מידע שימושי ילדים הם לא משחק, זה חיים!

  • הוסף לסימניות
  • #41
אהה, כי רק ה'קיצוניים' הם פשוט חסרי שכל ואם יש שלט סכנה, הם יעשו הפוך בדווקא. כי זה קשור לציונים. למי אכפת שמירת הנפש?
זה ברור שכל הסיפורים הללו הם על חרדים מ'קבוצות מסוימות' שנגד המדינה והציונים. שאר החרדים הם מחונכים, חכמים ושומרים על ילדיהם.

המשפט הזה הוא ליצנות ולגלוג. גזעני ומעורר שנאה. לא מצחיק.
עכשיו יש כבר את מי להאשים ועל מי לפרוק עצבים, זה לא מהקבוצה שלנו, אלא זה הם...



מעניין.
זה אשכול שבא לעורר הורים לשמור על ילדיהם בפרט בתקופה הרת סיכונים.
אל תסיטו את הדיון לחרדים-חילונים. לא מעניין ולא רלוונטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
רק רוצה להאיר
היינו פעם בטיול בגני יהושע, ועשינו שיט והתקרבנו לחוף לא מהצד שבו מחליפים כי אחד מהמבוגרים רצה לרדת
הוא יורד והבת שלו בת שש בערך פשוט יורדת אחריו
זה הכל קרה תוך שניות היה די חשוך כולנו על סירה, היא יורדת, אף אחד לא מספיק לקלוט מה קורה ובום היא כבר בתוך המים... אחותי אחרת הייתה על החוף, שמעה צעקות הכניסה את הידיים למים בלי להבין אפילו מה קורה ושלפה אותה מהמים.
זו הייתה חוויה נוראית ומאז לא היינו שם...
אבל השיא היה שכשהגענו לחוף וניסינו להרגיע את הילדה ולדאוג לה ולקלוט בעצמינו מה קרה פה,
אישה אחת התחילה לשאוג עלינו ולהוכיח וכולי...

מה שאני באה לומר פה שחשוב מאוד להעיר ולקחת אחריות על הסביבה, אבל גם חשוב לשים לב אם ההורים / המבוגרים שאחראים על הילד לוקחים אחריות ואולי בפאניקה גם ככה בעצמם

הצעקות שלה היו סיוט
וגם בלעדיהם לא היה חויה מרנינה בלשון המעטה
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
רק רוצה להאיר
היינו פעם בטיול בגני יהושע, ועשינו שיט והתקרבנו לחוף לא מהצד שבו מחליפים כי אחד מהמבוגרים רצה לרדת
הוא יורד והבת שלו בת שש בערך פשוט יורדת אחריו
זה הכל קרה תוך שניות היה די חשוך כולנו על סירה, היא יורדת, אף אחד לא מספיק לקלוט מה קורה ובום היא כבר בתוך המים... אחותי אחרת הייתה על החוף, שמעה צעקות הכניסה את הידיים למים בלי להבין אפילו מה קורה ושלפה אותה מהמים.
זו הייתה חוויה נוראית ומאז לא היינו שם...
אבל השיא היה שכשהגענו לחוף וניסינו להרגיע את הילדה ולדאוג לה ולקלוט בעצמינו מה קרה פה,
אישה אחת התחילה לשאוג עלינו ולהוכיח וכולי...

מה שאני באה לומר פה שחשוב מאוד להעיר ולקחת אחריות על הסביבה, אבל גם חשוב לשים לב אם ההורים / המבוגרים שאחראים על הילד לוקחים אחריות ואולי בפאניקה גם ככה בעצמם

הצעקות שלה היו סיוט
וגם בלעדיהם לא היה חויה מרנינה בלשון המעטה
מחזקת את דברייך
אני גרה במקום עם המון ילדים
ומשפחות ברוכות
ואין כאלה מקרים!!!!
נכון שיש סיפורים ולא אתכחש
אבל בסך הכל אנחנו מגזר ששומר על הילדים שלו מכל משמר
ויוצא ומטייל ונוסע ומשתדל להיזהר ולהישמר
תמיד יש יוצאים מן הכלל והם לא מעידים על הכלל
ודי להכפשות!
חייבים להעלות מודעות ולדבר על הנושא ולהזהיר
אבל לא ממקום שופט וביקורתי
אלא ממקום מכבד ומבין
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
מה שאני באה לומר פה שחשוב מאוד להעיר ולקחת אחריות על הסביבה, אבל גם חשוב לשים לב אם ההורים / המבוגרים שאחראים על הילד לוקחים אחריות ואולי בפאניקה גם ככה בעצמם
זה נכון בהחלט.
רק שימי לב שרוב המקרים נסובו על ילדים שהיו בסכנה כשההורים בכלל לא ערים לה וכשכבר הסבו את תשומת לבם הם הגיבו באדישות, כעס או אף יותר מזה.
יצא לי לראות אשה- שהיתה גם שכנה שהבת שלה קבלה מכה חזקה מאד מנדנדת ברזל כבדה ביותר ועד שלא רצתי לילדה וקראתי לה כי המצח של הילדה התנפח וזלג דם (ילדה בת שנתיים כן?) היא לא קמה.
וגם כשאמרתי לה שתעקוב אחרי הילדה, שתבדוק שהיא עוקבת אחרי חפץ (בדיקה פשוטה לשלילת זעזוע מוח) ושתפנה לבי"ח במקרה של הקאות ו/או אפאטיות היא הסתכלה עלי כמשוגעת היסטרית.
אחותי- שהיא אחות בט"נ התבוננה במקרה מהצד בזעזוע וביקשה ממני לומר לה שמכה בהדף כזה מגוף ברזל כבד כל כך בצד האחורי של הראש (גזע המוח וילדה קטנה) היתה כנראה הורגת את הילדה. :(
אמרתי זאת רק ביום שלמחרת.

כשהערתי בשקט לאשה אחרת (ולא זרה) שנתנה לבתה בת השנה שיפוד עץ ארוך וחד עם ממתקי גומי היא נעצה בי מבט מזלזל והשאירה את השיפוד בידיה של הילדה.

אז בואי נאמר שלעיתים קרובות הזלזול הזה צועד שלוב זרוע עם תגובה לא נעימה לאלו ששמים לב. גם כשהם מעירים בשקט ובנימוס.
ולמרות זאת אסור לנו לעמוד מן הצד במקרה שנשקפת סכנה ממשית לבריאותו או חייו של ילד.
מוטב לספוג תגובה לא נעימה מאשר לשתוק מול סכנה לילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
בואו לא נלך רחוק עד נהר הירדן, אלא נישאר ליד הבית:
אני עומדת עם הילדים ליד הרכב מחכה לבעלי, ולפני שאני קולטת מה קןרה הנכד של השכנה, בן 6-7 חוצה את הכביש עם שקית זבל וזורק אותה בצפרדע ממול. חכיתי שיחזור לעברי ואומר לו כמה מסוכן לחצות כביש לבד (לא רציתי ללכת אליו כי כאמור הייתי עם הילדים ולא יכולתי להשאיר אותם לבד למרות שהם בני גילו), ואז אמא שלו יוצאת מהבניין, והוא צועק לה: "אמא, זרקתי" ומה היא עונה לו? "יופי, יופי" :eek:
וגם כשהערתי את תשומת ליבה לכך שהוא חצה כביש לבד היא לא הבינה מה הבעיה....
רק אציין שאנחנו גרים ברחוב עם תנועת רכבים ומשאיות ערה ודו כיוונית. לילדים שלי לא הרשיתי לחצות אותו לבד לפני גיל 11.

באותו עניין: כשהייתי ילדה היה ילד בשכונה שהמשחק שלו היה לרוץ את הכביש כשהיה רואה רכב מתקרב ו'להצליח' לחצות לפני הרכב את הכביש. אבא שלי הלך לדבר עם אביו כמה פעמים, והוא תמיד הצדיק את הבן.
לא נספר לכם מה היה הסוף......
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אני גרה על כביש סואן שמעבר לו גינת משחקים גדולה,
ואחרי שראיתי כמה פעמים, הורים שאננים שנותנים לבן השנתיים לעמוד במעבר חציה, או פעוט שמתפרץ מהגינה עם בימבה לכיוון הכביש, פעוטות, שקראו למשטרה בשבילם כי שכחו אותם בגינה, ילדים שמטפסים על גדר הביטחון ונופלים לכביש,
בתחילה הייתי צועקת מהחלון, אבל בגלל התנועה-לא שמעו, הייתי צועקת על ההורים בתוך הלב שלי מפחד וחרדה, במקום הזה יש תאונה לפחות פעם בשבוע, ב"ה שכמעט כולן לא היו קטלניות, אבל...

הפסקתי להסתכל מהחלון, לא מסוגלת, אני אימא שלא שולחת בחיים ילדים לבד לגינה, או בייביסיטר או אני, וגם אז, לא יושבת בנחת על הספסל אם הילדים לא יושבים לידי, סופרת אותם כל הזמן, בודקת איפה כל אחד נמצא, לאן הוא רץ ומי מדבר איתו, כי לא רק פציעות יכולות להתרחש בגינה.

כשבעלי לוקח את הבנים לים-אני מתקשרת אליו כל חצי שעה לשמוע מה קורה, הוא משגיח עליהם כל הזמן ולוקח איתו עוד אח מבוגר שיעזור לו להשגיח, אחד על החוף עם המשחקים בחול, ואחד בים עם הידיים תקועות בתוך הגלגלים שלא ייסחפו ח"ו

ועכשיו בתקופת הקורונה, הכי קל לי בעולם שהם בבית, אין ב"ה סכנות, כל הדברים המסוכנים לא נמצאים, וצעצועים קטנים, בהשגחה כל הזמן.

ו-כן הילדים שלי ב"ה צפופים, אבל מכל ילד-יש לי רק אחד, והוא האוצר הכי יקר לי בעולם, אין לי תחליף בשבילו, ואין מתנה יותר יקרה בעולם, מילד, חי, בריא ושלם.

אין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
באותו עניין: כשהייתי ילדה היה ילד בשכונה שהמשחק שלו היה לרוץ את הכביש כשהיה רואה רכב מתקרב ו'להצליח' לחצות לפני הרכב את הכביש. אבא שלי הלך לדבר עם אביו כמה פעמים, והוא תמיד הצדיק את הבן.
לא נספר לכם מה היה הסוף......
בררררר
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אימללללללה. מסכימה עם כל מילה שרשמת.
ראיתי פעם מחוץ לחנות קניות אבא אחד השאיר עגלה בתוכה ילדה בת שנה. עבר שם חילוני ושאל- "למי שייכת הילדה בעגלה?" ענה החרדי "הילדה שלי" החילוני צעק עליו למה הוא משאיר אותה ככה לבד בחוץ.
ענה לו החרדי- "זה בסדר, יש לי בבית עוד 8 כאלו, אני מכוסה".
כמובן החרדי ענה מתוך הומור אבל לדעתי יש דברים בגו.......
הומור כזה אני לא מבינה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
ספרה לי קרובת משפחה, שספרתי לה את הסיפור הזה,
היא היתה שבוע שעבר בחצבאני,
רואה שני ילדים חרדים מתוקים, בת 4 ובן 5.
ל ב ד.
איפה ההורים?
הלכו לעשות אבובים!!!
בני דודינו ממנגלים,
החצבאני סוחף,
וההזויים האלה משאירים שני ילדים מתוקים!!!
התחשק לה מאד להזמין משטרה....
היה לי תור לרופא שיניים לילד בן שנתיים
באתי איתו ועם אחיו בן 4
בגלל הקורונה אמרו לי להשאיר את ה"גדול" בחוץ
היתה שם מישהי משלנו שהתנדבה לשמור עליו
אבל אני לא משאירה ילד שלי בן 4 לבד!!
בוגר ככל שיהיה
וכמה שיבטיחו לי ששומרים עליו!!
איך יכולה להיות כזאת הפקרות????
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אני רואה לפעמים הורים, ליד ביתי יש רשת גנים בבנין עם קומות, הורים מניחים את העגלה עם הילד בעגלה (קשור...) ועולים לקומה שניה או שלישית לקחת את אחותו מהגן והילד לבד למטה בעגלה, בוכה מיבב ומחפש קשר... כולם זרים לו מסביב , זה יכול להיות גם כמה דקות ארוכות ויותר...
יש פה הזנחה נפשית, והרבה פעמים מקרים של הזנחה פיזית גוררת גם תחושת נטישה ובעיות אחרות....
במקרים כאלו אני פשוט נעמדת ליד העגלה ומלטפת או מרגיעה במילים עד שהאב (סורי שנתקלתי באבות במקרה דנן...) חוזר , הוא מרגיש כל כך דפוק מעצמו שאני מקווה שזה לא חוזר ע''ע, אני גם יכולה לומר לו "פשוט עברתי פה ודאגתי לילד הבוכה, ריחמתי עליו מסכן..." נשגב מבינתי ומהבנתי הדלה להבין תופעות מזניחות שכאלו!!
אולי יבוא אשכול זה ויעורר ישנים מתרדמתם!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אני רואה לפעמים הורים, ליד ביתי יש רשת גנים בבנין עם קומות, הורים מניחים את העגלה עם הילד בעגלה (קשור...) ועולים לקומה שניה או שלישית לקחת את אחותו מהגן והילד לבד למטה בעגלה, בוכה מיבב ומחפש קשר... כולם זרים לו מסביב , זה יכול להיות גם כמה דקות ארוכות ויותר...
יש פה הזנחה נפשית, והרבה פעמים מקרים של הזנחה פיזית גוררת גם תחושת נטישה ובעיות אחרות....
במקרים כאלו אני פשוט נעמדת ליד העגלה ומלטפת או מרגיעה במילים עד שהאב (סורי שנתקלתי באבות במקרה דנן...) חוזר , הוא מרגיש כל כך דפוק מעצמו שאני מקווה שזה לא חוזר ע''ע, אני גם יכולה לומר לו "פשוט עברתי פה ודאגתי לילד הבוכה, ריחמתי עליו מסכן..." נשגב מבינתי ומהבנתי הדלה להבין תופעות מזניחות שכאלו!!
אולי יבוא אשכול זה ויעורר ישנים מתרדמתם!!
פעמיים נתקלתי באמהות כאלו.
אמהות שהותירו פעוט בעגלה בפתח הבר-כל (בשעת לילה) או בבוקר בפתח חנות אחרת ונכנסו פנימה.
לא מצליחה להבין וגם לא מנסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אני רוצה להעיר שלא משנה כמה ננסה לשמור על ילדינו, תמיד הם יהיו חשופים לסכנות פה ושם.
קל לשפוט ולבקר את השני. את העגלה בחוץ עם התינוק. את הילדה בת השש שלוקחת את את אחיה בן השלוש לגינה.
אם חס וחלילה יגיעו אליכם שילדכם בן התשע טיפס על עץ בגובה שלושה מטרים וחצי ונפל. איך תרגישו? הכי לא אחראים בעולם..
והמהירות שבה ילדים דוהרים על אופניים? רגילות. אפילו לא חשמליות... כנופיית רוכבי אופניים מתוקים בגילאי 8-12 דוהרים בירידות חדות ומזגזגים בין הולכי רגל... אני יודעת, אני הייתי ביניהם :rolleyes:
כוונתי היא. אי אפשר לשמור על ילדים בצמר גפן. ילד בריא תמיד יחשף לסכנות פה ושם. אמנם אין לי עדיין ילדים גדולים, אבל אני עצמי הייתי ילדה כשאני חושבת על כמות הסכנות שחשפנו עצמינו אליה, אני מבינה שהקב"ה הוא היחיד ששמר עלינו. (טיפוס על קירות של סלעים, דהירות מטורפות של אופניים, טיפוס על מתקנים בגובה שתי קומות מבחוץ, הליכה למגרשים עזובים...)
שומר פתאים ה'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
מה תגידו על הסיפור שלי : אמא שלחה את הילדים שלה שהקטן בן 8 בן שלא מבין דבר וחצי לבד למתנפחים עם לא פחות ולא יותר תינוקת בת חצי שנה יונקת
טיילה על רצפה בחצר מזוהמת אוכלת מכל הבא ליד כי היא רעבה !!! טיטול מלא ולילדים האחרים לא כ'פת ממנה פתאום ראינו ניילון בפה שלה והחלטנו לקחת אחריות
לקחנו אותה על הידיים היא מחפשת אוכל ,בוכה האמא אפילו לא התקשרה מזעזע!!מה שרציתי זה לקרא לרווחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
אני רוצה להעיר שלא משנה כמה ננסה לשמור על ילדינו, תמיד הם יהיו חשופים לסכנות פה ושם.
ועדיין יש את גבולות ההשתדלות שלנו והם גמישים למדי. זה לא מצדיק פטליזם.
לשלוח ילדה בת שש עם פעוט בן שנתיים זה חוסר אחריות מוחלט ואנחנו לא אמורים לקבל את זה בחוסר שיפוטיות כפי שלא נקבל כל מצב אחר של סיכון ממשי לחסר ישע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
שומר פתאים ה'.

המשפט ממש מסוכן בהקשר של האשכול הזה,
כי זה הרי בדיוק אחד הגורמים המרכזיים לתופעה שמתוארת כאן באשכול עם עשרות עדויות מזעזעות.
"הילדים ממילא בסכנה כל הזמן, ולכן ניתן להם לטוס באופניים בכבישים,
לטפס על עצים גבוהים, לשמור לבד על הקטנים, השם שומר עליהם..."
ועליהם הכתוב עומד וזועק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"!
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
אני רוצה להעיר שלא משנה כמה ננסה לשמור על ילדינו, תמיד הם יהיו חשופים לסכנות פה ושם.
ובדיוק לכן אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו לשמור על מה שאנחנו כן יכולים,
לבטל את כל השמירה בגלל שיש דברים שהם ממש לא ביכולות ההשתדלות שלנו, זה כמו לא לצאת לעבוד כי בכל מקרה פרנסה משמים
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אשכול מזעזע. כל סיפור פה מעלה דמעות בעיניים
ויש לי גם מה להוסיף, זה לא חייב להגיע למקרים מזוועים של ילדים שנסחפים בירדן או חוצים כביש סואן בלי השגחה, אלא גם דברים פשוטים ויומיומיים..
פעם נתקלתי באישה עם תינוק מתוק בעגלה. ביום רותח עם שמש קופחת. העגלה היתה עם גגון סגור והילד סבל מהשמש בצורה נוראית. פניתי לאמא בשקט ואמרתי לה, זה יום רותח, הילד סובל מהשמש, אני חושבת שכדאי לך לפתוח את הגגון כדי שיהיה לו נעים. ומה אומרת לי החכמולוגית? "לא שמעתי שאפשר למות מהשמש" רציתי לבכות ואמרתי לה- יקירתי, טוב שלא שמעת, אבל בהחלט אפשר למות מהשמש!
רבונו של עולם, הכבוד והאגו שלך חשוב יותר מהחיים של הילד שלך???
ועוד פעם אחת במעבר חציה תפסתי תינוק בן שנה שעמד על העגלה וכמובן לא היה קשור. האמא מיהרה ורצה עם העגלה והתינוק פשוט עף לכיוון הכביש! תפסתי אותו ברגל סנטימטר לפני שהראש שלו פגע בכביש...
ואחד נוסף-למי שמכירה את הכביש של רחוב בר אילן למעלה- הוא תלול במיוחד.. גבר צעיר עם תינוקת בעגלה חוצה את הכביש לפתע נפלה לו מהיד הקופסא של השטריימל והחלה להתגלגל. הגבר עזה את העגלה ורץ להציל את השטריימל. והעגלה? הידרדרה במהירות במורד הכביש!!! אילולי אדם שתפס אותה היא היתה מתנגשת באוטובוס שבדיוק חצה את הצומת....

הורים בבקשה תשמרו על האוצרות שלכם!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לוקחים ילדים לשיט בננות - הכינו אותם מראש! אפשר ליפול למים ולשהות במים כמה דקות רצופות.
לאחר סיפור משפחתי, על קבוצה משפחתית שהלכה לשיט בננות.
ולא הכינו אותם שאפשר ליפול.
הכי הרבה הכינו אותם שמי שרוצה יכול ליפול למים. ומי שלא, יחזיק חזק וישאר על הבננה.

אבל מעשה שהיה כך היה, לאחר שהתמקמו על הבננה באמצע המקום, והתחילו בשיט האמיתי והכייף, לפתע פתאום הבננה התהפכה על עצמה.
וכל מי שהיה עליה התהפך למים, ואם רצה לנשום, היה חייב לצאת ממתחת לבננה.
ואז כולם כולל כולם היו בתוך המים - כמובן כמובן עם אפודות הצלה וכו' ואין סכנת טביעה.
אבל זה כבר לא נעים לעמוד במים באמצע שום מקום.
אבל אז קרתה תקלה נוספת, המנוע של הסירה כבתה.
ואז מפעיל הסירה לא יכל להסתובב ולאסוף אותם.
אז הו קרא למובגרים בואו תשחו אלי ותעלו...
ורוב הקבוצה לא ידעה לשחות.
והמבוגרים אומרים לו, קודם תלך לאסוף את הילדים.. והוא (מפעיל הסירה) אומר אל תגידו לי מה ואיך לעשות.
והילדים בהיסטרייה, בוכים ומפוחדים.
ובנתיים סירה נוספת של אותה חברה שתפקידה לפקח וצופה במתרחש לא נוקטת אצבע, ורק לאחר 10 דקות שחלק מהילדים החלו להיסחף עם הרוח, אז הם הרימו אותם לסירה שלהם.
לאחר 10 דקות הוציאו את כולם מהמים.

מסקנא , לא קרה כלום בגוף, אבל להבא, יש להכין כל אחד ואחד בנפרד ופרטני, בזמן שהוא מרוכז ואין לו אלפי אנשים מול העיניים, ועוד דברים שמסיחים את דעתו, לעשות את זה אחד על אחד בבית או בכל מקום אחר, ולומר לו שים לב, אנחנו יוצאים לשיט בננות, ייתכן שנופלים למים, זה לא מסוכן. ולא קורה כלום. אין כרישים...
סך הכל דג ידגדג אותך באצבעות וינקה לך את הפטריות

ואם הוא לא ירצה בגלל זה, אז מה עדיף???
אתמול הייתי בקניון. בדיוק עמדתי לעלות במדרגות הנעות, וראיתי עשרות ילדים קטנים רצים לבד, עולים ויורדים שוב ושוב, כאילו זה לונה פארק.
בלי הורה אחד בסביבה. זה נראה להם כמו אטרקציה - אבל זה ממש מסוכן.

כשאני מגיעה לסוף המדרגות, אני רואה ילדה קטנה, אולי בת 4-5, שוכבת על הרצפה וצורחת.
רציתי לעזור לה לקום, ואז ראיתי למה היא לא זזה: החצאית שלה נתפסה בתוך המדרגות.
היא בוכה, מבוהלת, תקועה, ואף מבוגר אחד לא ליד.

ניסיתי למשוך את החצאית, לא הצלחתי.
למזלי זוג שהיה שם ראה ועצר לעזור.
האישה עזרה לי לשחרר את הילדה, הצלחנו להוציא אותה מהחצאית, והיא נשארה רק עם חולצה וגרביון.
הבעל חיפש את כפתור העצירה של המדרגות, רק אחרי זמן הצליח למצוא ולעצור.

שאלנו את הילדה עם מי היא, מסתבר שהיא עם אח בן 3 ועוד "אחראי" בן 6.
אמרתי לו לרוץ לקרוא לאמא. אחרי כמה דקות הוא חזר עם ילדה קצת יותר גדולה, אולי בת 8.
בסוף הצלחנו למשוך את החצאית קרועה לגמרי, ונתתי אותה ל"ילדה הגדולה".
והם פשוט ירדו למטה.
אני רק מקווה שהיה איזה הורה בסביבה... כי לא ראינו אף אחד.

הורים, אל תיתנו לילדים קטנים לשוטט לבד בקניון. בטח לא לשחק במדרגות נעות. זה לא משחק - זה מסוכן!
ילד יכול להיתפס, ליפול, להידחף...
גם אם אתם "רק בחנות ליד" זה לא מספיק.
תשמרו עליהם. תשימו עין. תהיו שם.

תשתפו. אולי זה יעזור למנוע את הפעם הבאה.
מכללות ואוניברסיטאות מנסות להילחם בה, פרופסורים ומנחים מתאמצים לזהות ולפסול אותה, וסטודנטים רבים מנסים, לא תמיד בהצלחה, להמשיך להשתמש בה.

היא קיימת בשטח כבר לא מעט זמן, ולמרות זאת - כתיבה אקדמית באמצעות בינה מלאכותית ממשיכה להוות סוגיה בוערת שמעסיקה ומאתגרת את העולם האקדמי.

סיבות למה להיעזר בכלי AI כדי לכתוב עבודה לא חסרות. זה קל, מהיר ונוח כל כך. כל מה שעליכם לעשות הוא להזין שאלת מחקר ולקבל תוך כמה רגעים עבודה אקדמית שממבט ראשון - נראית בנויה לתלפיות.

אך האם זה אכן אפשרי?

התשובה שלא תסבך אותי משפטית, במילה אחת, אם תלחצו אותי לקיר - היא לא.

התשובה המורכבת יותר היא לא לגמרי.

התשובה המדויקת ביותר היא כן, אבל זה מסוכן.

למה מסוכן? לא רק כי יכולים לעלות עליכם, אלא כי יש סיבה שלאנשי מקצוע קל לזהות עבודות שכלי AI יצרו. הכתיבה שלהן היא בדרך כלל כללית ופשטנית, כמעט תמיד נטולת עמדה מחקרית וחשיבה ביקורתית, ולפעמים עלולה להכיל פרשנויות שגויות ונתונים לא מדויקים.

כלי כתיבה של AI מייצרים תגובות על סמך דפוסים בנתונים שהוכנסו עליהם, אבל אין להם הבנה אמתית או כישורי חשיבה ביקורתית כמו של אדם אקדמי. זה אומר שלפעמים הם יכולים לתת תשובות שנשמעות טובות אבל בעצם שגויות, מטעות או פשוטות מדי. בעבודה אקדמית יש חשיבות מכרעת לדיוק ולכתיבה בשפה שלכם, ולכן שימוש במידע שלא אומת כראוי עלול להוביל לציונים נמוכים או אפילו לפסילה.

בנוסף, עבודה אקדמית דורשת לעתים קרובות תובנות חדשות, ניתוח מעמיק ופרשנות אישית, דברים שכלי AI פשוט לא יכולים לספק. אם אתם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לכתוב עבודת סמינריון, היא עלולה להיות חסרה את העומק והפרספקטיבה הייחודית שהמנחה האקדמי שלכם מצפה לה.

אם החלטתם בכל זאת לקחת את הסיכון, ולנסות לרתום את היכולות הבאמת מדהימות של AI לטובת העבודה שלכם, הנה כמה כללי מפתח שיעזרו לכם לא להסתבך:

אתם הראש - אתם אשמים

AI היא אולי טכנולוגיה גאונית, אבל לפעמים כדאי להתייחס אלה כאילו הייתה ילד מוגבל. תסבירו בדיוק מה אתם מבקשים, אל תסמכו עליה שתבין לבד, תנו לה דוגמאות, תסבירו לה איפה טעתה אם התוצר הראשוני היה לא מדויק.

AIיכולה, בתנאים מסוימים, לעשות עבורכם את העבודה השחורה והמייגעת של חיפוש החומרים, השכתוב והניסוח, אם אתם מצפים ממנה להבין יותר מכם איך צריכה להיראות העבודה שלכם - זאת בעיה. היא בסוף כאן כדי לקבל הוראות ולבצע אותן כמיטב יכולה, אבל אין לה את הכלים להוביל את התהליך.

תהיו ספציפיים

אתם מעוניינים שכתוב של מידע קיים או ניתוח שלו ? שאלות מחקר או מסקנות? פרשנות ביקורתית או סקירה יבשה? אל תסתפקו בהגדרה "כתיבה אקדמית", נסו לכוון את כלי הכתיבה לטון ולאפיונים הספציפיים של כל פרק ותת פרק בעבודה שלכם.

תסמכו רק על עצמכם

גם כלי הAI הטובים ביותר תוכנתו באופן שמאפשר להם, לפעמים, לבלף בביטחון. אם חסר להם מידע או שהם התקשו להבין את השאלה באופן מדויק, אם הם לא מוצאים מחקרים אמתיים שמתאימים למטרה שניסחתם - הם עלולים לנסח פרשנות מעוותת למה שנכתב בהם, ואפילו להמציא מחקרים לא קיימים. תבקשו מקורות, תגדירו באילו תנאים אקדמיים הם צריכים לעמוד, ותבדקו כל אחד ואחד מהם בעצמכם. סביר להניח שרובם יהיו באנגלית ולחלקנו זה אתגר, אבל זה שלב הכרחי.

תבקשו עזרה

כאמור, AI יכולה לספק תוצאות לא רעות בכלל, אבל חסר לה את שיקול הדעת האנושי והמקצועי. היא לא תוכל להחליט עבורכם אם שאלת המחקר מקורית ורלוונטית מספיק, האם הפרקים מחולקים באופן פרופציונאלי, האם העבודה בנויה באופן שיש בו הגיון מחקרי. היא גם לא יכולה לייצר טון אישי של סטודנט חוקר ואיש מקצוע בהתהוות שאמור בכל זאת לעבור בין השורות היבשות. תתייעצו עם המנחה שלכם או עם איש מקצוע בכל אחד משלבי איסוף הנתונים והכתיבה.

בשורה התחתונה?

כלי AI יכולים לעזור לכם מאד בכתיבת העבודה, אבל הם בשום אופן לא יכולים להחליף אתכם. תתייחסו אליהם כגמדים הקטנים שיכולים לאסוף עבורכם נתונים, לשכתב מידע ולהציע רעיונות, אבל תדאגו להשאיר כותב מקצועי בעל הבנה אקדמית מספקת עם יד על ההגה.
  • תודה
Reactions: קל זכות1 //
0 תגובות
מכללות ואוניברסיטאות מנסות להילחם בה, פרופסורים ומנחים מתאמצים לזהות ולפסול אותה, וסטודנטים רבים מנסים, לא תמיד בהצלחה, להמשיך להשתמש בה.

היא קיימת בשטח כבר לא מעט זמן, ולמרות זאת - כתיבה אקדמית באמצעות בינה מלאכותית ממשיכה להוות סוגיה בוערת שמעסיקה ומאתגרת את העולם האקדמי.

סיבות למה להיעזר בכלי AI כדי לכתוב עבודה לא חסרות. זה קל, מהיר ונוח כל כך. כל מה שעליכם לעשות הוא להזין שאלת מחקר ולקבל תוך כמה רגעים עבודה אקדמית שממבט ראשון - נראית בנויה לתלפיות.

אך האם זה אכן אפשרי?

התשובה שלא תסבך אותי משפטית, במילה אחת, אם תלחצו אותי לקיר - היא לא.

התשובה המורכבת יותר היא לא לגמרי.

התשובה המדויקת ביותר היא כן, אבל זה מסוכן.

למה מסוכן? לא רק כי יכולים לעלות עליכם, אלא כי יש סיבה שלאנשי מקצוע קל לזהות עבודות שכלי AI יצרו. הכתיבה שלהן היא בדרך כלל כללית ופשטנית, כמעט תמיד נטולת עמדה מחקרית וחשיבה ביקורתית, ולפעמים עלולה להכיל פרשנויות שגויות ונתונים לא מדויקים.

כלי כתיבה של AI מייצרים תגובות על סמך דפוסים בנתונים שהוכנסו עליהם, אבל אין להם הבנה אמתית או כישורי חשיבה ביקורתית כמו של אדם אקדמי. זה אומר שלפעמים הם יכולים לתת תשובות שנשמעות טובות אבל בעצם שגויות, מטעות או פשוטות מדי. בעבודה אקדמית יש חשיבות מכרעת לדיוק ולכתיבה בשפה שלכם, ולכן שימוש במידע שלא אומת כראוי עלול להוביל לציונים נמוכים או אפילו לפסילה.

בנוסף, עבודה אקדמית דורשת לעתים קרובות תובנות חדשות, ניתוח מעמיק ופרשנות אישית, דברים שכלי AI פשוט לא יכולים לספק. אם אתם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לכתוב עבודת סמינריון, היא עלולה להיות חסרה את העומק והפרספקטיבה הייחודית שהמנחה האקדמי שלכם מצפה לה.

אם החלטתם בכל זאת לקחת את הסיכון, ולנסות לרתום את היכולות הבאמת מדהימות של AI לטובת העבודה שלכם, הנה כמה כללי מפתח שיעזרו לכם לא להסתבך:

אתם הראש - אתם אשמים

AI היא אולי טכנולוגיה גאונית, אבל לפעמים כדאי להתייחס אלה כאילו הייתה ילד מוגבל. תסבירו בדיוק מה אתם מבקשים, אל תסמכו עליה שתבין לבד, תנו לה דוגמאות, תסבירו לה איפה טעתה אם התוצר הראשוני היה לא מדויק.

AIיכולה, בתנאים מסוימים, לעשות עבורכם את העבודה השחורה והמייגעת של חיפוש החומרים, השכתוב והניסוח, אם אתם מצפים ממנה להבין יותר מכם איך צריכה להיראות העבודה שלכם - זאת בעיה. היא בסוף כאן כדי לקבל הוראות ולבצע אותן כמיטב יכולה, אבל אין לה את הכלים להוביל את התהליך.

תהיו ספציפיים

אתם מעוניינים שכתוב של מידע קיים או ניתוח שלו ? שאלות מחקר או מסקנות? פרשנות ביקורתית או סקירה יבשה? אל תסתפקו בהגדרה "כתיבה אקדמית", נסו לכוון את כלי הכתיבה לטון ולאפיונים הספציפיים של כל פרק ותת פרק בעבודה שלכם.

תסמכו רק על עצמכם

גם כלי הAI הטובים ביותר תוכנתו באופן שמאפשר להם, לפעמים, לבלף בביטחון. אם חסר להם מידע או שהם התקשו להבין את השאלה באופן מדויק, אם הם לא מוצאים מחקרים אמתיים שמתאימים למטרה שניסחתם - הם עלולים לנסח פרשנות מעוותת למה שנכתב בהם, ואפילו להמציא מחקרים לא קיימים. תבקשו מקורות, תגדירו באילו תנאים אקדמיים הם צריכים לעמוד, ותבדקו כל אחד ואחד מהם בעצמכם. סביר להניח שרובם יהיו באנגלית ולחלקנו זה אתגר, אבל זה שלב הכרחי.

תבקשו עזרה

כאמור, AI יכולה לספק תוצאות לא רעות בכלל, אבל חסר לה את שיקול הדעת האנושי והמקצועי. היא לא תוכל להחליט עבורכם אם שאלת המחקר מקורית ורלוונטית מספיק, האם הפרקים מחולקים באופן פרופציונאלי, האם העבודה בנויה באופן שיש בו הגיון מחקרי. היא גם לא יכולה לייצר טון אישי של סטודנט חוקר ואיש מקצוע בהתהוות שאמור בכל זאת לעבור בין השורות היבשות. תתייעצו עם המנחה שלכם או עם איש מקצוע בכל אחד משלבי איסוף הנתונים והכתיבה.

בשורה התחתונה?

כלי AI יכולים לעזור לכם מאד בכתיבת העבודה, אבל הם בשום אופן לא יכולים להחליף אתכם. תתייחסו אליהם כגמדים הקטנים שיכולים לאסוף עבורכם נתונים, לשכתב מידע ולהציע רעיונות, אבל תדאגו להשאיר כותב מקצועי בעל הבנה אקדמית מספקת עם יד על ההגה.
(כשאמא שלי קבעה לנו יום כיף לכל האחיות, והתחלנו להערים קשיים של "מי יהיה עם הילדים?" / "אבל יש אסיפת הורים.."/ "איך יסתדרו הבעלים???" וכ' וכ'.... קיבלנו מאמא מכתב נזיפה במייל- הרי הוא לפניכן -ללא שינויים...:))

אתן מכירות את ה"מנהג" הזה בחתונות, שלוקחים חצאית לבנה ענקית ומלבישים אותה לכלה באמצע הריקודים. כולן מסביב תופסות באותו בד החצאית ורוקדות עם הכלה מסביב, והכלה מאושרת וזורקת סוכריות לכל עבר.
מה שהכלה לא מבינה באותו מעמד זה שמדובר ברמז שהקהל מרמזים לה, להתכונן איך עומדים להיראות החיים שלה:
היא לבושה חצאית ארוכה ורחבה ומסביבה הילדים, וכל אחד מושך בחצאית לכיוון אחר, וכדי לנסות להרגיע אותם היא זורקת להם סוכריות.
"אמא, היא הרביצה לי"
"אמא, אני רעב" "אמא משעמם לי"
"אמא, הוא לקח לי.. אמא אני הייתי ראשון...אמא זה שלי והוא חטף לי"

ובערב, כשכל הילדים הולכים לישון האמא מתיישבת במטבח ומחכה לקצת רוגע, קצת מ-נ-ו-ח-ה.
ואז מגיעה צעקה מהחדר מאחד הילדים: "אמא, אני רוצה לשתות".

מ"מחקרים" שעשו אלפי אימהות בעולם מתברר שגופם של ילד עובד בצורה כזאת, שברגע שעוברים מעמידה וריקודים לעבר שכיבה במיטה כדי ללכת לישון, הגוף שלהם דורש מים, מטרנה דייסה או שוקו :)
.

את רוצה מנוחה? תני לי לומר לך משהו.
מנוחה זה לא משהו שיתנו לך, מנוחה זה משהו שאת צריכה לקחת!
צריך לעבוד על מנוחה!
תודיעי לכל המשפחה את הכללים החדשים בבית:
כשאמא שותה קפה אין להתקרב מרחק יותר קרוב מ- 2 מטר, ככתוב בהלכות קורונה בעמוד: תנו לי... מנוחה.
תודיעי לגננות כשאמא קובעת ללכת לספא - לא קובעים אסיפת הורים...
תודיעי לבעל שאת הולכת לאגור כח ותשתמשי במושגים שלהם: ביטולה לצורך קיומה....
פשוט תחליטי לקחת מנוחה ואל תאפשרי להפריע לך! זה קל מאוד לעשות זאת, בפרט אם מדובר בחמש דקות בלבד...או חצי יום בלבד...😅

אמרה לי פעם מישהי שאמא נחה רק בקבר.
אמרתי לה שזה לא נכון.
אמא זאת אמא לעולמי עולמים, נראה לך שיתנו לך לנוח? יבואו לקבר, ידפקו ויצעקו: "אמא ישועות, אמא בטלי גזירות".
תראו את רחל אימנו, אחרי אלפי שנים ועדיין מושכים לה בחצאית הפרוכת...
רחל... א-מ-א. אל תמנעי קולך מבכי ואל תמנעי עינייך מן דמעה.
אמא זאת אמא, לעולמי עולמים.
רק תזכרי שאחרי כל הקושי, יש שכר לפעולתך.

.......נא לעדכן מי לוקחת מנוחה😂😅

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה