קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
גילוי נאות: פוסט זה נכתב בשל האתגר הנוכחי והדיון על תועלתו בנספח.

לכל כותב יש מטרה אותה הוא משיג בכתיבתו. אחרת - הוא לא היה כותב. המטרות, כמובן, שונות ומשונות, כל אחד לפי דרכו ומה שהוא מחפש בחייו.
שאלתי היא:
1. מהן המטרות שלכם בכתיבה?
לייקים? כסף? פרסום? כבוד? שחרור אישי? הסדרת מחשבות? פיתוח מהירות הקלדה?
2. נניח ואנו מכניסים את כל הכותבים בעולם למועדון, וכעת רוצים לחלק אותם לפי אולמות. תפקידכם הוא לחלק אותם לפי המניעים שלהם לכתוב.
כיצד תעשו זאת, ומהן הקטגוריות שלכם שיבדילו בין הקבוצות?
הבטחתי לפרסם!
טוב, אז את זה אנחנו כבר מכירים מהיום השני שהיה לנו כתובת אימייל משלנו -
רשימות תפוצה שמצליחות לדוג את כתובת המייל שלנו מאן-שהוא [ועוד מעזות לומר שנרשמנו אליהם. בטוח], ומתחילות במסע טרטור אוטומטי לשכנע אותנו שאם רק נירשם לקורס פלוני אלמוניכס, החיים שלנו ישתנו לבלי היכר.
המינוס בחשבון - יהפוך לפלוס מרשרש.
המריבות עם האשה - ייגמרו כרעם ביום צעיר.
השעמום והדכדוך - יעברו לשכן המעצבן.
בקיצור, כל מה שהיה לך רע - נגמר.
ומה שאתה צריך לעשות בשביל זה, זה רק ללחוץ על הכפתור פה למטה. בשניה שאתה לוחץ עליו, בום! החיים הקודמים שלך ז"ל נגמרו, והתחלת חיים חדשים לאוי"ט.
וכמובן, אתה חייב לעשות את זה הרגע. כי יש עכשיו הנחה של 13,260 ש"ח, ובעוד שעה ועשרים ב-ד-י-ו-ק ההנחה מסתיימת.

בקיצור, למה להאריך בתיאור מציאות שכולנו מכירים?
סתם.
קדימה ניגש לענין.
מאחורי הטקסט הזה עומדים אנשים שתפקידם המוצהר הוא: לדוג אותך.
ככה פשוט, בלי הצטעצעות. לדוג.
אתה שט לך במי מנוחות, הכל טוב, זורם כמו שצריך. ויש אנשים שזורקים לך חכה כדי לדוג אותך. ואז ברגע שהם הצליחו לתפוס, חגיגה מטורפת שם בקונטרול.
אני רוצה לשאול כאן שתי שאלות פשוטות:
1. משמועה שגונבה לאוזניי, השוק הזה של 'לדוג אנשים', הוא שוק שוק. מה שנקרא 'יושב טוב'.
ואני רוצה רגע להבין, מנעליים של בעל עסק שמחפש מישהו שידוג בשבילו לקוחות: למה שאני אשלם לבן אדם על זה שהוא יושב וכותב בשבילי כמה מילים?
ואולי, אולי בכלל כמו שהאיש הזה אמור לדוג בשבילי לקוחות, הוא הצליח קודם כל לדוג את הלקוח השמן ביותר - שזה אני? איך אני יכול לחתום עיסקה עם מישהו שבמוצהר תפקידו הוא 'לדוג' אנשים?
האם זה באמת שוק 'מוצדק', או שפשוט בגלל שיש אנשים במצוקה שאין להם לקוחות, אז אנשי העטים מצליחים להיכנס לוואקום הזה ולסחוט את הדוושה.
2. האם זה 'נשמע טוב' לפרסם רשמית שהמקצוע שלי הוא 'לדוג אנשים'?

נ.ב. כבר כתבתי במקו"א שהאשכול הזה הוא מה שנקרא 'בשביל הספורט'.
כי עם חלק מהטענות שכתבתי, איני מסכים לחלוטין.
תודות ל @אריאלל34 , שכתב באשכולו:
ברגע של שיעמום הבטתי בארון בספרים והתחלתי ליצור משפטים. שמות מוזרים יש היום.
(כל שמות הספרים אמיתיים לחלוטין...)
חשבתי לעצמי: "טוב, אם כבר בשעמום עסקינן, שיהיה.."
(סתם ניסיתי להרכיב סיפורון משמות הניקים.. חלום ישן.. אגב, ניסו פעם לעשות את זה כאן: https://www.prog.co.il/threads/אני-לא-בקהילת-כותבים-אבל-יש-לי-משימה-מעניינת-בשבילכם.602839/, אך זה לא יצא אל הפועל)

יום אחד קמתי והחלטתי, זהו היום אני מוצא את הכישרון החבוי בי, זה שתמיד האמנתי שיש בי למרות שבפועל זה לא היה נראה שהוא קיים. היום זה יקרה.
בסריקה מהירה בחדר הבחנתי ב @גיטרה אקוסטית התלויה על הקיר מיד אחרי שנקנתה, צעקות מהשכנים הבהירו לי שזה לא הכישרון, ולפי מבט חטוף ב @שעון הבנתי גם למה..
משם המשכתי למטבח, 'להכין @מטעמים זה קטן עלי', כך @חשבתי לעצמי.. ניגשתי לספרייה הביתית, שלפתי @ספר קריאה 'זה לא מה שאני מחפש.. חבל, דווקא זה @ספר מעניין ', הרהרתי לעצמי, כעבור רגע או שניים וספר המתכונים היה בידי. התלבטתי האם להכין @עוגה או @עוגיות או רק @עוגייה בודדה.. לבסוף החלטתי ללכת על @בריא ולאפות @לחם מלא . העמדתי לי @שעון חול, והתחלתי בהכנה. כעבור חצי שעה, כשהגיעו @מכבאי אש למה שנותר מה @מטבח , נפל לי ה @אסימון שלהיות @שף אני כבר @לא יהיה..
את הדבר הבא @לא בא לי שתדעו , אבל אם אתם @מתעניינים כל כך, מי אני שאשתוק?
ניסיתי @להתעמק ב @מחשבה וב @מחשבים אחר @רעיון טוב . קראתי מכריכה לכריכה ב @דפי זהב , חיפשתי ב @קטגוריה ו @עוד אחת. ו @עוד אחת.... ולא מצאתי @כלום . השעה התאחרה, ה @שמש כבר יקדה בעוז, ה @עולם התעורר ל @יום חדש , ואילו אני @עוד אחד , @סתם איש אחד , ממש @יהודי פשוט של אלוקים - @מנסה את מזלי להביא טרף ל @ביתי.
צעדתי סתם חך ב @רחוב חמש , דורך על @פחית קולה שהייתה זרוקה שם, מבלי משים אני נתקל ב @בלוק, ולידו @אדריכל שדיבר עם @אדריכלית בעתיד בעז"ה אודות ה @בנין עדי עד שהם מתכננים לבנות. ממש @שמחתי לנוכח ה @השגחה פרטית המופלאה ש @כאילו חיכתה רק @לי. האדריכל טען שהוא צריך לבדוק ב @אדריכליה אם ניתן בכלל לקבל אותי, מה שאומר בעברית מצויה - @לא יכול !
אפשרויות נוספות שנכשלו:
@רואה חשבון , @מלצר, @רובוט, @אבימי, @נגן חזק, @חפרפרת, @אנונוימי - ו @אנונימי המקורי , @שומר הסף ו @שומר מסך , @עצמות ומהות , @כנר ו @אורגניסט אלוף - ואם זה לא אז לפחות @אורגניסט מתחיל , @עיתונאי, @חייזר, @משורר לעטים - אך זה נכשל בשל @קיצו של עט , @חזן דגול , @בעל טוב וגם @בעל מוסר ואולי @בעל שם טוב.. אפילו ניסיתי להיות @הכלבויניק אבל הוא הגיש כתב טביעה.. אה, תביעה.., @פוליטקאי , @נשיא המדינה, @ראש הממשלה של ביבי וגם @ראש לשועלים..

@די כבר , @די די די , נמאס לי לחפש עבודה, (כלומר הייתי ממשיך לכתוב לכם שמות ניקים אבל יש גבול לשעמום ואני לא רוצה להסתבך איתם..), לאחר חיפוש ארוך מצאתי @נחלה פגשתי ב @מנוחה ושמחה - מצאתי ב @מחשבים ורשתות אתר נחמד, מצאתי את פרוג! נרשמתי לאתר, והייתי @משתמש חדש אנונימי , בעצם @משתמש די חדש , אולי אפילו @משתמש המיליון , הייתי @משתמש בפרוג .
ומאז הגבתי ל @כולם , נתתי לייקים בלי סוף (בינתיים קיבלתי רק @7שבע7 בלבד), ומאז כולם חיו ב @אושר עד @עצם @היום הזה.

@סוף

@סליחה אם פגעתי/שיגעתי/עצבנתי @מישהו לא ידוע @מישהו אחד ויחיד מישהו ממש אבל ממש @מישהו מיוחד מאד - על ידי ה @טקסט הנכתב..

(ואם אפשר לא מצאתי משתמש בשם לייק (בלי לפגוע ב @לייקית ) - אז תלחצו בכפתור כאן בצד שמאל עד שיתנדב @אחד בשביל כולם!! - שיירשם בשם הזה..
אפרים חבש כובע שחור, ועקיבא התנודד במדרון, מחזיק מקל הליכה אופנתי.
העשב הירוק התחלף באפור, שמים מלאים בעננים עסיסיים איימו מלמעלה, אבל אפרים החבוש בכובע, לא חשש על בלוריתו, נעלי הפאקו מילאן המהוהות, כבשו בהצלחה את הארץ ונופיה, ובכל עץ ורגב הוא פלט "מה רבו מעשיך השם" בשם ובמלכות.
"תחזיק חזק!" צעק עקיבא מהמורד, "יש פה סלעים מחליקים יותר מהמדרגות של מקווה האר"י".
אפרים לא חשש, הוא היה מורגל, נעליו החלקות ריחפו במיומנות בין הצוקים, כמו גולש סקי עז מבע, כובע הפרקש שעל ראשו התריס מול השמים השחורים, וכמעט השתלב בהם, גשם חזק שטף אותו ואת עקיבא. הם נצמדו לשיח ערער, מתנשמים.
"חילול השם", אמר עקיבא מבעד למשקפיים רטובים, "אחר כך בעיתון של החילונים יכתבו ששוב בחורי ישיבה היו זקוקים לחילוץ, זה חילול השם".
"למה נראה לך שמישהו יחלץ אותנו?" שאל אפרים, "הטלפון שלי רטוב לגמרי, ואני צריך למצוא כאן איזה שדה אורז לטבול אותו, אולי יחזור לפעילות." הוא ניסה בעקשנות להפעיל את הסמסונג החבוט, מרטיב אותו עוד ועוד.
"אני לא לקחתי פלאפון, סמכתי עליך", אמר עקיבא, פנים מרצינות יש לו, הרהר אפרים.
"למה?" הוא תהה.
"קבלות לכבוד זמן חורף"
"לא מצאת קבלה אחרת שפחות תתקע אותנו באמצע החזורי?" אפרים היה תוקפני מתחת לכובע הרטוב שהתחיל לגלות סימני שבירה.
"למשל?"
"לקום לסדר א' לפני תשע"
"לא מצליח"
"לאכול פחות מהשניצל ביום שלישי"
"משהוא יותר נורמלי, גם ככה אין כמעט אוכל בישיבה, אתה רוצה שאמות?"
"אני רוצה לחיות, ולכן צריך שתקבל קבלות יותר הגיוניות מאשר כאלה שגורמות לך לצאת לחזורי בלי פלאפון"
"זה הרב בריסק אמר לי לקבל על עצמי", התוודה עקיבא, "תפס אותי מקשיב לקווי נייעס בערב ראש השנה"
"הרב בריסק בעצמו מפעיל קווים", התקומם אפרים.
"של שמירת הלשון ושילוח הקן" התגונן עקיבא, "יש לו גם קו סגולות למתחילים, וקו ישועות ישיר למתקדמים".
"מה המספר?" שאל אפרים, אבל שכח שהטלפון שלו רטוב ולא שמיש, לרגע רצה להשליך אותו לוואדי.
הם נהיו רעבים, אפרים תיאר סוגי מאכלים שהיה רוצה לאכול, ועקיבא הרועד מחה על כל מאכל ומאכל שהזכיר.
"אל תזלזל", אמר לו אפרים, "היה איזה ראש ישיבה שנתקע ביער עם הפרטיזנים בשואה, ואיזה בדואי לימד אותו איזה עשבים מותר לאכול, ולכן הנאצים לא תפסו אותו, וכיום הוא כבר סבא של ראש קיבוץ בתפרח הקטנה".
"לא היו בדואים בפולין", מחה עקיבא.
"אל תתפוס אותי על המילה, גוי כזה או אחר, אויוון או בוריס"
"הגשם נחלש", שינה עקיבא את נושא השיחה, "כדאי שנתקדם לפני המבול".
הם המשיכו במסלול, עקיבא שמח שהסתיימה השיחה, הוא אהב שקט, לרוץ קדימה ולזהות את המסלול. אפרים אהב אקשן וסיכונים, ומהר מאוד הוא גלש לתוך שלולית בוצית, מכתים את החולצה בחום ואהבה, עם קישוטים ירוקים מפוארים על הכיס, הסוס שרקום על הדש - רעה עכשיו באחו ירוק על אדמה חומה.
"בוא, אני אסחב אותך", הציע עקיבא, ואפריים לא היסס, הוא עלה על הגב של עקיבא שהתכופף, וככה הם המשיכו את המסלול, אפריים מורח את עקיבא בבוץ הסמיך, ועקיבא שמח, העיקר שאפרים לא מדבר.
סוף המסלול ושניהם יצאו לכביש לנסות לתפוס טרמפים, שני אנשי אדמה שנחלצו כעת מגשם שוטף, מרוחים בבוץ ברמה כזא שאם מישהו זורק עליהם זרעים, הם נובטים במצע הרך שמצפה להם על חולצת הפולו ראלף לורן המזוייפת ומטונפת.
הטרמפ הראשון שעצר להם היה ערבי עם טנדר, הוא לא הסכים להעלות אותם לקבינה, אז הם טיפסו לארגז, נצמדים לברזל הקר ברוח השורקת, מצטרפים לשני שקי פול וחבילת חבלים, הכובע של אפרים כמעט עף לאיזה וואדי, הוא עלה 630 אחרי שובר, אמא של אפרים תהרוג אותו אם הוא יאבד.
הם לא הספיקו לנסוע הרבה, כי חלאד היה צריך להעמיס קרשים ועז על הארגז של הטויוטה, אז הם נזרקו מהרכב בלי לקבל אפילו סיגריה, והמשיכו להניף אצבע לעבר הצומת השומם, עקיבא ניסה את כל האצבעות, וחוץ מצפירות זעם של צעירים חובבי ציון, הוא לא זכה שאף מכונית תעצור לו, ובצדק.
הברסלבר עם המראה הכי שמוט שאפשר, עצר להם בסוף, הם היו צריכים לחכות שהוא יסובב את המנואלה של החלון בסובארו, כדי שהם ירימו את הכפתור, ימשכו ידחפו יכופפו וידחפו ובסוף התהליך הם היו שרועים על המושבים הקרועים פרומי הקפיצים ברכב הדוהר דרומה.
עקיבא רצה רק לישון, אבל אפרים התעורר פתאום בפרץ אנרגיה של הלומי קרב. הוא התחיל לחפור לנהג, שאב ממנו סיפורים על החיים שלו שמשתרעים על פני כמה כפרים ועיירות קטנות, איך הוא חזר בתשובה, ומכורה פחם באוגנדה הוא הפך להיות כורה יהלומים אצל רבנו, כל יהודי הוא יהלום, שתדעו.
הוא היה שמוט, ולכן לא היה אכפת לו שאפרים החליף איתו את כובע הפרקש הרטוב, וחבש לעצמו את כיפת הננח הדהוייה, מסתכל בראי ומצחקק.
רק אפרים המרוח בבוץ יכל לבקש מהברסלבר להעביר לשיר יותר חזק, ורק עקיבא הצטנף לתוך השמיכה המזוהמת שהשמוט פרש על המושבים, וניסה להעלים את עצמו עוד יותר.
ניידת משטרה שהופיעה כמובן סימנה לסובארו לעצור, מי רואה אותם עוברים ואינו עוצר?
עקיבא היה צריך לשחזר מהמוח את המספר של קו הישועות הישירות, ולאחר כמה ניסיונות, בעוד הרשיונות אצל השוטרים, נשמע מהטלפון המודבק בסלוטייפ של השמוט, קולו הצלול של הרב בריסק, מספר בלהט על הסגולה הגדולה של שיתוף הישועות, לא על מנת לקבל לייק.
וזה עבד, השוטר העייף החזיר את הרשיונות לשמוט, הזהיר אותו בק"ן אזהרות שלא יהין לחזור שוב על נסיעה נגד כיוון התנועה באור אדום בלי חגורה, תוך כדי דפדוף בקונטרס.
"אלוקים אוהב אותכם", הוא אמר והראה להם בטלפון סרטון של התינוקת שלו מפרכסת בדרך לפוריה, "אני חייב לטוס אליה, אחרת יחקרו אותי על רשלנות."
עברו כמה דקות, וכל מאזיני קו הישועות הישיר שמעו את סיפורו המרגש והמחזק של השמוט, בקולו הצלול והרענן של אפרים המרוח בבוץ.
"אשריך"
"שמן ששון מחבריך עליך"
"עליך ועל בניך"
"מחזק בטירוף, שידוד מערכות הטבע"
אלו רק מקצת מהתגובות שהוקלטו - דקה אחרי שאפרים העלה את הסיפור שלו לקו.
"ראית"? הוא אמר לנהג, "זה עובד כמו פטנט רשום מעיתון המודיע, דקה קו הישועות, ואנחנו מסודרים".
"זה לא בגלל זה", הנהג דיבר סוף סוף בסיפור, "זה בגלל הכד מים של השואב מחולדה, המכונה 'קדוש'", הוא הצביע על כד חרס שבאמת היה גדול והפריע לרגלים של עקיבא למצוא לעצמן תנוחה טובה. "מים שנשאבו מבאר בחצות הלילה של הושענא רבה, הקדוש שאב אותם עם קש, ואת הטיפות הקדושות הוא פלט לתוך הכד, ככה שהוא בירך אותו".
"השואב מחולדה!" השתנק אפרים בצחוק קל ומוסווה.
"היית אצלו"? שאל הנהג ולא חיכה לתגובה, "ראית אצלו את הנחש של מ"ט שערי טומאה?"
"איזה הייתי", צחקק אפרים, "אני אפילו לא שמעתי עליו, יש אצלנו רשימה של באבות שמותר לללכת אליהם, אנחנו הולכים רק למי שברשימה, יש לי אותה בארנק".
הוא הוציא נייר מקופל באלף קימוטים, והתחיל להקריא:
-הקדוש מליף
-צדיק גבריאל מחוסן
- קורא הנשמות
-צדיק הפוזמקאות
- מורה הנקניקים
"כל אלה מאושרים" הסביר אפרים והמשיך להקריא:
-הבנאי הקדוש
-הדייג הקדוש
-המפרזל הקדוש
-המתכנת הקדוש...
"אני לא רואה כאן בכלל את השם השואב מחולדה", הוא העביר את הפתק לנהג.
"אולי כתוב אותו בשם", הציע הנהג, "תבדוק נהוראי אדלמן".
"אין", פסק אפרים אחרי עיון מדוקדק.
"אתה מבין איזה עולם?" שאל הברסלבר, "הזגג הקדוש שכל היום שותה חשיש מופיע, אבל השואב לא".
"אבסורד", אמר עקיבא, שלא היה לו שום מושג על מה הם מדברים, אבל היה חשוב לו להתערב בשיחה, כדי שהנהג לא יעביר את השם שלו לתפילה אצל השואב 'להתפלל על אילם - עקיבא בן ג'וליה ברכה'
אפרים שיכנע אותו לרדת לכביש שש למרות שזה יקר פיצוצים, אבל בתמורה הוא קנה לו גבינה וביסקוויטים באלונית, וגם משקה איילנד כי היה מבצע, וככה קרה שהם ישבו שם על יד שולחן מתכת קר בחוץ, ואנשים התחילו להתאסף סביבם.
השמוט התעורר פתאום, שלף שופר תימני והתחיל לחצרר בו 'הבה נגילה' וקבוצה של רוסים בכובעי שמש ירוקים התחילה לרקוד סביבם, ואפרים פלט בתיעוב "גויים" ועיצבן את השמוט.
הוא הוריד אותם במחלף נחשונים, ואחרי שכמעט התייאשו והחליטו לקבל על עצמם התחזקות, פלוס הודעה בקו הישועות, פלוס 20 ש"ח לקופת הת"ת וסגולת רב מתיא בן חרש, נעצרה לצידם מכונית שלא היתה מביישת אדמו"ר מכובד פלוס, טויוטה סייאנה 8 מקומות, חסיד צעיר בלורית, ועתיר ג'ל בפאות, נוסע בשאגת צמיגים, ועונה בקול רק לבקשותיו של האדמו"ר מלוגנסק שהתרווח על המושב האמצעי.
אחרי ברכה ארוכה מהרבי זכו מאזיני קו הישועות להיחשף לסיפור המצמרר של נס הטרמפים וההשגחה הגדולה שהביאה להם גם ברכה וגם הצלחה.
הרכב לקח אותם עד פתח הישיבה, האדמו"ר מלוגנסק נימק את הטרמפ ברצון שלו לשמור על עיניהם של ישראל, ולכן הוא אוסף בחורי ישיבה מכל מיני צמתים, ומכניס אותם לתוך המיניוואן המפואר שלו, המוקף בוילונות שחורים ומבהיקים
בפתח הישיבה חיכה להם הרב בריסק, הוא לא היה צריך יות מדי בשביל לחבר אחד ועוד אחד, היו לו הקלטות מפלילות מקו הישועות, שהוא בעצמו ניהל, בין הסדרים, בנוסף לתפקידו כמק"ק מצליח ועז חושים.
הרב בריסק לקח את ידו של האדמו"ר, הוליך אותו בחצר הישיבה, ומהר הראה לו את המסלול המובל החוצה.
אחרי שהאדמו"ר התרחק בסייאנה השחורה והנצצת, התפנה הרב בריסק להשמיע את הסיפורים, לא דרך הקו , אלא פנים מול פנים, כולל העונש שעליו הוא ויתר לאפרים ועקיבא.
לישועה הזאת היו המני צופים ומאזינים, וההון של הבריסקר רק זינק, מניותיו נאספו, ובכל העולם אימצו את ברכת השלום הלבבית שלו.
הרב בריסק שמח ועלז, ובמקום לעטף אותם בזעם וסנקציות, הוא שמח, וחסידיו הרבים סייעו אפילו לקשוח שבליטאים לומר שירה ואיזו ישועה מדהימה..
(את הישועה הזאת שמעתי בקו של הרב בריסק)
לא ראיתי שהנושא הזה נידון לעומק בפורום, אולי פספסתי. אם לא, הבה נפתח את הנושא כאן.

הספרים האלקטרוניים פרצו לעולם עם התקדמות הטכנולוגיה. בעשרים השנים האחרונות גברה תאוצת תפוצת הספרים האלקטרוניים, עד שבשנת 2010 אמזון דיווחה כי מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים בכריכה קשה, ובשנת 2011 המכירות עברו אף את הספרים בכריכה הרכה (ע"פ ויקיפדיה).

במקביל לתפוצת הספרים האלקטרוניים (בעיקר בעשור הראשון של המאה ה-21) יוצרו מכשירי קוראי ספרים אלקטרוניים רבים, כשהבולטים שבהם הם קינדל וסוני רידר. מכשירים אלו נמכרים בכמויות עצומות בכל רחבי העולם.

בשנת 2010 השיקה חברת אפל, במקביל להשקת ה-iPad, את iBooks ('אפל בוקס' כיום) - אפליקציה לממכר ספרים אלקטרוניים הניתנים לקריאה גם על ה-iPhone וה-iPod. בהמשך השנה הכריזה גם חברת גוגל על פתיחת חנות ספרים אלקטרוניים שיוצעו לקוראים במחשוב ענן וללא צורך בקורא ספרים אלקטרוני ייעודי. (אמנם קוראי הספרים הייעודיים מאפשרים קריאה נוחה בהרבה משאר מכשירים, עם חוויית קריאה הקרובה מאוד לקריאה בספר רגיל).

יחד עם תפוצת הקריאה הדיגיטלית, נפוצו גם ספרי השמע - הקראת ספרים באודיו, טכנולוגיה המאפשרת "קריאת" ספר (או יותר נכון שמיעת ספר) בשלל מצבים שבאופן רגיל לא היו מאפשרים קריאה, כגון נהיגה או עבודת כפיים.

הספרות התורנית לא טמנה ידה בצלחת ואף היא נכנסה לתחום בעוצמה, וכך נולדו אוצר החכמה, פרויקט השו"ת (בר אילן), ועוד רבים וטובים.
יתירה מכך, לפני קרוב לעשר שנים שווק (דומני שבעיקר בארה״ב) קורא ספרים תורני בשם 'נוק נקי', שלמרבה הצער נראה שלא צלח (אני יכול לחשוב על שתי סיבות מרכזיות: 1. המכשיר פשוט לא היה איכותי מספיק. 2. איכשהו לא היה מקובל לשבת באמצע הבית מדרש בסדר א' עם קורא ספרים אלקטרוני, על אף שעם מחשב מקובל ועוד איך, וכמצופה מהציבור שלנו - התקדמות הטכנולוגיה לא מיהרה לשנות מקובלויות פנים חברתיות).

וכאן עומד הבן ושואל: על מה ולמה קופח תחום הספרות החרדית (הלא תורנית)? מדוע לא אוכל לקנות או לשכור את ספרי @יונה ספיר, @Ruty Kepler או מ. ארבל ושאר חבר מרעיהם בפורמט דיגיטלי? מדוע אין גרסאות שמע של הספרים החרדיים שלנו? למה יגרע חלקנו וחלקו של עולם הספרות החרדית?

הנה קטע מויקיפדיה שמציג את היתרונות והחסרונות בספרים הדיגיטליים:

יתרונות​

  • ידידותי לסביבה - חיסכון בנייר, חיסכון במשאבים אחרים להפקת הספר ובדלק לצורך שינועו.
  • חיסכון בהפקה - הוצאות הדפסה, עימוד, אחסון, הפצה.
  • חיסכון במקום - ספרים מודפסים דורשים מקום לאחסון וספרים אלקטרוניים מאוחסנים על גבי זכרונות דיגיטליים המכילים מידע רב בנפח מזערי. במכשיר סטנדרטי לקריאת ספרים אלקטרוניים ניתן לאחסן אלפי ספרים.
  • נגישות - אפשר להגיע לכל ספר מכל מקום בעולם, כל עוד יש גישה לאינטרנט. יתר על כן, התפוצה האלקטרונית אינה מוגבלת מספרית, ספר אחד יכול להגיע לאלפי מכשירים בלי לעבור ידיים.
  • נוחות - משקל קורא אלקטרוני נמוך משמעותית מספר מודפס, ניתן להתאים את גודל הפונט לפי הצורך, מכשירים עם תאורה מובנית מאפשרים קריאה בחשיכה.
  • שרידות - ספר אלקטרוני לא סובל מבלאי של נייר, לא צובר אבק, קל לשמירה ולגיבוי.
  • יכולות נוספות - בקוראים אלקטרוניים ניתן לבצע חיפוש בקלות, לדלג לעמוד ייעודי, לתרגם מילים תוך כדי קריאה, להוסיף הערות וסימניות מבלי לפגום בספר קיים.

חסרונות​

  • חוויית הקריאה שונה ביחס לספר מודפס. אין לספר אלקטרוני "ניחוח" מיוחד ולא "מרגישים" את הנייר והספר. אין אפשרות לדפדף ולדלג דפים באותו אופן שבו זה מתבצע בספר מודפס.
  • קריאה ממושכת ממסך של מחשב לוח או טלפון חכם (בניגוד לקורא אלקטרוני ייעודי) עלולה לגרום לכאבי עיניים וכאבי ראש.
  • יש צורך בחשמל או בהטענת סוללה על מנת לקרוא ספר.
  • אי-אחידות בפורמטים של ספרים אלקטרוניים מונע העברתם בין מכשירים שונים.
בנוסף לכך יש להוסיף שני חסרונות מהותיים (לכאורה) מנקודת מבט חרדית:
  • הטכנולוגיה אמורה לשמש אותנו לצרכים ולא לבילויים. קריאת ספר אינה מוגדרת כצורך אלא כבילוי, ואיננו מעוניינים להיחשף ולחשוף את ילדינו לעולם טכנולוגי שלא לצורך.
  • קריאה בספרים אלקטרוניים אינה רלוונטית בשבתות וימים טובים.
אולם במחשבה שניה, הלא איננו מתנזרים כליל משימוש בטכנולוגיה לצרכי בילוי. נגן המוזיקה, למשל, הוא מכשיר טכנולוגי המשמש לצורכי בילוי. מדוע שונה קורא ספרים דיגיטלי מנגן מוזיקה?
שמא נאמר שקורא הספרים הדיגיטלי זקוק לחיבור אינטרנטי, וחיבור אינטרנטי המשמש לצורך בילוי הוא דבר המרתיע רבים בציבור (לא ניכנס לתחום של הגלישה בפרוג וכדו'...).
תשובה (אולי חלקית) לכך היא שקורא הספרים אינו זקוק לחיבור אינטרנטי מתמיד, אלא רק בקניית או השכרת הספר, ואם כך הלא די בקלות ניתן ליצור נקודות שירות (כגון בעמדות המחשב הציבוריות, וכדו') שיאפשרו את הדבר גם למחמירים שבינינו.

ובנוגע לבעיית הקריאה בשבת ויו"ט, נו טוב, זו לא באמת בעיה... קורא הספרים האלקטרוני לא נועד להחליף לחלוטין את הספר הפיזי, בדיוק כשם שתוכנות הספרות התורנית הדיגיטליות אינן מחליפות את ארון ספרי הקודש בבית ובבית הכנסת ובית המדרש.

אז לסיכום: האם ישנה סיבה מהותית לכך שלא פרץ תחום זה בקרבנו?!
"שלום וברכה לכל הנאספים הנכבדים, כבוד העיתונאים והסופרים - צוותי מערכות העיתונים החרדיים.
אתכבד בזאת להזמין את חברי פורום כתיבה מקצועית לבית פרוג לשאת דברים, ולהחכים אותנו לקראת עיתוני החג הקרבים ובאים".

ובכן, עליתם, כחכחתם בגרונכם, התאכזבתם לגלות שעמית סגל לא בקהל, ונרגעתם כהבחנתם כי הוא בעצם לימינכם על הבמה, הנואם הבא בתור.

עכשיו הזמן שלכם ללמד אותם מה טוב ומה לא, מה מעניין ומה לא, מה מוצלח, לעניין ומתאים, ומה לא ממש.

נא פרטו:
1. מהו התחום האהוב עליכם - תורני, תחקירני, סיפורת, הסטורייה, ראיונות, מוספי נשים, מוספי ילדים, וכו' וכו'.
2. מה נקרא הצלחה בכך - כלומר, אם מדובר על מאמר תורני - מהו מאמר מוצלח, אם מדובר על תחקיר - מהו תחקיר מוצלח, וכו' וכו'.
3. טיפים: ניתן לצרף עד 2 'עשה', ו'לא תעשה' 1.
ולסיום:
זו ההזדמנות שלכם להזמין מוצר בהתאמה אישית. בקשו מסופר פלוני היושב כעת מולכם פעור פה וכרוי אוזניים, שיכתוב על...
(בקשו מפלוני שיערוך תחקיר על אמינות פרסומי משרד הדתות, מאלמוני שינפץ מיתוס על ההיסטוריה של פוטין ורצונותיו הטובים, מפלמונית שתמשיך את הסיפור שכתבה אי אז, וכו' וכו'.)

אנא, נא, בבקשה, בתחינה, אל תכתבו שום מילת / רמז גנאי על עיתון, סופר, סגנון או השקפה כלשהם!!
הערות, הארות וניחושים כאן.

לאתגר-
קודם נניח פה את השאלה בקצרה: כתבתם משהו בתשלום, והלקוח לא מרוצה מהתוצאה, הוא צריך לשלם או לא?

עכשיו נאריך ונרחיב ונעמיק.
לצורך ההקצנה נציג את שני מקרי הקיצון שעליהם כנראה אין ויכוח.
א. נגיד שמישהו פונה אלי ואומר "היי משה, יש מצב שאני צריך איזו עבודת כתיבה קטנה, כמה אתה לוקח?"
ואני אומר לו "לא קוראים לי משה, אבל זה ממש לא הנושא כרגע. במה מדובר?"
אז הוא אומר לי "ממש לא מעניין אותי אם קוראים לך משה או לא. זה היה שם גנרי לצורך ההדגמה בלבד. אני צריך עלון התרמה מרגש עד דמעות ועילפון למגבית של הבית כנסת שלנו. אתה עושה כאלה דברים?"
ואז אני לא שואל שאלות, מתיישב על המחשב ומתחיל לכתוב. כשאני מגלה שזה לא ממש פרקטי לשבת על המחשב, אז אני קם מהמחשב ומתיישב על כיסא. או! עכשיו יותר נח לכתוב.
אני עובד ועובד, שלוש ורבע שעות, ושולח לו את התוצאה משובבת הנפש בצירוף "לתשלום: 717 ש"ח, לא כולל מע"מ".
הוא קורא את הטקסט שכתבתי, מעקם את פרצופו (העקום ממילא, יש לומר) ואומר "זה ממש לא מה שהתכוונתי האמת. 717 ש"ח זה בטח לא שווה".
אז אני מזדעק "אבל ישבתי ועבדתי בשבילך!!!!"
אז הוא אומר לי "אין שום עניין שתשים ארבעה סימני קריאה. לא סגרתי איתך על שום דבר אז לך תחפש את החברים שלך. ותעדכן אותי אם מצאת כי גם אני מחפש".
ברור שהוא צודק והוא לא צריך לשלם. נכון? יופי. אז נעבור לקיצון השני.

ב. נגיד שיהודי ממושקף בשם ירחמיאל דויטשלנדר מתקשר אליי ואומר לי "שלום וברכה. אני מעוניין שתכתוב עבורי את ספר הביוגרפיה של סבי עליו השלום שנפטר בגיל 99 בתאונת סקי, אללה ירחמו. כמה יעלה?"
אז אני אומר לו "איך הגעת אלי?"
אז הוא אומר לי "ראיתי את ספר הביוגרפיה שכתבת על ר' שלוימלה שלוימלויבנצקי וממש התלהבתי על הסגנון. זה בול מה שאני מחפש".
אז אני סוגר איתו על מחיר, מקבל מקדמה ומתחיל לעבוד.
אחרי כל פרק שאני מסיים אני שולח לו את הפרק להערות. הוא אומר שהכל מעולה ואפשר להמשיך.
לאחר חודש של עבודה אני מסיים את העבודה, שולח לו את הקובץ הסופי עם דרישת תשלום, ואז פתאום הוא אומר "תראה ר'... איך אמרת שקוראים לך? משה? חשבתי על זה עוד פעם, ולמעשה זה ממש לא הסגנון שחיפשתי. אני מחפש משהו בסגנון לגמרי אחר. אז לך תחפש את החברים שלך ותעדכן אותי אם"- - -
אבל הוא לא מספיק לסיים את המשפט הלא ברור כי הוא חוטף ממני זאפטה ישירות לפרצוף, ואני אומר לו "הלו! סיכמנו משהו. בכל שלב של העבודה אתה אישרת. עכשיו תשלם".
ואז אני הולך ואוכל את הלב למה שלחתי לו קובץ סופי לפני שראיתי את כל הכסף בחשבון, אבל זה כבר נושא לפוסט נפרד.
פה ברור שאני צודק והוא צריך לשלם. נכון?
נכון???
לא עונים לי פה אז נמשיך.

השאלה היא בכל המקרים במרחב שבין שתי הקיצוניויות הללו (שנכתבו להמחשה בלבד ואינן מבוססות על מקרה ספציפי כמובן). מישהו שסגר איתכם על מחיר ועבדתם בשבילו, לא ממש דובר מראש על הסגנון אבל הנחתם שאם הוא פנה אליכם וסגר איתכם אז הוא מכיר את הסגנון ואת הרמה שלכם. כל שכן אם הוא ראה דוגמאות של דברים דומים שעשיתם. האם כאשר הוא מקבל את הטקסט והוא לא מרוצה מהתוצאה, הוא צריך לשלם או לא?
מצד אחד, אין היגיון שלא תקבלו תשלום על שעות שעבדתם עבור מישהו.
מצד שני, אין היגיון שהוא ישלם על מוצר שהוא לא רוכש בסופו של דבר.

מצד אחד, מי שמזמין מנה במסעדה משלם גם אם הוא לא אהב את האוכל.
מצד שני, יש כאלה שאחרי שני ביסים מבקשים להחזיר את המנה למטבח ולא מוכנים לשלם על הגועל נפש הזה.

מצד אחד, כן.
מצד שני, לא.

אז מה דעתכם בנידון?

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה