קהילת כתיבה מקצועית

לקרוא הרבה מידע שמסתובב בכל מקום, למשל בויקיפדיה, על סוגי ז'אנרים וכו'. זה נותן רעיונות וקל להבין מה מתאים לנו לכתוב.
חשוב! להקשיב לאנשים, להקשיב לעצמנו, לדמיונות, לפחדים וכו'
להיות מודעים וקשובים לכוחות שמנהלים אותנו, ולהבין שכל אדם חושב ומתנהל באופן שונה, זה ייתן לנו איכות חיים כי נפסיק להיות מתוסכלים, וגם יסייע לנו להכיר סוגי אנשים ולהתנהל מולם, תוך כדי הבנה שכל אדם חושב באופן אחר מאיתנו, ואין לנו יכולת להבין אותו, ולהסכים שמותר לא להסכים, בנוסף הכתיבה תהיה איכותית יותר, כי מודעות היא כלי נפלא לסיפור טוב.
להסכים שאנחנו טועים ועשויים לטעות, מה לעשות? בעשיה יש טעויות, לא משנה מה נעשה. להשתדל לצמצם את הטעויות ולהיות מודעים אליהן, ובד בבד להבטיח לעצמנו שהכל בסדר, וגם לטעויות יש סיבה, וכל טעות מכוונת מלמעלה למקום טוב. והעולם מתקדם גם בגלל אנשים שטעו והפיקו לקחים. והלקחים סה"כ מקדמים אותנו ועם הזמן לומדים מה טוב ומה פחות.
המקום הזה של תפילה הוא חשוב, תפילה היא מקור להשראה ענקית. היא מזכירה לאדם שהקשר בינו לבין הבורא זה הדבר היחיד שמקדם. אין עוד מלבדו, גם ובעיקר בעולם הזה של הכתיבה, שיש שם מטבע הדברים בדידות והתבודדות.
אם כבר בדידות: לכתוב לעצמנו, המון! הכתיבה העצמית הזו משפרת את יכולת הביטוי וגורמת לכתיבה להגיע ליכולות נדירות. לכתוב לכתוב ועוד לכתוב, בלי מטרה, לתת למחשבות דרך להגיע לדף, לתת לרגשות למצוא דרך להגיע למשפטים: נסערים, עצבניים, שמחים, מודים... הכתיבה משחררת את הנפש השטחית ומסייעת להגיע לסגנון כתיבה יחודי.
לאפשר לעצמנו להעביר הלאה דברים שאנחנו כותבים. המעבר בין כתיבה למגירה לכתיבה לציבור הוא מאתגר ורווי לבטים, לא צריך לפחד מכל התחושות והקשיים בדרך, כי הם מכוונים אותנו למצוא איזון נכון בין הפנים לבין החוץ, בין מה שכדאי וטוב להוציא לאור לבים מה שעדיף להשאיר אצלנו.
להסכים להיות לא שגרתיים לבחון את המחשבות גם אם הן לא מתאימות, אולי יש שם משהו עם אמירה, אם יש רעיונות לא מתאימים, להניח אותם בצד ולחפש רעיונות נוספים, אולי בהמשך ניתן לבחון אותם שוב, ולמצוא בהם אוצר.
להיות אותנטים, להיכנע למי שאנחנו וליצור מתוך חיבור לעצמנו. מרבית הסיכויים שלא כולם יתחברו, אבל יש סיכוי שכן. וחוץ מזה תמיד הרי לא כולם יתחברו, אז לפחות נכתוב מתוך עניין.