קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
שלום לכולם!

אפשר לשבת, אה, זה זום אתם כבר יושבים. אני רק ישים את כולם על 'מיוט' מי שרוצה לשאול או להעיר שיפתח לעצמו...

מה מה? לא שומעים אותי?

אני אפעיל את המיקרופון. עכשיו זה טוב?
יופי.

היום נדבר אתכם סופרות וסופרים, משוררות ושוערים על סגנונכם/ן הייחודי.

יש לכם אחד כזה?
איפה קניתם אותו? איך רכשתם אותו?
"למה אני שואל?" אתם בטח רוצים לשאול, ולא יכולים כי אתם על מצב השתק.

הכל התחיל עם האתגר המפורסם הזה:
אתגר דו שבועי -טביעת אצבע של @ליאורהA .

שם בעצם התוועדנו לעובדה שיש סופרים שיש להם סיפורים טובים. אבל יש גם את אלה שיש להם סגנון משלהם.
וגדולי הכישרונות, הצליחו להדהים, לרגש ולהצחיק, כשחיקו סגנון לא להם.

אני הקטן עומד ותמה: האם גם לי יש? ואם כן איך אני מזהה את האלמנטים הייחודיים שלי?
ואם לא (וכנראה שלא), אז למה לא, בגלל שלמי שאין את זה שיפרוש להיות ח"כ נורווגי או שעדיין לא עמדתי על יכולתי האמתית, וביום מן הימים עוד אגיע לזה.

באותו אתגר היסטורי, בהודעת הפתיחה, נכתב גם המשפט הבא:
הסיבה שהרשיתי לעצמי להעלות את האתגר הזה למרות ההסתייגות הנ"ל היא:

השיתוף הזה של @הנף מקלדת, שהוכיח שאפשר לחקות סגנון כתיבה של סופר מוכר ומוערך בצורה חיובית ומוצלחת, כך שאפילו הסופר בעצמו ייהנה.

בעצם, זוהי הפניה לשיתוף שלי עצמי שזכה לצבור כמות לייקים נחמדה, ובזכות סגנון שאינו שלי....
באותה פארודיה שהעלתי, קיבלתי מחמאה מאחד מגדולי הכותבים בפורום שטען ש"הכתיבה הזו מחמיאה לי".
רגע, אבל זה לא הסגנון שלי! אז איך זה מחמיא לי.

אז חשבתי לעצמי, ואני אחשוב גם לעצמכם, מאזיני ומאזינותי, שהרבה פעמים אני 'מתאמץ' לכתוב עם משלב מסוים או עם סגנון עקיצות כמקובל בפורום דפה, ומשקיע בשיתופים שהכתיבה לא תמיד זרמה לי.
לעומת הסגנון של ולדר, לצורך העניין, ששם נהוג קודם כל לספר את הסיפור. בגוף ראשון, בשטף וכו' וכו' אז זה זרם לי יותר. למרות שזה לא היה בסגנון שהייתי רוצה.

אז בעצם איפה הייתי....? כן.
יש לי פה התלבטות שנוגעת לעתידי המקצועי ולעתיד כולנו. האם לנסות לכתוב באופן הכי זורם, ולאבד מהעוקץ והחדות שהייתי מצפה מהכתיבה שלי. או כן לנסות להתחכם. ואז להתחיל להתלבט איפה הסגנון הייחודי שלי בתוך כל הברברת הזו?

מכיוון שכמדומני שרוב הכותבים פה נמצאים בשלבים הראשונים של עולם הכתיבה. הייתי שמח ולשמוע ולדעת, האם גם לכם יש איזו דילמא לגבי הסגנון? האם גם אתם מחפשים את ה'אני' שלכם בתוך הכתיבה.
או שאתם מנתקים בזה הרגע את ה'זום'. ומלמלים לעצמכם עוד ערב הלך לאיבוד על דיון מטופש. חבל שהתאפרתי.

רגע לאן אתם הולכים?!
היי! הלו!
הבוקר הלך לעולמו אחד מחלוצי הספרות החרדית אין ילד במגזר כמדומני שלא גל על ספריו הרבים אני מתלבט אם זה הרגע לביקורת אבל יתכן שמכובדת ועניינית תהיה מכבודו.

ספרות המתח החרדית כמדומני לא היתה קיימת בכלל לפניו וגם ספרות ילדים אחרת כמעט ולא היתה בנמצא
כילד שתיתי בצמא כל מילה בספריו ותמיד חיכיתי להצלה הפלאית שתגיע לגיבור הסיפור שתלה תקוותו באלוקיו.
אני חושב שלא היה ספר שיצא בתקופת ילדותי שלא קראתי כמה וכמה פעמים וחיכיתי מתי יבואו ספרים חדשים שלו לספריה.
שתפו בתובנותיכם ואולי תדייקו מה הספר שהותיר בכם את רישומו.

בכל מקרה אני בטוח שאנו כקהילת כתיבה מקצועית חרדית חייבים להתייחס לזכרו ולמורשתו ביום בו הלך לעולמו.

יהי זכרו ברוך.

להלן רשימת ספריו:

אבא גיבור הרוח
אי המסתורין
אל גוב האריות
אל מול פני הסכנה
בדבקות ובגבורה
בודדים בלב ים
בין חומות המבצר
בלוע הארי
במשברי הים
בעקבות ראשי האינקוויזיציה
הילדה שברחה מהמנזר
הנועזים בעלטה
הנחיתה על הקרח
הצוללת הפליגה בחצות
הצניחה הגורלית
זהות עלומה
למרות הכל
מבצע חידקל
מסתורין בסהרה
נס במבצר
עולמנו (2 כרכים)
עקבות באי
תעלומה בנמל התעופה
החשיפה
המרדף
הנחיתה על הקרח
השותפים
חזרה לאירן
משימה בלתי אפשרית
צופן מסתורי
תקלה בחלל
מאבק עיקש
זהות עלומה
בלתי צפוי
אחים לעד
בס"ד

נתבקשתי לכתוב טורים לעיתון שכונתי או משהו כזה (אין לי מושג בדיוק)
בנושא כלכלה, מישהו התחיל לכתוב ועזב ואני צריך להמשיך.
אז יש לי שתי בעיות: הראשונה - שהקודם החל לפרסם בעידן הקורונה שכיום פסה
בטח ברמה של לכתוב תובנות פיננסיות לאורה,
השנייה והעיקרית - שכתבתי משהו והחזירו לי מייל כדלהלן:

אני לא מחפש פה סיפור דרמה עם תאור מציאות מדוייק של מה שמתרחש
אני לא מחפש כתיבה ספרותית
אני מחפש תובנה פשוטה וברורה שתהיה כתובה בצורה קלילה וכיפית לקריאה לבן אדם שמרפרף בעיתון.


זה מה שאני כתבתי:

בס"ד


מוטי יצא מבית הכנסת אחרי תפילת שחרית, הולך לאחוריו ביראת כבוד מפריח נשיקה לכיוון ארון הקודש, "מה קרה" תהה בקול כשראה את ההתגודדות מול לוח המודעות שבחצר, "כולם פשוט מסתכלים על המודעה המבשרת שהערב תימסר הרצאה מרתקת על כלכלה במתנ"ס השכונתי" כך הסביר לו מוישי הבן של הגבאי שעמד לידו, "אה בנושא כלכלה… לא, זה לא בשבילי אני מסודר" הפטיר מוטי ועזב את המקום בצעדים נמרצים.

ישנם הרבה אנשים שנרתעים מלשתף פעולה או אפילו רק לשמוע הרצאה בנושאי כלכלה, "המצב הכלכלי שלי מצויין" הם אומרים לעצמם "בסוף החודש אפילו נשאר לי כסף לחיסכון" הם ממש מרוצים ממצבם וטופחים לעצמם על השכם.

אבל זה לא חכם ולא יעיל. כי למרות שיש אדם שמרוויח יפה אם הוא לא יתייעל בהוצאות והכוונה בייעול זה לא להוריד את רמת החיים וההנאות, רק ליהנות מאותם דברים בפחות כסף, בסוף הוא ישלם על זה בריביות. בחיים תמיד יש הפתעות והוצאות חריגות שקופצות, זה יכול להיות משהו שנשבר ודורש תיקון של כמה אלפים או צורך לקנות שוטנשטיין חדש כי הש"ס הישן בלה, ואם אין לו מזומן כי הוא לא התייעל להוציא פחות על ההוצאות השוטפות, הוא פשוט ייקח הלוואה בריביות גבוהות, לא חבל?

אז גם אם כרגע כשאתם מדפדפים בעיתון בנחת אתם חשים נינוחים עם היתרה השוכנת אחר כבוד בחשבון הבנק שלכם, מומלץ מאוד לשבת עם עצמכם ולחשב כל הוצאה קבועה, האם אני משלם עבורה מחיר הוגן? אולי יש לנותן השירות מתחרים שנותנים אותה במחירים יותר אטרקטיביים, אולי יש מכשיר שנותן את אותה תפוקה בעלות הרבה יותר נמוכה?

כן גם אתם בעלי בתים חשובים יכולים ללמוד איך להשתפר ואיך להפנות את הכסף שכרגע רק מתבזבז לאפיקים יותר מועילים ונחוצים.

אנשי עסקים רבים מעידים, ישיבה קבועה ומפוקסת לבחון את ההוצאות הקבועות חוסכת המון משאבים מבוזבזים. עד כאן.


בבקשה חברים יקרים תעזרו לי להבין מהי כתיבה לא ספרותית.
ברשות מורי ורבותי!
לחיים!!!
בצעדים מהוססים אני פוסע פנימה, מבקש חוות דעתכם הנכבדה, חוות דעת של מקצוענים מנוסים.

בשורות הבאות אציגה לפניכם כתבה שיווקית שכתבתי לאחרונה, עם מספר בקשות:
א. מה דעתכם עליה (יפה? פשוטה? מעולה? וכו וכו')
ב. בכמה היא מתומחרת?
ג. במידה ועניתם כמצופה, היכן ניתן להשיג עוד עובדה בתחום זה?

ב"ה

בית טבע - דבשיה

ריח מעודן של תבלינים משולב בריח מתקתק משהו מקבל את פנינו בכניסה לחנות, פעמוני הרוח התלויים מעבר למשקוף הדלת מודיעים בביישנות מה על בואנו, ואנו מרגישים כמי שנשאבנו למקום אחר.

חנות 'דבשיה' מוכרת לכלל תושבי עירנו כמקום בו ניתן לקבל ייעוץ והדרכה - מענה לשלל בעיות בריאות באמצעות נפלאות עולם הטבע, היישר מידו הרחומה של בורא עולם. גם אדמורי"ם, רבנים ושאר אישי ציבור רמי מעלה, סומכים על מוצרי החנות ורוכשים אותם במיטב כספם.

מעברו השני של הדלפק ניצב על משמרתו הר"ר פלוני אלמוני שיחי' - הכתובת לכל פונה, הוא מקבל את פנינו בסבר פנים יפות, "חרטנו על דגלנו לתת שירות מכל הלב ובשמחה, עד היום אנו משתדלים לעמוד ביעד", יאמר לנו אחר כך. מששמע כי באנו לשמוע את שיש לו לומר על ההכשר המהודר של 'בד"ץ השכונה' כמו הוארו פניו, הוא ניאות לספר לנו קצת על מגוון מוצרי החנות ועל דרישות הכשרות, תוך שהוא מבטא התפעלות מהירידה לפרטים ומהזהירות היתירה על קוצו של יוד.

ימי בראשית... מגמ"ח לחנות

החנות כפי שהיא כיום מכילה מגוון מוצרים, החל בויטמינים ממינים שונים, המיועדים לטיפול בבעיות בריאות שהרפואה הקונבנציונאלית לא מצאה להם פתרון, המשך בתכשירים ומשחות טבעיות לטיפול בבעיות עור, צמחים לחליטה, תבלינים שונים, וכלה בפירות יבשים, שקדים ואגוזים, צימוקים וחמוציות, משמשים ושזיפים, כאשר בערבי שבתות נמכרים גם פיצוחים קלויים לעונג שבת.

בנוסף לכל אלו ניתן להשיג בחנות עלים מגידול אורגני (ללא ריסוס הדברה), קטניות באריזות וואקום, מגוון משקאות ויינות ללא תוספות כל שהם, ויש גם ממתקים ללא סוכר ושאר מיני מאפים, לחמי בריאות ועוגיות ללא סוכר.

ר' פלוני תולה את הצלחת החנות ואת הסייעתא דשמיא המיוחדת אותה הוא רואה עין בעין בכך שכל השתלשלות פתיחת החנות לא היתה אלא התפתחות שנבעה מגמילות חסדים. לא רבים יודעים, אך בתחילה, לפני שנפתחה החנות כפי שהיא במתכונתה כיום, ניהלו משפחת אלמוני גמ"ח - מכירה ביתית במחירים מוזלים, למוצרי טבע בביתם הפרטי, "היה זה לאחר שנזקקנו בעצמנו לויטמינים מסוימים, וכן - בכמה מעונות השנה - לתכשירים נוגדי אלרגיות מצויות. לאחר שנושענו ונשארה לנו כמות נכבדת מאותם מוצרים, החלטנו להעניק שירותי גמ"ח לתושבי הסביבה, כך שכל מי שנצרך למוצרים הספציפיים הללו ידע את הכתובת...

"אט אט הגיעו בקשות להוספת מוצרים לסל, הוספנו למכירה הצנועה משחות לטיפול בכויות ועוד מגוון מוצרים שהיה בהם משום 'עזרה ראשונה', בעקבות כך שעות הגמ"ח התרחבו קצת מעבר לשעות המקובלות..."

דלת הבית נעה על ציריה בכל שעות היממה ובני הבית החליטו שלא עוד, הם שכרו חדרון קטן בכניסה לבנין בו התגוררו. משראו בני השכונה כי טוב הצביעו ברגליהם, קונים רבים גדשו את החדרון הקטן והביעו את משאלתם לעוד מוצרים, תבלינים ופירות יבשים, המקום היה צר מהכיל את כמות הקונים ואת המוצרים המתווספים מעת לעת, ובנוסף לכך רבים מתושבי השכונה נאלצו לכתת את רגלם דרך ארוכה עד רמת הקריה, משכך חיפשו מקום לקבוע בו את החנות המתפתחת.

החנות הקבועה כיום בפינת הרחובות ... שימשה בעבר כחנות למכירת מוצרי נקיון, "שכרנו את המבנה, גם משום שהיה זה פתרון נהדר עבורנו - מיקום מוצלח מכל הבחינות, סמוך לאזור הקניות בשכונתנו, וגם כעזרה לבעלי המקום שהתמודדו עם מחלה קשה רח"ל ולא יכלו לתפעל את המקום, כך ששכירת המקום היתה להם כנחמה פורתא, כאשר לפחות הם מרויחים את דמי השכירות".

מה אשיב לה'

ועדיין, המוצרים שנמכרו אי אז במחירי גמ"ח נמכרים במחירי עלות גם כיום, זאת כהודאה להשי"ת על החסדים המלווים את החנות מיום הקמתה, אותם מוצרים שאתם החלה הפריחה המשגשגת של החנות נמכרים כיום באותה רמת מחירים שנמכרו באותם ימים ראשונים, זוהי הכרת הטוב שמביעים ר' פלוני ומשפחתו. מוצרים אלו ועוד מוצרים רבים נמכרים במחירים זולים יותר מבתי המרקחת והתורה חסה על ממונם של ישראל... וגם מבחינה מקצועית, ר' פלוני עבר הכשרה להדרכת תזונה טבעית וויטמינים חשובים.

דרישות הכשרות

"כמו שאתם רואים" - ר' פלוני מחוה בידו על המדפים העומדים מולו - "בסלסלאות הללו נמצא מגוון פירות יבשים, כמה מיני אגוזים, שקדים ממספר מקורות גידול, כל אלו נמכרים בתפזורת, כך שהקונים אינם יכולים לדעת מה מקורם, לכן נדרשנו להכשר המהודר של 'בד"ץ השכונה'. כמו כן בהמשך החנות מונחות שקיות המכילות קטניות מובחרות, כל אלו זקוקים להשגחה כי אין בהם כל חשש טבל ושביעית".

על החנות מופקד המשגיח ר' אברהם יצחק שיחי', אשר ככל משגיחי 'בד"ץ השכונה' הינו ירא וחרד לדבר ה' ומומחה במלאכתו, ובכל שאלה המתעוררת הוא מתייעץ עם איש קשר מיוחד העובד בהכשר העדה"ח, לאחר מכן הוא מעביר את הפרטים למפקח הרה"ג ר' לוי יהודה שליט"א, כשאת ההוראה כדת מה לעשות הם מקבלים מרבני ההכשר.

החנות זוכה לביקורו של המשגיח מדי יום, בכדי לוודא כי השקים הגדולים המכילים את המוצרים בעת הגיעם אל החנות, נושאים על גבם חותמות כשרות מהודרות ומקובלות, כך אפשר לאחר מכן לחלק את הסחורה לשקיות קטנות יותר המתאימות למשפחה.

ר' פלוני מספר כי בזכות בדיקתו המדוקדקת של המשגיח, נחשף זיוף חמור של חותמת הכשרות של אחד מגופי הכשרות הגדולים. הדבר אירע כאשר המשגיח שם לב כי מדבקת הכשרות המופיעה על אריזת אחד ממיני הפירות היבשים מודבקת על גבי מדבקה אחרת, הוא תמה ומיד יצר קשר עם רבני ההכשר שבקשו ממנו כי ישלח להם את תמונת האריזה, לאחר חקירה קצרה הם העלו כי אכן מוצר זה אינו בהשגחתם והחותמת המופיעה על האריזה מזויפת.



תוספת הידור וזהירות


כמו כן בודק המשגיח את משלוחי התבלינים והפירות היבשים מחשש תולעים, זאת באמצעות בדיקה מדגמית הנעשית על ידי נפות מיוחדות שבהם חורים גדולים יחסית, בכדי שבמידה ותימצא תולעת היא תיפול דרכם, לכל תבלין יש את מספר הנפה המותאם לגודל התבלין, ובמקביל, גם לגודל היצורים העלולים להימצא בו. המשגיח עבר הדרכה מיוחדת לזהות כל מין ומין, גודלו, צבעו וטבעו.

ובנוסף, כלל המוצרים מונחים בשקיות אטומות, הפתוחות במהלך היום, כאשר בשעות הלילה השקיות נסגרות בכדי למנוע חדירת תולעים אל המוצרים. מדי פעם מחליף המשגיח את השקיות, בכדי שלא יתפתחו שם תולעים ושאר מרעין בישין.

אך בדיקות אלו הם לתוספת הידור וזהירות יתירה בכשרות המזון, רבני הכשרות מבהירים כי אין כל אחריות על חשש נגיעות תולעים במזון ואי אפשר לעמוד על כך. לכן חובה על כל מי שיראת ה' נגעה בלבבו לבדוק בעצמו את התבלינים והפירות המיובשים שאין בהם חשש תולעים.

שאר המוצרים הנמכרים בחנות באריזות סגורות אינם תחת השגחתינו, וניתן לבדוק עצמאית את חותמת הכשרות שעליהם.

רעננות וטריות

במקום כה מיוחד ורגיש, בו מגיעים האנשים להוסיף בריאות וכח, אין כל מקום להתפשר על טריות המוצרים. וכך זכינו לתוספת חיזוק בהקפדה על כשרות המזון, על ידי השמירה הקפדנית על הטריות.

מספר המקררים הממלאים את החנות גדול יחסית למספר המוצרים הנמצאים בה, בכדי לאפשר למגוון - רחב ככל הניתן - של מוצרים תנאי אחסון נאותים לשמירה על טריותם. בלילות הקיץ החמים נשאר המזגן בחנות דולק, לשמירה על כלל המוצרים מתולעים ושאר נזקים, כך שלמעט הפסקה קצרה במהלך היום פועל מיזוג האויר עשרים וארבע שעות ביממה.

לחמי הבריאות הנמכרים בחנות אינם נשארים יותר מיומיים, "סיכמתי עם החברה כי הם מביאים את הלחמים פעמיים בשבוע, ולאחר שעברו יומיים מעת הגעתם הלחמים נזרקים והיצרן נושא בהפסדים". כך ניתן להבטיח את טריות המוצרים לכלל הקונים.

חידוש מיוחד הנהיג ר' פלוני בחנותו: התבלינים שוכנים קבע בקופסאות אטומות, גם זה במטרה לשמור על טריותם ואיכותם, בעבר בטרם הונהג חידוש זה היו מוצרים שאיבדו את טעמם וריחם בחלל הפתוח, ומאז הם נכנסו לקופסאות אין פרץ ואין יוצאת.



הריח המשכר מוסיף להכות באפנו, ואנו מתקשים להיפרד מהמקום הפסטורלי הזה. מהורהרים אנו יוצאים החוצה אל הרחוב, מביטים אל העוברים ושבים ושמחים על כך שכל אלו זכו להשגחה מלעילא על המאכלים הנכנסים אל פיהם. זכתה עירנו וזכו התושבים לועד כשרות שאין דבר נעלם מנגד עיני משגיחיו ומפקחיו, ברוך שמסר עולמו לשומרים!

מודה על תגובותיכם, מראש!
בעקבות האתגר שובו של המינגווי ושפע הרעיונות המשובחים שגדשו אותו, גיליתי מקור השראה חדש ליצירה יש מאין.

די קל לייצר סיפור בן משפט אחד, ומשם הכול נפתח מחדש.

תוכלו לשתף באשכול זה סיפורים בני מילים בודדות.
בהמשך לאשכול הזה,

אני בהלם.
לא כי הספרים לא טובים. הם באמת זכאים לנצח בהמון תחרויות.
אבל גם אם אתה אלוף דרום בשחמט, עוד לא ניצחת ת אלוף העולם בשחמט והעוד המון תחומים שנושקים אליו.
ולכן כשכל זה בתחרות אחת עם זריצקי, והוא לא זכה אפילו לא במקום החמישי!! אין לי אלא לשער כי הייתה פה הונאת בחירות קשה עם חשד לשוחד.
או לחילופין ש..
מה שכתבתי באשכול הקודם.. זה העניין
האתגר נמצא שם.
פה זה המקום לדיונים,
פידבקים,
מחמאות,
גערות,
נזיפות,
תודות,
תודות על התודות (@castamir)
וסתם פטפוטים.

אז מה ככה? איך החיים בכללי?
ידוע מכבר כי כל ההכללות שגויות מיסודן,
אז בלי להכליל בכלל:
האם לדעתכם סופרים הם סנובים?
ברובם, לפחות?
או אפילו באחוז מדאיג מהם?

האם, אולי, זה קשור לעובדת היותם של סופרים סלבים; ואם כך - אפשר פשוט להאשים את הסלביות כיוצרת הסנוביזם,
או שיש משהו אחר, בספרות או בהתעסקות בה, שגורם דווקא לסופרים להיות סנובים יתר על המידה, או יתר על שאר בעלי המלאכה?

אהיה כנה: כשאני עוברת על הפורום הזה במבט של אדם מבחוץ,
הוא נראה בעיניי (כלומר - בעיניו של האדם מבחוץ) כסובל מתסמונת סנוביזם גבוהה עד מדאיגה.
חבורת מלומדים שיושבים ומדברים ביניהם גבוהה גבוהה על "ניתן היה להגיד" ו"מוטב למקד יותר" ובכלל "לעניות דעתי" שלוקח בהליכה לאחרונה.
כשאני חוזרת להיות אדם מבפנים, אני רואה את זה כמקצועיות, ענייניות ובעיקר מכובדות.

האם ייתכן שלסופרים יש תרבות דיון מפותחת יותר משאר האוכלוסייה, האם נכון להפריד אותם משאר האוכלוסייה, והאם ייתכן שהתרבות עצמה פותחה בגלל היותם סופרים?

דעתכם?
אפשר להאשים אותנו בסנוביזם? להחמיא לנו בסנוביזם?
סתם להכתיר אותנו כסנובים?
או שמדובר בעלילת דם מרושעת המצוצה מקנאת סופרים והערצה מפעימה?
בס"ד

מה עושים אחרי שכבר נשתברו הקולמוסים, השקעת כוחות רבים, כתבת ומחקת, הוספת וגרעת, הגהת אין ספור פעמים, וחשבת שהגעת אל המנוחה והנחלה. השלד בנוי, הסיפור אפוי, הטור דעה נחרץ, המאמר משכנע ומתומצת, אך פתאום כמו משומקום, צצה לה הבעיה הגדולה. אחרי שכבר התאהבת בשלבים העלילתיים, דייקת בפרטים, הברקת במילים, שוכנעת מהטיעונים העצמיים, ורק עכשיו אתה שם לב לחור הפעור בליבה של היצירה. חלק חשוב במארג שבמוחך שבטעות השמטת בכתיבה, שינוי בלתי רצוני של מאפייני הדמות באמצע עלילה, מסקנות המאמר שלא מספיק עונות על שאלות הפתיחה, ועוד כהנה וכהנה.

האם ניתן לשנות, לשפר, לתקן, יצירה פגומה? לפעמים מרגיש לי שהתקבעתי כבר, על התבנית המוכרת לי מזה ימים או שבועות ארוכים, לרוב אני אכן זונח, מתחיל מחדש, משכתב הכל טרי, משאיר רק את הרעיון או ההיגד הכללי. זונח את כל הדוגמאות המעניינות, הטיעונים הצודקים, הדימויים החיים, הפרטים הכתובים, ומאמץ חדשים.

אני נשאר עם תחושת החמצה, למרות שאולי אצליח להחיות את הרעיון והמסר, אך כל המילים, הביטויים, המונולוגים והדימויים, עליהם כל כך עמלתי, גם חשובים לי! הם חלק מיצירתי ולבסוף סתם השקעתי ולא השתמשתי.
עבדתי בימים האחרונים על קמפיין התרמה לאנשים יקרים שעוסקים בהצלת נפשות, ומטבע הדברים זקוקים כעת, לאחר הטרגדיה, למזון כלכלי כדי שיוכלו להמשיך הלאה.
כתוצאה מכך עסקתי עם חומרים כאובים שבחלומותיי הגרועים ביותר לא חלמתי שאצטרך לראות,
אבל מה ששבר אותי, בסופו של דבר, לא היה ההתעסקות בתמונות,
אלא האנליטיות והמעשיות שבהן ניתחתי את טיב הקופי.

והרגע ההוא, שבו מצאתי את עצמי מחשבת את אפקטיביות המילה "המומים" לעומת "שבורי לב",
היה הרגע שבו גאתה בי הבחילה והרגשתי שאני לא יכולה לשאת את ההתעסקות הזו יותר.
איך, בעולם, את מעזה לקחת דם בידיים ולהפוך אותו ליצירה???

יממה עברה מאז. ובמבט לאחור, כשאני רואה את מספרי התרומות עולים ולמול רוחי האור בעיניים של אלו שהכסף יועיל להם למנוע כאב,
אני מרשה לעצמי, בעדינות זהירה,
להעז לחשוב:
איפה עובר הגבול בין דריכה אכזרית על יבלות, לבין עשייה חיובית ונכונה?
היכן ההבדל בין אטימות סדיסטית לבין רצון כן ואמיתי להועיל לאלו שזקוקים לכך?
ולמה, הו, למה הייתה תחושת הבחילה איומה כל כך, במקום שבו לכאורה הייתי צריכה לשמוח ולהתעודד מכך שמקומי בין המועילים?
האם לא נכון להשתמש בכאב שכבר קיים, על מנת למנוע ממנו להישנות?

השאלה שלי חזקה ובוערת ועדיין לא הגעתי לתשובה. אשמח אם תעזרו לי לחשוב עליה.
היכן המקום שלי,
שלנו,
ככתבי תוכן,
ושמא נציין ככתבי שיווק,
שבהנף מקלדת עשויים ליצור עולמות ולחלל אותם.
מה תפקידנו כמנגישי הטרגדיה, לעיתים, והיכן עובר הגבול שלנו בין שימוש נכון לשימוש נפשע.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה