השפלה של ילד בגן

מצב
הנושא נעול.
אני אם יש בעיה
פונה ישר למלמד

היה מלמד שמשך לילד שלי בחולצה
התקשרתי יפה בערב ואמרתי שהילד הרגיש אם זה ממש רע
והוא לקח לתשומת ליבו..
ואם המלמד לא מבין מה שמדברים אליו? כמו המקרה פה..
עזבי, בסיפור פה לא נראה שיש עם מי לדבר
ואת מגיבה על מלמד/איש מקצוע.. או על חינוך שלנו כהורים.

לא זו הנקודה פה!!
 
רוצים עוד סיפור הזוי? קבלו!

ראינו מודעה בשכונה על התארגנות הורים בשכונה להקמת מעון קטן פרטי. חשבנו שזה יהיה הכי מיוחד כי הם בטח יביאו את המטפלת הכי מיוחדת כי סוף סוף התינוקות שלהם עצמם יהיו שם. תכלס הביאו לשם צעירונת ומבחינתנו היה נראה הכל בסדר.

אך יום אחר יום כשבאתי לקחת אותו שמתי לב שפניו שטופות דמע ונראה מותש ועייף באופן לא רגיל.

ויום אחד גיליתי הכל. מצאתי אותו בוכה תמרורים. והנה אני מגלה שהמטרנה החדשה שהבאתי לה בבוקר באריזה סגורה נשארה סגורה כמו שהיא. שאלתי אותה המומה האם לא הבאת לו לאכול? היא ענתה לי לא ידעתי שהוא צריך. אמרתי לה התינוק צורח לך מבכי ואת לא מבינה שהוא אולי רעב? היא ענתה לי מצטערת אין לי מושג בתינוקים אני כלה צעירה וגם לא היו לי אחים צעירים ממני. אמרתי לה מזועזעת אז מה את עושה פה? אז היא ענתה לי שהיא התריעה זאת באוזני המארגנות של המעון שאין לה שום מושג אך למרות הכל הן לא נמנעו מלהעסיק אותה כמטפלת יחידה האחראית לחמישה תינוקות אומללים שכאמור ביניהם התינוקות שלהן עצמן. פשוט התאכזרו על שארי בשרן!!! בהתנהגותן כבנות יענה במודעות ברורה.
 
את ראית את זה?
אני לא !
ואני עדיין לא מאמינה לסיפור כולו

אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

את לא חייבת להאמין, ואני לא חייבת לשכנע אותך. נכון?

העיקר שאני יודעת מה קרה, לצערי.
מספיק לי לראות לידי את חבילת תחתוני הטיטול שקניתי היום (כבר חבילה שניה...) כי גנזתי בחזרה את כל התחתונים הרגילים. חבל עליהם. אני זורקת זוג כל יום.
 
@סתם
אני מודה ומתוודה. צועקת לפעמים על הילדים.
לעיתים נדירות נותנת סטירה.
לעיתים עוד יותר נדירות, מוציאה מהבית לדקה שתיים.
אבל אף פעם לא סובבתי אוזן לילד שלי. אף פעם.
וכשהייתי מורה, מעולם לא הרמתי קול על ילדה, והיו פעמיים בלבד שהוצאתי ילדה מהכיתה.
איך את משווה סטירה מאמא לסיבוב באוזן, איך את משווה בין מה שמותר או אסור לאמא למה שמותר או אסור למורה ובטח לגננת?!
זה לא הוכחה.
כיון שאת מגדירה כאן מה בסדר ומה לא.
אולי להכות יותר חמור מסיבוב באוזן?
רק אמת אבסולטית ואוביקטיבית יכולה להגדיר לנו.
והיא התורה הקדושה.
 
וואו וואו וואו, איזו ארטילריה כבדה.
הייתי מציעה לך לשתות כוס תה ולהרגע, ואז לקרוא שוב את מה שכתבתי.
סטירה על הפנים? על הפנים? מאיפה השגת את זה?
מדובר על סטירה חלשה על היד שניתנת כדי להראות לילד שהוא עבר את הגבול .
להוציא מהבית, נסגר איתי שהילד מקבל מסר מודע מאוד, שבבית הזה לא.... ולכן הוא יוצא החוצה עד שהוא מרגיש שזה עבר לו.
המקום החמים שנותן לו מחסה ועזרה ומגן ווהכלה ואהבה נשאר יציב להפליא.
לעומת זאת, אסור אף פעם, אבל אף פעם שתקרה לך כזו פשלה נוראית, לצוות על ילד להסתגר בעצמו בחדרו???!!!
החדר החמים והנעים שאמור לתת לו חום וביתיות הופך לבית סוהר? מהר תקחי אותו לפסיכולוגית, אבל מהר!!
להוציא מהבית זה הרעיון הכי גרוע אבר. היו לי שכנים שההורים שלהם היו מוציאים אותם מהבית, וכל הזמן היינו שומעים את הדפיקות הנואשות שלהם על הדלת והיללות. בתור ילדה, זה לא הרגיש לי נכון בכלל. זה עדיין לא מרגיש לי נכון. אני גדלתי מחונכת להפליא ומעולם לא גרשו אותי מהבית אפילו לדקה.
חדר- רעיון יותר טוב.
 
עוד לא ראיתי את הקשר בין מה שאתן מרשות לעצמכן להעניק לילד שלכן (סטירה, סיבוב באוזן, כיבוי סיגריה, לא משנה מה... :) )לבין מה שמותר לגננת לעשות.

אין לה שום, אבל שום, סמכות לגעת בקצה ציפורנו של ילדי.

ואבוי למי שהיתה מעיזה לגעת לי בילד.

גננות שומעות? ראו הוזהרתן!

(וואו יצאתי מאפיונרית...:p)
 
אבל ..מותר לגננת לגעת בילד , כאילו מה? אולי גם אסור לשים בפינה ?? אולי גם אסור לתת עונש

@סתם
לידיעתך, מבחינה חוקית, עד כמה שידוע לי, אסור לגננת לגעת בילד (כלומר הכאה או הרבצה או סיבוב באוזן וכו'.) ואפשר לתבוע אותה על זה.
ואני מכירה גננות ששואלות את הילד\ילדה אפילו לפני שמחבקות אותו, אם אפשר לחבק אותו.
 
@סתם
לידיעתך, מבחינה חוקית, עד כמה שידוע לי, אסור לגננת לגעת בילד (כלומר הכאה או הרבצה או סיבוב באוזן וכו'.) ואפשר לתבוע אותה על זה.
ואני מכירה גננות ששואלות את הילד\ילדה אפילו לפני שמחבקות אותו, אם אפשר לחבק אותו.
עצוב איך יגדלו הילדים של הדור הבא
דור פלסטיק - אסור יהיה בכלל לגעת בהם
ההורים יעמדו ברחוב ממול והמורים מאחורי המסכים...

רבותי הלכתם רחוק....

לא כל בעיה נגרמת ממוסד לימודים
יש גם בית מאחור...והורים ושכנים
זה מה שאמרתי הלוואי שכל הבתים דנן שלמים ומושלמים בהכל!

תחשבו על זה
 
זה דווקא רעיון מבריק!
אני אפגע במי שאני רוצה, אלך עם חרב לשון דוקרת.
ואם משהי תפגע - אצטט לה
עצוב איך יגדלו הילדים של הדור הבא
דור פלסטיק - אסור יהיה בכלל לגעת בהם
ההורים יעמדו ברחוב ממול והמורים מאחורי המסכים...
בתמימות תהומית!
 
קרובת משפחה שלי עודכנה מבנה כי המלמד שכבר פקיע שמיה לרעה "כמרביץ" תורה בזאטוטים באמצעות פליקים כואבים החליט שהגיע תורו של בנה. האבסורד הגדול שהוא היה גם החונך הפרטי של בנה בשעות אחר הלימודים.

באותו יום כשסיים ללמד בשיעור פרטי את בנה היא ניגשה אל המלמד והבהירה לו שאצלה זה לא יהיה לגיטימי שבנה יחטוף ממנו מידי פעם פליקים.

הלה נהיה אדום ובשיא חוצפתו שאל אותה: האם את עצמך מעולם לא הרמת עליו יד?

היא לא התבלבלה והשיבה לו מבט חמור וממוקד אל תוך אישוניו וסיננה לעברו בלחש נחוש: כשתרעיף חום ואהבה כמו שאני מרעיפה על בני באופן אישי כל יום וכל שעה אז תדבר איתי האם אתה משתווה אלי כלפי הילד לזכות ולחובה...

הלה נאלם דום. ומדובר על אחד שיש לו פה גדול גדול ומעולם איש לא הצליח לסתום את פיו..
 
כמה ילדים יש לך?
בנים או בנות

האם את תמיד מבצעת את מה שהרמב"ם אומר? תמיד?
גם כשהיית בכיתה של 27 בנים?
מי אמר לך שהיא מרביצה מכעס? לי ברור שזה מחינוך 80%
היית בלב שלה? היא כזאת רעה?את אישית מכירה את הגננת של הילד של שביעית??
אני לא מאמינה עד שאשמע את הצד השני.נקודה!
את גם מאד רוצה שהגננת תאמין לכל מה שהילד מספר מהבית.

אני לא חושבת שהמקרה דנן לא קיצוני ויכול לעבור לסדר היום....

אבל שתקום אמא אחת מכאן ותאמר שמעולם לא צעקה על הבן שלה ומעולם היא לא נגעה בילד

אם יש משהי לא הייתי מצדיעה לה לגמרי....
"חונך שבטו שונא בנו"...

אולי הילד בעייתי ואולי מתנהג שלא קשורה ? מה את מצפה שהיא תרביץ מכות לילד ? תוציא אותו החוצה, תשפוך עליו מילות שלא עולות על שפתיים חרדיות...
מערכת החינוך כיום מאד מוגבלת במיוחד בנים ואין להם באמת יכולת להרביץ לילד ואסור שזה יקרה
אבל ..מותר לגננת לגעת בילד , כאילו מה? אולי גם אסור לשים בפינה ?? אולי גם אסור לתת עונש

יש לך פתרון אחר מעשי? מוזמנת להציע...וליישם אותו


כאילו בחינוך החילוני יוצא שם ילדים מחונכים הפלא ופלא
את כנראה לא שומעת ולא רואה חדשות שלהם...

הציבור החרדי מוכיח באלפי תלמידיו!!! את החינוך כמו שצריך!
שתגדלי תביני...

אבל כן צריך לשים עין ולבדוק ולא לבדוק את הגננת בעשרים וחמש עיניים גם היא בנא !
תנו בהם אמון! או שתשמרו על הילדים בבית - הכי טוב לכם - לרוגע לא בטוח לילד!
צריך לתת אמון בגננת,אבל...צריך עוד יותר לתת הגנה לילד!!
ולא עוזר העלמת עין במקרה כזה של סיבוב באוזן(אמא'לה!!!!!) בטענה של "גם אנחנו כהורים מרביצים" וזה אגב דבר שלא אמור להיות,ואם הורה מרביץ הוא ידע לפייס את הילד שלו כי הוא מכיר אותו ונמצא איתו,ולא כך הגננת או הרבה שנגמר היום וביי ביי
 
אני קוראת את האשכול הזה ומזועזעת פעמיים.
אחד על הסיטואציה הלא נעימה והמביכה מאד שעבר הילד.
זה מקרה שאכן אסור לעבור בשקט ולהמשיך את סדר היום.
הגננת בין אם היא תמשיך או לא, ואיך יהיה יעודה בחיים. היא חייבת להיות מודעת שזה הנהגה לא ראויה עם ילדים.

אבל מה שזעזע אותי ואעיז לומר - זעזע יותר
זה השפיטה הקולקטיבית שנעשתה כאן.
רצח אופי מובהק.

לא יודעת. מרגיש לי בתור יהודיה מאד לא נח.
נכון שזה אנונימי ונכון שאף אחת לא מכירה.
אבל בכל זאת.
רק חשבתי לעצמי אם אני הייתי הסייעת בעצמי. אני נחרדת למחשבה אם כל התארים והפסקי דין שהכתירו כאן היו מגיעים לפתחי.
לעניות דעתי הם לא נכונים ולא מוסריים על פי היהדות.

אין ספק שהסייעת טעתה. טעות חמורה.זה הנהגה שלא ראויה לקרות לילד בשום צורה. גם לא אם זה הילד שלך.
במידה והיתה כאן אי איזה מחשבה של השפלה במכלול הסיטואציה.זה חמור פי כמה. אבל עד להענשה קולקטיבית. לקריאה להעמדה לעמוד הקלון-
לא הגזמנו?!
(אגב הרבה מטפלים ויועצים טוענים שטראומות והשלכות של מעשים משפילים/מביכים וכדו הם לא בהכרח תלוי המעשה עצמו אלא תגובת הסובב הרלוונטי במומנטום הזמן הקרוב למעשה. לכן כל הסובב אחר כך זה פחות משנה לילד עצמו-
מה יגידו לגננת/סיעת? מה יהיה איתה?
הילד יישא את החוויה אך ורק מהתגובות שהגיעו אליו.. )


ואם היא טעתה. היא יצאה מגדר בנאדם?
מגדר עמך?!


הגו בעצמכם אם פותחת האשכול היתה מיישמת את כל ה"עיצות" שנתנו לה כאן.

היינו רוצים להיות שם במקום הזה?

אני מצטערת שאני לא שותפה לחגיגה הזו. הלב האימהי רותח ורוצה לקום לפעולה כשהוא שומע כך.
ואל תחשדו בי שאני לא אמא ולא מבינה..
צעירה מידי וכו וכו.. כי להזדהות זה קל לי מאד ומסעיר אותי לא פחות.

ולמעשה?
דווקא כשאני חושבת מה הייתי רוצה באמת לילד שלי. אז הייתי לא עושה מה שמייעצים כאן אלא מתייעצת עם דעת תורה ואנשי חינוך.
כי מה שנאמר כאן חוץ מכמה הודעות מיושבות ומשוקללות הוא בעיקר רגש מבעבע ולא מרוסן.

@שביעית אני מצדיעה לך שאת פועלת בישוב הדעת ולא מתוך רתיחה.
אופי נעים זה מתנה שכדאי לשמר.

ושתיראי רק נחת ובריאות מהילד.
 
נערך לאחרונה ב:
אני קוראת את האשכול הזה ומזועזעת פעמיים.
אחד על הסיטואציה הלא נעימה והמביכה מאד שעבר הילד.
זה מקרה שאכן אסור לעבור בשקט ולהמשיך את סדר היום.
הגננת בין אם היא תמשיך או לא, ואיך יהיה יעודה בחיים. היא חייבת להיות מודעת שזה הנהגה לא ראויה עם ילדים.

אבל מה שזעזע אותי ואעיז לומר - זעזע יותר
זה השפיטה הקולקטיבית שנעשתה כאן.
רצח אופי מובהק.

לא יודעת. מרגיש לי בתור יהודיה מאד לא נח.
נכון שזה אנונימי ונכון שאף אחת לא מכירה.
אבל בכל זאת.
רק חשבתי לעצמי אם אני הייתי הסייעת בעצמי. אני נחרדת למחשבה אם כל התארים והפסקי דין שהכתירו כאן היו מגיעים לפתחי.
לעניות דעתי הם לא נכונים ולא מוסריים על פי היהדות.

אין ספק שהסייעת טעתה. טעות חמורה.זה הנהגה שלא ראויה לקרות לילד בשום צורה. גם לא אם זה הילד שלך.
במידה והיתה כאן אי איזה מחשבה של השפלה במכלול הסיטואציה.זה חמור פי כמה. אבל עד להענשה קולקטיבית. לקריאה להעמדה לעמוד הקלון-
לא הגזמנו?!
(אגב הרבה מטפלים ויועצים טוענים שטראומות והשלכות של מעשים משפילים/מביכים וכדו הם לא בהכרח תלוי המעשה עצמו אלא תגובת הסובב הרלוונטי במומנטום הזמן הקרוב למעשה. לכן כל הסובב אחר כך זה פחות משנה לילד עצמו-
מה יגידו לגננת/סיעת? מה יהיה איתה?
הילד יישא את החוויה אך ורק מהתגובות שהגיעו אליו.. )


ואם היא טעתה. היא יצאה מגדר בנאדם?
מגדר עמך?!


הגו בעצמכם אם פותחת האשכול היתה מיישמת את כל ה"עיצות" שנתנו לה כאן.

היינו רוצים להיות שם במקום הזה?

אני מצטערת שאני לא שותפה לחגיגה הזו. הלב האימהי רותח ורוצה לקום לפעולה כשהוא שומע כך.
ואל תחשדו בי שאני לא אמא ולא מבינה..
צעירה מידי וכו וכו.. כי להזדהות זה קל לי מאד ומסעיר אותי לא פחות.

ולמעשה?
דווקא כשאני חושבת מה הייתי רוצה באמת לילד שלי. אז הייתי לא עושה מה שמייעצים כאן אלא מתייעצת עם דעת תורה ואנשי חינוך.
כי מה שנאמר כאן חוץ מכמה הודעות מיושבות ומשוקללות הוא בעיקר רגש מבעבע ולא מרוסן.

@שביעית אני מצדיעה לך שאת פועלת בישוב הדעת ולא מתוך רתיחה.
אופי נעים זה מתנה שכדאי לשמר.

ושתיראי רק נחת ובריאות מהילד.
זו קריאת תיגר.
אהבתי מאד.
אבל אף אחד לא עשה רצח אופי.
שמענו מקרה - הזדעזענו. לא מהסייעת - ממנה כרגע לא אכפת לנו ולא במובן השלילי..., לא היא הנושא כרגע.
הילד שלי - ושלך הוא הנושא.
ואם יבוא אדם זר ברחוב ויתן לילד שלך צביטה - לא תדעי מי הבנ"א, אבל מאד תכעסי עליו.
אותה הסתכלות לסייעת ולדומות לה (שב"ה אין הרבה).
אף אחד לא יודע מי היא חוץ משבחיעית, כולנו מאחלים לה את כל הטוב שבעולם, המון הצלחה ופרנסה ברווח.
ועם זאת - לא סותר שמגנים באופן נחרץ את התנהגותה על מנת שדברים כאלה לא ישנו.
ואם אמא אחת תקום באומץ - כדי להגן יותר טוב על הבן שלה (ללא רק בנושא גננת וכו') - שווה כל האשכול הזה!
 
נערך לאחרונה ב:
אני עוקבת אחרי האשכול הזה בשתיקה כואבת
החלטתי לכתוב ממבט של אמא כואבת - ולא כועסת.

@שביעית אני מבינה את הפחד שלך לפנות לגורמים אחרים שמא יתנכלו לילד שלך
אבל לדעתי נזק יותר ממה שקרה - לא יכול להיות יותר.
וכדאי בצורה מכובדת לפנות למי שמעליה ולספר את כל התמונה כולה.
ואם את יכולה לצרף עוד הורים אליך - זה יהיה מעולה, כך שיקחו את הדברים ויעשו איתם משהו.

ברב המקרים - אמא שמתלוננת ורואים שהיא יודעת מה קורה עם הילד שלה - ואכפת לה - לדעתי המחנכים נזהרים בילדיהם.

אין כאן מקום להתחשבות במיוחד לאחר שדיברת איתה וביררת את הענין.
אני חושבת שגם במקומות שלנו הורים צריכים לדבר ולא לפחוד מההנהלה על צעד ושעל.

בהצלחה ורק נחת.
 
שביעית יקרה אחרי סיפורים כאלו מודה שהייית פוחדת לשלוח את הילד שלי לגן.
אמנם די בטוחה שהייתי שולחת בדיוק כמוך, אך בלב כבד מאוד.
אני מממאאאוווד מבינה אותך שלא נעים לך ואת מרגישה מתקפלת מול חיוכה של הגננת, גם אני מסתבר הייתי כך, אבל רק מזכירה לך שיש הרבה צבועים, ועד שלא נוכחתי בסיפורים הזויייים - התקשיתי להאמין, הכי נח לנו לאמר - מה, היא בסדרר, היא בנ"א טוב בד"כ. אני לא באה להפיל על הגננת שהיא בנ"א רע, רק קחי לתשובמת ליבך. גם האנשים שעושים את הדברים הכי גרועים (שלא לציטוט כאן) יודעים לפני זה להתלקק לבנ"א שניייים. ולשחק אותה חברים הכי טובים.
להוציא מהבית זה הרעיון הכי גרוע אבר. היו לי שכנים שההורים שלהם היו מוציאים אותם מהבית, וכל הזמן היינו שומעים את הדפיקות הנואשות שלהם על הדלת והיללות. בתור ילדה, זה לא הרגיש לי נכון בכלל. זה עדיין לא מרגיש לי נכון. אני גדלתי מחונכת להפליא ומעולם לא גרשו אותי מהבית אפילו לדקה.
חדר- רעיון יותר טוב.
מסכימה איתך מאוד! מהצד שחווה את זה על בשרו.
באיזשהו שלב של ההתבגרות כשהמנהלת של התיכון השאירה בנות מחוץ לשער הנעול קלטתי באיחור די משמעותי כמה נזק יכל להיגרם ולו מסיפור אחד!!! לבת אחת שנשארה מאחור. אם מישהו קצת - - - היה עובר שם בדיוק והיא לבד.
אז הוצאה מהגן (בפרט שאת כותבת שזה לא בניין, אלא מקום מבודד) לא בא בחשבון!!! זו סכנה!
ואם הילד ילך לכביש וידרס?! יש לה אחריות על זה?
קרובת משפחה שלי עודכנה מבנה כי המלמד שכבר פקיע שמיה לרעה "כמרביץ" תורה בזאטוטים באמצעות פליקים כואבים החליט שהגיע תורו של בנה. האבסורד הגדול שהוא היה גם החונך הפרטי של בנה בשעות אחר הלימודים.

באותו יום כשסיים ללמד בשיעור פרטי את בנה היא ניגשה אל המלמד והבהירה לו שאצלה זה לא יהיה לגיטימי שבנה יחטוף ממנו מידי פעם פליקים.

הלה נהיה אדום ובשיא חוצפתו שאל אותה: האם את עצמך מעולם לא הרמת עליו יד?

היא לא התבלבלה והשיבה לו מבט חמור וממוקד אל תוך אישוניו וסיננה לעברו בלחש נחוש: כשתרעיף חום ואהבה כמו שאני מרעיפה על בני באופן אישי כל יום וכל שעה אז תדבר איתי האם אתה משתווה אלי כלפי הילד לזכות ולחובה...

הלה נאלם דום. ומדובר על אחד שיש לו פה גדול גדול ומעולם איש לא הצליח לסתום את פיו..
חחחזזזקק! כל כך נכון מה שהיא אמרה!! כל כך!!
אני ממש מרגישה גאה בה על האומץ למרות שאיני מכירה אותה.

ולכל אלו שכתבו לא להאמין או מה - ילד שטוב לו ושמח בגן - לא יהיה לו עניין להמציא סיפורים לא נחמדים על הגננת. ממש לא. ואם זה משהו שחזר על עצמו מכמה ילדים - בוודאי שזה נכון.
ולא, אננחנו לא דור של.... פשוט יש מדי הרבה סיפורים ואנשים הזויים סעולם הזה. שצריך להיזהר.
וכל כך נכון שבציבור האחר הכל אחרת (לטוב ולרע. במקרה הזה לא היה עובר בשתיקה בכלל.).
אבל להזכיר למי שכתבה (לא זוכרת מי) שלגננת אסור ע"פ חוק לגעת בילד ושם היו מביאים אותה למשפט, אז שם גם הרבה הורים מובאים לכלא כי נגעו בילדים שלהם... (שם זה לא בא מחינוך... אבל גם אצלינו בציבור לא תמיד. עצוב כל הנושא הזה.)
 
סתם יקרה יש הבדל גדול מאוד בין ילדים שעושים דברים כאלו לבין מבוגרים וכאלו שיש להם סמכות על הילדים. וכנ"ל הבדל גדול בין אמא שעושה משהו לבין מלמד או גננת או מורה שעושים משהו.
מבכימה איתך לגבי חלק מהדברים, אבל חלק ממש לא.
מעניין אם היה קורה לבן שלך סיפור כזה היית שותקת?!
 
האמת שדברתי איתה היום.
אמרתי שהילד סיפר שמשכו לו באוזן בגן. הוא לא אמר לי מי, וזה יכול להיות אחת הסייעות, המחליפות או אחד הילדים. בקשתי שתשים עין. אמרתי לה בנחמדות שאני יודעת שיש גני חיידר שזו שיטה מקובלת שם למשוך באוזניים, לשים מי פה וכו' אבל עלי זה בשום פנים ואופן לא מקובל ושלא יגעו לי בילד.

היא שאלה אם הוא אמר שהיא עשתה את זה, אמרתי לה שוב שהוא לא אמר לי מי אלא סיפר שזה קורה בגן. היא התנצלה ואמרה שיש כמה ילדים שלא שומעים בקולה אז היא נוגעת להם באוזן ואומרת: 'אני מזכירה לך שיש לך אוזניים!' אבל כמובן זה לא משיכה ובטח לא לילד שלי, שהוא באמת טאטל'ה [ככה כותבים?].

זה היה נשמע אמין, והגננת הזו היא באמת בסדר. מצד שני, בנ''א תמיד מפחיתים ממה שעשו. כך שאם היא היתה רק נוגעת - היא היתה אומרת שמה פתאום, היא לא נגעה.
אם היא מודה שהיא נגעה באוזניים, אולי זה באמת היה קצת יותר מנגיעה. לא יודעת.

בכל אופן, אני יודעת שעוד כמה אימהות בדרך להגיד לה על זה משהו, כך שאם זה באמת היה משיכות אוזניים - אני מאמינה שזה ייפסק מיד.

אגב, אני מקווה שאין לה גישה לפרוג, כי אז אכלתי אותה. היא תזהה מיד....
אם אתן מדברות עם גננת ושומעות ממנה משהו שמזכיר את הסיפורים באשכול הזה, פליז, אל תגידו לה מילה...
 
הגננת של הבן שלך משקרת. היא מושכת לילדים באזניים, שמה להם מי פה חריפים בפה, ומי יודע מה עוד. לשקר בצורה כזאת זה בדיוק הדפוס.
זה גם מה שאני הייתי עושה אם הייתי צריכה לשקר לגבי דבר כזה, ולא היה לי מצפון, יראת שמיים או פחד להיתפס בסופו של דבר.
מה היא עושה? דבר פשוט. כשאת מעמתת אותה עם האמת- היא זורקת לך עצם קטנה כדי שתרגעי. מגלה חלק מהאמת: "נוגעת לו באזניים", כדי לא לצאת שקרנית, כי הרי הילדים דיברו. מצד שני, היא מנקה את עצמה. רק נוגעת ומזכירה להם, זה הכל.
אצל רוב השקרנים זה עובד מעולה.
לא כאן. בגלל שאנחנו כאן. (דרמטי הא.) סתם סתם. בגלל שיש מדי הרבה ילדים שטוענים אותו דבר.

הייתי מנחשת ואפילו מהמרת שהיא אכן עשתה יותר ממה שהיא אמרה. ואם היא שקרה פעם אחת, אין לך שום ערובה שזה לא יקרה שוב. ולא יקרה לגבי דברים אחרים. ואם היא מרגישה שההורים חושדים בה, יכול להיות שזה יקרה לגבי הרבה יותר דברים אחרים.

זהו סיימתי את פרק החשדות שלי להיום. אני אדם חשדן, אז קחי 70 אחוז ממה שאמרתי, תערבבי אותם עם 100 אחוזים אובייקטיביות שיש לי, יוצא פחות או יותר משכנע.

בהצלחה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יש לנו ילד מיוחד כחלק משלל בעיותיו אין הבנה תקשורת דיבור והליכה ועוד דברים...
כואב לי מאד לכתוב את זה אבל קשה מאד לצאת איתו מהבית כי המבטים לא יורדים ממנו העצות לא מפסיקות הוא לומד במסגרת מותאמת כמובן ומקבל את כל הטיפולים הנצרכים להתקדמות שלו אז איך אפשר לסבול את האמירות של נשים בגינה מה הוא עדיין לא הולך? למה הוא לא מדבר? את מטפלת בכל הבעיות שלו אולי תלכי איתו לפזיותרפיה (תאמינו לי שפזיותרפיה אנחנו רצים איתו פעמיים בשבוע לפרטי ומקבל עוד פעמיים בשבוע בגן) אולי לאוסטופת אולי ואולי ואולי ונגמר לי החשק לצאת אתו אפילו רק בשביל לזרוק פח או רק לרופא (כי כל שני וחמישי הוא חולה( וכמובן למה הוא בוכה(כן הוא יכול לבכות ימים שלמים ולא אין צורך לנסות לעזור )
חברות/שכנות/סקרניות וכו' יקרות:
*אל תשפטו
*אל תעצרו אותי ברחוב ותגידו לי איזה מתוק איזה חמוד ויפה אם לא הייתם עוצרים אמא לילד רגיל
*ראיתם אמא לילד מיוחד? מגיע לה כתר היא מגדלת נשמה גבוהה ואם יש לה ילד כזה היא נבחרה לא כי היא בעייתית כי היא מובחרת
*אל תתערבו
*אל תצקצקו(אני לא חרשת ב"ה)
*אל תפזלו
כואב לי מאד להעלות את הנושא אבל באו מים עד נפש אני כמה שבועות לא מצליחה לצאת מהבית אחרי הצהריים אתו וזה לא מגיע לו הוא כ"כ אוהב טיולים בחוץ ומאד נרגע מהם
אנא קצת מחשבה לפני הרצון "לעזור" לנו
אמא לילד מיוחד
אולי גם אתם חוויתם חוויה דומה?
ככה זה בכל מקום?

הבן שלי בכיתה א', ילד חמד,
בגן חיידר הבנתי שיש פער ושהוא רכרוכי ולא בשל. לא קיבלתי שום מידע מהגננת,
ורק שפניתי אליה היא אמרה שאני צודקת... רצינו להשאיר שנה בגן, ולא הסכימו.
במכינה, שיכנעתי את הרב'ה שהילד לא בשל, הרב'ה הסכים איתי באופן חלקי, אמר שהוא חלק, אבל לא היה מודאג מידי,
עשינו אבחון כנדרש, וועדת שילוב, קיבל שעות, מקבל קלינאית תקשורת. רצינו להשאיר במכינה ולא הסכימו.

אבל תכל'ס,
הילד המתוק הזה - לומד השנה בכיתה גדולה מאוד, (כמעט פי שניים מהמכינה)
אוהב את הלימוד מאוד, אבל חורק שיניים כל הזמן.
רכש יפה את הקריאה אבל מתאמץ מאוד, כותב נפלא, אבל בכיתה מתקשה ממש לכתוב והספר שלו מלא במחיקות :(
מבין מעולה את הנלמד, אבל לא מרגישה שזה מלהיב אותו במיוחד.
תכל'ס- מרגיש לי שהוא יכול לצלוח את זה, אבל הוא לא בשל.
כאילו בכח משאירים אותו במשבצת הזו ומנסים לעזור לו עם קביים, מה שיתכן, שאם רק היה נשאר עוד שנה במכינה,
יכולנו לחסוך לו את רוב הקשיים. אולי הוא לא היה שפיץ, אבל בטוח לא היה חלש.

א. למה ההורים צריכים לרדוף אחרי הצוות לקבל מידע? למה מרגיש כאילו, אם מסתדרים, אז יאלה יופי, נחליק את זה?
ב. למה בחיידרים אין אפשרות להשאיר גן / מכינה בעת הצורך? למה טובת הילד לא עומדת במרכז?
ג. האם אתם מכירים חיידר מעולה בירושלים שאפשר יהיה לקבל בו מענה אישי ומקצועי לילד ושיהיו קשובים לצרכים שלו?

אני חושבת שהשנים האלו קריטיות לכל העתיד של הילד, ואם עכשיו הוא רודף אחרי עצמו, מה יהיה בצמתים הבאים????

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה