קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 355
    • ת
    שיר אביב היה לי
  • תמר בן דוד //
    • אביב היה לי
    ריח בושם באוויר
    משב רוח בלחיים
    זרועות של ילד על כתפיי

    ומרחבים
    חולות זהב
    אינסוף של תכלת
    אוויר מלוח של הים

    וגם אותי היה לי
    עשוי יהלומים
    אודם וברקת
    ומעט אבני חצץ

    וצחוק כזה, מתגלגל
    וארץ טובלת בשמש
    ולב שיודע להתחיל מחדש

    הכל היה לי
    ולא ידעתי
    הכל ממש
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מימי., Avigail Amram, שירת הכוכבים ועוד 6 משתמשים9 //
    0 תגובות
  • 592
    • י
    שיר מועדים לשמחה
  • ירושלמים 2 //

    • בס"ד​


    מועדים לשמחה

    בדרך לשמחה

    אנחנו כל הזמן

    מועדים

    היין שנשבר

    והכתם של הסלק

    מאדים

    הילדים מצפים

    שנצא איתם

    לשרב

    הגדול לא מגיע

    הקטן כל הזמן

    רב

    הבעל עוד לא

    התאושש

    מהסדר

    הוא שוכב עם כאב ראש

    באפלולית

    החדר

    גיסתי מעצבנת

    וגם חתני

    נמאס לי לבשל

    וכי מה

    אני

    מועדים לשמחה

    קמים לששון

    ביעור דיכאון

    חביב מכל הון 😊
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: רבקהנ, שושנה פרקש, AUVI ועוד 12 משתמשים15 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    וזו כמובן היתה הבהרה לסתומים שבנינו... לאמיתו של דבר ההברקה הזאת אולי מקורית אבל כבר לפני הרבה...
  • 354
    • ח
    שיתוף - לביקורת זכרנו ה'
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    זכרנו ה',

    ביום חג המצות הזה,

    אם מצה לשון מצווה היא

    ואם מצה פירושה לחם עוני.



    הלא אתה

    שומע שוועת עניים

    שומע קול אביונים

    ראה נא בעונינו.



    אם שבי קשה מכולם,

    קיים בנו מצוות פדיון שבויים,

    מצוות חג המצות,

    זכרנו ה'.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: yael305, שושנה פרקש, כל שם שתרצה ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
  • 414
    • א
    שיר שלא אחד בלבד
  • אחמ //
    • שלא אחד בלבד

    בכל דור ודור עומדים עלינו הצרים
    גוזרים עלינו גירושים ומעצרים
    שלא אחד בלבד
    ואלמלא ד' איתנו, עמנו אבד.
    יציאת מצרים נשמעת חסרת הגיון
    איך עם שכולו שרוי בעצב ויגון
    שקוע במ"ט שערי טומאה
    יהפוך להיות האומה?

    היינו עבדים
    כמעט אבודים
    והקב"ה הוציאנו לחירות
    וב"מגיד" אמרנו את הפירוט.

    ארץ שבעת עמים נכבשת
    וממלכתנו מתגבשת.
    מסביבנו קרוב
    אויבים לרוב
    הם מנסים עד בוש
    ללא הצלחה אותנו לכבוש.

    מתחלפות
    התקופות
    השנים היפות
    ואותנו מתקיפות
    שנים מטורפות...

    ארצנו נכבשה
    על ידי נבוכדנצר הרשע
    ולו בקשה
    להגלותנו לארץ חדשה.

    בבל בשליטת פרס ומדי
    להם מדינות עד-בלי-די
    והנה ממוכן
    מזומן ומוכן
    להתהדר ולהתכבד
    ואת היהודים להשמיד ולאבד.

    התקופה השחורה נצבעת בלבן
    החשמונאים לוחמים ביוון
    הם לא רצו אותנו להרוג
    אלא שמחוקי התורה כליל נחרוג.
    מי לד' אלי- מכריזים המכבים
    וניצחו המעטים את הרבים.

    אבות אבותינו שבספרד
    כל אחד- מדתו או מארצו נפרד.
    היו את האנוסים
    שבבגדי נוצרים מכוסים
    אך אי שם, בעומק האדמה
    היו עובדים את ד' באימה
    וללא קול, בדממה,
    היו מזככים את הנשמה.
    כל אנוס שהתגלה
    מהאוטו-דה-פה למרום עלה.

    כולם נוסעים לארץ הזהב
    ומה רבה האכזבה
    גם בה יכול להיות רעב
    וכה שחור הוא זהבה
    כי בשביל להרוויח גרוש
    לעבוד בשבת דרוש.

    בעולם כולו ובאירופה במיוחד,
    כולם הכריזו כאחד:
    נמאס מהעול, קצת הקלה.
    ובמילה אחת- השכלה.

    הגיעה השואה
    מלחמה נוראה.
    שש מיליון
    שליש עם
    עלו לשמי עליון
    בשנות הזעם.

    ירד מסך הברזל,
    הקג"ב. בולשת
    הכח לשמור את התורה אוזל,
    ותפילה ממקום מסתור נלחשת.
    גם האדם הכי אביר,
    יפחד להישלח לסיביר
    כי מה שהכי סביר
    שהוא יקפא מהאוויר.

    ובישראל-
    שמחת תורה.
    ישמעאל
    טובח טבח נורא.
    שש בבוקר.
    במרכז אזעקות
    בדרום אזעקות
    בעוטף משפחות נמחקות
    ההתרשלות עלתה ביוקר-
    מפונים – עייפים
    מאות – חטופים
    אלפי – הרוגים
    אינספור – דאוגים.

    כבשה אחת,
    בין שבעים זאבים
    רוצים לטורפה-
    הם כה רעבים.
    עם אחד. עם של נצח.
    בין חיות אדם
    מלאות בדם
    ורצח.

    שלא אחד בלבד עלינו עמד,
    אך אחד הצילנו מגזירות השמד.
    מפרס ומדי, מיוון ובבל
    ומכל קצוות תבל.
    נתן לנו יד,
    שלא נמעד
    אתנו לאורך
    כל הדרך
    צעד.
    ואנחנו- נהיה איתו לעד.​
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: הציירת המחוננת, הישרדות, TALTOOLS ועוד 7 משתמשים10 //
    0 תגובות
  • 336
    • I
    שיר פסח ,,,עומד בפתח
  • ilan p //
    • פסח ,,,,, עומד בפתח

    סוף סוף בין הזמנים
    חזרתי מהישיבה גיבור מנצח
    חשבתי עכשיו ,,,
    יקבלו אותי כמו אורח

    קצת לנוח
    לקבל קצת מצב רוח
    להתרפק על הפסנתר
    ניגון קטן לכבוד החג
    משהו נוסטלגי לפני ימי העומר

    תודה שבאת ,,,,
    בתזמון מדויק --ממש במקום
    אמא
    כבר הכינה לי סדר יום
    קניות
    נקיונות
    שליחויות
    אין זמן לשטויות

    פסח
    משיח בפתח
    אתה לא רואה
    שכולם במתח

    צריך לעזור
    עכשיו באמת נראה אותך גיבור
    את הזמן לעבור

    וזה שווה את כל הטירטור
    להתאמץ
    לשרוף את החמץ

    שנוכל לשבת ולספר את הסיפור
    המופלא
    של העם שלנו
    לדבר גם על הניסים
    שבכל יום ה עושה איתנו

    ושיהיה חג שמח לכולנו
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: רבקהנ, נסיך על חלל, Avigail Amram ועוד 10 משתמשים13 //
    0 תגובות
  • 912
    • ח
    שיר 133 מי יודע.
  • -חיה- //
    • מֵאָה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה
    מִי יוֹדֵעַ
    הֵיכָן
    וּמָתַי רָאוּ פִּסַּת שָׁמַיִם
    בְּיוֹשְׁבָם תַּחַת הָאָרֶץ

    מֵאָה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה
    אֵינִי יוֹדֵעַ.
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: ניק 119576, Rut_a, אחמ ועוד 13 משתמשים16 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    I
    ilan p
    קצר קולע ולעניין -- רעיון מקורי מסר נוקב ואטואלי מתומצת בכמה שורות אהבתי
  • 478
    • R
    שיתוף - לביקורת תגידי לי, אמא | מלחמה
  • RPO //
    • שדות עצובים🌾

    למה כל השדות כבר לא פורחים
    אתמול לא היה פה טרקטור
    ואתמול ראיתי פריחה
    היום הכל בצורת והאדמה כולה
    חשופה.

    אולי זו הרוח אולי בה האשמה
    שכלנית כפופת ראש
    וכולה כולה
    אדומה.

    אולי זה הסתיו שמגיע
    ועכשיו תחילה של שנה
    כנראה שלכן רקפת בוכה
    וסביבה אדמה
    רטובה.

    נכון אמא שזה לא קשור
    לכל הקרבות הקשים
    לזה שהאדמה ספוגה
    בדמם של
    ההולכים.

    שזה לא בשל מלחמה
    ולא כי נפלו חיליים
    ולא כי הלכו ילדים
    שרצו לקום אל הבוקר
    ולשחק עם
    חברים.

    וזה לא ששמים בוכים
    ששנה התחילה אחרת
    שרצו לבכות גשם
    והקדימו אותם
    אנשים.

    תגידי לי אמא
    שהכל זה הטבע
    שלכן כלנית כפופה
    שאין קשר בין כל השדות
    לזה שאת
    עצובה.
    • וואו!
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: kshir, סבתא חביבה, אוראל סולטן ועוד 14 משתמשים17 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תודה לכן!
  • 2 3 5K
    • ה
    דיון 'להרוג' את גיבור הספר, מה דעתכם?
  • הפקות ומשחק //
    • שלום לכולם,
    יש לי חברה שכותבת כעת את ספרה השני, כשהראשון מאוד מצליח ב"ה.
    היא התייעצה איתי, והאמת, לא הייתה לי תשובה מסוימת.
    יש לה גיבור בספר הראשון, האמת שהוא דמות משנית לגיבור, כשהיא חיברה אליו את הקוראים מאוד מאוד.
    הוא אמיץ, טוב לב, חכם, מלא בקסם אישי. אותו אהבו הרבה יותר מהגיבור הראשי.
    בספר השני, (מתוכנן כהמשך) אותו 'דמות המשנה' חלה, ממש. בעקבות סיבות מסוימות..
    עכשיו היא בדיונים.
    #האם לסיים את זה בצורה צפויה, שהוא בטוח יתרפא, ויחזור לעצמו וכ' וכ'?
    #או האם לסיים את זה בצורה מפתיעה ולא צפויה, שהגיבור נפטר, ואז הכל מסביב משתנה?
    והעיקר, מה דעתכם על להרוג דמות מאוד מחוברת אל הקוראים בספר?
    אשמח לכל תשובה, תודה!
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, מִימִי, Ayala10 ועוד 5 משתמשים8 //
    47 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    ניק 70107
    לא יודעת למה עולה לי השאלה הבאה: למה הוא חולה בכלל? בעיני, חולי זו דרך נהדרת לרמוז לקוראים...
  • 11 12 13 78K
    • B
    ביקורת ספרות דופליקטים/כרך ראשון- התגלות.
  • brachy 100 //
    • ​
    8 שעות לאחר שהספר הגיע לידי, ואני כבר כותבת את הביקורת...
    פעם ראשונה שאני מעיזה, ביקורת מוזרה מאוד...

    הקדמה
    שנים שהסוגה הזאת הייתה טאבו בציבור החרדי
    שום סופר/ת לא העיזו להיכנס להר הזה,
    מלבד כמה בודדים, בעיקר ספרי ילדים
    ומובן למה, בעצם היותה פנטזיה היא סוג של כפירה. נדרשת מיומנות רבה בשמירה על פנטזיה ואמונה בו זמנית.
    אישית, לא מכירה עוד ספרי פנטזיה למבוגרים.
    עד שבאה     @יונה ספיר , שברה את המוסכמה ועשתה את בגדול. מה זה בגדול? בענק!!! (כוחות על אנושיים כבר אמרנו?;))
    ספר פנטזיה, לפי כל הכללים
    מסדרים סודיים, כוחות על אנושיים, כדורים זוהרים ותליונים מוזרים.
    ספר גאוני בטירוף. מפחיד לחשוב על שלושת הטיוטות שנמחקו, לא חושבת שאני הייתי עושה את זה...
    נקודה חמודה - בספרים הקודמים שלמה דודק הוא תחקירן ועורך, בספר הנוכחי אין מה לחקור אז הוא רק עורך...
    וזה ניכר קצת!

    הסדרה:
    סדרת דופליקטים
    גיבור הסדרה - דני (בסגול) הארט
    סדרה בת חמש כרכים
    כל כרך מתרחש על פני מדינה אחרת בכדור הארץ

    הספר:
    כתיבה:     אין חולק. יונה כתבה את הספר, לא אף כפיל או סקנדר...
    דו שיח שנון, שליטה מלאה בכל פריטי המידע בסיפור, אפס חורים, הכנסת מידע בכפית, רציחות בכמויות, הרשע- שסוחט-את-גיבור-הסיפור-ע"י- חיי- חבריו דמויות בנויות היטב, מאופינות מושלם, סופרמנים עמידים בחקירות בעינויים בהרעבה ובהתשה, בסוף הספר הכל מתהפך כמובן וכו'. מי שיתעמק ימצא נקודות רבות מאוד של דמיון למרגל להשכרה.

    מיקום: כדור הארץ, ברוב הספר. על הארצות סיים, אוטוקרט, פיוצ'ר, אינדווידואל, פרדייס
    בספר זה ההתמקדות היא במדינת סיים, ובכל ספר הסיפור יתרחש במדינה אחרת
    ואיך?
    זה כבר קשור לעלילה...

    עלילה: בהווה: דני הארט, צעיר יהודי המתגורר בפרדייס ומתמודד עם בעיית זיכרון מוזרה נשלח לתחרות עולמית לגילוי המוכשרים בעולם.
    דני גאון, חזק בצורה יוצאת דופן, מהיר, ו- ככל הנראה לא יתחתן בקרוב עם בעיה כזאת, כך שהוא להישלח אל "שנת ההתגלות"
    משם הכל מסתבך במהירות. דני מגלה שהוא חבר במסדר הדופליקטים, מקבל משימות, שומע על האוייבים, וגם יוצא להילחם בהם באומץ לב.
    בעבר: דוקטור שהוא גם מנהל בית יתומים מגלה כח מיוחד, שגורם לו להשתכפל. ברצינות, היה פרופסור אחד - נהיה שתים.
    ד"ר קאלי מקים את מסדר הדופליקטים, שערכיו הם דומיה, גבורה, הגנה ונאמנות.

    ולשאלה הבוערת...
    איך השילוב בין המילים פנטזיה, למילה חרדית?
    חביב. זה דעתי. ללא מספיק חרדי...
    אמנם הדופליקטים מאמינים בה' ויודעים שכוחם ממנו, אך משימות רבות שמוטלות על דני לא בהכרח כאלו שרב יתיר לו אותם...

    נקודות שאהבתי מאוד
    1. את הפנטזיה...
    כל הפנטזיה הזאת כ"כ ברורה, כ"כ הייתה יכולה לקרות, שזה מדהים.

    2. את החוצפה של דני. היא יפה ומחמיאה לו: )

    נקודות שהפריעו לי / לא היו מספיק ברורות
    1. מקסימיליאן. היצור הזה לא היה מספיק ברור.
    רגע דואג לדני כ"כ, סובל בשבילו ייסורים גדולים מאוד, וברגע אחר הוא יודע דברים שגם המאסטר לא ידע להסביר אותם.

    2. החלוקה בין המדינות. כל הקטע המדיני היה לא מספיק ברור. איך זה שהאנושות מתחלקת ככה? ועוד מאוחדת יחסית...
    הרי כבר אמר רולס רויס: "האנושות לא בשלה לשלום" (לוחמי הצללים)
    מוזכרת שם מלחמת העולם השניה, וכן המהפכה הגדולה שבה קרה כל זה
    לעניות דעתי היה כדאי לפרט קצת מה היה שם

    3. אם המאסטר הוא היורש, ויש לו את כל הכוחות, איך זירו הצליח להכריח אותו להביא את הכדור? לא ברור שם לגמרי...
    אפשר לתרץ שבעזרת התליון. אבל אם יש לזירו את התליון כבר שנים, למה הוא לא השתמש בו עד עכשיו?

    4. מה יתן לזירו להיות דופליקט, אם בכל מקרה יש כאלו שמכירים אותו בבועת האוצרים ויהרגו אותו?
    וכן, המטרה שלו לא ברורה לגמרי
    איך הוא יקבל כוחות אם הוא לא יעשה משימות? והרי זירו אמר לדני שהוא לא מתכוון לקיים את השבועה?

    5. לא נעים הקטע של ההסתרות בין הלן למייקל
    בכל אופן בני זוג...
    ואם כבר מדברים על קלן, איך היא ידעה שדני הסקנדר הוא לא דני הפייס?

    6. מה עם המשיח? בכל אופן...


    קיצור, ספר הזוי.
    נהניתי מכל רגע
    מתי יוצא הספר הבא?
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, וכאשר אבדתי אבדתי, גשם יורד ועוד 64 משתמשים67 //
    259 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אוראל סולטן
    ושלא תטעו לחשוב, אני הייתי הראשן בז'אנר, כמעט כל ספר שיש לי בראש הוא פנטזיה (או לפחות עם אלמנטים...
  • 484
    • מ
    שיתוף - לביקורת חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול..
  • מימיי //
    • כנגד ארבע בנים דיברה המדינה:
    אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.

    חכם מה הוא אומר?
    מה העיכוב הזה לכם? למה לכם להתמהמה ולא להיכנס לרפיח? כנסו, תנו בראש, תלחמו וצאו עם חטופים. עד הניצחון המוחלט.

    רשע מה הוא אומר?
    מה הביטחון הזה לכם? כניסה לרפיח רק תעכב אותנו יותר ויותר. הפתרון היחיד הוא עסקה עכשיו.
    עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו.
    בושה, בושה, בושה, בושה.
    רק לא ביבי, רק לא ביבי.

    תם מה הוא אומר?
    מה זאת. לאן נעלמה האחדות שהייתה בשבוע הראשון ללחימה? איך חזרנו להיות אויבים כל כך מהר?

    ושאינו יודע לשאול..
    תגידו, עכשיו איראן נגדנו או שאנחנו נגדם?
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ניק 139167, ניק 119576, נסיך על חלל ועוד 21 משתמשים24 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מימיי
    תודה!!
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת הקוד שפותח דלתות
  • א. פרי //
    • השבוע הייתי צריכה להיכנס לבניין עם אינטרקום.
    ידעתי את הקוד.
    הקשתי את הספרות ובמקום כוכבית - סולמית.
    עוד מספר הקשות כוכבית - והדלת נפתחה.
    המלווה שלי אמרה לי:
    "לא הקשת מספר טוב".
    "זה לא משנה", אמרתי, "העיקר הדלת נפתחה אז זה אומר שמה שהקשתי היה טוב".

    ואז חשבתי על הדלתות בעולם, דלתות ההצלחה.
    גם הן נפתחות בעקבות קוד מסוים
    מה הקוד?

    נתקלתי בסרטון שמבטיח שאם נעשה את הפעולה הבאה נצליח.
    במקום לומר: 'אני אשתדל, אני רוצה' וכו'
    לומר: 'אני עושה,
    אני מוצא, אני מצליח'

    כלומר: עצם השיח על הצלחה בהווה תוביל להצלחה.
    (נראה שאפשר להסביר זאת כי אם אנחנו בתודעת כישלון אנחנו נזמין לעצמנו כישלון
    ואם נהיה בתודעת הצלחה, נזמין הצלחה,
    ממש כמו שאומרים שאם נהיה בתודעת גאולה - הגאולה תגיע).

    אז ניסיתי זאת כשחיפשתי דבר-מה.
    'אני מוצאת, הנה מצאתי,' אמרתי תוך כדי חיפוש ולא מצאתי.
    'הידית נמצאת', שבתי לומר.
    ולא מצאתי.

    ואז התפללתי שה' יעזור,
    ומצאתי.

    מסקנה: דיבור חיובי של הצלחה יכול להצליח - רק עם תפילה.

    התפילה - זה הקוד של ההצלחה.
    היא פותחת את הדלתות.

    ​
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: וכאשר אבדתי אבדתי, אוראל סולטן, מימיי ועוד 22 משתמשים25 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    א. פרי
    כשהבנתי שיש קוד לקבלת התפילות ניסיתי לבקש כמה דברים: אמרתי לעצמי: אני בריאה בנפש ובגוף והאמנתי...
  • 406
    • י
    שיתוף - לביקורת חסכתי לך נר
  • יהלום-יצירות מלוטשות //
    • השנה חסכתי לך נר, אבא

    אינך צריך לטרוח ולפשפש

    להתכופף לחורים וסדקים



    הפעם הוא גלוי וזועק

    נוכח עד מחנק



    בתמורה, משהו קטן

    שרוף אותו מחר, את כולו



    ואם אפשר,

    נשמח ממש גם להיגאל

    על מלא
    • תודה
    Reactions: AUVI, ilan p, שיבת ציון ועוד 8 משתמשים11 //
    0 תגובות
  • 814
    • ח
    שיתוף - לביקורת לא יודעת איך לקרוא לזה....
  • .חיה פ //
    • בס"ד



    כמה ימים לפני ליל הסדר, אני רוצה לדבר אלייך, נשמה יפה בתוך עולם גדול של....

    ולומר לך, שאת אלופה.

    את אלופה, ואת גדולה מהחיים, גם כשאת מזדהה עם הרצון של הקטנים, לקום ולשחק תופסת מסביב לשולחן הסדר. סתם, כי פתאום נכנסה בך הרוח הזאת, שגורמת לך להאמין שאת יכולה לטרוף את העולם, ומצד שני, גורמת לך להאמין שאולי הוא יטרוף אותך עוד קודם, בגללה. ואת נשארת לשבת, נכון? אז את אלופה!

    את אלופה, גם שכמעט גמרת להגיד את ההגדה לפני כולם, הרבה-הרבה לפני כולם, בגלל אותה רוח שהתפשטה עלייך. את באמת לא אשמה, שהצחיק אותך השקט של הלגימות, הפריע לך לשתות סדיר, גרם לך לצחוק, להצחיק את כל השולחן העננננננננק, ולהשאיר אותך עם, אדרנלין? שגורם לך.. בין היתר, להטיס דברים שאחרים אומרים לאט, את. באמת. לא. אשמה.

    את רק – אלופה.

    ונכון שהיה רגע, שפתאום הבנת שעקפת את כולם בכמה עמודים מכובדים, אז את עצרת לחכות עד ששאר המסובים יגיעו לעמוד שלך, וזה נמשך יותר משתי דקות מורטות עצבים,
    ואת חיכית בלי סבלנות, נכון? אבל עדיין את – אלופה.
    הרי הסבלנות שלך.. גם בדור חסר סבלנות שכזה, קצרה משמעותית.... אז כל רגע שאת ממתינה, נחשב ויקר, אצל מי שנתן לך להיות –

    פשוט, אלופה.

    וגם אם את כן קמה כל שנייה, קופצת על כל רגע של לתת עזרה, וחווה בשבע שעות ארוכות ומשמעותיות, לפחות חמש עשרה ירידות ועליות במצב רוח, דרסטיות ושאינם. את אלופה.
    את עדיין איתי, אלופה? אם כן, אני רוצה שתמשיכי להבין, שזה שבהתחלה הגעת לסדר רוטטת מצחוק, כי זה שוב ה.. אדרנלין? הזה, ואת לא הקשבת לכל מיני נאומים, כי בינתיים ישבת ופיטפטת עם עוד אחת, שהיא אלופה כמוך, או שסתם אחת שמעניין לה לדבר עם אלופות, ואמרו שקט בשולחן העננננננננננק, רק לשתיכם, וזה הצחיק אותך, למרות שזה לא אמור להיות כזה, אז את אלופה.
    את בכלל לא אשמה, שמרבית קאבי הדיבור מתנקזים אלייך כשאת מתרגשת, ובכלל, שמת לב שאת מתרגשת מהערב הזה? רק זה נותן לך את התואר-

    אלופה!!!

    אלופה, גם כשרגע לפני שהתיישבת בכיסא שלך, ורצית שזה יהיה מקום שקל לצאת ממנו בלי ששמים לב (וזה לא קרה, כי הנוכחות שלך דרמטית ותמיד-תמיד שמים לב שאת בורחת?! זה חלק מהאליפות, תדעי!), מישהי דאגה לקרוע לך את הגרביון, וזה עיצבן אותך!!!! כי חלק מהאליפות שלך, זה סף תסכול נמוך-נמוך שגורם לך להרגיש את החור כל אלפית רגע, אבל את נרגעת. ואת שתקת. ולא אמרת שהוא נקרע, וגנב לך כמה רגעים של התרגשות, ואת ידעת שמבחינך, באותו הרגע לחזור הביתה באותה מהירות שגורמת לכל מי שסביבך להיפסל בתחרויות ריצה, ובאמת יכולת לחזור הכי מהר, אבל לא עשית את זה!!! כי ידעת שאולי תאחרי, וחוץ מזה.. לעדכן את כולם בזה שאת יוצאת בשביל חור פיצי-פיצי נשמע לך קטנוני ומציק, אז את נשארת, ובסוף את גם שכחת שיש לך חור פיצי-פיצי, כי יש בסדר עוד כמה אלופים, שדואגים שיהיה לך מעניין, ובכלל, היה לך מצחיק מאוד. רק זה הופך אותך–

    לאלופה!!!!

    ואני לא יודעת אם את עדיין פה, אלופה אחת, אבל בתור אלופה כמוך, כבר נגמרה לי הסבלנות לתאר לך עד כמה את - אלופה,
    דווקא כשנראה לך שאת לא, ודווקא כשקשה לך להיות כזאת....

    אז פשוט תזכרי, שאת, תמיד, אלופה!

    ודווקא בליל הסדר, מי שברא לך את האליפות, ונתן לך להיות כזאת, גאה בך. מאוד-מאוד-מאוד.

    ממני אלייך, אלופה.​
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אקסטרה היפראקטיבי, I.Q, אוראל סולטן ועוד 18 משתמשים21 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    .חיה פ
    בדיוק - בשבילך! ( ממני אלייך - באהבה!!!! (ותודה על המילים הטובות שלך....)
  • 724
    • כ
    שיר [יציאת] מצרים 2024
  • כותב השורות //
    • הוֹ גָּלוּת מְשֻׁנָּה עֲטוּפָה בְּכִפָּה – מִבַּרְזֶל וְגַם חֵץ הֲגָנָה
    עוֹד שִׁכְבָה עַל שִׁכְבָה תַּעֲטֶה עַל גַּבָּהּ , וְאַיֵּה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה.

    בְּפָרָס וּבְחַמַאס לְבָנוֹן וְתֵימָן, מִתְחָרִים מִי פַּרְעֹה מִי שָׂטָן
    וּבַשּׁוֹט הַנּוֹגֵשׂ שׁוּב מַכֶּה שׁוֹפֵךְ דָּם, בְּמַקְלוֹת מִתּוֹצֶרֶת אִירָאן.

    הוֹ גָּלוּת נְעִימָה בְּחִבּוּק מִתְמַחָה, בְּתַקְצִיב תּוּפִינֵי מִלְחָמָה
    הַחוֹנֶקֶת עַד מָוֶת וְלֹא מַנִּיחָה, לַהֲלֹם, לְהַכּוֹת בָּרָשָׁע.

    הוֹ! גָּלוּת מְרֻפֶּדֶת כֻּרְסָא וּמַזְגָן, מַמְתַּקִּים מַשְׁקָאוֹת בַּשֻּׁלְחָן
    אַךְ הַבֶּטֶן כּוֹאֶבֶת הַלֵּב מְאֻבָּן, גַּם הָרֹאשׁ מְבֻלְבָּל וּמְרֻקָּן.

    הוֹ! מָסָךְ מְרַצֵּד מְעַבֵּד וּמְחַשֵּׁב, אֶת הַכֹּל בִּשְׁבִילִי הוּא עוֹשֶׂה
    הַשָּׁעוֹן הֶחָכָם רָץ בְּדִיּוּק כְּמוֹ טִפֵּשׁ, בְּאוֹתָהּ מְהִירוּת הוּא סוֹפֵר.

    הוֹ! גָּלוּת דִּיגִיטָלִית שׁוֹבֶרֶת קֻפּוֹת נִטְעֶנֶת עוֹבֶדֶת נוֹן סְטוֹפּ
    מַדְבִּיקָה וְשׁוֹאֶבֶת מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת מְעוֹרֶרֶת עֵינַיִם טְרוּטוֹת.

    הוֹ! גָּלוּת מְטֻפֶּשֶׁת וּקְצָת מְבִיכָה, שֶׁל פְּקָקִים וְשֶׁל תּוֹר בַּקֻּפָּה
    שֶׁל שִׂיחָה מְיֻתֶּרֶת, צִנְתּוּק מְרֻשָּׁע, וְקַבְּצָן מְרַשְׁרֵשׁ בַּקֻּפָּה.

    הוֹ! שְׁכֵנִים צָרֵי עַיִן שׂוֹנְאֵי הַרְחָבוֹת, רַק לִכְלוּךְ בַּחֲדַר מַדְרֵגוֹת
    הַזּוֹרְקִים מַגְּבוֹנִים וְחוֹסְמִים מִרְפָּסוֹת, מְגַדְּלֵי חֲתוּלִים וְחֻלְדּוֹת.

    הוֹ גָּלוּת אֱנוֹשִׁית קוֹצָנִית וְנוֹשֶׁכֶת, צְעָקוֹת וּמָלֵא מְרִיבוֹת
    אֵין שָׁלוֹם בָּרְחוֹב לֹא בָּעִיר לֹא בָּאָרֶץ, רַק מַכּוֹת וְשִׁבְרֵי נְפָשׁוֹת.

    הוֹ גָּלוּת מְפֻנְפֶּנֶת סִגְנוֹן מְעֻדְכָּן, מַדָּעִית וּמוֹשֶׁכֶת קָהָל
    הֵן רַבִּים יִרְאוּ בָּךְ חֲכָמָה וְנֶחְמֶדֶת, וּמֻכִּים יִכְאֲבוּ בָּךְ לָעַד.

    אוֹי גָּלוּת! אוֹי הַנֶּפֶשׁ! אוֹי מִצְרַיִם! אוֹי כֶּסֶף!
    נוּ מָתַי אֶשְׁתַּחְרֵר מִן הַסְּבַךְ?

    אוֹי ה'! אוֹי הַמֶּלֶךְ!
    הֵיכָן מֹשֶׁה? הֵיכָן דֶּרֶךְ?

    עוֹד נִזְכֶּה לִגְאֻלָּה הַשָּׁנָה?!    ​
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: SHIRAMASH, ;בינארית, יהלום-יצירות מלוטשות ועוד 7 משתמשים10 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    הַאָמְנָם אֵצֵא מִן הַדַּעַת אֶבְרַח מִנְּאוֹת הַמִּדְבָּר? הַאָמְנָם כָּךְ אֵצֵא מִיִּשּׁוּב...
  • 701
    • sol key
    שיתוף - לביקורת חדר בריחה- שיתוף.
  • sol key //
    • אני רואה אותך אחותי, נאבקת מול גלים שקופים,

    מחזיקה את הראש חזק לבל יכנס למים עמוקים וישקע.

    אני משקיפה עליך תמיד מהצד,

    ורוצה לצרוח לך, שאם רק היית מנסה לשכב על הגב לעצום עיניים,

    ולתת לגוף שלך לצוף על פני המים,

    הגליים יובילו אותך אל מקום מבטחים.

    הצרחות שלי שקטות,

    – אני ? שומעת!

    את לא!

    ואת מנסה להאבק ולהתחכם איתם עם הגלים,

    את מנסה בכוח לגמור את האויר,

    בכל פעם שאת פותחת את הפה המים נכנסים לך פנימה,

    ואת נשאבת עוד ועוד אחורה,

    יום יום אני מגיעה להשקיף עליך,

    כדי לראות מתי תחזרי אליו חזרה-

    לחוף.

    בלילות אני חולמת עליך, לא טובעת ולא נלחמת,

    אני רואה אותך, רגועה ושלווה, על החול,

    עוצמת עינים, בטוחה.

    שמורה.

    אני יודעת שהחוף הזה לא ריק,

    ויש בו מלא סודות,

    מסביבך מלא צדפים.

    חלקם יפים וחלקם לא-

    אבל את לא צריכה אותם -את הצדפים,

    את צריכה את הפנינים שבפנים,

    הם אלו שמקרבים אותך אליו-

    אל אבא.

    לפעמים את יושבת שעות מול הצדף,

    מביטה עליו, מדברת איתו, אבל לא מנסה לפתוח,

    את מתייאשת מהר מידי ונופלת,

    —-

    תמיד הייתי בת מפונקת,

    בית על החוף, וחלומות מוגשמים.

    חדר שמשקיף בכל יום מחדש על הזריחה והשקיעה,

    מתעד את נפלאות הבריאה בצורה הכי מקצועית ומושלמת שקיימת,

    ואת,

    בת של.. אבא.. ו- אמא..

    ו- אח ש..

    ו—- טוב נראה לי זה ברור,

    אני בחיים לא אבין אותך,

    את נלחמת שם רחוק ממני,

    עוברת מארגון לארגון,

    מוצצת עוד כמה טיפול של כוח,

    מזויפות.

    ואני, חיה את חיי בנעימים,

    לא מרגישה קושי או בדידות,

    רק רוגע ושלווה, מול גלים ושקיפות.

    תמיד כשראיתי אותך, פחדתי להציע עזרה,

    אז התפללתי,

    קנאתי בך שאת נלחמת ולי מוגש הכל על מגש כסף.

    לא חסר לי כלום,

    לא משפחה לא חברות,

    יש לי קשר טוב איתו,

    וכן גם מקום לברוח אליו כשאני לא מרוצה,

    יש דברים שהם קטנוניים מידי – אני אפילו לא מעיזה לספר לך עליהם-

    את- בוגרת מידי..

    לגילך-

    לגילי..

    בסוף כל יום אני מגיעה אליו,

    פינה שקטה וריקה שאבא בנה במיוחד בשבילי,

    הוא נמצא שם על החוף ממש,

    חדרון קטן, עם חלון מבריק- לשקיעה היפה,

    חלון שממנו אני רואה אותו-

    את אבא-

    באמת אני רואה- אני רואה מישהו שיושב ומקשיב,

    מישהו שדואג ואוהב,

    ותמיד תמיד מחכה רק לי-

    אז תודה אבא-

    תודה שיש לי חדר לברוח אליו-

    אליך.

    ----​
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ילדה של אלוקים, michal2100, אש קודשית שרופה!!! ועוד 13 משתמשים16 //
    0 תגובות
  • 497
    • ה
    שיר מה נשתנה
  • המכחול והנפש //
    • מָה נִשְׁתַּנָּה //

    מַעֲשֶׂה בְּמֵאָה שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ מִשְׁפָּחוֹת
    שֶׁהָיוּ מְסֻּבּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
    וְהָיוּ מְסַפְּרוֹת בִּיצִיאַת מִצְרַיִם
    כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה,

    עַד שֶׁהִגִּיעוּ וְשָׁאֲלוּ
    'מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת'
    מִי יִתֵּן וְאֵין זֶה אֶלָּא חֲלוֹם בַּלָּהוֹת,
    וְגָעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה

    אַף מִכּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ זָלְגָה דִּמְעָה
    מַצָּה נִכְרְכָה בְּמָרוֹר וְזָעֲקָה גַּעֲגוּעַ
    לְיָמִים שֶׁהָיוּ
    לְיָמִים שֶׁעוֹד יִהְיוּ,

    וְהָיוּ מְסַפְּרִים וְהוֹלְכִים
    מְסַפְּרִים בּוֹכִיִּים וְהוֹלְכִים

    עַד שֶׁזָּרְחָה חַמָּה וְאָמְרָה
    הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם
    וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים
    רְאוּ בְּאוֹרִי שֶׁזּוֹרֵחַ.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: סה"כ בנאדם טוב, מצב כפית, חנה ש. ועוד 10 משתמשים13 //
    0 תגובות
  • 562
    • R
    שיתוף - לביקורת רומא
  • RPO //
    • מעולם לא טסתי רומא
    אף פעם לא חגגתי חלבי
    לא דברתי איטלקית
    ולא נשמתי אלפים.

    יכולתי לעשות גוגל
    להבין אירופה
    לשחק אותה גלובלי
    ומילים לפתנאון.

    ובלי לחיות ובלי לטוס
    עשיתי לי משל
    כי כולי רומא
    והראש שלי
    מגדל.

    אדום ירוק לבן
    גם לרומא ההיא היפה
    מהספרים
    לקח זמן להבנות

    דברים טובים באים
    בקושי
    אולי גם החלומות.

    ואם ליופי לקח שנים
    אולי גם בי יום אחד
    יהיו עתיקות ואנשים
    יהיו בתור
    לקרוא חיים.

    ובסדקים שבי
    לא תראו עולם
    ולא תראו חומות
    כל עיר שבי
    עשויה דמעות.


    (נכתב לתחרות כתביה בנושא "גם רומא לא נבנתה ביום אחד")
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: דיני!, AUVI, אוראל סולטן ועוד 14 משתמשים17 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    איזה כיף לקרוא!! תודה לך!!
  • 762
    • א
    דיון יח"ץ
  • א. פרי //
    • לחם זה מאכל משמעותי ביהדות.

    אנחנו נוהגים להתייחס אליו בחרדת קודש.

    לא כדאי לזרוק לחם, עדיף לכסות בשני כיסויים ולהניח בפח בכבוד.

    הברכה על הלחם פוטרת את כל הברכות.

    הלחם אוכל מרכזי.



    עד ערב פסח.

    ככל שפסח מתקדם, הולך מפלס החרדה ומתגבר.

    והלחם – המאכל הקדוש – הופך לאויב מספר 1.

    כל פירור, כל חשיבה אולי היה כאן פירור, הופך אותנו לפקעת של עצבים.

    *

    הלחם ישאר מאכל משמעותי גם אחרי פסח, אנחנו בחרנו להתייחס אליו ככה כי התורה ציוותה לבער את החמץ, ולקדש את המצה.

    *

    אנחנו בוחרים איך להתייחס לכל דבר, אנחנו עושים יחסי ציבור לכל דבר.

    כשהייתי ילדה, גדלתי לתוך רגשי נחיתות בגלל המראה שלי, היום אני גאה בעצמי.

    האם השתניתי?

    החשיבה שלי השתנתה! עשיתי לעצמי יח"ץ שאני בסדר.

    *

    גדלתי לתוך מציאות של עולם שקידש דברים מסוימים, וזלזל בדברים אחרים.

    אם אתה:

    נראה טוב, יש לך ביטחון עצמי, באת מהמגזר הנכון, אתה בריא מנטלית ונפשית, יש לך כסף, יש לך עבודה מכובדת או אתה מקורב למישהו מכובד – אתה שווה.

    אם אתה נעדר מהדברים הנ"ל – אתה סוג ב'.

    בחודשים האחרונים, בגלל הספר "סדר הפוך" חיפשתי דרכים לשווק את הספר (וגם את עצמי). ומצאתי בסיעתא דשמיא איש יח"ץ שהסכים לשווק אותי.

    הוא בא מהמגזר ה'אחר', יש לו השפעה, יש לו הרבה דברים שאין לי.

    אודה ולא אבוש - חששתי שכשהוא יבין 'מי אני' - הכוונה שהוא יראה עד כמה אין לי כלום - לא כסף או מעמד, שהוא ישמע שאני מתמודדת נפש ועוד חרדית - הוא יחליט שלא מתאים לו לייצג אותי.

    הופתעתי לטובה. היחס נותר מקצועי ומכבד. מדהים!

    שלחתי לו השבוע ארגז עם הספרים שלי, לבקשתו, כי חלק מעבודת היח"ץ זה לשלוח את הספר לסוקרים ולעיתונאים, והוא התקשר מקודם והביע את התפעלותו מהספר.

    "תשלמי לי מעט כסף כי אמרת לי שאין לך, אני בא מתוך נקודה שאומרת: אני יכול, יש לי אפשרות, לך אין, למה שלא אעזור לך?" אמר, "אבנה לך תיכף תוכנית עבודה, ואשלח בין השאר את הספרים להפצה בתל אביב".

    "אין לי כרגע כסף לשלם עבור הדפסת ספרים נוספים", הבהרתי.

    והוא אמר: "זה בסדר, גם ככה לוקח הרבה זמן עד שהם עונים תשובה".

    הודיתי לו, אמרתי: "אתה שליח של בורא עולם".

    והוא ענה: "גם אני נתקל לפעמים ב'שליחים', כמו שאת קוראת לזה."

    מדובר בעיתונאי, אולי שמאלני, חילוני, שיש לו טענות קלאסיות על חרדים, כנראה שאדם הכי לא קשור לעולם החרדי .

    *

    "הספר נראה ממש טוב, עברתי עליו קצת מלמעלה, אקרא את הספר ואכתוב סקירה, זה יכול לקדם אותו"... התגובה הזו הוכיחה לי שוב פעם, בפעם האלף אולי, שיש אנשים טובים בעולם.

    סיפרתי לו את המשל הנ"ל על הלחם והחמץ, ואיך זה נראה לי קשור לעבודת היח"ץ שלו.

    ואם מעניין אתכם מה שמו, אשלח לו קישור לפוסט הזה ואבקש אישור לכתוב כאן את פרטיו, לתועלת הכלל.

    בינתיים חשוב לציין שמדובר באדם, בן אנוש, יהודי עם רצון לקדם דברים בעולם.

    וזה מאוד יפה וראוי לשבח, לדעתי.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, מכון באר שלמה, ;בינארית ועוד 16 משתמשים19 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    א. פרי
    שמו יהורם גלילי. אין לי ציפיות מאף אחד כך שאני לא תולה יהבי באיש. למרות זאת אם "סדר הפוך" יקבל...
  • 501
    • A
    שיתוף - לביקורת בדיקת חמץ. כמו שכולם עושים.
  • Avigail Amram //
    • בס"ד


    בדיקת חמץ שגרתית.

    הוא עבר בבית עם הנר בידו, חיפש חמץ.

    פתח את הארון בחדר הבנות.

    מצא כעס.

    אתמול צעק על ביתו שאוטוטו פסח והארון שלה עדיין לא מסודר.

    עבר לשולחן הכתיבה בחדר.

    מצא קנאה.

    ביתו הקטנה מצליחה לשמור על השולחן מסודר ואילו שולחנו בחדר עבודתו מבולגן ביותר.

    עבר לחדר הכביסה.

    מצא דחיינות.

    כביסה לא מקופלת, שאמר לאשתו שיתלה עוד מעט. עברו מאז שלוש שעות.

    עבר למטבח.

    מצא ביקורתיות.

    ביתו עמלה לנקות את המטבח ביסודיות והעיר לה שזה לא מספיק נקי.

    עבר לסלון.

    מצא חוסר סבלנות.

    בנו הקטן נדנד לו אתמול שיקרא לו סיפור, הוא אמר לו בקוצר רוח שילך לישון ואולי מחר.

    התיישב על הספה. נאנח.

    בדיקת חמץ שגרתית. כמו שכולם עושים.



    ...................
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: devMode, כותב השורות, א. פרי ועוד 15 משתמשים18 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סבתא חביבה
    חזק!!!
  • 549
    • ל
    שיתוף - לביקורת לו לבדו
  • לרקוד על הירח //
    • קטע קצת מוזר...
    אשמח לחוות דעתכם הכנה.



    לילה. שקט. הוא מושך את השמיכה מעל הראש, ולוחש.

    "בבקשה, תן לי לחיות! לא בשבילי, בשבילם!
    מה הם יגידו כשהם ישמעו שאני מת? איך הם יגיבו? נראלי שזה קצת יגרום להם לאבד בך אמון... לא? ואני כל כך אוהב אותם, את כולם. אפילו את יוני מהבית כנסת, שאף פעם לא אומר לי בוקר טוב בחזרה. אני בטוח שאם הוא ישמע שאני מת, גם הוא יזדעזע. אולי אפילו יבכה. אני יודע שהוא רגיש, הוא רק לא נראה כזה.. בבקשה, בשבילם!"
    הוא נאנח.

    שקט.

    "יודע מה, כשחושבים על זה, גם בשבילה. איזו מסכנה היא תהיה, תשאר לבד עם כל הצאן הרועש. היא עדינה. וטובה. ויהיה לה כל כך קשה בלעדי. גם ככה אמא שלה רחוקה ממנה, ולא קל לה. ומי יעזור לה בבקרים עם הילדים? נכון שגם ככה שרי עוזרת כרגע יותר ממני, אבל אני בטוח שהבוקר טוב שלי יחסר לה. בבקשה. בשבילה."
    הוא נאנק.

    שקט.

    הוא שתק. לא יודע כבר מה לומר.
    ואז נשבר. מוריד את השמיכה באחת.

    "די, די! אני לא יכול כבר, עזוב אותם, עזוב אותה, די! רק בשבילי! בבקשה! אני שלך, נכון? אני אוהב אותך, אני עושה מה שאתה אומר, אז למה??? אני הרי כל כך משתדל, כל כך מנסה, רק בשבילך! לא יהיה חסר לך הברכות השחר שלי? מה, כל מה שאני עושה בשבילך זה כלום??? אני הרי יודע שלא. אני יודע. ומנסה לחזק בתוכי את הידיעה הזו כל יום- מי כמוך רואה את זה. אז בשבילי, בשביל שרולי הקטן שלך, שמתאמץ תמיד, למרות שקשה לו, ובסך הכל רוצה באמת לעשות ולהוסיף טוב ואור בעולם שלך,
    בבקשה. תן לי לחיות! "

    והוא נתן.

    לא בשבילם, ולא בשבילה. לא בגלל מה יגידו, ואפילו לא בשביל יוני.

    אלא לו לבדו.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אבינועם גולדברג, קולמוס בודד, שושנה פרקש ועוד 5 משתמשים8 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לרקוד על הירח
    תודה רבה!! ממש מחמם לב... @סבתא חביבה אשמח להבין קצת יותר על מה את את מדברת. אם תוכלי לדייק אני...
  • 495
    • R
    שיתוף - לביקורת מתי שהָיִיתָ 🖤
  • RPO //
    • רוֹצה לדבר מילותיך
    לשער מה הָיִיתָ⁠
    אתה
    אומר
    מה הָיִיתָ אתה.
    שעות יפות
    נגמרו בשקיעה
    אחרונה
    לכל
    החיים.
    ואתה אתה
    ורוח שלך
    הולכת
    רחוק.
    רוֹצה לצעוק
    לעולם לכולם
    מה חשבת
    על מה
    קרה.
    רוֹצָה לשתוק
    מתי שהָיִיתָ⁠
    חכם
    לטעום.
    חיוך גדול
    צחוק בעיניים
    ככה אתה
    חקוק.
    דיוקנים אמירות
    מסגרת ושיר
    ואתה אתה
    לא פה.
    ומתי שהלכת
    צווית חיים
    ולצחוק לשיר
    לחיות.
    זה לא עובד
    לנשום, אחרת
    אמן שהָיִיתָ⁠
    קרוב.
    מבט לכנרת
    לצפון לדרום
    מענין מה הָיִיתָ⁠
    אומר
    היום.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: תמר בן דוד, עמ"י חי וקיים!, סבתא חביבה ועוד 10 משתמשים13 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תודה גדולה!!
  • 362
    • ח
    שיתוף - לביקורת פתאום יבוא
  • חנה ש. //
    • כשרוצים להבין מילה, מחפשים אותה כתובה במקום נוסף.
    היכן כתובה המילה פתאום?
    "אל תירא מפחד פתאום"...
    זהו הפסוק שאמר מרדכי הצדיק לילדי ישראל לומר כשרצה המן להשמידם חלילה.
    מכאן שהמילה פתאום מתקשרת לעניין הפחד.
    ולכן רציתי לומר, המשמעות של "פתאום יבוא האדון", שכאשר יהיה מצב של פחד,
    או אז יגיע הזמן של יבוא האדון אשר אתם מבקשים,
    ואז----- אל תירא!!!
    • וואו!
    • שכוייח!
    • תודה
    Reactions: לוטם, חרדי באמת, yael305 ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 499
    • ח
    שיר תסלחי - לעצמך!!!!!
  • .חיה פ //
    • (כנראה ש....)

    יש פעמים...
    שטעית, באמת
    ויצאת פשוט - דפוקה!!!

    אז את לא מבינה
    איך זה קרה
    ממתי את נמושה???

    איפה העוז
    האומץ שלך
    לאן פתאום התאדה???

    הבגרות היא היכן
    הלוחמת שבך
    לאן ה י א נאבדה???

    ובכלל, את שורדת
    תקופה, ששורדת
    בשביל לא להרגיש כישלון...

    לא מרשה לשחרר
    לא מרפה לשנייה!
    אז איפה אבד השיריון?

    ורק בא לך לצרוח
    כשכבר התאוששת
    ועיכלת שיצאת - סתומה!!!

    לצרוח - עלייך!!!
    הכי חזק
    שתשמע את זה כל השכונה!

    וכמה חבל
    חבל, באמת
    כי מהאמת... אין לברוח!!!

    והאמת - שמותר!!!
    מותר לך לטעות
    בתנאי שתשכילי - לסלוח!!!
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: קוראים לי #C, סה"כ בנאדם טוב, שושנה פרקש ועוד 8 משתמשים11 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הפקות ומשחק
    וואו, יפהפה!
  • 3K
    • ל
    שיתוף - לביקורת למה גברים אוהבים את ערב פסח - ונשים לא - | אין כניסה לגברים |
  • לוטם //
    • כמה שהם חסרי בושה...

    כמה שתנקי את האבק, תקרצפי את הסלון, תגרדי את הרצפות - הוא יסתכל עליך: "את לא מנקה טוב, תאמיני לי, אני הייתי עושה את זה יותר טוב ונקי ממך".

    כמה שתבריקי את הוויטרינה, תבהיקי את החלונות, תאווררי את הספות - הוא יעקם את הפה: "למה צריך את כל זה? למה את עובדת קשה, יומיים לפני פסח נוציא את כל החמץ, וזהו!"

    באחת בלילה, אחרי שאת מסיימת להבריק את המטבח, כולל ארונות, חלון, שני תנורים, מיקרוגל, טוסטר, וכו'... הוא ייכנס אליו בעיניים טרוטות: "משבע בבוקר את על המטבח! אם אני הייתי מנקה כאן, הייתי מתחיל ומסיים תוך שעה!"

    פחות משבוע לפני ליל הסדר, הבית נקי ומוכן לפסח. מבחינתך, ברור שסעודות שבת הגדול, עושים בגינה. אבל הוא: "אין סיכוי! אני לא יושב בגינה! סעודות שבת אוכלים בתוך הבית, לא יקרה כלום! ננקה עוד פעם."

    המטבח מוכשר, ואת מסתערת עליו, מכינה כמויות של אוכל, והוא: "למה צריך כל כך הרבה אוכל?"
    בחול המועד: "למה אין אוכל בבית הזה??"

    שבוע לפני ליל הסדר הוא נכנס לבית בחיוך צופן סוד; "קניתי במאה שקל שוקולדים לפסח, אני יודע שאת בונה עליהם תוך כדי ניקיונות, אבל שלא תעזי לגעת בהם! זה לפסח!"
    באורח פלא, ארבעה ימים אחר כך, שקית השוקולדים ריקה...



    ניקיונות נעימים, בכל אופן (:
    • חחח
    • תודה
    • כועס
    Reactions: וכאשר אבדתי אבדתי, וי שלוק, עזרי מעם ה' ועוד 93 משתמשים96 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    אבחנה טיפולית:)
  • 920
    • ח
    שיר והיא שעמדה🎗️
  • -חיה- //
    • כאסתר
    שעמדה מול מלכה
    היא מבקשת
    על בן שנמכר לגוי
    זה חצי שנה

    כרחל
    שמאנה להנחם
    היא מתחננת
    בעבור קץ גלות בנה

    כיעל היא נלחמת
    בסיסרא שבלב
    הנוגס בתקוותיה
    מבקש להפילה

    ושפתיה לא עוצרות
    לוחשות את תפילת הלב:
    עתה
    בין גויים
    ולפסח הזה
    בן חורין.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: עדין תלמידה..., שיבת ציון, התאומה ועוד 30 משתמשים33 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    -חיה-
    תודה רבה! את הרעיון להשוואה לדמויות מהתנ"ך לקחתי משיר שפגשתי בעבר ונתפס לי בראש. מחיפוש בגוגל...
  • 9K
    • א
    סיפור משותף בהמשכים
  • אין פאנץ' //
    • .
    כאן תוכלו לקרוא ולכתוב, את הסיפור המשותף של חברי קהילת כתיבה.

    בהצלחה!!!




    שימו לב, אשכול זה הוא אך ורק לפרקי הסיפור.
    לנספח, עם כל הפרטים, כללים, ודיונים, עברו ל    כאן.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: שיבת ציון, shter, (אויבער) חוכם ועוד 8 משתמשים11 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פנינה שחורה
    פרק י"ח מונסי ארצות הברית "אני חושב שעלו עלי" אייב נשאב מיד אל תוך השיחה. על הקו היה צ'ונאד...
  • 835
    • S
    שיתוף - לביקורת הגיע זמן גאולתנו☀
  • sh.t.down //
    • תאר לעצמך.
    מחר בבוקר, השמש עלתה לא מזמן, אתה עומד במרפסת הבית המצוחצחת, מריח את ריח הניקיון באוויר.
    במדרכה ממול מבערים את החמץ, ואתה מרגיש איזו שהיא תחושה לא מוגדרת, שאם היה ניתן לבטא אותה במילים אולי היתה נשמעת כך- נו, אז מה עכשיו?
    ניקינו, התכוננו, שטפנו, צחצחנו, הברקנו, והגענו עד כאן, בשביל לזכות בחירות האמיתית.
    אבל... איזה חירות זוהי?
    אנחנו עדיין בין האומות,
    משועבדים לרצונות,
    עולם מלא מלחמות,
    חללים על ימין ועל שמאל,
    וגדול הוא השכול.
    איפה האמת שאמורה להתגלות במצב כזה?
    בעודך שקוע במחשבות, אתה שומע צליל.
    חזק.
    עוצמתי.
    אפילו- מחריש אוזניים כמעט.
    ועם זאת נעים לאוזן.
    משהו שמעולם לא שמעת קודם.
    מין תקיעת שופר אולי?
    רגע התבלבלת בחג?
    אבל לא,
    אתה מוריד את העיניים לרחוב שמתחתייך וצווחות גיל ושמחה נשמעות מכל עבר,
    ''הוא הגיע!!!''
    ''הוא כאן!!'''
    ''לא יאמן!!''
    צמרמורת עוברת לך בגוף, הידיים מחזיקות חזק במעקה,
    זה קרה? מה שאתה חושב עליו? מה שציפית לו? שביקשת? שדמיינת? זה כאן?
    אתה רץ לתוך הבית בפנים סמוקות, אמא שלך יוצאת מהמטבח כשמגבת עדיין אחוזה בין ידיה ודמעות נוצצות בעיניה.
    ''גם אתה שמעת את זה?'' היא שואלת ''לא דמיינתי?'' היא לוחשת.
    גרונך חנוק, אתה לא מסוגל להשמיע אפילו צליל, אתה רק מהנהן בראשך, כן, זה זה.
    אתה רץ לארון שלך ופותח אותו בתנופה, מוציא את זוג הנעליים החדשות שקנית לחג, תופס את החליפה הנוצצת ביד השניה, ורץ לרכב שכבר מותנע למטה.
    הכל נעשה ללא מילים, אף אדם אינו מסוגל לפצות את פיו.
    הכבישים מלאים מכוניות, התנועה זורמת כולה, לכיוון אחד, כמו נחל עצום של רכבים.
    בדרך אתה רואה מהחלון משאית גדולה עם המוני טליים צעירים.
    ''קורבן פסח'' מישהו ברכב לוחש, מתיירא מלהפר את הדממה.
    אתם מתקרבים לכניסה לירושלים, אתה שקוע בטליים הקטנים שמובלים לידכם.
    הרכב נעצר לפתע בחריקת בלמים, והיושב לצידך מסב את תשומת ליבך לסיבה,
    המחזה המדהים שנגלה לפניכם, ענן עצום מרחף בשמיים, ועליו- לא פחות והרבה יותר,
    מבנה עצום שראית בציורים וסיפורים, מלא הוד והדר, קורן, ורק מלהסתכל עליו ליבך מתמלא שמחה.
    דמעות מטפטפות מעיני כל היושבים ברכב,
    אף אחד לא מנסה להסתיר או למחות אותם.
    דמעות על כל מי שפה, ודמעות על כל מי שאינו.
    זה לא מרצון, הרגשות פשוט גואים על גדותיהם, הלב לא מצליח להכיל אותם.
    בית המקדש.
    יורד מן השמים.
    ואתה-
    כן אתה-
    הקטן, הפשוט, מלא התאוות וחטאים,
    ומנגד מלא הכמיהות והשתוקקות לקרבת השם,
    תזכה להיכנס לשם.


    במהרה בימינו אמן.

    זה יכול לקרות...
    שנזכה כולנו, עוד השנה, לאכול מן הפסחים ומן הזבחים בירושלים הבנויה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אנטוריום, מצלמה חדשה, גשם יורד ועוד 27 משתמשים30 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    I
    ilan p
    כתיבה מאוד יפה ומרתקת ---והלוואי ונזכה שזה יקרה כמו שכתבת שמתוך כל הבלאגן בכל המישורים פתאום...
  • 579
    • ה
    שיתוף - לביקורת ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא
  • הווה פשוט //
    • הנה מגיע תור הזהב של החרדתיים,
    ערב פסח.

    מפלי האדרנלין השוצפים מכים בכל עורק אפשרי, וגם שאר הבלוטות פותחות את ברזיהן לרווחה, הורמונים מתוסכלים מתנפלים בפראות על הנפש. המחשבות מסתחררות סביב עצמן במעגלים קצרים, הנשימה שטוחה ומהירה, התחזיות משחירות, המצברוח ברצפה, העצבים דרוכים למקסימום, המתח קרב לפיצוץ אטומי, האמיגדלה חוגגת.

    ומה, רבש"ע בסך הכל?
    בסך הכל הם רוצים בית נקי לפסח.

    אבל פה הבעיה!

    אי אפשר לעשות בית נקי לפסח.

    תקשיבו טוב,

    אי אפשר לעשות בית נקי לפסח.
    אפשר רק לנקות את הבית לפסח.

    "בית נקי לפסח" זו תוצאה, ואי אפשר לעשות תוצאה!
    אדם יכול לעשות רק פעולות לא תוצאות.

    הוא יכול לנקות,
    האם הבית יהיה נקי? זה לא בידינו. וממילא זה לא נדרש מאיתנו.

    אולי זה נשמע משחק-מילים ריק, אבל לא, זה עובד.

    זה עובד בכל תחום בחיים,
    זה משנה את המיקוד.
    המח והנפש מכוונים את כל האנרגיה בחזרה אל מה שהם יכולים יודעים מיומנים ומוכשרים - לעשות.
    ולא מקדישים את כל תשומת הלב לבהיה מתישה בתמונות דמיוניות שאין לנו שום גישה פיזית אליהם.

    אז מהיום חלוקת התפקידים ברורה, אנחנו מזיזים את הגפיים ואלוקים מייצר את האפקטים.

    שנו את המיקוד

    תהיו פועלים לא קבלנים.

    החליפו גם את השפה, זה חשוב
    אתם לא הולכים "לגמור את המחסן" אלא לבלות זמן מסוים בלשים דברים במקומם ולזרוק את מה שלא צריך.
    אתם לא "עושים את המקרר", אתם רק עוברים על דפנותיו בסמרטוט עם חומר.

    פיסחו לי פסח כחודו של מחט, ואני אארגן לכם פסח כשר ושמח.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: קראנצ' פיסטוק, החיים טובים, מתן מאור ועוד 22 משתמשים25 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    N
    nsh
    רציתי להביא לאשתי לקרוא את זה, אבל היא אמרה שאין לה זמן לקרוא דברים, היא עסוקה עכשיו בלעשות בית...
  • 781
    • ח
    שיתוף - לביקורת אימא, מה יש לאכול?
  • חנה ש. //
    • האימא המסתפקת במועט:
    גיי ברענג פיתות מיט א לעבען.
    (פיתות זה הפינוק של ערב פסח, מחר גם כן.)
    האימא המפרגנת:
    לחמנייה ומילקי.
    (תנגבו את הלחמניה במילקי הכשר לפסח)
    האימא המפנקת:
    לחם טרי, טרי, וביצת עין.
    (אבל תכינו אותה בחוץ, בשמש, ולא לחזור עד שהיא מוכנה, שמעתם?
    היא עדיין נוזלית, לא נורא, ככה זה יותר טעים.)
    האמא המשקיענית:
    פיתה עם צ'יפס בתנור כשר לפסח.
    (קחו את התבנית הזאת ותפוצצו את הפיתה, שתהיו שבעים עד הבוקר לפחות)
    האמא הסופר משקיענית:
    פיתה עם חביתה וצ'יפס כשר לפסח.
    (צי'פס קנוי בשקית בטעם גריל, ביצה בשקית, קחו קומקום ותשימו את השקית להתבשל,
    לא, אני לא מרשה להכין בחדר ילדים אפילו שזה כשר לפסח)
    מי שעדיין רעב יש פה קטשופ - תכינו עוד סנדוויץ' ותשימו הרבה קטשופ.
    מי שעדיין רעב יש תפוחים מתוקים.
    • חחח
    • תודה
    Reactions: Ayala10, בשלנית, אננס מצוי ועוד 19 משתמשים22 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סבתא חביבה
    חחח מדויק!! הילדים המפונקים: פיתה? איחחס...
  • 835
    • א
    דיון פוסט משותף - חירות
  • אבגדהו2 //
    • פוסט זה נכתב בשת''פ שלי ושל @ספריה בהכחדה12



    פסח מתקרב, וכבר מתחילים לשמוע את שיר הילדים-
    'שמחה רבה, שמחה רבה. אביב הגיע פסח בא...'
    ואנחנו חושבות על שני ילדים חמודים.
    ג'ינג'ים.
    שלא יכולים לשמוע את השיר הזה, וגם לא למחוא כפיים, לקול המנגינה.
    אריאל.
    כפיר.
    כל העם שלנו חושב עליכם.
    מרגיש אתכם.
    בוכה בשבילכם, במקומכם.
    אתם הילדים של כולנו.
    והחג שמתקרב הוא פסח. חג החירות.
    האם תזכו לצאת לחירות?
    שגם אתם תחגגו איתנו, בני חורין.
    זה בידיים שלי. שלך. של כולנו.
    בוא נעשה את ההשתדלות מצידנו, ונתחיל לומר כל יום את פרק ב' ופרק ה', שהם כנגד הגיל שלהם.

    בשנה הזאת כולנו בני חורין.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מצב כפית, כל שם שתרצה, Avigail Amram ועוד 5 משתמשים8 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אבגדהו2
    אני מקפיצה את השירשור.. עוד כמה ימים פסח. אנחנו רוצים אותם איתנו. ה' הוא כל יכול, בוא נעשה...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה