השפלה של ילד בגן

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
קראתי את זה עכשיו ואני בהלם
בוא נגיד שלדון את העוזרת לכף זכות, זה רק לרחם עליה שהיא כזו אטומה, כנראה שככה התהגו אליה ולכן היא כזו, כנראה שהיא עברה חיים קשים וזה מה שהיא מכירה, אז לרחם ולא לכעוס
א ב ל
אין מצב בעולם שהייתי ממציאה על הילד שלי שזה לא נורא, רק לחבק ולהכיל ולבכות לידו על מה שעשו לו, שיוציא את הכאב, תבקשי ממנו לספר לך תספרי סיפור דומה על ילד שעשו לו כזה דבר וה' בשמיים ראה איך שהוא עצוב אז ה' כ"כ ריחם עליו ונתן לו מתנה גדולה (אולי שנולד לו אח), תחברי אותו לזה שה' ראה את זה וריחם עליו, הכל במילים הכי פשוטות בשפה הכי פשוטה שהוא יבין.
אני בטוחה שזה יעזור לו לעבור את הטראומה (בעיני זו טראומה)
.

לפעמים דוקא מקרים כאלו עוזרים לילד להתחשל בחיים, תתפללי עליו שזה יחשל אותו
בהצלחה רבה!
הכחשה בצורה הכי פשוטה שלה ודאי לא נכונה,
מצד שני להעצים את הפגיעה זה גם משהו שעלול לחרוט חריץ עמוק יותר בנפש
מסכימה אתך שלומר 'לא נורא' - זה נורא, זה ממש לא נכון.
אבל יש פה משהו מאד עדין 'להתנדנד' עליו, בין הזדהות מוחלטת (וכן, אמירה ברורה שהגננת טעתה ועשתה מעשה לא נכון! בלי לומר 'מפלצת' ו'חוצפנית', אבל כן להבהיר שנעשתה טעות ממש! שזה לא היה בסדר! ילד צריך לדעת שיש דברים שאסור לעשות לו, הרי זה עולה בכל יומיים נושא המודעות בענין.. לא כך.)
לבין חיזוק שהוא יכול לצאת מזה, באמת המון סיעתא דשמיא, לומר את המילים הנכונות ולעזור לילד
שבת שלום!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
מנסיוני של ילד בגיל הזה בדיוק,זה ממש,אבל ממש מתאים
הבן שלי נסע בהסעה,והנהג צרח עליו נו תרד כבר,כי לקח לו זמן.
את יודעת איך הוא נפגע? אז בתחילה אמרתי לו דברים בטוב,והוא לא נרגע לי,
וכשאמרתי לו"אתה התביישת? ופחדת שהנהג יברח? וכל הילדים יסתכלו? "ככה פתחתי איו את הרגשות שיכלו להיות,ואז-הוא נזכר במה שהיה ובכה את נשמתו,ולאחר כמה דקות-נרגע!
ואמר לי,אמא מחר תגידי לנהג שלא יצעק עלי,טוב?
ועד שלא הבעתי איתו את כל מה שהיה בו הוא לא נרגע(לא מתכוונת רק לבכיות ,אלא לכעס,ועצבים)
אבל זה באמת איך ילד,אני נתתי לה את נסיוני...
היקש לא נכון.
ילד שנהג צעק עליו, זו טפשות לומר לו שהנהג לא התכוון. במקרה כזה אכן צריך להזדהות איתו בדיוק כמו שעשית.
במקרה המדובר, כשיש אפשרות לפרש באזני הילד את המקרה באופן שיתישב על ליבו ולא יותיר לו צלקות, זו ההתיחסות הנכונה. אפשר גם לומר לו היה לך רטוב ולא נעים, אבל לא לחזק את הקשר בין מה שקרה לעוזרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
הכחשה בצורה הכי פשוטה שלה ודאי לא נכונה,
מצד שני להעצים את הפגיעה זה גם משהו שעלול לחרוט חריץ עמוק יותר בנפש
מסכימה אתך שלומר 'לא נורא' - זה נורא, זה ממש לא נכון.
אבל יש פה משהו מאד עדין 'להתנדנד' עליו, בין הזדהות מוחלטת (וכן, אמירה ברורה שהגננת טעתה ועשתה מעשה לא נכון! בלי לומר 'מפלצת' ו'חוצפנית', אבל כן להבהיר שנעשתה טעות ממש! שזה לא היה בסדר! ילד צריך לדעת שיש דברים שאסור לעשות לו, הרי זה עולה בכל יומיים נושא המודעות בענין.. לא כך.)
לבין חיזוק שהוא יכול לצאת מזה, באמת המון סיעתא דשמיא, לומר את המילים הנכונות ולעזור לילד
שבת שלום!!!
מה גם שהוא צריך להמשיך ללכת לגן ולפגוש את הסיעת הזו יום יום. אם תעצימי לו את הפגיעה יהיה לו סיוט ללכת לגן.

חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
שירי וחני
בעיני זה ממש לא מעצים את הפגיעה אלא שואב לו את העומס הנפשי שהפגיעה עשתה לו ומרפא אותו ועוד שהוא יודע שיש מישהו בשמיים שראה את זה וריחם עליו.
נזכרתי בסיפור על אחד מגדולי ישראל על בחור שהגיע אליו וסיפר לו שהוא חוזר בתשובה ועכשיו הוא גילה שהוא ממזר, והוא שואל את הרב אם יש פתרון, הרב התחיל לבכות ולבכות ולבכות עד שהבחור בעצמו הרגיע את הרב, לא כ"כ קשור, אבל בכל אופן אני לומדת מזה שהזדהות עמוקה יוצרת מרפא לנפש. גם של ילד בן 3.
יש לי ילדה בת 3.3 ונראה לי שככה הייתי עושה אם היה קורה לה ח"ו מקרה כזה.
אם הופכים את הנושא לנושא מדובר ומדברים על זה שוב ושוב או מספרים ליד הילד לכל המשפחה, זה מעצים את הפגיעה, אבל אם נכנסים עם הילד לעומק הרגשות שלו ונותנים לו שם הבנה והכלה, לדעתי הקטנה זה מרפא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
מה גם שהוא צריך להמשיך ללכת לגן ולפגוש את הסיעת הזו יום יום. אם תעצימי לו את הפגיעה יהיה לו סיוט ללכת לגן.

חני
אם היה מדובר במשהו מינורי, את יודעת - גננת שלא התייחסה, מנעה ממתק בגלל סיבה מטופשת וכאלה, זה משהו אחד
אבל פה מדובר בסיפור קיצוני, החוויה קיצונית.
אי אפשר להתייחס לזה כאילו סתם...
ולא דיברתי על להעצים את הפגיעה - שימי לב שכתבתי את זה מפורשות,
אבל את מה שהילד חווה - כן להבין לגמרי וגם להסכים ולומר שזו היתה טעות,
בעיני זה חשוב מאד לבריאות הנפש.
בלי לשבת ולהתמוטט ולהתעלף כי הילד צריך את האמא חזקה, נכון,
אבל להגיד שזה שום דבר זו לא ממש אופציה.
אף אחת מאיתנו לא היתה רוצה שיגיבו לה על מקרה טראומתי שלא נדע מהסוג הזה, בצורה כזו..
טוב אנחנו ממשיכות להדיין ואין מושג בכלל מה היה הסיפור ומה יצא בסוף :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
אלא מה? שעת ה'משבר' היתה 12.55 ולא ממש התחשק לעוזרת להחליף לו כי הוא לא רק הרטיב, אלא ממש ליכלך.

הורים הגיעו לקחת את הילדים וכל אחד עובר ומסתכל עליו, כל ילד שעבר הצביע עליו. ילדים גדולים שהגיעו לקחת את אחיהם - נעמדו חסרי טקט ונעצו בו עיניים. חיכו לראות מה יקרה לו.


כששמעתי על זה - התקשרתי לעוזרת מיד, כולי זועמת. היא כנראה תיארה לעצמה למה התקשרתי, ולכן סיננה אותי כל אחרי הצהריים.


שימי לב כמה פרשנות יש כאן, לא עובדות, לא נתונים, דיעות ופרשנות אישית!!
הסיפור מאד לא נעים וכואב מאד, אבל לפני ששמעו צד שני נפתח כאן משפט שדה ואיזו שיפוטיות עלתה כאן- לפיקוח, לעירייה, לגננת, לפיטורין...
אומנם נשמע שיש כאן התנהלות לא נכונה אבל איך אפשר לפסוק דין בלי לשמוע 2 צדדים?
וכל היפי נפש שיורדות להם דמעות והם בוכות והם בטראומה-
זו לא רגישות ולא השתתפות, זו ביקורת ואנוכיות והעצמת אגו של הילד.
במקום להיות המבוגר האחראי, שמתווך לילד את החוויה המאד לא נעימה והקשה והמשפילה
ןמלמדת אותו להתמודד בבגרות, כי החיים שלנו מלאים במפגשים שיהיו לא נחמדים ולא נעימים,
וזו הזדמנות לתת לו כלים, לדבר על החוויה ולומר: היה לך מאד לא נעים, בר נתקשר להסביר לגננת שאתה לא אוהב שמשאירים אותך כך, ונחשוב איתה מה לעשות אם זה קורה שוב וכד'
או לדבר על ההשפלה ולומר זה לא נעים ולא נורא, זה יכול לקרות לכולם ואני מכירה עוד ילדים שזה קרה להם, ואתה ילד גדול וכד'
במקום זה שופטים את הגננת, חותכים החלטות, בוכים, ומגדלים דור סמרטוטי שמקבל משבר מכל סיטואציה קטנה, דור מלא אנוכיות ותחושת הכל מגיע לי ואני מלך העולם.
כי מה שווה שיקול דעת של אישה נשואה לעומת רגש של ילד בן 3?
ברור שהילד הוא המלך שיכרעו ברך לפניו.
ואדגיש- אם היה בירור והגננת מעלה בתפקידה ודאי שצריך טיפול מידי, אבל לפני שנעשה בירור היא בבחינת זכאי. ובכל מקרה זה לא קשור לתגובה מול הילד, שצריכה להיות מלמדת ומפתחת רגשית ולא מדשדשת ומתמסכנת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
יום שישי...
מקווה לא להתפתות פעם נוספת להיכנס לפרוג היום
אבל בכל אופן
דבורי לוי, רק אגיד לך שבצורה הזו שאת אומרת להגיד 'זה לא נעים ולא נורא, זה יכול לקרות לכולם ואני מכירה עוד ילדים שזה קרה להם, ואתה ילד גדול וכד'' דוקא זה מסוכן ויכול ליצור ילד אטום, ילד שלא פעיל על הרגשות שלו ולא על הרגשות של אחרים (וזה הכי גרוע).בפעם הבאה שהוא יראה מקרה דומה, הוא יגיד לעצמו 'לא נורא, זה יכול לקרות' ולא יהיה אכפת לו שאחרים סובלים, אם את רוצה לגדל ילד שאכפת לו מהסביבה, ילד שלא אוטם את הרגשות שלו, תני לו ביטוי לרגשות של עצמו ולהפך הוא יהיה רגיש לזולת, הוא האחרון שילך להפוך שולחנות כשיהיה גדול, האחרון שיחשוב שהוא מלך העולם, הוא גם לא יהיה סמרטוטי, כי אמא שלא לא מתעלפת ולא נכנסת להיסטריה, היא חזקה, כי היא מסוגלת להכיל אותו! זה כח, זה לא סמרטוטיות.
היא לא בורחת ונותנת לבן שלה את הכתף שהוא צריך וגם הוא יהיה כזה כשיגדל, בעז"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
שימי לב כמה פרשנות יש כאן, לא עובדות, לא נתונים, דיעות ופרשנות אישית!!
הסיפור מאד לא נעים וכואב מאד, אבל לפני ששמעו צד שני נפתח כאן משפט שדה ואיזו שיפוטיות עלתה כאן- לפיקוח, לעירייה, לגננת, לפיטורין...
אומנם נשמע שיש כאן התנהלות לא נכונה אבל איך אפשר לפסוק דין בלי לשמוע 2 צדדים?
וכל היפי נפש שיורדות להם דמעות והם בוכות והם בטראומה-
זו לא רגישות ולא השתתפות, זו ביקורת ואנוכיות והעצמת אגו של הילד.
במקום להיות המבוגר האחראי, שמתווך לילד את החוויה המאד לא נעימה והקשה והמשפילה
ןמלמדת אותו להתמודד בבגרות, כי החיים שלנו מלאים במפגשים שיהיו לא נחמדים ולא נעימים,
וזו הזדמנות לתת לו כלים, לדבר על החוויה ולומר: היה לך מאד לא נעים, בר נתקשר להסביר לגננת שאתה לא אוהב שמשאירים אותך כך, ונחשוב איתה מה לעשות אם זה קורה שוב וכד'
או לדבר על ההשפלה ולומר זה לא נעים ולא נורא, זה יכול לקרות לכולם ואני מכירה עוד ילדים שזה קרה להם, ואתה ילד גדול וכד'
במקום זה שופטים את הגננת, חותכים החלטות, בוכים, ומגדלים דור סמרטוטי שמקבל משבר מכל סיטואציה קטנה, דור מלא אנוכיות ותחושת הכל מגיע לי ואני מלך העולם.
כי מה שווה שיקול דעת של אישה נשואה לעומת רגש של ילד בן 3?
ברור שהילד הוא המלך שיכרעו ברך לפניו.
ואדגיש- אם היה בירור והגננת מעלה בתפקידה ודאי שצריך טיפול מידי, אבל לפני שנעשה בירור היא בבחינת זכאי. ובכל מקרה זה לא קשור לתגובה מול הילד, שצריכה להיות מלמדת ומפתחת רגשית ולא מדשדשת ומתמסכנת.
לא יפה לומר את דעתי אבל דעתי מי שכתב את התגובה הזאת אין לו ילדים לדבר בכאלה מילים יפות ומצועצעות אבל סליחה על הביטוי שגויות ושטותיות
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
@דבורי לוי לוי היקרה, וכל המפקפקות.

הייתי בגן. דברתי עם העוזרת.
הנה הגירסה שלה:

היא סיפרה שהם היו בחצר, פתאום הילד התחיל להתעסק עם המכנסיים. היא הלכה לבדוק מה קורה, 'עזרה' לו להוריד ואז ראתה שהוא מלוכלך. בגלל שזה סוף היום (עשרים לאחת) אז היא לא התקשרה למרות שביקשתי שתתקשר במצב כזה.
כולם עלו לגן, {רק לחשוב שהוא עלה ככה עם מכנסיים מופשלות שבקושי נותנות לזוז - קומה וחצי }
היא לא רצתה שישב בריכוז כדי שלא ימרח הכל אז שלחה אותו לחכות קרוב לכניסה.
שאלתי אותה למה שלא יחכה בשרותים, אז היא עושה לי פרצוף כזה ואומרת : למה להיכנס עד השרותים? }הם בעומק הגן{ שיחכה בפתח שיקחו אותו.
ואז היא אמרה את מה שהכי עיצבן: 'את יודעת מה? באמת כשהגענו לגן הוא רץ ישר לשרותים אז הוצאתי אותו ושלחתי אותו שיחכה עם המעיל והתיק ביד בכניסה.'
אמרתי לה שהוא מאוד נבוך מזה ואח שלי תיאר אותו בצורה נורא מושפלת אז היא אומרת לי בחיוך סתום: לא יודעת. לא ראיתי. ישבתי עם שאר הילדים בריכוז...

הדגשתי לה שמדובר בילד רגיש, והיא יודעת את זה. שתיזהר פעם הבאה שלא יפגע. כמו כן בקשתי שתזכיר לו ללכת לשרותים מדי פעם. היא אמרה שהיא לא יודעת אם היא תיזכור.... ובכלל, בחצר קשה לה שילדים הולכים לשרותים אז היא לא שולחת אותם.



עכשיו. אחרי יש לכם את הגירסה שלה כמעט מילה במילה, נראה אתכן מלמדות עליה זכות כי אני אפילו לא בכיוון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
אני חושבת שאסור לתת לזה לעבור כך מינימום שיחה עם הגננת שתבקר אותה כיאה לה
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
מתסכל לגמרי.
באמת לא מספיק משכנע ומסביר.
אם זה התשובה שלה אז איך באמת תתמודדי עד סוף שנה?
ובנפרד- תחשבי איך להגיב ילד כך שיצמח ולא יקטן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
סליחה, אין לזה שום הצדקה!!!!! וכל מי שניסתה פה למעלה להצדיק את הסייעת ולמצוא כף זכות עליה - נראה כמו מצווה הבאה בעבירה!!!
מה שהיא עשתה זה הלבנת פנים לכל דבר ועניין. היא עשתה דבר שהוא יהרג ואל יעבור!
הילד הזה זה נשמה טהורה ואין מצב לעבור על כזה דבר בשתיקה.
אני פשוט מזועזעת ואני לא חושבת בכלל שבחורה כזאת צריכה להמשיך לעבוד עם ילדים.
אני חושבת שהיא צריכה להיות מודעת למה שהיא עשתה כי זה מעשה שלא ייעשה. מפחיד לשלוח ילד רך לגן כשהעובדות שם הן כאלה.


(הרבה זמן לא כעסתי ככה...:mad:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
@דבורי לוי לוי היקרה, וכל המפקפקות.

הייתי בגן. דברתי עם העוזרת.
הנה הגירסה שלה:

היא סיפרה שהם היו בחצר, פתאום הילד התחיל להתעסק עם המכנסיים. היא הלכה לבדוק מה קורה, 'עזרה' לו להוריד ואז ראתה שהוא מלוכלך. בגלל שזה סוף היום (עשרים לאחת) אז היא לא התקשרה למרות שביקשתי שתתקשר במצב כזה.
כולם עלו לגן, {רק לחשוב שהוא עלה ככה עם מכנסיים מופשלות שבקושי נותנות לזוז - קומה וחצי }
היא לא רצתה שישב בריכוז כדי שלא ימרח הכל אז שלחה אותו לחכות קרוב לכניסה.
שאלתי אותה למה שלא יחכה בשרותים, אז היא עושה לי פרצוף כזה ואומרת : למה להיכנס עד השרותים? }הם בעומק הגן{ שיחכה בפתח שיקחו אותו.
ואז היא אמרה את מה שהכי עיצבן: 'את יודעת מה? באמת כשהגענו לגן הוא רץ ישר לשרותים אז הוצאתי אותו ושלחתי אותו שיחכה עם המעיל והתיק ביד בכניסה.'
אמרתי לה שהוא מאוד נבוך מזה ואח שלי תיאר אותו בצורה נורא מושפלת אז היא אומרת לי בחיוך סתום: לא יודעת. לא ראיתי. ישבתי עם שאר הילדים בריכוז...

הדגשתי לה שמדובר בילד רגיש, והיא יודעת את זה. שתיזהר פעם הבאה שלא יפגע. כמו כן בקשתי שתזכיר לו ללכת לשרותים מדי פעם. היא אמרה שהיא לא יודעת אם היא תיזכור.... ובכלל, בחצר קשה לה שילדים הולכים לשרותים אז היא לא שולחת אותם.



עכשיו. אחרי יש לכם את הגירסה שלה כמעט מילה במילה, נראה אתכן מלמדות עליה זכות כי אני אפילו לא בכיוון.
וואוו זה אפילו יותר מעצבן מלקרוא את ההודעה הראשונה.
היא פשוט לא מבינה מה עשתה!!!
זה שהתאפקת ולא שאגת עליה את כבר גיבורה.

קטונתי מלהגיד מה לעשות כי רק מלחשוב שיקרה דבר כזה לילד שלי עושה לי צמרמורת, אבל כנראה שלא הייתי שותקת והולכת להנהלה ולפיקוח.

תהיה חזקה את נשמעת אמא מדהימה ותתייעצי עם אנשי מקצוע כי אם הוא הולך להיות איתה עוד חצי שנה זה ממש בגדר פיקוח נפש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
לא קראתי את כל השרשור אבל מה שאני הכי בהלם שהורים נכנסו לגן ואת אף אחד זה פשוט לא מעניין
זה מראה על התנהלות הצוות בגן וזה גם מחר יכול להיות ילד אחר...שהוא אפילו שלך הייתי פונה אליה ואומרת למה הילד נראה כך מזה??? הייתי אומרת לה אני אשגיח על הילדים ותחליפי לו מה שצריך
ממש סיפור הזוי פשוט לקרוא ולא להאמין
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
אני רק רוצה להעלות נקודה נוספת: הסיעת כנראה שגתה ועשתה טעות גדולה ואכן צריך לדבר איתה ולהעמיד אותה על מקומה.
אבל!!! מכאן ועד לפיקוח הנהלה ופיטורין הדרך רחוקה.
שימו לב שאולי יש לה משפחה בעל וילדים ובגלל טעות אחת שהיא עשתה צריך להרוס לה את החיים???
חשבתם על זה?
גם לי היה מקרה של רבה שהעניש את הבן שלי בצורה סדיסטית ממש ובהתחלה הייתי ממש מזועזעת.
אבל התייעצנו עם איש חינוך ובמקום ללכת להנהלה החלטנו לשוחח ישירות עם הרבה.
מאז אנחנו עם יד על הדופק ועוקבים אבל אני לא חושבת שעל טעות אחת צריך ישר לפטר אותה!!! תחשבו גם עליה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
אני רק רוצה להעלות נקודה נוספת: הסיעת כנראה שגתה ועשתה טעות גדולה ואכן צריך לדבר איתה ולהעמיד אותה על מקומה.
אבל!!! מכאן ועד לפיקוח הנהלה ופיטורין הדרך רחוקה.
שימו לב שאולי יש לה משפחה בעל וילדים ובגלל טעות אחת שהיא עשתה צריך להרוס לה את החיים???
חשבתם על זה?
גם לי היה מקרה של רבה שהעניש את הבן שלי בצורה סדיסטית ממש ובהתחלה הייתי ממש מזועזעת.
אבל התייעצנו עם איש חינוך ובמקום ללכת להנהלה החלטנו לשוחח ישירות עם הרבה.
מאז אנחנו עם יד על הדופק ועוקבים אבל אני לא חושבת שעל טעות אחת צריך ישר לפטר אותה!!! תחשבו גם עליה!!!

א. האמא לא צריכה לחשוב עליה אלא רק על הבן שלה וטובתו
ב. פיקוח ממש לא אומר פיטורים בטח לא באמצע שנה זה אומר שיפקחו עליה ואם היא תדע שהיא נבחנת בשבע עיניים היא לא תעשה כזה דבר שוב.

נ. ב. אם היא תפוטר או תתפטר בסוף שנה בגלל זה אולי זה יהיה לטובתה כי לא נשמע שהיא מתאימה למקצוע עם כל הכבוד לה ולבעלה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
לא מאמינה שאני כותבת כאן עכשיו,
אבל הצצתי לפני שבת לראות מה יצא...

היה רבה, לא משנה איפה.. שהתברר שמתעסק עם ילדים :(
המנהל רצה לפטר אותו מיידית, והגיעה משלחת לבקש רחמים
כי יש לו משפחה עם שמונה ילדים.
ענה להם המנהל - בכתה יש 30 ילדים.
עליהם - לא רחמים?

אני לא אומרת את זה כתשובה,
בטוחה ששביעית ובעלה יפעלו על פי דעת תורה
אבל זה לא ענין רגשי, זה נפשות - גם הגננת היא נפש,
אבל הילד וחבריו הם נפשות לא פחות ממנה
יותר ממנה - כי הם בסיטואציה חסרת אונים,
ולכן חשוב להתייעץ ולחשוב אבל לא לתת לזה לעבור כך,
בגלל שהיא 'פשוט לא חשבה' וכאלה, שהשם ישמור ויציל...
רק בשורות טובות!!
שבת שלום!!!
 
שבוע טוב
הסיפור שלך מזעזע בכל קנה מידה
גם פרק א' ובעיקר פרק ב'
מי שרוצה, מוזמן לדון לכף זכות, זו תמיד מצווה (חוץ מרשעים, שהיא ודאי לא בכלל הזה)
ויש כאלה שהכף זכות שלהם זה שהם פשוט טפשים
אבל
אין שום קשר לחיוב לפעול במיידיות ובנחישות
נראה לפי התגובה שלה שהיא פשוט לא מבינה שלילד יש נשמה וצרכים
בדיוק כמו למבוגר
והוא מתבייש ולא נעים לו ושצריך להתייחס אליו בצורה אנושית
ולא כעוד אחד מבין עשרים או שלושים אובייקטים שצריך להשגיח עליהם
אחרי התגובה שלה אני מתקשה להאמין שהיא מסוגלת להשתנות
כי יש כאן משהו בסיסי בתפיסת התפקיד ובהבנה בסיסית לנפש הילד
(אז כן, היא לא תעמיד שוב ילד בצורה כזאת אבל היא יכולה לפשוע במצבים אחרים
חמורים לא פחות)
לא כתבת אם זה גן פרטי או שייך לרשת
ספק אם היא מתאימה לתפקידה
ואם היא נשארת
זכותך וחובתך לדרוש פיקוח מלא עליה
ובשום אופן לא להשאיר אותה לבד עם הילדים
גם לא ל'בקושי שעה בסוף יום ששי'

מכיוון שלא מכירה את הנפשות הפועלות
לא יודעת לייעץ לך אם עדיף ב'לשון רכה תשבר גרם'
או באסרטיביות ואפילו חוסר נחמדות
אבל שתיקה, כמו שכבר כתבו כאן
היא פשע
לבן שלך, ולשאר הילדים

בעזרת ה', שהבן שלך (וגם את:eek:)
תצאו חזקים ושלמים וללא פגע מהסיפור הנורא הזה
וה' ינחה אתכם בעצה טובה לפעול בדרך הטובה ביותר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יש לנו ילד מיוחד כחלק משלל בעיותיו אין הבנה תקשורת דיבור והליכה ועוד דברים...
כואב לי מאד לכתוב את זה אבל קשה מאד לצאת איתו מהבית כי המבטים לא יורדים ממנו העצות לא מפסיקות הוא לומד במסגרת מותאמת כמובן ומקבל את כל הטיפולים הנצרכים להתקדמות שלו אז איך אפשר לסבול את האמירות של נשים בגינה מה הוא עדיין לא הולך? למה הוא לא מדבר? את מטפלת בכל הבעיות שלו אולי תלכי איתו לפזיותרפיה (תאמינו לי שפזיותרפיה אנחנו רצים איתו פעמיים בשבוע לפרטי ומקבל עוד פעמיים בשבוע בגן) אולי לאוסטופת אולי ואולי ואולי ונגמר לי החשק לצאת אתו אפילו רק בשביל לזרוק פח או רק לרופא (כי כל שני וחמישי הוא חולה( וכמובן למה הוא בוכה(כן הוא יכול לבכות ימים שלמים ולא אין צורך לנסות לעזור )
חברות/שכנות/סקרניות וכו' יקרות:
*אל תשפטו
*אל תעצרו אותי ברחוב ותגידו לי איזה מתוק איזה חמוד ויפה אם לא הייתם עוצרים אמא לילד רגיל
*ראיתם אמא לילד מיוחד? מגיע לה כתר היא מגדלת נשמה גבוהה ואם יש לה ילד כזה היא נבחרה לא כי היא בעייתית כי היא מובחרת
*אל תתערבו
*אל תצקצקו(אני לא חרשת ב"ה)
*אל תפזלו
כואב לי מאד להעלות את הנושא אבל באו מים עד נפש אני כמה שבועות לא מצליחה לצאת מהבית אחרי הצהריים אתו וזה לא מגיע לו הוא כ"כ אוהב טיולים בחוץ ומאד נרגע מהם
אנא קצת מחשבה לפני הרצון "לעזור" לנו
אמא לילד מיוחד
אולי גם אתם חוויתם חוויה דומה?
ככה זה בכל מקום?

הבן שלי בכיתה א', ילד חמד,
בגן חיידר הבנתי שיש פער ושהוא רכרוכי ולא בשל. לא קיבלתי שום מידע מהגננת,
ורק שפניתי אליה היא אמרה שאני צודקת... רצינו להשאיר שנה בגן, ולא הסכימו.
במכינה, שיכנעתי את הרב'ה שהילד לא בשל, הרב'ה הסכים איתי באופן חלקי, אמר שהוא חלק, אבל לא היה מודאג מידי,
עשינו אבחון כנדרש, וועדת שילוב, קיבל שעות, מקבל קלינאית תקשורת. רצינו להשאיר במכינה ולא הסכימו.

אבל תכל'ס,
הילד המתוק הזה - לומד השנה בכיתה גדולה מאוד, (כמעט פי שניים מהמכינה)
אוהב את הלימוד מאוד, אבל חורק שיניים כל הזמן.
רכש יפה את הקריאה אבל מתאמץ מאוד, כותב נפלא, אבל בכיתה מתקשה ממש לכתוב והספר שלו מלא במחיקות :(
מבין מעולה את הנלמד, אבל לא מרגישה שזה מלהיב אותו במיוחד.
תכל'ס- מרגיש לי שהוא יכול לצלוח את זה, אבל הוא לא בשל.
כאילו בכח משאירים אותו במשבצת הזו ומנסים לעזור לו עם קביים, מה שיתכן, שאם רק היה נשאר עוד שנה במכינה,
יכולנו לחסוך לו את רוב הקשיים. אולי הוא לא היה שפיץ, אבל בטוח לא היה חלש.

א. למה ההורים צריכים לרדוף אחרי הצוות לקבל מידע? למה מרגיש כאילו, אם מסתדרים, אז יאלה יופי, נחליק את זה?
ב. למה בחיידרים אין אפשרות להשאיר גן / מכינה בעת הצורך? למה טובת הילד לא עומדת במרכז?
ג. האם אתם מכירים חיידר מעולה בירושלים שאפשר יהיה לקבל בו מענה אישי ומקצועי לילד ושיהיו קשובים לצרכים שלו?

אני חושבת שהשנים האלו קריטיות לכל העתיד של הילד, ואם עכשיו הוא רודף אחרי עצמו, מה יהיה בצמתים הבאים????

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה