך מטען טעון? אפשר אחד, אני ממש אשמח.

    -לא ולא, שמואל, אני גם החבאתי אותם ליתר ביטחון.

    -אבל, רוחמה, אם לא יהיה חשמל אז גם מי שתרצי להתקשר אליו יהיה מנותק קשר.

    -ואם תצטרך עזרה רפואית? או עזרה נפשית? אולי תזדקק לארגון חרום והצלה?

    יכול להיות שהמערכת הציבורית תהיה מגובה על ידי גנרטורים.

    אגב, גנרטור, יש באלפיים, מחזיק ארבע שעות, ביררתי כבר, צריך גם לקנות סולר בתחנת דלק.

    -או קיי, הבנתי את צריכה לעשות קניה לחודשיים, כזאת שאף פעם לא ערכנו, כי אנחנו חיים את החודש, בנוסף את צריכה כסף לכמה מוצרים שמיועדים לשעת חירום, כמו נורות חירום, גנרטור, סולר, תנור גז, פתיליה.

    -יפה מאוד, אם תיזכר בעוד משהו אז תגיד.

    -רוחמה, אני חושב שאנחנו נצטרך מחסן כדי לאכסן את כל הציוד הזה.

    -בסדר, שמואל, אפשר לשכור מחסן פה ברחוב.

    -אז אנחנו מדברים על שכירות של מחסן, קרוב כדי שיהיה נגיש במקרה של נפילת חשמל, קווי פלאפון, במקרה של אזעקות וכן הלאה.

    -כן.

    -ומאיפה נראה לך אני יגייס כזה סכום? את מבינה שמדובר על מספר של חמש ספרות.

    -ככה זה שמואל, מלחמה, אין ברירה, הרי אתה לא רוצה למצוא את עצמך יושב בחושך ללא מזון, מה תעשה אז?

    -ומה עושים כולם?

    -תראה שמואל, אני לא אתפלא אם כהן ידפקו אצלינו לבקש אורז, ושיחה בפלאפון וכמה נרות.

    -אז אולי, רוחמה נתחלף, נצלצל אצל כהן בפעמון.

    -השתגעת?

    נראה לך שאפשר לסמוך על השכנים?

    אני קונה אקסטרה כדי שיהיה להם גם כן.

    -טוב, אני מבין שאין ברירה, אני אצטרך לפנות לכהן יש להם גמ"ח, אני אסביר להם שמדובר במצב חירום.

    -רוחמה, הנה יש לי את הסכום, מקווה שתשתמשי בו באופן נבון.

    -כן, ברור, חשוב מאוד להיערך לכל תרחיש.

    -ואל תשכחי לקנות גם קוקה קולה, אני לא אסתדר בלי.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: בשלנית, שלומיקו, אש קודש! ועוד 14 משתמשים17 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    הנה הפנסים הנטענים ששמואל קנה:
  • 421
    • א
    שיתוף - לביקורת אבל אתה רחמן יותר
  • איוליס //
    • אתה יותר רחמן ממני.
    ואם לי קשה.
    לראות את הבת
    המלאכית שלך
    סובלת.
    לך קשה יותר.

    אתה יותר דואג ממני.
    וגם אם אעשה הכל
    אתה תמיד תעשה יותר.

    אתה יותר אוהב ממני.
    וכל החיבוקים והנשיקות שאתן
    אתה עדיין אוהב יותר.
    כי אין בעולם אהבה
    כמו אהבה של אבא.

    אתה מחכה יותר שנים ממני
    שנבנה לך את הבית.
    אתה רוצה יותר ממני
    גאולה ומשיח שבא.
    אז אבא
    שיבוא בבקשה.

    הגעתי לבית חולים כדי להיות עם ילד חולה בלילה, וזה פשוט המיס לי את הלב, לא עמדתי ברחמים.
    ואמרתי לעצמי איך זה הגיוני שיש אנשים שכל כך הרבה סובלים,
    וחשבתי שכל הרחמים העצומים שלי, הם אפילו לא טיפה מהרחמים של ה', ואם ה' כיוון שזו ההתמודדות שהם יעברו בחיים,
    אז זה מתוך הרחמים הכי גדולים. גם אם אני לא יכולה להבין את זה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: קרב, חנה ש., סיפור8 ועוד 11 משתמשים14 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    איוליס
    תודה!! (גם אותי) תודה, שמחה שהרגישו התלבטתי אם זו כתיבה ספרותית מרוב שפשוט כתבתי מה שיצא לי:)
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת משיח שקר
  • א. פרי //
    • יום אחד
    הוא פגש את המשיח שלו בתוכו
    המשיח היה מסובך
    בהרבה כבלים של שקר
    בתחבושות של נחמה
    שהסתירו את פצעיו וכאביו.

    'משיח שלי'
    הוא התבלבל.

    'משיח שבי'
    הוא נבהל.

    'משיח עם שליחות והכל'
    הוא נחרד

    נפלו השערים
    נבקעו החומות
    והוא הלך בתוך הים
    בחרדה

    'איך יצאת לכאן פתאום?
    אתה לא צריך להופיע
    אתה לא שייך אלי',
    אמר.

    המשיח חייך ושתק.

    'אתה לא שייך לכאן
    אני שקר אתה אמת
    אני לא לא לא
    אתה כן כן כן

    מה אתה עושה כאן?
    אני יחיד,
    אתה שייך לכולם.
    מה אתה רוצה?'

    הוא הדף את המשיח
    זרק עליו אבנים
    צעק עליו
    גרש אותו
    גער בו
    התנער מכל שייכות אליו

    והמשיח נשאר מחייך
    ויציב
    ולא נע ולא זע

    'למה אתה כאן?
    מה עשיתי?
    אני כלום
    האגו שלי ברצפה
    אני לא לא לא'.

    'בגלל שאתה לא לא
    הופעתי כאן.
    וכדאי שתדע
    שתמיד הייתי.
    לא הופעתי פתאום.
    אני נמצא אצלך
    ואצל כל אחד ואחת
    אני המפגש שלכם
    בני האדם
    עם הבורא
    שיוצר את החיבור
    בין שמים לארץ

    כשנופלת החומה של האני
    מופיע אני המשיחי
    עם כל הלהט והרצון האלוקי
    ויורדת גאולה
    לעולם

    כי אין לך אדם בלי 'אני'
    ואם אתה מפסיק להיות אני
    אתה מגלה את המשיח
    בתוכך

    אם המשיח שלך שקר
    זה כי אתה גדלת באמונות של שקר
    תפקידך לברר את האמת
    ולהפוך את התפקיד המשיחי
    לזך ונקי, רצוף אהבה
    ומלא אמת וצדק

    כי אתה לא תוכל להיות משיח
    ואם אתה חושב שאתה משיח
    זה משיח שקר
    אם תבין שה' הוא משיח
    והוא מתגלה אצל כל אדם
    באופן שווה
    תגיע לאמת של העולם.

    תברר את נקודת משיח
    וה' יתברך יגאל את העולם.

    כמה מילים על הקטע ומשמעותו:
    יש חוגים מסוימים גם בציבור הכללי וגם בציבור החרדי שהמושג 'משיח' מתורגם בעיניהם ל- הזוי, לא בקרקע, הכינוי 'אדם משיחי' לא זוכה לכבוד גדול.
    מצד שני יוצא לי להאזין לפודקאסטים של אנשים שמדברים על משיח בכל מיני פרשנויות ואפשרויות באמונה מוחלטת ואור גדול.
    הקטע הנ"ל הוא סיכום של שתי השיטות, אלו שחושבים שמשיח זה גנאי בעצם מאמינים במשיח שקר.
    כי המשיח קיים ורוצה לגאול אותנו, ואת כל העולם.
    הגאולה לא רחוקה כל כך. היא צריכה לבוא מתוכנו מתוך תהליך של חשיבה חיובית - 'חשיבה של גאולה'.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שולמית רוז, Yes it's me, ר' יעקב ישראל ועוד 9 משתמשים12 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    א. פרי
    זה לא כזה חשוב איזו דעה נכונה. במידה והדעה שהצגת צודקת נראה זאת בקרוב כשמשיח יבוא. ואם הדעה...
  • 801
    • א
    שיתוף - לביקורת ביום בו האינטרנט קרס
  • א. פרי //
    • ביום בו האינטרנט קרס

    ישבתי מול המחשב וניסיתי למצוא דרכים להתגבר על החסימה.

    "אולי פשוט לשאול בגוגל מה לעשות במקרה שהאינטרנט קורס" חשבתי לעצמי.

    אבל נזכרתי שאי אפשר לשאול בגוגל בלי אינטרנט.

    והאינטרנט קרס.

    "יש לי קצת שירים במחשב, שירים ישנים אבל אהובים", נזכרתי.

    נאנחתי קצת לעצמי, כמה חבל שלא שמרתי יותר שירים.

    "אני יכול לכתוב, לעצמי", הזכרתי לעצמי, "וגם ביכולתי פשוט לסגור את המחשב".

    ואז?

    למצוא עיסוק אחר.



    ביום בו החשמל קרס,

    חשבתי מה אפשר לעשות גם בלי אינטרנט וגם בלי מחשב.

    אפשר לקרוא ספרים, לצייר, ואפילו להכין אוכל, לשוחח עם אנשים אמיתיים, ולהכיר את עצמי מחדש.

    נעים להכיר, כמה זמן לא נפגשנו אני ואני.

    אולי להסתכל קצת על השמים, לעקוב אחרי ציפורים, וואו איזה להקות מרשימות.

    כמה טוב שהאינטרנט קרס, כמה טוב שגם החשמל יצא לחופש.

    זו הזדמנות עבורי להכיר את העולם מחדש.

    והעולם ממש יפה, יש בו אנשים, בעלי כנף, ספרים מעניינים, יש בו חיים אמיתיים.

    ואז החשמל חזר,

    וגם האינטרנט היה במיטבו,

    קפצתי אל המחשב, וחזרתי לצפות בציפורים דרך המסך.


    יום יבוא ואדע לעשות הפרדה בין המסך לבין המציאות.

    ואז אחיה את המציאות והמסך יהיה לי כלי נחמד שנמצא ברקע.

    ואני לא מחויב אליו והוא לא מחויב אלי.


    יום יבוא ואחיה בלי רעשי רקע,

    בלי ציפיה, בלי דמיונות, בלי רצון לקבל או לתת,

    תהיה לי תודעה שלימה ובריאה.

    יום יבוא ואבצע את תפקידיי בשלמות ובשאננות,

    ואחיה את עצמי באמת.

    ואצליח לשלב רוגע ושלווה, עם מימוש יכולותי.

    וכל מעשי יהיו לשם שמים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: וריטסרום, מצפה לגואל, חנה ש. ועוד 42 משתמשים45 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם, וזה כולל הכל, פיזי, נפשי
  • 1K
    • כ
    שיתוף - לביקורת איך הורגים מכשפות?
  • כותב השורות //

    • בפרשה שלנו יש משהו מסתורי...
    באמצע הפרשה
    בתווך
    בין עשרות הדינים והמשפטים שנוגעים בענייני ממונות
    דברים שבכל יום...
    ישנו דין ששייך לכאו' לעולמות שאנחנו כמעט לא פוגשים בהם
    'מכשפה לא תחיה'
    ככה!
    בלי הקדמות, בלי להכניס אותך לעניין
    התורה מצווה אותך:
    אם אתה מכיר איזו מכשפה בסביבה שלך
    תדאג שהיא לא תחיה!
    וכמה שיותר מהר, יותר טוב...

    חז"ל אומרים שכשפים נקראים בשמם
    על שם ש - מכחישין פמלייא של מעלה

    ננסה להבין...
    אם יש מרשם סודי של מספר לחשים
    להם מתווספות כמה תנועות ידיים מוזרות
    שנעשות במנהרה חשוכה ע"י עוטה גלימה שחורה
    ונניח שזה אכן עובד...

    איפה יש כאן הכחשה לפמליא של מעלה?
    האם אי אפשר לראות בכוחות על שמתבטאים בלחשים וכל מיני קסמים [אם הם אכן קיימים]
    כוחות טבע נסתרים ותו לא
    מה רע בכוחות על?
    היכן מתבטאת ההכחשה כלפי מעלה
    עד כדי תיעוב כל עיסוק שקשור לכשפים
    וחיוב הריגת כל מי שמוגדר מכשף.

    כישוף בהגדרה היא היומרה להשתמש בכוחות על טבעיים
    למטרה אחת!
    התערבות במהלך המציאות טבעית, ושינוי המציאות לטובה או לרעה
    תלוי במכשף ובזה ששכר את שירותיו.

    המדע עוסק כבר מאות שנים בהתמודדות מול הטענות שיש כוחות על ומעשי כשפים עד היום הזה
    אך הוא לא הצליח בשום שלב להוכיח מדעית
    שהלחשים למיניהם, או שאר מעשי הקסמים מועילים בצורה וודאית
    הסטטיסטיקה נשארה כמו שהיא, עם כישוף ובלי!
    אך זה לא מונע מהמכשפים והמכשפות למיניהם להמשיך לחיות במאורות שלהם
    ולשטות בעדת מעריציהם ולגרום להם להמשיך להאמין שהם פועלים על המציאות ומשנים דברים באופן וודאי
    באמצעות כוחות העל שלהם.

    אז האם יש כוחות על או אין?
    שאלה טובה
    אך את התשובה אנחנו יכולים לתת
    כשנייתר את העיסוק בכישוף
    בקיום הציווי
    'מכשפה לא תחיה'!

    בעולם שלנו מסתובבות לא מעט מכשפות...
    הם לא תמיד עוטות גלימה שחורה וכובע עם שפיץ
    וזה לא מרגיע...
    זה רק הופך אותן למכשפות מסוכנות עוד יותר
    אותן מכשפות עלולות להטעות אותנו
    לאחוז את עינינו
    לגרום לנו לחשוב שבכוחן לשנות את המציאות
    שאם רק ניתן להם להוליך אותנו
    הבעיות תיפתרנה אחת אחרי השנייה.

    פה גם באה ההכחשה כלפי מעל
    העמדה של כוח לא טבעי מול מציאות קיימת
    הקיימת ברצון ה'
    היא הכחשה של פמליא של מעלה
    וזה לא משנה אם זה עובד או שעובדים עליך שזה עובד...
    עצם ההתעסקות בשינוי מציאות לטובה או לרעה
    באופן לא טבעי
    מתאר חוסר קבלה של רצון ה'
    ומורה על רצון להתערב במציאות בסתירה מוחלטת להנהגה של העולם ע"י ה'

    התורה מלמדת אותנו
    'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'
    התורה מבקשת ממך להפסיק לתת חיות למכשפות
    להפסיק להחיות את הדמיונות
    להפסיק לתת דלק למחשבות כפירה
    שאתה זה שעושה, ואתה זה שמשנה, ואתה זה שמזיז את העניינים
    התורה מצווה עליך –
    'מכשפה לא תחיה'
    לא רק את זאת שלוחשת לעצמות מתים
    לא רק את הקוראת בקפה או בקלפים
    הציווי מופנה גם אליך כיוצר מכשפות דמיוניות
    התורה מבקשת ממך להמית כל רצון להתערב לה' בהנהגת העולם
    להמית כל ניסיון לפעול מעבר לרמת ההשתדלות המקובלת
    להפסיק להתמסר למכשפות שמעמידות אותך בתור ארוך ומחייבות אותך גם לשלם
    כדי לקבל מהן ברכה...

    במקום זה עליך להפנות את המבט לשמיים
    להקב"ה - עילת העילות וסיבת הסיבות.

    ובמקום לשנות את המציאות!
    תשנה את המבט שלך על המציאות!

    תלמד את המציאות בצורה הנכונה
    תכניס את רצון ה' לכל אירוע ואירוע שמתרחש
    ותמצא את הדרך לקבל את זה באהבה.

    מול כל הלחשים של עולם הכישוף
    ישנו לחש אחד תורני ומומלץ
    שמסוגל להרוג את המכשפה עם הגלימה הכי שחורה בעיר...
    הלחש הוא:
    א-מ-ו-נ-ה
    ואת הלחש היהודי הזה מומלץ גם לצעוק, ולא רק ללחוש...

    ולסיום...
    בפרשתנו פרשת משפטים אפשר למצוא הקבלות בין שלל הדינים שבפרשה לעשרת הדברות שבפרשה הקודמת
    כשכל הדינים נאמרים בין שני החלקים של תיאור מעמד הר סיני -
    בפרשת יתרו ובסוף פרשת משפטים
    בציווי הזה אפשר למצוא הקבלה מעניינת לדיבר העשירי -
    'לא תחמוד'!
    להיות חמדן זה לחיות בסביבה מכושפת...
    שבה הכל אפשרי... הכל ניתן להשגה...

    הרצון לחמוד חייב להסתמך על אפשרות בלתי מוגבלת להשיג כל דבר
    גם אם לצורך זה הוא יצטרך לנשק את מטה הקסמים של המכשפה...

    דבר שברור ומוחלט אצל האדם שהוא לא בר השגה אצלו
    אין בו מקום לחימוד!

    מבט על ענייני עולם הזה שמלא באמונה וידיעה שמה שמגיע מגיע ומה שלא לא!
    מייתר את הצורך להתמודד עם 'לא תחמוד'
    ומקיים את הציווי - 'מכשפה לא תחיה'
    בצורה הכי אלגנטית שקיימת...

    עכשיו אפשר להתחיל בציד המכשפות...


    שבת שלום!​
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: א.&ש., אתיס, SHIRAMASH ועוד 20 משתמשים23 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שימנלה
    בכלל לא תכננתי לקרוא את המאמר הזה סתם נכנסתי ואז לא הצלחתי להפסיק כתוב מדהים
  • 3K
    • נ
    שיתוף - לביקורת *כרטיס שידוכים*
  • נסיך על חלל //
    • שוב, קיבלתי פרטים, מלמעלה- נראה מתאים, קצת ברורים ו...סוף סוף הצעה נורמאלית...

    עד ש....

    מכיר את המילים הללו: "עד ש....."???

    אז אני מכירה אותן מקרוב, קרוב, קרוב, קרובבב!!!!

    אתה יודע מה הכי קשה?

    שהפאזל מתחבר לי רק אחרי פגישה שניים לפעמים אפילו שלוש...

    אולי לך זו חוויה, טיול, פסק זמן מהלימוד הרצוף בישיבה- אבל לי זה על חשבון שעות עבודה.

    בשונה ממך, אני לא זורקת על עצמי ז'קט, וקושרת עניבה ביציאה מהאוטו...אצלי זה לוקח זמן- התאמת הנעל לשמלה, למעיל, ואיפור מדויק שישלים את ה"לוק"...

    *כרטיס שידוכים*

    שם:     ------

    משפחה:------

    גיל:------

    מצב בריאותי: תקין ב"ה

    אבל אחרי כמה פגישות לוחש שיש לך רב שיסביר לי במה מדובר- זה לא תורשתי...

    רמה דתית: חרדי מבית

    חבל שלא צינתָ איזה חרדי אתה- היום אחרי החרדי נפתחות סוגריים...

    (אגב, בסוף התברר שאתה החרדי היחיד במשפחה...אבל זה באמת לא משנה....)

    מה עושה כרגע בחיים? בחור ישיבה.

    לפחות תוסיף שאתה גם קוסם...שאני אדע מראש שאתה עומד לשלוף לי שפנים מהכובע...

    אופי: רגיש, מתחשב....

    זו הסיבה שישבנו שעתיים ואפילו לא הצעתָ לי לשתות...

    החברים הוסיפו שאתה גם נעים שיחה, אפילו חיברתָ כמה חיבורים...

    אחר כך מבינה שגם חילקתָ והכפלתָ...חצי יום מלמד- מתבקש לא?

    (אגב, רבנים וחברים יקרים: אני ממש לא אשמה בזה שאתם ממש מחכים שהבן אדם הזה יתחתן כבר... אבל צר לי לאכזב: אני לא לשכת הסעד ולא בית תמחוי!!!)

    שאיפות: רוצה לשבת וללמוד בעתיד.

    חבל שלא תדרכתָ את החברים או את הרבנים שיגידו שזה מה שאתה עושה גם עכשיו...לפחות ההייתם מתאמים עמדות....- אם היום אתה משלב עבודה אז אחרי חתונה זה ישתנה???



    תבין, לא שיש לי בעיה עם זה- אבל לפחות תהיה אמיתי. מבחינתי אמון זה הבסיס לחיי זוגיות, אל תצהיר לי הצהרות שאחרי בירור קצר יעלו בי חששות, אל תאמר לי א' כשאתה בכלל ב'!!!

    תהיה אמיתי, תהיה מי שאתה, אני בסך הכל מחפשת בן תורה- לא שחקן על במה...

    נכתב בעקבות בת משפחה....
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: AUVI, שלמות הבורא, נח שוורצברגנדרוביץ ועוד 51 משתמשים54 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    כותב הסיפור הכותבת בסיפור
  • 287
    • נ
    שיתוף - לביקורת עיוורת בלילה לבן
  • נועה לבין (Tamar) //
    • רֵיחַ שֶׁל דֶּשֶׁא רָטוֹב
    יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסַל רְחוֹב לְבַד
    פָּנָס בּוֹדֵד מֵאִיר אֶת צְלָלִיּוֹת
    הֶעָבָר, שֶׁנָּמוֹג כְּמוֹ עָשָׁן

    רוּחַ קַלָּה נוֹשֶׁבֶת בְּשַׂעֲרוֹתַי
    שׁוֹרֶקֶת הֵד צְעָקָה סָתוּם
    זִכְרוֹן בּוֹדֵד נוֹשֵׁר
    מֵעֵץ מִשְׁאֲלוֹתַי

    רֶגַע שֶׁל שַׁבָּת
    שֶׁל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה
    רֶגַע שֶׁל צִחְקוּק
    שֶׁל יַלְדוּת שֶׁהִתְאַדְּתָה

    יָרֵחַ שָׁחֹר מְנַסֶּה לְחַיֵּךְ
    חִיּוּךְ חֲסַר שִׁנַּיִם, חִיּוּךְ עָיֵף
    תּוֹדָה
    אֲנִי מוֹדֶה
    הוּא מַזְכִּיר לִי אוֹתִי
    אַחֲרֵי זְמַנִּים שֶׁל יִבְּבָה

    פְּסִיעוֹת שְׁקֵטוֹת
    לְעֵבֶר הֶעָבָר
    זִכְרוֹנוֹת מְטֻשְׁטָשִׁים חוֹלְפִים
    מִשְּׁנֵי צִדַּי

    מַבָּט שֶׁל תְּמִימוּת
    וּפָנִים מְאֻשָּׁרוֹת
    לֹא הֵבַנְתִּי עַד הַיּוֹם
    שֶׁהַשִּׁנּוּי הוּא צַלָּקוֹת

    רֵיחַ שֶׁל דֶּשֶׁא רָטוֹב
    הוֹלֶכֶת בֵּין שְׁבִילֵי הֶעָבָר לְבַד
    עִוֶּרֶת בְּלַיְלָה לָבָן
    וְהוּא נָמוֹג כְּמוֹ עָשָׁן
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: I L♥ve Israel, סבתא חביבה, yael305 ועוד 7 משתמשים10 //
    0 תגובות
  • 518
    • ח
    שיתוף - לביקורת קצת לא קשור לעכשיו, אבל הרבה כן...
  • .חיה פ //
    • "שוב פה זה אני" עם "שיר ישן" שנכתב ביום בו "הלב שלי נקרע לשניים", כשסיימתי לכתוב הרגשתי "ברוך השם יותר טוב" אזזז תתעודדו גם כי "עוד יבואו ימים יפים" (הרי "בסוף כל השקיעות הייתה זריחה"), "וכולנו נשמח"!!! ("מתי יבוא היום שיגמר ולא נדע על כל מה שהיה"?? "מרגיש לי בקרוב...")


    אמא רחל
    הגדולה ,הדגולה
    שאי תפילה
    לפני נורא עלילה
    שישיב מלכותו כתחילה
    שתבוא גאולה
    הדור בגולה
    וכבר לא יכולה...
    מותשת, חוששת
    כוחות מחפשת
    נפשי משופשפת
    שכל נוטשת
    שוב... מתאוששת
    רוצה להיות מלוטשת,
    אך מרוטשת...
    ארכה הגלות!
    הדור ממתין ללא הסתגלות
    לזמן התגלות
    אז מתי הִתְכַּלּוּת
    כאב ושפלות??
    עושה השתדלות
    מתקן הסתכלות
    מחפש אצילות
    מלא אומללות...
    אז אייה התגלות ?? השכינה!
    תר אמונה
    רוצה איתנה
    אף אני הקטנה
    הן היא התזונה!
    מחפש בפינה...
    מפנים שרואה רק רסיס מתמונה,
    כבר אלפיים שנה!!!
    והדור אחרון...
    גדוש ליבו אכזבה ושברון
    אם מחליק במדרון
    מתרומם בכִּשְׁרוֹן
    מלזעוק כואב הגרון !!
    בפנים חיוורון
    אז... אמא רחל
    הגדולה, הדגולה
    שאי תפילה
    לפני נורא עלילה
    שישיב מלכותו כתחילה
    שתבוא גאולה,
    רק את יכולה!!
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: קרב, כל שם שתרצה, סבתא חביבה ועוד 5 משתמשים8 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    .חיה פ
    תודה!! ובנגע לההערות- השיר במקור הרבה יותר ארוך, הרבה הרבה יותר, ככה שבין כל המעברים החדים היו...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה