התייעצות מה הייתן עושות במקומי? נראה שלילדה לא טוב במעון!!

  • הוסף לסימניות
  • #61
יכול להיות שאחרי כזאת תקופה ארוכה שהילדה היתה בבית ובמיוחד עם תינוק חדש וראתה שהאמא בבית היא מבקשת להיות בבית כי שם היא פחות צריכה להתמודד עם ילדים בני גילה
כמובן שאם הסימני אלימות חוזרים צריך לשים לב ולדבר בחומרה עם ההנהלה ולבדוק מה יש לעשות בעניין,
(וייתכן שהילדה חזקה מידי, במידה והיא בכורה ומשתלטת על המשחקים ולכן החברים מכים אותה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
להעביר מעון ודייי!
קחי בחשבון שהגיל הזה עלול להשאיר משקעים גם בעוד 30 שנה (זה לא אני, זה כל הפסיכולוגים אומרים את זה)
לא שווה את ההימור שהמצב אולי ישתפר..
לפי התיאורים, חד משמעי זה משהו מוגזם!
מניסיון..
העברנו ילדה שסבלה, ומאז הכל הסתיים..(בתקווה)

בהצלחה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אני מחר אמורה לחזור מחל"ד
אולי זו הסיבה? התינוק/ת החדש/ה
אולי היא לא רוצה ללכת לגן ולהשאיר את זירת תשומת הלב לתינוק/ת? היא גם רוצה אמא.
כיוון מחשבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
עצוב לשמוע!
שנה שעברה אחין שלי התחיל מעון בגיל שנה ושבע. במשך חודש שלם! כל חודש אלול היה צורח כל הדרך למעון. לא רוצה גן.. בצהרים היה נראה שמח וטוב. כששאלו את הגננת או המנהלת הם אמרו שהוא נרגע אחרי כמה דקות והוא ילד טוב..
אבל המצפון של אחותי לא היה נקי...
אחותי היתה באה להסתכל מהחלון באמצע היום.. אבל זה לא ממש עזר והמנהלת לא אהבה את זה בכלל. אחרי החגים היא פשוט העבירה אותו מעון ושמה הוא לא בכה אפילו יום אחד!! והלך בשמחה כל בוקר!!
המסקנה, לב של אמא מרגיש מה עובר על הילד. לא הייתי משאירה אותה אפילו עוד יום אחד במקום הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אני קראתי קצת תגובות מלמעלה ורציתי לומר לך אמא יקרה ומסורה דווקא מהצד השני,
הצד המטפל במעונות ובגני הילדים, לא שאני אישית מטפלת אך העניין קרוב אלי מסיבה מסוימת,
כשילד חוזר בוכה מהגן ובפרט בשלבים הראשונים של תחילת הלימודים ובכל חזרה לשגרה אין צורך להכנס מדי לסטרס זה טבעי, זה הגיוני וקורה ,קשיי הסתגלות...
כשהתופעה ממשיכה גם לאחר זמן ארוך שהילד היה אמור להכנס לשגרה יש לפקוח עיינים ולהיות בפוקוס מתמיד מה קורה לילד כמובן לא מדובר פה על פאניקה מיותרת (שנובעות מהשפעות סיפורים מסמרי שיער...) פשוט להיות עם יד על הלב ולעקב אחרי הילד, אם זה לבקר באמצע היום לבדוק איך הוא ואם זה בדיבור עם הגננת שתפקח עליו עין,
במקרה הנ"ל שיש ילדה שמכה את בתך סדרתית יש כאן כמה עובדות מתמיהות,
אם הצוות ידע שיש פה בעיה למה הם לא טיפלו באותה ילדה או לפחות הרחיקו את בתך ממנה ודאגו שהיא לא תמשיך להציק לה?!
שנה שלמה שהילדה סובלת מהצקות וכולם ממשיכים בשלהם???
יש כאן עניין מאד רציני שדרוש בירור יסודי, בגדול הצוות אמור להיות אחראי שלא יקרו כאלו מקרים,
ועוד הוספה קטנה,
לעיתים כשהורה רואה את הילד שלו בוכה בהלוך או בחזור לגן הוא ישר מאשים את הצוות שהוא לא בסדר וכו' מה שגורם לצוות אי נעימות מאד גדולה, כי לא תמיד הם אשמים, אני בעיני ראיתי ילדי שבגן הם שמחים ומרוצים אך הם היו ממררים בבכי כל פעם שהגיעו לקחת אותם מה שמאד הלחיץ את הוריהם ויצא שהם סימנו את הגננת\המטפלת,
לא אמרתי לא לבדוק, לבדוק אבל לא לקפוץ למסקנות לפני שמבררים בדיוק מה קורה.
בתפילה שנמשיך לראות את ילדינו פורחים ללא דאגות,
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
אני הייתי עובדת במעון שנים !
תקשיבי לי ,אין כזה דבר שאין מה לעשות עם זה....אל תשלחי וגם תיידעי אותם למה את לא שולחת ,זה חשוב להבא...
כנראה שלמטפלץ אין מספיק רצון או מספיק ידע להפסיק את זה ...אין כזה דבר שילדה בת 3 "תסובב" אותה כך...היא אמורה לשלוט על הילדה ולא להיפך ,
זה קצת הזוי שהמנהלת נותנת לזה גב במקום ללמד את המטפלת ולתת לה עצות איך להתנהג במצב כזה .
(אפשר אפילו להשוות את זה לבית עם ילדים ,תחשבו אם יש ילד שמתנכל בצורה קבועה לאח שלו ,האמא תאמר שאין מה לעשות ?!)
אם זנ לא מטופל מידי ברור שלהעביר בכל מחיר !
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
ממש מצער לשמוע,
אישית לא היו לי ילדים במעון, אבל בגיל שנתיים העברתי את הבת שלי גן אחרי השבוע הראשון(!) כי היא היתה בוכה בבוקר ולא רוצה ללכת לגן. ולמרות שזה היה בתחילת שנה שכביכול יש לזה הסבר טבעי לא הייתי רגועה כי הרגשתי שלא טוב לה שם.
והעברתי לגן אחר רחוק יותר, כל בוקר לפחות 20 דקות הליכה, והיה שווה!
ברוך השם הילדה פרחה, מודה להשם על האומץ שהיה לי אז.
ולענייננו, חייבים להיות עם יד על הדופק עם הילדים, לראות שטוב להם, הם נמצאים
במעון המון שעות וצריך לבדוק שהם בידיים טובות, לא מרביצים להם באופן סידרתי וכו'.
אני עבדתי במעון תקופה מסויימת, ויש לי קרובה שעובדת שם, ואני קצת מכירה מקרוב,
לפעמים ילד אחד יכול להפר את האיזון של קבוצה שלמה, זה באמת אתגר,
אבל באחריות הגננת לדאוג להפריד ילדים כאלה ולעשות את מירב ההשתדלות, לא להרים ידיים ככ מהר...
לפעמים הייתי מתפלצת לראות הורים שלא יודעים מה הילד שלהם עובר במעון ואין להם מושג, אני כותבת בעדינות, אבל הייתי שם ואני יודעת.
אמא, תעקבי, זה הילד שלך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לא קראתי את הכל, אבל הבת שלי בגיל כמה חודשים היה לה מאד מאד קשה במעון, וניסינו המון השתדלות מהמון כיוונים - פינוק למטפלת, שיחות עם המנהלת, שיחות עם המפקחת וכו'. כלום לא עזר.
היה לי מאד קשה לחשוב על עזיבה, כיון שמטפלת זה לא דומה למעון מהרבה בחינות שהפריעו לי. גם ששתי להפסיד מקום במעון לשנים הבאות. קשה להתקבל באזורי....
בסוף עזבתי, לא מתחרטת לרגע, אז אחותי אמרה לי - עוד כמה שנים כשתסתכלי אחורה, תשמחי שעשית את הצעד הזה.
כמובן אחרי בדיקה שזה לא משהו שקשור רק להתחלה וכדו'...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #69
טובת הבת שלך ורווחתה הנפשית קודמת לכל.

אם יש שת"פ מצד הצוות - מה טוב (אפשר לנסות לרתום אותו - כבר כתבו פה, במילים טובות, במחמאות על מה שאפשר להחמיא, ובצ'ופרים קטנים), אם אין - נראה לי שכדאי למצוא מהר מסגרת חלופית עם המלצות וקבלות.

בנוגע לילדה המכה שאכפת לך שקבלה יחס מיוחד - יתכן שזו החלטה שהתקבלה כי היא עוברת איזה משבר בבית. לא בטוח שהמטפלת הפלתה אותה לטובה רק על בסיס נשיאת חן (מדברת מניסיון).
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
בנוגע לילדה המכה שאכפת לך שקבלה יחס מיוחד - יתכן שזו החלטה שהתקבלה כי היא עוברת איזה משבר בבית. לא בטוח שהמטפלת הפלתה אותה לטובה רק על בסיס נשיאת חן (מדברת מניסיון).

אני הייתי מטפלת במעון והייתה לי ילדה בקבוצה שהגיעה מבית קצת בעייתי,
היא היתה מרביצה הרבה ואני נתתי לה יחס חיובי מיוחד יותר משאר הילדים כי ידעתי שזה מה שהיא צריכה.
זה נמשך כמה שבועות עד שהיא נרגעה.

אני חושבת שכן כדאי לחכות כי גם להעביר ילד מסגרת יכול ליצור אצלו לחץ וחוסר ביטחון.
במיוחד אחרי התקופה של הסגר, לפעמים התגובות של הילדים בחוץ מבטאים את הבלבול מכל הבלגן הזה גם בבית,
יש מצב שגם בבית ההתנהגות קצת השתנתה רק שפשוט לא שמתם לב לזה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
להעביר דחוווווף! זה מליון פעמוני אזהרה מבחינתי....
ילד צריך להנות בסך הכללי מהמסגרת שהוא נמצא בה (כמו שאנחנו צריכים לאהוב (או לפחות לא לסבול) בעבודה שלנו)
כללללל המקרים שהתגלו כהתעללות/הזנחה בגנים ומעונות היו כשהילדים לא אהבו ללכת לגן וההורים חשבו שזה סתם ילד שקשה לו להסתכל וכו'....

בשורות טובות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
יכולה לומר לה מה אני הייתי עושה במקומך.
שלב ראשון, הייתי מנסה קודם כל ליצור קשר טוב עם המטפלות, לשוחח הרבה, לתת פתק מחמם עם שוקולד וכד'. מטפלת מרגישה מחוייבות גדולה לאמא כזו. יחד עם זה, הייתי מראה נוכחות משמעותית. באה לא רק בשעות הפתיחה והסגירה של המעון בכל מיני תירוצים, השארת לפטפט עם המטפלת כשאני באה לקחת את הילד, ועוד.
אם זה לא עוזר - לפנות להנהלה בדרישה חד משמעית להעביר קבוצה, עם הבהרה שאת תלכי עם זה הלאה.
ואם גם זה לא עוזר - לפנות לתמ"ת. הם קרציות, ובהתחלה עונים באי ענייניות וכל מיני תירוצים, אבל אני איימתי עליהם שאני אפנה למבקר המדינה עם ההתכתבות שלנו במייל, ויום אחר כך [!] הסתדרו העניינים בדיוק כמו שבקשתי מראש, והכל היה טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
אם את רוצה יותר פירוט - אותה ילדה היתה הולכת עם הגננת שנה שעברה לכל מקום! גם אם היא רק היתה צריכה לקחת משהו מכיתה אחרת... עד כדי שהיתה לי שנה שעברה עוד ילדה במעון - יותר גדולה, ובהסרטות של היומולדת שלה (גיל 3) רואים את אותה ילדה ביחד עם הגננת שלה... (שהיתה אז כבת שנה גג שנה וחצי...) זה הגיוני דבר כזה?
מהתאור שלך זה דווקא נראה צורה לשמור את הילדה המרביצה קרוב לגננת כל הזמן כדי שלא תרביץ, כך היא מגינה על הילדים האחרים מפניה.
אם היא צריכה לקחת רגע משהו מכיתה אחרת והיא יודעת שהילדה הזאת ברגע אחד שלא פוקחים עליה עין היא מרביצה, היא פשוט לוקחת אותה איתה.
מאמינה שגם לגננת זה לא קל להיסחב איתה לכל מקום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
לאלו שהציעו מצלמות, תנו רעיוות אך להכניס מכשיר הקלטה למעון/משפחתון
זיכרו שמדובר בתינוקים שאמורים לחתל אותם:confused:
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
צריך לומר שזה שלא טוב לילדה בגן זה לא אומר שיש בעיה עם הצוות או שמאשימים ילד מכה.
פשוט אסור שילד יסבול ולא משנה הסיבה.
ספרה לי מישהי שהמטפלת של הבת שלה ,שטפלה במסירות בכמה מן הילדים שלה, בקשה ממנה להעביר אותה למטפלת אחרת כי לילדה לא טוב אצלה. היה לה קשה לשמוע את זה אבל היא העריכה את המטפלת על האומץ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
בדיוק בגלל זה לא ניגשתי לפתוח את הנושא בזמנו. אני מבינה שיכול להיות חיבור בין גננת לילד ואין לי עם זה שום בעיה. הבעיה מתחילה שנותנים אהבה באופן יוצא דופן לילדה שמרביצה באופן סדיר!!
אם את רוצה יותר פירוט - אותה ילדה היתה הולכת עם הגננת שנה שעברה לכל מקום! גם אם היא רק היתה צריכה לקחת משהו מכיתה אחרת... עד כדי שהיתה לי שנה שעברה עוד ילדה במעון - יותר גדולה, ובהסרטות של היומולדת שלה (גיל 3) רואים את אותה ילדה ביחד עם הגננת שלה... (שהיתה אז כבת שנה גג שנה וחצי...) זה הגיוני דבר כזה?
לדעתי זה קצת מוגזם - גם לא 'להעניש' ילדה וגם לתת לה פרס.....?? לצאת לכל מקום עם הגננת...
מתנצלת אם זה נשמע קנאה או צרות עין. אבל זה ממש לא הכיוון!! אני רק חושבת על הבת שלי איזה תחושה זו שילדה שככה מרביצה - ולא פעם ולא פעמיים זוכה לכבוד מלכים.
לפעמים הילדה שהולכת עם הגננת זה לא בגלל כבוד או יחס מועדף אלא לבודד אותה מהילדים שלא תרביץ להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
חייבת ייעוץ דחוף.
הבת שלי בת שנתיים ורבע, ב"ה מדברת... וכל בוקר אותו דבר מחדש - בקושי היא פותחת את העיניים בבוקר... וישר מתחילה לבכות "אני לא רוצה ללכת לגן!" ממש בוכה עם דמעות:(. ולכל זה התווסף שהיום היא חזרה כולה מוכית.. ילדה שכבר שנה שעברה היתה מרביצה ממשיכה גם השנה והנהלת המעון טוענת שאין לה מה לעשות... הילדה שלי ממש מסויטת ואני אובדת עצות.
כן התקשרתי הערב לגננת והיא אמרה שהיא תטפל בזה בכל חומרה... (שנה שעברה הילדה שהיתה מרביצה היתה אהובה מאוד על הגננת.. והיא כל היום היתה מרימה אותה, מחבקת, וכו'. ח"ו, אין לי בעיה שתאהב את הילדה אבל לדעתי ילדה שמרביצה על בסיס קבוע צריכה 'לשלם על זה' ובמושגים של פעוטות - לקבל עונש קטן).
בהמשךהשיחה עם הגננת היא אמרה שאתן לה (לגננת) צ'אנס.
מה לעשות?
להעביר אותה מעון?
לשלוח אותה מחר?

תודה
היה לי אותו מקרה ופשוט העברתי אותו לגן וראיתי שינוי עצום!!!!
פשוט במעון כמה שתגגידי להם הם לא באמת ישימו לב לדברים האילו
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
אז מה בסוף עשית?
אני ממש סקרנית....

צהריים טובים לכולן!
אז ככה, אתמול בבוקר החלטתי שאני לא שולחת אותה למעון כרגע.
הגעתי למעון - כדי לשים את התינוק החדש :) ועברתי דרך הקבוצה הגדולה כדי להודיע לגננת שהיום היא לא תגיע..
את האמת, שהיא ממש התחילה לשדל אותי שאני אשלח אותה. ואמרה דברים צודקים, אותה גננת היתה תחילת שנה בשבוע וחצי הראשונים, ואח"כ נכנסה לבידוד, חזרה ליום אחד! ונכנסה לבידוד נוסף שבעצם היה עד ראש השנה.
היא אמרה שאני אתן לה הזדמנות כי היא שומעת את זה לראשונה.. (היא אמרה שידוע לה שאותה ילדה שובבה וכו')
תכלס אמרתי לה שלא נראה לי כרגע...
אחרי חצי שעה היא התקשרה ואמרה שהן סיכמו 2 גננות ביניהן שהילדה השניה תעבור קבוצה (נשארת באותה כיתה אבל אצל גננת אחרת... ככה שהן לא תהינה יחד בחצר, בארוחות , במשחקים וכו').
את האמת - שממש הערכתי אותה!! היא הראתה מלא אכפתיות.
והחלטתי שאם היא ככה משתדלת ובאמת מנסה - אני אשלח אותה עד השינה... (זה היה כבר בשעה רבע לעשר, גלומר לשלוח לשעתיים וחצי).
חזרתי הביתה מהעבודה כי רציתי אני לקחת אותה... הלכנו ביחד, עברנו דרך התינוקיה כדי לראות את הקטן... ואז הסיבה היתה שהולכים לספר לגננת שראינו את התינוק...
נכנסנו לגן - אמת, היא כן נצמדה אלי... אבל כשהיא ראתה את הגננת שלה היא טיפהלה שחררה. ולא תאמינו מי רצה לכיוונה--- הילדה שמרביצה לה מדי פעם... וכולה מגיעה אליה בחיבוק גדול :)
בכולופן, כשעזבתי את הגן היא לא בכתה. (גם לא נופפה לי בשמחה לשלום...)
הגעתי בצהריים לקחת אותה - הילדה כמו כל סוף יום היתה רגועה... אבל כשיצאנו התחלתי לשאול אותה איך היה בגן, אז היא אומרת לי "X לא עושה לי 'דדה' היא מביאה לי חיבוק... הגננת לא מרשה להרביץ..."
אחה"צ דיברתי עם הגננת, היא אמרה שהיא תצפתה על שתיהן כל היום. וכן הוציאה את שתיהן לחצר! וסיפרה שהבת שלי עלתה למגלישה ביחד עם X (מגלישה שיש שם כזה צינור סגור שזוחלים...) והיא טענה דבר נכון - אם הילדה כ"כ מפחדת מ-X - היא לא היתה אמורה להתקרב לאזור שהיא נמצאת.
היא אמרה שX בעצם מרביצה לכל מיני ילדים כשהיא מנסה להשיג משהו שנמצא אצלם... והיא עכשיו עובדת על זה שזה לא יקרה (גם אמרה לי אח"כ שיצרה קשר עם אמא של אותה ילדה וביקשה ממנה שיתוף פעולה).
את האמת, שהיא מאוד הרגיעה אותי. אני מקווה שבעז"ה זה משהו שיעבור בשבוע הקרוב כי גם להחליף לילדה צוות, חברים וכו' זה לא דבר שהייתי עושה כ"כ מהר.
אני לא אגיד, היום שוב היא בכתה בבוקר שהיא לא רוצה ללכת... אבל לעומת תחילת שבוע, עמדתי מאחורי הדלת והיא נרגעה אחרי דקה וחצי.... (היא גם הגדילה לעשות, ואמרה שהתינוק גם לא ילך למעון...:))
שוב, אני אמשיך לעקוב במיליון עיניים!!! וה' יעזור שעד ראשון שני היא כבר תלך בשמחה! ושאם זו הבעיה - שתיפתר :)
תודה רבה לכולן! עזרתן לי מאוד!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה