בלת"ק
במודיעין עילית 2 הסניפים של יש מזעזעים!!!!!!!!
בושה וחרפה!!!!
כשיש משהו המחירים בשמים אבל בד"כ אין כלום.
אני אישית מעדיפה לעלות לירושלים לאושר עד ששם בחיים לא חסר לי כלום מאשר ללכת ליש...
וככה זה בעיר חרדית עם אברכי כולל שגם ככה חיים על השקל!!!!
איפה ההתחשבות?
איך הגיוני שדג סלמון לדוגמא עולה 89.90 שבחנות הכי יקרה בעיר הוא עולה 69.90?????
איפה היגיון?
ואגב.
הם מונעים מכל הרשתות הגדולות והזולות(אושר עד ורמי לוי) לפתוח פה בעיר אני יודעת ממקור מוסמך שגם רמי לוי וגם אושר עד ניסו להגיע לפה ויש בשת"פ עם כמה מסייעים "צדיקים" מנעו את זה כדי שלא תווצר תחרות הזוי!!!!!!!!
ברורר שיש יותר יקר מאושר עד בהשוואת מחירים שלי.
אני השוואתי מוצרים אחד לאחד!
יצא לי באושר עד פער של כמעט 200 ש"ח
כמובן שסל הקניות של כל אחד משתנה..
אבל עדיין במוצרי בסיס שלהם הם זולים(חלב 2 ליטר אושר עד 9.90 יש 10.90 וזה רק דוגמא אחת מתוך המון!!!)
אני לא קונה כמעט לא ביש ולא באושר עד
אני קונה כמעט הכל בנתיב החסד ליד הבית וזהו
לדעתי כשהולכים לחנות שנקראת זולה קונים הרבה יותר דברים שלא צריכים וזה יוצא כמעט אותו דבר.
כשאני הולך לנתיב החסד אני קונה רק מה שאני צריך כי אני יודע שיקר שם!
וחוץ מזה בשביל לחסוך כמה גרושים לא שווה לי את הסיוט הזה ללכת ולסחוב ים של דברים מהרכב לבית. בתיב החסד אני קונה כל יום יומים מה שאני צריך.
ודרך אגב הירקות והפירות שלהם הרבה יותר טובים משל יש. הירקות של יש על הפרצוף!
ובאושר עד יש מוצרים רק של מותגים של אסם וכאלה בנתיב החסד יש של מעולה שזה יתר זול בהרבה.
עוד שיקול לא ללכת לאושר עד בבני ברק יש שם ים של חילונים/יות יותר מאשר חרדים! ונראה לי ששמירת העיניים יותר חשובה מכמה שקלים שאולי חוסכים!
בקוקטייל מאמינים שריהוט איכותי הוא הרבה מעבר למראה מרשים, הוא הבחירה ביצירה על־זמנית שממשיכה להרגיש נכונה גם כשהטרנדים מתחלפים. אנו מקפידים על חומרי גלם מובחרים, רמת גימור גבוהה ועיצוב מדויק שמעניק לכל חלל נוכחות אלגנטית ונוחות יומיומית. הקולקציות שלנו נבחרות בקפידה כדי ליצור חללים מרשימים, הרמוניים ומזמינים כאלה ששומרים על יופיים לאורך שנים ומספרים סיפור של איכות ללא פשרות. עבורנו, יוקרה אינה מותרות – היא נקודת המוצא. סטנדרט שמנחה כל בחירה, כל חומר וכל קו עיצובי. אנו מזמינים אתכם לעיין בקטלוג, לבקר באולמות התצוגה ולבחור.
חייבת לכתוב, שאני קונה הרבה ביש ברחוב השומר בבני ברק.
יותר נכון- זה המכולת שלנו, כיוון שהסופר ממש קרוב לנו לבית.
ו--- כן.
הייתי שם שבוע שעבר, ואחרי שחיכיתי למעלה משעה (!!) לקופה הראשית כדי לעשות כרטיס של יש (ולכל השואלים- לא, לא כי אני רוצה 5% הנחה, הזמן שלי שווה יותר. כי רציתי לשלם בקופות העצמאיות ולא היה לי אשראי. רק מזומן)
ואחרי שקיבלתי את הכרטיס של יש- אחרי צעקות ועלבונות מהמוכרת היחידה שאיישה את הקופה- ראיתי את אורך התור לעצמאיות, עשיתי סיבוב פרסה וברחתי מהחנות-
אבל.
וזה אבל גדול.
לא רואה איך זה היה יכול להתנהל אחרת.
כלומר,
נתון: עיר צפופה, מיושבת, מלאת ילדים ומבוגרים.
נתון: תקופת זמן לא ארוכה שכוללת בתוכה יותר ימים טובים ומועדים מימים רגילים.
נתון: אותה אוכלוסיה, שומרת דת. כלומר: שבת, חג, מועד, כל יום כזה מצריך התארגנות וקניה בינונית עד גדולה מאד אצל כל משפחה כזו.
נתון: חנות מוגבלת בגודלה. לא שוק, לא שטח פתוח עם דוכנים שהקהל יכול להתפרס ולבחור לו את הדוכן הריק ביותר או היפה ביותר.
אי אפשר. פשוט אי אפשר להביא דוגמאות מרשתו חילוניות\ רשתות בערים מעורבות.
הלחץ שם בערבי חגים הוא לא אותו לחץ, כמות האנשים שצובאים על המדפים היא לא אותה כמות, הצורך שם הוא לא אותו צורך.
הם לא מושלמים. אין ספק. יש להם הרבה באגים.
אבל אי אפשר בערב חג לבוא להתלונן על חוסר או על יחס.
כמו שמטופש להתלונן על עיריית בני ברק והכבישים בערב חג.
בני ברק היא עיר צפופה, היא עיר שמכילה הרבה יותר ממה שהיא מסוגלת,
אוטומטית כל נותן שירות בעיר נותן שירות לפלח אוכלוסיה הרבה יותר גדול מנותן שירות מקביל בעיר חילונית.
וכשאותו פלח כולו חוגג את אותם חגים, באותו זמן בדיוק, עם מנהגים ומאכלים די דומים- זו התוצאה ואין דרך לעדן אותה.
הפתרון:
להתחיל קניות בסיסיות בחופש הגדול. מקסימום תחילת אלול.
בצל, עופות, בשר, דגים, ח"פ, כלים.
שהבסיס יהיה.
השלמות תמיד ניתן לעשות במכולת או אצל ירקן.
דעתי##
תשמע הדרך להצליח בכל דבר
היא פשוט לנסות
לקבל תמיכה ציבורית
והיום שיש את הדיגיטל זה הרבה יותר קל
לדעתי הדרך הפשוטה זה פשוט לגרד להם בכיס
פשוט להפסיק לקנות שם
וצריך שכל מי שעושה את זה שירשום פה שמתכוון לעשות את זה
ובעיקר להדהד את זה שוב ושוב בכל מקום
לעוד אנשים
אם נגיע ל1000 אנשים (וזה לא חייב להיות דרך סניף אחד)
אני בטוח שזה יכול להיות צומת דרכים של יש
כי 1000 אנשים שעושים את המחאה הזאת
בקלות יכול לגדול להרבה הרבה יותר(וזה בדיוק הנקודה,לא 1000 אנשים אלא הרוח הציבורית הזעקה
שנקבל מה שמגיע לנו)
הבעיה העיקרית שאנשים לא מבינים את הכח שיש להם ביד
וכל אחד אומר אני לא שווה כלום
אין לי כח להשפיע
זה לא יצליח
אין סיכוי וכו
והיום כבר כמה פעמים הציבור הצליח במחאות ציבוריות רק בגלל הדיגיטל
היום לא צריך לצאת להפגנות ענק כמו פעם
היום הכל ברשת באינטרנט ברוח ציבורית שצועקת
ורק אמון גדול והבנה שכדאי מאוד לעשות פעולות
יכולת התאגדות צרכנית
יכולה לגרום לשינוי
אני רוצה להוסיף שביש בהשומר זה בכלל קטסטרופה
ברגע שמגיעים לקופות העצמיות ועושים איזה טעות הכי קטנה)
צריך לחכות כמה דקות לפעמים עד שהסדרן מגיע
חזרתי עכשיו מיש בבני ברק,
באמת היה הזוי, כנראה בגלל שתמיד אנחנו הולכים בשעות מוקדמות /ימי שלישי רביעי
קצפת צמחית - חסר
זירו של ליטר - חסר
מלח לימון - חסר
טיטלים - חסר, נשאר רק האגיס במחיר מופקע של 42 לחבילה...
שימורים פיטריות - חסר
אבקות אינסטנט של רטבים - חסר
כנראה שאת לא ביקרת באושר עד . . . אושר עד באמת יותר גדול, ויותר נקי ומסודר. מעבר לזה - אין הרבה הבדל.
גם אני פעם העדפתי ללכת לאושר עד מפני ששם יכולתי למצוא (כמעט) הכל במקום אחד ולסיים את הקניה
בפעם אחת במקום להסתובב בכל העיר להשלמות, אבל לאחרונה -
גם שם המצב על הפנים. בפרט בערבי חגים ותקופות עמוסות, הציבור מסתער בהמוניו ומרוקן מדפים
משל שבע שנים של חג ורעב בו זמנית משמשות ובאות.
שלא לדבר על כך שאופנת החרמות כבר מזמן נכנסה לאושר עד ויש המון מוצרים ממותגים פופולריים
שלא נמצאים על המדפים. (מה לעשות? ככה זה כשרשתות השיווק דואגות לכיס של האזרח הקטן ונלחמות בשבילנו.)
ובערבי חגים לנסות להיכנס לשם? מעשה הגובל להתאבדות.
כמו להכנס עכשיו לשועפט או לקחת טרמפ בטויוטה קורולה לבנה.
יום חמישי יא' בתשרי מגיע לסניף הראשי של יש חסד בבני ברק (בעזרא/שלמה המלך)
עוד לפני שנכנסתי כבר אני רואה תור של אנשים
אני שואל אותם למה מחכים
הם אומרים לי שמישהו יצא עם עגלה כי אין עגלות
(לא נותנים להכניס עגלות פרטיות)
אני מחכה יפה עד שסוף סוף זכיתי בעגלה [שלא מסתובבת, הלך הגלגל]
נכנס לחנות מוציא את רשימת הקניות
ומתחיל לעבור עליה
טיטולים אין.
שקדי מרק, יש רק של "יש".
לפתניות אין.
פיתות אין.
חלב (עוד פחות משבוע עובר לו התאריך)
שמן אין
וזה רק דוגמא!
הרבה מדפים רקים
קשה לעבור עם עגלות כי בכל פינה יש משטחים, (כי אין מי שיסדר) כך נראה מהמודעות שתלוים בכל מקום שמחפשים שם סדרנים,
מה אני יגיד לכם בלגאן אחד גדול ובזבוז זמן יקר של ערב חג
טוב מה עושים צריך להשלים את הקניה
יורד בשלמה המלך לרחוב כהנמן, לחנות אחרת שלא הכתוב את שמה שלא יגידו שזה פרסומת
מה אני יגיד לכם
שפע של עגלות,
מקום מסודר,
מדפים מלאים,
מבחר גדול מכל מוצר (כולל השקדי מרק),
כיף לקנות ולהסתובב
אז למה ב"יש חסד" הכל נראה כך
אנחנו אחלה לקוחות שלהם אז למה הזלזול הזה בנו
יש למי לפנות?, מה לעשות עם זה?
או שהתרגלנו וככה נמשיך ואין מה לעשות!!!
ביש חסד בהשומר אם יש עומס וחסר עגלות הם נותנים להיכנס עם עגלה מהבית
[יש מאבטח אחד שלא אבל כל השאר כן]
וחוצמזה בסתם שבוע רגיל לא מחכים בעצמאיות כלום
עכשיו ערב חג חכיתי 15 דק' בערך בעצמאיות והתור התחיל בירקות [למי שמכיר]
לגבי המחירים מבדיקה שערכתי ושמיעת אנשים אחרים זה די תלוי בסל של כל אחד חלק יצאו עם סל כללי זול יותר בשפע ברכת ה' וחלק ביש חסד מי שרוצה מאד לחסוך מוזמן לעקוב כל הזמן ולקנות כל מוצר איפה שזול
חזרתי היום מיש חסד בני ברק הרבה מדפים ריקים מוצרי חלב שעוד ימים בודדים פג תוקף אחד העובדים אמר לי שחסר כח אדם ולכן המצב גרוע
ובשירות עצמי יש נציג אחד בלבד בקיצור ממש גרוע ושלא נדבר על הפסטה והפתיתים בתפזורת שזה מזכיר את השוק והכל מלוכלך שם
הנושאים החמים
