מידע שימושי ילדים הם לא משחק, זה חיים!

  • הוסף לסימניות
  • #61
"לא שמעתי שאפשר למות מהשמש"
ונניח שאי אפשר למות?
הילד סובל, חם לו, לא נעים לו. אפשר בפעולה קטנה ופשוטה להקל עליו כל כך.

זה פשוט עצוב :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
פשוט להתייבש, זה לא מספיק נורא...
אפשר גם למות, לא רק להתייבש.
בזמן מכת חום קורה לכבד ואחר כך למוח מה שקורה לחלבון של החביתה בזמן טיגון.
התהליך הזה של הקשיית החלבון נקרא דנוטרציה והוא בלתי הפיך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אני רוצה להעיר שלא משנה כמה ננסה לשמור על ילדינו, תמיד הם יהיו חשופים לסכנות פה ושם.
קל לשפוט ולבקר את השני. את העגלה בחוץ עם התינוק. את הילדה בת השש שלוקחת את את אחיה בן השלוש לגינה.
אם חס וחלילה יגיעו אליכם שילדכם בן התשע טיפס על עץ בגובה שלושה מטרים וחצי ונפל. איך תרגישו? הכי לא אחראים בעולם..
והמהירות שבה ילדים דוהרים על אופניים? רגילות. אפילו לא חשמליות... כנופיית רוכבי אופניים מתוקים בגילאי 8-12 דוהרים בירידות חדות ומזגזגים בין הולכי רגל... אני יודעת, אני הייתי ביניהם :rolleyes:
כוונתי היא. אי אפשר לשמור על ילדים בצמר גפן. ילד בריא תמיד יחשף לסכנות פה ושם. אמנם אין לי עדיין ילדים גדולים, אבל אני עצמי הייתי ילדה כשאני חושבת על כמות הסכנות שחשפנו עצמינו אליה, אני מבינה שהקב"ה הוא היחיד ששמר עלינו. (טיפוס על קירות של סלעים, דהירות מטורפות של אופניים, טיפוס על מתקנים בגובה שתי קומות מבחוץ, הליכה למגרשים עזובים...)
שומר פתאים ה'.
זה בדיוק מה שלא צריך להיות.
הורים לא אמורים לתת לילד החמוד והצדיק לדהור ברחובות על אופניים בצורה מטורפת. ובטח ובטח לא ללכת למקומות עזובים.
גם בגיל בוגר יותר וגם בגיל ישיבה ההורים חייבים לדעת איפה הילדים מסתובבים.
זה מאד כיף לתת לילד להתפרק בערב אחרי הלימודים בת"ת בישיבה, לתת לו לדהור כמו מטורף לסכן את חייו וחיי אחרים ולסכן את עתידו הרוחני בללכת למגרש עזוב ולהגיד שומר פתאים ה'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
המשפט ממש מסוכן בהקשר של האשכול הזה,
כי זה הרי בדיוק אחד הגורמים המרכזיים לתופעה שמתוארת כאן באשכול עם עשרות עדויות מזעזעות.
"הילדים ממילא בסכנה כל הזמן, ולכן ניתן להם לטוס באופניים בכבישים,
לטפס על עצים גבוהים, לשמור לבד על הקטנים, השם שומר עליהם..."
ועליהם הכתוב עומד וזועק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"!
אינני מתכוונת להמעיט בחשיבות האחריות והזהירות, חלילה. מי שהבין זאת מדברי, טעות שלי.
זכור לי מקרה שבו ראיתי זוג ילדים בני שתיים עשרה בערך, משחקים בהנאה בכדור מגדה לגדה בכביש. וכל שניה עבר אוטובוס או רכב.. פחד אימים!
ביררתי עם ילד שצפה בהם בתחנה את שמותיהם ואת התלמוד תורה שבו הם לומדים. (הוא היה ממש ליד) נכנסתי והערתי את תשומת לב המזכיר לטירוף בחוץ...
אך האוירה באשכול היתה שיפוטית ומלאת הלקאה עצמית. "תראו את החרדים האלה שנותנים לגדולים לשמור על הקטנים, אצלי זה בחיים לא היה קורה"
אז זהו, שזה קורה. רק שבישעים ותשעה אחוזים מהמקרים אנחנו לא מודעים לעניין ברוך ה'.
זה בדיוק מה שלא צריך להיות.
הורים לא אמורים לתת לילד החמוד והצדיק לדהור ברחובות על אופניים בצורה מטורפת. ובטח ובטח לא ללכת למקומות עזובים.
גם בגיל בוגר יותר וגם בגיל ישיבה ההורים חייבים לדעת איפה הילדים מסתובבים.
זה מאד כיף לתת לילד להתפרק בערב אחרי הלימודים בת"ת בישיבה, לתת לו לדהור כמו מטורף לסכן את חייו וחיי אחרים ולסכן את עתידו הרוחני בללכת למגרש עזוב ולהגיד שומר פתאים ה'.
תלוי... אבל אף פעם אין שליטה של מאה אחוז היכן הילד נמצא. וכן. אני חושבת שצריך לסמוך על הקב"ה בענין. לעורר בילד הרבה מודעות. ולהתפלל הרבה.
אתם לא נותנים לילדים לרדת למטה? אולי נדהר אחריהם עם האופניים כדי לראות בדיוק איפה הם נמצאים?
ילד בריא בנפשו בדרך כלל יסתכן כמה וכמה פעמים. לא חושבת שזה לא אחראי לתת לילד בגיל סביר לרדת למטה. גם אם לוקחים בחשבון שיתכן והוא יטפס על עצים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
[QUOTE="פיקאסה, post: 8141501,

תלוי... אבל אף פעם אין שליטה של מאה אחוז היכן הילד נמצא. וכן. אני חושבת שצריך לסמוך על הקב"ה בענין. לעורר בילד הרבה מודעות. ולהתפלל הרבה.
אתם לא נותנים לילדים לרדת למטה? אולי נדהר אחריהם עם האופניים כדי לראות בדיוק איפה הם נמצאים?
ילד בריא בנפשו בדרך כלל יסתכן כמה וכמה פעמים. לא חושבת שזה לא אחראי לתת לילד בגיל סביר לרדת למטה. גם אם לוקחים בחשבון שיתכן והוא יטפס על עצים.
[/QUOTE]
נותנים לרדת למטה אבל בשום אופן לא לדהרה מטורפת ובשום אופן לא למקומות עזובים.
ילד שקיבל חינוך חזק מאד מהבית לסכנות שאורבות בחוץ יכול מאד להיות שיטפס על עצים או על גדרות, אבל לא יסכן אחרים בדהרה מטורפת באופניים.
ואותו ילד שקיבל חינוך חזק מאד ידע שיש מקומות מסויימים שאסור לו לגשת והתנהגות מסויימת שהיא אסורה.
וזה מתחיל למשל בדהרה בבימבות ברחובות תלולים. יש משפחות שלמה לא לתת לילדים להוציא את המרץ כך? ויש משפחות שהילדים יודעים שאין על מה לדבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אתם לא נותנים לילדים לרדת למטה?
מגיל מסוים ולא באופן שרירותי.
אולי נדהר אחריהם עם האופניים כדי לראות בדיוק איפה הם נמצאים?
לא. אבל בהחלט נבדוק כל כמה דקות מה איתם.
ובכלל, מחנכים מראש שעם אופניים לא יורדים לכביש אלא רוכבים רק בשבילים מסומנים.
ובקיצור יש הרבה מה לעשות בטווח ההשתדלות.
אך האוירה באשכול היתה שיפוטית ומלאת הלקאה עצמית. "תראו את החרדים האלה שנותנים לגדולים לשמור על הקטנים, אצלי זה בחיים לא היה קורה"
פרשנות שלך מבחירה שלך. רוב המגיבים לא השתמשו במילה "חרדים".
ובלי קשר אלייך, מי שהאשכול מעורר בו אי נוחות שיבדוק למה. לא צריכים להיבהל מכל דיון בסוגיה חברתית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
מגיל מסוים ולא באופן שרירותי.

לא. אבל בהחלט נבדוק כל כמה דקות מה איתם.
ובכלל, מחנכים מראש שעם אופניים לא יורדים לכביש אלא רוכבים רק בשבילים מסומנים.
שימי לב שלא דיברתי על אופניים בכביש, שזה לדעתי נטו מודעות וחינוך אלא על המדרכה, במקום הבטוח. לא הרגשתי התור ילדה שאני מסכנת את עצמי, כן?! רכבתי במדרכה כל הזמן. ועדיין, זה לא היה נראה טוב...
ולמרות זאת. מעולם לא התנגשתי בהולך רגל.
ולא. זה לא ענין של מיומנות יוצאת דופן. אלא שבסיכון סביר, העולם מסתדר גם בלי שאחרים טורחים לסדר אותו.
ואני חוזרת ואומרת. תורידו את הצ'קלקות מהראש כבר עכשיו. ילד בריא תמיד יסתכן בסיכון כלשהוא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
זה ברור שכל הסיפורים הללו הם על חרדים מ'קבוצות מסוימות' שנגד המדינה והציונים. שאר החרדים הם מחונכים, חכמים ושומרים על ילדיהם.

זה אשכול שבא לעורר הורים לשמור על ילדיהם בפרט בתקופה הרת סיכונים.
אל תסיטו את הדיון לחרדים-חילונים. לא מעניין ולא רלוונטי.

צר לי,
אך בסיפור בפתח השרשור הנפשות הפועלות כלל וכלל לא היו חרדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
יש אנשים אדישים! שאין לי מושג מה מעורר אותם.
וסבתא שלי תמיד אומרת, הם כנראה קטפו את הילדים על העצים, כל ילד הוא פיקדון יקר שצריך לשמור, ויש משפחות שלהורים אין כח לשמור, נותנים לגדולים לגדל את הקטנים, למה? אתם ההורים תגדלו! אפשר לבקש עזרה סבירה מילד אך לא אחריות כבידה, אתם לא זהירים תשארו בבית, הבעיה מתחילה שהם לא מבינים שהתנהלותם לא תקינה, יצא לי לראות משפחה ברוכה חוצה את הכביש, ההורים אפילו לא הסתכלו לראות אם כולם חצו, נשאר ילדון קטן כבן שנתיים שכמעט נדרס, וההורים עדין לא שמו לב!
תפסתי את הילד ושאלתי את ההורים אם הם רוצים אותו? כי אחרת אני לא מבינה מה קורה פה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
ואני חוזרת ואומרת. תורידו את הצ'קלקות מהראש כבר עכשיו. ילד בריא תמיד יסתכן בסיכון כלשהוא.
אף אחד לא חלק על דרך העולם רק לא הבנתי איך זה סותר לעורר לזהירות באופן שכן נתון לבחירתנו והוא אף מחובתנו כהורים שקבלו פקדון יקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
אף אחד לא חלק על דרך העולם רק לא הבנתי איך זה סותר לעורר לזהירות שאופן שכן נתון לבחירתנו והוא אף מחובתנו כהורים שקבלו פקדון יקר.
נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
צר לי,
אך בסיפור בפתח השרשור הנפשות הפועלות כלל וכלל לא היו חרדים.
אבל הפורום הזה הוא חרדי ולכן השיח הוא בין ניקים חרדים. חילונים בד"כ לא מסתובבים פה :).
זהות ההורים לא מעניינת אותי וכולנו, חרדים כחילונים אמורים להיזהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
וכן, חיבת להאיר עוד נקודה.
אנחנו חיים היום בדור ש"לא מתערב"
אבל לפעמים המצווה היא לדחוף ת'אף.
ולפתוח עינים ולהסתכל. ולא לחשוש לקחת מנהיגות!!!
וזה שיש הזויים שמסתכלים עליך כאילו את/ה לא נורמליים שאתם חוששים, לא צריך לרפות את ידינו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
אבל הפורום הזה הוא חרדי ולכן השיח הוא בין ניקים חרדים. חילונים בד"כ לא מסתובבים פה :).
זהות ההורים לא מעניינת אותי וכולנו, חרדים כחילונים אמורים להיזהר.
נכון.
אבל הקטע שהופכים את זה לאנטי חרדיות - מפוצץ.
רשלנות יכולה להיות קימת בכל מגזר.
תיקון- לא יכולה, נמצאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
לפני מעל 20 שנה הבן של המורה שלי טבע בירדן.
אני זוכרת עד היום בעיניים של ילדה את היום אחרי השבעה שהיא חזרה ללמד וסיפרה לנו על הבן המתוק והמקסים שלה, הבכור, שנכנס עם כל המשפחה למיים ובשניה נעלם
חיפושים נערכו 24 שעות עד שמצאו את גופתו
אני זוכרת את הבכי והזעזוע ואת העיניים הנפוחות שלה עד היום. כולנו, אבל כולנו צריכים להתחזק בנשמרתם לנפשותיכם. בנפשות של כולם מבוגרים וילדים גם יחד.
ויהיה זה לעילוי נשמתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
נכון.
אבל הקטע שהופכים את זה לאנטי חרדיות - מפוצץ.
רשלנות יכולה להיות קימת בכל מגזר.
תיקון- לא יכולה, נמצאת.
לצערי זו בעיה שקיימת בכל דיון על ליקוי או סוגיה.
תמיד יהיה מי שייבהל מעצם השיח, יקפוץ ויטען שאצל החילונים/הדתיים/אומות העולם המצב יותר גרוע.
מה שלא מקדם אותנו כמובן בשום צורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
הנושא כמות שהוא, המציאות המחרידה הזו שקיימת לצערי - חייבת חיזוק ומודעות.
לא משנה המגזר או המגדר, ילדים הם ילדים והורים הם הורים- וכל אחד יעשה את חשבון נפשו איפה מה הוא צריך לקחת לתשומת ליבו בעניין, אם זה לעורר, ולקחת יותר אחריות על עצמו, אם זה לחזק את הסביבה הקרובה
או שרק לפקוח יותר עיניים בלכתו ברחובה של עיר - מבט אחד שיכול להציל נפשות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
אני מכירה ילד בן 6 שנוסע כל יום באוטובוס לבד מנוה יעקב לאזור מלחה לבדדדדדדדדד
אמא שלו גאה בו שהוא ילד גדול.... מה גדול בשניה יכול לבוא מישהו חולני לשכנע אותו לעשות לו דברים הכי גרועים שיש
עזבו אם משהו לא רוצה את הילדים האלו למה הוא מביא אותם????????
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
עזבו אם משהו לא רוצה את הילדים האלו למה הוא מביא אותם????????
סליחה אבל המשפט הזה קצת צורם לי....
אלו לא אנשים שמזלזלים במודע ורוצים לעשות נזק לילד שהם ח''ו לא רוצים אותו, זה חוסר מודעות או ראיה לקויה,
לפעמים זה מחוסר מידע וצמצום מוחין, מכאן ועד.... נראה לי רחוק .....

ברור לי שאותו הורה שנותן עצמאות כזו או אחרת לילדו, ברגע שיקבל איזו כוויה רותחת או ישמע על מקרה קרוב שנכווה, ישמור על ילדו בזהירות יתירה!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

לוקחים ילדים לשיט בננות - הכינו אותם מראש! אפשר ליפול למים ולשהות במים כמה דקות רצופות.
לאחר סיפור משפחתי, על קבוצה משפחתית שהלכה לשיט בננות.
ולא הכינו אותם שאפשר ליפול.
הכי הרבה הכינו אותם שמי שרוצה יכול ליפול למים. ומי שלא, יחזיק חזק וישאר על הבננה.

אבל מעשה שהיה כך היה, לאחר שהתמקמו על הבננה באמצע המקום, והתחילו בשיט האמיתי והכייף, לפתע פתאום הבננה התהפכה על עצמה.
וכל מי שהיה עליה התהפך למים, ואם רצה לנשום, היה חייב לצאת ממתחת לבננה.
ואז כולם כולל כולם היו בתוך המים - כמובן כמובן עם אפודות הצלה וכו' ואין סכנת טביעה.
אבל זה כבר לא נעים לעמוד במים באמצע שום מקום.
אבל אז קרתה תקלה נוספת, המנוע של הסירה כבתה.
ואז מפעיל הסירה לא יכל להסתובב ולאסוף אותם.
אז הו קרא למובגרים בואו תשחו אלי ותעלו...
ורוב הקבוצה לא ידעה לשחות.
והמבוגרים אומרים לו, קודם תלך לאסוף את הילדים.. והוא (מפעיל הסירה) אומר אל תגידו לי מה ואיך לעשות.
והילדים בהיסטרייה, בוכים ומפוחדים.
ובנתיים סירה נוספת של אותה חברה שתפקידה לפקח וצופה במתרחש לא נוקטת אצבע, ורק לאחר 10 דקות שחלק מהילדים החלו להיסחף עם הרוח, אז הם הרימו אותם לסירה שלהם.
לאחר 10 דקות הוציאו את כולם מהמים.

מסקנא , לא קרה כלום בגוף, אבל להבא, יש להכין כל אחד ואחד בנפרד ופרטני, בזמן שהוא מרוכז ואין לו אלפי אנשים מול העיניים, ועוד דברים שמסיחים את דעתו, לעשות את זה אחד על אחד בבית או בכל מקום אחר, ולומר לו שים לב, אנחנו יוצאים לשיט בננות, ייתכן שנופלים למים, זה לא מסוכן. ולא קורה כלום. אין כרישים...
סך הכל דג ידגדג אותך באצבעות וינקה לך את הפטריות

ואם הוא לא ירצה בגלל זה, אז מה עדיף???
אתמול הייתי בקניון. בדיוק עמדתי לעלות במדרגות הנעות, וראיתי עשרות ילדים קטנים רצים לבד, עולים ויורדים שוב ושוב, כאילו זה לונה פארק.
בלי הורה אחד בסביבה. זה נראה להם כמו אטרקציה - אבל זה ממש מסוכן.

כשאני מגיעה לסוף המדרגות, אני רואה ילדה קטנה, אולי בת 4-5, שוכבת על הרצפה וצורחת.
רציתי לעזור לה לקום, ואז ראיתי למה היא לא זזה: החצאית שלה נתפסה בתוך המדרגות.
היא בוכה, מבוהלת, תקועה, ואף מבוגר אחד לא ליד.

ניסיתי למשוך את החצאית, לא הצלחתי.
למזלי זוג שהיה שם ראה ועצר לעזור.
האישה עזרה לי לשחרר את הילדה, הצלחנו להוציא אותה מהחצאית, והיא נשארה רק עם חולצה וגרביון.
הבעל חיפש את כפתור העצירה של המדרגות, רק אחרי זמן הצליח למצוא ולעצור.

שאלנו את הילדה עם מי היא, מסתבר שהיא עם אח בן 3 ועוד "אחראי" בן 6.
אמרתי לו לרוץ לקרוא לאמא. אחרי כמה דקות הוא חזר עם ילדה קצת יותר גדולה, אולי בת 8.
בסוף הצלחנו למשוך את החצאית קרועה לגמרי, ונתתי אותה ל"ילדה הגדולה".
והם פשוט ירדו למטה.
אני רק מקווה שהיה איזה הורה בסביבה... כי לא ראינו אף אחד.

הורים, אל תיתנו לילדים קטנים לשוטט לבד בקניון. בטח לא לשחק במדרגות נעות. זה לא משחק - זה מסוכן!
ילד יכול להיתפס, ליפול, להידחף...
גם אם אתם "רק בחנות ליד" זה לא מספיק.
תשמרו עליהם. תשימו עין. תהיו שם.

תשתפו. אולי זה יעזור למנוע את הפעם הבאה.
מכללות ואוניברסיטאות מנסות להילחם בה, פרופסורים ומנחים מתאמצים לזהות ולפסול אותה, וסטודנטים רבים מנסים, לא תמיד בהצלחה, להמשיך להשתמש בה.

היא קיימת בשטח כבר לא מעט זמן, ולמרות זאת - כתיבה אקדמית באמצעות בינה מלאכותית ממשיכה להוות סוגיה בוערת שמעסיקה ומאתגרת את העולם האקדמי.

סיבות למה להיעזר בכלי AI כדי לכתוב עבודה לא חסרות. זה קל, מהיר ונוח כל כך. כל מה שעליכם לעשות הוא להזין שאלת מחקר ולקבל תוך כמה רגעים עבודה אקדמית שממבט ראשון - נראית בנויה לתלפיות.

אך האם זה אכן אפשרי?

התשובה שלא תסבך אותי משפטית, במילה אחת, אם תלחצו אותי לקיר - היא לא.

התשובה המורכבת יותר היא לא לגמרי.

התשובה המדויקת ביותר היא כן, אבל זה מסוכן.

למה מסוכן? לא רק כי יכולים לעלות עליכם, אלא כי יש סיבה שלאנשי מקצוע קל לזהות עבודות שכלי AI יצרו. הכתיבה שלהן היא בדרך כלל כללית ופשטנית, כמעט תמיד נטולת עמדה מחקרית וחשיבה ביקורתית, ולפעמים עלולה להכיל פרשנויות שגויות ונתונים לא מדויקים.

כלי כתיבה של AI מייצרים תגובות על סמך דפוסים בנתונים שהוכנסו עליהם, אבל אין להם הבנה אמתית או כישורי חשיבה ביקורתית כמו של אדם אקדמי. זה אומר שלפעמים הם יכולים לתת תשובות שנשמעות טובות אבל בעצם שגויות, מטעות או פשוטות מדי. בעבודה אקדמית יש חשיבות מכרעת לדיוק ולכתיבה בשפה שלכם, ולכן שימוש במידע שלא אומת כראוי עלול להוביל לציונים נמוכים או אפילו לפסילה.

בנוסף, עבודה אקדמית דורשת לעתים קרובות תובנות חדשות, ניתוח מעמיק ופרשנות אישית, דברים שכלי AI פשוט לא יכולים לספק. אם אתם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לכתוב עבודת סמינריון, היא עלולה להיות חסרה את העומק והפרספקטיבה הייחודית שהמנחה האקדמי שלכם מצפה לה.

אם החלטתם בכל זאת לקחת את הסיכון, ולנסות לרתום את היכולות הבאמת מדהימות של AI לטובת העבודה שלכם, הנה כמה כללי מפתח שיעזרו לכם לא להסתבך:

אתם הראש - אתם אשמים

AI היא אולי טכנולוגיה גאונית, אבל לפעמים כדאי להתייחס אלה כאילו הייתה ילד מוגבל. תסבירו בדיוק מה אתם מבקשים, אל תסמכו עליה שתבין לבד, תנו לה דוגמאות, תסבירו לה איפה טעתה אם התוצר הראשוני היה לא מדויק.

AIיכולה, בתנאים מסוימים, לעשות עבורכם את העבודה השחורה והמייגעת של חיפוש החומרים, השכתוב והניסוח, אם אתם מצפים ממנה להבין יותר מכם איך צריכה להיראות העבודה שלכם - זאת בעיה. היא בסוף כאן כדי לקבל הוראות ולבצע אותן כמיטב יכולה, אבל אין לה את הכלים להוביל את התהליך.

תהיו ספציפיים

אתם מעוניינים שכתוב של מידע קיים או ניתוח שלו ? שאלות מחקר או מסקנות? פרשנות ביקורתית או סקירה יבשה? אל תסתפקו בהגדרה "כתיבה אקדמית", נסו לכוון את כלי הכתיבה לטון ולאפיונים הספציפיים של כל פרק ותת פרק בעבודה שלכם.

תסמכו רק על עצמכם

גם כלי הAI הטובים ביותר תוכנתו באופן שמאפשר להם, לפעמים, לבלף בביטחון. אם חסר להם מידע או שהם התקשו להבין את השאלה באופן מדויק, אם הם לא מוצאים מחקרים אמתיים שמתאימים למטרה שניסחתם - הם עלולים לנסח פרשנות מעוותת למה שנכתב בהם, ואפילו להמציא מחקרים לא קיימים. תבקשו מקורות, תגדירו באילו תנאים אקדמיים הם צריכים לעמוד, ותבדקו כל אחד ואחד מהם בעצמכם. סביר להניח שרובם יהיו באנגלית ולחלקנו זה אתגר, אבל זה שלב הכרחי.

תבקשו עזרה

כאמור, AI יכולה לספק תוצאות לא רעות בכלל, אבל חסר לה את שיקול הדעת האנושי והמקצועי. היא לא תוכל להחליט עבורכם אם שאלת המחקר מקורית ורלוונטית מספיק, האם הפרקים מחולקים באופן פרופציונאלי, האם העבודה בנויה באופן שיש בו הגיון מחקרי. היא גם לא יכולה לייצר טון אישי של סטודנט חוקר ואיש מקצוע בהתהוות שאמור בכל זאת לעבור בין השורות היבשות. תתייעצו עם המנחה שלכם או עם איש מקצוע בכל אחד משלבי איסוף הנתונים והכתיבה.

בשורה התחתונה?

כלי AI יכולים לעזור לכם מאד בכתיבת העבודה, אבל הם בשום אופן לא יכולים להחליף אתכם. תתייחסו אליהם כגמדים הקטנים שיכולים לאסוף עבורכם נתונים, לשכתב מידע ולהציע רעיונות, אבל תדאגו להשאיר כותב מקצועי בעל הבנה אקדמית מספקת עם יד על ההגה.
  • תודה
Reactions: קל זכות1 //
0 תגובות
מכללות ואוניברסיטאות מנסות להילחם בה, פרופסורים ומנחים מתאמצים לזהות ולפסול אותה, וסטודנטים רבים מנסים, לא תמיד בהצלחה, להמשיך להשתמש בה.

היא קיימת בשטח כבר לא מעט זמן, ולמרות זאת - כתיבה אקדמית באמצעות בינה מלאכותית ממשיכה להוות סוגיה בוערת שמעסיקה ומאתגרת את העולם האקדמי.

סיבות למה להיעזר בכלי AI כדי לכתוב עבודה לא חסרות. זה קל, מהיר ונוח כל כך. כל מה שעליכם לעשות הוא להזין שאלת מחקר ולקבל תוך כמה רגעים עבודה אקדמית שממבט ראשון - נראית בנויה לתלפיות.

אך האם זה אכן אפשרי?

התשובה שלא תסבך אותי משפטית, במילה אחת, אם תלחצו אותי לקיר - היא לא.

התשובה המורכבת יותר היא לא לגמרי.

התשובה המדויקת ביותר היא כן, אבל זה מסוכן.

למה מסוכן? לא רק כי יכולים לעלות עליכם, אלא כי יש סיבה שלאנשי מקצוע קל לזהות עבודות שכלי AI יצרו. הכתיבה שלהן היא בדרך כלל כללית ופשטנית, כמעט תמיד נטולת עמדה מחקרית וחשיבה ביקורתית, ולפעמים עלולה להכיל פרשנויות שגויות ונתונים לא מדויקים.

כלי כתיבה של AI מייצרים תגובות על סמך דפוסים בנתונים שהוכנסו עליהם, אבל אין להם הבנה אמתית או כישורי חשיבה ביקורתית כמו של אדם אקדמי. זה אומר שלפעמים הם יכולים לתת תשובות שנשמעות טובות אבל בעצם שגויות, מטעות או פשוטות מדי. בעבודה אקדמית יש חשיבות מכרעת לדיוק ולכתיבה בשפה שלכם, ולכן שימוש במידע שלא אומת כראוי עלול להוביל לציונים נמוכים או אפילו לפסילה.

בנוסף, עבודה אקדמית דורשת לעתים קרובות תובנות חדשות, ניתוח מעמיק ופרשנות אישית, דברים שכלי AI פשוט לא יכולים לספק. אם אתם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לכתוב עבודת סמינריון, היא עלולה להיות חסרה את העומק והפרספקטיבה הייחודית שהמנחה האקדמי שלכם מצפה לה.

אם החלטתם בכל זאת לקחת את הסיכון, ולנסות לרתום את היכולות הבאמת מדהימות של AI לטובת העבודה שלכם, הנה כמה כללי מפתח שיעזרו לכם לא להסתבך:

אתם הראש - אתם אשמים

AI היא אולי טכנולוגיה גאונית, אבל לפעמים כדאי להתייחס אלה כאילו הייתה ילד מוגבל. תסבירו בדיוק מה אתם מבקשים, אל תסמכו עליה שתבין לבד, תנו לה דוגמאות, תסבירו לה איפה טעתה אם התוצר הראשוני היה לא מדויק.

AIיכולה, בתנאים מסוימים, לעשות עבורכם את העבודה השחורה והמייגעת של חיפוש החומרים, השכתוב והניסוח, אם אתם מצפים ממנה להבין יותר מכם איך צריכה להיראות העבודה שלכם - זאת בעיה. היא בסוף כאן כדי לקבל הוראות ולבצע אותן כמיטב יכולה, אבל אין לה את הכלים להוביל את התהליך.

תהיו ספציפיים

אתם מעוניינים שכתוב של מידע קיים או ניתוח שלו ? שאלות מחקר או מסקנות? פרשנות ביקורתית או סקירה יבשה? אל תסתפקו בהגדרה "כתיבה אקדמית", נסו לכוון את כלי הכתיבה לטון ולאפיונים הספציפיים של כל פרק ותת פרק בעבודה שלכם.

תסמכו רק על עצמכם

גם כלי הAI הטובים ביותר תוכנתו באופן שמאפשר להם, לפעמים, לבלף בביטחון. אם חסר להם מידע או שהם התקשו להבין את השאלה באופן מדויק, אם הם לא מוצאים מחקרים אמתיים שמתאימים למטרה שניסחתם - הם עלולים לנסח פרשנות מעוותת למה שנכתב בהם, ואפילו להמציא מחקרים לא קיימים. תבקשו מקורות, תגדירו באילו תנאים אקדמיים הם צריכים לעמוד, ותבדקו כל אחד ואחד מהם בעצמכם. סביר להניח שרובם יהיו באנגלית ולחלקנו זה אתגר, אבל זה שלב הכרחי.

תבקשו עזרה

כאמור, AI יכולה לספק תוצאות לא רעות בכלל, אבל חסר לה את שיקול הדעת האנושי והמקצועי. היא לא תוכל להחליט עבורכם אם שאלת המחקר מקורית ורלוונטית מספיק, האם הפרקים מחולקים באופן פרופציונאלי, האם העבודה בנויה באופן שיש בו הגיון מחקרי. היא גם לא יכולה לייצר טון אישי של סטודנט חוקר ואיש מקצוע בהתהוות שאמור בכל זאת לעבור בין השורות היבשות. תתייעצו עם המנחה שלכם או עם איש מקצוע בכל אחד משלבי איסוף הנתונים והכתיבה.

בשורה התחתונה?

כלי AI יכולים לעזור לכם מאד בכתיבת העבודה, אבל הם בשום אופן לא יכולים להחליף אתכם. תתייחסו אליהם כגמדים הקטנים שיכולים לאסוף עבורכם נתונים, לשכתב מידע ולהציע רעיונות, אבל תדאגו להשאיר כותב מקצועי בעל הבנה אקדמית מספקת עם יד על ההגה.
(כשאמא שלי קבעה לנו יום כיף לכל האחיות, והתחלנו להערים קשיים של "מי יהיה עם הילדים?" / "אבל יש אסיפת הורים.."/ "איך יסתדרו הבעלים???" וכ' וכ'.... קיבלנו מאמא מכתב נזיפה במייל- הרי הוא לפניכן -ללא שינויים...:))

אתן מכירות את ה"מנהג" הזה בחתונות, שלוקחים חצאית לבנה ענקית ומלבישים אותה לכלה באמצע הריקודים. כולן מסביב תופסות באותו בד החצאית ורוקדות עם הכלה מסביב, והכלה מאושרת וזורקת סוכריות לכל עבר.
מה שהכלה לא מבינה באותו מעמד זה שמדובר ברמז שהקהל מרמזים לה, להתכונן איך עומדים להיראות החיים שלה:
היא לבושה חצאית ארוכה ורחבה ומסביבה הילדים, וכל אחד מושך בחצאית לכיוון אחר, וכדי לנסות להרגיע אותם היא זורקת להם סוכריות.
"אמא, היא הרביצה לי"
"אמא, אני רעב" "אמא משעמם לי"
"אמא, הוא לקח לי.. אמא אני הייתי ראשון...אמא זה שלי והוא חטף לי"

ובערב, כשכל הילדים הולכים לישון האמא מתיישבת במטבח ומחכה לקצת רוגע, קצת מ-נ-ו-ח-ה.
ואז מגיעה צעקה מהחדר מאחד הילדים: "אמא, אני רוצה לשתות".

מ"מחקרים" שעשו אלפי אימהות בעולם מתברר שגופם של ילד עובד בצורה כזאת, שברגע שעוברים מעמידה וריקודים לעבר שכיבה במיטה כדי ללכת לישון, הגוף שלהם דורש מים, מטרנה דייסה או שוקו :)
.

את רוצה מנוחה? תני לי לומר לך משהו.
מנוחה זה לא משהו שיתנו לך, מנוחה זה משהו שאת צריכה לקחת!
צריך לעבוד על מנוחה!
תודיעי לכל המשפחה את הכללים החדשים בבית:
כשאמא שותה קפה אין להתקרב מרחק יותר קרוב מ- 2 מטר, ככתוב בהלכות קורונה בעמוד: תנו לי... מנוחה.
תודיעי לגננות כשאמא קובעת ללכת לספא - לא קובעים אסיפת הורים...
תודיעי לבעל שאת הולכת לאגור כח ותשתמשי במושגים שלהם: ביטולה לצורך קיומה....
פשוט תחליטי לקחת מנוחה ואל תאפשרי להפריע לך! זה קל מאוד לעשות זאת, בפרט אם מדובר בחמש דקות בלבד...או חצי יום בלבד...😅

אמרה לי פעם מישהי שאמא נחה רק בקבר.
אמרתי לה שזה לא נכון.
אמא זאת אמא לעולמי עולמים, נראה לך שיתנו לך לנוח? יבואו לקבר, ידפקו ויצעקו: "אמא ישועות, אמא בטלי גזירות".
תראו את רחל אימנו, אחרי אלפי שנים ועדיין מושכים לה בחצאית הפרוכת...
רחל... א-מ-א. אל תמנעי קולך מבכי ואל תמנעי עינייך מן דמעה.
אמא זאת אמא, לעולמי עולמים.
רק תזכרי שאחרי כל הקושי, יש שכר לפעולתך.

.......נא לעדכן מי לוקחת מנוחה😂😅

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה