קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 2K
    • א
    שיתוף - לביקורת היא לא זכתה עדין להיות כלה
  • אסתיאר //


    • שאלו אותה כמה אנשים למה היא מתחפשת השנה. היא לא הייתה צריכה לחשוב הרבה, למרות גילה המבוגר, היתה לה תשובה מוכנה מראש. השנה אני מתחפשת לכלה.

    לכלה? הם הרימו גבה?

    הם הרימו גבה והיא הורידה, ידעה את התשובה, כן לכלה. לכלה, עם שמלה לבנה מנופחת ויפה. שנים על גבי שנים ראיתי את השמלה הזאת. שנים חלמתי עליה, ושנים רציתי אותה.

    בגיל 4, כשהגיעה לגן עם תחפושת ענקית של מנהלת חשבונות מוסמכת, עם מחשב ופנקס קבלות, הרגישה חשובה ומכובדת, הגננת זרחה מהתלהבות ואמרה שיש לה אמא יצירתית ומוכשרת. הכל היה שמח ומאושר, עד, עד שנכנסה הכלה הראשונה לגן עם שמלה לבנה מנופחת וגדולה, היה לה טול ארוך ויפה, עם כתר מוכסף על הראש, וזר שושנים ביד, והיא הביטה בה נכנסת, ובעוד אחרות כמוה שנכנסו זו אחר זו, לא ראתה יותר כלום מלבד חלום מתוק, ששנה הבאה גם היא רוצה להיות כלה!

    שנה הבאה הגיעה, אך הכלה בוששה לבוא. הגיעו כולם, אבל לא כלת החלומות שלה... היא ניסתה להתנחם שכנראה בגלל שלא גדלה עדיין, וכשתגדל עוד טיפה תזכה להיות כלה... אבל... היא גדלה וגדלה וגדלה... ולא זכיתה עד היום להיות כלה.

    כולם כבר היו כלות – גם בתחפושת וגם במציאות. החברות מהבי"ס, החברות מהשכונה, בנות הדודות, ולאחרונה, אפילו האחייניות שלה... הן היו לבושות כל אחת בשמלה אחרת, וכל אחת מהן בחרה זר פרחים מיוחד אחר, היו יפות יותר, והיו גם פחות, אבל כולן היו כלות, יפות, לבנות, מאושרות, מרוגשות. מגשימות חלום.

    כל שנה הייתה אוספת לה ערמה של דוגמאות מתוך האוסף, למי אני רוצה להיות דומה שנה הבאה. וככה רגע לפני פורים בהתרגשות מוציאה את האוסף, מדפדפת בהנאה ושמחה כל כך, איזה חלום. אולי השנה אהיה כלה?!

    באמת היה חלום. כל כך רצתה, כל כך בקשה. אבל אמא שלה לא אהבה. אמא שלה אמרה, שזה לא מתאים וזה פשוט מידי ובכלל לא מקורי. לאמא שלה היו חלומות הרבה יותר גרנדיוזיים להלביש את הילדה שלה. פורים זה היה היום המיוחד של אמא להעביר בו את מחשבותיה לעולם דרכה. כמו למשל, להתחפש לגזברית צדקה, למנהלת בית ספר, לשרה שנירר, לאשתו של הגאון מוילנא, לשרה אמנו, ואם לא זה ולא זה – אז לפחות לרבנית קדושה בת דורנו. זה מה שהיא רצתה, וזה מה שהיא גם עשתה. בכל פורים מחדש, הייתה יוצאת החוצה עם קילו אביזרים ביד וקילו הנחיות ואמירות בראש, מסע כבד שהיה משא כבד... כמובן, שכולם נעצרו לידה, השכנים, הדודים, המורות, החברות. התחפושת שלה תמיד הייתה אטרקציה, וכולם, כולם התלהבו מהמקוריות שלא מאכזבת כל שנה מחדש ושאלו ונהנו והתענינו כל פעם מחדש... מי עשה, ולמה התכוון המשורר ומאיפה הרעיון המיוחד ואיזו יצירתיות וכו' וכו'... והיא שם, בתוך התחפושת הגדולה, לא הרגישה בכלל את ההתפעלות הקולנית והמחמאות הנרגשות והתמונות שהנציחו אותה למזכרת. היא רק הייתה מסתכלת בקנאה על כל הכלות סביבה, שהיו רבות, ומתחננת בלי שאף אחד ידע, להחליף עם אחת מהן רק לדקה.

    מה שלא ידעה אז עדיין – זה את מספר השנים, שהחלום הזה ימשיך ללוות אותי. ולהישאר חלום. עד היום, 34 שנים מאז חלום הכלה הראשון שלה בגיל 4.

    בפורים היא כבר מזמן לא מתחפשת, אמא שלה כבר לא בוחרת לה מה ללבוש ולמה להתחפש, אבל על אוסף הכלות שלה היא עדיין שומרת חזק, מחכה ליום המיוחל לבחור את השמלה, השמלה הלבנה עם הכתר ולצעוד תחת החופה

    ​
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: נעמה :), plsql, שיבת ציון ועוד 42 משתמשים45 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    אייייי כואב ומבטא כל כך אלופה
  • 730
    • גולדברג.
    שיתוף - לביקורת איש לרעהו
  • גולדברג. //
    • "א פריילאכן פורים", "א פריילאכן פורים". איחלתי את זה היום לפחות שישים ושמונה פעם. לשכן שהביא משלוח מנות בצבעים חום לבן (קוגל אטריות ויוגורט), ולישיבע בחורים שדאגו לקיום מצות 'כל הפושט' (נתתי כל מה שהיה לי בכיס). וגם ליהודי האדיב מבית הכנסת שהגיע לשתף אותי בלילה הלבן שעבר בעקבות נפצים מחרישי אוזניים (אמרתי לו שזה לא אני).

    אשתי נו"ב, עסוקה בלהכין את משלוחי המנות הרבים. התלבטנו רבות השנה אם ללכת על רעיון של ותוסף אסתר (להוסיף במשלוח כמה שיותר ממתקים ומיני מגדים).
    או משלוח מיוחד בסגנון 'כרפס ותכלת' (תפוחי אדמה במי מלח, ובקבוק מוגז תוצרת קריסטל בצבע תכלת). חשבנו גם על משלוח בסגנון חצי המלכות (חצי מנת סלמון מעושן, חצי בקבוק יין וחצי ברכה).
    בסופו של דבר הלכנו על הרעיון הנפלא של 'איננו שווה לי' (עיצבנו על משטח קלקר בצורה מיוחדת מוצרים ששווים פחות מחצי שקל, יצא מושלם. התגובות וואו).

    ראשון הייתי אני, ה'רעבעצן' שלחה אותי לתת למשפחת קורנשטיין, הם תמיד ראשונים לשלוח, הפעם נקדים אותם. סידרתי שוב את הצלחת החד פעמית (קנינו את זה אחרי ביטול המס), עליה 3 יחידות במבה בלי נוגט. מהצד עמד כוס מים, ולצידו הוספנו קש בצבע ורוד. לקינוח הוספנו 3 חתיכות מלפפון חמוץ שישלים את הקוגל של השכן.

    דפקתי אצל משפחת קורנשטיין, הם קדמו את פני בברכת 'א פריילאכן פורים', והבטיחו להחזיר משלוח מאוחר יותר. על כזה משלוח, בטוח צריך להחזיר משהו משתלם, הם לא כנראה לא חשבו ועדיין לא הספיקו להכין.

    אשתי המשיכה למשפחת רוזנשמידט. הילדים למשפחת סיימון ושלומציונים. כולם יצאו מרוצים חוץ ממגלובסקי שלא נענו בינתיים לדפיקות בדלת.

    אט אט החלו לזרום משלוחי מנות של השכנים, גם מגלובסקי דפקו עם משלוח נחמד בסגנון 'גם אני ונערותי אצום כן'. הבטחנו להחזיר אחר כך (נגמר לנו המשלוח של 'איננו שווה לי').

    לפתע נזכרתי שלא הכנו גם למשפחת חיימוביץ מהבניין הסמוך. אמרתי לאשתי שאין צורך ברעיון. לא נורא. לקחתי את המשלוח של מגלובסקי והעברתי ישירות למשפחת חיימוביץ, בלי הברכה כמובן.

    את המשלוח של רוזנשמידט נאלצתי להעביר לגננת המיוחדת והמסורה של הילד, בבנין ממול. בתוספת מתנה חביבה. ואת של קורנשטיין העבירה אשתי לחברתה הטובה מהגינה.

    הגננת חזרה מאוחר יותר עם משלוח נחמד, (היא אמרה לנו בשקט, שלא התארגנה השנה ובמקור המשלוח של מגלובסקי, הוא הספיק כבר לעבור מיד ליד, ממשפחה למשפחה).
    את המשלוח של הגננת / מגלובסקי העברנו לגבאי של בית הכנסת, והוא מצידו העביר את אותו משלוח לגבאי של קופת "חיי בוזגלו". הגבאי אץ רץ להעביר את המשלוח למשפחת שלומציונים שאצו רצו גם הם להחזיר לנו על משלוחינו המיוחד.

    כשהאישה הזכירה שטרם החזרנו למגלובסקי, אצנו רצנו במדרגות, דפקנו בעדינות בדלת שהיתה כבר פתוחה מעט. אבי המשפחה קידם את פנינו בשמחה גדולה, אך כשראה את המשלוח הוא הסתכל עליו שוב ושוב. הביט בצלחת ובבמבה, בכוס ובחד פעמי. ואז הפטיר כשחיוך על פניו: "וואו, זה אותו משלוח של קורנשטיין".

    "לא", השבתי בגאון. זה רעיון מיוחד שלנו, שנוצר לאחר שעות ארוכות של מחשבה אינסופית.

    "אההה", פתאום הבנתי, "קורנשטיין קיבלו את המשלוח מאתנו, רק אז העבירו את המשלוח אליכם, מצחיק. חשבתם שזה רעיון שלהם"?

    חזרתי הביתה מספר לאשתי את סיפורו של המשלוח, כשלפתע נפל לי האסימון. הלא את המשלוח הזה קיבלנו בחזרה ממשפחת שלומציונים, והם קיבלו אותו מההוא של 'חיי בוזגלו' שקיבל את המשלוח מגבאי בית הכנסת שקיבל את המשלוח מאיתנו. ואנחנו? קיבלנו את המשלוח מהגננת המסורה והמיוחדת שקיבלה את המשלוח ממשפחת מגלובסקי.

    ומנין למגלובסקי משלוח מיוחד כל כך? אהה, זה שלנו כמובן...


    איש לרעהו.​
    • תודה
    • חחח
    Reactions: מקסיקני, אני וביתי, שמואל י ועוד 9 משתמשים12 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    כתיבה קולחת ויפה, אהבתי
  • 359
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת היה יום קצת קשה, אבל תכלס', משעשע!
  • שועל ספרות. //
    • איזה יום זה היה!

    מה לא ראיתי ביום הזה?

    ערבי בכאפיה.

    בובה מצחיקה.

    זקן מגוחך עם משקפיים ענקיות נוזלות.

    איש הצלה עם ביפר שהרעיש כל הזמן.

    שמן שהסתבך עם הבטן ולא הצליח כמעט לזוז.

    חסיד עם זונגאלאך ארוכים מתנדנדים.

    סינית עם כל הלבוש המסורתי.

    חייל עם רובה.

    כושי עם שיניים בחוץ.

    היה משעשע! אבל תכלס', היה קצת קשה להיות תקוע יום שלם ב'שדה התעופה-בן גוריון'.
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ניק 27551, yael305, תלתלית ועוד 40 משתמשים43 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הקה
    אהבתי
  • 1K
    • ח
    שיתוף - לביקורת איש לרעהו יתחשבנו
  • חני כהן :) //
    • שנה שעברה היא הביאה לי טונה וסלט
    השנה פינקתי אותה בסרדינים וירקות קפואים - חסלט

    שנה שעברה קיבלתי וופלים מחברת זיל וזול וופלים
    והשנה הידרתי בג'לי תוצרת יש חסדים


    שנה שעברתי קיבלתי שתי מנות מנופחים בניירות
    והשנה - אינני תמימה עוד קלטתי את כל השיטות

    שנה שעברה פיזרתי ממתקים
    והשנה אני אוטמת ת'כיסים
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: אפרת תהל, יאן, לואיזה ועוד 8 משתמשים11 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    הנה כמה רמזים שהייתי נותנת בבקשה תעשו מאמץ להבין: חבל ביחד עם אבן מהמדרכה לשכנים מעלי : הרמז -...
  • 2K
    • R
    שיתוף - לביקורת המכתב שלא אביא לאמא
  • REBEKA997 //
    • המכתב שלא אביא לאמא,


    אמא,

    שאלת שוב ושוב היכן כל משלוחי המנות שקבלתי,

    כעסת שאכלתי את כולם אפילו בלי שראית אותם,

    את הרי לא מרשה לאכול כל כך הרבה שטויות בבת אחת,

    אמא,

    אני לא אכלתי בבת אחת, גם לא בשתיים

    אני לא אכלתי אפילו לא שוקולד אחד,

    את יודעת למה?

    לא לחינם לא ראית שום משלוח שקיבלתי,

    לא סתם נעלמו הם מעינייך

    הם נעלמו גם מעיניי אמא,

    כי נעלמתי אני, מחבריי

    לא קבלתי משלוח מנות, אפילו אחד, משום חבר,

    אמא,

    רק אל תכעסי עליי,

    האמיני לי שמייד שאקבל ולו משלוח אחד, העלוב ביותר, ארוץ להראות לך אותו,

    מבטיח.

    מנחם שלך,
    • עצוב
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שולמית רוז, ifatrosh, I.Q ועוד 95 משתמשים98 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    תודה לכם. מדהימים!
  • 745
    • ה
    שיתוף - לביקורת מלכה ליום אחד
  • הזדמנות //
    • שמלתה צחורה ופשוטה, מקופלת היא אל תוך עצמה, כמו מעצם המצאתה ידעה כי היא עתידה להכחד מן העולם.
    ייתכן והיתה נשכחת מלב, אם לא יום אחד בשנה שבו היתה לה עדנה.
    אתם מלקקים אצבעותיכם כדי לאחות את קצותיה.
    אין תוכה כברה.
    תחי המלכה! תחי המלכה!

    ומי המוכתר/ת שלכם?
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: -חיה-, brachy 100 ו-Chaya Lea3 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    הדר...
  • 1K
    • ה
    שיר ארץ עייפה //
  • המכחול והנפש //
    • אֶרֶץ מְגַרְגֶּרֶת דָּם עֲיֵפָהּ כְּבָר מִכְּסוֹת
    מִתְיַפַּחַת חוֹנֶקֶת דִּמְעוֹתֶיהָ כְּאוּבָה מֵרְאוֹת
    אֵיךְ נְעָרִים צְעִירִים שֶׁהָפְכוּ לְנֵרוֹת
    וְסָבִים וְסָבְתוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לְבַדָּם עִם תְּמוּנוֹת
    וּתְהִיַּת אַח וְזַעֲקַת אָחוֹת מְפַלְּחוֹת אֶת הַדְּמָמָה
    עַל לְבָבוֹת שֶׁנָּדַמּוּ וַחֲלוֹמוֹת שֶׁנִּטְמְנוּ בָּאֲדָמָה
    וְאֶרֶץ בַּת אַלְפַּיִם שָׁנָה עוֹדֶנָּה מְגַרְגֶּרֶת דָּם
    עֲיֵפָה, עֲיֵפָה כְּבָר מִכְּסוֹת
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: I.Q, חנה טויבא, ;בינארית ועוד 19 משתמשים22 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    :cry:
  • 800
    • א
    שיר בְּעוֹלָם אַחֵר
  • אשר לב //
    • בְּעוֹלָם אַחֵר
    הָיִיתִי יוֹצֵא לְמִלְחָמוֹת
    שׁוֹלֵף נֶשֶׁק וְהוֹרֵג

    בְּעוֹלָם אַחֵר
    הָיִיתִי יוֹצֵא לַהַפְגָּנוֹת
    מֵנִיף דֶּגֶל וְדוֹאֵג

    בְּעוֹלָם אַחֵר
    הָיִיתִי יוֹצֵא לַיְּעָרוֹת
    זוֹעֵק בִּתְפִלָּה וְעוֹרֵג
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: AUVI, עמק, אתיס ועוד 17 משתמשים20 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    חזק! ושואג...
  • 2
    • סקר
    4K
    • י
    דיון פנטזיה (חרדית): באיזה דת יאמינו הדמויות
  • יוסף יצחק פ. //
    • עלה לי רעיון כלשהו לסיפור בסגנון פנטזיה אולי אני אעלה אותו בהמשכים לפורום, עדיין לא החלטתי...
    נתקעתי טיפה עם ה'דת'.
    מצד אחד, זה ספר לקהל יעד שלנו, חרדי, מן הראוי, לכאורה, שהדת תהיה הדת היהודית.
    מצד שני, הפנטזיה מתרחשת ביקום שונה כך שגם אם אני אשתמש בדת היהודית כדת של בני המקום, זה יהיה מורכב.
    מצד שלישי, אולי יש כאן בעיה נוספת?

    דעתכם?
    • תודה
    Reactions: Talya kadosh ו-אש קודש!2 //
    36 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סמדר אלחנתי
    גם אני הרגשתי שזה נכתב בשתי תקופות חיים. איכות הכתיבה בספר השני משתבחת מאוד.
  • 765
    • R
    שיר מסיכה
  • REBEKA997 //
    • אוהבים אותך פורים

    כי אתה שמח, מאושר

    כי ברחוב העם רק שר

    כי משלוח לי שלחת

    שוקולדות שפינקת

    כי יום גדול להתפלל

    מלא תודה, גדוש הלל

    כי בו ניצלנו מגזירה,

    באהבה קיבלו תורה,

    כי תחפושות וחגיגות

    אוזניי המן ושלל עוגות

    כולם ששים בך פורים

    יום קדוש ככיפורים

    -

    ורק אני אוהב אותך

    כי ביום הזה, יש מסיכה

    עם מסיכות שעל פניי

    מוסתרות דמעות עיניי.
    • וואו!
    • עצוב
    • תודה
    Reactions: 7שבע7, חנה ש., סמליל ועוד 8 משתמשים11 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    אמת.
  • 1K
    • ח
    שיתוף - לביקורת ליצן קטן נחמד!
  • -חיה- //
    • סוף כל סוף היום הזה נגמר, נמאס לו!
    הוא כבר סיים את המשמרת והעביר את הכידון הכבד לבא אחריו, מייחל כבר לחלוץ את נעלי המשמר המטופשות האלה, ואז הגיע חלדונא, גם כן סגן אגף.
    מה הרברבן הזה חושב לעצמו בכלל? כולה ממוכן מינה אותו לממלא מקום סגן שלישי ראש אגף חור וכרפס, וכבר הוא בא עם הדרישות הלא נגמרות האלו, לך תעביר את רשימות הנכנסים ולך תביא שעווה ירקרקה לממוכן, די איתו! חנפן!
    הוא הולך למחסן הציוד של חפרנא, מתפלל בליבו שהפקיד המשועמם לא יציק לו היום. לשווא.

    "אז מה אתה אומר, שוב נגמרה לממוכן השעווה? מה הוא מכניס אותה לקפה שלו?" אוף! החפרנא הזה עם הבדיחות הקבועות שלו, שרק יגמר הסבל הזה!
    "יש היום המון צווים לכבוד המשתה שעוד חודש, הוא צריך לפחות עוד שני גושים".
    "בסדר, בוא איתי", חפרנא מתחיל לטייל במחסן, גורר אותו אחריו לחלק האחורי של המחסן, מחפש אחר המבוקש, לא מוצא.

    פניו של חפרנא חיוורות, הוא מתרוצץ בין המדפים השונים, פותח ארונות ומציץ לשקים המונחים ליד הדלת. "הוא יתלה אותי!" הוא ממלמל תחת שפמו. "נראה שאין ברירה", חרפנא אומר בהיסוס, "גותא, לך לממוכן ותספר לו שיש לי שעווה מיוחדת בשבילו, משהו שהוא לא יוכל לסרב לו".
    "באמת יש לך? או שאתה מנסה להרוויח זמן?"
    "יש לי משהו", אחראי הציוד, "פעם ממציתא הכין לי שעוות מיוחדות. טוב, אלו לא ממש שעוות אלא סוג של דיו שמצמידים אותו לקלף בעזרת חרס והוא נצבע. ממציתא קורא לחרסים האלו חותמות".
    "חותמות?" השם נשמע לו מוזר, בדיוק כמו כל השמות המוזרים שממציתא מכנה את ההמצאות שלו, "יש לך דוגמא?"
    "כן", חרפנא צועד לקצה המחסן, מתכופף למדף תחתון ומוציא שק גדול ושמן, "שים לב", חרפנא מוציא חרס קטנטן מהשק וקלף מרוט מגלימתו. "עכשיו אני אצמיד את החרס לקלף, הופ! יש כאן ציור של אחרדשפן!".
    הוא מביט בקלף שבידי חרפנא, באמת יש כעת ציור של אחרדשפן על הדף, מעניין. "אני אקח את החותמות האלו אל ממוכן, נראה אם הוא יאהב".

    ממוכן אהב. לא סתם אהב, הוא התחיל להטביע את חותמות האחרדשפנים בכל קלף שנקרא לידיו, אהה והוא החליט למנות אותו לממלא המקום של ממלא המקום של הסגן השלישי של ראש אגף חור וכרפס, גם משהו.

    ואהה אחרון, גם המלך אחשוורוש ירום הודו וכסילותו התחיל להטביע את חותמות האחרדשפנים בכל קלף שעובר בידיו.

    ולכן, אם תהיתם, זו הסיבה שכל המגילות בשושן נחתמות בחותמת הזו:
    1678138807708.png​
    1678138807708.png
    • חחח
    • תודה
    Reactions: RIVKA W, אש קודש!, (deleted member) ועוד 7 משתמשים10 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    -חיה-
    ונהפוכו!
  • 672
    • ח
    שיתוף - לביקורת ואסתר לא ביקשה דבר
  • חנה ש. //
    • בס"ד

    ואסתר לא ביקשה דבר

    ומהו הדבר אותו כן ביקשה,

    הלא זו אהבה

    שאינה תלויה בדבר.



    וכנגד זה ציווה המלך

    אל תפל דבר

    ומהו הדבר?

    קח את הלבוש ואת הסוס

    כאשר דיברת.



    ריבונו של עולם, אנא,

    קח את הלבוש ואת הסוס

    הער אהבתך אלינו בניך,

    שאינה תלויה בדבר

    "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי"

    לבש נא את בגדי המלחמה

    ומהר, ועשה כן

    הלבש עמך בגדי תפארת.
    • שכוייח!
    • תודה
    Reactions: סוניה, אסתיאר, REBEKA997 ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 2K
    • ה
    שיתוף - לביקורת כל מפגין לגופו. כל הפגנה לגופה.
  • הודיה לוי. //
    • בס"ד


    ברק חיפש צדק.

    זו הסיבה שהניעה אותו להתנדב במשטרה. זו הסיבה שגרמה לו לעטות את הבגדים ההם, שהרתיעו אותו בהיותו ילד.

    שבועיים לאחר שהגיש את הבקשה, הזעיקו אותו בדחיפות לרחוב כיכר השבת.

    "מה קרה?", שאל.

    "יש לחץ עם ההפגנות", אמר לו אמיר. "הדוסים משתגעים כאן. אנחנו צריכים תגבור דחוף. תגיע מהר".

    הוא הגיע.

    ראה עשרות נערים מציתים פחים, משתוללים. ניגש אליהם וביקש בצורה יפה שיפסיקו.

    "מה אתה עושה??", צעק לעברו אמיר תוך כדי שהוא קופץ את כף ידו ומניע אותה בתנופה לעבר פרצופו של ילד כבן

    שבע. "תרביץ!"

    "מה לעשות?", כיווץ ברק את גבותיו, מנסה לשאוף אוויר נטול עשן.

    "ככה!", אמיר תפס את אחד הילדים שעמד בסמוך להפגנה, סובב את שני פאותיו, ומשך בהן בחדווה.

    ברק ניסה לעשות בדיוק את אותו הדבר לאחד הנערים שעמד בסמוך אליו. "ככה?" הוא שאל, מנסה לבחון את שביעות

    רצונו של אמיר.

    "כן, כן, מעולה. אפשר גם ככה, תראה", אמיר הניף את רגלו לעבר אברך צעיר שחיכה לאשתו וילדיו מחוץ לסופר הסמוך,

    והשכיב אותו על הארץ.

    "אם אתה אומר", קימט ברק את מצחו. "אז אני מציית לפקודות".

    # # #


    שנתיים לאחר מכן, הוא קיבל שיחת טלפון נוספת.

    "תגיע מהר. יש לחץ מטורף עכשיו עם ההפגנות. אתה יודע, הרפורמה המשפטית והשלכותיה".

    הוא הגיע.

    בלי לשאול שאלות, בלי לבזבז זמן מיותר, הוא ניגש אל אחד המפגינים שהשתולל בצורה בלתי נשלטת, ומשך בתנוך

    אוזנו השמאלית.

    "הלו, הלו, מה אתה עושה???", צעק לעברו אמיר, לחוץ.

    "מה זאת אומרת מה אני עושה", תמה ברק. "מה שאמרת לי!"

    "תפסיק! תפסיק עכשיו!!", הניח אמיר יד מיוזעת על מצחו. "זה לא עובד ככה, ברק. זה לא עובד ככה!!", רסיסי רוק בקעו

    מפיו. ורידים נעו בגרונו. "כל הפגנה לגופה. כל מפגין לגופו. אתה לא יכול להשתמש באמצעים אלימים שכאלו. עוד

    יפטרו אותנו".

    "אבל אמיר", הרים ברק את גבותיו בתמיהה. "זוכר את הילד ההוא, עם הלחיים האדומות והפאות הזהובות? זוכר איך

    הראת לי בדיוק מאיזה צד לאחוז את פאותיו, איך למשוך אותן?"

    "זה לא עובד ככה", חזר אמיר שוב על דבריו. "כבר אמרתי לך. יש לנו כללים ברורים והנחיות מדויקות לגבי כל הפגנה

    והפגנה. עכשיו חאלס דיבורים. תחזור לעבוד".

    ברק חזר למלא פקודות.

    אך התמונות שנעו מול עיניו, ההבדלים, לא הצליחו להימלט מראשו. כמה טיפש היה שחיפש צדק.
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: שיוותי ה’ לנגדי תמיד, חיימשלי..., פלפלית ירוקה:) ועוד 55 משתמשים58 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הודיה לוי.
    גם לחלק מבני דודנו הנחמדים יש לבוש שמאפיין אותם ואף אחד לא שונא אותם בגלל העובדה הזו.
  • 2K
    • מ
    שיר אני פורים (אתא פסח...)
  • מאה מם //
    • שיר זה מוקדש לכל אלו שאהבו את פורים עד שהן נהיו אמהות;)
    הכל נכתב כמובן בהומור ברוח הימים


    הַלּוּחַ מוֹרֶה עַל אֲדָר שֶׁנִּכְנַס

    וּ'מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה' מִתְנַגֵּן

    מִי יָעֵז לֹא לִרְקֹד - יַעֲלֶה לוֹ בִּקְנָס

    וַאֲבוֹי לוֹ אִם רַק יִתְלוֹנֵן



    יְלָדִים זוֹהֲרִים בִּצְבָעִים שֶׁל שִׂמְחָה

    וְעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת, נוֹצְצוֹת

    מֵאַרְגַּז מְאֻבָּק מְצִיצִים מַסֵּכָה

    וּגְלִימָה וּנְשֹׁרֶת נוֹצוֹת



    וְשַׁרְבִיט שֶׁל מַלְכָּה וְכוֹבַע לֵיצָן

    וּמִשְׁקָף מִיְּמֵי תרפפ"ו

    וְשָׂפָם מְדֻבְלָל וְזָקָן לְבַנְבַּן

    וְתַחְפֹּשֶׂת שֶׁל טִיגֶר וְפּוּ



    הִתְנַפְּלוּת הֲמוֹנִית עַל אַרְגַּז מְאֻבָּק

    יְלָדִים צוֹהֲלִים בְּלִי חֶשְׁבּוֹן

    וְרַק אַתְּ לְשׁוֹנֵךְ לְחִכֵּךְ אָז תִּדְבַּק

    מְמֻטֶטֶת, חוֹלֶמֶת לִישֹׁן



    וְהֵם יֵשׁ לָהֶם כּוֹחַ וּמֶרֶץ וּזְמַן

    הֵם נוֹבְרִים בָּאַרְגָּז בְּחֶדְוָה

    אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה תִּתֵּן יַד לְהָמָן

    וְהִנֵּה לָךְ רִקּוּד שֶׁל מִצְוָה



    וְאַתְּ מַחְנִיקָה עוֹד פִּהוּק קוֹלָנִי

    מְנַסָּה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה

    בְּלֶבֶט קָשֶׁה בֵּין לְבוּשׁ תֵּימָנִי

    לְבֵין סוּס שֶׁמּוֹבִיל עֲגָלָה



    וּמֵצַח קָטָן בְּרִכּוּז מִתְכַּוֵּץ

    הַחְלָטָה גּוֹרָלִית זוֹ הֲרֵי

    וְרַק מֵצַח שֶׁלָּךְ עוֹד שְׁנִיָּה מִתְפּוֹצֵץ

    רַק רוֹצָה לִהְיוֹת כְּבָר אַחֲרֵי



    אַחֲרֵי חֲלֻקַּת מִשְׁלוֹחִים וּמָנוֹת

    לַשְּׁכֵנָה, לַחַמּוֹת, לַגִּיסוֹת

    אַחֲרֵי סְעוּדָה וּמִגְוַן מִגְדָּנוֹת

    אַחֲרֵי מְשִׂימַת תַּחְפּוֹשׂוֹת



    אַחֲרֵי רְעָשִׁים, מְעַרְבֹּלֶת קוֹלוֹת

    מְחִיַּת עֲמָלֵק בְּצִבּוּר

    אַחֲרֵי נַפָּצִים, אַחֲרֵי הַמּוּלוֹת

    וּפָנִים מְרוּחוֹת בְּאִפּוּר



    אַחֲרֵי שֶׁיִּתַּמּוּ פּוֹגְרוֹם, חֲגִיגוֹת

    אַחֲרֵי תִּתְרוֹקֵן הַזִּירָה

    אַחֲרֵי שֶׁיִּכְלוּ מִמִּשְׁתֶּה הָעוּגוֹת

    וְשִׁירִים עַד שׁוּשַׁן הַבִּירָה



    אַחֲרֵי יִרְקְדוּ שִׁכּוֹרִים בָּרְחוֹבוֹת

    יִצְוְחוּ בְּקוֹלוֹת לֹא לָהֶם

    אַחֲרֵי שֶׁלְּכָל הַנָּשִׁים, בַּלְּבָבוֹת

    יָשׁוּב דֹּפֶק תַּקִּין לְפַעֵם

    - - -

    אַתְּ שׂוֹנֵאת בָּלָגָן וְשׂוֹנֵאת שִׁכּוֹרִים

    רַק לִהְיוֹת כְּבָר אַחְרֵי אַתְּ רוֹצָה

    וּמוֹחֵךְ הוּא מַכְחִישׁ כִּי אַחֲרֵי חַג פּוּרִים

    מְחַכֶּה בַּסִּיבוּב- חַג מַצָּה
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, לאה#, ;בינארית ועוד 27 משתמשים30 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מאה מם
    תודה לכל המלייקים והמגיבים פורים שמח באמת לכולם!!
  • 659
    • ח
    שיר כי לא-בזה ולא שקץ, ענות עני
  • חנה ש. //
    • בס"ד

    במרפסת זו עמדתי

    מביטה על הירח והכוכבים המנצנצים

    מביטה אל עבר ההרים, אל הרוח המנשבת,

    שם בשעות השקט והליל מבקשת

    גאולה.



    עומדת ומתחננת, אנא אבא,

    המשך גאולה על עמך,

    ברכות, בבכי, בתחינה

    בידי משימה, בכל דרך של בקשה

    אנא, קרב, את בוא

    הקץ.



    הן כוחה של אישה בתפילה,

    הן אישה היא כל כולה מרגישה,

    הן נשים הן שהביאו, ויביאו לעולם

    ישועה.



    כל יום תחינה חדשה נולדת,

    יום יום טענה חדשה בפי,

    כל יום לימוד זכות נוסף,

    שיגיע ויבקיע שערים נעולים

    עד נעבור.





    ובאותו המקום אל מול הרים,

    קמתי

    עומדת אני ושיר חדש על שפתותי,

    הנה הגעת, ידעתי שתבוא,

    הן חיכיתי בצפייה, לא התייאשתי,

    אבא חזרת.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אש קודש!, לוטם, דיונון ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 724
    • ח
    שיר מגילת הסתר
  • חנה ש. //
    • בס"ד

    לפעמים אני שואלת

    היכן אתה

    או איך אתה נראה

    הרבה זמן אני מחכה

    שכבר תופיע

    ואיך בכלל אפשר ככה לחיות

    כשאתה ככה מסתתר

    יש הרבה דברים

    שאינני מבינה

    כמו למשל כשאנשים נוהגים

    בדרך לא ראויה

    במפגש חזיתי עם עין צרה

    או חוסר התחשבות

    היכן אתה?

    ואולי גם בתוך הצָרוּת יש רחבות

    של לב יהודי?

    ואולי בתוך הצָרוֹת והגלות

    הלב כל כך הוסתר?

    הן אתה קל מסתתר

    היופי וההוד שלך נסתרים

    נמצא בעומק ובסוד

    ורק מי שנפשו רגישה

    חושף עוד ועוד

    אמונה.

    יש בי אמונה

    ואתה לי משען

    אבל אני רוצה לראות אותך

    בהדר בפאר ביופי ובמלכות

    עין בעין.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: לוטם, AUVI, מנוחה כהן ועוד 4 משתמשים7 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חני כהן :)
    יפה מאוד!
  • 8 9 10
    • נעול
    7M
    • ה
    שיתוף - לביקורת אילו דם קר היה קומיקס
  • הגיבן (ת) //
    • באתגר הקומיקס שהרימו כאן התחלתי לכתוב עיבוד לקומיקס עבור דם קר מאת יונה ספיר. כתיבת דיאלוגים הוא ה-קושי ה-גדול שלי וברצוני לתרגל בעזרת הסיפור הזה. זה לא בהסכמה של הסופרת המקורית - לא מייצג את החזון המקורי וגו', לא אעשה את כל הספר - יען פגיעה במכירות וכו', זה לא למטרות רווח, סתם סימולציה שלי לתירגול וללימוד, ו - "כל קשר בין הדמויות והרקע בגרסה זו לגרסה המקורית - מקרי בלבד" :sneaky:. מתנצלת אם אני רוצחת לכם דמויות. תבקרו אותי ותעדכנו אותי כמה שנאתם את זה מ1-10 - בתגובות.

    *פייר זה פייר: יהיו פה סצינות מפחידות/אלימות. לא יותר מהספר המקורי, אבל אם אתם רגישים כדאי שתקחו בחשבון לפני שתבחרו להמשיך הלאה
    לחצ/י כדי להרחיב...

    דם קר_הגיבן_00_01.jpg

    מבוסס על דם קר מאת יונה ספיר
    הפרולוג
    ​
    חוץ. חווילתו של פרופסור אודמן - לילה
    רחבה קרה מתפרסת לתוך החשכה, ממוסגרת בעצים מרשרשים וחומת לבנים מרשימה. הדלת של הבית פתוחה אל חלל כניסה אפל.

    קול ברקע
    קחחחחחח

    ​
    פנים. מבוא - לילה
    חדר הכניסה ריק. גם המסדרון חשוך. בצד המסדרון דלת פתוחה למחצה חושפת אור מסכים בהבהב.

    קול ברקע
    קחחחחחח
    ​
    רצועה צרה של חדר בקרה נחשפת מבעד לדלת הפעורה. מול המסכים נח ראשו של גבר על מושב, נדמה כישן. בסוף המסדרון דלת משרדית סגורה. על הקרקע לידו שוכב גוף שמוט. ידו הפשוטה אוחזת במכשיר קשר פועל. בוקע ממנו רחש לבן רדיופוני.
    ​
    מגף עבודה כבד בועט במכשיר והרחש משתתק.
    ​
    דמות כהה, בראד, נעצרת ליד דלת משרדית. ידו מעיקה על הידית.

    בראד
    (נשען על המשקוף)
    ערב טוב, פרופסור.
    ​
    מכתביית עץ מארחת על שולחנה מסך מחשב אפֶּל שמאיר על פניו של מבוגר מקריח. הפרופסור. פניו הדשנות בדרך כלל, נמתחות בחרדה.

    פרופסור
    בראד טרנר! אתה. אתה - לא יכול להיות כאן.

    בראד
    אז אתה יודע איך קוראים לי. עוד יחשבו שאנחנו חברים וותיקים, אתה ואני.
    ​
    בראד נשען עדיין על המשקוף. ידו חושפת אקדח עם משתיקול.

    בראד
    אפשר להיכנס? תודה.

    פרופסור
    (ידו האחת מוסתרת מאחורי השולחן)
    מה אתה רוצה?

    בראד
    זאת השאלה, לא?

    פרופסור
    לא יהיה כל כך פשוט להרוג אותי.

    בראד
    (מגלגל עיניים)
    אני לא הולך להרוג אותך.

    בראד
    (מנופף באקדח באגביות)
    לפחות, לא כרגע.

    פרופסור
    יש בחוץ אנשים ש -

    בראד
    (מתקדם לתוך החדר)
    אל תדאג, כבר טיפלתי בהם. אף אחד לא יפריע לנו.

    פרופסור
    (שולף סכין ממגירה ואוחז בה מאחורי השולחן)
    מה אתה רוצה?

    בראד
    יש לך מידע שאני צריך. זה הכל. ואף אחד לא צריך להיפגע.
    (הוא חושב לרגע)
    ...מעבר לאנשים האלה בחוץ, כמובן.

    פרופסור
    (יוצא מהשטח המוגן מאחורי השולחן)
    אתה עושה טעות.

    בראד
    אני יודע בדיוק מה אני עושה.

    פרופסור
    לא, אתה לא יודע. אתה לא יודע איזה כוח אדיר עומד מאחורי. אתה צריך להודות על כל שנייה שאתה חי. קח את עצמך וברח מפה.
    (מתקרב לבראד)
    ברח רחוק, ואל תפסיק לרוץ.

    בראד
    (צועד אל המכתבייה)
    לא יהיה כל כך קל להעלים אותי, פרופסור.
    ​

    חוץ. חווילתו של פרופסור אודמן - לילה.
    בראד יוצא מהבית כשקופסת מחשב תחת בית שיחיו, וטלפון צמוד לאוזנו.

    בראד
    גולדשטיין, יש לי כאן חומר בשבילך. תחכה לי, אני חוזר לבית.​

    בראד צועד לכיוון המצלמה. מאחוריו הבית מזדעזע ויורק אש אל השמים.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ספריה בהכחדה12, אחמ, שיבת ציון ועוד 52 משתמשים55 //
    183 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רוח פרצים
    עוד ילדים...
  • 2M
    • R
    שיתוף - לביקורת שקדיה ♣ בעקבות צילום במטע שקדיות....
  • RPO //
    • שקדיות 3 בס''ד.jpg

    שקדיה

    השקדיה ואת
    פורחת
    ואיך תהיי אכזב
    הן חיכו לך
    בתריסר
    דמעו שמים
    בשלך

    ותחילה ערום
    אילן
    וענפיו כעור
    ועוד הוסיף
    השיר עליו
    נותר עץ
    בדד

    יקטן ירח
    ויגדל,
    סימן
    חלף החודש
    ומנביט העץ
    עליו
    וחייתה ארץ

    ולבן ולא משלג
    ורוד למלוא
    אופק
    שמיכת יופיך
    תכס הארץ
    תלבין פרדס
    מבט

    תודה פרחת
    הבאת
    יותר
    מיופי של
    בריאה

    הבאת בשורה
    והיא
    תקווה
    ליופי שצומח
    אחרי
    הסערה

    שקדיות צילום רחל א.jpgשקדיות 2.jpg
    כתיבה וצילום: ר.א.

    שקדיות שמים בס''ד.jpg
    שקדיות 3 בס''ד.jpg
    שקדיות צילום רחל א.jpg
    שקדיות 2.jpg
    שקדיות שמים בס''ד.jpg
    ועוד 1 נוספים
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, נ. גל, castamir ועוד 9 משתמשים12 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תודה רבה!!
  • 2 3 4 15K
    • שועל ספרות.
    סיפור בהמשכים הקטעים ההומוריסטיים של רודיום
  • שועל ספרות. //
    • "תגיד לי ר' נוחעם. מה הסיפור של הבת של שולמן?"

    "איזה סיפור?"

    "נו באמת אתה יודע על מה אני מדבר. שידוכים! יש להם בעיה גנטית במשפחה?"

    "לא! מה פתאום!"

    "פוזלת החוצה לא עלינו?"

    "ממש לא!"

    "אה! הבחור שלהם מתדרדר?"

    "אתה אפילו לא בכיוון!"

    "אוי ואבוי! האבא. האינטרנט. ד' ירחם".

    "לא! לא! היא לא מתכנתת!"

    "מה? ד' ישמור! איך קורה דבר כזה?"

    "אין מה לעשות! זה יכול לקרות במשפחות הכי טובות".

    "מי היה מאמין, אה? רחמנא ליצלן!"
    • תודה
    • חחח
    • עצוב
    Reactions: אליהו פ, שיבת ציון, GBSA ועוד 57 משתמשים60 //
    60 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    REBEKA997
    ממממ
  • 703
    • ש
    שיר איך נפלו גיבורים
  • שרהלה שרהלה //
    • נפלו גיבורים
    והלכו אל חזור
    אל מזור
    אל תרופה
    על ליבנו

    נלקחו טהורים
    נקטפו בימי עלם
    והלם
    ודם
    מדמנו

    כי נמכרנו לחרב
    ואיך נהלל
    ונגל
    בוססים
    בדמעות

    איכה לעת ערב
    ויום נחכה
    נבכה
    בימים
    בשעות

    ומשנכנס
    איך נרבה בשמחה
    בשמך
    נקרא
    בשברון

    ולב עוד ימס
    כשאמא בוכה
    בואכה
    יהודה
    ושומרון

    וכמה פיללנו
    שמחה ואורה
    ותורה
    וששון
    בלי מידה

    כן תהיה לנו
    בזה הפורים
    כיפורים
    עד דלא
    עוד נדע.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: אש קודש!, רְעוּתָהּ, תמר בן דוד ועוד 18 משתמשים21 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רוח פרצים
    וואו. רק כשקראתי את השיר התחלתי להכיל את הכאב הזה, ולא להתרגל שוב ל"עוד אחד שמת בפיגוע..." (ה'...
  • 1K
    • ה
    שיתוף - לביקורת הפלגה עיוורת לתוככי שערי צדק
  • הווה פשוט //
    • שוב הייתי בירושלים

    עיר הקרירות החמימה.

    פסעתי בשדרה נהדרת רחבת ידיים ומרחיבת לב, רחוב "שדרות הרצל", משתכר מהאויר הצלול כיין הטבול בריח אורנים,
    ועם קצת אומץ אולי אתחיל לשרוק בקול.

    הבחנתי בבנין ענק מתנשא משמאל, בית חולים שערי צדק.
    בית חולים אמור להיות המקום הכי מעצבן בשבילי, מלא מלא אנשים ופעילות בלתי פוסקת,
    שלא לדבר על מלאך המות שמסתתר שם מאחורי וילונות סינטטיים.

    אבל.
    הבנין הענק, כה ענק, קרץ לי,
    מבחוץ זה הרגיש כמו מקום בטוח.
    מבצר שקט.

    לא יודע מה זה היה לי, אבל התחשק לי לבקר בו (גיוון, רבותי, גיוון בכל מחיר).


    ירדתי לשם.

    אולם שיש וזכוכית בלובי, רחב ומזמין.
    קפטריה, חנות מזכרות,
    המון מידע על הקירות, צילומים ישנים, יפים,
    שקט למדי.

    נכנסתי פנימה, התחלתי לעלות ולרדת בקומות השונות.
    מיון, פנימית א', יולדות, רנטגן, אורטופדית,
    שלטים בעברית ערבית אנגלית רוסית.

    כשאתה בודד בשדה או ביער אתה לא יודע שאתה לבד כמו כשאתה בודד בתוך ההמון.

    כולם ממהרים סביב, כולם עושים עושים עושים, ואני מה.

    רופא לבוש ירוקים מגיע ממולי ומצד שני ממהרת אחות רוסיה עם קוקו בלונדי,
    'הי מרינה', 'הי דוקטור', וממשיכים לדרכם.
    זה ארע במרחק ארבעים סנטימטרים ממני!
    ומה אני?
    מה אני ?

    שני אנשי צוות מגלגלים אלונקה לתוך מעלית, החולה מביט בתקרה, צינור שקוף מחובר לאף.
    הם משוחחים בקול, בערבית, כועסים, או מתבדחים, קשה לדעת.

    הייתי לבד.
    כל כך לבד, כאילו סרט הוא שמוקרן לפני,
    וגם אם אצרח לשחקנים הם לא ישמעו.

    זה היה נורא

    זה היה נעים



    זה היה נורא נעים.





    שעה ארוכה שוטטתי לאורך המסדרונות האינסופיים עד שהתיישבתי לנוח באיזור המתנה נטוש,
    שורות של כסאות מתכת, מסכים גדולים מהתקרה, לא פועלים.
    שלטי הסברה מפורטים, מידי מפורטים.
    לידי על הקיר היתה תמונה גדולה בצבעי מים, בית קפה בפאריס, צבעים בהירים מאד.

    ממול דלפק ריק, שלשה מחשבים עם שומר מסך שמצייר ספירלות צבעוניות החוזרות על עצמן.

    ושקט מפחיד.

    כאילו קרה משהו שכולם יודעים עליו מלבדי.


    הוצאתי עט מכיסי, הזזתי את התמונה, וכתבתי על הקיר מאחוריה

    כאן דרכה לראשונה רגל אנוש 2/3/2023

    ומיד התחרטתי.

    ניסיתי למחוק עם אצבע רטובה ברוק.
    דהה קצת אבל נשאר.


    אולי התערערתי קצת,
    משהו בי זז.
    אדבר על כך עם דוקטור שיינברג
    בפגישה הבאה שלנו במוצאי שבת.

    הוא תמיד דורש שליטה, הדוקטור
    לנווט
    למצוא נתיב בין גלים.


    ואני לא יודע כלום על הספינה שלי...
    אני לא יודע אם אני עכשיו בלב ים,
    או עוגן בנמל,
    או אולי טובע.


    אולי טובע
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: אוראל סולטן, yael305, היו היה ועוד 39 משתמשים42 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הווה פשוט
    הוא פה בתוך הפוסט, ורק שם ;)
  • 665
    • כ
    שיר עצמאי באמת
  • כלי מיתר //
    • עיניים אדישות
    מביטות בהורים
    מחפשות עצמאות
    אז עושות פה שרירים
    שאף אחד לא יגיד לי
    מה לעשות

    עיניים רעבות
    מביטות במסך
    מחפשות עוד ריגוש
    ומוצאות בסך -
    הכל עוד דמיון זול
    והנאות מתמוססות

    עיניים ריקות
    מביטות בעולם
    הם חשבו יש כאן אושר
    אבל הוא נעלם
    הוא לא מוצא כאן
    שום טיפה של אור

    עיניים עייפות
    מביטות במראה
    הם חיפשו עצמאות
    ונחלו אכזבה
    ועכשיו הוא גאה מדי
    בשביל לחזור

    עיניים ירוקות
    מביטות בהורים
    מבקשות סליחה
    מחפשות רחמים
    הנה חזרתי הביתה
    עצמאי באמת
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, AUVI, פרפרזה ועוד 5 משתמשים8 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חני כהן :)
    שיר חזק ביותר!
  • 979
    • RACHELIZ
    שיתוף - לביקורת סוכר וגבינה
  • RACHELIZ //
    • תפילה על הילדים לחג הפורים
    יש לאומרה ברטט ובכוונה גדולה!


    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ
    אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הַיָּקָר
    שֶׁתַּעֲלִים אֶת הַסֻּכָּר
    שֶׁיְּלָדַי לֹא יִשְׁתַּגְּעוּ בִּכְלָל
    כִּי גַּם כָּכָה זֶה יוֹם מְטֻרְלָל
    וּתְצִלֵּנִי מִתּוֹלָעִים
    וּפְגָעִים רָעִים
    וּמֵחֹרִים כּוֹאֲבִים בַּשִּׁנַּיִם
    הַמַּדִּירִים שֵׁנָה מֵהָעֵינַיִם
    וְתֵן בְּלִבִּי בִּינָה
    לָתֵת לָהֶם גַּם קְצָת גְּבִינָה
    וְלַמְּדֵנִי לְוַסֵּת אֶת הַכַּמּוּת
    בִּמְאוֹר פָּנִים וּבִנְעִימוּת
    מִבְּלִי לְהִכָּנֵס לְמַאֲבָקִים
    עַל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת מַמְתַּקִּים
    וְשֶׁאֶזְכֶּה לְגַדֵּל אֶת יְלָדַי
    בְּשִׂמְחָה וּבִבְרִיאוּת עַד בְּלִי דַּי

    אָמֵן
    • תודה
    Reactions: ע.מ., מנוחה כהן, מרציפן ועוד 15 משתמשים18 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    RACHELIZ
    RACHELIZ
    וואו את שופעת! ותשלחי גם לי...
  • 848
    • ו
    שיר שהכל נהיה בדברו.
  • ושמה תמר //
    • חור,
    בלב.
    פצע,
    שותת דם.
    זוגות,
    מלאכים.
    בסערה
    השמיימה עולים.
    נקטפו
    השושנים,
    פתאום.
    ודמעות
    צורבות
    את הפנים.
    ואין,
    אין תנחומים.
    ואין לנו כבר
    כח.
    לקום,
    ולחייך.
    לומר שוב
    גלות.
    לשיר
    אני מאמין,
    בתחנות
    ובטרמפיאדות.
    ואין יותר יכולת
    לעמוד מול כל העולם
    עם גב זקוף
    וראש מורם
    ולומר
    אנחנו
    כאן
    לעולם.
    ואולי
    באמת
    כבר נלך
    לאוגנדה
    ושם
    יותר בטוח,
    ושקט.
    ומי אמר
    שלהקריב
    קרבן
    ועוד אחד
    זה קל
    ונעים
    ופשוט.
    ולקבור
    באדמה בוגדת
    עוד חייל
    עוד אח
    או שתיים
    זה בלתי אפשרי
    זה לא הגיוני
    זה לא יכול להיות
    חלום
    שחור
    ורע.
    ושוב
    לשמוע
    רמקול
    על גג
    מכונית
    ולשיר
    רחם
    בצופרי – ערב- שבת
    זה לא פייר
    לא שווה
    לא הוגן
    לא רוצה.
    ואז
    כשהכל נגמר
    ואין פה
    אף אחד.
    רק אני
    ואתה
    והלב.
    ופתאום
    יש אור
    גדול
    בחושך.
    מנחם
    מנגב ת'דמעות
    מהפנים.
    מציץ
    מחרכים,
    בוכה איתי
    במסתרים.
    ולוחש לי
    שהכל
    נהיה
    בדברו.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ברחל בתך הקטנה, I.Q, AUVI ועוד 14 משתמשים17 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    ~שפרה~
    :cry:.
  • 940
    • א
    שיתוף - לביקורת על ארץ יחפה ואדמה רטובה, נשאר גוף ללא נשמה
  • אסתיאר //
    • שוב זה שניים.

    שניים ועוד שניים עלו לשמיים בסערה.

    שניים ועוד שניים, אח ועוד אח ממשפחה אחת.

    שניים ועוד שניים, ילדים ובחורים, צאן קדושים.

    נשמות גדולות שהיו מעל, עלו למעלה.

    נשמות קדושות, נבחרו להיות קורבנות קדושים.

    נשמות יקרות, שהלכו לישיבה של מטה ופגשו את ישיבה של מעלה.

    נשמות יחידות, שליחי ציבור, הלכו בשבילנו, הלכו והם שם.

    והשמיים בוכים בדמעות שקופות, על דמם הרותח ברצפה השחורה.

    ומלאכים של מעלה מנסרים את הרקיע - פתחו שערים לשניים.

    ועל ארץ יחפה ואדמה רטובה, נשאר גוף ללא נשמה.

    והרוח הקרה, מקפיאה עצמותם, גיבורי כוח לנצח.

    "עַל־אֵ֣לֶּה אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה, עֵינִ֤י עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב"​


    ארץ אל תכסי דמם,

    יהי נא מקום לצעקתם.

    אל תכסי.

    יהי נא מקום לזכרם.

    קול דמי אחיך צועקים מן האדמה.

    יהי נא מקום לזעקת אם מבכה על בניה, מאנה להנחם, כי אינם.

    אל תכסי את נחלי הדם שנשפך כמים.

    יהי נא מקום לגעגוע שורף של אחים ואחיות שנשבר לבבם בשניים.

    דממי ארץ. אל תייבשי דמם.

    דממי. יהי נא מקום לדמעתם-דמעתנו. ממסע הזמן וגלות ארוכה.

    דממי. עד יבוא יום וישובו בנים לגבולם.

    "כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֵּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: AVITALLL, אש קודש!, emma ועוד 19 משתמשים22 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RIVKA W
    עלו לי דמעות בעיניים
  • 1K
    • כ
    שיתוף - לביקורת זה למה אני אוהב בחורי ישיבות [בפורים]
  • כותב השורות //
    • בימים הללו ממש, מתחת לעיניהם הפקוחות של מנהלי הת"ת, הישיבות הופכות למעבדות לייצור כסף
    נכון הם רקדו ושרו בשמחת תורה "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"?
    אז בדיוק לכסף הזה הם התכוונו, כן, עם הכסף, פתאום התורה זה טוב להם, אם אין קמח אין תורה, לא?


    ישיבשערס' שלא יודעים לבקש טובות מאנשים חוץ מ'סיגריה' ו'אש'
    מגלים את 'השנורר' שהיה חבוי בתוכם, ורק חיכה לנדיב שיושיט לו יד, עדיף בלי מטבעות
    ['אין לנו עודף', 'עדיף בשטר' - שיטה ישנה שאף פעם לא באמת עבדה, אבל למה לא לנסות?].


    בחורים שרגילים לחצות את הארץ לאורכה ולרחבה בלי להכיר צורת מטבע
    הופכים לאנשי עסקים שמריחים כסף ממרחק של ארבע קומות, בלי מעלית.


    האמונים על שתי צבעים חדים וברורים
    הופכים למיצג של תלבושת ססגונית, גלימות ווסטים מוזהבים, ועוד שלל אביזרים זרים וזוהרים
    אז מה אם יש מנהג להתחפש, אפשר גם להתחפש ל'צו"ל של הישיבה'
    מה קרה? זה רק ליום אחד.


    הכבוד האבוד של בני התורה נרמס תחת שולחנות בתוך שלוליות – קיא, מעורבות בקבלות מס
    רבותי, זה לא לעניין!
    מישהו צריך לנקות את זה אחריכם, יותר נכון - מישהי
    הגברים בדרך כלל מנוטרלים על הספה או על הריצפה, הם היו עוזרים בשמחה אבל...
    נסו לנקות בית לקחת סמרטוט ומגב עם שתי בקבוקי יין בראש, כן, היין עולה לראש.


    והשירים, אוי השירים, כולם שרים אותו דבר, אולי נמאס לקום בפעם העשרים, לרקוד במעגל - תמיכה בשיכורים
    ואז ליפול, יחד איתם, כי משום מה הם מרגישים בנוח לשכב על ריצפת הסלון בבית לא מוכר, ולצרוח בקול צרוד ואלכוהולי, "קלי קלי לווווווומה למה עזבתני"
    מה למה? אתה בקושי מצליח להחזיק את עצמך, שנרים אותך גם? מה עוד?

    זה רק נשמע שאני מתלונן
    אני באמת אוהב אתכם, גם כשאתם לומדים, וגם כשאתם שיכורים
    וגם, כשאתם מבינים ומאמינים לי,
    וכן, אני מאמין לכם שאתם מאמינים שכבר תרמתי.

    בהצלחה.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: ד.ב., שוקולד עילית, פרפרזה ועוד 25 משתמשים28 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    לבחורי ישיבות שבינינו: זה שאני אוהב אתכם, לא אומר שאני צריך לפתוח לכם כל שתי דקות את הדלת מה גם...
  • 2 3 4 30K
    • מ
    שיר ליגון בחרתנו ותשם את אחי לתליין?
  • משולש ברמודה //
    • וזוכרים שנשבענו
    שלא נעלה בחומות
    גם כשעדיין רותח הדם
    ועוד לא יבש מתחת לציפורניים.

    ומבטיחים שאנחנו
    מסכימים שלא כדאי
    לאבד שליטה או לקחת
    את החוק בידיים.

    ובבקשה אולי נפסיק
    כי זה לא הזמן והדרך
    ועל הלחי עוד לא יבשו
    דמעות מלוחות של אתמול.

    אבל אל תקראו לזה פוגרום
    או ליל הבדולח
    כשבלוד עוד זוכרים איך אמרתם:
    מהומות בערים המעורבות.

    1677456546163.png
    1677457577157.png
    1677456546163.png
    1677457577157.png
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, לו יהי, חלומות שווא ידברו ועוד 49 משתמשים52 //
    73 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמואל י
    יש ספרים??
  • 831
    • פ
    שיר עיני דמעה
  • פסיק //
    • Kina.jpg
    Kina.jpg
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: I.Q, אש קודש!, RIVKA W ועוד 22 משתמשים25 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שרהלה שרהלה
    למה? למה? למה? די, אי אפשר יותר!!!
    • סקר
    1K
    • ל
    דיון חדשות בנאליות + מעניין = בלתי אפשרי
  • למאי נפקא מינה //
    • דיון כללי מבלי להיכנס לשמות / תחומים מסויימים:
    האם יש חיה כזו? האם יש אפשרות לכתוב חדשות שאינן על אירוע מסעיר בצורה מעניינת ומושכת?

    אסביר:
    כשאתם מעבירים מידע על נושא מעניין, כל עוד הכתיבה שלכם לא נוראה, אנשים יקראו.
    כשאתם מעבירים מידע על נושא משעמם מאד, גם אם הכתיבה לשכם מצוינת למדי, אנשים לא יקראו.
    כשאתם מעבירים מידע על משהו שממוקם היכנשהו באמצע - והדוגמאות רבו מספור (החל בדיווחי רפואה ותחבורה, עבור למידע על כללי קנסות או חוקים שהשתנו, וכלה באירועים לא מרגשים במיוחד שארעו בחורים נידחים או בסמטה הקרובה) -
    האם אפשר לעשות את זה מעניין?

    כדאי מאד ש:
    1. תתנו תשובות הנוגעות לגוף הכתבה, ולא רק לכותרות.
    2. תנמקו עם קצת הרחבה.
    3. תצרפו דוגמה קצרה.
    • תודה
    Reactions: שמואל י ו--חיה-2 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    EPaP
    EPaP
    הדיון מממוקד חדשות או כתבות בכללי? שאלה שמעסיקה אותי רבות לאחרונה. מה שעובד לי, זה למצוא את...
  • 2 3 17K
    • מ
    סיפור בהמשכים עלה קטן
  • מ. ברא"י //
    • בסייעתא דישמיא
    אשתדל להעלות פרקים עד שבוע מפרק קודם. אי"ה.
    א.

    מתי הרגשתי שמשהו מתרחש?

    איני זוכרת ממש...

    אימי הסתובבה במצח מקומט. פסיעות אבי היו נגררות מעט...

    ובכלל.. בחלל הלך והתגבש לו יצור חסר שם. מן אפור שחור כזה.

    סוג של טאי דאי משובלל.

    ניסיתי לצמצם את עצמי הכי שיכולתי. כמעט ולא נשמתי. פחדתי לתפוס מקום...

    חששתי להעיר את היצור ההוא, חסר השם והזהות. אולי אקרא לו פשוט "טאי דאי"?...

    חזרתי מבית הספר. שרי ישבה עם הבובות כמנהגה מידי יום. והציגה את גננת טובה.

    כשנכנסתי למטבח. הרגשתי אותו חזק. טאי דאי עמד שם נפוח כרס שבע ומדושן.

    אבא ואמא ישבו ושוחח חרש על יד השולחן.

    לאמא היו עיגולים שחורים מתחת לעיניים. מצחו של אבי היה מחברת שורות, אצבעותיו חורשות בזקנו. ועיניו מעיינות.

    טאי דאי היה כה גדול ומפחיד עד שפסעתי לאחורי.

    וברחתי לחדרי.

    הטמנתי ראשי במיני מאוס ופרצתי בבכי.

    המיני מאוס נרטבה לגמרי, ולי לא היה אכפת. היא בסך הכל ציור על כרית.

    אך אף על פי כן חשתי את עיניה מביטות בי, אולי כועסות עלי, הרבה מרחמות.

    'את סתם עושה עסק משסק' כמעט יכולתי לשמוע אותה מלחששת בארסיות.

    'את מדמיינת! תמיד את מדמיינת!' עכשיו היא ממש התפרצה עלי 'ילדת תפנוקים... חסר לך משהו? ציונים גבוהים? חברות? הורים אוהבים? ממתקים מיוחדים? פינוקים?' 'קראת יותר מידי ספרים' עכשיו נעלמה המיני, ובמקומה עמדה מולי אמא. 'כבר כמה פעמים אמרתי לך להפסיק עם ספרי הבלשים?!...'

    הרמתי את ראשי מהכרית. אבא ואמא עדיין שוחחו במטבח.

    טאי דאי לא נעלמה. הבטתי על מיני. היא עמדה רטובה לחלוטין, נזופה. הבטתי בה, כועסת. כואבת.

    'אני לא מדמיינת!'

    הפקס הסכים איתי בקול צלצולו הרם.

    אבא מיהר לעברו בשניות, אמא ניסתה להשיג אותו. הם כססו את ציפורניהם בהמתנה מורטת עצבים לצב-דף שיצא כבר ממערת הפקס לטובת אויר החדר.

    3 דפים יצאו. והורי מיהרו איתם לחדר השינה. קליק, המנעול השמיע את עצמו.

    ואני נותרתי לי בחדר, מעבירה מבט חד נוסף וצודק אל המיני מאוס שעל הכרית.

    היא הביטה מטה באומללות. לא מוצאת מקום לעצמה.

    לא ריחמתי עליה כלל. 'אמרתי לך!' סיננתי לעברה.

    "אייייייייימאאאאאאא" קראה שרי מעם בובותיה. "שש....ששש.." השתקתי אותה.

    "אבא ואמא משוחחים כרגע בחדר, אסור להפריע להם"

    היא הביטה בי בפריווילגיה השמורה לאחות גדולה ומבינה. "אה," היא אמרה ושבה לבובותיה..

    הלוואי וגם אני הייתי יכולה לשחק עכשיו בבובות ללא כל דאגה..
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שיבת ציון, חישוקים, פרטנרית ועוד 34 משתמשים37 //
    51 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מ. ברא"י
    תודה על המשוב החם!:love: הלוואי ואצליח לפתח יותר את הסיפור... אם יש טיפים איכנשהו אשמח לקרוא.
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה