התייעצות מה הייתן עושות במקומי? נראה שלילדה לא טוב במעון!!

  • הוסף לסימניות
  • #41
בלי קשר כבר בתחילת שנה שלחתי לגננת 'שוחד' שהיה לה ממש נעים לקבל... קצת מרגיש לי 'הצגתי' לשלוח מחר שוקולד... הרי שתינו יודעות שכרגע אני ממש לא מרוצה בלשון המעטה (למרות שהדגשתי לה מס' פעמים בשיחה שאין לי משהו אישי נגדה... אני פשוט חושבת רק על טובת הילדה שלי)
אז תביאי לה משהו אחר חמוד ותכתבי לה "לזאת שדואגת לבת שלי ב7 עיניים" או משהו אחר כדי שהיא תזכור אותך במהלך היום, כי את מבקשת ממנה לתת יותר תשומת לב לבת שלך וה"שוחד" בא להגיד שאת באמת מעריכה את זה.
דווקא במקומות שיש תקלים והתנגשויות צריך יותר להביע הערכה לצד השני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
תגובתי הבאה היא מנסיון אישי עם הבת שלי באותו גיל השנה הזאת.
התחילה את השנה וכמו שאת מתארת, קמה בבוקר ובוכה שלא רוצה ללכת לגן, כל הדרך מבקשת שלא אקח אותה לגן, עד כדי שפשוט ברחה לגינה באמצע הדרך.
מדובר על ילדה בלע''ר מפותחת, מדברת, מביעה וכו' ניסיתי לדבר לבדוק להסביר ושום דבר לא הועיל.
מה שכן היתה חוזרת שמחה, מספרת שבכתה הרבה עד שהפסיקה ובאותה נשימה מספרת מה היה לה כיף בגן.
הייתי בדילמה מטורפת, לא רוצה להזיק ומצד שני סוג ילדה שחייבת מסגרת אבל לא עמדתי בפרידה ממנה בבוקר זה היה נראה שואה, ומנגד- חוזרת מרוצה...
בקיצור, הייתי מבולבלת ממשששש
וההמשך הוא רק למאמינות בשיטת.....
החלטתי לפנות לטיפול טלפוני בשלושת המימדים, טיפול אחד קצר, היא אמרה לי שלילדה טוב בגן אך היא לא רוצה לעזוב אותי (ותלתה את זה בסיבה הגיונית, שהיתה. אם מענין אתכן.... קורונה שהשביתה אותי לזמן די ארוך פלוס לידה וילדה עם אופי, דואגת לאמא) בקיצור, היא עשתה את הטיפול המתאים, ואני צירפתי הרבה תפילות לס''ד והשינוי היה 180 מעלות אחרי... יומיים. זה היה הזוי!!!!
ההכנה לגן התחילה מהלילה... מחר את הולכת לגן, כיף לך בגן, את עושה עבודות ומשחקת וכו' וכו' ואמא מחכה לך בבית ואח''כ באה לקחת אותך כנ''ל בבוקר המון דברנו ועיבדנו.
וב''ה.
אוסיף ואומר. שעכשיו כשהיה סגר ממש פחדתי מה יהיה אח''כ... לאורך התקופה מדי פעם הזכרתי לה את הגן ואמרתי לה שהוא סגור וכשיפתח אנחנו נלך ויהיה לך כיף.
וכשנפתח התפללתי שילך בקלות לה ולי ולהפתעתי כשהלכנו ביום שני והגענו לרחוב של הגן היא פתחה בריצה מרוגשת שגרמה לי להוזיל 2 דמעות של התרגשות והודיה.
כן, גם על ה'זוטות' צריך הרבה תפילות של אמא
מאחלת לך שתמצאי את הסיבה ובעיקר את הפתרון הנכון והמתאים לביתך ושיהיה רגוע ושמח לשתיכן.
הרבה סיעתא דשמיא

וואהו! את לא מבינה כמה שאני מזדהה!!! קודם כל באמת לא ציינתי, אבל כשאני מגיעה למעון סוף יום היא נראית שמחה ושטוב לה (בכולופן לא נראה שרע לה).
גם אני אחרי לידה, את חושבת שזה קשור?
אולי אני אנסה את הכיוון הזה... אבל את יודעת לומר לי מה המטפלות האלה מזהות? היא תדע לומר לי נקודה מסוימת שרע לה...?
אשמח לשמוע למי פנית אם זה בסדר מבחינתך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
בדיוק
ולהגיד לאמא של הילדה שמרביצה לבת שלך שתקח בחשבון שהילדה שלה מרביצה לבת שלך והבת שלך חסרת אונים אז שתדאג לחנך ולהזהיר אותה אלא אם כן היא רוצה שאת תעשי את זה במקומה
ושאת לא מוכנה לחכות עם זה יום אחד!!!!!!!!!!
מדובר פה על ילדים במעון ז.א. לא יותר מגיל 3.5 גג.
מה תעשי לבת שמרביצה לבת שלך?
ומה תעשי אם תראי את הבת שלך שמרביצה למישהו אחר?
איך תזהירי ילדה בת שנתיים שאת לא מוכנה יותר שהיא תרביץ?
בגיל הזה זה עבודת חינוך שהיא עקבית, זה להגיד ולדבר ולהסביר כמה המעשה הוא לא נעים, ושהחברה עכשיו עצובה וכואב לה.

ילדה לא אמורה לבכות סתם בלי סיבה....אז את מבינה שמשהו קורה בגן
בתקופת ההסתגלות לגן ילדים בד"כ בוכים בגן
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אני חושבת שאת צריכה בעדינות לשתף את המנהלת של המעון
הן נמצאות המון בשטח בפרט בתחילת שנה
פשוט תספרי שהילדה חוזרת לכם עם מכות ומה אפשר לעשות
תתיעצי איתה הרבה,לא רק פעם אחת וללכת, אלא שהיא תזכור אותך ואת הבת שלך טוב טוב ותבוא לבדוק מה קורה
אולי דרך זה גננת קצת יותר תילחץ ותעזור
כמובן אני גם חושבת שתתקשרי באמצע היום ותשאלי מה המצב, ותתקשרי גם למזכירות ולהנהלה,פשוט תחפרי קצת עד שכולם יזכרו שאת דואגת
לבוא לבקר באמצע לדעתי יצער את הילדה אם היא תראה אותך היא תזכר בבית....
לי היו ספורי זוועות אמיתיים דוקא במטפלות של משפחתונים ולכן העברתי כבר כמה שנים למעון והייתי מאושרת!!!!
אני לא רוצה לבוא ולומר שבפעמים שניסיתי לפנות להנהלה בנושאים שונים הרגשתי שדיברתי לקיר. אני אישית מרגישה חוסר התענינות מצד ההנהלה (משהו שלא היה במעון שנים עברו...)
ולמה לא העברתי מעון? - זה באמת השיקול שלי עם התינוק החדש. כרגע הוא רשום שם אבל אני שוקלת להעביר אותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
צריך לפנות לאמא של הילד ולדבר איתה בתקיפות שאני לא מוכנה שהבן שלך יגע בת שלי !
אין כזה דבר !
ואם זה לא יטופל, אני אפנה לאן שצריך לפנות !!
2 דברים:
1. אני לא אחת 'עם פה' שתעיז לבוא עכשיו לאמהות ועוד אחת שאני לא מכירה 'ולחנך' אותה...
2. באמת נראה לך שזה יעניין אותה?
הטעות הגדולה שלי היתה ואני ממש מתחרטת על זה ששנה שעברה לא מחיתי בהנהלה שאותה ילדה קיבלה 'יחס מועדף' מהגננת שלה... חשבתי שאם אני אגיד את זה , זה ישמע שזה בא מקנאה או מה... :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
בתקופת ההסתגלות לגן ילדים בד"כ בוכים בגן
בגן, בדרך לגן, בהגעה לגן, לא ברגע הקימה.
מכירה מישהי שהיא סייעת בגן גילאי 4 ו-5 באחד בימים בקייטנה אחת הילדות הכי פעילות ושמחות בגן באה בוכה והאמא של הילדה ביקשה לשים לב שאלה מה קורה בגן וכו..
במהלך היום הצוות בגן ניסה לברר עם הילדה למה היא אמרה לאימא שלה שלא כיף לה בקייטנה. תשובת הילדה :כי הייתי צריכה להפסיק באמצע הסרט..
מה שכן זה גיל קטן מאוד תנסי להפעיל לחץ על ההנהלה של המעון לא על הגננת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #47
לפי הנכתב הסיבה היתה רגשית ולא אלימות כלפי הילדה
השאלה אם הפתרון של שלושת הממדים יתאים גם במקרים שיש אלימות?
אם יש ח''ו אלימות של צוות זה דבר אחד, לא נאריך בזה בתקווה שזה לא הענין כאן
אם את מדברת על מריבות של ילדים אז בואי, קודם כל לא נקרא לזה אלימות, זו הגדרה שפחות מתאימה לגיל הזה, אצל הקטנים או שזו תקשורת הדדית, מרביצים אחד לשני, בד''כ זה כך, בגיל של השנה וחצי שנתיים הרבה שומעים על 'ביסים' לא נעים אבל הם עוברים את זה כמובן שתפקיד הגננת להיות ערנית ולא לתת לזה לקרות.
כמובן שיש ילדים שיותר 'מדברים' עם הידיים ויש שפחות אבל בד''כ כולם לומדים ברמה כלשהי... אולי לא נעים אבל מציאות.
אני מקבלת ומבינה שיש מקרים קיצוניים או שילד לא יודע בכלל להחזיר עומד ונותן לכולם לעשות בו כטוב בעיניהם (ואז יש שיטה אגב שאומרת - תנו לילד ללמוד להחזיר) אני אישית מלמדת ללכת מזירת האש.
ויש את הקיצוני לצד השני שילד מרביץ בצורה מוגזמת כמו שתיארו לעיל. ואז תבינו, קודם כל שבכל גיל יש להסתכל על זה בעין אחרת ולטפל בצורה שונה, ספציפית בגיל הקטן זה בד''כ לא בעיות רגשיות וכו' לרוב זה ילד שלא מדבר טוב ולא מבטא את עצמו, תחשבו על זה, זה קשה!!!!! אני רוצה לומר משהו, אני יודע מה אני רוצה לומר ולא מצליח!!!!!! אז מה אני עושה? מה שאני יודע! מרביץ נוגס אבל בעצמה כי אני עצבני...... או שיש לילד בעיה תחושתית ואז גם זה דרך לפרוק......
אז בקיצור תבינו שילד שמרביץ הוא מסכן. ילד שמרביץ יש לו קושי ומעליו יש אמא שיודעת שיש לבן שלה קושי והיא אולי רוצה לעזור ולא יודעת איך, אולי היא עוזרת אבל זה תהליך ואולי זה ענין של זמן ולא בידיים שלה. אז מה? נבוא להתלונן לה?? להכפיל לה את הקושי שיהיה לה גם עגמת נפש???
צריכים להיות יצירתיים ומחושבים לפעול בצורה הנכונה. זה לא קל כל אמא רוצה רק בטובת הילד שלה ו'כאן ועכשיו' אבל תחשבו אם זה היה הפוך....
שה' יהיה בעזרינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
וואהו! את לא מבינה כמה שאני מזדהה!!! קודם כל באמת לא ציינתי, אבל כשאני מגיעה למעון סוף יום היא נראית שמחה ושטוב לה (בכולופן לא נראה שרע לה).
גם אני אחרי לידה, את חושבת שזה קשור?
אולי אני אנסה את הכיוון הזה... אבל את יודעת לומר לי מה המטפלות האלה מזהות? היא תדע לומר לי נקודה מסוימת שרע לה...?
אשמח לשמוע למי פנית אם זה בסדר מבחינתך.
אחרי לידה זה בהחלט נתון נוסף ומשמעותי מאד במיוחד לילד שמעל התינוק אך לא בהכרח.
מטפלת טובה אמורה לאבחן טוב ולעזור.
אבל הכי חשוב זה להאמין בטיפול ולתת את הצ'אנס ובאופן כללי לשדר לילד בטחון, כשאמא לא יציבה זה משדר לילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
בגן, בדרך לגן, בהגעה לגן, לא ברגע הקימה.
מכירה מישהי שהיא סייעת בגן גילאי 4 ו-5 באחד בימים בקייטנה אחת הילדות הכי פעילות ושמחות בגן באה בוכה והאמא של הילדה ביקשה לשים לב שאלה מה קורה בגן וכו..
במהלך היום הצוות בגן ניסה לברר עם הילדה למה היא אמרה לאימא שלה שלא כיף לה בקייטנה. תשובת הילדה :כי הייתי צריכה להפסיק באמצע הסרט..
מה שכן זה גיל קטן מאוד תנסי להפעיל לחץ על ההנהלה של המעון לא על הגננת.
בנוגע לייחס העודף לא חושבת שזה נעשה בכוונה לפעמים זו כימיה שנוצרת בין הגננת לבין אחד הילדים לא תמיד זה מכוון וכל עוד זה לא בא על חשבון שאר הילדים אין בזה בעיה.
בדיוק בגלל זה לא ניגשתי לפתוח את הנושא בזמנו. אני מבינה שיכול להיות חיבור בין גננת לילד ואין לי עם זה שום בעיה. הבעיה מתחילה שנותנים אהבה באופן יוצא דופן לילדה שמרביצה באופן סדיר!!
אם את רוצה יותר פירוט - אותה ילדה היתה הולכת עם הגננת שנה שעברה לכל מקום! גם אם היא רק היתה צריכה לקחת משהו מכיתה אחרת... עד כדי שהיתה לי שנה שעברה עוד ילדה במעון - יותר גדולה, ובהסרטות של היומולדת שלה (גיל 3) רואים את אותה ילדה ביחד עם הגננת שלה... (שהיתה אז כבת שנה גג שנה וחצי...) זה הגיוני דבר כזה?
לדעתי זה קצת מוגזם - גם לא 'להעניש' ילדה וגם לתת לה פרס.....?? לצאת לכל מקום עם הגננת...
מתנצלת אם זה נשמע קנאה או צרות עין. אבל זה ממש לא הכיוון!! אני רק חושבת על הבת שלי איזה תחושה זו שילדה שככה מרביצה - ולא פעם ולא פעמיים זוכה לכבוד מלכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
הבעיה מתחילה שנותנים אהבה באופן יוצא דופן לילדה שמרביצה באופן סדיר!!
אולי גם הגננת פחדה ממנה ומהמכות שלה :)
את חייבת לא להתבייש זה הבת שלך והמחויבות שלך היא לדאוג לה גם אם זה יעלה במאמץ מצידך להתגבר על הבושה
תחשבי שאת מביאה אותה כל יום למקום שכרגע לא טוב לה שם
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
בדיוק בגלל זה לא ניגשתי לפתוח את הנושא בזמנו. אני מבינה שיכול להיות חיבור בין גננת לילד ואין לי עם זה שום בעיה. הבעיה מתחילה שנותנים אהבה באופן יוצא דופן לילדה שמרביצה באופן סדיר!!
אם את רוצה יותר פירוט - אותה ילדה היתה הולכת עם הגננת שנה שעברה לכל מקום! גם אם היא רק היתה צריכה לקחת משהו מכיתה אחרת... עד כדי שהיתה לי שנה שעברה עוד ילדה במעון - יותר גדולה, ובהסרטות של היומולדת שלה (גיל 3) רואים את אותה ילדה ביחד עם הגננת שלה... (שהיתה אז כבת שנה גג שנה וחצי...) זה הגיוני דבר כזה?
לדעתי זה קצת מוגזם - גם לא 'להעניש' ילדה וגם לתת לה פרס.....?? לצאת לכל מקום עם הגננת...
מתנצלת אם זה נשמע קנאה או צרות עין. אבל זה ממש לא הכיוון!! אני רק חושבת על הבת שלי איזה תחושה זו שילדה שככה מרביצה - ולא פעם ולא פעמיים זוכה לכבוד מלכים.
זה ממש לא נשמע קנאה, ציינת שהגננת מפגינה כלפיה יחס יוצא דופן אז כתבתי את מה שכתבתי אבל זה כבר מוגזם ממש, מתנצלת אמחק את התגובה שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אז לפי מה שאני מבינה כאן בגדול - ההמצלה היא כרגע לא לשלוח אותה, נכון?
שאלה - יש טעם שאני אלך איתה באזור רבע לתשע למעון ויהיה איתה בפנים כמו שהמליצו כאן... ואס במידה והיא בוכה להחזיר אותה חזרה?
האמת שהבעיה שהיא לא מתחילה לבכות בגן, אלא עוד הרבה לפני זה...
(היום אפילו 'הגדילה לעשות' ועוד כשהייתי בשטח המעון - אחד הילדים הגיע לגן, והיא פשוט ניסתה לברוח והצליחה לצאת מהכיתה ל2 שניות...)
מה אני אומר, פשוט כותבת ובוכה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
אז לפי מה שאני מבינה כאן בגדול - ההמצלה היא כרגע לא לשלוח אותה, נכון?
שאלה - יש טעם שאני אלך איתה באזור רבע לתשע למעון ויהיה איתה בפנים כמו שהמליצו כאן... ואס במידה והיא בוכה להחזיר אותה חזרה?
האמת שהבעיה שהיא לא מתחילה לבכות בגן, אלא עוד הרבה לפני זה...
(היום אפילו 'הגדילה לעשות' ועוד כשהייתי בשטח המעון - אחד הילדים הגיע לגן, והיא פשוט ניסתה לברוח והצליחה לצאת מהכיתה ל2 שניות...)
מה אני אומר, פשוט כותבת ובוכה...
אם יש לך אפשרות לתצפת כשהיא חושבת שאת לא שם יש טעם. ברגע שתהיי לידה היא לא תשחרר אותך ותלך לשחק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אם יש לך אפשרות לתצפת כשהיא חושבת שאת לא שם יש טעם. ברגע שתהיי לידה היא לא תשחרר אותך ותלך לשחק.
אין לי כ"כ אפשרות. אלא א"כ אני מבקשת מהמנהלת שיושבת במעון 'לתצפת' במצלמות... (רק משום יש לי תחושה שיהיה סירוב...)
אגב, זה גם מה שאמרו לי - לבקש לראות מצלמות. אבל שוב אני חושבת על הגננת... היא כנראה תחשוב שאני 'חושדת' בה
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
אין לי כ"כ אפשרות. אלא א"כ אני מבקשת מהמנהלת שיושבת במעון 'לתצפת' במצלמות... (רק משום יש לי תחושה שיהיה סירוב...)
אגב, זה גם מה שאמרו לי - לבקש לראות מצלמות. אבל שוב אני חושבת על הגננת... היא כנראה תחשוב שאני 'חושדת' בה
לא מהגננת מההנהלה שמעליה, זה לא הרשאה שהיא יכולה להביא לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אני לא רוצה לבוא ולומר שבפעמים שניסיתי לפנות להנהלה בנושאים שונים הרגשתי שדיברתי לקיר. אני אישית מרגישה חוסר התענינות מצד ההנהלה (משהו שלא היה במעון שנים עברו...)
ולמה לא העברתי מעון? - זה באמת השיקול שלי עם התינוק החדש. כרגע הוא רשום שם אבל אני שוקלת להעביר אותו.
זה לא אמור להיות שההנהלה לא משיבה להורים
אגב אולי היא מרביצה לוד ילדים??? תבררי!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה