התייעצות תודעת עוני

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #22
וואיי, נקודה רגישה!!
יצא לי לחשוב על זה לא מעט לאחרונה.
נכון שכדי להגיע להכנסות גבוהות צריך להתאמץ יותר.
אבל אם אני רוצה להגדיל הכנסה בעוד כמה אלפים בודדים, זה ממש לא משתלם!!!
2700 למעון, ולפעמים יש 2 ילדים במעון, זה יוצא כמו ההכנסה שהגדלתי.
וזה, כשאין לי מטרה להגדיל יותר מהכמה אלפים האלו... (נגיד להגדיל ב-5000 ולא ב15000)
כי להגדיל יותר, זה לעבור שלב מכמה בחינות, זה לא רק רמת הכנסה. ולא לכולם זה מתאים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני חושבת שצריך לקחת בחשבון בנושא הזה גם את המטרה
בסוף המטרה בבית זה לגדל את הבית והמשפחה,
לא בכל מקצוע קל כ"כ להגדיל הכנסה ותוספת במאמץ ושעות מעבר לשעות שיש שהם מספיק רבות
יכולות לגרום לשפע כלכלי אבל עוני משפחתי!!!
תמיד צריך לשים את המטרה מול העיינים - המשפחה או העסקים?
אני מעדיפה בסוף משפחה שמחה וחמה מאשר הרבה כסף בכיסים
פרנסה היא משמיים , יש השתדלות וצריך לעשות אותה אבל גם לזכור לא לחרוג ממנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
  • הוסף לסימניות
  • #26
אשמח לדעתכם
אני פוגשת לאחרונה מיזמים רבים של יועצים שמעודדים להרוויח הרבה כסף.
מאידך, אני רואה את ההשלכות המיידיות של הגדלת ההכנסות על הבית החרדי:
הנחה בארנונה (3-6 א"ש שנתיים)
דרגות במעון (30 א"ש לילד לשנה)
מענק עבודה+פעוטות (5-20 א"ש לשנה)
ב"ל - מדרגה מוגדלת
מס הכנסה
מענקי חג - חסדי יעקב, טובה וברכה וכד'.
ועוד...

ואני שואלת האם באמת כ"כ נכון להגדיל את ההכנסות?
במידה מסויימת יש איזשהו מעגל תמיכה שממש עוצר את האוכלוסיה מלהרוויח יותר גם כשהיא יכולה.
ואני לא מדברת על שכירים שהעלאה הופכת קבועה.
אלא על עצמאיים - שבין להרוויח 8 א"ש ל12 א"ש - זה הפסד! וברגע שהם עולים להיות עוסקים מורשים הם מכניסים את עצמם למחוייבות קבועה של להכניס 30 א"ש חודשיים ע"מ לא להפסיד מהמהלך.
שואלת ממקום של אשה צעירה לילדים קטנים ומפרנסת יחידה.
לא מה נכון תודעתית, אלא מה באמת נכון טכנית.
תודה.
בלי לקרוא את כל האשכול,
אענה לך בתשובה חכמה שענה לי פעם האדמור שלנו כשבאנו לפני מעל עשור לשאול אותו על העסק בפתחנו אם להיות שחור או לבן...
הוא אמר לנו,
תחליטו אם אתם רוצים להשאר מתחת לשולחן, תגיעו עד לגובה השולחן.
ואני יכולה להגיד שהמשפט הזה, הוא כ"כ נכון וכ"כ חכם.
אם אני אצפה ליהנות מכל התגמולים שהמדינה נותנת לנו (הנחות בארנונה, במעון, חסדי טובה וחסדי געצל)
אני אשרוד אולי את היומיום (יותר בטוח שלא)
וזהו, אשאר שם.
אבל כל מי שצמח, ואני אומרת את זה ממקום כעצמאית שסביבי הרבה מאוד בעלי עסקים שצמחו מחלום קטן וגרעין קטן, להיות עשיר, והיום עומדים במקום הזה!
סביבי בעלי עסקים שמרוויחים גם 250 אלף שקל בחודש, והם התחילו עם חלום כמוכם בדיוק, רק בלי תודעת העוני.

תצאו מתודעת העוני הרווח שתרוויחי מכל החסכונות האלו של ביטו"ל, חסדי טובה, והמעון, שווים להכנסה אחת שתעשי בחודש.
זה ישאיר אותך בגובה השולחן מקסימום
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מסכימה מאד עם חלק מהדברים שנאמרו פה.
לגבי זה שמחלחל לילדים ההתעסקות בכסף- ראיתי בעיניים שדווקא ילדים לבעלי בתים שחזרו הבייתה ללימוד יצאו יותר אברכים ולא מכלילה- אבל בבתי אברכים שיש התעסקות בכסף ופה חסר ואי אפשר לקנות כי חסר ( צריך לומר איזה זכות שאבא לומד! זכינו שהוא מקדיש את הזמן לעולם הבא ולא למסדרון בדרך אליו) יצאו יותר כאלה שעובדים
מצטערת שלא עזרתי כל כך בפן הפינססי, מקווה מאד שעזרתי בעסק החשוב יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
זה בהחלט חשבון נכון.
דעה לא פופולרית (בטח בעידן קמפינסקי), אבל לאנשים מסויימים סוציאליזם זה טוב ונכון מאוד.

אם השאיפות שלכם לא גדולות מדאי, ואתם מסתדרים כיום עם כל ההטבות, אין סיבה לשנות ולהפסיד במיידי על הספק שאולי תרוויחו יותר ועל הדרך תעברו סטרס.

ביום שהשאיפה או הצורך שלכם יגדלו, אתם תדעו את זה. ותפעלו בהתאם.
מה שנכון לכם לא נכון לאחרים, וגם ההיפך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
זה בהחלט חשבון נכון.
דעה לא פופולרית (בטח בעידן קמפינסקי), אבל לאנשים מסויימים סוציאליזם זה טוב ונכון מאוד.

אם השאיפות שלכם לא גדולות מדאי, ואתם מסתדרים כיום עם כל ההטבות, אין סיבה לשנות ולהפסיד במיידי על הספק שאולי תרוויחו יותר ועל הדרך תעברו סטרס.

ביום שהשאיפה או הצורך שלכם יגדלו, אתם תדעו את זה. ותפעלו בהתאם.
מה שנכון לכם לא נכון לאחרים, וגם ההיפך.
אני מתכוונת להגיע למקסימום האפשרי כמובן במסגרת הנוכחית וכמובן לייעל את העבודה שהיא תהיה נוחה ונכונה.
אנחנו חיים נוח, מוציאים על כל מה שצריך - אבל בהחלט במקומות המוזלים ולא מזניחים שום צורך (אבל כן פועלים הרבה בשיטת עשה זאת בעצמך) מאוזנים בהחלט וגם קונים מעת לעת דברים מעבר (דרימי, חופש, פאה חדשה וכד')
מנגד מבינים שעוד כמה שנים שיהיה שורה של ישיבות סמינרים מעונות וכד' ההוצאות ילכו ויגדלו - ונהיה חייבים תוספת.

משום מה רוב האנשים שמרימים לסכומים הגבוהים - הם גברים.
שנראה לי פחות דינמיים כמו נשים לענין בית-ילדים-בריאות-הריון-התארגנות לחגים ושמחות.
מבחינתם כל חודש הוא חודש מלא למעט חול המועד...
בתפיסה שלי של המציאות העכשווית - כמעט חצי שנה בכל שנה היא בתפוקה נמוכה (עקב 4.5 חודשי הריון בשנה בממוצע, חגים, חופשות, שמחות וכו')- מה שמצריך תפוקה גבוהה מאוד בחצי השני.
ועקב סגנוני האישי שאינו מחקה את אילון מאסק, או את טראמפ או להבדיל את הרב סורוצקין או את דן גרטלר ...
סביר להניח שהממוצע החודשי יגיע נניח ל15 א"ש - ואז מה עשינו?...

איך יש דרך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?
להרוויח יותר בלי להיכנס לסחרחרה של הסכומים הגבוהים שאין ממנה דרך חזרה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
התשובה שלי לא עונה בדיוק על השאלה אבל חשוב לי לכתוב אותה:

כל מי שמנפנף במושג 'תודעת עושר' -
אני חלילה לא אומרת לשאוף לחיות בעוני, להזדקק לעזרה, למענקים ולהנחות.
אבל תעצרו ותבדקו עם עצמכם בכנות האם אתם נזהרים לא להפוך את הכסף לעיקר.
האם המרדף אחרי הגדלת ההכנסות לא מקצין מדי ובא על חשבון דברים אחרים. בית, משפחה, וחיים פשוטים וטובים של בני תורה.

אני לא אומרת את זה סתם. אני מכירה אנשים, וראיתי מקרים שבהם זה מתחיל מתוך רצון אמיתי להקל מהלחץ הכלכלי, לשפר את הרווחה בבית —
אבל איפשהו בדרך, הכסף הופך למטרה בפני עצמה.
אנשים משקיעים הכול, גם כשכבר יש להם די והותר, רק כדי להמשיך להרחיב ולהרוויח, ושוכחים שהעולם הזה זמני.
ההשקעה הזו לעיתים באה על חשבון זמן יקר, שהיה יכול להיות מנוצל לדברים שקונים לנו נצח, ומשמעותיים באמת.

אני לא באה לומר שזה או פה או שם- בכל דבר צריך איזון, ולא להקצין לשום כיוון

רק תזכורת... משהו שלא נעים להזכיר לאנשים פנים אל פנים. תבדקו את עצמכם, זה הכל
אותו דבר יכול לקרות גם כשרודפים אחרי הנחות וסיוע.
זה עניין של אופי ותעדוף יותר מאשר של הכיוון שאליו מפנים את המאמצים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אותו דבר יכול לקרות גם כשרודפים אחרי הנחות וסיוע.
זה עניין של אופי ותעדוף יותר מאשר של הכיוון שאליו מפנים את המאמצים.
אני לא שוללת שזה יכול לקרות בכל מצד ולכל אחד.
אבל אין מה להשוות.

כשאנשים רודפים אחרי כסף, זה ידוע ומוכר עד כמה מהר זה הופך לאובססיה – הרצון לעוד ועוד נהיה עיקר החיים, וזה קורה הרבה יותר ממה שחושבים.

ובכל אופן, לא באתי להמליץ דבר ולא לומר שצריך להימנע מלהכניס יותר כסף – רק להזכיר שחשוב להיזהר ולשים לב, זה הכול. באופן כללי, בפרוג רואים לא מעט אמירות בסגנון של "להכניס כמה שיותר", "לא לעצור", "השמיים הם הגבול" – וצריך לזכור שזו לא המטרה שלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מנגד מבינים שעוד כמה שנים שיהיה שורה של ישיבות סמינרים מעונות וכד' ההוצאות ילכו ויגדלו - ונהיה חייבים תוספת.
דודה מבוגרת וחכמה אמרה לי
משהוא אחד אפשר לדעת בוודאות
ההוצאות שלכם רק הולכים לגדול ולגדול בעזרת ה' ההכנסות ספק
משום מה רוב האנשים שמרימים לסכומים הגבוהים - הם גברים.
מדויק גם על פי התורה
אבל בציבורים מסוימים אסור להגיד את זה
בשם העיקרון שרק האישה מפרנסת
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
  • הוסף לסימניות
  • #35
חברה התלוננה לי שאין לה הנחה במעון. אמרתי לה: "תשמחי שאת לא צריכה הנחה במעון"!

זה יפה מאד שאנשים שצריכים א מתביישים לקבל- אם זה הנחות, הטבות, או כרטיסי 'טובה וברכה', אבל הבעיה היא שזה גורם לאנשים להתמכר ולחפש כל החיים להיות תלותיים. זה ממש לא נכון. אם התופעה הזאת לא היתה מנורמלת לא היתה כאן שאלה. הרי לשבת בתחנה מרכזית עם גיטרה ולקבל מאנשים כסף באופן הזה פחות יעלה על הדעת של רב משתמשי פרוג. מדוע? כי זה לא מנורמל.
צריך למצוא את האיזון בו מי שזקוק מקבל בשמחה ובלי בושה ומי שלא- לא. וגם זה בשמחה.

חשוב מאד לא להשריש אצל הילדים את התודעה של לקבל ולקבל. גם אם צריך- אפשר לעשות את זה בחכמה. כי לפעמים זה ממש סותר את החינוך לנתינה, וחבל.

(שוב- אני ח"ו לא נגד ארגוני צדקה כאלו ואחרים, זה יפה ומקסים שיש לאן לפנות כשצריך ושזה גם לא בושה, ושיש הנחות במעונות, בארנונה וכדו' למי שצריך, אבל- - -)
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אני לא שוללת שזה יכול לקרות בכל מצד ולכל אחד.
אבל אין מה להשוות.

כשאנשים רודפים אחרי כסף, זה ידוע ומוכר עד כמה מהר זה הופך לאובססיה – הרצון לעוד ועוד נהיה עיקר החיים, וזה קורה הרבה יותר ממה שחושבים.

ובכל אופן, לא באתי להמליץ דבר ולא לומר שצריך להימנע מלהכניס יותר כסף – רק להזכיר שחשוב להיזהר ולשים לב, זה הכול. באופן כללי, בפרוג רואים לא מעט אמירות בסגנון של "להכניס כמה שיותר", "לא לעצור", "השמיים הם הגבול" – וצריך לזכור שזו לא המטרה שלנו.
אנשים רודפים אחרי רמת חיים יותר מאשר אחרי כסף כשלעצמו, בדרך כלל.
זה בהחלט משהו שצריך להיזהר ממנו כשמנסים להגדיל הכנסות, מכל מיני סיבות. בהחלט יש משהו בזה שעם האוכל בא התיאבון.
אבל במובנים מסוימים הרדיפה אחרי רמת חיים היא יותר אובססיבית ויותר שואבת דווקא אצל מי שהאמצעים שלו מוגבלים. גם כי הוא נאבק על דברים שיותר קשה אובייקטיבית לוותר עליהם, גם כי אין תחושה של פת בסלו.
בסופו של דבר, יותר קל להסתפק במה שיש לך ולא לרדוף אחרי עוד כשיש לך ברווח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
ילדים לא נמצאים לנצח במעון... נכון שאצלנו החרדים יכול להיות 10 שנים ברצף ילד במעון
אבל לא אנחנו מנהלים את העולם ולא תמיד החשבונות מסתדרים עם המציאות
הכרתי פעם אחד שחי בצמצום ותוך כמה שנים מהחתונה חסך סכום יפה לחתונות הילדים ולבסוף כל הכסף הלך על טיפול להביא ילדים...

מי שעובד אז נכון שהוא מפסיד את כל ההנחות אבל מצד שני יש לו הטבות אחרות כמו שכבר כתבו פה לפני

יש בעיה נוספת שבציבור יוצאים מנקודת הנחה שמי שאברך בהכרח נזקק ומי שעובד לא
כמובן שאנו מעריכים את לומדי התורה ושמחים לתמוך בהם (למרות שיש טענה שהנזקקות והרדיפה אחרי החלוקות זה ההפך מכבוד התורה) אבל בפועל לא תמיד האברך הוא הנתמך והעובד לא לפעמים האברך ממשפחה מסודרת עם דירה והעובד מקבל שכר מועט ומשלם משכנתא גבוהה
ולענייננו פה בדיון האברך מקבל את כל סוגי ההנחות לעומד העובד כך שבפועל בסוף חודש בשקלול הוצאות\הכנסות האברך ביתרה על העובד
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
פותחת האשכול העלתה שאלה טכנית. האם שווה תכלס להגדיל הכנסות
ויש פה קצת סטיה מהנושא
ואני מצטרפת לשאלתה.
יכול להיות 2 נשים ששתיהם מרויחות משכורות בפער של כמה אלפים
אבל בסופו של דבר זו שהרויחה פחות מקבלת יותר.
כי לדוג' בסוף שנה מענק עבודה היא תקבל יפה יותר מהשניה וכו' כל ההטבות שציינו פה
על זה היא שאלה
לא שאלה אם כדאי לחיות בתודעת עוני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
פותחת האשכול העלתה שאלה טכנית. האם שווה תכלס להגדיל הכנסות
ויש פה קצת סטיה מהנושא
ואני מצטרפת לשאלתה.
יכול להיות 2 נשים ששתיהם מרויחות משכורות בפער של כמה אלפים
אבל בסופו של דבר זו שהרויחה פחות מקבלת יותר.
כי לדוג' בסוף שנה מענק עבודה היא תקבל יפה יותר מהשניה וכו' כל ההטבות שציינו פה
על זה היא שאלה
לא שאלה אם כדאי לחיות בתודעת עוני.
רוב הדברים כמו הנחות במעון או מענק הכנסה הם דיפרנציאליים, כך שלא בבת אחת מאבדים הנחות.
לשכיר כמעט תמיד משתלם להרוויח יותר, לפחות בקצת, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את עניין הפנסיה שהוא מאד משמעותי. כלומר אולי עובדים יותר ונשארים עם סכום לא הרבה יותר גדול, אבל אין מצב שנשארים פתאום עם הרבה פחות.
אני מבינה שלעצמאים זה יותר מסובך, אבל עדיין זה לא שפתאום הכל הולך. במעון למשל, ההפרשים בין ההנחות בדרגות הם קטנים יותר מאשר ההפרש בהכנסות שמגדירות את הדרגות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
שאלה
האינפלציה והמחירים גואים ,שכר המינימום עלה
האם יש מנגנון שמעלה אוטומטית את טבלת הסכומים להנחות בארנונה, מענקי עבודה, מס הכנסה..?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה