כל האמהות חוזרות לבית הספר או זה רק אני?

@רותי12 מסכימה איתך שמי שאהבה את בית הספר ואת הלמידה בו - תעביר מסרים חיוביים בעניין זה, וזה ישפיע על ילדיה. ומי שאוהב ללמוד - יעביר את זה בכל מיני דרכים לילדיו.
וכן להיפך.
כמו בכל נושא.
זה לא סותר את זה, שיש מקום כל הזמן לשפר. להתאים את בית הספר ליותר ויותר תלמידות. גם לאלו שאין להן מוטיבציה ללמוד - מכל סיבה שהיא, כולל שההורים שלהן לא אהבו את בית הספר.
ויש מקום לנסות לעבוד בשיתוף פעולה גדול יותר עם הורים. מכל הסוגים. להקשיב להם יותר.
ויש מקום לשנות את המערכת בצורה כזו - שרק מחנכות אמיתיות, עם הבנה חינוכית אמיתית תגענה לעמדות ניהול ופיקוח.
ואילו כאלה שטובות רק בשיטור ובאכיפה - תמצאנה מקום מתאים יותר.
כן, יש מנהלות מקסימות עם גישה חינוכית אמיתית. ובית-הספר שלהן נראה אחרת! והילדות מרגישות אחרת! והצוות מרגיש אחרת! ולהורים יש עם מי לדבר!
למה שלא כולם יהיו כך? חסר כוחות?

ודאי שגם להורים מצידם יש הרבה מה לשפר. אין ספק. וכבר כתבתי על זה קודם.
ההבדל הוא, שהורה לא בוחרים. צוות חינוכי נבחר. וכמו בכל מקום שאמור להצליח - צריך לבחור את הטובים באמת.

מצטרפת בכל לב למי שכתבה שאת נשמעת מורה מצוינת ואנושית!
 
אני לא יודעת אם יש מורה שמבינה מה זה לצאת מהבית לקנות מחט/טוש אחרי יום עבודה מעייף.

לחזור הביתה עם הילדים ב4, לאכול (אם בכלל) ארוחת צהריים כשהילדים אוכלים לך חצי, תוך כדי להחליף טיטולים, לקלף תפוזים, לשמוע ש"אבישגי הביצה לי בגן" (השגיאה במקור)
לחכות ל5 כשהחנויות פה נפתחות (שימו לב, לא כולן גרות במרכז העיר ליד חנויות טושים זמינות!)
ואז להסתכל החוצה ולקלוט שכבר חושך, ובשביל לצאת לקניות קטנות צריך לקחת את כל הארבעה, ולהלביש אותם חם כי כבר קר נורא בחוץ, כדי שלא יכתבו עלייך אשכול שאת מזניחה ילדים בבית והם התגלו בוכים בחלון.

בואו לא נדבר על סיטואציה של אמא עובדת בשליש ראשון של הריון. נגיד שזה לא קיים.
זה יהיה קשה מדי לתיאור. לא לבעלי לב חלש.

הגעתי רק לשעה 5, ולא רשמתי חצי ממה שקורה פה (ב"ה!!!)
להמשיך?

מורות יקרות ואהובות,
אנחנו בדור אחר.
אנחנו לא אמהות שחוזרות הביתה ונחות צהריים, לא מגישות ארוחה חמה ומפנקת
אנחנו אמהות שעובדות במשרה מלאה. ויש לנו בית עם ילדים.
וקשה לנו.
כ"כ מוגזם להתחשב?
שהמורה רק תחשוב דקה לפני שהיא שולחת אותנו לקניות?
כי לא לכולן יש חנות מתחת לבית, או בת סמינר נחמדה שיכולה לרוץ לקנות?

ולא, אין לי בת בגיל בית ספר.
וכשתהיה, יהיו בעז"ה בנים גדולים שיוכלו לקנות לה.
אבל רק מלחשוב על הסיטואציה, ומה היה קורה לו הבת היתה בכורה, אני נתקפת בהלה.
 
דרך אגב, ילדתי בכיתה ב' צריכה חתימה אחת ביום ולא יותר, עזרה בשיעורי בית ברמה של 15 דק' ליום וגם אין דרישות משונות כמו מחט ובד או טוש מחיק, ברור שמורה צריכה להבין שזה לא לענין לבקש מאמא ביום בהיר לקנות בד ומחט, לא לכולם יש חנות כלבו מתחת לבית.
אני בעד לגבות את בית הספר והצוות, כל עוד שיש אי הבנות קטנות, עדיף לחשוק שפתיים ושלילדה יהיה חשק להשקיע ושהיא לא תסמן X על המורה ועל בית הספר והלימודים.
אצלינו יש לבית הספר ג'וק והם עומדים על זה שגם תלמידות בנות עדות המזרח יתפללו בהברה אשכנזית (בורוך אתו) שיהיה לבריאות, אני לא יוריד לבנות שלי את ערך בית הספר בגלל דבר שבעיני הוא שגיאה ולא ידבר איתם נגד זה.
לא יודעת איפה הבת שלך לומדת שלוקח לה 15 דק'...
כי אצלינו יש לה 2 עמודים לפחות בספר חשבון, דף בהבנת הנקרא, 3 שכפולים קטנים בתורה+ חזרה, ובילדותינו עוד איזה שכפול שצריך להשלים מתוך הספר, וסליחה, היא לא בגילנו, ולמצוא את התשובה בסיפור באורך 2 עמודים וחצי יכול לקחת לה 5 דק', תכפילי בדף שאלות...
ועוד, בטבע, נביא ועוד.. תלוי ביום
 
נערך לאחרונה ב:
לא יודעת איפה הבת שלך לומדת שלוקח לה 15 דק'...
כי אצלינו יש לה 2 עמודים לפחות בספר חשבון, דף בהבנת הנקרא, 3 שכפולים קטנים בתורה+ חזרה, ובילדותינו עוד איזה שכפול שצריך להשלים מתוך הספר, וסליחה, היא לא בגילנו, ולמצוא את התשובה בסיפור באורך 2 עמודים וחצי יכול לקחת לה 5 דק', תכפילי בדף שאלות...
ועוד, בטבע, נביא ועוד.. תלוי ביום
15 דק' עזרה מצידי בממוצע יומי, היא יושבת כל יום כשעה וחצי על השיעורים, השכפול בילדותנו כמעט תמיד צריך הכוונה קלה (אני לא יושבת איתה על הדף, רק מסבירה את ההוראות וכדו') וגם שבתורה לומדים ביחד כ-עשר דק' בממוצע, בהתחשב בזה שילדותינו יש כפעמיים-שלש בשבוע ותורה כ-5 פעמים, חתימה אחת התורה, בחשבון אין כ"כ צורך בעזרה, רק פקיחת עין מידי פעם. אני לא יושבת לידה כשהיא מכינה שיעורים, מסתדרת יפה בכוחות עצמה.
 
נחמד מאוד לשלוח את הילדה לבית הספר
שבי שם ואל תפריעי
אל תבקשי לקנות דברים..
אל תבקשי לחתום לך איפה שצריך
שלא תצטרכי עזרה בש.ב
אולי תעבירי אותה לאומנה...???
קשה לך מאוד לספק לה את הצרכים שלה???
ולצאת לקנות לה טוש מחיק.?
אוי ואבוי איזו דרישה של המורה
בבקשה קצת פרופורציות

אז מה? אז יצאתי וקניתי
תפסיקו להיות כאלה קטנוניות ...
האמת שגם לי מפריע ש"צריך כל מיני דברים בהודעה לא כ"כ מוקדמת.
א. כי החנות ממש רחוקה לי, יציאה באוטובוס לעיר.
ב. כי זה על בסיס יומיומי
ג. כי זה עולה כסף, גם שקלים הם כסף, בטח כפול מס' פעמים ומס' ילדות.
ומה שמרגיז עוד יותר, זה שמבקשים עוד לפני תחילת השנה כל מיני מוצרים/ סוגי מחברות/ ספרים
שלא ממש משתמשים בהם במשך השנה, וזה קרה לא פעם ולא פעמיים, ממש כסף לפח!!!
פעם אחת אפילו שאלתי את המורה (היתה שכנה שלי אז העזתי) למה לא משתמשים בספר מסוים,
היא ענתה לי שהוא לא נח ולא כ"כ מתאים ועוד לא היה להם זמן לחפש משהו יותר מוצלח אז זה נשאר ככה!!!! ובגלל זה הוא גם נשאר חדש, ובאמת לבתי הבאה בתור כבר החליפו ולי לא היה למי להעביר או למכור....
 
כמה תובנות שלי מהאשכול הטעון ( תרתי משמע) הזה:
יושבות פרוג מתחלקות ( כמו כל עם ישראל) לשתי קבוצות : הקבוצה הראשונה אלו נשים שכתלמידות הצליחו הלימודים ואהבו את הלימודים הם ואבותיהן ואמהותיהן( האהבה באה מההצלחה או הצלחה באה להם מאהבת הלימוד לא משנה )
והקבוצה השניה אלה שבהיותן תלמידות שנאו את הממסד ולכן שנאו את הלימודים ( או התקשו בלימודים ולכן שנאו את הממסד) הם ואבותיהן ואמהותיהן.
הקבוצה הראשונה ממשיכה לאהוב ולהנחיל את אהבתן ( עם הסתייגויות בוגרות,) ללימודים ולכל מטלות הלימודים וכשם שידאגו לילד\ה לאכל ובגדים ( תואמים!) כךואפילו יותר ידאגו להם לחתימות ולשאר עניני בית הספר
הקבוצה השניה בד'כ ימשיכו את שנאתן לממסד גם ינחילו אותה לדור הבא בצורת קיטורים ובקורת בלתי פוסקת על בית הספר ומורותיו ( המכשפות והמזלזלות ברבנים וכו')
בד'כ בקבוצה הראשונה ממנה יקומו המורים והמורות שיופקדו על חינוך הדור הבא
הקבוצה השניה ממנה יצאו אמהות עובדות בכל המקצועות פרט להוראה
בקבוצה הראשונה תלמידות הדור הבא יאהבו ויצליחו בלימודים
בקבוצה השניה אהם.. לא ממש .כי כשמשדרים להם שהלימודים הם עול ושהמןרה היא רק בייביסיטר ויש לה הרבה חסרונות אז למה שירצו לקבל מהם משהו?
כמובן שיש יוצאי דופן ל2 הקבוצות ואל תתפסו בהם
תתפסו יותר לכלל בגדול .
כמובן אני לא סותרת יש תלמידות שלמרות ששדרו להם הסכמה עם הממסד הלימודי,בכל אופן לא הצליחו כי היו להם קשיים אישים אחרים
כמובן שיש מורות מזלזלות מעצבנות דקדקניות קצת רעות וכו' איני חולקת שהן אכן קיימות לצערינו
אבל בגדול זה נראה כך
תבחנו את הדברים ותראו שאני לא לגמרי טועה

רותי מקסימה!
למה את חושבת שמתעורר בכלל ויכוח ודיון בנושא? למה יש לאמהות בטן כל כך מלאה על בתי הספר? סתם, כי אנחנו קוטריות? כי בא לנו לחפש את המורות בסיבוב?!
רציתי לעדכן אותך בדבר אחד שיש לי תחושה שבשעה שהמורות נמצאות בבית הספר ועושות את תפקידן הן קצת שוכחות. וכל האשכול הזה בא רק להזכיר דבר אחד, הלימודים בבית הספר ובסמינר, זה תקופה יחסית קצרה בחיים, וכן נושא יחסית שולי בהתנהלות הבית.
אתן לך דוגמא פשוטה: בית רגיל ונורמטיבי, שהאמא בהריון במס' דו ספרתי ב"ה במקביל יש לה בן מאורס, עוד אחד בשידוכים, 2-3 מתבגרים בין לבין, ומשהו שם בהריון לא תקין, לא רציני ולא מסוכן, אבל ככה קצת לחץ דם, סכרת גבולית וכדו' עוד כמה קטנים שתלותיים באמא יותר מהגדולים שיותר עצמאיים, עכשיו האמא חזרה מהרופא שנתן לה על הראש שהיא לא שומרת על עצמה, בדרך עברה מחנות התכשיטים נפגשה עם הכלה לבחירת תכשיט לקראת החג שמתקרב, בלי שיש לה צל של מושג מאיפה הולכים לכסות את התכשיטים וכל מה שמסתתר מאחורי הזהב הנוצץ שלהם. גם זה ב"ה לא מתלוננים שיהיה בשמחות. לא נדבר שבעבודה היא קורעת את עצמה גם ככה, בעלה בעבודה לא משהו, לא קיבלו משכורות בחודשים האחרונים והוא רץ מגמ"ח לגמ"ח ורק מלראות אותו היא נהיית חולה, אף אחד לא דיבר על תפקוד שוטף של בית שדורש בלי עין רעה, עכשיו כשהיא חזרה הביתה ועיניה טרוטות ונפשה יוצאת מדאגה במקום שמישהו יגיש לה כוס קפה ובלוק עוגת שמרים טריה, קופצות עליה המתוקות שלה, זו מא' שרוצה להקריא לה ולשוב ולהקריא בטונציה ובקצב שיכולים להוציא מהדעת גם אנשים בריאים לחלוטין, וניגשת זו מכיתה ג' עם רשימת חתימות אינסופית, ותקני לי טוש מחיק, חתיכת בד ומחטים, ותעזרי לי בילדותנו, כשברקע מתפרצפת לה המתבגרת שרק מלנסות לנחש מה עובר עליה היום היא מרגישה את היאוש מזדחל מלמטה עד למעלה...
אה, וזה יום שגרתי לחלוטין, לא היה שום דבר יוצא דופן, עם אף ילד לא רצו לטרם, ולא נתנו לפני יומיים חיסון עם תופעות לוואי שה' יעזור לעם ישראל לבן השנתיים. הכל בסדר הודו לה'.
אבל אם אני חושבת למה אני שולחת את הבת לבית הספר, לא בשביל שהמורה תלמד ותקח אחריות על הנעשה במסגרת? אם הייתי רוצה ללמד את הילדות לבד, הייתי משאירה אותן בבית וזהו, ומלמדת מה שאני רוצה ולא מה שמשרד החינוך החליט שנורא חשוב לבת שלי, ואין לי שום מושג למה ואיך...
אם המורה תצא מתוך נקודת הנחה, שהדבר הכמעט אחרון שמעניין את האמא וגם את הילדה אחרי שעות הלימודים, זה המשימות הבית ספריות, הכל היה נראה אחרת, אבל מורות מקסימות זה לא אשמתכן, זה אפילו לא אשמת ההנהלה, אין לי מושג מי הביא את מוסדות הלימוד של הבנות לרמה אוניברסיטאית, כאילו יש להן מזה משהו לחיים.
אז אחרי הדרשה הארוכה הזו, אני מודה ולא מתביישת, הבית ספר הוא בפירוש בייבי סיטר. כן, בייבי סיטר ולא יותר, בדיוק כדי שהילדות יהיו עסוקות ולא יתבטלו, וכדי שיהיה להן מקום טוב להתאכסן בזמן שאמא שלהן בעבודה. נקודה.
 
מעניין לקרא, ורציתי גם לשתף, אולי מישהי תזדהה איתי...
כתלמידה לא התעלפתי על ביה"ס, ממש לא.
ההורים שלי גיבו את הממסד בכל מקרה... לא קל.

היום, (כתוצאה מחוויות העבר ואחרי שלמדתי מכמה טעויות עם בנותי) אני מגבה את ביה"ס ואת הבנות יחד. איך?
קודם כל מאהיבה עליהן את ההנהלה והמורות וגם על עצמי,בכל מיני דרכים:
מתקשרת, מודה, מעריכה-אבל באמת.
משתדלת לראות את הצדדים היפיםוגם מראה לבנות, גורמת להן לדמיין שגם היא -המורה היתה ערה עד מאוחר עם ילד חולה וכיו"ב, והצעירונת היא בסה"כ בגיל של דודה שרי החמודה שלנו, באנה נעזור לה שלא יפריעו לה....
לא מוותרת בכלל אם נראה לי שיש התנהלות שגויה, אבל קודם כל פונה למורה ולא רצה מיד להנהלה. מניסיון, המון דברים נפתרים בהדברות כי רב האנשים הם אנושיים. לא?
אני יכולה גם להעיד שהמורות מרגישות איתי שותפה ומשתפכות לא פעם על קשיים בכתה או עם הורים ואומרות לי-את לא כמו כולן.
נראה לכן שהבנות שלי נזוקות מכך? בטוחה שלא.

אבל-
יש גם מקרים אחרים, יש לבת שלי מורה שאחרי כל הצ'אנסים שנתתי לה והכבוד וההערכה, יש לה בעיה בהתנהלות, בעיה חינוכית ממש.
1- הבעתי את הדברים ברור למנהלת שתדע את דעתינו כהורים.
2- הילדות שלי יודעות שאצלה אני מקלילה ומוותרת (א"א אחרת...)ומבינה אותן.
יחד עם זאת, משתדלת עם כמה שפחות זלזול.

יש תחינה בספר התחינות אחרי הדל"נ-קטע שמדבר אלי מאד בכל ליל שבת
"....עזרני להמציא להם מלמדים מדריכים ומחנכים יראי ה' הנותנים חינוך בדרך התורה והמסורה"
אמן.
 
מרגיש לי שאני מגזימה עם אורך התגובות, אבל לא נורא לפחות אני מוציאה את הלב גם אם אף אחת לא קוראת את זה.

חייבת לתת דוגמא שנפגשתי בה אתמול.
היתה לי חברת ילדות, לא בת גילי אלא קטנה ממני, התלמידה הכי גרועה בבית הספר, אם היה בתקופתי רטלין היו מרוקנים לה קופסא שלמה כל יום עם האריזה של האלומיניום והפלסטיק ליתר ביטחון. לא היה שיעור אחד שהיא היתה בכיתה מתחילתו ועד סופו, היא הכירה את פרוזדורי בית הספר יותר מכל מי שחשב שהוא מכיר, פעם היא הראתה לי את התעודה שלה, ולא הבנתי איך לא כאב למורה היד לכתוב כל כך הרבה 'בלתי מספיק', לא נורא, ה'טוב-' פיצה על זה.
אני לא מבינה איך אמא שלה לא קיבלה התקף לב מלראות כזו תעודה, כי כן היה אכפת לה מהלימודים של בתה והיא לא דיברה נגד מוסדות הלימוד, מה שלא מנע בעד ביתה מלהיות חוצפנית בסדר גודל. איכשהו עפה מבית ספר אחד לשני, והתמקמה בצורה כלשהי בסמינר, גם שם לא מי יודע מה מצאה את עצמה. אולי היה לה בעיה של ויסות תחושתי והמסמרים בכסאות דקרו אותה, לעולם לא אדע.

אבל מה, ב"ה שתחיה בבריאות עד 120 שנה, 12 שנות לימוד זה רק 10% ובסוף היא גם התחתנה ישתבח שמו....
הופ, בניגוד למשפט שהיא שמעה מפי מורותיה ומנהלותיה במשך השנים, 'מה יצא ממך?' יצאו ממנה, 4 נסיכות ויורש עצר.(זה המילים שהיא אמרה לי אתמול כששוחחתי איתה אחרי כמה שנים).
היא מגדלת את ילדיה באהבה ומסירות שאי אפשר לתאר, מכבדת את הוריה ומתמסרת אליהם, עם בעלה אין לי מושג מה היחסים, כי לא חיטטתי עד כדי כך. הבית שלה מתנהל מקסים, אולי לא בדיוק בכללים שהעולם הכתיב, אבל בדיוק כמו שהראש היצירתי שלה אוהב.
למדה לפני כמה שנים מקצוע, לא אפרט כדי לא לחשוף, אבל מתאים לה כמו כפפה ליד, בלי סדר ובלי שעות, אבל עם כל כך הרבה לב ונתינה, שאפשר רק לקנא. מפרנסת ב"ה לא רע, מלאת סיפוק.
אני בטוחה שגם יש לה נסיונות והתמודדויות בחיים, אבל אני בטוחה שהמורות שלה לא היו מוכנות להמר על החור שבגרוש שיצא משהו טוב מהמופרעת הזאת. הבעיה שהמורות לא יודעות שאלה שהכי קשה איתן בבית ספר, הן מוכשרות ומוצלחות בתחומים שהרבה יותר רלוונטיים לחיים מאשר מולדת, ילדותנו ואפילו חשבון, אה, וגם תורה.

אולי פעם אני יצא איתה לסבב הרצאות בכל הארץ ויביא אותה ואותי כדוגמה לבנות סופר נחשלות בשנות הלימודים, וב"ה נשים מקסימות ומצליחות בחיים האמיתיים. (וסליחה על הגאווה, מקווה שה' ימחל עליה) ובכך אתן תקווה לכל אותן אמהות ובנות, שיזכרו שאם הבת לא מוצלחת בבית הספר, זה לא אומר כלום אבל כלום כלום כלום כלום על החיים שלה.
 
סתתתםםם, מגיע לך חיבוק!
איזו אמא מסורה את, וכל המורות שישמחו במשכורות ובחופשות שלהן ויתנו לנו רק לחיות,
זה כל מה שביקשנו ...

כשכתבתי עוגת שמרים ידעתי שמשהי תקפוץ ותכתוב שאסור לה, אבל זה לא סותר את זה שזה מה שבא לה.

לגבי ההודעה השניה:
לא הבנתי, חשבת שמה שכתבתי זה הסיפור האישי שלי? אני רק יעדכן, אין לי אפילו ילדה אחת בבית הספר עדיין, אני פשוט מרוקנת את הלב, ומנקה אותו לפני שהבת שלי תעלה לבית הספר, ואז אצטרך לההפך למלאך, ולהסכים עם כל מה שהמוסד אומר, כי זה אורים ותומים וקודש קודשים ואם לא אני מזיקה לבת שלי לא חבל??!!
 
נערך לאחרונה ב:
ההצלחה והכישלון מידיו ברוך הוא,
אני חושבת שמתפקידי כאמא (וכן לאור/ לחושך הטראומות שיש לי מביה"ס)
לא להגביר את הפוטנציאל לכשלונות של ילדתי אלא להיפך, לעזור לה לחצות את האוקיינוס הזה בשלום יחסי.
אולי כך, לוחשת לי התקווה בלב, היא תגדל עם יותר בטחון עצמי ויכולת לעשות עם עצמה משהו בעתיד.
 
כשכתבתי עוגת שמרים ידעתי שמשהי תקפוץ ותכתוב שאסור לה, אבל זה לא סותר את זה שזה מה שבא לה.

לגבי ההודעה השניה:
לא הבנתי, חשבת שמה שכתבתי זה הסיפור האישי שלי? אני רק יעדכן, אין לי אפילו ילדה אחת בבית הספר עדיין, אני פשוט מרוקנת את הלב, ומנקה אותו לפני שהבת שלי תעלה לבית הספר, ואז אצטרך לההפך למלאך, ולהסכים עם כל מה שהמוסד אומר, כי זה אורים ותומים וקודש קודשים ואם לא אני מזיקה לבת שלי לא חבל??!!
בטח! תארת את הכל כ"כ חי שלא נשמתי....
ההריון, הסוכרת, המאורסים, השידוכים, הכסף, העייפות..........
מצדיעה לכל האמהות המדהימות של תשע"ח,
אין עלינו!!!
 
בטח! תארת את הכל כ"כ חי שלא נשמתי....
ההריון, הסוכרת, המאורסים, השידוכים, הכסף, העייפות..........
מצדיעה לכל האמהות המדהימות של תשע"ח,
אין עלינו!!!

חחחחח
אפילו עוד לא ברמצתי, ויש לי הודו לה' חצי מנין בבית.
עוד לא בשידוכים, ועוד לא מאורסים, וגם לא סכרת, רק הברוך של הכסף נכון תמיד.
אבל זה רק היה דוגמא למורות היקרות שלא יחשבו שחזות הכל בחיים זה הסטוריה, גאוגרפיה ותורה עיון....
 
כמה תובנות שלי מהאשכול הטעון ( תרתי משמע) הזה:
יושבות פרוג מתחלקות ( כמו כל עם ישראל) לשתי קבוצות : הקבוצה הראשונה אלו נשים שכתלמידות הצליחו הלימודים ואהבו את הלימודים הם ואבותיהן ואמהותיהן( האהבה באה מההצלחה או הצלחה באה להם מאהבת הלימוד לא משנה )
והקבוצה השניה אלה שבהיותן תלמידות שנאו את הממסד ולכן שנאו את הלימודים ( או התקשו בלימודים ולכן שנאו את הממסד) הם ואבותיהן ואמהותיהן.
הקבוצה הראשונה ממשיכה לאהוב ולהנחיל את אהבתן ( עם הסתייגויות בוגרות,) ללימודים ולכל מטלות הלימודים וכשם שידאגו לילד\ה לאכל ובגדים ( תואמים!) כךואפילו יותר ידאגו להם לחתימות ולשאר עניני בית הספר
הקבוצה השניה בד'כ ימשיכו את שנאתן לממסד גם ינחילו אותה לדור הבא בצורת קיטורים ובקורת בלתי פוסקת על בית הספר ומורותיו ( המכשפות והמזלזלות ברבנים וכו')
בד'כ בקבוצה הראשונה ממנה יקומו המורים והמורות שיופקדו על חינוך הדור הבא
הקבוצה השניה ממנה יצאו אמהות עובדות בכל המקצועות פרט להוראה
בקבוצה הראשונה תלמידות הדור הבא יאהבו ויצליחו בלימודים
בקבוצה השניה אהם.. לא ממש .כי כשמשדרים להם שהלימודים הם עול ושהמןרה היא רק בייביסיטר ויש לה הרבה חסרונות אז למה שירצו לקבל מהם משהו?
כמובן שיש יוצאי דופן ל2 הקבוצות ואל תתפסו בהם
תתפסו יותר לכלל בגדול .
כמובן אני לא סותרת יש תלמידות שלמרות ששדרו להם הסכמה עם הממסד הלימודי,בכל אופן לא הצליחו כי היו להם קשיים אישים אחרים
כמובן שיש מורות מזלזלות מעצבנות דקדקניות קצת רעות וכו' איני חולקת שהן אכן קיימות לצערינו
אבל בגדול זה נראה כך
תבחנו את הדברים ותראו שאני לא לגמרי טועה
איזו חלוקה דיכוטומית!
לא מסכימה איתך בכלל.
אבל בכלל.
לא שונאת ממסד ולא מתעבת לימודים. לחלוטין לא.
תמיד אהבתי ללמוד, וגם חיבבתי מאד את רוב מורותי.
בלי שום סתירה, לא פניתי להוראה (בשלב מאוחר יותר התחלתי להרצות פה ושם, ומזה אני דווקא נהנית הנאה מרובה).
הילדות שלי גם כן בגדול מצליחות בבית הספר ואין להן שום דבר נגדו, והן לא מתכננות להיות מורות.
אבל מה, התפיסה שלך מראה יותר ממשהו על זוית הראיה של עובדי הוראה, ועל הראיה שדרכה הם רואים את העולם.
מי שווה יותר, ומי שווה פחות,
וכמה ערך יש להורים שאללי, עובדים בדברים אחרים.
 
טוב
חחחחח
אפילו עוד לא ברמצתי, ויש לי הודו לה' חצי מנין בבית.
עוד לא בשידוכים, ועוד לא מאורסים, וגם לא סכרת, רק הברוך של הכסף נכון תמיד.
אבל זה רק היה דוגמא למורות היקרות שלא יחשבו שחזות הכל בחיים זה הסטוריה, גאוגרפיה ותורה עיון....
אין מצב שתדברי עם מורה 10 דקות ולא תדעי מהעובדה הזאת שהיא מורה.
זו ממש תעודת זהות,
ולכן כל מה שזה כולל, זה העיקר בחיים. בשבילן.
מה שנקרא פערים בחברה.
מורה זה תמצית היקום, זה נזר הבריאה, זה כל העולם לא נברא אלא....
מי שישמע-
לבוא לביה"ס בכל מצב.
גם אם את הבקר נמלה, וגם אם צב,
מעלייך מנהלת רודנית,
מתחתייך תלמידה מרדנית,
מצדך האחד מפקחת טרדנית
ומזה השני אמא קנטרנית....
כל שעה נוספת מלחמת קיום,
כל מורה מתווספת מהווה איום,
והמשכורת בכלל סיפור עגום,
לא נשאר לך ממנה כלום....
העיקר יש לך חופשה חודשיים,
ובטחונך נוסק אלעל לשמיים.
כי אין מה לאמר, את מורה
ואנחנו מה...
 
טוב

אין מצב שתדברי עם מורה 10 דקות ולא תדעי מהעובדה הזאת שהיא מורה.
זו ממש תעודת זהות,
ולכן כל מה שזה כולל, זה העיקר בחיים. בשבילן.
מה שנקרא פערים בחברה.
מורה זה תמצית היקום, זה נזר הבריאה, זה כל העולם לא נברא אלא....
מי שישמע-
לבוא לביה"ס בכל מצב.
גם אם את הבקר נמלה, וגם אם צב,
מעלייך מנהלת רודנית,
מתחתייך תלמידה מרדנית,
מצדך האחד מפקחת טרדנית
ומזה השני אמא קנטרנית....
כל שעה נוספת מלחמת קיום,
כל מורה מתווספת מהווה איום,
והמשכורת בכלל סיפור עגום,
לא נשאר לך ממנה כלום....
העיקר יש לך חופשה חודשיים,
ובטחונך נוסק אלעל לשמיים.
כי אין מה לאמר, את מורה
ואנחנו מה...

יפה מה שכתבת...
נותנת לך אישור לפורום כתיבה ;)


דרך אגב, כמה שיש לי אלרגיה לגישה של מוסדות הלימוד לבנות, איכשהו, החברה הכי הכי טובה שלי היא מורה, השכנה לשעבר שיש לי קשר הכי טוב איתה, מורה. השכנה היום שיש לי קשר מעולה, גם היא מורה. וכשאני אומרת להן שאני לא מבינה למה כל החברות הטובות שלי הן מורות הן מעצבנות אותי ואומרות שלמזלי הצלחתי להשתחל ולהתחבר עם בחירות המין האנושי...
די, מחר אני הולכת לפרק את כל החברויות האלה, נמאס:eek:
 
יפה מה שכתבת...
נותנת לך אישור לפורום כתיבה ;)


דרך אגב, כמה שיש לי אלרגיה לגישה של מוסדות הלימוד לבנות, איכשהו, החברה הכי הכי טובה שלי היא מורה, השכנה לשעבר שיש לי קשר הכי טוב איתה, מורה. השכנה היום שיש לי קשר מעולה, גם היא מורה. וכשאני אומרת להן שאני לא מבינה למה כל החברות הטובות שלי הן מורות הן מעצבנות אותי ואומרות שלמזלי הצלחתי להשתחל ולהתחבר עם בחירות המין האנושי...
די, מחר אני הולכת לפרק את כל החברויות האלה, נמאס:eek:
פששששש.......
בטח הן לא מורות באיזה בי"ס מי יודע מה;)
אחרת היית מקבלת נקע בצואר רק מלהסתכל עליהן...
מניסיון:confused:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה