דרוש מידע עזרה בנושא שידוכים

  • הוסף לסימניות
  • #21
לא עדיף מישהו עם תואר בפסיכולוגיה או פסיכותרפיה?
נראה שאתם כותבים מניסיון?
ברור, איש מקצוע אמרנו.
רק הדגש שהוא יהיה גם יועץ נישואין בכיר בפועל (ולא שזה אחת מתוך ההכשרות התאורטיות שלו), וגם לא סתם פסיכולוג או פסיכותרפיסט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
מצרף קונטרס שחיברתי מקווה שיעזור,
אם יש שאלות והערות אשמח לשמוע בכדי להוסיף או לתקן
קונטרס חשוב, יישר כוח ותודה.
אהבתי את המקורות.
עוד לא עברתי על הכל אבל יש תיקון אחד,
בסוף עמ' קי' -לומר מזמורי תהילים: לב, לח, ע, עכ, קכד. )
נראה לי - קכא' ועא'
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אנשים בגילאים מבוגרים יותר ובפרט בציבור מסוים,
לפעמים זה מגיע מחסימות.
אני אישית מאמינה שרוב המבוגרים זה לא כי לא מצאו את מישהו מתאים
אלא יותר כוון של חסמים רשיים או חוויות עבר או דרישות גבוהות מידי.

אני יודעת שהרבה יתגנדו לקביעה, אז מדגישה:
1. רוב לא אומר כולם.
2. זה לא אומר שזה באשמתם, אלא שהנושא הוא לא- אם הגיעה הצעה מתאימה או לא. אלא דברים אחרים שצריך לטפל בהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
הערה בדרך אגב.
בתור בחורה מבוגרת באה אלי משהי ואמרה
שאמרו עלינו שאנחנו בררנים
ומורידים שידוכים בלי לברר...
ואני יודעת על השידוך הספציפי שדברו
שאבא שלי אפילו ראה אותו בפועל בבירורים...
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
באופן כללי
אם מישהו/י תקוע בשידוכים זמן רב
צריך לברר מה הבעיה
ולפי הבעיה לגבש דרכי התמודדות

אפשרויות
א. 'בררנות' וחוסר ריאליות, רוצים שידוך[או כסף] שאינו ריאלי ביחס לרמתו של המדובר/ת
ב. חוסר יכולת לקבל החלטות
ג. אי הצלחה בפגישות [מאפיין מי שנפגש הרבה ותמיד מורידים אותו]
ד. לא יודע מה הוא/היא רוצה
ה. עוד סוגי בעיות מסוגים שונים

לפעמים הבעיה במדובר/ת ולפעמים הבעיה באב ו/או באם [מכיר מקרה שנאלצו לעקוף את האם, כדי שהשידוך יצא לפועל]
ישנו מכתב חריף של בעל הקה"י בו הוא מאשים אביה של בת, בכך שאינו מתפשר על שידוך מתאים.

בקיצור:
צריך להתעמק, להתייעץ וללמוד את הבעיה ואז לחפש פיתרון.

מי שההתנהלות שלו בשידוכים אינה כמו הממוצע, צריך לעשות שינוי וטיפול.
בין אם אין הצעות ובין אם מידי הרבה פגישות

לפעמים אומרים על מישהו שהוא 'בררן', אבל הבעיה ש'בוררים' אותו בגלל חוסר הצלחה בפגישות.

לכל עיכוב מוגזם בשידוך צריך לחפש את הפיתרון המתאים [לפעמים בעיה מורכבת מכמה בעיות קטנות]

ישנם גם כאלו שעשו את כל הטעויות בשידוכים, אבל ה' גזר עליהם שיצא שידוך טוב בקלות, למרות כל הטעויות שהם עשו.
וישנם כאלו שכך גזרה חכמתו 'קשה כקריעת ים סוף'

אבל לומר על כל מעוכב/ת 'בררן/נית' היא אמירה שטחית, לא רצינית ולא נכונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ברור, איש מקצוע אמרנו.
רק הדגש שהוא יהיה גם יועץ נישואין בכיר בפועל (ולא שזה אחת מתוך ההכשרות התאורטיות שלו), וגם לא סתם פסיכולוג או פסיכותרפיסט.
אתה מדבר מנסיון בתחום?
אם כן, יש לך שמות רלוונטיים לתת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
שאלה
הורה שבא לראות בחור בישיבה מה הוא חושב שהוא יראה בדיוק???
כאילו לבוא בלי להודיע מראש זה לא הוגן, וזה גם סיבה שבחורים מורידים בגללה (אף אחד לא רוצה שמישהו יכנס למקום שבו הוא נמצא אם החברים שלו כל היום ומשתמש בניואנסים המתאימים ויבוא מישהו ויפרשן את זה לפי חוסר הבנתו לקודים וההתנהגות במקום)
וגם אם הגיע בלי להודיע אולי הבחור לא מרגיש הכי טוב היום אולי דווקא היום הוא בחיזוק והוא לומד הכי טוב שיש אולי הוא בכלל עובד בעבודות מזדמנות והיום לא הזדמנה לו עבודה ורואים אותו בבית מדרש

בהערת אגב נתקלתי פעם אחת במשהו ממש מוגזם וזה היה שאבא של בחורה שהצעתי להם בחור בא לראות אותי בכולל
תמוה ביותר אבל לפחות הבנתי שלבחור שהצעתי זה לא מתאים בכלל

ועוד הערת אגב לפי היחס שנותנים למי שמציע הצעות זה יקבע (לרוב) את רמת החשק שלו לחשוב עליכם שוב

בהצלחה לכולם !!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
שאלה
הורה שבא לראות בחור בישיבה מה הוא חושב שהוא יראה בדיוק???
כאילו לבוא בלי להודיע מראש זה לא הוגן, וזה גם סיבה שבחורים מורידים בגללה (אף אחד לא רוצה שמישהו יכנס למקום שבו הוא נמצא אם החברים שלו כל היום ומשתמש בניואנסים המתאימים ויבוא מישהו ויפרשן את זה לפי חוסר הבנתו לקודים וההתנהגות במקום)
וגם אם הגיע בלי להודיע אולי הבחור לא מרגיש הכי טוב היום אולי דווקא היום הוא בחיזוק והוא לומד הכי טוב שיש אולי הוא בכלל עובד בעבודות מזדמנות והיום לא הזדמנה לו עבודה ורואים אותו בבית מדרש
לא בשביל לראות בחור לומד בישיבה באים זו טעות של הרבה הורים

אביא סיפור ותראה כמה הם טועים ועל מה בעיקר צריך להשים דגש (ארוך אבל שווה)

לרבי שמואל רוזובסקי בא יהודי אחד מירושלים ואמר שהוא מבקש לדבר אתו כמה דקות,
כי הנה יש לו בת שהגיעה לפירקה, ומציעים לה שידוך בחור מישיבת פוניבז׳, והוא חפץ להתעניין על הבחור.
והתחיל לשאול את ראש הישיבה מספר שאלות, ונשים לב לשאלותיו:
הוא צריך לדעת כמה שעות ביום הבחור לומד? איך שמירת הזמן שלו? ואיך שמירת הסדרים? ואם הוא מגיע לתפילות בישיבה? ואיך ההשתתפות שלו בשיעורים? ואם הוא שואל כענין? ואם הוא מבין מה שעונים לו... וכו׳.
אחר שקיבל תשובות המניחות את דעתו, הודה לראש הישיבה שהקדיש לו מזמנו ועמד ללכת לדרכו.
אמר לו ר׳ שמואל, בעדינות ובאצילות נפשו: ראה נא, עד עכשיו אתה שאלת אותי שאלות, שמא תרשה לי, יקירי, לשאול אותך כמה שאלות.
הנה מדבריך הבנתי שאתה מתעניין בדבר שידוך לבתך, ואתה נראה מרוצה מאד מכל מה ששמעת, כי אתה כנראה מבין שזה כל מה שהבת שלך צריכה לדעת, באיזה שעה בדיוק הוא מגיע ל״סדר״, ואם הוא יורד לעומק הסברות וכו׳.
אך אני חושב שיתכן שאת בתך מאד מעניין לדעת אם הבחור הזה בכלל... בן אדם.
היה מן הראוי שתשאל אותי כמה פעמים בשבוע הוא מצחצח שיניים, אם בכלל... האם נעים לשבת לידו... ואיך הוא מתנהג בחדר האוכל, האם הוא מגיע ראשון ולוקח את המנה המשובחת, או שאחרי מנחה הוא לא רץ כל כך מהר לחדר האוכל, אלא יושב עם חברותא ולומד ומנצל את הזמן, והוא בא בסוף ואוכל את מה שנשאר. ומה קורה אם קנקן
השתיה שעל השולחן נגמר וצריך למלאותו שוב, האם הוא זה שתופס את הקנקן ורץ למטבח להביאו מלא, או שהוא יושב ב״סבלנות״ זמן רב וממתין עד שמישהו אחר יעשה זאת... האם הוא נכנס מידי פעם למטבח להודות להם על טירחתם עבורו, ואיך הוא מתנהג כאשר האוכל לא ערב לחיכו, האם הוא בכל זאת אוכל, ואחר כך ניגש למטבח לומר
״תודה רבה, האוכל היה טוב״, שהרי שעות רבות עובדים להכין לו את ארוחותיו, או שהוא היום לא אוכל, רק יורד לקיוסק וקונה ממתקים. הנה הגעת למסקנא שהוא שקדן. שמא תברר איך הוא מתנהג כאשר הוא מסיים לימודו בשעה מאוחרת בלילה, כאשר חביריו כבר ישנים מקודם, האם הוא מוריד את נעליו טרם בואו ומחזיקם בידיו כדי שלא יתעוררו,
או שהוא נכנס בקול רעש גדול בשעה זו. ובבוקר, האם הוא מסדר את מיטתו או שהוא משאיר את חדרו מפוזר מתחילת הזמן ועד סופו.
אני חושב, אמר ר׳ שמואל, שהדברים הללו מאד צריכים לעניין את בתך.
כי אם המפונק הזה - שלא חושב על סביבתו - יבוא בצהריים מהכולל הביתה, והיא הרי כבר מהבוקר עבדה להכין לכבודו ארוחת צהרים, והוא מגיע, ומתיישב לאכול, והאוכל לא יהיה בדיוק כמו שהוא חשב ומה שהוא רצה, ואז יעוות את פניו באי שביעות רצון בולטת - האם תתנחם בתך במחשבה על מה שאמר לה אביה לפני שעשו את התנאים, שהוא היה אצל הרב רוזובסקי, ור׳ שמואל אמר לו שבשעה שלמדו בישיבה בבא בתרא, והגיעו לפרק ״לא יחפור״ לסוגיא ד׳חרדל ודבורים׳ ו׳הרחקת נזיקין׳, ושם יש בסוגיא ״קצות החושן״ חמור מאד, ויש שיטה של רבי עקיבא איגר ויש שיטה של ה״אבי עזרי״ - ״קונטרס הרחקת נזיקין״, והרי יש כאן שלש שיטות, ומלבד זאת יש בזה ״הבנה״ של ר׳ אלחנן ו״קנייטש״ של ר׳ ברוך בער... ׳ונדמה לי׳ - כך אמר אז ר׳ שמואל - ׳שהבחור היחיד שחדר לעומק הדברים והבין את כל חילוקי השיטות וההסברים בזה, וכל הקנייטשין והדקויות שבסוגיא, היה הבחור הזה׳...
׳ואם כך׳ - ממשיכה היא במחשבתה - ׳נכון שהוא מתנהג בגסות ואין לו שום יחס אנושי, הוא יכול לבעוט במיטיב לו כאשר משהו לא מוצא חן בעיניו, אך בכל זאת אני מאד מכבדת אותו, כי הרי הוא מבין את כל החילוקי שיטות, ראשונים
ואחרונים בסוגיא זו של הרחקת נזיקין׳...
עד כאן דבריו של הגר"ש רוזובסקי.
דברים אמיתיים ונוקבים בתביעה לתיקון
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אשמח לשמוע את דעתכם כדי להבין קצת יותר טוב את הנושא:
בחור או בחורה שבוררים בשידוכים, האם הסיבה שעדיין לא הגיע הדבר הנכון,
או שצריך "להוריד אותם מהעץ",
זאת אומרת שיוותרו על משהו שהוא באמת חשוב להם בגלל הנתונים.
אני חושב שענין השידוכים הוא פחות דבר שניתן לנתח אותו שיכלית או יותר נכון זה לא יעיל,
כי א"א לדעת שכלית אם שידוך הוא מתאים על כל מרכיביה ומורכביותיה
זאת אומרת ישנו אינטואיציה והרגשה פשוטה שקימת שעל פיה ניתן יותר לדעת את ההתאמה, וברגע שזה נאבד ומתחילים להסתבך עם מחשבות עומק וניתוחים - אז המצב הוא בעיתי,
והרבה פעמים הבחור או הבחורה יש להם את ההרגשה שזה לא מתאים אלא שהם תולים את ההרגשת חוסר ההתאמה שלהם באיזה אמתלה או משהו אפי' שטותי אבל טמון בזה בעצם משהו אמיתי ועמוק בהרגשה
מצד שני לפעמים זה באמת שטויות של חששנות יתר הססנות וכו'
ולזה ההורה או הסמכות המיעצת צריכים אוזן רגישה ולהבין מה עומד מאחורי הטענות של הבחור/ה
לכן אני חלוק על כל הכותבים לעיל שהפיתרון הוא לשבת ולחשוב על מה מוותרים ועל מה לא וכו' וכו' כי זה רק מסבך - כל העמדות והדעות שנכנסים לראש, עוד ליפני שמתחיל משהו, וזה לא רלוונתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
או שצריך "להוריד אותם מהעץ",
זאת אומרת שיוותרו על משהו שהוא באמת חשוב להם בגלל הנתונים.
לא נכנסת למקרים ספציפיים או לתגובות כאן אבל האמת היא שקצת הקפיץ אותי ה"להוריד מהעץ" כי זה משהו שאומרים אותו הרבה, באופן כללי יש פה בעולם המון ביקורת כלפי רווקים ורווקות מתבגרים, בלי לבדוק דברים בכלל, בלי לדעת כלום, סתם כי אני התחתנתי עם ההצעה הראשונה אז זה סימן שלא בררתי והם לא התחתנו עדיין אז ברור שהם בררנים, לא?
מדברת מניסיון אישי מר עם כמה אנשים שהציעו הצעות שלא התאימו בנקודות שבאמת היו חשובות והן חשובות לכל אחד, וכשאמרתי לא אחרי מחשבה ושיקול דעת, הם הגיבו בביקורת מאוד מעליבה (ואגב התחתנתי בסוף די מהר...)

אני באמת חושבת שכמו שלא יתערבו ויציעו רעיונות לזוגות בלי ילדים, ככה לא צריך להתערב לרווקים, ואני מאמינה שהם עצמם עוצרים לפעמים וחושבים אם הם בוררים מידי או לא, כי גם הם רוצים להתחתן, יותר ממה שכל העולם רוצה שהם יתחתנו כדי שירד להם מהמצפון... (מדברת באופן כללי על אנשים מבחוץ, הורים אולי כן יכולים לעזור ולהפנות תשומת לב לזה אבל הם גם אולי יעזרו במקרה שאין ילדים.... צריך להתייחס לנושא הזה באותה זהירות).
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
השאלה היא יותר מה כן יגרום לאדם לקבל החלטה.
האם החוסר אונים או ההבנה כי אין משהו מדויק,
או שבסופו של דבר אחרי הרבה מאוד זמן כן יהיה משהו מדויק יותר?

"לא להתפשר כי ממילא כבר בררתי המון",
זה מה שהרבה אומרים על אלה שבוררים,
אבל לא נראה לי שזה בהכרח הסיבה,
אלא מה שעומד מאחורי הברירות,
וצריך למצוא את הסיבה כדי לעבד אותה ולהתקדם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לא בשביל לראות בחור לומד בישיבה באים זו טעות של הרבה הורים

אביא סיפור ותראה כמה הם טועים ועל מה בעיקר צריך להשים דגש (ארוך אבל שווה)

לרבי שמואל רוזובסקי בא יהודי אחד מירושלים ואמר שהוא מבקש לדבר אתו כמה דקות,
כי הנה יש לו בת שהגיעה לפירקה, ומציעים לה שידוך בחור מישיבת פוניבז׳, והוא חפץ להתעניין על הבחור.
והתחיל לשאול את ראש הישיבה מספר שאלות, ונשים לב לשאלותיו:
הוא צריך לדעת כמה שעות ביום הבחור לומד? איך שמירת הזמן שלו? ואיך שמירת הסדרים? ואם הוא מגיע לתפילות בישיבה? ואיך ההשתתפות שלו בשיעורים? ואם הוא שואל כענין? ואם הוא מבין מה שעונים לו... וכו׳.
אחר שקיבל תשובות המניחות את דעתו, הודה לראש הישיבה שהקדיש לו מזמנו ועמד ללכת לדרכו.
אמר לו ר׳ שמואל, בעדינות ובאצילות נפשו: ראה נא, עד עכשיו אתה שאלת אותי שאלות, שמא תרשה לי, יקירי, לשאול אותך כמה שאלות.
הנה מדבריך הבנתי שאתה מתעניין בדבר שידוך לבתך, ואתה נראה מרוצה מאד מכל מה ששמעת, כי אתה כנראה מבין שזה כל מה שהבת שלך צריכה לדעת, באיזה שעה בדיוק הוא מגיע ל״סדר״, ואם הוא יורד לעומק הסברות וכו׳.
אך אני חושב שיתכן שאת בתך מאד מעניין לדעת אם הבחור הזה בכלל... בן אדם.
היה מן הראוי שתשאל אותי כמה פעמים בשבוע הוא מצחצח שיניים, אם בכלל... האם נעים לשבת לידו... ואיך הוא מתנהג בחדר האוכל, האם הוא מגיע ראשון ולוקח את המנה המשובחת, או שאחרי מנחה הוא לא רץ כל כך מהר לחדר האוכל, אלא יושב עם חברותא ולומד ומנצל את הזמן, והוא בא בסוף ואוכל את מה שנשאר. ומה קורה אם קנקן
השתיה שעל השולחן נגמר וצריך למלאותו שוב, האם הוא זה שתופס את הקנקן ורץ למטבח להביאו מלא, או שהוא יושב ב״סבלנות״ זמן רב וממתין עד שמישהו אחר יעשה זאת... האם הוא נכנס מידי פעם למטבח להודות להם על טירחתם עבורו, ואיך הוא מתנהג כאשר האוכל לא ערב לחיכו, האם הוא בכל זאת אוכל, ואחר כך ניגש למטבח לומר
״תודה רבה, האוכל היה טוב״, שהרי שעות רבות עובדים להכין לו את ארוחותיו, או שהוא היום לא אוכל, רק יורד לקיוסק וקונה ממתקים. הנה הגעת למסקנא שהוא שקדן. שמא תברר איך הוא מתנהג כאשר הוא מסיים לימודו בשעה מאוחרת בלילה, כאשר חביריו כבר ישנים מקודם, האם הוא מוריד את נעליו טרם בואו ומחזיקם בידיו כדי שלא יתעוררו,
או שהוא נכנס בקול רעש גדול בשעה זו. ובבוקר, האם הוא מסדר את מיטתו או שהוא משאיר את חדרו מפוזר מתחילת הזמן ועד סופו.
אני חושב, אמר ר׳ שמואל, שהדברים הללו מאד צריכים לעניין את בתך.
כי אם המפונק הזה - שלא חושב על סביבתו - יבוא בצהריים מהכולל הביתה, והיא הרי כבר מהבוקר עבדה להכין לכבודו ארוחת צהרים, והוא מגיע, ומתיישב לאכול, והאוכל לא יהיה בדיוק כמו שהוא חשב ומה שהוא רצה, ואז יעוות את פניו באי שביעות רצון בולטת - האם תתנחם בתך במחשבה על מה שאמר לה אביה לפני שעשו את התנאים, שהוא היה אצל הרב רוזובסקי, ור׳ שמואל אמר לו שבשעה שלמדו בישיבה בבא בתרא, והגיעו לפרק ״לא יחפור״ לסוגיא ד׳חרדל ודבורים׳ ו׳הרחקת נזיקין׳, ושם יש בסוגיא ״קצות החושן״ חמור מאד, ויש שיטה של רבי עקיבא איגר ויש שיטה של ה״אבי עזרי״ - ״קונטרס הרחקת נזיקין״, והרי יש כאן שלש שיטות, ומלבד זאת יש בזה ״הבנה״ של ר׳ אלחנן ו״קנייטש״ של ר׳ ברוך בער... ׳ונדמה לי׳ - כך אמר אז ר׳ שמואל - ׳שהבחור היחיד שחדר לעומק הדברים והבין את כל חילוקי השיטות וההסברים בזה, וכל הקנייטשין והדקויות שבסוגיא, היה הבחור הזה׳...
׳ואם כך׳ - ממשיכה היא במחשבתה - ׳נכון שהוא מתנהג בגסות ואין לו שום יחס אנושי, הוא יכול לבעוט במיטיב לו כאשר משהו לא מוצא חן בעיניו, אך בכל זאת אני מאד מכבדת אותו, כי הרי הוא מבין את כל החילוקי שיטות, ראשונים
ואחרונים בסוגיא זו של הרחקת נזיקין׳...
עד כאן דבריו של הגר"ש רוזובסקי.
דברים אמיתיים ונוקבים בתביעה לתיקון
יפה מאוד
אבל אין שום סיכוי היום שההורה יכנס לראות את החדר של הבחור בפנימייה
וגם לחדר אוכל אני לא מאמין שיגיע וגם אם יגיע הוא לא יראה כלום כי כולם יהיו ממוקדים בלהבין מה הוא מחפש פה
ולשאלות שהוא רוצה לשאול נותנים מספרי טלפון לברורים
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא נכנסת למקרים ספציפיים או לתגובות כאן אבל האמת היא שקצת הקפיץ אותי ה"להוריד מהעץ" כי זה משהו שאומרים אותו הרבה, באופן כללי יש פה בעולם המון ביקורת כלפי רווקים ורווקות מתבגרים, בלי לבדוק דברים בכלל, בלי לדעת כלום, סתם כי אני התחתנתי עם ההצעה הראשונה אז זה סימן שלא בררתי והם לא התחתנו עדיין אז ברור שהם בררנים, לא?
מדברת מניסיון אישי מר עם כמה אנשים שהציעו הצעות שלא התאימו בנקודות שבאמת היו חשובות והן חשובות לכל אחד, וכשאמרתי לא אחרי מחשבה ושיקול דעת, הם הגיבו בביקורת מאוד מעליבה (ואגב התחתנתי בסוף די מהר...)

אני באמת חושבת שכמו שלא יתערבו ויציעו רעיונות לזוגות בלי ילדים, ככה לא צריך להתערב לרווקים, ואני מאמינה שהם עצמם עוצרים לפעמים וחושבים אם הם בוררים מידי או לא, כי גם הם רוצים להתחתן, יותר ממה שכל העולם רוצה שהם יתחתנו כדי שירד להם מהמצפון... (מדברת באופן כללי על אנשים מבחוץ, הורים אולי כן יכולים לעזור ולהפנות תשומת לב לזה אבל הם גם אולי יעזרו במקרה שאין ילדים.... צריך להתייחס לנושא הזה באותה זהירות).
נכון, באמת אף אחד לא אמור לומר לרווקים/ות מתבגרים מה הם צריכים לעשות או מה הטעויות שלהם
ועם כל זה באחוזים גבוהים מהם זו אשמתם (אלו שהרבה שנים לא 3-4)
הרב עובדיה אמר שהיה אומר לרווקים/ות שמגיעים אליו בגילאים מאוחרים, שהשידוך שלהם כבר היה אצלם אך הם דחו אותו ושהם צריכים להתפשר
נכון לא כולם זו אשמתם אבל חלק גדול

ועוד הערה עם מישהו הציע (כמובן בלי להגיד להם מה הם צריכים לעשות) לתת תחושה שנעלבתם מההצעה או להעלם ולא להחזיר תשובה במקום להגיד מה נראה לכם פחות מתאים ולנסות לכוון רק יגרום שמי שהציע לא יציע ואם יתייעצו
איתו אם להציע הוא לרוב יגיד שההתנהלות פחות נוחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
יפה מאוד
אבל אין שום סיכוי היום שההורה יכנס לראות את החדר של הבחור בפנימייה
וגם לחדר אוכל אני לא מאמין שיגיע וגם אם יגיע הוא לא יראה כלום כי כולם יהיו ממוקדים בלהבין מה הוא מחפש פה
ולשאלות שהוא רוצה לשאול נותנים מספרי טלפון לברורים
נכון, אבל ללכת לראות איך הבחור לומד זו טעות גדולה
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לא נכנסת למקרים ספציפיים או לתגובות כאן אבל האמת היא שקצת הקפיץ אותי ה"להוריד מהעץ" כי זה משהו שאומרים אותו הרבה, באופן כללי יש פה בעולם המון ביקורת כלפי רווקים ורווקות מתבגרים, בלי לבדוק דברים בכלל, בלי לדעת כלום, סתם כי אני התחתנתי עם ההצעה הראשונה אז זה סימן שלא בררתי והם לא התחתנו עדיין אז ברור שהם בררנים, לא?
מדברת מניסיון אישי מר עם כמה אנשים שהציעו הצעות שלא התאימו בנקודות שבאמת היו חשובות והן חשובות לכל אחד, וכשאמרתי לא אחרי מחשבה ושיקול דעת, הם הגיבו בביקורת מאוד מעליבה (ואגב התחתנתי בסוף די מהר...)
אתם צודקים שפעמים מתעכבים על זה שהם אינם בררנים, והיו לי כמה חברים כאלו שהציעו להם הצעות ממש מוזרות והם יתעכבו הרבה זמן, וכששאלתי אותם למה פסלתם, התשובה הייתה משהו הפריע לי, וכשמשהו מפריע זה יפריע תמיד, אז לא שכנעתי אותו כי אין על מה.

אבל בכל אופן צריך להתייעץ עם רב שמבין בנושא, ולא חברים או ההורים (כי פעמים שהם פועלים מתוך לחץ) שאינם בקיאים בנושאים אלו, ולראות האם הדרישות הם נוקשות או לא. ועל מה להתפשר ועל מה לא.

רציתי לעשות שידוך בין בחור מסוים לבחורה וכשהצעתי לו אמר לי: "יש לה עניים כחולות!!!!!!!!!

ולשדכנים אסור לשכנע ולומר "תמשיכו", "אתם בררנים" וכיוצא באלו, מי הם? מה הם מבינים בנושא? הם רוצים כסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
זה לא סותר...
אם לא הורידו אותו מהעץ סימן שעוד לא הגיע הזמן...
[שמעתי מאדמו"ר מאמשינוב שמתעסק המון עם שידוכים שעיקר הבעי' הוא הגאווה.. כלומר לרדת מהעץ.. וכמובן כ"א עם העץ שלו..]
מסכימה מאוד על עניין הגאווה
אף אחד לא אמור להגיע ו"להוריד אותו מהעץ"
לבחור או בחורה בני עשרים אמורה להיות הבגרות הנדרשת לעבודת המידות ובתוכן הגאווה
תנטרלו את המילים "מגיע לי" ו"אני שווה יותר" ורוב עולם הרווקים ייסגר
היתר ברובם עם חסימה רגשית שחוסמת אותם מלסגור שידוך להתארס ולהתחתן

רווקים שמורידים שידוכים בעצם נושאים עיניים אל השידוך הבא שיציעו להם
ומפסידים זמן יקר

הכלל הוא 'לוותר' אתמול על מה שתצטרך 'לוותר' מחר
לא סתם ברוב כיתות סמינר, הרווקות האחרונות בדר"כ הן לא בנות עם בעיות שאמורות להפריע בשידוכים
כי הבנות האלו כבר מזמן 'ויתרו' על כל מיני דברים חיצוניים וגשמיים והתארסו
הנותרות הן לא פעם דווקא ה'מושלמות' שממשיכות לחכות ל'מושלם'
יתעכבו הרבה זמן, וכששאלתי אותם למה פסלתם, התשובה הייתה משהו הפריע לי, וכשמשהו מפריע זה יפריע תמיד, אז לא שכנעתי אותו כי אין על מה.
ממש לא תמיד
לא חסרים דברים שמפריעים רק בגלל דעת הקהל והלחץ החברתי (למשל הישיבה בה הבחור לומד או מה אבא של הבחורה עושה. בנישואין עצמם זה לא מזיז)
וישנם המון דברים שמפריעים בבחור/הבחורה אבל אפשר לחיות איתם נהדר, וודאי יותר טוב מלהעביר 10-20 שנות רווקות כדי לקבל משהו (אולי אולי אולי) טיפה יותר טוב

אגב, אין אישה ששום דבר בבעלה לא מפריע לה ושום בעל ששום דבר באישתו לא מפריע לו. אלו החיים.
אם לא תראה את זה בשידוך תראה את זה יומיים אחרי החתונה
ולמרות זאת זוגות רבים חיים באושר
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ממש לא תמיד
לא חסרים דברים שמפריעים רק בגלל דעת הקהל והלחץ החברתי (למשל הישיבה בה הבחור לומד או מה אבא של הבחורה עושה. בנישואין עצמם זה לא מזיז)
וישנם המון דברים שמפריעים בבחור/הבחורה אבל אפשר לחיות איתם נהדר, וודאי יותר טוב מלהעביר 10-20 שנות רווקות כדי לקבל משהו (אולי אולי אולי) טיפה יותר טוב

אגב, אין אישה ששום דבר בבעלה לא מפריע לה ושום בעל ששום דבר באישתו לא מפריע לו. אלו החיים.
אם לא תראה את זה בשידוך תראה את זה יומיים אחרי החתונה
ולמרות זאת זוגות רבים חיים באושר
התכוונתי ליופי, שהיה לאחת אוזן מוזרה ולשנייה אף עקום, וכל הפגישה העיניים שלו על האוזן
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מה היתרונות של מורפולוגיה על גרפולוגיה? במובן מסוים היתרונות קשורים דווקא לזה שהגרפולוגיה הרבה יותר מעמיקה!!

להלן ההבדלים העיקריים המשפיעים על "עומק" האבחון:
1. גרפולוגיה (ניתוח כתב יד):
מהות: בוחנת תנועה גרפית שנוצרת משילוב של מערכת העצבים, שרירי היד והנפש.
דינמיות: כתב היד משתנה בהתאם למצב הנפשי, הגיל והנסיבות, ולכן הוא משקף את התהליכים הפנימיים העכשוויים ואת המבנה האישיותי העמוק.
עומק פסיכולוגי: גרפולוגיה נחשבת לכלי המאפשר לזהות קונפליקטים, עכבות, רמת אינטליגנציה רגשית ודפוסי התנהגות מורכבים.

מורפולוגיה (ניתוח מבנה הפנים והגוף):
מהות: בוחנת את הנתונים הפיזיים הקבועים (תווי פנים, מבנה גולגולת, פרופורציות גוף).
סטטיות: המבנה המורפולוגי הוא ברובו גנטי וקבוע יחסית (למעט הבעות פנים ושינויים קלים).
עומק פסיכולוגי: מורפולוגיה נוטה לאבחן פוטנציאל וטמפרמנט מולד. היא מתמקדת יותר ב"מה שיש" (החומרה) ופחות ב"איך זה פועל" (התוכנה הנפשית).
זהו בדיוק ה"מוקש" בשימוש בגרפולוגיה בשידוכים. עודף המידע והפירוט של הגרפולוגיה יכולים להוביל לפסילת הצעות בקלות רבה יותר מאשר מורפולוגיה, מכמה סיבות מרכזיות:
1. "רזולוציה" גבוהה מדי
בעוד שמורפולוגיה (חכמת הפרצוף) מתמקדת בקווי מתאר כלליים של אישיות וטמפרמנט (כמו "אדם מעשי" או "אדם רגשני"), הגרפולוגיה נכנסת לפרטים הקטנים של דפוסי התנהגות, עכבות וקשיים רגשיים. כאשר מקבלים דוח מפורט הכולל רשימת "חולשות" או "פגמים", קל מאוד להיבהל ולפסול את ההצעה, גם אם מדובר בתכונות אנושיות רגילות שקיימות אצל כולם.
2. זיהוי "סימני אזהרה" (Red Flags)
גרפולוגיה נתפסת ככלי שיכול לחשוף מצבי לחץ, חוסר עקביות או בעיות תקשורת עכשוויות. מידע כזה יכול להוביל לפסילה מיידית של הצעה בשידוכים, בעוד שמורפולוגיה עשויה לראות רק את הפוטנציאל המולד. בהיות ובסופו של דבר אבחונים אינם תמיד מדויקים ומחודדים 100%, הם גם עלולים להוביל לפסילת שידוך מתאים בגלל פרשנות לא נכונה או טעות של מאבחן ואז קשה מאוד "למחוק" את המידע הזה מהתודעה, מה שיוצר הטיה (Confirmation Bias) שתלווה את הפגישות.

בשורה התחתונה: דווקא בגלל שהגרפולוגיה נתפסת כ"מעמיקה" ו"פולשנית" יותר, היא יוצרת תחושת "ידע" שעלולה לגרום לאנשים לקבל החלטות גורליות על סמך ניתוח של דף נייר, מה שמוביל לעיתים לפסילות מיותרות של הצעות שיכלו להצליח.
המורפולוגיה מאבחנת את המבנה הבסיסי והטמפרמנט (למשל: האם מדובר באדם מהיר או איטי, מעשי או רוחני). אלו תכונות שקל יותר לעכל ולהבין איך הן משתלבות בתוך זוגיות. הגרפולוגיה, לעומת זאת, חושפת "רעשי רקע" נפשיים – מצבי רוח משתנים, עכבות וקשיים רגשיים – שעלולים להיראות מאיימים למרות שאינם מעידים על חוסר התאמה מהותי.
מידע מדאי "דרמטי":
בגרפולוגיה ניתן לעיתים לזהות סימנים למצוקה רגעית או משברים שהכותב חווה, וקל לפרש אותם בטעות כפגם אישיותי קבוע. מורפולוגיה, בהיותה מבוססת על מבנה פנים וגוף קבוע יותר, מפיקה פחות "דרמות" נקודתיות שעלולות להבהיל את הצד השני.
פחות מקום לפרשנות יתר:
ככל שיש יותר פרטים (כמו בגרפולוגיה), כך גדל הסיכוי שמאבחן או הורים יתמקדו בפרט שולי ויהפכו אותו לעיקר. במורפולוגיה המידע נוטה להיות כללי יותר, מה שמשאיר מקום לבירור האנושי הטבעי (הפגישות עצמן) לעשות את שלו.

לסיכום:
הגרפולוגיה נחשבת לכלי אבחוני מעמיק ומפורט יותר מבחינה פסיכולוגית, כיוון שהיא מנתחת "התנהגות" (הפעולה של הכתיבה) ולא רק "מבנה". עם זאת, מאבחנים רבים משלבים בין הכלים כדי לקבל תמונה מלאה: המורפולוגיה נותנת את ה"בסיס" והגרפולוגיה את ה"קומה השנייה" של הנפש.
המורפולוגיה נוטה להיות "סלחנית" יותר כי היא נותנת קווי מתאר רחבים. הגרפולוגיה, בשל הדיוק והעומק שלה, עלולה ליצור "עודף מידע" שגורם לאנשים לפסול שידוכים טובים בגלל חששות שלעיתים אין להם אחיזה במציאות היומיומית של חיי הנישואין.
  • תודה
Reactions: בן של פלוני1 //
6 תגובות
קראתי בשקיקה עשרות אשכולות (חלקם ממומנים) שמנסים למצוא פתרון ומזור לבעיית מעוכבי השידוך
הרבה מאוד אנשים דנים ומתווכחים באיך לפתור את הבעיה הזאת.

היו שהציעו לעלות שכר השדכנים
והיו שביקשו דווקא להוריד את שכרם.
היו שכתבו לפתוח את העיניים ולהציע לבני דודים
והיו שאמרו להפגיש את ראשי הישיבות עם מנהלות הסמינרים.
היו שדחפו לגעור בהורים שיפסיקו כבר להוריד
והיו כעסו על המתבגרים שיש להם דרישות.
היו...
והיו...
אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

לא מתווכחת עם האמור למעלה, רק רוצה להציע כיוון חשיבה חדש!

הסיבה לכמות המטורפת של מעוכבי השידוך, היא בגלל שכיום אין במערכת החינוכית שלנו הסבר אמיתי ומשכנע לשאלת ה - למה להתחתן?
זאת אומרת לפני ששואלים למה הם לא מתחתנים, צריך לשאול למה הם כן צריכים להתחתן.

ואני אסביר:
אם תפגשי בחורה רנדומלית ברחוב (החרדי כמובן) ותשאלי אותה למה את רוצה להתחתן? התשובה תהיה ארוכה שבלונית ועם המון קלישאות
כנ"ל אם נשאל בחורי ישיבה קלאסי, למה אתה רוצה להתחתן, הוא יגיד לנו דרשה שלמה על "מצא אישה מצא טוב" ועוד כל מיני רעיונות תורניים למיניהם, בתוך תוכו הוא יודע שהסיבה להתחתן היא כי כל החברים שלו מהוועד כבר מאורסים...

ואז כשהשידוכים לא הולכים חלק, ופתאום הדרישות מתחילות לטפס, הפגישות והשידוכים המבוטלים מגבירים את שברון הלב, מתחיל לצוץ השאלה האנושית הבסיסית ביותר, למה בכלל להיכנס לנישואין, למה להתחייב על מסגרת כל כך חונקת, למה לגזור על עצמינו מחויבויות ענקיות.

ובעיניי זוהי נקודת השבר, כי כשאין מוטיבציה אין רצון, וכשאין מנוע אמיתי שדוחף את הבחור או את הבחורה אז למה שינסו לסגור שידוך?
הרצון הטוב של ההורים, או הלחץ החברתי הכללי הוא לא מספיק בשביל לסגור, וזאת התוצאה העגומה.


ברור לי שקצת הקצנתי
ברור לי שזאת לא סיבה מסכמת
ברור לי שיש כאלו שלא חושבים ככה

אבל אם נצליח להשקיע בחינוך פנימי אמיתי, להסביר למה מתחתנים, איך זה עובד, מה תפקידו של אחד מבני הזוג, למה חשוב לבנות בית נאמן בישראל, מה זה נותן לנפש, מה זה נותן לגוף, מה זה עושה לנשמה. הכל ייראה אחרת, פתאום נראה שהדרישות מתגמדות, פתאום נראה גמישות מחשבתית, הכל ייראה נקי יותר, החיבור לתהליך של השידוך יהיה מעניין ומהנה, ככה יבנו הרבה יותר בתים להשם ולתורתו.

נ.ב.
לצערי מכירה זוגות שגם אחרי חמש או עשר שנות נישואין לא ממש הבינו למה הם עושים את זה, לכן זאת סתם המלצה לכו תלמדו את הנושא לעומק ותנסו להתחבר מחדש, תמיד תגלו דברים חדשים.



אם יש למישהו רעיון פרקטי איך מיישמים את זה בשטח תבוא עליו הברכה!
שלום וברכה.
שמי הוא שלמה, ואני בחור ישיבה ורב במילוי מקום בין הסדרים,
לפני שאני מגיע לנושא הפולמוס אני רוצה מעט להרחיב עליי כדי שנבין למה פתחתי את הפולמוס ולמה יש לי שאלה בכלל…
לצערי בשנות לימודיי בתלמוד תורה וישיבה קטנה עברתי סבל בל יתואר.
אלימות פיזית ומילולית…
מאז שאני ילד קטן… כיתה ב׳.ג. כבר אני רוצה להיות בתחום ובגיל הגדול יותר החלפתי לשיעורים שלמים רבנים שהחסירו…
ב״ה אני רב מחליף בתלמוד תורה שבו החינוך-מעל הכל, מאוד מרוצה שם.
(סתם לסקרנות, כמה פעמים בערך קוראים בחודש מכיתה א-עד כיתה ד בערך?)

רציתי לברר מספר דברים:
מה דעתכם על הענשה?
אני אישית סבור שלא העונש עוזר אלא ההסבר,
לצערי יצא לי להעניש אבל לאחר מכן לקחתי את הילד למקום שקט וגרמתי לו להבין למה נהגתי כפי שנהגתי… ב״ה ראיתי תוצאות טובות מכך, וכן שמעתי מחבריי לצוות החינוכי…
רציתי לברר-
1.מה דעתכם על כך?
2.בתור רבנים שכבר שנים בתחום האם אני נוהג נכון בכך או לא?
3. האם הדבר הגיוני שכאשר אני מעניש ילד-אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון,
אבל אני מרגיש שאני מעניש יותר את עצמי ומרגיש כאב פיזי על הילד?
4. איך מגיעים להקשבה מלאה בכיתה בתור רב מחליף?
5. האם נכון לעיתים בתור רב מחליף לשנות את השיעור למשהו יותר אמיתי ונכון לחיים?
(ביננו, חשבון לא הכי רלוונטי לחיים-יש מחשבון. לעומת זאת (במחילה מכל הרבנים שמלמדים חשבון. וגם לי יצא ללמד…) כבוד רבו וכבוד אביו- במחילה. אבל לעניות דעתי מעט יותר חשוב…)
6. אשמח לקבל טיפים ללימוד יותר טוב ואיך להיות יותר טוב.
7. כמובן המטרה שלי רק לעשות טוב, אשתדל להקשיב לטיפים אך אני לא מתחייב שאקשיב לכולם.
יישר כח גדול!
ש.ס.ל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה