מידע שימושי ח. ברטלר - מתי יוצא הספר הבא?

[רוח סערה]

יכול להיות שתחת השם "נעמה" היא כותבת בסגנון אחר לגמרי? עכשיו אני נזכרת שכבר קראתי חלק מהשמות שכתובים פה ונהניתי הרבה פחות.
ספרי "נעמה" מלאים בחוש הומור, שנינות ועמקות.

 

[ה. בקר]

משנה שם- משנה סגנון בד"כ. לכל שם הסגנון שלו.

 

[רִפְקִי.]

נעמה, חוה רוזנברג, נאווה, אלישבע שין, חני רוזן ותמר נון - כולן אותה האישיות.

לעניות דעתי - מלבד זה שהן מזכירות הרבה את חברותן ההדוקה והערכתן אחת לשניה, אין בסגנון כתיבתם שום דמיון.

דבורי זו מישהי אחרת לגמרי, שזה אכן שמה, כמו שכתבו מעלי.

 

[...Naomi]

היא שכנה של הורי....היא לא מטפלת רגשית בפועל אך משתלמת כל הזמן בנושא.

אני שמעתי ממנה שכן

 

[ציפופוק]

כנראה משהו חדש

 

[רִפְקִי.]

מה זה נקרא משהו חדש? יותר משנה זה בטוח.

 

[ציפופוק]

בשביל תפקיד כמו מטפלת זה עדיין חדש (בעיני בכ"א...)
אבל מה זה כ"כ משמעותי ?
מישהו פה מתלבט אם ללכת אליה או לא, ושנות הנסיון יכריעו?!

 

[תקוה]

לח. רוזנברג יש גם:
הלילה הולך בשדרות
שתיקה או שתים
לא דקה הדממה
תחת השם "אלישבע שין"
ועכשיו ב"קטיפה" את:
רק לא זה
תחת השם "תמר נון"

בעיתון משפחה יש לה
זה לא יכול להיות (הודיה וין)
אחת שהיא שתים (נעמה)

 

[אסתי3311]

בעיתון משפחה יש לה
זה לא יכול להיות (הודיה וין)
אחת שהיא שתים (נעמה)

בדיוק רציתי לשאול אם הודיה ווין זו לא היא, כי זה בול הסגנון.
מאיפה היא שולפת כל הזמן ספורים?
מענין לחשב כמה ספורים בהמשכים היא רושמת בעיתונות כל שבוע

 

[רִפְקִי.]

עכשיו יש לה בו זמנית:
בזרקור בשם חני רוזן
במשפחה בשם הודייה ויין
במשפחה בשם נעמה
בהמודיע הצעיר בשם חוי
ובקטיפה בשם תמר נון

אולי יש עוד...

 

[קו מחשבה]

אמנם הסגנון של חוי רוזנברג/אלישבע שין/נעמה [הכל אותו אחת תלוי רק באיזה עיתון...] השתנה מאז ובמיוחד ב 10 שנים האחרונות, כפי שהיא בעצמה מעידה.
אגב, יש לחוי רוזברג כשרון מיוחד לשנות סגנון על פי השם הספרותי שלה...

תחת השם תמר נון, הדמויות התורניות שמופיעות בכתיבה שלה הן ליטאיות מובהקות כמו: סיפור שלם על הרב מפוניבז' ועל העיירה שהתפרסם ב...קטיפה, כמובן.
הסיפור עכשיו בקטיפה מדגיש מאוד את האברכים הליטאיים שלומדים בכולל יום שלם, לדוגמא...
לעומת זאת, תחת השם נעמה נכתבים סיפורים "פתוחים" יותר או טיפוליים יותר, אבל הכל בניחוח חסידי חזק. לרוב בהמודיע או במשפחה (שכבר שנים לא נגעתי בו, עקב מכתבם של הרבנים) הסגנון הוא חסידי ממש.

 

[חיוך]

חסיה ברטלר היא אישה נעימה ואשיות מקסימה.
חוותה כל מיני שיטות טיפוליות מגוונות שונות ומשונות אבל אין בספריה ביטוי לשיטות טיפוליות מהזן המקצועי המפוקח. לתשומת לב.
(הנ"ל נכתב אחרי תוצאות דיון מעמיק בנושא "ספרות טיפולית" שכלל שיחה מעמיקה עם הסופרת עצמה, וגם בין נשות מקצוע מהתחום הטיפולי וסופרות , ולא סתם קשקושי בטן)

אני אסביר לך מה ההבדל,

יתכן שהגב' ברטלר היא אישיות מיוחדת במינה בעלת ניסיון עשיר ובהחלט מסוגלת לעזור לאנשים.

אם כן מה הבעיה?

הרבה נשים היו רוצות ללכת לטיפול רגשי, מה שמעכב אותן זה חוסר בשלות לטיפול, בעיה כלכלית, חשש מהמטפלת ועצם החפירה ברגש/ נפש.

בספריה היא יצרה למטפלת הילה אגדית של מטפלות עשירות ורב תחומיות, בעלות סיפורי רקע אישיים נדירים... ותהליך הטיפול הוא מאד מאד אינטואטיבי... ועשיר במגע (שמנים, עיסויים, ועוד) וכן לא נמצא מקום לסופרוויזיה.

כסופרת בספר יש לה שליטה על תגובות המטופלות, על התהליכים, על ההשלכות, ועל כל הארועים והסביבה של המטופל/ת.

במציאות, אין שליטה, רוב המטפלות הטובות חסרות הילה וסיפור חייהן הדרמטי לא ממש ידוע למטופלות... תהליך טיפול מקצועי הגם שהוא מובל ע"י אינטואציות כי אחרי הכל אנו שונים אחד מהשני והתהליך לעולם לא יהיה זהה, עדיין יש קווים מנחים, יש אחריות טיפולית, ובמקרי הצורך התייעצות עם סמכות טיפולית גבוהה יותר (ולא מפוקפקת...)

יש אפשרות למטפלות נדירות ואולי הגב' ח' ברטלר היא אחת הנדירות.

אבל לתת לגיטמציה לסוגי טיפול כאלו, לתת לגיטמציה למטפלות חסרות הכשרה מקצועית, זה לתת את הבמה הלאה לשרלטניות ולמלהטטות בנפש האדם!! יש הרבה מאד נשים שבטוחות ש"יש להן את זה" וגם הן אולי פגשו פעם בצמתי חייהם השונים נשות מקצוע, וטעמו על קצה המזלג מכאן ומכאן - אבל עדיין להפקיד בידן את הנפש זה מהלך בעל הימור גדול מדי ועלול להיות הרה אסון.

כמה נכון!

 

[א-ירושלמית]

לא הולכים למטפלת רגשית בגלל העבר העשיר או הסוער שלה! הרקע יכול לתת פלוס ממשי לטיפול, אבל רק אם הוא משנה את המטפלת לטובה.
עוד נקודה חשובה: מטפלת רגשית/יועצת/פסיכולוגית מטפלת בו זמנית בכמה וכמה מיועצות. היא לומדת טכניקות להפריד בין העולם הטיפולי לעצמה, היא יודעת לשים קו-גבול ברור ומדוייק, כך שהיא לא נסחפת אחרי סערות נפש של מיועצותיה.
בסיפור, בו הסופר מתווה קוים מנחים ולדמויות יש נקודות עגינה ברורות, אפשר גם לתת למטפלת להסחף, לעצור אותה מספיק בזמן, ו'להחזיר' אותה למקום האמיתי שלה, תוך כדי תהליך חשוב של הפקת תובנות.

אבל בחיים האמיתיים, תהליך טיפול הוא לא דרמטי עד כדי כך! תהליכי טיפול הם יסודיים, איטיים, עובדים לאט אבל בטוח, ונותנים מרחב עומק למטופל. לא שוחים כשמתיזים סתם מים על כולם! סערות נפש אופייניות למטופל, לא למטפל שלומד להפריד. וגם שימוש בשיטות טיפוליות - נעשה לא בתור סדנה אינטנסיבית, אלא בצורה מושכלת, מדורגת, כשלאחר כל שלב חושפני או מאמץ נפשית בטיפול - מגיע שלב אינטנסיבי של עיבוד, וזה יכול לקחת יותר מפגישה אחת.


והיות שאני מכירה את גב' ברטלר אישית, נעזרתי בה שלא במסגרת הטיפולית והיעוצית שהיא נותנת, אני יודעת שהיא חריגה מאד בנוף המטפלות; הן ביכולותיה והן בידע המעשי.


ולגבי חוי רוזנברג: סגנון הכתיבה נגזר במישרין מהבמה בו היא כותבת.

 

[נוי]

כתבתי בעדינות מרבית ואני שבה ומזכירה לתועלת כל הקוראות הנלהבות:
כידוע, הספורים הם לא החיים עצמם.יש בעיתיות גדולה בתאורי הטיפול הקסומים בספריה של ברטלר שאינם נאמנים למציאות המציאותית. חשוב לזכור את זה שלא יהיה נזק.
קיבלתי באישי הודעה כואבת מאוד ואצטט חלקים ממנה לתועלת בלבד:

אני נמצאת בתהליך טיפולי,
ואחרי שקראתי את הספר הזה, ראיתי שהוא בלבל אותי ברמות אחרות!!
זה גרם לי לחוסר שקט, ולציפיות חסרות סיכוי מהמטפלת.

זה גרם לי להתלבטויות אודות ההליך הטיפולי שלי, אולי אני מבזבזת את הזמן?!
אם יש כזו מטפלת אגדית - למה אני לא רצה אליה??!!


סיפרתי לכולם מסביבי, כמה זה בלתי אחראי ברמות שאי אפשר לתאר,
זה גורם נזק מוחשי לאנשים בטיפול!! ונזק עתידי לאנשים שיפנו לטיפול!!

התיאורים לא ריאליים לחלוטין!!
לעומת הספר, הטיפולים האמיתיים מקבלים מימד יבש ומבוייש!

במיוחד הפריע לי הטיפול המשולב על השיחה עם המגע,
בשעתו ביררתי על הנושא, והבנתי שיש כן יחידי סגולה שמטפלים בצורה משולבת,

ואני גם מנסה טיפול כזה, שהוא משלב מגע, אבל הוא ממש לא מגיע למתואר בספר!!!

אם דיברת על התענגות מהספר, יש לציין שבזמן קריאת הספר די נהניתי וחוויתי את החוויות המתוארות, אבל מייד אח"כ הגיעו הבלאגנים.

הבנות שדיברתי איתן ממש לא קלטו את הפואנטה, הן היו מבסוטות מהספר!!


הערה אישית שלי: טיפול רגשי הכולל מגע הוא מאוד מאוד בעייתי, הוא עלול לגרום התקשרות רגשית עם המטפל, ואין צורך לפרט כמה זה מסוכן.
בטיפול מקצועי נכון אסור להשתמש במגע כדרך טיפול.

אין בדברי הנ"ל להוריד משהו מאישיותה המקסימה, החכמה והרגישה של הסופרת, אלא להזהיר את הקוראות מנקודות בעייתיות העלולות להתעורר מספרות המתארת טיפול רגשי.

 

[רִפְקִי.]

נוי יקרה.
יש לך הרבה נגד הנושא, והרבה אמוציות נמצאות כאן, שאני עדיין לא לגמרי מבינה למה.

אז אני רוצה לספר לך, ולא באישי, שהשאלה שהעלו אצלך באישי, הפריעה גם לי. אבל אני לא שלחתי את השאלה הזו לניק אלמוני בפרוג, אלא לחסיה ברטלר עצמה, ובצורה אמיתית וכנה.

התשובה שלה לימדה אותי שחוסר ההבנה, הוא שלי, ובכמה מילים פשוטות היא נתנה לי כלים לקרוא את הספרים שלה, בצורה שאני מקבלת מהם המון המון המון.

לא כתחליף לטיפול, אלא כמשהו שמעשיר את ארגז הכלים הרגשי שלי.

נכון, שלא כמו מי ששלחה לך באנונימיות, אני לא הולכת לטיפול רגשי, וייתכן שככזו יש לי פחות זכות דיבור, אבל הרגשות שצפו מתוך המכתב שלה, בהחלט הפריעו גם לי, והתגובה שלה עזרה לי המון.

אני ממליצה, לכל מי שהספרים של חסיה מעלים אצלה שאלות מהסוג הזה, ולכל אחת שיש לה אמוציות נגד סגנון הטיפול (=ואולי כדאי שקודם כל היא תבין למה), במקום לפרוש את הגיגיה על במת פרוג, שתפנה לאומנית שכתבה את הספרים.

היא תחכים הרבה. מן הסתם.

 

[נוי]

אני שוחחתי ארוכות עם חסיה עצמה, והיא אישה מאוד מאוד מערכת בעיני.
אבל לצערי, זה לא מוריד מהבעיתיות של החומר הכתוב.
מי שלא עברה תהליך של טיפול רגשי כנראה לא תוכל להבין.
אני חושבת שיש מקום להסב את תשומת לב הקוראות לדברים כדי למנוע נזק.
גם אם זה "בפרוג".
את יכולה לחשוב הפוך. זכותך.

 

[יונה יונה]

אני ממליצה, לכל מי שהספרים של חסיה מעלים אצלה שאלות מהסוג הזה, ולכל אחת שיש לה אמוציות נגד סגנון הטיפול (=ואולי כדאי שקודם כל היא תבין למה), במקום לפרוש את הגיגיה על במת פרוג, שתפנה לאומנית שכתבה את הספרים.

היא תחכים הרבה. מן הסתם.

אם צריך הסברים בע"פ כדי לקבל "כלים להבנת הספר" משהו בו בעייתי.
שתכתוב ברורות הקדמה או משהו בסגנון.


(לא קראתי את הספרים)

 

[רִפְקִי.]

ההפוך ממך שאני חושבת, שמי שמרגישה את הבעיתיות שבעניין תפנה לחסיה עצמה, ולא לניק אנונימי בפרוג.

 

[רִפְקִי.]

אם צריך הסברים בע"פ כדי לקבל "כלים להבנת הספר" משהו בו בעייתי.
שתכתוב ברורות הקדמה או משהו בסגנון.


(לא קראתי את הספרים)

רוב האנשים לא מרגישים את הבעיתיות שבעניין.
לרוב האנשים הספר הזה מצויין ובריא.

יש כאלו שהוא נגע להם בנקודות פנימיות ורגישות, ואליהם אני פונה, שבמקום לשלוח הודעות אישיות ואנונימיות שיפנו ישירות למי שעוררה אצלם את הנושא.

 

[רוח סערה]

ואגב, אם כבר העלו את הנושא.
אני כבר כמה שנים מחפשת מטפלת, אין לי בעיה קלינית ברוך ה', שלא נצטרך, אך בהחלט מחפשת מעין מדריכה שתעזור לי בצמתים בחיים, דימוי עצמי, חינוך, שלום בית, מצבי רוח משתנים וכו'סוגיות יומיומיות שללא הכוונה והדרכה יכולות לתפוס במורכבותן ממדים מבהילים, וכואבים.
ניסיתי כבר כמה שמוגדרים כהכי טובים בתחומם, אך מרגישה שזה לא זה....אף אחת לא רוכשת את אמוני בה, ואני מרגישה שלא מבינות אותי עד הסוף, אין חיבור, ממילא קשה לי ליישם את העצות....
אנא, רק מי שנתקלה במטפלת/מאמנת מוצלחת, עמוקה ובעיקר מקצועית, אשמח מאוד לקבל המלצות, זה ממש בדמי.