דרוש מידע עזרה בנושא שידוכים

  • הוסף לסימניות
  • #21
לא עדיף מישהו עם תואר בפסיכולוגיה או פסיכותרפיה?
נראה שאתם כותבים מניסיון?
ברור, איש מקצוע אמרנו.
רק הדגש שהוא יהיה גם יועץ נישואין בכיר בפועל (ולא שזה אחת מתוך ההכשרות התאורטיות שלו), וגם לא סתם פסיכולוג או פסיכותרפיסט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
מצרף קונטרס שחיברתי מקווה שיעזור,
אם יש שאלות והערות אשמח לשמוע בכדי להוסיף או לתקן
קונטרס חשוב, יישר כוח ותודה.
אהבתי את המקורות.
עוד לא עברתי על הכל אבל יש תיקון אחד,
בסוף עמ' קי' -לומר מזמורי תהילים: לב, לח, ע, עכ, קכד. )
נראה לי - קכא' ועא'
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אנשים בגילאים מבוגרים יותר ובפרט בציבור מסוים,
לפעמים זה מגיע מחסימות.
אני אישית מאמינה שרוב המבוגרים זה לא כי לא מצאו את מישהו מתאים
אלא יותר כוון של חסמים רשיים או חוויות עבר או דרישות גבוהות מידי.

אני יודעת שהרבה יתגנדו לקביעה, אז מדגישה:
1. רוב לא אומר כולם.
2. זה לא אומר שזה באשמתם, אלא שהנושא הוא לא- אם הגיעה הצעה מתאימה או לא. אלא דברים אחרים שצריך לטפל בהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
הערה בדרך אגב.
בתור בחורה מבוגרת באה אלי משהי ואמרה
שאמרו עלינו שאנחנו בררנים
ומורידים שידוכים בלי לברר...
ואני יודעת על השידוך הספציפי שדברו
שאבא שלי אפילו ראה אותו בפועל בבירורים...
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
באופן כללי
אם מישהו/י תקוע בשידוכים זמן רב
צריך לברר מה הבעיה
ולפי הבעיה לגבש דרכי התמודדות

אפשרויות
א. 'בררנות' וחוסר ריאליות, רוצים שידוך[או כסף] שאינו ריאלי ביחס לרמתו של המדובר/ת
ב. חוסר יכולת לקבל החלטות
ג. אי הצלחה בפגישות [מאפיין מי שנפגש הרבה ותמיד מורידים אותו]
ד. לא יודע מה הוא/היא רוצה
ה. עוד סוגי בעיות מסוגים שונים

לפעמים הבעיה במדובר/ת ולפעמים הבעיה באב ו/או באם [מכיר מקרה שנאלצו לעקוף את האם, כדי שהשידוך יצא לפועל]
ישנו מכתב חריף של בעל הקה"י בו הוא מאשים אביה של בת, בכך שאינו מתפשר על שידוך מתאים.

בקיצור:
צריך להתעמק, להתייעץ וללמוד את הבעיה ואז לחפש פיתרון.

מי שההתנהלות שלו בשידוכים אינה כמו הממוצע, צריך לעשות שינוי וטיפול.
בין אם אין הצעות ובין אם מידי הרבה פגישות

לפעמים אומרים על מישהו שהוא 'בררן', אבל הבעיה ש'בוררים' אותו בגלל חוסר הצלחה בפגישות.

לכל עיכוב מוגזם בשידוך צריך לחפש את הפיתרון המתאים [לפעמים בעיה מורכבת מכמה בעיות קטנות]

ישנם גם כאלו שעשו את כל הטעויות בשידוכים, אבל ה' גזר עליהם שיצא שידוך טוב בקלות, למרות כל הטעויות שהם עשו.
וישנם כאלו שכך גזרה חכמתו 'קשה כקריעת ים סוף'

אבל לומר על כל מעוכב/ת 'בררן/נית' היא אמירה שטחית, לא רצינית ולא נכונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ברור, איש מקצוע אמרנו.
רק הדגש שהוא יהיה גם יועץ נישואין בכיר בפועל (ולא שזה אחת מתוך ההכשרות התאורטיות שלו), וגם לא סתם פסיכולוג או פסיכותרפיסט.
אתה מדבר מנסיון בתחום?
אם כן, יש לך שמות רלוונטיים לתת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
שאלה
הורה שבא לראות בחור בישיבה מה הוא חושב שהוא יראה בדיוק???
כאילו לבוא בלי להודיע מראש זה לא הוגן, וזה גם סיבה שבחורים מורידים בגללה (אף אחד לא רוצה שמישהו יכנס למקום שבו הוא נמצא אם החברים שלו כל היום ומשתמש בניואנסים המתאימים ויבוא מישהו ויפרשן את זה לפי חוסר הבנתו לקודים וההתנהגות במקום)
וגם אם הגיע בלי להודיע אולי הבחור לא מרגיש הכי טוב היום אולי דווקא היום הוא בחיזוק והוא לומד הכי טוב שיש אולי הוא בכלל עובד בעבודות מזדמנות והיום לא הזדמנה לו עבודה ורואים אותו בבית מדרש

בהערת אגב נתקלתי פעם אחת במשהו ממש מוגזם וזה היה שאבא של בחורה שהצעתי להם בחור בא לראות אותי בכולל
תמוה ביותר אבל לפחות הבנתי שלבחור שהצעתי זה לא מתאים בכלל

ועוד הערת אגב לפי היחס שנותנים למי שמציע הצעות זה יקבע (לרוב) את רמת החשק שלו לחשוב עליכם שוב

בהצלחה לכולם !!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
שאלה
הורה שבא לראות בחור בישיבה מה הוא חושב שהוא יראה בדיוק???
כאילו לבוא בלי להודיע מראש זה לא הוגן, וזה גם סיבה שבחורים מורידים בגללה (אף אחד לא רוצה שמישהו יכנס למקום שבו הוא נמצא אם החברים שלו כל היום ומשתמש בניואנסים המתאימים ויבוא מישהו ויפרשן את זה לפי חוסר הבנתו לקודים וההתנהגות במקום)
וגם אם הגיע בלי להודיע אולי הבחור לא מרגיש הכי טוב היום אולי דווקא היום הוא בחיזוק והוא לומד הכי טוב שיש אולי הוא בכלל עובד בעבודות מזדמנות והיום לא הזדמנה לו עבודה ורואים אותו בבית מדרש
לא בשביל לראות בחור לומד בישיבה באים זו טעות של הרבה הורים

אביא סיפור ותראה כמה הם טועים ועל מה בעיקר צריך להשים דגש (ארוך אבל שווה)

לרבי שמואל רוזובסקי בא יהודי אחד מירושלים ואמר שהוא מבקש לדבר אתו כמה דקות,
כי הנה יש לו בת שהגיעה לפירקה, ומציעים לה שידוך בחור מישיבת פוניבז׳, והוא חפץ להתעניין על הבחור.
והתחיל לשאול את ראש הישיבה מספר שאלות, ונשים לב לשאלותיו:
הוא צריך לדעת כמה שעות ביום הבחור לומד? איך שמירת הזמן שלו? ואיך שמירת הסדרים? ואם הוא מגיע לתפילות בישיבה? ואיך ההשתתפות שלו בשיעורים? ואם הוא שואל כענין? ואם הוא מבין מה שעונים לו... וכו׳.
אחר שקיבל תשובות המניחות את דעתו, הודה לראש הישיבה שהקדיש לו מזמנו ועמד ללכת לדרכו.
אמר לו ר׳ שמואל, בעדינות ובאצילות נפשו: ראה נא, עד עכשיו אתה שאלת אותי שאלות, שמא תרשה לי, יקירי, לשאול אותך כמה שאלות.
הנה מדבריך הבנתי שאתה מתעניין בדבר שידוך לבתך, ואתה נראה מרוצה מאד מכל מה ששמעת, כי אתה כנראה מבין שזה כל מה שהבת שלך צריכה לדעת, באיזה שעה בדיוק הוא מגיע ל״סדר״, ואם הוא יורד לעומק הסברות וכו׳.
אך אני חושב שיתכן שאת בתך מאד מעניין לדעת אם הבחור הזה בכלל... בן אדם.
היה מן הראוי שתשאל אותי כמה פעמים בשבוע הוא מצחצח שיניים, אם בכלל... האם נעים לשבת לידו... ואיך הוא מתנהג בחדר האוכל, האם הוא מגיע ראשון ולוקח את המנה המשובחת, או שאחרי מנחה הוא לא רץ כל כך מהר לחדר האוכל, אלא יושב עם חברותא ולומד ומנצל את הזמן, והוא בא בסוף ואוכל את מה שנשאר. ומה קורה אם קנקן
השתיה שעל השולחן נגמר וצריך למלאותו שוב, האם הוא זה שתופס את הקנקן ורץ למטבח להביאו מלא, או שהוא יושב ב״סבלנות״ זמן רב וממתין עד שמישהו אחר יעשה זאת... האם הוא נכנס מידי פעם למטבח להודות להם על טירחתם עבורו, ואיך הוא מתנהג כאשר האוכל לא ערב לחיכו, האם הוא בכל זאת אוכל, ואחר כך ניגש למטבח לומר
״תודה רבה, האוכל היה טוב״, שהרי שעות רבות עובדים להכין לו את ארוחותיו, או שהוא היום לא אוכל, רק יורד לקיוסק וקונה ממתקים. הנה הגעת למסקנא שהוא שקדן. שמא תברר איך הוא מתנהג כאשר הוא מסיים לימודו בשעה מאוחרת בלילה, כאשר חביריו כבר ישנים מקודם, האם הוא מוריד את נעליו טרם בואו ומחזיקם בידיו כדי שלא יתעוררו,
או שהוא נכנס בקול רעש גדול בשעה זו. ובבוקר, האם הוא מסדר את מיטתו או שהוא משאיר את חדרו מפוזר מתחילת הזמן ועד סופו.
אני חושב, אמר ר׳ שמואל, שהדברים הללו מאד צריכים לעניין את בתך.
כי אם המפונק הזה - שלא חושב על סביבתו - יבוא בצהריים מהכולל הביתה, והיא הרי כבר מהבוקר עבדה להכין לכבודו ארוחת צהרים, והוא מגיע, ומתיישב לאכול, והאוכל לא יהיה בדיוק כמו שהוא חשב ומה שהוא רצה, ואז יעוות את פניו באי שביעות רצון בולטת - האם תתנחם בתך במחשבה על מה שאמר לה אביה לפני שעשו את התנאים, שהוא היה אצל הרב רוזובסקי, ור׳ שמואל אמר לו שבשעה שלמדו בישיבה בבא בתרא, והגיעו לפרק ״לא יחפור״ לסוגיא ד׳חרדל ודבורים׳ ו׳הרחקת נזיקין׳, ושם יש בסוגיא ״קצות החושן״ חמור מאד, ויש שיטה של רבי עקיבא איגר ויש שיטה של ה״אבי עזרי״ - ״קונטרס הרחקת נזיקין״, והרי יש כאן שלש שיטות, ומלבד זאת יש בזה ״הבנה״ של ר׳ אלחנן ו״קנייטש״ של ר׳ ברוך בער... ׳ונדמה לי׳ - כך אמר אז ר׳ שמואל - ׳שהבחור היחיד שחדר לעומק הדברים והבין את כל חילוקי השיטות וההסברים בזה, וכל הקנייטשין והדקויות שבסוגיא, היה הבחור הזה׳...
׳ואם כך׳ - ממשיכה היא במחשבתה - ׳נכון שהוא מתנהג בגסות ואין לו שום יחס אנושי, הוא יכול לבעוט במיטיב לו כאשר משהו לא מוצא חן בעיניו, אך בכל זאת אני מאד מכבדת אותו, כי הרי הוא מבין את כל החילוקי שיטות, ראשונים
ואחרונים בסוגיא זו של הרחקת נזיקין׳...
עד כאן דבריו של הגר"ש רוזובסקי.
דברים אמיתיים ונוקבים בתביעה לתיקון
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אשמח לשמוע את דעתכם כדי להבין קצת יותר טוב את הנושא:
בחור או בחורה שבוררים בשידוכים, האם הסיבה שעדיין לא הגיע הדבר הנכון,
או שצריך "להוריד אותם מהעץ",
זאת אומרת שיוותרו על משהו שהוא באמת חשוב להם בגלל הנתונים.
אני חושב שענין השידוכים הוא פחות דבר שניתן לנתח אותו שיכלית או יותר נכון זה לא יעיל,
כי א"א לדעת שכלית אם שידוך הוא מתאים על כל מרכיביה ומורכביותיה
זאת אומרת ישנו אינטואיציה והרגשה פשוטה שקימת שעל פיה ניתן יותר לדעת את ההתאמה, וברגע שזה נאבד ומתחילים להסתבך עם מחשבות עומק וניתוחים - אז המצב הוא בעיתי,
והרבה פעמים הבחור או הבחורה יש להם את ההרגשה שזה לא מתאים אלא שהם תולים את ההרגשת חוסר ההתאמה שלהם באיזה אמתלה או משהו אפי' שטותי אבל טמון בזה בעצם משהו אמיתי ועמוק בהרגשה
מצד שני לפעמים זה באמת שטויות של חששנות יתר הססנות וכו'
ולזה ההורה או הסמכות המיעצת צריכים אוזן רגישה ולהבין מה עומד מאחורי הטענות של הבחור/ה
לכן אני חלוק על כל הכותבים לעיל שהפיתרון הוא לשבת ולחשוב על מה מוותרים ועל מה לא וכו' וכו' כי זה רק מסבך - כל העמדות והדעות שנכנסים לראש, עוד ליפני שמתחיל משהו, וזה לא רלוונתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
או שצריך "להוריד אותם מהעץ",
זאת אומרת שיוותרו על משהו שהוא באמת חשוב להם בגלל הנתונים.
לא נכנסת למקרים ספציפיים או לתגובות כאן אבל האמת היא שקצת הקפיץ אותי ה"להוריד מהעץ" כי זה משהו שאומרים אותו הרבה, באופן כללי יש פה בעולם המון ביקורת כלפי רווקים ורווקות מתבגרים, בלי לבדוק דברים בכלל, בלי לדעת כלום, סתם כי אני התחתנתי עם ההצעה הראשונה אז זה סימן שלא בררתי והם לא התחתנו עדיין אז ברור שהם בררנים, לא?
מדברת מניסיון אישי מר עם כמה אנשים שהציעו הצעות שלא התאימו בנקודות שבאמת היו חשובות והן חשובות לכל אחד, וכשאמרתי לא אחרי מחשבה ושיקול דעת, הם הגיבו בביקורת מאוד מעליבה (ואגב התחתנתי בסוף די מהר...)

אני באמת חושבת שכמו שלא יתערבו ויציעו רעיונות לזוגות בלי ילדים, ככה לא צריך להתערב לרווקים, ואני מאמינה שהם עצמם עוצרים לפעמים וחושבים אם הם בוררים מידי או לא, כי גם הם רוצים להתחתן, יותר ממה שכל העולם רוצה שהם יתחתנו כדי שירד להם מהמצפון... (מדברת באופן כללי על אנשים מבחוץ, הורים אולי כן יכולים לעזור ולהפנות תשומת לב לזה אבל הם גם אולי יעזרו במקרה שאין ילדים.... צריך להתייחס לנושא הזה באותה זהירות).
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
השאלה היא יותר מה כן יגרום לאדם לקבל החלטה.
האם החוסר אונים או ההבנה כי אין משהו מדויק,
או שבסופו של דבר אחרי הרבה מאוד זמן כן יהיה משהו מדויק יותר?

"לא להתפשר כי ממילא כבר בררתי המון",
זה מה שהרבה אומרים על אלה שבוררים,
אבל לא נראה לי שזה בהכרח הסיבה,
אלא מה שעומד מאחורי הברירות,
וצריך למצוא את הסיבה כדי לעבד אותה ולהתקדם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לא בשביל לראות בחור לומד בישיבה באים זו טעות של הרבה הורים

אביא סיפור ותראה כמה הם טועים ועל מה בעיקר צריך להשים דגש (ארוך אבל שווה)

לרבי שמואל רוזובסקי בא יהודי אחד מירושלים ואמר שהוא מבקש לדבר אתו כמה דקות,
כי הנה יש לו בת שהגיעה לפירקה, ומציעים לה שידוך בחור מישיבת פוניבז׳, והוא חפץ להתעניין על הבחור.
והתחיל לשאול את ראש הישיבה מספר שאלות, ונשים לב לשאלותיו:
הוא צריך לדעת כמה שעות ביום הבחור לומד? איך שמירת הזמן שלו? ואיך שמירת הסדרים? ואם הוא מגיע לתפילות בישיבה? ואיך ההשתתפות שלו בשיעורים? ואם הוא שואל כענין? ואם הוא מבין מה שעונים לו... וכו׳.
אחר שקיבל תשובות המניחות את דעתו, הודה לראש הישיבה שהקדיש לו מזמנו ועמד ללכת לדרכו.
אמר לו ר׳ שמואל, בעדינות ובאצילות נפשו: ראה נא, עד עכשיו אתה שאלת אותי שאלות, שמא תרשה לי, יקירי, לשאול אותך כמה שאלות.
הנה מדבריך הבנתי שאתה מתעניין בדבר שידוך לבתך, ואתה נראה מרוצה מאד מכל מה ששמעת, כי אתה כנראה מבין שזה כל מה שהבת שלך צריכה לדעת, באיזה שעה בדיוק הוא מגיע ל״סדר״, ואם הוא יורד לעומק הסברות וכו׳.
אך אני חושב שיתכן שאת בתך מאד מעניין לדעת אם הבחור הזה בכלל... בן אדם.
היה מן הראוי שתשאל אותי כמה פעמים בשבוע הוא מצחצח שיניים, אם בכלל... האם נעים לשבת לידו... ואיך הוא מתנהג בחדר האוכל, האם הוא מגיע ראשון ולוקח את המנה המשובחת, או שאחרי מנחה הוא לא רץ כל כך מהר לחדר האוכל, אלא יושב עם חברותא ולומד ומנצל את הזמן, והוא בא בסוף ואוכל את מה שנשאר. ומה קורה אם קנקן
השתיה שעל השולחן נגמר וצריך למלאותו שוב, האם הוא זה שתופס את הקנקן ורץ למטבח להביאו מלא, או שהוא יושב ב״סבלנות״ זמן רב וממתין עד שמישהו אחר יעשה זאת... האם הוא נכנס מידי פעם למטבח להודות להם על טירחתם עבורו, ואיך הוא מתנהג כאשר האוכל לא ערב לחיכו, האם הוא בכל זאת אוכל, ואחר כך ניגש למטבח לומר
״תודה רבה, האוכל היה טוב״, שהרי שעות רבות עובדים להכין לו את ארוחותיו, או שהוא היום לא אוכל, רק יורד לקיוסק וקונה ממתקים. הנה הגעת למסקנא שהוא שקדן. שמא תברר איך הוא מתנהג כאשר הוא מסיים לימודו בשעה מאוחרת בלילה, כאשר חביריו כבר ישנים מקודם, האם הוא מוריד את נעליו טרם בואו ומחזיקם בידיו כדי שלא יתעוררו,
או שהוא נכנס בקול רעש גדול בשעה זו. ובבוקר, האם הוא מסדר את מיטתו או שהוא משאיר את חדרו מפוזר מתחילת הזמן ועד סופו.
אני חושב, אמר ר׳ שמואל, שהדברים הללו מאד צריכים לעניין את בתך.
כי אם המפונק הזה - שלא חושב על סביבתו - יבוא בצהריים מהכולל הביתה, והיא הרי כבר מהבוקר עבדה להכין לכבודו ארוחת צהרים, והוא מגיע, ומתיישב לאכול, והאוכל לא יהיה בדיוק כמו שהוא חשב ומה שהוא רצה, ואז יעוות את פניו באי שביעות רצון בולטת - האם תתנחם בתך במחשבה על מה שאמר לה אביה לפני שעשו את התנאים, שהוא היה אצל הרב רוזובסקי, ור׳ שמואל אמר לו שבשעה שלמדו בישיבה בבא בתרא, והגיעו לפרק ״לא יחפור״ לסוגיא ד׳חרדל ודבורים׳ ו׳הרחקת נזיקין׳, ושם יש בסוגיא ״קצות החושן״ חמור מאד, ויש שיטה של רבי עקיבא איגר ויש שיטה של ה״אבי עזרי״ - ״קונטרס הרחקת נזיקין״, והרי יש כאן שלש שיטות, ומלבד זאת יש בזה ״הבנה״ של ר׳ אלחנן ו״קנייטש״ של ר׳ ברוך בער... ׳ונדמה לי׳ - כך אמר אז ר׳ שמואל - ׳שהבחור היחיד שחדר לעומק הדברים והבין את כל חילוקי השיטות וההסברים בזה, וכל הקנייטשין והדקויות שבסוגיא, היה הבחור הזה׳...
׳ואם כך׳ - ממשיכה היא במחשבתה - ׳נכון שהוא מתנהג בגסות ואין לו שום יחס אנושי, הוא יכול לבעוט במיטיב לו כאשר משהו לא מוצא חן בעיניו, אך בכל זאת אני מאד מכבדת אותו, כי הרי הוא מבין את כל החילוקי שיטות, ראשונים
ואחרונים בסוגיא זו של הרחקת נזיקין׳...
עד כאן דבריו של הגר"ש רוזובסקי.
דברים אמיתיים ונוקבים בתביעה לתיקון
יפה מאוד
אבל אין שום סיכוי היום שההורה יכנס לראות את החדר של הבחור בפנימייה
וגם לחדר אוכל אני לא מאמין שיגיע וגם אם יגיע הוא לא יראה כלום כי כולם יהיו ממוקדים בלהבין מה הוא מחפש פה
ולשאלות שהוא רוצה לשאול נותנים מספרי טלפון לברורים
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא נכנסת למקרים ספציפיים או לתגובות כאן אבל האמת היא שקצת הקפיץ אותי ה"להוריד מהעץ" כי זה משהו שאומרים אותו הרבה, באופן כללי יש פה בעולם המון ביקורת כלפי רווקים ורווקות מתבגרים, בלי לבדוק דברים בכלל, בלי לדעת כלום, סתם כי אני התחתנתי עם ההצעה הראשונה אז זה סימן שלא בררתי והם לא התחתנו עדיין אז ברור שהם בררנים, לא?
מדברת מניסיון אישי מר עם כמה אנשים שהציעו הצעות שלא התאימו בנקודות שבאמת היו חשובות והן חשובות לכל אחד, וכשאמרתי לא אחרי מחשבה ושיקול דעת, הם הגיבו בביקורת מאוד מעליבה (ואגב התחתנתי בסוף די מהר...)

אני באמת חושבת שכמו שלא יתערבו ויציעו רעיונות לזוגות בלי ילדים, ככה לא צריך להתערב לרווקים, ואני מאמינה שהם עצמם עוצרים לפעמים וחושבים אם הם בוררים מידי או לא, כי גם הם רוצים להתחתן, יותר ממה שכל העולם רוצה שהם יתחתנו כדי שירד להם מהמצפון... (מדברת באופן כללי על אנשים מבחוץ, הורים אולי כן יכולים לעזור ולהפנות תשומת לב לזה אבל הם גם אולי יעזרו במקרה שאין ילדים.... צריך להתייחס לנושא הזה באותה זהירות).
נכון, באמת אף אחד לא אמור לומר לרווקים/ות מתבגרים מה הם צריכים לעשות או מה הטעויות שלהם
ועם כל זה באחוזים גבוהים מהם זו אשמתם (אלו שהרבה שנים לא 3-4)
הרב עובדיה אמר שהיה אומר לרווקים/ות שמגיעים אליו בגילאים מאוחרים, שהשידוך שלהם כבר היה אצלם אך הם דחו אותו ושהם צריכים להתפשר
נכון לא כולם זו אשמתם אבל חלק גדול

ועוד הערה עם מישהו הציע (כמובן בלי להגיד להם מה הם צריכים לעשות) לתת תחושה שנעלבתם מההצעה או להעלם ולא להחזיר תשובה במקום להגיד מה נראה לכם פחות מתאים ולנסות לכוון רק יגרום שמי שהציע לא יציע ואם יתייעצו
איתו אם להציע הוא לרוב יגיד שההתנהלות פחות נוחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
יפה מאוד
אבל אין שום סיכוי היום שההורה יכנס לראות את החדר של הבחור בפנימייה
וגם לחדר אוכל אני לא מאמין שיגיע וגם אם יגיע הוא לא יראה כלום כי כולם יהיו ממוקדים בלהבין מה הוא מחפש פה
ולשאלות שהוא רוצה לשאול נותנים מספרי טלפון לברורים
נכון, אבל ללכת לראות איך הבחור לומד זו טעות גדולה
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לא נכנסת למקרים ספציפיים או לתגובות כאן אבל האמת היא שקצת הקפיץ אותי ה"להוריד מהעץ" כי זה משהו שאומרים אותו הרבה, באופן כללי יש פה בעולם המון ביקורת כלפי רווקים ורווקות מתבגרים, בלי לבדוק דברים בכלל, בלי לדעת כלום, סתם כי אני התחתנתי עם ההצעה הראשונה אז זה סימן שלא בררתי והם לא התחתנו עדיין אז ברור שהם בררנים, לא?
מדברת מניסיון אישי מר עם כמה אנשים שהציעו הצעות שלא התאימו בנקודות שבאמת היו חשובות והן חשובות לכל אחד, וכשאמרתי לא אחרי מחשבה ושיקול דעת, הם הגיבו בביקורת מאוד מעליבה (ואגב התחתנתי בסוף די מהר...)
אתם צודקים שפעמים מתעכבים על זה שהם אינם בררנים, והיו לי כמה חברים כאלו שהציעו להם הצעות ממש מוזרות והם יתעכבו הרבה זמן, וכששאלתי אותם למה פסלתם, התשובה הייתה משהו הפריע לי, וכשמשהו מפריע זה יפריע תמיד, אז לא שכנעתי אותו כי אין על מה.

אבל בכל אופן צריך להתייעץ עם רב שמבין בנושא, ולא חברים או ההורים (כי פעמים שהם פועלים מתוך לחץ) שאינם בקיאים בנושאים אלו, ולראות האם הדרישות הם נוקשות או לא. ועל מה להתפשר ועל מה לא.

רציתי לעשות שידוך בין בחור מסוים לבחורה וכשהצעתי לו אמר לי: "יש לה עניים כחולות!!!!!!!!!

ולשדכנים אסור לשכנע ולומר "תמשיכו", "אתם בררנים" וכיוצא באלו, מי הם? מה הם מבינים בנושא? הם רוצים כסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
זה לא סותר...
אם לא הורידו אותו מהעץ סימן שעוד לא הגיע הזמן...
[שמעתי מאדמו"ר מאמשינוב שמתעסק המון עם שידוכים שעיקר הבעי' הוא הגאווה.. כלומר לרדת מהעץ.. וכמובן כ"א עם העץ שלו..]
מסכימה מאוד על עניין הגאווה
אף אחד לא אמור להגיע ו"להוריד אותו מהעץ"
לבחור או בחורה בני עשרים אמורה להיות הבגרות הנדרשת לעבודת המידות ובתוכן הגאווה
תנטרלו את המילים "מגיע לי" ו"אני שווה יותר" ורוב עולם הרווקים ייסגר
היתר ברובם עם חסימה רגשית שחוסמת אותם מלסגור שידוך להתארס ולהתחתן

רווקים שמורידים שידוכים בעצם נושאים עיניים אל השידוך הבא שיציעו להם
ומפסידים זמן יקר

הכלל הוא 'לוותר' אתמול על מה שתצטרך 'לוותר' מחר
לא סתם ברוב כיתות סמינר, הרווקות האחרונות בדר"כ הן לא בנות עם בעיות שאמורות להפריע בשידוכים
כי הבנות האלו כבר מזמן 'ויתרו' על כל מיני דברים חיצוניים וגשמיים והתארסו
הנותרות הן לא פעם דווקא ה'מושלמות' שממשיכות לחכות ל'מושלם'
יתעכבו הרבה זמן, וכששאלתי אותם למה פסלתם, התשובה הייתה משהו הפריע לי, וכשמשהו מפריע זה יפריע תמיד, אז לא שכנעתי אותו כי אין על מה.
ממש לא תמיד
לא חסרים דברים שמפריעים רק בגלל דעת הקהל והלחץ החברתי (למשל הישיבה בה הבחור לומד או מה אבא של הבחורה עושה. בנישואין עצמם זה לא מזיז)
וישנם המון דברים שמפריעים בבחור/הבחורה אבל אפשר לחיות איתם נהדר, וודאי יותר טוב מלהעביר 10-20 שנות רווקות כדי לקבל משהו (אולי אולי אולי) טיפה יותר טוב

אגב, אין אישה ששום דבר בבעלה לא מפריע לה ושום בעל ששום דבר באישתו לא מפריע לו. אלו החיים.
אם לא תראה את זה בשידוך תראה את זה יומיים אחרי החתונה
ולמרות זאת זוגות רבים חיים באושר
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ממש לא תמיד
לא חסרים דברים שמפריעים רק בגלל דעת הקהל והלחץ החברתי (למשל הישיבה בה הבחור לומד או מה אבא של הבחורה עושה. בנישואין עצמם זה לא מזיז)
וישנם המון דברים שמפריעים בבחור/הבחורה אבל אפשר לחיות איתם נהדר, וודאי יותר טוב מלהעביר 10-20 שנות רווקות כדי לקבל משהו (אולי אולי אולי) טיפה יותר טוב

אגב, אין אישה ששום דבר בבעלה לא מפריע לה ושום בעל ששום דבר באישתו לא מפריע לו. אלו החיים.
אם לא תראה את זה בשידוך תראה את זה יומיים אחרי החתונה
ולמרות זאת זוגות רבים חיים באושר
התכוונתי ליופי, שהיה לאחת אוזן מוזרה ולשנייה אף עקום, וכל הפגישה העיניים שלו על האוזן
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מה היתרונות של מורפולוגיה על גרפולוגיה? במובן מסוים היתרונות קשורים דווקא לזה שהגרפולוגיה הרבה יותר מעמיקה!!

להלן ההבדלים העיקריים המשפיעים על "עומק" האבחון:
1. גרפולוגיה (ניתוח כתב יד):
מהות: בוחנת תנועה גרפית שנוצרת משילוב של מערכת העצבים, שרירי היד והנפש.
דינמיות: כתב היד משתנה בהתאם למצב הנפשי, הגיל והנסיבות, ולכן הוא משקף את התהליכים הפנימיים העכשוויים ואת המבנה האישיותי העמוק.
עומק פסיכולוגי: גרפולוגיה נחשבת לכלי המאפשר לזהות קונפליקטים, עכבות, רמת אינטליגנציה רגשית ודפוסי התנהגות מורכבים.

מורפולוגיה (ניתוח מבנה הפנים והגוף):
מהות: בוחנת את הנתונים הפיזיים הקבועים (תווי פנים, מבנה גולגולת, פרופורציות גוף).
סטטיות: המבנה המורפולוגי הוא ברובו גנטי וקבוע יחסית (למעט הבעות פנים ושינויים קלים).
עומק פסיכולוגי: מורפולוגיה נוטה לאבחן פוטנציאל וטמפרמנט מולד. היא מתמקדת יותר ב"מה שיש" (החומרה) ופחות ב"איך זה פועל" (התוכנה הנפשית).
זהו בדיוק ה"מוקש" בשימוש בגרפולוגיה בשידוכים. עודף המידע והפירוט של הגרפולוגיה יכולים להוביל לפסילת הצעות בקלות רבה יותר מאשר מורפולוגיה, מכמה סיבות מרכזיות:
1. "רזולוציה" גבוהה מדי
בעוד שמורפולוגיה (חכמת הפרצוף) מתמקדת בקווי מתאר כלליים של אישיות וטמפרמנט (כמו "אדם מעשי" או "אדם רגשני"), הגרפולוגיה נכנסת לפרטים הקטנים של דפוסי התנהגות, עכבות וקשיים רגשיים. כאשר מקבלים דוח מפורט הכולל רשימת "חולשות" או "פגמים", קל מאוד להיבהל ולפסול את ההצעה, גם אם מדובר בתכונות אנושיות רגילות שקיימות אצל כולם.
2. זיהוי "סימני אזהרה" (Red Flags)
גרפולוגיה נתפסת ככלי שיכול לחשוף מצבי לחץ, חוסר עקביות או בעיות תקשורת עכשוויות. מידע כזה יכול להוביל לפסילה מיידית של הצעה בשידוכים, בעוד שמורפולוגיה עשויה לראות רק את הפוטנציאל המולד. בהיות ובסופו של דבר אבחונים אינם תמיד מדויקים ומחודדים 100%, הם גם עלולים להוביל לפסילת שידוך מתאים בגלל פרשנות לא נכונה או טעות של מאבחן ואז קשה מאוד "למחוק" את המידע הזה מהתודעה, מה שיוצר הטיה (Confirmation Bias) שתלווה את הפגישות.

בשורה התחתונה: דווקא בגלל שהגרפולוגיה נתפסת כ"מעמיקה" ו"פולשנית" יותר, היא יוצרת תחושת "ידע" שעלולה לגרום לאנשים לקבל החלטות גורליות על סמך ניתוח של דף נייר, מה שמוביל לעיתים לפסילות מיותרות של הצעות שיכלו להצליח.
המורפולוגיה מאבחנת את המבנה הבסיסי והטמפרמנט (למשל: האם מדובר באדם מהיר או איטי, מעשי או רוחני). אלו תכונות שקל יותר לעכל ולהבין איך הן משתלבות בתוך זוגיות. הגרפולוגיה, לעומת זאת, חושפת "רעשי רקע" נפשיים – מצבי רוח משתנים, עכבות וקשיים רגשיים – שעלולים להיראות מאיימים למרות שאינם מעידים על חוסר התאמה מהותי.
מידע מדאי "דרמטי":
בגרפולוגיה ניתן לעיתים לזהות סימנים למצוקה רגעית או משברים שהכותב חווה, וקל לפרש אותם בטעות כפגם אישיותי קבוע. מורפולוגיה, בהיותה מבוססת על מבנה פנים וגוף קבוע יותר, מפיקה פחות "דרמות" נקודתיות שעלולות להבהיל את הצד השני.
פחות מקום לפרשנות יתר:
ככל שיש יותר פרטים (כמו בגרפולוגיה), כך גדל הסיכוי שמאבחן או הורים יתמקדו בפרט שולי ויהפכו אותו לעיקר. במורפולוגיה המידע נוטה להיות כללי יותר, מה שמשאיר מקום לבירור האנושי הטבעי (הפגישות עצמן) לעשות את שלו.

לסיכום:
הגרפולוגיה נחשבת לכלי אבחוני מעמיק ומפורט יותר מבחינה פסיכולוגית, כיוון שהיא מנתחת "התנהגות" (הפעולה של הכתיבה) ולא רק "מבנה". עם זאת, מאבחנים רבים משלבים בין הכלים כדי לקבל תמונה מלאה: המורפולוגיה נותנת את ה"בסיס" והגרפולוגיה את ה"קומה השנייה" של הנפש.
המורפולוגיה נוטה להיות "סלחנית" יותר כי היא נותנת קווי מתאר רחבים. הגרפולוגיה, בשל הדיוק והעומק שלה, עלולה ליצור "עודף מידע" שגורם לאנשים לפסול שידוכים טובים בגלל חששות שלעיתים אין להם אחיזה במציאות היומיומית של חיי הנישואין.
  • תודה
Reactions: בן של פלוני1 //
6 תגובות
קראתי בשקיקה עשרות אשכולות (חלקם ממומנים) שמנסים למצוא פתרון ומזור לבעיית מעוכבי השידוך
הרבה מאוד אנשים דנים ומתווכחים באיך לפתור את הבעיה הזאת.

היו שהציעו לעלות שכר השדכנים
והיו שביקשו דווקא להוריד את שכרם.
היו שכתבו לפתוח את העיניים ולהציע לבני דודים
והיו שאמרו להפגיש את ראשי הישיבות עם מנהלות הסמינרים.
היו שדחפו לגעור בהורים שיפסיקו כבר להוריד
והיו כעסו על המתבגרים שיש להם דרישות.
היו...
והיו...
אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

לא מתווכחת עם האמור למעלה, רק רוצה להציע כיוון חשיבה חדש!

הסיבה לכמות המטורפת של מעוכבי השידוך, היא בגלל שכיום אין במערכת החינוכית שלנו הסבר אמיתי ומשכנע לשאלת ה - למה להתחתן?
זאת אומרת לפני ששואלים למה הם לא מתחתנים, צריך לשאול למה הם כן צריכים להתחתן.

ואני אסביר:
אם תפגשי בחורה רנדומלית ברחוב (החרדי כמובן) ותשאלי אותה למה את רוצה להתחתן? התשובה תהיה ארוכה שבלונית ועם המון קלישאות
כנ"ל אם נשאל בחורי ישיבה קלאסי, למה אתה רוצה להתחתן, הוא יגיד לנו דרשה שלמה על "מצא אישה מצא טוב" ועוד כל מיני רעיונות תורניים למיניהם, בתוך תוכו הוא יודע שהסיבה להתחתן היא כי כל החברים שלו מהוועד כבר מאורסים...

ואז כשהשידוכים לא הולכים חלק, ופתאום הדרישות מתחילות לטפס, הפגישות והשידוכים המבוטלים מגבירים את שברון הלב, מתחיל לצוץ השאלה האנושית הבסיסית ביותר, למה בכלל להיכנס לנישואין, למה להתחייב על מסגרת כל כך חונקת, למה לגזור על עצמינו מחויבויות ענקיות.

ובעיניי זוהי נקודת השבר, כי כשאין מוטיבציה אין רצון, וכשאין מנוע אמיתי שדוחף את הבחור או את הבחורה אז למה שינסו לסגור שידוך?
הרצון הטוב של ההורים, או הלחץ החברתי הכללי הוא לא מספיק בשביל לסגור, וזאת התוצאה העגומה.


ברור לי שקצת הקצנתי
ברור לי שזאת לא סיבה מסכמת
ברור לי שיש כאלו שלא חושבים ככה

אבל אם נצליח להשקיע בחינוך פנימי אמיתי, להסביר למה מתחתנים, איך זה עובד, מה תפקידו של אחד מבני הזוג, למה חשוב לבנות בית נאמן בישראל, מה זה נותן לנפש, מה זה נותן לגוף, מה זה עושה לנשמה. הכל ייראה אחרת, פתאום נראה שהדרישות מתגמדות, פתאום נראה גמישות מחשבתית, הכל ייראה נקי יותר, החיבור לתהליך של השידוך יהיה מעניין ומהנה, ככה יבנו הרבה יותר בתים להשם ולתורתו.

נ.ב.
לצערי מכירה זוגות שגם אחרי חמש או עשר שנות נישואין לא ממש הבינו למה הם עושים את זה, לכן זאת סתם המלצה לכו תלמדו את הנושא לעומק ותנסו להתחבר מחדש, תמיד תגלו דברים חדשים.



אם יש למישהו רעיון פרקטי איך מיישמים את זה בשטח תבוא עליו הברכה!
שלום וברכה.
שמי הוא שלמה, ואני בחור ישיבה ורב במילוי מקום בין הסדרים,
לפני שאני מגיע לנושא הפולמוס אני רוצה מעט להרחיב עליי כדי שנבין למה פתחתי את הפולמוס ולמה יש לי שאלה בכלל…
לצערי בשנות לימודיי בתלמוד תורה וישיבה קטנה עברתי סבל בל יתואר.
אלימות פיזית ומילולית…
מאז שאני ילד קטן… כיתה ב׳.ג. כבר אני רוצה להיות בתחום ובגיל הגדול יותר החלפתי לשיעורים שלמים רבנים שהחסירו…
ב״ה אני רב מחליף בתלמוד תורה שבו החינוך-מעל הכל, מאוד מרוצה שם.
(סתם לסקרנות, כמה פעמים בערך קוראים בחודש מכיתה א-עד כיתה ד בערך?)

רציתי לברר מספר דברים:
מה דעתכם על הענשה?
אני אישית סבור שלא העונש עוזר אלא ההסבר,
לצערי יצא לי להעניש אבל לאחר מכן לקחתי את הילד למקום שקט וגרמתי לו להבין למה נהגתי כפי שנהגתי… ב״ה ראיתי תוצאות טובות מכך, וכן שמעתי מחבריי לצוות החינוכי…
רציתי לברר-
1.מה דעתכם על כך?
2.בתור רבנים שכבר שנים בתחום האם אני נוהג נכון בכך או לא?
3. האם הדבר הגיוני שכאשר אני מעניש ילד-אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון,
אבל אני מרגיש שאני מעניש יותר את עצמי ומרגיש כאב פיזי על הילד?
4. איך מגיעים להקשבה מלאה בכיתה בתור רב מחליף?
5. האם נכון לעיתים בתור רב מחליף לשנות את השיעור למשהו יותר אמיתי ונכון לחיים?
(ביננו, חשבון לא הכי רלוונטי לחיים-יש מחשבון. לעומת זאת (במחילה מכל הרבנים שמלמדים חשבון. וגם לי יצא ללמד…) כבוד רבו וכבוד אביו- במחילה. אבל לעניות דעתי מעט יותר חשוב…)
6. אשמח לקבל טיפים ללימוד יותר טוב ואיך להיות יותר טוב.
7. כמובן המטרה שלי רק לעשות טוב, אשתדל להקשיב לטיפים אך אני לא מתחייב שאקשיב לכולם.
יישר כח גדול!
ש.ס.ל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה