נשות איחוד הצלה

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י שביעית;n4910819:
לדוג': ביפר שישן איתנו קבוע במיטה כי ''אם יקרה משהו'' גם אם מי ששומע אותו [וקופץ כל לילה מחדש...:mad:] זה אני והתינוק שמתעורר. או שנוסעים לשבת והתיק ממלא את הבגאז' ואין מקום לפאה שלי, אבל על התיק לא מוותרים. לא משנה שאנחנו נוסעים לאזור שהוא בכלל לא על הגל שם [אולי תהיה תאונה? ואם באמת יש, אז עוצרים, לא משנה ששבת אוטוטו והשויגער שונאת שאנחנו מגיעים צפוף לשבת ולי לא נעים ממנה].
או סתם ארוחה משותפת שטרחתי להכין ובדיוק התיישבנו לאכול ואז יש קריאה, הוא קופץ ולהתראות עוד שעה.

נכתב ע"י שביעית;n4910819:
אבל עדיין, עם יד על הלב, זה קשה. לפעמים אני מתחרטת שהתחלנו עם זה.

אסור להגיע למצב של 'תוהה על הראשונות'!!

אצלנו בשכונה יש מתנדב שפשוט סוגר את הביפר בזמנים מסוימים כדי לא להגיע למצב שזה הופך למטרד.
גם אם אדם מוכן לעשות חסד 18 שעות ביממה מתוך 24, זו מצווה ענקית, אין דרישה מאף אדם להיות זמין 24 שעות לעשיית חסד, ומסתבר שתמיד יש מתנדבים תורנים בכל שעות היממה.

שכרכם גדול בזה ובבא!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני מתארת לעצמי שעם כל הקושי יש גם רגעים של אושר וסיפוק
החייאות מוצלחות,הנשמות והצלת חיים כפשוטו- זה מה שנותן לכן כוח להמשיך למרות
כל הקושי.
אין מילים! שכרכם גדול בזה ובבא!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י שביעית;n4910819:
אני מאמינה שיש הרבה מצבים או סיטואציות שכולנו נתקלות בהן והן מרגיזות.
והתינוק שמתעורר.

שנוסעים לשבת והתיק ממלא את הבגאז' ואין מקום לפאה שלי, אבל על התיק לא מוותרים.

לא משנה ששבת אוטוטו והשויגער שונאת שאנחנו מגיעים צפוף לשבת ולי לא נעים ממנה

ארוחה משותפת שטרחתי להכין ובדיוק התיישבנו לאכול ואז יש קריאה, הוא קופץ ולהתראות עוד שעה.

אני בדיוק באמצע משפט ופתאום קולטת שהבנאדם לא איתי, דיווחו משהו והוא שקוע בלהאזין או להגיב גם אם הוא לא יוצא [ותכפילו את הסיטואציה כפול פעם ברבע שעה כפול 24 שעות].

והוא לא חוזר אחרי התפילה. ואין לי מושג מה קורה ומתי יחזור, ואם זה התעכבות של כמה דקות עם חבר או יציאה לקריאה שממנה הוא יכול לחזור רק בסוף הסעודה. אז לחכות או לא?!

או מקרה שהיה, שהוא חזר מלוכלך ומסריח, והוא ממהר לכוילל ואני צריכה לקחת את הבגדים ביד ולהכניס למכונה שלי!

או שהוא עוזב אותי באמצע הרחוב עם ילדים קטנים, רחוק מהבית, עם שקיות, בשעת ערב

חוזר ממקרה עצוב ואנחנו בוכים יחד ונשארים בטראומה [כמו החייאה שלא הצליחה לתינוק]

אבל עדיין, עם יד על הלב, זה קשה. לפעמים אני מתחרטת שהתחלנו עם זה.

.

הדגשתי בדבריך כמה נקודות.
ברור שכל חיזוק ותמיכה מועילים ורצויים, אך גם צריך לדעת שלא כל דבר מתאים לכל אחד, ולפעמים דברים יכולים לפגום בזוגיות אם לא נעשה בהסכמה ורצון מלאים [ולא רק הסכמה בלב, או רק כדי לרצות את הבעל], כי הדברים עלולים להשאיר פצעים וצלקות, "וביום פוקדי ופקדתי"...
מצד שני [מעבר לעניין הרוחני של הצלת נפשות] מסתמא כל העיסוק הנ"ל מחייה את הבעל ונותן לו סיפוק, ואם הוא יפסיק להתנדב, לא בטוח שימצא תחליף, והוא יכול להיות ממורמר וכו'.
לכן כדאי לדבר איתו על זה, ובחכמה, ואם זה לא הולך [כי הוא מרגיש שאת נגדו] אולי גם לבקש ממנו שתתיעצו שניכם עם מישהו חיצוני [לא עם מישהו מהמשפחה חלילה, אלא עם הרב שלו, או איש מקצוע].

הנקודה העיקרית היא לדעת שלא כל דבר צריכים לקחת כמציאות ואז לחפש חיזוקים כי חיזוקים אמנם מונעים מריבה אבל לא מוסיפים שלום וקשר וכו' וכו' [אדם שנכנס לו קוץ ודוקר אותו, לא ינהג נכון אם יקח רק תרופות לשיכוך כאבים].

[כמובן שיש נשים רבות שבעליהן מוסרים נפש בהצלת נפשות באופן גשמי ובאופן רוחני, ונשיהם איתם בהסכמה מלאה, ויש גם נשים שבעליהן נמצאים חודשיים בחו"ל חודשיים בארץ.
נכון! אבל לא לכולם זה מתאים]
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מבינה אותך מאוד יש לי אחות שסובלת בדיוק כמוך
התיאורים מדויקים בדיוק מה שאני רואה כמתבוננת מהצד

לפעמים גיסי מתנתק לגמרי בשביל להיות עם אשתו
תחשבי על פסקי זמן קצרים זה מאוד יעזור לך

כל הכבוד לך
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
שביעית, גם אני אשת מתנדב באיחוד הצלה ואני כ"כ מזדהה עם כל מה שכתבת,
אבל אם לא אנחנו שנשארות חזקות בשבילם מאחור (גם אם זה למראית עין) הם לא יכלו לעשות את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
יש לי קרובים מדרגה ראשונה שהם מתנדבים באיחוד.
נשותיהם תמיד מוצאות אוזן קשבת אחת אצל השניה.
הן יכולות לשבת סעודה שלמה ולדבר רק על הקושי המשותף שלהם.
ואנחנו מקשיבות מהצד שותקות ומעריכות.
מומלץ לך למצוא חברה(לא וירטואלית) שבעלה ג"כ מתנדב, ושיהיה לכם נושאי שיחה משותפים ותמיכה אחת של השניה.
אני רואה כמה הן מתעודדות אחת מהשניה וכמה טוב להן לדבר עלזה אלף פעמים, ולהבין עד העומק את עצמן.

וחוץ מזה-
הבן שלי כשהיה קטן, נחנק פעם מנקניקיה באמצע א.צהרים, והמתנדב שהגיע אמר שעוד כמה שניות כבר לא היה את מי להציל(ברררר...), הוא היה שם לפחות חצי שעה, ועד שחזר לביתו לקח יחסית זמן רב.
בעלי שאל אותו אם הוא יצא מהבית, ואמר שהם בדרך לפדיון הבן של ע-צ-מ-ם, ובטח כולם כבר דואגים וכו', אבל העיקר שהילד בריא וניצל.
אחרי הכל, הלכנו אני ובעלי והבן שלנו לפדיון ההוא, הבאנו איתנו מתנה ענקית, וכולם שאלו מי אנחנו וכו', אמרנו, שאנחנו המשפחה שבגללו התעכב הפדיון, אבל שידעו שכל מה שהילד הזה יעשה וכל זכויותיו מזדקפים לו(ולאשתו)עקב הצלת חייו.
הבן הזה גדל ב"ה ועשה לאחרונה סיום גדול, וכמובן הזמנו את המתנדב ואשתו, והרגשנו כמו משפחה. הוא הציל אותו כפשוטו וכמובן את כל דורותיו.
חזקו ואימצו!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י פדואלה;n4911251:
וחוץ מזה-
הבן שלי כשהיה קטן, נחנק פעם מנקניקיה באמצע א.צהרים, והמתנדב שהגיע אמר שעוד כמה שניות כבר לא היה את מי להציל(ברררר...), הוא היה שם לפחות חצי שעה, ועד שחזר לביתו לקח יחסית זמן רב.
בעלי שאל אותו אם הוא יצא מהבית, ואמר שהם בדרך לפדיון הבן של ע-צ-מ-ם, ובטח כולם כבר דואגים וכו', אבל העיקר שהילד בריא וניצל.
אחרי הכל, הלכנו אני ובעלי והבן שלנו לפדיון ההוא, הבאנו איתנו מתנה ענקית, וכולם שאלו מי אנחנו וכו', אמרנו, שאנחנו המשפחה שבגללו התעכב הפדיון, אבל שידעו שכל מה שהילד הזה יעשה וכל זכויותיו מזדקפים לו(ולאשתו)עקב הצלת חייו.
הבן הזה גדל ב"ה ועשה לאחרונה סיום גדול, וכמובן הזמנו את המתנדב ואשתו, והרגשנו כמו משפחה. הוא הציל אותו כפשוטו וכמובן את כל דורותיו.
חזקו ואימצו!!!

זה סיפור מיוחד !
שירבו כמותכם!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אז לכל הכותבים, יש תשובות:
ל בחור - לא ידעתי על זה עד היום. ה''נשמה'' הזה כנראה לא משהו פעיל במיוחד. צר לי...
ל סגול חציל - בשעת הכוילל בעלי סוגר את הביפר ע''פ דרישה של ראש הכוילל. מה שנשאר לו זה רק הזמן של הבית.וכמובן שאני לא תוהה על הראשונות, רק לפעמים הקושי מעלה בי שאלה של 'מה חשבתי כששכנעתי אותו ללכת לזה'? כי אני זאת שדחפתי אותו אחרי שראיתי את אח שלי, גם הוא מתנדב ב''איחוד הצלה'', איך הוא מרגיש סיפוק ואיך הוא מציל חיים יום יום.
ל chaim424 - אל דאגה, בעלי באמת משתדל שזה לא יפריע לנו וכמובן הוא שואל אותי כל פעם אם לצאת או לא. רק מה, נראה לך שאני יכולה להגיד לא כשיש מישהו מפרכס ומסביבו יש משפחה היסטרית ובעלי יכול להציל אותו [ואותם...]? וכמובן כמו שכתבת, הסיפוק הוא אדיר ואין תחליף לעיניים הנוצצות שיש לו כשהוא חוזר מזיע מהחייאה ארוכה שהחולה עכשיו מפונה עם דופק ונשימה לאחר שכבר שכב מת.
ל פדואלה , כמו שכתבתי, יש את גיסתי, אישתו של אחי. אבל היא מסוג הנשים הצדיקות שלא מפריע להן. שהבעל יצא כרצונו. רק שלא יספר להן זוועות [ולצערי יש זוועות.]
וכמובן, gital , אחות לצרה. שיהיה לנו הרבה כוח לתת להם!! ואיך תמיד אומרים באיחוד? שיצאו רק ללידות [למרות שזה קצת פחות מועדף עלי :(].
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י שביעית;n4911294:
אז לכל הכותבים, יש תשובות:
וכמובן הוא שואל אותי כל פעם אם לצאת או לא. רק מה, נראה לך שאני יכולה להגיד לא כשיש מישהו מפרכס ומסביבו יש משפחה היסטרית ובעלי יכול להציל אותו [ואותם...]? .

לא דיברתי בשעה מעשה, אלא באופן כללי האם הביפר יהיה דלוק בשעה זו או אחרת [בנופש עם האשה, בחדר לידה, בארוחת ערב משותפת, שנוסעים לשבת, בקניות עם הילדים, ובכל סיטואציה שזה בא על חשבונך ולא בדיוק בהסכמה מלאה]
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
בעלי גם מתנדב ואני מזדהה עם רוב הדברים
פחות מזדהה עם החלק ש"לא מעריכים" כי אני דוקא חושבת שמאוד מעריכים וגם אם לא, אני מעריכה את עצמי :) ויודעת שיש לי חלק גדול בהצלת חיים וזה מספיק לי.

לי הכי קשה עם הקטע של הקריאות של המירס ברקע כל הזמן, כשאני מנסה להגיד לבעלי משהו, אפילו קטן, ואז קריאה "כוננים בבני ברק, רחוב.. ", עוצרת, מחכה שיגמר, אומרת עוד מילה וחצי ושוב קריאה "XXX בדרך", שוב עוד שתי מילים, ו.... עד שאני כבר מתיאשת ואומרת "לא משנה אתה לא איתי" והוא מיד "בטח שאני איתך מה אמרת?" מתחילה שוב ו.... כמובן עוד קריאה :confused::(:confused::(
כשיושבים לשיחה רצינית או יוצאים קצת אז כבר בעלי מכבה מראש כדי שלא יפריע לנו

הקטע עם התיק בבאגז', הצחקת אותי... זה בדיוק המילים שלי.. בהתחלה היינו מסתבכים אבל כבר מצאנו שיטה וכיום מצליחים להכניס ביחד עם התיק אפילו עגלת אמבטיה!

קטע נוסף לא קל זה שכל יציאה הופכת להיות כמעט כפולה בזמן כי תמיד יש משהו בדרך הלוך/חזור/באמצע

אבל למרות כל הקשיים הנלווים אני תמיד מזכירה לעצמי את הזכות העצומה שיש בהצלת חיים, (גם אם לפעמים הקריאות מתבררות בסוף כמשהו פשוט ונראה כאילו היציאה היתה מיותרת) הזכות היא גדולה מאד ויש לנו חלק בה לא פחות מהבעלים שעושים זאת בפועל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
וואי כמה שאני מזדהה!!!
כל מילה!!

רוצה להיות חברה שלי ?
אני יעודד אותך, מבטיחה!

תודה לכולם על המילים החמות, זה באמת עושה טוב על הלב
ופדואלה, הסיפור שלך העלה לי דמעות בעיניים. ממש !
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
SN וואו!!!! הרגת אותי עם הקטע של המירס!!! זה בדיוק מה שקורה!! זה מה שכתבתי, שאני באמצע משפט והוא בכלל לא איתי, הוא שקוע בביפר.
מכירה את זה שיש שקט, שעת ערב, הילדים הלכו לישון, פתאום המירס בפול ווליום : ''לילה טוב כוננים ב... רח' זה וזה יש שם ... קריאה שהתקבלה למוקד'' . התינוק בעגלה קופץ ואני ישר: תשתיק את זה. אבל אבוד. הילד כבר ער.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
וגם גילול , נכון שזה יפה איך שכולם מביעים הערכה? אני ממש התרגשתי! אנחנו ברצינות צריכות קבוצת תמיכה. ידעת על ב ''נשמה'' הזה שהביאו פה למעלה? לא ידעתי שיש כזה דבר. האמת שגם אם יש הוא ממש לא פעיל. אולי שירעננו אותו, זה יכול להיות נחמד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י SN;n4911320:
לי הכי קשה עם הקטע של הקריאות של המירס ברקע כל הזמן, כשאני מנסה להגיד לבעלי משהו, אפילו קטן, ואז קריאה "כוננים בבני ברק, רחוב.. ", עוצרת, מחכה שיגמר, אומרת עוד מילה וחצי ושוב קריאה "XXX בדרך", שוב עוד שתי מילים, ו.... עד שאני כבר מתיאשת ואומרת "לא משנה אתה לא איתי" והוא מיד "בטח שאני איתך מה אמרת?" מתחילה שוב ו.... כמובן עוד קריאה :confused::(:confused::(

איזה תיאור מדויק!!!!!!!
והכי מבאס זה כשזה בחצי שעה היחידה שאנחנו נפגשים ביום...

ועוד קטע מעצבן,
אלה שהסתכסכו עם בעלי (בלי קשר לכלום, בטח לא לאיחוד הצלה)
צעקו עליו באמצע הרחוב, דברו מאחורי הגב
אבל כשהילד שלהם פתח את המצח באמצע סעודת שבת הם ידפקו ובעלי ירד 4 קומות וירוץ אליהם...
מי כעמך ישראל.



וכן, אני מכירה את "נשמה"
אצלנו במרחב זה פעיל ויש מפגשים כמה פעמים בשנה
אבל תכל'ס, זה לא זה.
ואני לא מכירה את נשות המתנדבים (רק תשמות... מהבעלים...)

איך מקדמים קבוצת תמיכה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
שאלה טובה. האמת שזה כל אזור בנפרד עד כמה שידוע לי. אם רק היה לי דרך לראשי האירגון אולי הייתי מארגנת משהו.
אבל הקטע של המירס, אני רואה שזה חירפון לכולם. אפילו לגיסתי הרגועה , זה מפריע לה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י שביעית;n4911410:
שאלה טובה. האמת שזה עיניין לראשי הסניפים עד כמה שידוע לי. אם רק היה לי דרך לראשי האירגון אולי הייתי מארגנת משהו.
אבל הקטע של המירס, אני רואה שזה חירפון לכולם. אפילו לגיסתי הרגועה , זה מפריע לה.

שלחנו קישור למנהלי הארגון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
שביעית עשית לי בלאגן.. אני בדיוק לפני הצטרפות לקורס של איחוד הצלה.. מרחם על אשתי כבר מעכשיו.. אחרי כל ההתלבטויות שעברתי בתקופה האחרונה בנושא הגיעה ההודעה שלך ודפקה לי פטיש בראש.. אני כבר לא בטוח בכלום.

פדואלה אני לא יודע מה התחום עבודה שלך אבל הפוסט שלך ריגש אותי עד דמעות ולא כמליצה!
אם את לא בתחום הסופרות כדאי לך (ולנו..) לשקול להסב מקצוע..
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
ברוך דיין האמת
הלילה נפטר מתנדב איחוד הצלה אפי גדסי, מיחידת האופנולנסים בירושלים בתאונת דרכים בדרכו לארוע בשעה שלוש וחצי בלילה. אדם צעיר, אב לשלושה. יצא רכוב על אופנוע, באמצע הלילה, להציל חיים, ומונית נכנסה בו. שולחת חיזוק וחיבוק למשפחה בשם כל נשות איחוד הצלה.
כן, גם זה דברים שאנחנו צריכות לקחת בחשבון.... כי גם כשנוסעים ברכב רגיל [ולא אופנוע] מהירות הנסיעה היא לא הכי רגועה בעולם, מטבע הדברים ואופי יעד הנסיעה...
שימו לב למה שהוא כתב השבוע בפייסבוק שלו:





 

קבצים מצורפים

  • image_354638.jpg
    image_354638.jpg
    KB 60.5 · צפיות: 436
  • 122332.jpg
    122332.jpg
    KB 23.4 · צפיות: 482

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה