קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
והנה זה שוב קורה לנו,
סגר.
תאמרו זו המוטציה הבריטית. הרוטציה הצינית. אולי בכלל המעבדה הסינית..

שורה תחתונה.
אנחנו נצורים בבית.
שליש חולה, השליש השני מבודד בגלל שבא במגע עם השליש הראשון.
והשליש השלישי חושב או בעצם בטוח שהוא לא מסכים בשום פנים ואופן לדקירות או לדברים שתוחבים באף באופן כללי, ובעצם לכל שבב שלא יהיה, והחיסונים? הם ההמשך הישיר והמודרני לגזירה של 'הבה נתחכמה לו' ו'כל הבן הילוד היאורה', רק שבמקום להשליך את טובי בנינו היאורה נזריק להם את היאור אל תוך הכתף, ואם מים אין בו.. נחשים ועקרבים יש בו...
[וכלל לא במקרה שנסמכו הפרשיות וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ואכמ"ל ודו"ק וכו' וגו'.]
הצד השווה שבהן שדרכן להשתעמם בעת סגר.

וכעת, להצעה פרקטית.
כל יום כותב או כותבת אחרים ישתפו עם הקהילה קטע מפרי עטם.
וביחד ניצור מין יומן שיתופי לעת סגר.
הקטע יכול לכלול, הגיגים מחיי היום יום, רשמים מהסגר, מחשבה אחת של מוסר, שיר נוגע ומקסים, פרשנות פוליטית, הרהורים על הסיום המר של הג'ינג'י מהבית הלבן, קטע ששוכב אצלכם שנים רק כי לא מצאתם איזה מקדם יתאים...
הבנתם את הקטע נכון?


יש לנו -
השבוע פרשת וארא.
את היום יום ראשון.
1. יום שני
2. ‏שלישי
3. ‏רביעי
4. ‏חמישי
5. ‏שישי
6.‏מוצ"ש
פרשת בא.
7. ראשון
8. ‏שני
9. ‏שלישי
10. ‏רביעי
11. ‏חמישי
12. ‏שישי
כל מי שנדבה רוחו לקחת חלק ורוצה לכתוב, שירשום באיזה יום נוח לו, ואיזה מספר הוא לוקח, אם יהיה עומס על המוקדים יהיו שני כותבים ליום [בהתחשב במצב אם נמלא את השבוע זה ממש מרגש...] הדד - ליין לשיתוף בכל יום הוא עד שמונה בערב, כל כתיבה לא תפחות משלוש מאות מילים, לבד משירים [ולא, הייקו זה כיפי וזה זורם כזה בין האצבעות.. אבל הייקו זה לא שיר.]

תגובות על הנכתב יהיו כאן ולא באשכול של הקטעים עצמם.
אם כל כותב/ת יוכל לעשות קיצור דרך לנספח בסוף הקטע שלו, זה יהיה מעולה...

למדור עצמו.
אחת היכולות שחייבת להימצא בסופר היא היכולת להביע רגש בכתב.
ככל שהרגש יובע טוב יותר, כך הסיפור יכנס יותר ללב הקוראים ויזכה לפופולאריות.
הרגש הינו כותרת שתחתיה מופיעה קבוצה גדולה מאד של רגשות.
החכמה היא להביא את הקורא לחוש ברגש בעצמו.
אם ניקח יתום עגול שהוא גם נכה ונספר שנתגלתה אצלו המחלה, ככל הנראה יחושו הקוראים חמלה כלפיו, אך המאמץ שעשה הסופר כדי להביא את הקורא לידי כך הוא מזערי.

אז מה האתגר?

עלינו להכריז מי הוא אומן הרגש של הפורום.

ולכן יש לכתוב סיפור (ולא שיר) שבו יורגש באופן מוחשי הרגש.

אין לבחור בנושא גס, ככל שהנושא יהיה עדין יותר ויחד עם זאת הרגש עדיין יודגש בו, הסיפור יזכה במספר נקודות רב יותר.

אין צורך לכתוב מהו הרגש, אם הרגש יובע היטב, נרגיש בו כולנו.

כמה מלים?

סופר כשמו כן הוא, עליו לספור את המילים אותן הוא שופך בחופשיות על הקלף.

לכן לטובת הציבור הקטע לא יעבור את ה1000 מילים.



עד מתי?

כמו שאתם יכולים לדקלם בעל פה: שבועיים מהיום.

תאריך: כ"ז טבת התשפ"א 11/1/2020.

שעה: 00:01.

חומר עזר:

הנה קישור ל
מאגר רגשות. (קצת לתת לכם השראה).

עוד משהו?

בעקבות התרדמת שנפלה מעט על האתגר הדו שבועי, נקודות זכות יוספו למי שיקדים להנחית את הפצצה שלו.

כמובן שקטע מעולה, גם אם יופיע אחרון יוכל לזכות במקום הראשון.

ומה עם הנספח?

הנה הוא.

בהצלחה לכולנו.
יש ספר של @מירה דביר בשם 'החיים הם לא בית מלון' או משהו כזה, העוסק בסיפורי מפגשים וכד'. לא יצא לי כלל לראות אותו, למרות שהוא פורסם גם פה בפרוג.
אם מישהו פה קרא אותו. אשמח להסבר על הטכניקה. איך מספרים על פגישת שידוך, בצורה שעוברת ומתאימה לכל הציבור החרדי?
בסיעתא דשמיא

אהלן, כותבות מוכשרות מהקהילה המפוארת,
ההצעה הזו מיועדת לכן.
אם קראתן אתן יודעות על מה מדובר, אם לא - קחו את הזמן שהייתן רוטנות על כל מה שחסר בעיתוני הנשים שאתן מכירות כדי לעבור על העיתון הזה.
כי הוא לא מושלם, אבל הוא לגמרי מביא בשורה חדשה בתחום. תקראו, תבינו

שני גליונות כבר פורסמו, השלישי בדרך.
והוא בלי ספק יהיה טוב עוד יותר אם תקחו בו חלק.

כאן טעימה מהגליון הראשון.
קישור להצטרפות אפשר לקבל דרך המייל הזה levona.nashim בג'ימייל , בהצלחה.


הקשר בין "לבונה" לפרוג הוא כזה:
- הוא נולד בעקבות אשכולות שרטנו על המגזינים הקיימים.
- הצגנו אותו, ואנחנו עדיין מציגות אותו, ב"חכמת נשים" (כמגזין מתפתח, ולא כמגזין של "חכמת נשים")
- יש ניקיות שכותבות במגזין.

א-ב-ל,
לא כל הכותבות הן ניקיות בפרוג,
אנחנו לא רוצות להיות משויכות לפרוג, אלא להיות מגזין נשים חרדי בפני עצמו.

אולי אפשר להקביל את המיזם של "לבונה" ל"נטפרי" שצמח בפרוג, אבל הפך לגוף עצמאי.
וכמובן, אין שום דבר שמקשר בין הניק לכותבת.
ב"ה.

ההתלבטות שמאחורי האתגר:
מדיונים שהתנהלו בזמן האחרון התברר שהכותבים דכאן מעוניינים להתנסות בסוגי כתיבה שונים או בז'אנרים חדשים, ופחות לקבל נושא שצריך להתמקד בו (כמו שהיה בנושאי החודש הזכורים לטוב, ובחלק מן האתגרים הקודמים). מכיוון שנושא השירה נפתר לשמחת המשוררים שטענו לקיפוחה (תודה ל
@מ"ם על הרמת הכפפה), נשאר למצוא סוג כתיבה שרוב הכותבים כנראה לא התנסו בו במסגרת הזו.

וכאן מגיע האתגר החדש!

האתגר הפעם הוא לכתוב סצנה מתוך מחזה.

מה זה כולל? הקטע צריך להיות כתוב במבנה של טקסט של הצגה. לשם ההמחשה:

דמות [הוראות במה]: השורות שהדמות אומרת.

המטרה: להתמקד בדיאלוגים בנפרד ובפעולות בנפרד.

הקושי: חובה לראות את ההתרחשות ממש מול העיניים כדי לכוון את הוראות הבמה במדויק.

הערות:

- איך הגבלת מילים (אבל לא להגזים).

- אפשר להתבסס על סיפור קיים (בהתחשב בזכויות יוצרים, כמובן), ואפשר גם להמציא סיפור (או חלק מסיפור) בעצמכם.

- אפשר להכניס את הקוראים באמצע ההתרחשות של הסיפור הכללי, אך הסצנה צריכה להיות בנויה בפני עצמה.

מתי הדד-ליין? בעיקרון בעוד שבועיים, אבל מן הסתם יהיו עיכובים כי חצי מהזמן חנוכה. בקיצור, כשנגיע לגשר - ניתן למנהלים להחליט.

הנספח כאן, מחכה לתגובות, שאלות, תהיות, בקשות, הערות, הארות, וכל מה שאין מקומו באשכול הזה.

הצלחות לכולם!
לפני כמה ימים עלה מאמר ששמו – "סיפור מיוחד ומעניין!" (עם הסימן קריאה)

עבר קצת זמן והוא השתדרג ל- "תלתל הזהב – סיפור מיוחד ומעניין!" (והסימן קריאה נשאר) בתוספת תמונה של ילד מוזהב.

היום העלו מאמר ששמו – "עוד גל ודי / סיפור למשועממים" (אגב ממומלץ ולא משעמם בכלל).

מאמינה שכמוני, לעוד כמה פה הכותרת – "סיפור מיוחד ומעניין" ועוד עם הסימן קריאה (סיפור שנאה בפני עצמו), גרם לכמה צימרורים והעביר את העיניים הלאה אוטומטית..

ייתכן שהסיפור הוא מיוחד וגם מעניין.. אבל הכותרת.. חבל. וגם אם הכוונה הייתה להגחיך – כוונות בתפילה.. מאיפה שנדע?

לעומת זאת את הסיפור למשועממים פתחתי מיד, מאמינה שכמוכם כמוני... ואין צורך להסביר.

חשבתי על זה שכל כך הרבה פעמים כשאנחנו כותבים אנחנו יכולים מבלי משים לדרוך על כל מיני יבלות שלנו ייראו קבילות לחלוטין, אבל בעיני אחרים הן יהיו נוראות ואיומות.

מה דעתכם/ן סופרים/ות נכבדים/ות להטעים אותנו קצת מנסיונכם/ן בעניין?

איזה סוג של משפטים / מילים / כותרות וכו' לא עוברים מסך? איזה סיפורים מוזרים קרו לכם/ן בנושא? ובאיזה דברים מוזרים נתקלתם/ן?

לתשומת ליבכם/ן: לא התכוונתי רק לכותרות:) הטעימונו נא מהניסיון הכללי
מחשבה שעלתה לי לא מעט פעמים בחודשים האחרונים: האם בכתיבתנו כעת אנו מחויבים להתייחס לקורונה? האם יש טעם לכתיבת סיפורים המתעלמים מהשינויים שהביאה הקורונה לעולמנו ולחיינו?
[החלטתי להעלות את השאלה לדיון בעקבות ביקורת הספרות של
@ליאורהA שנמצאת כאן, ששם הוזכרה העובדה שהסיפור עבר עדכונים מאז התפרסמו בעיתון בעקבות הקורונה]
מצד אחד - מתחשק לי לכתוב סיפורים פשוטים, לפי השגרה של פעם. למשל, כותבת סיפורים בהמשכים לילדים שלי: האם לספר שם שהילדים הולכים כרגיל לבית-הספר ולגן? או שאולי להכניס אזכורי מסכות ואלכוג'ל בדרך אל בית-הספר לאחר עוד סגר?
מצד שני - הקורונה נותנת לנו הרבה מרחב לכתיבה... כבר כמה וכמה סיפורים קצרים נכתבו לי בעקבותיה... אז למה שלא אכניס אותה גם לסיפורים הארוכים שאני כותבת? אבל מה יהיה עם הסיפורים שהתחלתי לכתוב לפני עידן הקורונה?...
(הפתרון שבינתיים מצאתי בשניים מספריי הוא לעשות פרק סיום עתידי שמתרחש בתקופת הקורונה, כשכל הסיפור עצמו מתרחש לפני. אחד מהספרים מיועד לילדים, וכיוון שהמרכז שלו הוא מעבר בזמן היה קל להשחיל את זה. הספר השני, למבוגרים, אמנם לא נועד להסתיים בקורונה - ובכל-זאת היא הוסיפה נופך מסוים לסיפור...)

אשמח לשמוע מה דעתכם, ואיך אתם נוהגים בכתיבתכם בחודשים האחרונים :)
פאנפיקשן, או בעברית - ספרות מעריצים, היא ספרות הנכתבת על ידי חובביה ומעריציה של יצירה מקורית כלשהי.
היצירה המקורית נקראת פאנדום, והיצירה החובבנית (שהיא לאו דווקא חובבנית, יש ספרים שלמים כאלו) נקראת פאנפיק.

יש פאנפיקים קצרים (הרוב), יש ארוכים. יש הקשורים בקשר הדוק עם יצירת המקור ויש כאלו שרק שואבים השראה.
יש פאנפיקים במגוון רחב של ז'אנרים: אימה, שירה, דרמה, טרגדיה, פנטזיה, הומור, פרודיה כמו
שרוליק הולמס של @הדוויג ועוד ועוד.
יש פאנפיקים בצירי זמן שונים ביחס ליצירת המקור. יש המקדימים את עלילת המקור, יש המתרחשים בזמן העלילה ויש לאחריה.

להרחבה ראו ספרות חובבים - המכלול

אחרי כל זה -
יש טוענים שפאנפיקשן זה פלגיאט - גניבה ספרותית וכן הפרה בוטה של זכויות יוצרים, ומנגד יש שמצדדים בעד התופעה.
בינהם (אלו שמצדדים בעד!) גם יוצרים דוגמת גיי קיי רולינג, שעל יצירתה נכתבו המוני פאנפיקים (אחד אפילו על ילד חרדי בשם גולדשטיין )


מה אתם חושבים?
מותר לפרסם פאנפיק? אסור? זה גניבה ספרותית?
ועזבו מותר אסור - הייתם כותבים פאנפיק להנאתכם או "לעולם לא!" ?
זה סתם משהו לא אמין לא מקורי ולא נכון מקצועית? או שזה משהו מקסים ונפלא?

יש מקום לפאנפיקשן בספרות החרדית?

תגובות ל3 התהיות יתקבלו בברכה. (או בעצם 4, כולל הספוילר;))
בואו נתחיל מהסוף
בעצם מאחורי הסוף.

כולנו בחרנו אי פעם ספר רק לפי מה שכתוב על הצד האחורי של העטיפה, ובעברית מדוברת ב'מאחורה של הספר'.
קטע קטן, שורות קצרות, המגרים את חושינו, מעצימים את הסקרנות וגורמים לנו לעלעל בין הדפים, או פשוט להתיישב, לחזור לכריכה הקדמית ומשם לגמוע את הספר על לכריכה האחורית.

ה'מאחורה' שהוא בעצם הכריכה האחורית, הוא שטח פרסום שמנוצל כדי לקדם את מכירת הספר ואת הקריאה בו.

באתגרנו הפעם, אבקש מכם מכובדי, חדי העט ויפי הקסת, ליצור את ה'מאחורה של הספר' המושלם. 'מאחורה' שיהיה יצירה ספרותית בפני עצמו.
הספר שה'מאחורה' מדבר עליו, אינו אמור להיות קיים. אף לא בעתיד.
מאידך ניתן להתלבש על יצירה קיימת שלכם או של אחרים, (תבדקו לבד זכויות יוצרים וכו' וכו') שטרם נדפס על גבה מאומה, ותפיחו שם חיים.
אתם יכולים לכתוב מה שאתם רוצים, ללא שום הגבלות .

רק זכרו!
מקוריות, שנינות, חריפות, זה טוב.
לטלטל, לרגש, לעלף, זה נפלא.
כאן אתם נדרשים להיות שיווקיים. לגרום לי לקרוא, ואפילו לרכוש, את הספר שלכם.
תעשו הכל כדי שהמילים שלכם יעשו את זה.
וכמובן שנדרש הקשר ברור בין הטקסט לבין תוכן הספר (לא לשפוך על האתגר קטעים מהמגרה).

צאו לדרך.

עוד זכרו!
שיש לכם רק שבועיים. עד מוצ"ש פרשת לך-לך בחצות הלילה.

ועוד זכרו!
שיש לכם נספח והוא נמצא
כאן.
 תגובה אחרונה 
שלום אני הנספח של האתגר להתחיל מהסוף, האמת שזה לא כיף היות סתם נספח.
אבל אני סומך עליכם שתפיחו בי חיים.
תדונו בי, תתווכחו דרכי. אני מוכן להיות הבמה שלכם, להוציא את אשר על לבכם.
אז תתחילו
מהסוף...

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה