השקעות

כל נושאי ההשקעות! החל מחיסכון פנסיוני והשתלמות, השקעות בשוק ההון ונדל"ן, ועד להשקעות בסטארטאפים וכו'.
מנהל הפורום: השקעות R הון, מקצועי בלבד

מאמרים אחרונים באתר

  • 90
  • מצורף קישור לכלכליסט
    0 תגובות
    כל תחנת אוטובוס, כל אתר חדשות, כל פורום שנכנסים אליו, יש מישהו שמלמד איך להשקיע, איך לעשות כסף, איך לחתן ילדים, ואיך להתנהל כלכלית.
    לי משום מה, זה מזכיר משהו.
    זוכרים את כל האלו שהזמינו ספינרים בערימות, כשזה עלה 70 ש''ח, ונתקעו עם זה כשזה ירד לשקל לשלישייה? זוכרים איך מי שקנה פלאפון קיבל ספינר, וזרק אותו בחוץ לפח, כשהבועה התפוצצה?
    זוכרים את המשפחות שהזמינו מיליון מסיכות, וקיבלו אותם רק כשירדה החובה, ואף אחד לא היה צריך אותם?
    זוכרים את ה...
    בקיצור, הבנתם.
    אז יש אשכול פה, של
    @כסף-חכם שמסביר שזה לא בועה. י מומחים שהסבירו שגם אם כל הכסף הנזיל בישראל ילך לתוך המדד, ואז יצא ממנו, זה עדיין לא יצור בועה.
    אבל מה לגבי ההתעניינות?
    יש היום 3 אנשים שמלמדים את זה, על כל 2 שרוצים ללמוד. מה יקרה כשהם יגמרו? האם תתפוצץ הבועה?
    אז אני לא מודאג מהעבודה של המלמדי קורסים האלה, כי הם אותם אלה שמכרו ספינרים, ואז מסיכות, ועכשיו הם מוכרים סנופי, או שולחים צינתוקים של חברות דרייבר. אחר כך הם ימכרו משקפיים חכמות של אוצר החכמה או משהו.
    אני כן מודאג, מהתפוצצות של הבועה אצל הצרכנים.
    שכמו כשאוכלים מדי הרבה שוקולד, אנשים יראו ספר אמיתי על השקעות, או ישמעו מחבר עיצה אובייקטיבית, ויגידו, כן, היה לי מספיק מהאס-אנד-פי, מיציתי עם זה.
    אז אשמח לדעתכם. האם זו נראית לכם בועה? האם היא תייצר ריאקציה? ומה יכולים לעשות אנשים שבאמת מלמדים להשקיע, כדי לשמור על הציבור שפוי ופתוח.
    אשמח לתשובתכם בסקר, וגם במילים. לאן זה הולך, האם זה מוגזם, האם זה אבוד. ואיך אתם לא נסחפתם, או שכן.
    (אצלי ספציפית, הקו האדום זה כשמישהו מציע לי לנהל מיליונים, ושם לי מודעה שהוא עיצב בAI חינמי. זה לדעתי כבר מהווה נורה אדומה)
    שאלתי את chatgpt מה יקרה לשוק ההון בביאת משיח צדקנו.
    זאת התשובה שקבלתי.

    קשה לדעת בוודאות כיצד שווקים יגיבו לאירוע כל כך דרמטי וייחודי.
    יחד עם זאת, אפשר לנסות להעריך מספר תרחישים אפשריים, בהתבסס על הבנת הדינמיקות הכלכליות והחברתיות:
    1. משבר כלכלי עולמי או שינוי במבני השוק – אם המשיח יביא לשינוי עולמי מקיף, זה עשוי לכלול שיבוש משמעותי בשווקים הכלכליים. במקרים כאלה, ייתכן שהשווקים יפלו או ישתנו בצורה חדה, כי אנשים עשויים למשוך את כספיהם או לשנות את גישת ההשקעות שלהם בהתאם להשפעותיו של שינוי גלובלי משמעותי. שווקים עשויים לעבור למוד של "חוסר ודאות" בתקופה שבה מתקיים שינוי דרמטי כזה.
    2. החלפת מערכות כלכליות קיימות – אם המשיח יביא עמו מערכת כלכלית חדשה, ייתכן שנראה שינוי מהותי במבנה השוק, עם שינוי במטבעות, סחר, ערכים כלכליים, ומערכות כלכליות עולמיות. במקרה כזה, ייתכן שההשקעות בבורסות הנוכחיות יאבדו מחשיבותן, והשוק יתחיל להתנהל לפי כללים חדשים.
    3. עליית הביקוש לנכסים שמייצגים ערכים מוסריים – אם המהלך יכלול תיקון רוחני עולמי, ייתכן שההשקעות ינועו לכיוון של נכסים שמייצגים ערכים מוסריים וכוללים צדק, שמירה על הסביבה, תועלת חברתית וכו'. שווקים עשויים לראות את העלייה בהשקעות חכמות וברות קיימא, במיוחד אם יתחילו להיבנות תחומים חדשים על פי עקרונות רוחניים מוסריים.
    4. הפסקת פעולתם של מנגנונים כלכליים מסוימים – תלוי בתיאוריה או בהשקפה, המשיח עשוי להפסיק את הפעולה של שווקים מסוימים או להפסיק את הצורך בהשקעות פיננסיות כפי שאנו מכירים אותן כיום. במקרים כאלה, ייתכן שהצורך בשוק ההון פשוט יתפוגג ויוחלף במערכת אחרת של ערכים כלכליים.
    5. ביקוש חזק למטבעות יציבים או נכסים שמייצגים שליטה כלכלית חדשה – אם יש שינוי עולמי חפוי, ייתכן שמטבעות חזקים או נכסים שנחשבים יציבים מבחינה רוחנית או כלכלית, יתחילו לקבל מקום משמעותי.
    במהלך שינוי כה משמעותי, קשה להעריך את ההתנהלות של השווקים בצורה חד-משמעית, אבל חשוב להיות מוכנים לכל אפשרות ולזכור שבסופו של דבר, השווקים והמציאות הכלכלית עשויים להשתנות באופן דרמטי.

    שאלה נוספת: מה לגבי מחירי הנדל"ן בארץ בכלל ובירושלים בפרט.
    תשובה:
    השקעה בנדל"ן בארץ, ובפרט בירושלים, יכולה להיות שיקול מעניין אם מאמינים שהעתיד יכלול עלייה משמעותית של יהודים מכל העולם, בעקבות ביאת המשיח ובניית בית המקדש. אם אכן יתרחש שינוי כזה, ייתכן שנראה תמורות גדולות בשוק הנדל"ן, ובמיוחד בירושלים.
    הנה כמה תרחישים שיכולים להתממש:

    1. עלייה חדה בביקוש למגורים בירושלים
    אם אכן יגיעו יהודים מכל העולם לגור בארץ, במיוחד בירושלים, צפויה עלייה חדה בביקוש לדירות. ירושלים, כמוקד דתי ומרכזי עבור היהודים, עשויה להפוך לנקודת משיכה עיקרית, עם ביקוש גבוה למגורים גם במרכז העיר וגם בשכונות סמוכות. אם הביקוש יעלה בצורה משמעותית, זה יכול להוביל לעליית מחירים בשוק הנדל"ן המקומי.
    2. פיתוח תשתיות ופרויקטים חדשים
    עלייה כזו בביקוש עשויה להוביל לפיתוח תשתיות נרחב. ייתכן שהממשלה והשוק הפרטי ישקיעו בפרויקטים גדולים בשכונות קיימות ובאזורים חדשים, מה שיכול להוביל לפיתוח תחבורה ציבורית, מרכזי קניות, תיירות ועוד. הפרויקטים הללו יכולים להעלות את ערך הנדל"ן בשכונות הרלוונטיות.
    3. עלייה בשוק התיירות
    אם ירושלים תמשיך להיות מוקד עולמי, תיירות עשויה להפוך לתחום כלכלי משמעותי, עם שפע של מבקרים יהודים (ולא רק) שמגיעים לבקר במקום. זה יכול ליצור ביקוש למגורי נופש, מלונות, אכסניות, ולבנייה למטרות תיירות.
    4. ההשפעה על מחירי הנדל"ן בארץ
    בעוד שירושלים תהיה כנראה המוקד העיקרי, גם ערים אחרות בארץ עשויות לראות עלייה בביקוש בעקבות ההתפשטות של האוכלוסייה החדשה. תל אביב, חיפה, ועוד ערים גדולות עשויות להתרחב ולהפוך ליעדים מגוונים עבור יהודים שעלו לארץ.
    5. תנודות במחירים ובסיכון
    כמעין "שוק בועתי", עליית ביקוש מואצת כזו יכולה להוביל גם לתנודתיות במחירים. אם יבואו המון יהודים בשנה אחת או פחות, השוק עשוי להיות מוצף במגוון סוגי דרישות וצרכים, מה שעלול להוביל למחירים גבוהים מאוד בטווח הקצר.
    6. היבטים דתיים ורגולטוריים
    יתכנו גם רגולציות דתיות או חוקיות שיכולות להשפיע על שוק הנדל"ן בירושלים ובערים אחרות, במיוחד אם ישנם שינויים במבני השלטון או במנהגים הדתיים. עלייה כזו עשויה להוביל לשאלות על האופי הדתי של השכונות או חלקי העיר, במיוחד סביב הר הבית, וכיצד זה ישפיע על צורת ההתיישבות והבנייה.
    7. ההשפעה על ערך הקרקעות הסמוכות לר הבית
    אם בית המקדש ייבנה ותתחדש עבודת הקרבנות של היהודים, ייתכן שתהיה עלייה בשווי הקרקעות הסמוכות לאזור הר הבית. האזור יכול להפוך לאטרקטיבי ביותר עבור תושבים ויזמים שמחפשים נכסים קרובים למרכז החדש.
    אמל"ק: זה לא בועה, אבל עדיין צריך לדעת איך עושים את זה נכון.

    בשנה באחרונה, אנו עדים לנהירה הולכת וגוברת של משקיעים ישראלים אל מדד ה-S&P 500. רבים רואים בכך סימן מדאיג, ואף טוענים שמדובר בבועה שעומדת להתפוצץ.
    כתבות שמתפרסמות חדשות לבקרים מדברות על בועה שעומדת להתפוצץ ואנליסטים חוזי שחורות מדברים על כך שהמדד שעומד בשיא כל הזמנים עתיד לטפוח למשקיעים רבים על פניהם.

    אך האם גישה זו נכונה? האם השקעה ב-S&P 500 היא באמת הימור מסוכן?


    להלן מספר נקודות שחשוב לזכור:


    • ה-S&P 500 אינו מניה בודדת, אלא מדד המורכב מ-500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב. משמעות הדבר היא שהשקעה במדד אינה השקעה ספקולטיבית וחשוב להבין זאת, השקעה במדד היא השקעה בעסקים מכל קשת הכלכלה האמריקאית.
      לדוגמא: הייתה תקופה של נורמליזציה בתחום הקנאביס ובעקבות כך משקיעים רבים ראו בקנאביס את הסקטור החם הבא (בעיקר עקב קריאת כתבות שונות... אבל זה נושא למאמר אחר), האם זו הייתה החלטה רציונלית? כנראה שלא, משקיע פאסיבי יודע שחדשות כלכליות אודות חברה או תחום מסוים כבר מגולמות במחיר המניה,
      משקיעים רבים חוו הפסדים בעקבות ההשקעה בתחום הקאנביס בגלל שזה היה לא פחות מאשר טרנד לתקופה.
      דוגמא עדכנית יותר: לפני שבועות אחדים היה דיווח על הנפקת קרן סל עוקבת ביטקוין, ובעקבות כך משקיעים רבים רכשו את המטבע, האם העליה בערך המטבע מבטאת ערך אמיתי? או אולי זה איזשהו אופנה שסופה להיות כשל הקנאביס? נקודה למחשבה.
      בניגוד לדוגמאות הללו, השקעה בסנופי היא השקעה בעסקים רווחיים ולא באופנות חולפות מתוך ציפייה לעשיית רווח מהיר.
    • הכלכלה האמריקאית היא החזקה והיציבה ביותר בעולם. לאורך ההיסטוריה, היא הוכיחה את עצמה שוב ושוב כחסינה מפני משברים ותהפוכות,
      משברים רבים עברו על השוק האמריקאי ומכולם היא התאוששה בזמן קצר (יחסית כמובן, אנחנו מדברים על השקעה לטווח ארוך.), המשבר הארוך ביותר ארך כעשר שנים ואני מדבר כמובן על השפל הגדול (המשבר הכלכלי העמוק ביותר בארה"ב שהחל בשנת 1929)
    • החברות המרכיבות את מדד ה-S&P 500 הן מובילות בתחומן. הן נהנות מיתרונות הגודל, טכנולוגיה מתקדמת וחדשנות רבה.
      וכמובן שהחברות נתונות לחלופה בהתאם למצבן בכל רבעון, שכן חברות שנכשלות מפנות את מקומן לחברות טובות יותר.
    • המדד הניב תשואות מרשימות לאורך זמן. לאורך למעלה מ-90 השנים האחרונות, התשואה הממוצעת של המדד עמדה על כ-10% לשנה(במונחים נומינלים).
    לאור הנתונים הללו יש דגש שאנשים לא ממש שמים לב אליו:
    כשאני בא להשקיע במדד אני לא משקיע בשביל להנות מעליית הערך של המדד! אני משקיע בשביל להנות מעליות ערך ומרווחים של חברות רבות שכולן איכותיות, אני רוכש שותפות בחברות שמעסיקות עובדים ומניבות רווחים עבורי,
    אם אני בעל עסק עצמאי, אני מן הסתם צריך מפעם לפעם להזרים כסף לעסק בשביל לפתח אותו, זה למעשה השקעה במניות העסק שלי, למרות שהוא לא מונפק בבורסה, ההשקעה שלי בעסק שלי תניב לי רווחים בדיוק כמו השקעה בעסקים אחרים שמונפקים בבורסה.

    לאור האמור, השקעה במדד היא השקעה מצוינת, בעסקים מצוינים, שמביאים רווחים מצוינים,

    ובמקרה של משבר כלכלי? מן הסתם עסקים נכנסים למיתון בו הם מרוויחים פחות, מה שמשפיע על מחיר מניות החברה, האם זה אומר שהמשקיע נמצא בהפסדים? ברור שלא, המשקיע במדד נמצא במיתון ביחד עם כל הכלכלה שעתידה להתאושש, ומשברים כלכליים זה מחזוריות קבועה ובריאה בכלכלה.

    חשוב להבין את זה כשבאים להשקיע במדד, מכיוון שבעיתות משבר, אלו שהשקיעו בגלל ששמעו מחבר או בגלל שקראו בפורום כזה או אחר שזה השקעה טובה מבלי להבין למה, התוצאה עלולה להיות הרת אסון.

    מה דעתכם?
    ניידתי תיק ני"ע מבנק אחד לשני, רוב התיק זה קרן כספית, סכומים שהכנסתי בשנה האחרונה.
    במעבר גבו לי מס של כ 25 אחוז על הרווח.
    האם זה תקין? לא היה אמור להתקזז עם האינפלציה? הרי בקרן כספית המס הוא ריאלי ולא נומינאלי?

    ביקשתי פירוט דפים של ניירות הערך מהבנק הקודם, ובין השאר נכתב שם :

    הבנק ינכה מחשבונך מס במקור בגין העברת ניירות הערך אם יהיה עליו לנכותו ע"פ הוראות הדין שיחולו בעת העברת הנייר בהתאם לשער האחרון הידוע.
    באחריות הנעבר להציג אסמכתאות מספקות לצורך קביעת שער העלות של נייר הערך לצרכי מס. במידה ולא יוצגו לבנק אסמכתאות מספקות בחשבון הנעבר, יירשם לניירות הערך שער עלות אפס. כתוצאה מכך, בעת מכירת ניירות הערך ע"י הלקוח הנעבר כל התמורה תהיה חייבת במס בהתאם לדין שיחול באותה עת.


    האם הייתי אמור להעביר משהו? אף אחד לא דיבר איתי, ועל איזה אסמכתאות מדובר? הרי קניתי דרך הבנק והם יודעים בדיוק את שער העלות של הניירות...?
    בקיצור- מה צריך לעשות עכשיו? זה נזק מיותר של כמה אלפים..

    (הבעיה שאין תקשורת נורמלית מול הסניף כי אנחנו כבר לא לקוחות. וכל פניה זה הגעה פיזית...)

    אשמח ממש לעזרה!

    @השקעות R הון @ה. שלמה וכל המומחים..
    המדדים המובילים בעולם מתרסקים בתגובה למכסים של טראמפ - מדד הנאסדק צולל כרגע 3.5%
    מישהו יכול להסביר מה זה אומר- פתיח של קריסה כללית יותר? אי יציבות זמנית?
    יש צפי מהמבינים?
    בשבוע שעבר התחלנו לסקר את אפשרויות ההשקעה בישראל במדד המוביל בעולם, מדד ה-S&P 500, וראינו את הקרנות האקטיביות המנסות להכות את המדד בהצלחה חלקית בלבד. הדרך המרכזית של המשקיעים בתל אביב להיחשף למדד הן הקרנות הפאסיביות - קרנות מחקות וקרנות סל, שמסתבר שמושכות השקעות בעשרות מיליארדי שקלים.

    דמי ניהול 0% - איך זה יכול להיות?

    בשבוע שעבר ראינו שתעודות הסל הענקיות בחו"ל העוקבות אחר המדד גובות דמי ניהול מינמליים של בין 0.03% ל-0.09%. האם הקרנות בארץ גובות סכום דומה? למרבה ההפתעה, לא מעט מהן גובות באופן מוצהר "0% דמי ניהול". מדובר בתופעה בלא מעט קרנות מחקות וקרנות סל בישראל, לא רק בקרנות העוקבות אחר ה-SP500 אלא גם במדדים אחרים. מדוע חברות ניהול הקרנות עובדות עבורנו "בחינם"? האם באמת זה יותר משתלם מהקרנות בחו"ל?

    ובכן הקרנות לא עובדות בחינם. הן מוצאות דרכים להרוויח מהקרנות האלו, לפחות בשתי דרכים. אחת מהן לגיטימית יותר, אחת פחות. בכל מקרה כדאי להיות מודעים לשיטת הפעולה של הקרנות הללו. לאחר שנבין יותר לעומק אולי המסקנה תהיה שבכל זאת קרנות חו"ל עדיפות (כתלות בעלות עמלות המרת מט"ח ועמלות קניה ומכירה ואחזקת ניירות ערך) למרות שלכאורה דמי הניהול גבוהים יותר.
    הדרך הראשונה בה הקרנות יכולות להרוויח היא באמצעות מה שקרוי "דמי ניהול משתנים". איך זה עובד? קרנות הסל בישראל לא באמת משקיעות במדד, כלומר קונות את המניות המרכיבות את המדד ביחס המתאים בהתאם למשקל המתאים לכל מניה. הן רק נחשפות לשינוי המחיר במדד וזאת באמצעות שימוש באופציות ונגזרים, שמאפשרים חשיפה מלאה לשינויי המחירים במדד מבלי לקנות את המניות עצמן.






    כאשר עוקבים אחר המדד באמצעות אופציות, יש צורך רק בשבריר אחוז מההון כדי לקבל את החשיפה הזו. מה עושים בינתיים בשאר הכסף? הקרנות משקיעות את היתרה בניירות קצרי טווח כמו מק"מים או פקדונות, ואלו מיצרים תשואה נוספת. כך, במידה והקרן עקבה היטב אחר המדד באמצעות האופציות, נוצר פער בין הקרן לבין המדד. הקרנות יכולות לגבות דמי ניהול משתנים מהפער שהן יוצרות מהמדד.

    הסיכון הוא שהנגזרים לא יעקבו בצורה מדוייקת אחר המדד. במקרה כזה לא יגבו דמי ניהול משתנים. כלומר, במקרים בהם הקרן תציג ביצועי חסר, לא תקבלו פיצוי על ההפרש, במקרים בהם היא תציג ביצועי יתר, אלו יגבו כדמי ניהול משתנים. הבעיה היא, כפי שנראה בהמשך, שהקרנות לא באמת מצליחות להשיג את תשואת המדד.
    על כל פנים הנה דוגמה. להלן אחזקות הקרן הראל מחקה S&P 500 שמנהלת 3 מיליארד שקל (נכון למאי 2024).




    ניתן לראות שהחשיפה למדד ולדולר נעשים באמצעות נכסים מסוג FORWARD מט"ח ו SWAP מניות שהשווי הכולל שלהם הוא רק כ-35 מיליון שקל - כאחוז מנכסי הקרן. היתרה, מיליארדי שקלים, מושקעת במק"מ, פקדונות בנקאים ונכסים אחרים. אלו מייצרים תשואה נוספת של כ-4% בשנה. חלק מההכנסות העודפות החברה יכולה לשלם לעצמה, לאחר תשלומי העמלות ועלויות התפעול, כ"דמי ניהול משתנים". זוהי דרך לגיטימית, והיא גם מצוינת בתשקיף, אבל כדאי להיות מודעים לה. כלומר המשקיע צריך לדעת שהוא לא באמת מחזיק את מניות מדד ה-S&P500 אלא נחשף לשינויים במדד באמצעות נגזרים, שינוים שלעיתים עלולים להיות לא מדויקים. בטבלת התשואות נראה שאמנם ישנם שינויים משמעותיים בין המדד לבין הקרן, לרעת הקרן. כלומר הסיכון (גם של החברה המנהלת) אכן מתממש.

    הדרך של הקרנות להרוויח גם באפס דמי ניהול


    הדרך השנייה שהקרנות יכולות להרוויח נראית קצת פחות לגיטימית ומהווה מעין "מלכודת מס". נניח שהשקעת בשלוש השנים האחרונות במדד דרך הקרן קסם S&P 500 KTF שגובה 0%. התשואה שלך כעת היא 50.58%. תשואה מרשימה. אם כעת הקרן תחליט להעלות את דמי הניהול ל-0.5% ותחליט שאתה רוצה להחליף לקרן זולה יותר, תצטרך למכור את האחזקות בקרן, מה שייצור אירוע מס שיקח לך 25% מהרווח, כלומר 12.6%, שמקבילים לדמי ניהול של 25 שנים (לפי הערך הנוכחי*. עדיף יהיה לך "לבלוע" את דמי הניהול החדשים מאשר להחליף את הקרן. גם אם הקרן תעלה את דמי הניהול ל-1% מופרזים עדיין מדובר על תשלום מס בגובה דמי ניהול של 12 שנים. רבים יעדיפו לשלם את דמי הניהול העודפים.


    כך, החברות מעדיפות לגבות דמי ניהול אפסיים לתקופה מסוימת כדי ליצור תמריץ ללקוחות להישאר לאחר מכן כשהרווחים יצטברו ודמי הניהול יעלו. מכמה קרנות שבדקנו (לא את כולם) עולה שאכן יש פער בין דמי הניהול בזמן ההנפקה לבין דמי הניהול כעת. כלומר הקרנות אכן מעלות את דמי הניהול מפעם לפעם ומעמידות את המשקיעים בפני הדילמה הזו.

    קרנות עוקבות בניטרול השפעת מט"ח

    המכשירים הפאסיביים מתחלקים ל-2 סוגים שמתפרטים ל-4: קרנות סל וקרנות מחקות, כשבכל אחד מהסוגים הללו יש קרנות שמנטרלות את החשיפה למטבע חוץ ויש כאלה שלא. נציג תחילה את ביצועי הקרנות המנטרלות את השפעת שינויי שערי המטבע. אלו אמורות להציג את אותם ביצועים של המדד עצמו רק בשקלים. כלומר אם המדד עלה בשנת 2023 ב-26% דולרי, הקרן אמורה לעלות בערך 26% (או מעט פחות בגלל עלויות הגידור של שינויי המטבע) בתשואה שקלית. באמצעות הקרנות הללו נוכל לבחון את איכות העקיבה של הקרנות הישראליות אחרי המדד. התוצאות, איך לומר, מאכזבות.



    עיון בטבלה מגלה פרטים חשובים. כל הקרנות, גם קרנות הסל וגם המחקות, בכל השנים שנבדקו, לא מצליחות להשיג את תשואת המדד. לא פעם הפערים משמעותיים מאד, ומגיעים לעיתים למעל 3% בשנה (כלומר הפרש של 10% בתשואות).המסקנה הברורה היא ששיטת העקיבה באמצעות אופציות היא בעייתית ועלולה לגרום לתשואת חסר משמעותית.

    עוד עולה מהטבלה שכל הקרנות המחקות גובות 0% דמי ניהול (אולי בגלל התחרות), אבל בקרב קרנות הסל ישנו הבדל משמעותי מאד בין מור שגובה 0% לבין תכלית וקסם שגובות 0.8% ו-0.9% בהתאמה. מדובר בדמי ניהול מאד מאד גבוהים לקרן פאסיבית בכל קנה מידה, במיוחד כשהאלטרנטיבות זולות בהרבה. בטווח נמצאת MTF עם דמי ניהול הגיוניים של 0.25%.
    דמי הניהול בהחלט משפיעים על התוצאות. שתי הקרנות היקרות מפגרות לא רק אחרי המדד אלא גם אחרי המתחרות, בכל אחת מהשנים שנבדקו, בהבדלים שמגיעים לעיתים למעל אחוז שלם. כלומר, סלקטיביות במקרה הזה משתלמת.
    המסקנה אם כן היא שאם רוצים שהתשואה השקלית תהיה קרובה לתשואה הדולרית של ה-S&P500 – יש לצפות להפסיד על כך כמה אחוזים בשנה. בנוסף, כדאי מאד לבחור את הקרנות המחקות או קרנות הסל שלא גובות דמי ניהול, או גובות דמי ניהול נמוכים מאד. הבחירה הזו תשפיע ישירות על התשואה שלכם. באופן כללי נראה ברור שאם יש אפשרות להמיר לדולר ולקנות את הקרנות מחו"ל בעלויות סבירות - זו האופציה העדיפה.

    קרנות עוקבות ללא ניטרול השפעת מט"ח

    במקרה זה התשואות תלויות מאד בתנודות של השקל מול הדולר. הנה טבלת הקרנות והביצועים:





    מה שעולה באופן ברור מהטבלה הוא שבשנים 2023 ו-2022 שינויי השער פעלו לטובת המשקיעים בישראל, והקרנות הציגו תשואה גבוהה מהמדד, בעוד בשנים 2020 ו-2021 התוצאה הייתה הפוכה. אין בזה טוב או רע, זה פשוט גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון בזמן הבחירה בהשקעה הנכונה מבחינתכם - האם אתם רוצים את תשואת ה-S&P500 הדולרית בשקלים או ששערי המטבע ישפיעו. זה גם תלוי בהערכה לגבי תנועת השקל. במידה וצופים שהשקל יתחזק נעדיף לנטרל את השפעת המטבע, במידה וההערכה היא שהשקל ייחלש עדיף לא לנטרל את השפעת המטבע.
    עוד עולה מהטבלה, שהכסף הגדול באמת נמצא בקרנות הסל שאינן מנטרלות את השפעת המט"ח. כל קרן בקטגוריה, גם אלו שגובות דמי ניהול מופקעים של 0.6% ומעלה מנהלות מליארדי שקלים, סכומים שאנחנו מכירים רק מהקרנות הכספיות. הקרנות מגיעות לעד 7.3 מיליארד שקל, ולא פחות מ-4.5 מיליארד. מדובר בקרנות ענק במונחי שוק ישראלים.
    יש לציין שגם הקטגוריות האחרות מנהלות לא מעט כספים. נראה שהמשקיע הישראלי נוהר בהמוניו למדד ה-SP500. סך הכל בקרנות שאינן מנטרלות את השפעת המט"ח מנוהלים למעלה מ-45 מיליארד שקל. במסלולים שכן מנטרלים את השפעת המט"ח מנוהלים יותר מ-11 מיליארד שקל נוספים. כלומר הכלים הפאסיביים על מדד ה-SP500 מגיעים להיקף של מעל 56 מיליארד שקל.
    כרגיל נזכיר – תבחנו את דמי הניהול! לא מדובר בהבדלים זניחים גם בקרנות שאינן מנטרלות את השפעת המטבע. מור סל שגובה אפס דמי ניהול טובה יותר מכל אחת מהקרנות האחרות בכל השנים שנבחנו. סביר שמור תפסיק לגבות דמי ניהול אפס בשלב מסוים, אז אולי עדיף MTF שגובה 0.25% ולכן פחות סביר שתעלה דמי ניהול בהמשך, והיא גם מציגה תוצאות טובות יותר מכל שאר הקרנות היקרות יותר בקטגוריה. לכן המסקנה ברורה. דמי הניהול קריטיים, במיוחד במכשירים הפאסיביים).
    (הערה נוספת – הקרנות שבשמם מופיע "נקוב דולר" הן קרנות שניתן לקנות רק בדולרים).


    סיכום שנה קלנדרית בשוק ההון (2024)

    מדד עולמי
    קרן של בלאקרוק: 19.50% תשואה!
    קרן של אינווסקו: 20.91% תשואה!

    מדד S&P 500
    קרן של בלאקרוק: 27.04% תשואה!
    קרן של אינווסקו: 26.96% תשואה!

    מדד נאסד"ק 100
    קרן של בלאקרוק: 28.97% תשואה!
    קרן של אינווסקו: 28.89% תשואה!

    מדד ת"א 125
    קרן של קסם כשרה: 26.35%
    קרן של תכלית כשרה: 25.91%

    ביטקוין
    קרן של בלאקרוק (מ12 בינואר): 99.21%


    אם עדיין לא הצטרפתם למעגל המשקיעים
    כנסו כאן

    ברשותכם נעצור לחשוב על מדדי המניות...
    את מדדי המניות מרכיבים חברות רבות וגדולות
    חלקם עם תקציב גדול מתקציב מדינת ישראל
    כל חברה מושפעת מאין ספור גורמים ואין ספור התרחשויות טבעיות ופוליטיות....
    כעת מה הם הכלים שיש לנו לחזות את עתיד גרף המניות?
    יש לנו כלים בכלל?!
    כמה יתרון יש לנו בשוק האדיר הזה?

    רכישה פאסיבית של כלל מניות השוק לאורך שנים ללא ניסיון תזמון
    הוכחה כשיטה היעילה ביותר לצבור הון!!
    אמצו את הדרך הפשוטה הזאת!

    בנימה אישית: לאחרונה אני רואה בכאב
    את התרחבות מעגל המתזמנים בפורום.
    אני מרגיש צורך לבקש ממכם
    אנא, תעזבו את הניסיונות להשיג תשואה עודפת, אנא!
    כעת הזמן לחזור לדרך המלך
    השקעה פאסיבית במדדי מניות.
  • 34
  • אני מתלמד בנושא הכללי של השקעות וכו', בין היתר מכאן: https://www.youtube.com/@Micha.Stocks/playlists
    אז פתחתי חשבון דמו בtrading view', השאלה אם אפשר לפתוח חשבון דמו (בלבד) גם באינטרקטיב ישראל.
    מישהו ניסה?
    0 תגובות
    אני לא יודע עם זה כבר הופיע בפורום חיפשתי ולא מצאתי... לכן אני מעלה את זה כאן.
    כל אחד יעשה את החשבון שלו אני רק מעלה את המכתב כמו שהוא:

    תמונה של WhatsApp‏ 2025-03-26 בשעה 09.16.39_9d3b38d8.jpg
    מזכיר לכם את האשכול שהעליתי לפנה שנה
    הבטחתי בזמנו מכתב והנה הוא הגיע...
    רבות דובר במרחבי הפורום על אודות השקעה ממונפת, ובפרט בסביבת ריבית גבוהה.
    השאלה שלפנינו דומה אך שונה.
    לעזריאל יש משכנתא בת כ- 9 שנים, סכום ההחזר החודשי הינו כ-5500 ש"ח, לתקופה של בין 16-29 שנים נוספות. עד עכשיו הוא לא מיחזר אותה משום שחלקה היא בריבית מעולה שאינה בנמצאת בימים אלו.
    אולם כעת משנחשף לשוק ההון, עלתה בליבו השאלה האם נכון יהיה למחזר את המשכנתא לטווח המקסימלי של 30 שנה אפילו בריבית יקרה, ובכך להפחית בהחזר החודשי עבור המשכנתא המקורית, ולהוסיף עליה ככל שיתאפשר במסגרת ההחזר החודשי היום, כאשר הסכום הנוסף יושקע במדד המוביל, וכשיגיע לסכום סילוק המשכנתא יפרע את כולה, ובא לציון גואל.
    להלן דוגמא לתהליך:
    סכום יתרת המשכנתא כיום: 746,000 ש"ח, בהחזר חודשי של 5,500 ש"ח.
    סכום המשכנתא החדשה: 1,000,000 ש"ח, החזר חודשי כ- 5,000 ש"ח.
    יתרת זכות לאחר מיחזור המשכנתא: כ-240,000 ש"ח.
    בחישוב תשואה סבירה, הסכום שיתקבל מההשקעה לאחר כ-15 שנה הוא 800,000 ש"ח, סכום שיספיק בריווח לכיסוי יתרת המשכנתא, ובנוסף קצת לשאר פיצוחים.
    חשוב לציין שאמנם במיחזור המשכנתא ייאלץ להחליף ריבית מעולה בריבית גבוהה הרבה יותר, אבל בסוף התהליך ישלם הרבה פחות כסף בהרבה פחות זמן, משום שהכסף הנוסף עובד כל הזמן לטובתו.
    החידוש ברעיון זה הוא שכאן מדובר על כסף שכבר משולם, כלומר עזריאל בכל מקרה משלם כל חודש את הסכום המדובר.
    בנוסף הכסף מיועד למטרת סילוק המשכנתא בלבד, ולכן אין לחץ כ"כ מתי יגיע סך ההשקעה לכדי פדיון המשכנתא, אם זה יהיה לאחר 12 שנה או 17 שנה, העיקרון ברור.
    אם כן יש בדבר בשורה גדולה להרבה מהזוגות העומדים בפני נטילת משכנתא, ומפחדים מהתחייבות גדולה ל-30 שנה, בצורה כזו ניתן למחזר לאחר כ- 7 שנים [צריך לעשות חישוב מדויק לדעת מהו הזמן המומלץ ביותר], ומשך שני ההחזר מתקצר להרבה פחות.
    @מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @כסף-חכם ושאר חכמי הפורום, האם פספסתי משהו?
    • תודה
    Reactions: דאבל ו-תשב"ר2 //
    27 תגובות

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה