נכתב ע"י אניתי;n5069654:
תראו, אין לי מושג בהשקפה הנכונה והאינבדואלית.....
אבל זה מצא חן בעיניי כי אני חושבת שאשה שמתחילה לחשוב ככה, פחות דורשת ופחות מתאכזבת. וזאת גם נקודה חשובה בשלום הבית.
זה היה נראה לי כיוון יפה כשהקשבתי לזה....
בכל מקרה לא הצלחתי להגיע לשאר ההרצאות שלה, הייתי מאוד בהתחלה , אך היה נראה לי עם ראש מאוד ישר.....
אני לא חושבת שלהביא את האשה לנקודה שבה היא פחות דורשת או מצפה, זו נקודה חיובית.
גישה של ׳אבל אני כאן בשבילו, למה בכלל אני מצפה ממנו׳ נשמעת לי גרועה ביותר.
אדרבא- בדור הזה המון נשים טועות בכך. חושבות שתפקידן לגמד את עצמן, למחוק את עצמן, לא לרצות, לא לבקש, לא להביע- וכך הן נשים טובות ומסורות.
זו טעות כואבת. ואפשר לקרא דברים הפוכים לחלוטין בספר אהל רחל. מחיקת העצמי לא יכולה להיות חיובית לעולם.
דברי הרבנית ולדמן כנראה נועדו לנשים שמבינות שהעובדה שאני כאן לסייע לבעלי, היא זו שממליכה אותי ומגדלת אותי. היא זו שהופכת אותי לראויה לכל כבוד ויקר. דבריה כוונו לרומם את הנשים ולמלא אותן שמחה בשליחותן , וחשק לסייע ולקדם את בעלן יותר ויותר, ועל כך תפארתן.
דבריה לא כוונו לנשים שתסקנה שהן כאן רק בשבילו והוא לא כאן בשבילן ולכן אל להן לדרוש, לצפות, לקוות ולהתאכזב.
ודבר אחרון, בלי שום קשר לרבנית או לדבריה,
עיצה זוגית שכוללת הנמכת ציפיות לצורך צמצום אכזבות היא שגויה ולצערי מופיעה כאן בפורום לעיתים קרובות מדי (ושמתי לב שלרב מפי נשות מגזר מסוים).
העיצה הנכונה היא- אם לא הבעת את עצמך ואת רצונותייך, את עלולה להתאכזב כי בעלך אינו קורא מחשבות ולא תמיד יודע למה את מצפה. אבל מי שרוצה לקדם את הזוגיות- ההדדית- עליה ללמוד להביע את רצונותיה. לאמר לבעלה ׳קשה לי כשאתה עושה כך׳ , ׳התאכזבתי כשלא אמרת לי כך׳ , ׳הייתי שמחה אם היית מגיב באופן כזה׳ וכו׳. מי שלא עושה כך, לא רק שאינה צדקנית מסוגפת, אלא שהיא הורסת את חיי הזוגיות של שניהם.
הבעל כל כך רוצה שיהיה לאשתו טוב- ולפעמים הוא לא יודע כיצד. זה טבעי ונורמלי. הוא כל כך שמח כשאשתו אוזרת עוז ואומרת לו בפירוש ולא בצורה מעורפלת (שנשים בטוחות שזו רחל בתך הקטנה בזמן שהבעל עדין לא יודע אם מדברים על מזג האוויר או על סעודות ליל שבת) מה היא רוצה- וכך הוא יכול לדייק היטב לשביעות רצונה.
על האשה להלחם ולהתגבר על היצר הטבעי שלה לשתוק, להבליג ולהחניק צרכים. עליה לפתח הרגלים של ביטוי והבהרה.
אין צורך לומר, אבל יש אנשים שמפתיעים אותי כל פעם מחדש עם כשרונם להציא דברים מהקשרם, ולכן אסייג ואומר-
אם הבעל לא רוצה לעשות טוב לאשתו, אנחנו מדברים על בעל יוצא דופן שצריך עזרה וטיפול. הבעלים של רובכן רוצים בטובתכן מאד מאד מאד.
אל לה לאשה לבא בתביעה, באמירות פוגעות, חצופות , מזלזלות ושאר מרעין בישין. ודאי שהכל צריך להעשות בנעם, בדרך שבה קל לבעל לקבל, בזמן נכון ומתאים, באופן מכבד, מעריך, מוקיר ומכיר בטובה. אחרת הבעל עשוי לשכוח כמה הוא רוצה בטובת אשתו ולזכור יותר כמה הוא רוצה שהיא תשתוק כבר ותתן לו ללכת לישון.