קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 2K
    • 7
    שיתוף - לביקורת סוכת דוד הנופלת
  • 7שבע7 //
    • "אתרוגים! אתרוגים מהודרים! אתרוגים מהדרין מן המהדרין!"

    "לולבי הערבה! ישרים כמו סרגל!"

    "הדסים! הדסים משולשים אל"ף־אל"ף!"

    לרגע התחשק לה להניח ידיים על אוזניה, להתנתק מהרעש המקיף אותה, החונק אותה בזרות לעגנית.

    ברגע השני חשבה לבחור בעיניה כאלה שיזכו בכיסוי ידיה. הרימונים המלאכותיים המנצנצים, שלל האורות הצבעוניים המרצדים, פלקטים המציגים אושפיזין בוהקים מדי, סוכות בשלל גוונים וצבעים –

    בשבילן היא באה לכאן. ולכן לא כיסתה את עיניה ולא אטמה את אוזניה. נחושת מטרה צעדה קדימה, אל דוכן קטן, מזמין במיוחד בשביל אישה קטנה כמוה. רק לא לוותר, חזרה ושיננה לעצמה את המנטרה שהחזיקה אותה בכל הנסיעה המזיעה לכאן (ומי אמר שבתשרי כבר מתחיל הסתיו), רק לא לוותר. זה למענם, למענם היא עושה את כל זה. למענם היא סופגת את הנסיעה המטרטרת, את הבושה שבפנייה לדוכן, את התמיהות העתידיות מן השכנים.

    "סליחה, יש לכם סוכה?" השאלה רצה מתוך פיה עוד לפני שהצליחה לסדר אותה כיאות.

    "ברור שיש לנו סוכה," הצטחק הנער שמאחורי הדוכן, ואִתו הצטחקו פצעי הבגרות המכסים את פניו. "יש לנו הרבה סוכות! סוכות ירושלים, סוכות נחלים, יש גם דפנות עץ – אבל הן לא נמצאות פה עכשיו, צריך להזמין מראש. יש עם לבוד, בלי לבוד, מה שתרצי!"

    "אני רוצה – את הסוכה שהכי קל להרכיב. בלי שתתפרק."

    ***

    בדרך חזור, דחוקה במושב פנוי בנס לצד הנרתיק הלבן שסמל סוכת נחלים עליו, חשבה על משמעות המשפט שאמרה לנער המחוצ'קן. מה הוא יודע מהחיים, בכלל. מה הוא מבין בהרכבה של בתי עראי – ובפירוקם. ומי אמר שהיא, שפירקה דירת עראי שכזו, תצליח לבנות סוכה. לבדה.

    זה בשבילם, זמזם המנוע של האוטובוס למענה. זה הכול למענם.

    ***

    "ילדים, יש לי הפתעה!" היא הכריזה בכל הפאתוס שהצליחה לגייס כאשר סיימה לאסוף את שלושתם מן המסגרות.

    השמש צחקה אליהם מבין ענפי העצים שעוד לא פינו את מקומם לסוכות המתהוות בצדי המדרכות, קולות הפטישים הוסיפו לתזמורת שיצר צחוקה, והיא הוסיפה את קולה לזמרה בהכרזתה.

    "אתם יודעים מה קניתי היום?"

    "מה קנית?" שש עיניים בוהקות, בנות שש, חמש ושלוש, נפקחו לעברה. היא הביטה בהנאה על כמיהתם. כמה חשוב לה לספק להם ילדות רגילה, חפה מהפסדים, לא נפגעת מבדידות.

    "קניתי סוכה!"

    "סוכה? סוכה כזאתי של ילדים כמו שיש לאפרים מהגן שלי?" בגיל חמש אוהבים כל מה שיש לחברים, ורועי שלה לא יוצא מהכלל.

    "זאת בכלל לא סוכה שווה," ירק דוד, מסתכל על אחיו הקטן בחוזקה, לא מרצד את עיניו בשום אופן לעברה.

    הלחיצו אותה אז, בזמנו, שהילד הבכור הרבה פעמים תופס את מקום האב החסר. היא לא הסכימה לקבל את הטענה, אמרה שאצלה יש שני בנים צמודים, אין סיבה שאחד מהם יאפיל על השני, יחפש את מקומו לצדה.

    היא טעתה.

    דוד הוא זה שרטן אתמול, "למה לכולם יש סוכה ורק לנו אין," אפילו לא הציב סימן שאלה בסוף המשפט. נחמה, בתמימות של בת שלוש, עשתה זאת במקומו, "אולי נלך לסבא וסבתא צדקיהו? אבא אמר סֶיֵס להם סוכה יפה־יפה!" קולה היה כה מתוק וכה צובט וכה מניע לפעולה. אותה פעולה שעשתה הבוקר.

    פקחה את עיניה חזק, צבטה בלחי המתוקה של נחמה, שטרם דיברה, הישירה אותן אל בכורהּ:

    "לא, דווידי. קניתי סוכה אמתית. סוכה שנוכל לבנות לגמרי בעצמנו, וגם לאכול בה בחג!"

    "וגם לישון בה?" שאל בן השש בפקפוק.

    רגע של היסוס. "וגם לישון בה," הניעה ראשה מטה. "כולנו ביחד!"

    ***

    כולם ביחד בנו את הסוכה.

    פתחו את הנרתיק בחרדת קודש, התיכו בזהירות את עמודי המתכת על הקרקע, פרשו ביראה את יריעות הבד, ראו באנחה את ההוראות. טוב, בהוראות רק היא הסתכלה. הילדים שלה, מבחינתם, לא נזקקו לה.

    "הנה, את העמוד הגדול הזה שמים בפינה הזאת!"

    "והנה עוד עמוד ענק כזה!"

    "ומה עושים עם החוטים האלה?"

    "אני רוצה לתלות את הקיסוטים סֶלי מהגן!"

    קולות הדיבורים שלהם, שהתערבו בקולות בניית הסוכה של השכנים רחמני, בלבלו את ראשה, הכאיבו לו. רצתה שישתקו, אולי שיזוזו הצדה, שיתנו לה להבין מה הולך פה בהוראות. מעולם לא הייתה בעלת ידיים טובות במיוחד, ואיך בכלל חשבה עכשיו שתצליח.

    זה בשבילם, דפקו הפטישים. זה הכול למענם.

    "בואו," הזמינה אותם בתנועת יד מחבקת, הצביעה על דף ההוראות העלום.

    טוב ששני בנים יש לה. טוב שיש לה ילדונת מתוקה שמעודדת בקולות נהדרים. טוב ששנתיים של בדידות הולידו בה יכולות שלא היו קיימות בה קודם.

    הסוכה שלהם הייתה בנויה הרבה אחרי שרחמני השתתקו ושבו לביתם. אבל היא הייתה שלהם, והיא הייתה גאוותם, והם רקדו מסביבה (כן, גם היא, אחרי שווידאה שאף שכן או שכנה לא מציצים מהחלונות), והתמלאו בשמחה פשוטה.

    אחר כך רצה עם נחמה להביא את הקישוטים מהגנים. ואחר כך שלחה את הבכור שלה למכולת הקרובה, שאין כביש בדרך אליה, כדי לקנות סיכות ביטחון. ואחר כך, בביטחון ששב אליה אט אט, תלתה את הקישוטים לפי הוראותיהם של ילדיה.

    ואז כבר הנצו הכוכבים בעד לסכך הקיינעס. והיא ידעה שהיא צריכה להוביל את עולליה הביתה, לנסך מים על גופם, להשכיבם לשנת לילה אחרונה לפני החג.

    אבל הם לא רצו לעזוב. וגם היא לא.

    כיסאות טרם היו בסוכה, אז הם התיישבו על הקרקע זרועת הקוצים (אף אחד מהשכנים לא רצה להקים את סוכתו באזור הזה של החצר), והחלו לשיר ביחד, כמו מתכוננים, שירי חג ושירי שמחה.

    והיה להם חם. והיה להם טוב. והיא רצתה שהרגעים הללו יימשכו לעולם. רגעים של נחת, רגעים שרק קול השירה נשמע בהם.

    ביחד עם קולות חריקה עמומים, מפחידים.

    אינסטינקטיבית הרימה את ראשה, חשבה לעצמה, למה נראה לי שבאמת נישן פה, בקירות הרעועים האלה שמי יודע מי יכול לחדור באדם – עד שהקירות הוכיחו את התווית שהדביקה להם.

    וקרסו פנימה, בקולות רעש אימים.

    ידיה נפרשו להגן על ראשיהם של ילדיה. פיה התהדק בחוזקה כנגד הצעקות שבקעו מפיותיהם הקטנים. עצמה את עיניה, ואז פקחה אותן שנית, הביטה בהריסות הסוכה שלהם, שרק בנס נפרשו מעליהם ולא פגעו בהם עצמם.

    היא כבר ידעה רגעים של נפילה. רגעים כאלה שהתהום נראתה כאין סופית, כאילו מעולם לא תנחת – נחיתה רכה או אפילו קשה.

    אבל למה נדמה לה פתאום שהרגע הזה הוא הרגע הנפול מכולם. למה נראה לה שלעולם לא תצליח לקום מעל הקוצים הדוקרים בבשרה, הלועגים לה, למה חשבת שתצליחי. מה נראה לך, אישה שכמותך, כושלת שכמותך.

    ובתוך החושך שבחוץ והחושך שבלבה השתתקו כל הקולות, ואפילו הכוכבים לא נראו בעד ההריסות.

    עד שקול צחקוק קטנטן השתיק את הדממה.

    "אמא..." דוד שלה, בכורה. "זה ממש כמו בברכת המזון שאומרים בסוכות – הרב של הגן סיפר לנו על זה כבר, כדי שנדע לומר את זה בעצמנו." קול צחקוקו גבר. לא מבוכה היו בו וגם לא דמעות נסתרות. הוא היה מאושר, ממש מאושר.

    "מה אומרים בברכת המזון בסוכות?" המילים התגרדו מגרונה, כמו לא ידעה לבטאן בעצמה.

    "הרחמן – הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת!" תרועת ניצחון הייתה בקולו, תנועת חיפזון הייתה בזרועותיו. "הסוכה שלנו נפלה! עכשיו – נקים אותה מחדש!"

    ***

    הם עבדו בדממה ובחשכה, כבר לא זקוקים לדף ההוראות. הם עבדו בזריזות, כצוות מיומן, ולא ככזה שגילו הכולל לא עולה על ארבעים וחמש שנים. הם לא שרו כמו מקודם, אבל השיר התנגן בלבה, מקבל משמעויות נוספות, פנים חדשות, תקוות שלא העזו ללבלב.

    "הרחמן הוא יקים, הוא יקים לנו, את סוכת דוד הנופלת..."

    ובתוך האפלה בהק זוג עיניים כשני פנסים המאירים את לובנם של העמודים. ודוד שלה חייך, וכל שמחת העולם ותקוותו היו בחיוכו.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: varchar, יוסף יצחק פ., חוחית ועוד 25 משתמשים28 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    אבל אהבתי את ההקשרים שעשית, חוץ מדוד שקלטתי מייד לא חשבתי על שאר השמות...
  • 2 4K
    • א
    עזרה אני כותבת סיפור ודרוש לי מידע
  • אסתריקה הלר //
    • מאמינה שלהרבה מכם יצא לכתוב על נושא שאתם לא בקיאים בו.
    אני כותבת סיפור שמעורבת בו עובדת סוציאלית והרווחה ואני לא בטוחה מאה אחוז איך הכל עובד.
    האם לכתוב קודם את הסיפור כמו שנראה לי ואז לתת למישהי שמבינה בזה לעבור על זה ולתקן, או להתייעץ לפני הכתיבה עם עובדת סוציאלית?
    אשמח לדעת מה אתם עושים כשזה קורא
    • תודה
    Reactions: ינאי&רועי, Talya kadosh, Chaya Lea ועוד 4 משתמשים7 //
    20 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    נכון מאוד, בשבת קראתי סיפור כלשהו שסיפר על עיר מסויימת, ואחד הדמיות אמר: "נסעתי עד עיר X כדי...
  • 1K
    • י
    שיתוף - לביקורת מפעל הפיס
  • יוסף יצחק פ. //
    • ד. י. מהמרכז הלך למקום עבודתו וחזר עם 5 מיליון.
    מה הסיפור שלך?

    "אה.. אני? טוב, אני הייתי השוטר שעצר אותו שניה אחרי השוד..".
    • חחח
    • תודה
    Reactions: סמילי, דוד פ., בתיה רחל ועוד 11 משתמשים14 //
    0 תגובות
  • 1K
    • R
    שיתוף - לביקורת מילים של זהב. סיפור לחג
  • REBEKA997 //
    • היא פתחה את דלת הבית, ריח שרוף עלה באפה, "העוף"!!! עד שהכינו עוף לשבת, כל השבוע הם לא אוכלים בשרי מפאת התקציב , ועכשיו?...

    היא רק יצאה לכמה דקות למכולת וגם שם פגשה ב-"אין".

    החשבון שלהם התרוקן בדיוק כשהארנק עשה את אותה הפעולה,

    תמר הרגישה שזהו. כלו. קצו, נמוגו כוחותיה,

    כמה אישה אחת יכולה?

    על כתפייה מוטלות כה הרבה משימות,

    עבודה, מ8 בבוקר ועד 4 בצהרים

    ילדים בלי עין הרע שבעה , שהגדול שבהם בן 12

    בית , קניות, כביסות, בישולים, סדר וניקיון

    בעל והורים ומשפחה

    כמה? יצאה מפיה קריאה. כמהההה

    לא הספיקה לסגור את פיה והנה בכורה נכנס, מעיף תיקו לרוח האחת ונעליו לרוח שניה,

    היא רוצה לבקש ממנו שישים במקום ושבכלל, מה הוא מוריד נעליים? יש שליחויות לעשות, צריכים לקנות פיצוחים וחטיפים ולפני זה, חלות וירקות,

    אבל-

    אבל אין לה כסף להביא לו

    ובמקום מילים זולגות לה דמעות.

    תמר נכנסת לחדר ומתיישבת על מיטתה , נותנת לדמעות לזרום , לשטוף כולה, לרפא את השבור , לחבוש הפצוע,

    כמה דקות נותנות לה הטענה זמנית, עד הגל הבא.

    היא יוצאת לבית שכבר הספיק להתמלאות צחוק ובכי, דניאל בעלה שב גם הוא , בידיו נעמה ביתם מייללת , היא רוצה קרמבו. קרמבו? חושבת לעצמה תמר,

    בעשרים השקלים של הקרמבו הייתי מדליקה עוד קצת את הבוילר , ליבה נצבט,

    לא כך דמיינה את חייה,

    ממש לא כך

    השעות חומקות מבין האצבעות והיא מוצאת עצמה רובצת על הספה עם "גוריה" כשהנרות דולקים לצידה, מתנשפת כאילו חזרה עתה מטרף מייגע, אולי באמת...

    הסעודה גם היא מדלגת עליה עם קולות מלאי זיופים של ילדיה המתוקים,

    "אין צער בעולם שנחת של ילדים לא יכולה לרפא" כך אומרים, היא נוטה להסכים

    אחרי שכולם נשכבים איש איש במיטתו וקמים ושוב נשכבים ושוב צמאים\רעבים\משועממים\פוחדים\כואבים\ממציאים רעיונות גאוניים שאינם סובלים דיחוי (אל תמחקו את המיותר)

    היא נכנסת שוב לחדר,
    בעלה יצא לשלו"ז , חברו בגילו חוגג את הולדת בנו הראשון, תמר רוצה לצעוק על עצמה, "על מה את מתלוננת"? "יש לך שבעה אוצרות , לה? עכשיו הראשון אחרי 14 שנות ציפייה) , ועדיין , משהו בה לא מתנחם ,

    היא סוגרת אחריה את הדלת, רוצה להפיל עצמה על המיטה ולתת לנשמתה הרפיה , קצת חיבוקים לילדה שבתוכה , הצמאה , המצפה, מתמר הגדולה,

    עיניה נופלות על הקופסה שמונחת על השידה,

    "תכשיטי פיינשטיין" הקופסה מספרת בדממה

    "תכשיטי פיינשטיין"? שואלות עיניה בלי מילים,

    "תכשיטי פינשטיין" מהנהנת שוב השידה , קופסה זהובה ויוקרתית

    תמר אוחזת את הקופסה בידיה , וליבה- במקום שיתמלא בהכרת תודה וברגשות ה:"באיזה בעל זכיתי" מתמלא בדברים אחרים, כעס? חוסר הבנה? משהו בה מתקומם

    "אני הולכת ברגל ממקום עבודתי לבית כדי לחסוך נסיעה, קונה רק את המינימום, מי מדבר על בגד או נעל חדשה? חלות לקחנו מהגמ"ח וכך גם את המיץ ענבים

    תכשיט?

    ההוצאה הזו חסרה לנו עכשיו???

    עם כל הכבוד וההערכה, לא. פשוט לא.

    בקצה הקופסה היא מבחינה בחריטה קטנה של שרשרת מרהיבה,

    היא מחליקה ידה עליה הלוך ושוב,

    זה לא הזמן למתנות! בטח לא כאלה יקרות.

    ידיה העדינות פותחות את הקופסה היפה ,

    מפרידות בעדינות את הקשר השברירי שסגר אותה,

    ובקופסה –


    לא, אין שם שרשרת

    גם לא צמיד

    אפילו לא עגילים או טבעת

    יש שם פתק

    היא פותחת.


    "תמר יקרה שלי,

    יודעת מה מגיע לך?

    לא ירושלים אחת של זהב, מגיעה לך את כל ארץ ישראל מזהב

    תמר,

    מי כמוני יודע כמה קשה את עובדת

    קמה מוקדם כל כך , מלבישה את הילדים, מכינה אוכל, וכל זה במקביל לעבודה ולכל שטף החיים

    תמר,

    האמת, שמגיעים לך את כל הסטים שבחנות התכשיטים

    מגיעות לך אלפי חנויות

    מגיע לך מכרה זהב שלם

    תמר.

    אין לנו כרגע את הכסף לזה

    אבל כרבי עקיבא, אני מבטיח לך!

    כשרק אוכל, ירושלים של זהב אביא לך...

    ובינתיים- מילותי בקופסת התכשיטים יהיו לך לאות ההערכה

    קצת מליבי.

    שלך, בלב קרוב. דניאל. שזכה להיות בעלך. "


    תמר סוגרת את הפתק ואוחזת בו באהבה.

    הקישוט הכי יפה שענדה אי פעם.

    מילים של זהב.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: לרקוד על הירח, מחשבית, דוד פ. ועוד 18 משתמשים21 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    אני קוראת מהר... :-)
  • 1K
    • ע
    שיתוף - לביקורת ספר יונה
  • עמק //
    • אין לי מושג אם זה הפשט הנכון.. ניסיתי רק להעביר את המסר הכללי שהבנתי מההפטרה ביוה"כ.

    לים יש שפה משלו,
    באין לו פה ותנועות ידים בשביל להביע
    הוא פיתח שפה חדשה;
    הוא מדבר באמצעות הגלים.

    דרכם הוא מלטף, דרכם הוא מניח רוגע על רודפי החיים,
    וגם, לפעמים, דרכם הוא מבריח אנשים. הגלים רועמים עליהם בקול וצועקים 'מלח-מים', ואנשים שפצעיהם נפתחים מחדש - בורחים.
    לא תמיד השפה של הים נוחה בשבילנו, לא תמיד אנחנו אוהבים לשמוע אותה
    אז סידרנו לעצמנו רפסודות ואוניות גדולות בהם אנחנו יכולים להרגיש כמו על היבשה,
    אך כשהים מתעקש אז הוא פורץ בהתקף זעם וטורף את כל הבא במגעו,
    רק אלו שמשלימים עמו, ונכנסים פנימה, מוצאים כי אליהם הוא מתייחס ברוגע
    אך הם לא נשארים כדי לחיות.

    הים עדיין כעוס מכך שהפרידו אותו מאחיו העליונים
    הוא לא מכיל את העובדה שהוא נועד בכדי לצוות לנו חיים
    לכן הוא תמיד נלחם בהם.
    ופעם בכמה שנים הוא פורץ אל היבשה ושוטף בחמת זעם אנשים טף ורבי קומות
    פעם בכמה שנים הגלים מפסיקים לדבר ומתחילים לצעוק
    כי כשכואב - צועקים.

    אולם בחובו הוא נושא סוד כמוס: בחובו הוא טומן את הדגים הקטנים,
    אלו שהפכו את המוות השחור לכר פורה של חיים,
    והוא מסתיר זאת ומטמין אותם חזק חזק מפני עין הרע ולעולם הם לא עולים אל פני הים מלבד בראש השנה בצהרים כאשר הם מקבלים עליהם בדחילו ורחימו את עוונותיהם של ישראל.
    כל השנה הם נסתרים בפנים, כי על פניו - אין חיים בגל הגדול הזה.

    ***

    יונה הנביא כואב את רחמיו של אלוקים. הרי, דין ה' דין אמת הוא ומדוע זה יתעלם הא-ל מחטאי עיר גדולה ועצומה??
    יונה הנביא מחליט לברוח, אולם הים מתכעס עליו, ובקול קשה ועצור, בקול קשוח של איכר זקן (שמגדל את נכדיו),
    בקולו הנורא הוא מודיע לו כי אפילו הוא מבין את הסוד.
    בשאגת 'קום' גדולה הוא נוטלו אל מעמקיו ומגלה לעיניו את צפונותיו
    שם רואה יונה איך דורכים חיים מתחת לפני המסך האטום
    שם רואה יונה כי אחרי כל חטא - עדיין יש אב מלא רחמים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אוריאל2, 7שבע7, הפצחן ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
  • 2K
    • R
    שיר סליחות בכותל!! לא היית? השיר הזה מוקדש לך!
  • RPO //
    • בעקבות העובדה שלצערי הגדול לא הצלחתי
    לסוע לירושלים אל הכותל לסליחות אף שרציתי מאוד!!!
    שומעת חויות מאלו שהיו,
    וכותבת אחר כך את השיר \
    תפילה
    הזה


    ואני לא זכיתי
    לא שזפו עיני
    בך
    לא נגעתי
    בקמטים
    שמעטרים כל
    אבן
    בך

    לא החדרתי פתק
    לא שפכתי
    צקון
    לא שמעתי מעלי
    משק כנפיה
    של
    יונה

    לא הזעתי שם בחום
    לא מסרתי נפש
    בשרב
    לא הבטתי בך
    חומה
    מלמטה למעלה
    עד אליו

    לא עמדתי
    בינות
    לנשים כמוני
    ולכאלו ששונות
    לא פלסתי
    דרך
    בינות לאנשים
    לא נסיתי
    ליגע
    לשים ראש
    על אבנים

    פה
    בבית
    מול הנוף
    מכוונת
    את הלב
    לכיונך
    היחידה
    ירושלים

    לכיונך
    כותל
    לכיונך
    חומה
    וכן יודעת, מרגישה
    תפילתי תגיע
    גם מכאן
    עדך
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: יום טוב!!!!!!!!!!, ינאי&רועי, לוטם ועוד 25 משתמשים28 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    למרות שהייתי, התרגשתי ונכספתי! מרגש!
  • 4K
    • ל
    דיון יש לי כאן סתירה שאשמח אם מישהו יפתור לי אותה...
  • לוטם //
    • אני רוצה לדעת אם זה רק אצלי או אצל עוד אנשים...

    בשביל הדוגמא, נגיד שאני אדם ציני, בלי טיפת רגש (עד כמה שאפשר ;) )
    אני באמת לא מצליחה לדבר ולהתנהג ברגש, לא מצליחה! לא יודעת! זו לא אני...
    איך זה יכול להיות שאם אני אצטרך לכתוב בסגנון רגש זה ייצא לי בלי לחשוב, בטבעי,
    ושוב, אם אני אצטרך לדבר ככה, לא ילך לי בחיים!

    הכתיבה היא זו שנותנת את האפשרות לעשות דברים שאנחנו לא יכולים לעשות בפועל?
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: varchar, ינאי&רועי, RPO ועוד 14 משתמשים17 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    Chaya Lea
    נכון, אבל אני ציינתי שככה זה עם רגש. גם במשהו אחר יש מצב שאת פשוט לא מודעת לזה שיש לך את זה...
  • 2K
    • R
    שיר שיתוף מהלב, אשמח לתגובות
  • REBEKA997 //
    • הכאב צף לא מותיר נשימה

    לא תמיד זה ברור ממי וממה

    מנסה לחבוש לרפא העוצמה

    למחוק המילה , לקלף חותמה



    מנסה לשכוח מנסה להמשיך

    אך מפעם לפעם- בלב שוב מחשיך

    תזכורות מהשטח חיות ונושמות

    מקימות מחדש בליבי החומות



    וכואב שם בפנים וחונק ועצוב

    הזיכרונות צורבים בי שוב פעם ושוב

    רוצה למנוע הכאב מאהובי

    למענם אוסיף על כל כאבי



    אז אמנם סלחתי עברתי קדימה

    על עצמי אוכל לשאת ולא אאשימה

    אך עד למשפחתי עד אליהם

    אלחם בגופי , אגן עליהם
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: ינאי&רועי, ifatrosh, סיפור8 ועוד 15 משתמשים18 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    I
    ifatrosh
    נעים לקרוא, מעביר תחושות עמוקות.
  • 2K
    • כ
    שיתוף - לביקורת ר' נוחעם בעל 'האתרויג' - #1#
  • כותב השורות //
    • בסייעתא דשמייא


    ר' נוחעם בעל 'האתרויג'
    #1#
    י.מ.י.​

    ערב חג הסוכות ה' תשפ"ג

    ר' נוחעם -
    'פויסל אתרויגים' ידוע, דמות מוכרת!

    מי שעסק אי פעם עם מכירת אתרוגים מזן כל שהוא, מכיר אותו בעיקר מהזווית הלא מחמיאה – קרחת בוהקת על רקע שלישו העליון של האתרוג.

    אבל למה לדבר על הקרחת – 'זה לא הדר' נוהג ר' נוחעם לומר, כשבמקרה הזה כולם יסכימו עמו כולל מוכר האתרוגים במקלט שאוהב להסתיר את ה'בלעטלאך' באגודלו הרחב, באלגנטיות יש לומר.

    חלק נכבד מהציבור זוכה להכיר אותו בעיקר מהדחיפות ברגעים הדרמטיים בעת פתיחת קרטון חדש של אתרוגים א' א' א' שהגיעו היישר מהמיון המשולש בפרדס אל השוק העירוני הממוזג.

    אחרים מכירים אותו מצקצוקי הלשון, שעה שהוא עובר על ידם בעודם בוחנים נקודה זעירה במרכז האתרוג -
    'מכאן אני רואה, זה מנומר, זה בעייתי ממש!' הוא אומר במבט חודרני, ומיד מוסיף -
    'זה שחור, מה אתה לא רואה??? וזה לא יורד, בוודאות! מה שאומר שזה גם ספק 'חסר'', פוסק בהחלטיות בלי ששאלו לדעתו ההלכתית המלומדת.

    מתי מעט זוכים להכיר את ר' נוחעם החמדן.
    אותם יחידי סגולה שהתפללו כמו שצריך בט"ו בשבט וזכו באתרוג - יהלום, נקי במיוחד, הם אלה שיזכו לפגוש בו עם כל חמדנותו, חמדנות דקדושה כמובן, מאחר ובמידה ור' נוחעם יגלה אותם, וסביר להניח שכן! הם יזכו לביקור ארוך שלו בד' אמותיהם, כשבתחילה הוא ישאל בעדינות אופיינית לאברכי משי – היכן מצאו אתרוג מיוחד שכזה, אך מהר מאוד תעלנה הצעות נדיבות על שולחן המו"מ, כשבמידה ובר המזל יעמוד במריו לסרב לעיסקה המפתה, ימצא כבר ר' נוחעם את הדרך הנוחה לרדת מעץ האתרוגים שהוא טיפס עליו...
    הוא כבר ימצא איזה 'בלעטלאך', ש - מה לעשות, הוא עדיין 'בלעטלאך'! גם אם הוא בצבע של האתרוג...
    הוא ייתפס לצורת הגידול הסימטרית שלא עומדת בסטנדרטים שלו, כי אתרוג הוא דמיון לב, והלב שלו רחב, וגדול...
    הוא יתעקש שיש בליטות לרוחב אבל אין בליטות לאורך, וזה חשש מורכב אפילו שזה אתרוג תימני...
    איך שהוא, בסופו של דבר הוא יפטיר בנדיבות מחמאה פושרת על ניקיונו היחסי של האתרוג, ויחמוק לבין בסטות האתרוגים בניסיון לדוג את היהלום הבא.

    מסע ארוך ומייגע עובר ר' נוחעם עד שבסופו של דבר הוא אוחז בהתרגשות בפרי ההדר כשאיך שהוא אפשר לומר שהוא - שלם עם הבחירה.
    ועכ"ז אפוא שהוא בתוך הלב הוא שומר פינה חמה לאופציות שהיו לו לפני ההחלטה הדרמטית שקיבל במעמד של שלושה דיינים מפורסמים שתחת עיניהם עברו אלפי אתרוגים.
    נכון שהוא סמך עליהם, ונכון שהוא זה שביקש מהם לעשות את ההחלטה הכואבת בשבילו, אבל הוא לא יכול לומר בפה מלא שהוא וויתר עליהם, הלוא הם היו יהלומים של ממש, פנינות חן מבריקות.

    מה הוא לא עשה בשבילם?
    הוא ירד למקלטים נידחים המלאים בארגזים עד אפס מקום
    נכנס ויצא באולמות ריחניים מניחוחות הדס טרי ורענן
    עמד שעות בחום הכבד מתחת ברזנטים מתעופפים
    ואפילו זכה להיכנס לקודש הקודשים, ארון הכספות בחדר השינה של סוחר האתרוגים הממולח שלא עמד בפני תחנוניו ופרס בפניו את ה'עידית שבעידית' שבמחסניו.

    תמונתו של ר' נוחעם מתנוססת בין דפי הכרומו של כל עלוני התמונות הנפוצים כשכמובן ר' נוחעם לא היה זה שביקש מהם להכניס את התמונה שלו, ח"ו!
    הוא הרי אינו צריך את הפרסום המיותר הזה, הוא אפילו סולד מכך שלא לומר מתנגד בתוקף

    אך לעצור את צוותי הצילום חובבי אווירת החגים שאוהבים להתחקות אחריו, זהו דבר בלתי אפשרי!
    הצלמים יפגשו בו בין אם ירצו ובין אם לא, הוא תמיד יעמוד שם במרחק 20 ס"מ מהעדשה, על יד אחת הבסטות, הם מצידם יעשו את עבודתם המקצועית ויתפסו את הרגע...

    אפשר להבין אותם, רגע השיא שנקלט בעדשת המצלמה שנה אחר שנה וכבר הפך למסורת מצולמת,
    קורה בעודו עומד במקום שהוא לא חמה ולא צל, כשבידו האחת אתרוג תימני עם 'גארטל', וידו השנייה אוחזת במיומנות השמורה ל'אתרוגנים' מלידה - שלישיית 'אתרוגי חזון איש' משלושה זנים שונים שכולם מיוחסים בן אחר בן לעץ שגדל בזמנו על יד העיר שכם וממנו קטף החזון איש במו ידיו את אתרוגו...
    קשה למצוא צלם שיוותר על רגע פוטגני מושלם שכזה!

    כל התהליך המורכב [אוייש, אבל למה 'מורכב', נו, לפחות יש על זה מסורת...] שעובר על ר' נוחעם מתנקז לרגעים הנעלים בהם אתרוגו מתחכך ב'קושיקלך' הסימטרי שאגד בו את הלולב, האתרוג נפצע עד זוב מיצו הריחני.
    ר' נוחעם ראה את המתרחש בעיניים כלות, דמעות ההתרגשות מפסוקי ההלל שאמר בדביקות עילאית מתערבות להן עם דמעות הצער מהכאב הגדול באובדן קליפתו הדקה החיצונית של האתרוג שהופכת אותו ל'נקלף' או 'נשרט', ומכשירה אותו רק לכתחילה מהיום הראשון והלאה...

    יהודי שעמד לידו והבחין ברגשותיו המעורבים ניסה לנחמו ולהרגיעו אחרי ההושענות באומרו שדווקא השריטות הללו עושות את ה'הדר' של האתרוג, 'זה חיבוב מצווה' - ניסה לשכנעו, כשניכרת על האתרוג מצוות הנענועים עם הדקדוק לאחוז את האתרוג בסמוך ללולב ממש.

    כך זה מתנהל בדרך כלל בכל ערב סוכות שנה אחרי שנה, עד... השמיטה!

    בשמיטה, כללי המשחק משתנים!

    ועל כך תקראו אי"ה בפרק הבא...
    • תודה
    • שכוייח!
    • חחח
    Reactions: יוסי ב.ק, קראנצ' פיסטוק, brachy 100 ועוד 22 משתמשים25 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    בהחלט, עניין של סגנון. אישית, הסיכום המוקדם קצת הוריד מהחוויה שלי. אבל כנראה שזה באמת עניין של...
  • 1K
    • ל
    שיר נים ואושפיזין
  • לבי //
    • בְּסַ'ד

    נִים וְאֻשְׁפִּיזִין


    לֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג
    אֲנִי בְּסֻכָּתִי לְבַד
    וְרוּחַ מְלַחֶשֶׁת בַּסְּכָךְ
    מְזַמֶּרֶת לִי בִּמְיֻחָד
    שִׁיר הַלֵּל
    כֻּלָּם בְּעַרְבִית שֶׁל לֵיל

    מַבִּיטָה בְּקִשּׁוּטַי
    אֵיךְ גָּבוֹהַּ עַל סֻלָּם
    הָיִיתִי עוֹלָה וְיוֹרְדָהּ
    וְתוֹלָה
    עֲיֵפָה
    אַט נֶעֶצְמוּ עַפְעַפַּי
    נִים לֹא נִים
    וַאִּשָּׁן

    שׁוֹמַעַת נְקִישָׁה אֵי שָׁם
    ןָמִי זוֹ הַבָּאָה?
    לוֹחֶשֶׁת לִי
    בְּמֶתֶק קוֹלָהּ

    דַּי לְךָ בִּתִּי
    צְאִי מִן הַקִּרְצוּף
    הַקְּדִיחָה
    כְּקוֹסֶמֶת אֶת
    בְּמַלְבּוּשׁ עֲנִיָּה סֹעֲרָה

    קוּמִי עוּרִי
    לִבְשִׁי חַג
    הַלַּיְלָה הַזֶּה
    יֵעָל אֲלֵיכֶם
    אַבְרָהָם רְחִימָא

    וְעִמּוֹ כָּל
    אוֻשְׁפִיזִין עִלָּאִי קַדִּישָׁא
    עוֹד הִיא דּוֹבֶרֶת
    בַּלָּאט נֶעֱלֶמֶת
    נִפְקְחוּ שְׁמוּרוֹתַי

    הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת לִרְוָחָה
    וְנִשְׁפַּךְ אוֹר נְהָרָה
    בְּנֵי בֵּיתִי נִכְנָסִים
    לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה

    וּמֵאַחֲרֵיהֶם
    בּאוֹר יָקָר מַזְהִירִים...
    מִי הֵם הַמְּאִירִים
    וְאָנֹכִי לֹא הִכַּרְתִּים...
    • תודה
    Reactions: עט להשכיר, דיונון, נ. גל ועוד 3 משתמשים6 //
    0 תגובות
  • 1K
    • RACHELIZ
    שיר לְהִתְחַפֵּר
  • RACHELIZ //
    • אֶתְמוֹל הִכֵּיתִי עַל חֵטְא
    וְהַיּוֹם הָרֹאשׁ דּוֹפֵק
    וְהַחַג בָּאֹפֶק
    וּמִי מְדַבֵּר עַל שַׁבָּת
    וְעַל נִקָּיוֹן וְאָבָק
    וּקְנִיּוֹת וּבִשּׁוּלִים
    יֵשׁ לִי רַעַשׁ וְצִלְצוּלִים
    אֲנִי שְׁבוּזָה
    בְּלִי תְּזוּזָה
    וְהַבַּיִת הָפוּךְ
    וְרַק בָּא לִי לְהִתְחַפֵּר
    מִתַּחַת לַפּוּךְ
    • תודה
    Reactions: דבורה הנביאה, נ. גל, ליאורהA ועוד 6 משתמשים9 //
    0 תגובות
  • 2K
    • R
    שיתוף - לביקורת אמא, כתבתי לך מכתב. (מיומנה של נערה מתמודדת)
  • REBEKA997 //


    • אמא שלי את אמא דואגת

    חוטי אהבה סביבנו אורגת

    מכל משפט ומילה מתמוגגת

    וחלילה עלינו לעולם לא לועגת



    אמא שלי אמא יפה

    כמה נעימה בלחיי הלטיפה

    גם אם נראה אני עטופה

    זו מסיכת קרח שעלי כופה



    אמא שלי אמא טובה

    ליחשת באוזניי "ילדה אהובה"

    תמיד אליי זמינה וקרובה

    במסירותך הכנה ליבי שובה



    אמא שלי אמא יקרה

    למרות שאת אמא כה מסורה

    לא תדעי כל מה שקרה

    בחיי האישיים את עמה ובורה



    אמא שלי אמא-לה

    הידעת בלילות היכן אבלה

    כוסות גדושות בדמעות אמלא

    הרגשת הייאוש איך בי עולה?



    אמא שלי אמא מנסה

    מה בשבילי את לא עושה?

    בלילות יושבת גבי מעסה

    באת לבדוק אם אני מכוסה



    אמא שלי אמא אוהבת

    יודעת אני שעליי את חושבת

    מאמצים לכתוב לך מקרבי שואבת

    רק שתדעי שאני כה כואבת



    אמא שלי אמא צדיקה

    את מחנכת במטרתך דבקה

    מידות בי טבעת, רגש אמונה מעמיקה

    צניעות באמת. ולא סתם חצאית ארוכה



    אמא שלי אמא חוששת

    עכשיו כשמולי את ניצבת נואשת

    להיראות אחרת ממני דורשת

    עגילי ענק מתנוכיי תולשת



    אמא שלי אמא מבינה

    היישר לליבך הרחב אני פונה

    יודעת שלציפיות אינני עונה

    אך ממך אמא נסתרת התמונה



    אמא שלי כמוך יש רק אחת

    גם שהגבול עד קצה אני מותחת

    האישיות שבי עודנה רותחת

    עוד אוכיח כי ממני תרוו רב נחת

    תבוא עלינו שמש זורחת





    הלב פותחת

    לשיחה קולחת


    זו אמת מוכחת

    לאמתה יותר אני טורחת

    מי שכאב , לחמו טבל בסבל

    לא ישוב לטעום טעם אבל​
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: לא פרימיום, תמר בן דוד, בדוח ועוד 17 משתמשים20 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    מיוחד מאוד! אהבתי מאוד את הבית האחרון
  • 3K
    • מ
    שיתוף - לביקורת בני ברק? נו, אפשר לדבר על זה
  • מתעניינת:) //
    • בחורים צדיקים גרים בירושלים, אומר אבא.
    בחורים צדיקים עם ראש לתורה וללימוד גרים במקום שיראתו קודמת, של אנשי מעלה, היכן שהרוח ואיפה שכל הצדיקים גרים.
    בחורים צדיקים לא יברחו מליבה של היהדות, הם חיים את שוויתי יום יום וצריך מקום שיהיה כלי מחזיק, עיר תורה שיסודותיה תורה.
    ואף שלא היה מאיפה ואיך המשיך אבא לחזק את עמודיה של העיר, של ה"ברען", הפקיד שומרים.
    אמא חזרה בסיומו של חודש עם 4 ספרות. ללחם. ללבן. לחמאת בוטנים. לפסטה דווקא של אסם שלא תידבק לה לתחתית הסיר.
    מהפראק של אבא ומארבעת הספרות התפלל אבא לבחור שיגור בירושלים, בני ברק? נו, אפשר לדבר על זה.
    שדכנים הציעו, בררו בפתח, בררנו בחיריק.
    היו יראת שמים , לימוד ומידות שבאו בחשבון אחרי נווה יעקב למעלה או קריית יובל.
    לאנשים אין לב, לשדכנים אין רגישות, הציעו פה ושם "סתם בחורים" שביקשו להצפין, להדרים או להרשם לפרוייקט חדש, הם לא הפנימו שלבת של XXXוביץ מגיע שפיץ, מתמיד, תיירה, ירושלים.
    פגשתי הרבה, התאכזבתי, לא כי הם לא היו טובים. חיפשתי לב. וחיוך. ופשטות. הרבה פשטות. וצחוק. ויראת שמים. רציתי איש, אחר כך בית.
    בתפילות הייתי מתחננת שאמצא את הנכון לי. בגירסתי.
    הצעות עלו וירדו. הם לא דורשים.
    בלילות התפללתי לעיתון בוקר עם מלבן מעוטר, לא ביקשתי עיר. ישיבה. בן של. אבא כן.
    ידי היו כבולות, מיששתי חסרת יכולת את הדרך אל האושר, היא הייתה זרועה אבנים ירושלמיות, הרים סביב לה.
    ברנפלד התקשר, הציע ירושלים, כך סיפר לי אבא בבוקר, התארגנתי, פגשתי, זה זה! החסרתי פעימה, כמעט כלה.
    הוא אמר לי, עם הפגישות, שמראש לא דחוף להם איפה, ברנפלד הסביר ש"במקרה הזה" צריך לומר שהם דורשים, דרשו.
    אבא אמר כן לברנפלד. וירושלים תיתן קולה.
    ריחפתי על ענן אושר. ראיתי את הצלחת שהולכת להישבר, עקרונית גם טוב לו נוף כינרת או מעלה עמוס. משהו קנה אותי.
    אגב דיבר אבא עם המשגיח, כמה ברורים אחרונים, זיהה פתאום את המחדל, כעס, זעם, הוריד הודיע שזה לא מתאים, לא הסגנון שלנו, מחק את ברנפלד מאנשי הקשר.
    ציון במר תבכה.
    שותקת מול אבני הכותל. לבדי. אם אשכחך ירושלים. אם לא אזכרכי.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: תמר21, נועושש, devMode ועוד 78 משתמשים81 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מתעניינת:)
    כולי תקווה..:)
  • 2K
    • כ
    שיתוף - לביקורת יבוא יום... ואתה תשוב!
  • כותב השורות //
    • בסייעתא דשמייא
    הקטע הבא נכתב לאחר ששתי מילים מפרשת השבוע - ניצבים תפסו אותי וטלטלו אותי.
    "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" [דברים ל ח]

    בן אדם...

    יבוא יום בו תבין שטעית, שלא תמיד בחרת את הבחירות הנכונות, לפעמים אף ידעת שאתה צועד בדרך הלא נכונה אך המשכת בלי לקחת בחשבון לאן תגיע, בחוסר אחריות מוחלט למה שיחוללו מעשיך... ואתה תשוב.

    יבוא יום בו תבין שהתבלבלת, שהסתנוורת מאורות צבעוניים, שנשבת בקסמה של התרגשות חולפת, שאטמת את אוזניך כי לא רצית לשמוע כלום חוץ מאת עצמך... ואתה תשוב.

    יבוא יום בו תעמוד מול המראה, תביט בדמות שניבטת ממנה, ותמצא את עצמך מתבייש, במילים שהפכת לחיצים, בחיוכים וצחוק שלא תמיד היו במקום... ואתה תשוב.

    יבוא יום בו תודה שהם צדקו, ותגיד בכאב - למה לא הקשבתי להם? איך נתתי לכבוד המדומה שלי להפיל אותי, מה חשבתי? שאני יותר חכם מהם?... ואתה תשוב.

    יבוא יום בו תודה בכך שנתת לדמיונות להוביל אותך, לאחוז אותך בידיים וברגליים בעיניים ובפה כדי לקחת אותך למקומות אפלים, לבורות עמוקים שבסופו של דבר מצאת את עצמך בתוכם עם נשמה שבורה ומרוסקת, וכן, גם שם עמוק בתוך הייאוש, אתה תרגיש לפתע את הלב פועם בך... ואתה תשוב.

    יבוא יום בו תרגיש שלא משנה מה עשית, לא משנה כמה נמוך ירדת, אתה בן של מלך! - מלך שמחכה בכל רגע שתרגיש שאתה הבן שלו, מלך שמושיט את ידו עד אליך, קרוב קרוב כדי שתחזור אליו... ואתה תשוב.

    יבוא יום... ואתה תשוב! זה יכול להיות היום!!!
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: RPO, מירי קוז'ליק, הילוך גבוה ועוד 20 משתמשים23 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    כמה נחמה יש במילים...
  • 1K
    • כ
    שיתוף - לביקורת - כפרה עליך -
  • כותב השורות //
    • בסייעתא דשמייא

    ח' תשרי
    כביש החוף

    - כפרה עליך, אתה יכול לזוז קצת, להיכנס עוד קצת פנימה, קר לי כאן, אני בצד ויש רוח חזקה

    - הייתי זז בכיף, כפרה, אבל אני לא יכול לזוז מילימטר, דחוס פה משהו לא נורמלי, וגם מלוכלך פה אתה לא מבין מה זה

    - בבקשה, תנסה בכל זאת, אני כבר לא יכול להחזיק מעמד

    - אין מה לעשות כפרה, זה החיים, לפחות אנחנו יודעים ש'ייסורים מכפרים עוונות'

    - כן? נראה לך? אתה יודע כמה עוונות אני סוחב???

    - לא כפרה, אל תדבר ככה, עשרת ימי תשובה, זה לשון הרע!

    - אל תגיד לי אל תדבר ככה, זה לא לשון הרע, זה שלי, זה התיק שאני סוחב על הגב

    - כפרה, זה לא בדיוק שלך, הפילו את זה עליך, זה לא שאתה עשית את כל החטאים האלה, לא ככה?

    - תראה, לך קל לדבר, עליך הרב של השכונה עשה, עלי עשו משפחה שלימה ועוד העבריינים של השכונה

    - וואי, סליחה כפרה, לא ידעתי, זה באמת מוגזם

    - תאמין לי, עם כל מה שאני סוחב, אני כבר מעדיף למות

    - אולי אתה לא יודע אבל כפרה, אנחנו בדרך למשחטה

    - וואו באמת? לא ידעתי, איזו הקלה, תגיד נכון לא רק ייסורים מכפרים גם מיתה מכפרת

    - נכון כפרה, אבל רק אם החבר'ה שעשו עלינו כפרות יחזרו בתשובה...
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: מחשבית, roni ravitz, אהרון1 ועוד 40 משתמשים43 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נודד
    יפה מאוד!
  • 680
    • י
    שיתוף - לביקורת בפשטות
  • יהלום-יצירות מלוטשות //
    • אבא, אני סוחב את זה על הלב כבר המון זמן, כעת אני רוצה כבר לומר ממך:

    כבר לא יכול יותר לראות את העיניים הכבויות סביבי, לא מסוגל לראות את הכאב החשוף, את הסבל.

    אבא - אולי יהיו אלו מילים מדיי גבוהות, אבל אני באמת מבקש בפשטות מתוככי ליבי:

    בבקשה, כאשר תטהר אותנו מחר מכל הלכלוך והזוהמה - טהר גם את העולם שלך מכל הכאב והסבל.

    בבקשה.
    • תודה
    • שכוייח!
    • עצוב
    Reactions: תמר בן דוד, שוקולד תות 143, ליאורהA ועוד 13 משתמשים16 //
    0 תגובות
  • 2 7K
    • Natan Galant
    דיון תנו לכל התאים האפורים שלכם במוח להתמלא בחיים חדשים, והגגו את התוצאות כאן
  • Natan Galant //
    • מהי האסוציאציה המיידית שעולה לכם בראש למשמע המילים:
    "ההבטחה הנוראה"
    שתפו שתפו, אני סקרן.

    (לאשכולות אסוציאציות קודמים)
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: שיבת ציון, Talya kadosh, ליטאי פשוט ומשתמש 1 נוסף4 //
    31 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    mic003
    mic003
    ״השעה התשיעית״.
  • 701
    • ר
    דיון מה דעתכן ? נקודות מכירה לספרים שלי במרכז או לשלוח גם לצפון ולדרום?
  • רחלי פאהן סופרת //
    • הי חברות
    אשמח לשמוע את חוות דעתכן
    מכיון שאת "אחותי כלה פלוס " אני מוכרת דרכי. יש לי נקודות מכירה בערים חרדיות במרכז בעיקר.
    יש לי פניות מהצפון והדרום ואני תוהה אם כדאי לפתוח שם נקודה גם או שזה לא רלוונטי.כי אם מישהו גר בחיפה, מה יעזור אם אשים בעפולה ,ממילא הוא צריך משלוח.
    מה דעתכן?
    יצא למישי כאן להציב נקודות מכירה גם בערים מהצפון או מהדרום?
    • תודה
    Reactions: אש קודש!1 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    חיה כל רגע מחדש
    חיה כל רגע מחדש
    זה יכול להיות רלוונטי למחיר של המשלוח.
  • 518
    • ל
    שיר ש...ש...נרדמה
  • לבי //
    • בְּסַ'ד
    לא ידעתי לאן לשייך את נרדמה אולי לאשכול של חוחית אולי סתם תזכורת איפה אני בערב יום כיפור...


    ש...ש...נרדמה


    עוֹד רֶגַע יָאִיר
    בַּמִּזְרָח
    מִכָּל
    תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ
    אֶפְשָׁר
    אוֹתִי שָׁכַח?

    וְאַתְּ עֲדַיִן
    הוֹזָה הוֹגָה
    חוֹרֶזֶת
    כּוֹתֶבֶת
    חֶשְׁבּוֹנוֹ
    שֶׁל עוֹלָם
    מְחַשֶּׁבֶת

    עַל מָה שֶׁהַיָּ-ה
    ואיך לֹא הִבְחַנְתְּ
    בְּמָה שֶׁקָּרָה
    בּוֹהָה בִּנְקֻדָּה
    עֲלוּמָה
    שֶׁבִּגְלָלָהּ

    לֹא וְלֹא
    שֶׁבִּגְלָלוֹ
    הַכֹּל נִהְיַ-ה
    וְיִ-הְיֶ-ה
    כָּךְ עָלָה
    בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ
    תְּחִילָהּ

    פֶּתַע תַּגְלִית
    מַפְעִימָה
    עַתִּיקָה
    סוֹף שֶׁהֵבַנְתְּ...

    אַתְּ שֶׁלּוֹ
    הַבַּת הַיְּחִידָה
    מֻשְׁגַּחַת בְּכָל פְּרָט
    וְנִימָה

    עַכְשָׁו עֲטוּפָה
    אֲפוּפָה
    מִתְפַּנֶּקֶת
    בִּשְׂמִיכַת חֲלוֹמוֹת
    שֶׁל שַׁלְוָוָה

    שֶׁקֶט
    שֶׁל
    לִפְנֵי זְרִיחָה

    ש...ש...
    נִ רְ דְּ מָ ה ...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: תמר21, עמק, RIVKA W ועוד 8 משתמשים11 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לבי
    קרתה לי תקלה שאיני מבינה את פשרה הקטע הועלה בשני הפורומים אולי מפני שאני נכנסת ללפני פרסום דרך...
  • 404
    • L
    שיר כָּל הַשְּׁעָרִים נְעוּלִים
  • lab //
    • שָׁמַיִם שֶׁל אָפֹר וְקֹר
    וְאֵין גַּם לֹא טִפָּה שֶׁל גֶּשֶׁם
    אֵין
    נֶפֶשׁ חַיָּה

    הַמַּיִם בְּתַחְתִּית הַבּוֹר
    וְכֶתֶם שֶׁצִּבְעוֹ אָדֹם וְעֵשֶׂב
    בַּר
    וְרוּחַ קָרָה

    הַדֶּלֶת עַל צִירָהּ עוֹמֶדֶת
    ועָצִיץ יָשָׁן עִם נֶקֶב
    רֵיק
    וקְצָת אֲדָמָה

    רֵיחַ שֶׁל יַלְדוּת וְקֶצֶב
    זִכָּרוֹן שֶׁל אָז וְעֶצֶב
    זְמַן
    ועֵת נְעִילָה


    כָּל הַשְּׁעָרִים נְעוּלִים,
    חוּץ מִמִּלִּים
    וְקֶרֶן אוֹר שׁוֹטֶטֶתּ בַּדְּרָכִים,
    אפסו חֲרַכִּים.
    הַנְּהָרוֹת שֶׁגַּם סְכָרִים
    פָּרְצוּ,
    שָׁבְרוּ מִנְּעוּלִים.
    עָצְרוּ הַפַּעַם לְאָחוֹר
    חָזְרוּ.
    לֹא מְנַסִּים

    כָּל הַשְּׁעָרִים נְעוּלִים, נוֹתְרוּ רַק מִלִּים
    • תודה
    Reactions: פקחון, דיונון, RIVKA W ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 1K
    • י
    שיתוף - לביקורת מלוך על כל העולם ועליי.
  • יהלום-יצירות מלוטשות //

    • מלוך על כל העולם כולו בכבודך.
    גם עליי, אבא.
    אל נא תפסח דווקא על בנך.

    מלוך על רבבות רגעי שממון,
    האר בהם שליטתך ואורך.
    הפוך אותם לקרובים, לטובים.

    פתח לי הדלת,
    כי קר ורטוב, מלוכלך ומטונף אני.
    הראה לי הדרך לניקיון, לבית.

    הופע בהדר גאון עוזך,
    פרוץ באור חדש.
    האר היקום כולו שבי,
    הענק לו עוד תקווה.

    כי חפץ אני.
    ​
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: REBEKA997, אהרון1, RIVKA W ועוד 31 משתמשים34 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יהלום-יצירות מלוטשות
    זה מרעיד לי כמה מיתרים בכל קריאה; מקפיץ, לאור הימים.
  • 727
    • י
    שיתוף - לביקורת קצרים של תשרי
  • יאן //
    • איפה היית משה לא ראינו אותך כל החג? איך השתזפת יופי...
    וואלה השנה, עשינו יציאת מצרים חבל לך על הזמן. טסנו לאילת משם בטנדר טרנטה השם ישמור עמוק עמוק למצרים, הגענו עד הפירמידות.
    יש שמה מלונות חדרים להשכרה וזה. ערב פסח התמקמנו בבקתה אחת עם נוף מה זה יפה. אתה רואה את הפירמידה ממש יכול לדמיין את בני ישראל בונים אותה ככה סוחבים והמצרי מצליף בהם במה שמו. ימח שמו. הבאנו איתנו כבש קטן חמוד, הבן שלי נאור אתה יודע זה שלמד שחיטה אצל הרב של המושב, אז הוא בדק את הכבש כמה ימים לפני שלא יהיו בו מום ממש ממש כמו בני ישראל במצרים. בליל החג עשינו ערבית ליד הפירמידות, ואחכ נכנסנו פנימה לטייל אבל היה אויר חנוק אז יצאנו מהר. ככה הסתובבנו ודמיינו את בני ישראל סוחבים את הבלוקים. הרגשנו את המרור שלהם בעצמות. לא להאמין הם בטח היו בריונים למה כל אבן שם זה אבן אבן. ואז לפנות בוקר התחלנו להכין את המשאורתם עשינו קצת בצק ערבבנו לשנו, ובדיוק בשניה של עלות השחר עזבנו הכל בחיפזון ורצנו לבקתה נפלנו על המיטות למה היינו וואחד עייפים...
    ומה עם המצות?
    מה מצות? אומר'ך עזבנו את הבצק. עשינו יותר מבני ישראל הם רק לא הספיקו להחמיץ אנחנו עזבנו לגמרי.
    וארבעה כוסות?
    למה? הרגשנו גאולה סוף הדרך תאמין לי יותר שווה מהארבע כוסות. איזה מיטות נוחות ימח שמם הערבים יודעים לפנק שיייי.
    השנה עשינו לראות את עצמו הכי טוב יותר מכל שנה.
    - נשמע שעבדת קשה אבל פסח לא עשית
    -------------------------------------------
    - לשימוש המשרד
    תוצאות הכנה ליום כיפור:
    חרטה: נכשל
    עזיבת החטא: נכשל
    קבלה לעתיד: טעון שיפור
    ציון: אין כפרה









    * * *
    סודי ומסווג
    ומה איתו בעצמו עשה תשובה?
    לא, אבל כתב מאמרים לחזק את הקוראים בפרוג.
    יאללה יאללה. תגיד לו שאין לו הרבה זמן.
    • תודה
    • חחח
    • עצוב
    Reactions: מוריופ, ללי99, שועל ספרות. ועוד 8 משתמשים11 //
    0 תגובות
  • 1K
    • ד
    שיר כנפי יונה
  • דיונון //
    • זוכר אני את הסופה הראשונה
    טרם זעתי
    טרם חתי
    פרשתי אבר כיונה
    בלב שקט
    וכשוכה
    המום המיתי
    בשל מי הסער הגדול הזה

    חלפה עונה ושוב היתה שונה
    כמה יזעתי
    כמה פחדתי
    הכתה בי חרב היונה
    בלב קפוץ
    ובתוכה
    עירום הגיתי
    הן בשלי הסער הגדול הזה

    חוחים הייתי והייתי שושנה
    גם בזעתי
    גם איחיתי
    רצוא ושוב עד פור האביונה
    בלב שבור
    ובסופה
    אלם זעקתי
    בשביל מה כל הסער הגדול הזה

    עודי סובב בסחרחרה המשונה
    עתים חזותי
    עתים בכיתי
    ואין בת קול ואין תמונה
    בלב אחד
    וכשפחה
    מורכן הודיתי
    גרגר אני אל מול הסער הגדול הזה
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שיבת ציון, יאן, טסלה ועוד 14 משתמשים17 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    בכל פעם שאני קוראת שיר מן הכבדים שבפורום (אם וכאשר הם עולים...), אני קוראת פעם ופעמיים, ונדמה לי...
  • 684
    • W
    שיתוף - לביקורת פרפקטי
  • wanderwomen //
    • כחובבת כתיבה אני מתעבת את פרפקטי, חסם הכתיבה שלי.
    פרפקטי ואני הכרנו לראשונה בבית הספר העממי בכיתה ד', כשהמורה חיה ביקשה לכתוב סוף לסיפור הקלאסי על "אדם שנסע רחוק רחוק לחפש עבודה כדי לשלוח כסף לילדיו המסכנים שבארץ הקודש, שהיו הולכים כל בוקר לחיידר עם תיק ריק".
    זוכרת את עצמי, תמימה ומעריצה עם עיניים גדולות, יוצאת מהכיתה עם החלטה נחושה- אני אציל את הילדים האומללים! אני אמצא את הסוף המושלם לסיפור!
    אז חזרתי הביתה, חידדתי עפרון, פתחתי את המחברת ו----

    כלום לא קרה.
    קראתי שוב את הסיפור מהתחלה, והחלטתי ש- "זה ממש גיחצי אם הוא ימצא אוצר" (כן, פעם היו משתמשים במילה הזאת.) ו-"איייייייייייין סיכוי בעולםםם שאני כותבת את זה. כולם יעשו ככה".
    יום למחרת סומנתי ביומן הענק והמפחיד של המורה חיה בעט שחור (מורה שוברת מוסכמות...) כי לא הכנתי שיעורי בית. ללא סיבה.
    לכי תסבירי למורה כבודה לספרות שלא הצלחתי לכתוב מילה כי לא הגיע הרעיון המושלם, הפרפקטי. אולי ל- MRI היא היתה מאמינה. חבל שלא חשבתי על זה, כי אותי היא לא הבינה.

    לקח לי כמה שנים לזהות את פרפקטי, ועוד כמה בשביל להכיר בו. וכשזה קרה, חשבתי שסיימתי את המסע. זהו, יש לי מודעות. אני כבר יכולה לצאת בסבב הרצאות חובק עולם על המשא שנשאתי והתמודדתי בגבורה.
    ואז הגיע החלק הקשה ביותר, "גלות אדום" ביחסים שלי עם פרפקטי. שלב ההכרות והגישוש.
    היי אדוני, מוכן להסביר לי איך חיים איתך?
    איך אני יכולה לראות בדף לבן אינסוף הזדמנויות ולא כותרת של- "תתייאשי מראש"?
    איך להסתכל על ספר טוב בלי שיעלו מחשבות אובדניות לכישרון הכתיבה שלי?
    איך לכתוב מילה בלי להתחרט על שתיים?

    בתחילה, באמת לא יכולתי.
    פרפקטי קטע לגמרי את קריירת הסופרות שלי. החטא שלי היה כל כך גדול, עד כדי שפזלתי לכיוון עיסוק בצילום...
    ואחרי עזיבת החטא, הגיע שלב החרטה.
    כי בעצם אני כן אוהבת כתיבה, ויש איזה סיפור אחד שכתבתי שאם אני ממש אתאמץ- אני יכולה למצוא בו משפט קטן יפה, ופעם זכיתי במקום השני בתחרות כתיבה, וחוצמיזה- בכלל אין לי ציוד צילום.

    ומהר מאוד גם תורו של הוידוי-
    אשמתי כשהקשבתי לך, פרפקטי מעצבן. בגדתי ביכולת שנתן לי אלוקים. גזלתי את זמנה של אחותי בהקראת קטעי סיפורים שהועפו אחר כבוד מהחלון בצליפה מיומנת לצפרדע בתחילת הרחוב, דיברתי דופי ולשון הרע- טוב, אי אפדר להאשים אותך בהכל, זה כבר לא קשור אליך. אבל חייבת לנצל את הטיימניג של הוידוי.
    וסוף סוף, הגעתי לחלק הכיף- קבלה לעתיד.
    ליבי נקי מטינה עליך, פרפקטי, ואני יכולה רק להבטיח שהוא לא יתמלא ברגשות שליליים כלפיך, כי טאדאם- קניתי אטמי אוזניים ואני לא מתכוונת להקשיב לך יותר.
    לא יקרה.

    ופרפקטי?- הוא רק צחק עלי. לפחות לא בפרצוף, יש לו קצת רגישות.
    והוא ניסה. באמת שהוא ניסה.
    אבל אני התעקשתי.
    וגם הוא.
    הזענו הרבה בתקופה ההיא.

    כתבתי שאני מתעבת את פרפקטי שלי,
    רק עכשיו הבנתי שלא.
    אני לא מתעבת אותך, אני מודה לך.
    גם על זה שבזכותך בסופו של דבר התמקצעתי בצילום,
    אבל בעיקר כי היום, כל קטע שאני כותבת- מבחינתי הוא מושלם,
    פרפקטי.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: AUVI, אפרת תהל, Wrighting ועוד 21 משתמשים24 //
    0 תגובות
  • 2K
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת חייבת לשתף ביום המהמם שעבר עליי
  • Natan Galant //
    • צופיה את חייבת חייבת לשמוע איזה יום מהמם אש טילים היה לי.

    אז הבוקר הספקתי את האוטובוס של שש בבוקר, וטסתי לבית חולים, נולדה לי אחיינית חדשה. הדלת של המחלקה לא הייתה נעולה אז הצלחתי להכנס. כן, בטח שהיה קשה. אני לא מבינה איך מגיעים בכלל לבקר יולדות, מה זה קשה לראות את כל התינוקות הקטנים האלו, זה איכס ממש.

    מגעיל אותי לחשוב שגם אני הייתי פעם תינוקת כזו, קטנה קטנה עם פרצוף כזה קטן, זעירונת ופיצית.

    הסתכלתי על האחיינית החדשה שלי, החזקתי אותה חצי דקה כדי לכבד את הדודה, ממש שמחתי כבר לעזוב את החדר שלה. כן, בטח, יואו, מה אני אגיד לך. גיבורות האחיות במחלקת יולדות, איך הן מסוגלות לעבוד כל יום בסביבה עם היצורים האלו. לא שהם עשו משהו רע, כן? הם רק נולדו, אבל הם כאלו... בררר... את יודעת, בקיצור, נו, תינוקות.

    בשניה שיצאתי מהמחלקה, מנסה כזה לנשום עמוק ולראות את הדברים היפים שיש במחלקה, עציצים וקישוטים שעושים אווירה טובה, את יודעת, ראיתי את חייל'ה של קוכי, הצלמת של הניו-בורן, זא'תי שלמה איתנו בי"ב 3 לפני כמה שנים.

    וואי וואי, מסכנה, איזו עבודה קשה. לצלם את ה.. תינוקות הטריים האלו. להניח אותם בסלסלות ממולאות קטיפה, להגיד לאמהות שלהן כמה שהן מלאכיות, וכולן יודעות שלא כיף להסתכל עליהם, וגם לאמהות קשה אפיל ולהסתכל על התינוקות שלהן. ככה בגיל הזה כשהם כאלו תלויים בטובות שלנו. אבל ככה עושים...

    אז מה אני מספרת, צופיה. תקשיבי איזה צחוקים.

    אז אחרי שיצאתי מהמחלקה, בדיוק יצא שאמא שלי ביקשה שאקפוץ לבקר את סבתא שלי בבית אבות. סבתא צפורה, סיפרתי לך עליה מלא.

    כן, היא עכשיו כבר חצי משותקת, יואו, איזו מתוקה. איזו מאמי. כל הזקנות שם באגף שלה... חמודות חמודות חמודות. אני יכולה לשבת שעות ולהסתכל עליהן, חבל שלא מרשים לצלם אותם בלי רשות.

    את סבתא שלי אני יכולה, כי היא שלי. צילמתי איך היא נשענת ככה על הכיסא גלגלים שלה, עם העיניים השמוטות והפה המטפטף. בא לי לאכול אותה. לאכול. לטרוף. כמה שהיא חמודהההה. וואי וואי. חבל שהיא לא כזה מתקשרת, אבל אני חושבת שהיא חייכה אליי קצת.

    ראיתי שם גם כמה זקנים לא סיעודיים, גם ממש חמודים. הקשבתי להם מדברים אחד עם השני, קולות כאלו עמומים, איזה מאמי, צופיה, איזה מאמי שהם היו. אני מקנאת בצוות שעובד שם, נראה לי שהם עובדים בחינם, בטח מה זה כיף להם. כל היום לעבוד עם החמודים האלו... וואי וואי.

    לפעמים אני מדמיינת שהעולם היה הפוך, נגיד שהיינו נורא אוהבים תינוקות ומשוגעים עליהם, ונגעלים מזקנים מבוגרים. נכון זה מוזר? כי כאילו, שניהם בסך הכל במצב דומה, אבל צופיה, איך זה יכול להיות. הזקנים כאלו חמודים, דבש דבש, והתינוקות... איכס. פשוט קשה לי לראות אותם. רק שיגדלו כבר.

    טוב אני כבר חייבת לסגור, אמא שלי קוראת לי. ביי.
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: מגבת, שוקו ווניל, <סקריפטית> ועוד 115 משתמשים118 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    RACHELIZ
    RACHELIZ
    אאוץ'.
  • 2K
    • Natan Galant
    סקירת ספר שמעתם על א.ב. יהושע? לא מעניין. א.ב. ברסלר? קדימה!
  • Natan Galant //
    • באחת השבתות האחרונות, זכיתי באוצר יקר:
    משום מקום צץ לפניי על השולחן ספרון דק בצבע צהוב עם עטיפה מחרידה בגווני שחור צהוב, ושמו: צרור בושם.
    שם המחבר: א' ברסלר. (לאפוקי מא"ב יהושע האפיקורס...)

    ומה אומר כי אדבר?
    איזה יופי נדיר!

    המחבר המנוח כתב את הספר (או נפטר) לפני כחמישים שנה, והוא מעלה שם צרור סיפורים קצרים, שמצליחים להעביר בחדות מכשפת את האווירה בקוצק, פשיסחה, גור וורקי.

    המחבר קיבל עדויות אישיות מזקני החסידים, והאותנטיות בלתי ניתנת להכחשה. אפשר להווכח על המסר מהסיפורים, אפשר שלא לאהוב את הדרך הקוצקאית החריפה, הקיצונית והלוהבת (גערר חסידים לא לכעוס עליי בבקשה, כן?). אפשר להתרפק עליה, אפשר פשוט להתפעל.

    מדהים כמה הכוח של ספר שכתוב טוב, להעביר בבהירות אווירה, ריחות ומראות של תקופות נשכחות, ובעיקר - של תחושות חברתיות. של שיוך חברתי. לכל קהילה או אפילו בניין מגורים, יש איזה ד.נ.א. משלו, נשמה ייחודית. אבל להצליח להעביר אותה בכתב? קשה, קשה.

    א' ב' המנוח הצליח, ובזכותו זכר קוצק והדרך החסידית הרותחת, הסוערת והלא מתפשרת - יכול להתעורר גם בכם. אגב, אפשר בהחלט לראות קווים מקבילים בין רגשי הקשר של החסידים לרבותיהם דאז, למה שחשים כיום חסידי גור כלפי רבם שליט"א. מן יראה עמוקה, מהולה בהמון פחד או יותר נכון - אימה. יראת כבוד חריפה אולי. תגדירו איך שתרצו. חסידי הרבי הגדול מאכלסנדר, מספר הספר - חששו שרבם יגע בהם! הוא היה מניח להם יד על הדופק, ומייד מספר להם בנחרצות מי הם ובמה חטאו... אחחח, זה מפחיד!

    אל תרוצו לחנויות, כי כנראה לא תמצאו שם את הספר. אבל כן תמצאו, תעשו לעצמכם טובה, ותקראו בו קצת.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שמחה קופי, אחת111, המחזק ועוד 13 משתמשים16 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    אלעזר 1
    אלעזר 1
    ואי אפשר שלא להיזכר ב-'בן הנפח'...
  • 7K
    • ד
    אתגר אתגר דו שבועי- בחירה חופשית
  • דנמרק //
    • הבחירות מובילות את חיינו. זה הולך ומתברר, במיוחד בתקופה זו של השנה, בה אנו מביטים אחור ורואים את המסלול שצעדנו בו, את הבחירות שביצענו במהלכו, את המקרים בהם יכולנו לבחור אחרת ולנתב את המסלול לכיוון שונה.

    להבדיל, הבחירות מובילות גם את מהלכו של הספר, וקובעות לו את המסלול. הבחירות של הגיבורים, ובמיוחד הבחירות של הסופר. סופר מבצע רבע מיליון בחירות במהלך כתיבת הספר שלו, משפט שקראתי לאחרונה בספר, שהביא אותו בשם 'סופר ידוע'. לא הצלחתי לברר מי הוא אותו סופר ידוע, אבל את המשפט שמרתי במחשב, בין אלפי קבצים שכנראה לא ייפתחו אי פעם.

    ואם בחירה אחת, רק אחת, הייתה שונה?

    באתגר עליכם לקחת ספר קיים, לא משנה איזה- רק שיהיה מוכר מספיק, ולשנות בחירה אחת שהסופר ביצע בו. הבחירה צריכה להיות כזו שתשפיע על מהלך העלילה. עליכם לכתוב אחד מהקטעים האחרונים, שהיו חותמים את הספר לו היה נכתב כך. בקטע תבוא לידי ביטוי הבחירה השונה שלכם.

    לדוגמה: מה היה סופו של הספר מהללאל, אם מהללאל היה מוצא להורג ולא מגלה שבסטיאן מקאן הוא אביו?

    האתגר ינעל אי"ה ביום חמישי ד' תשרי תשפ"ג, בשעה 8:00.

    הערות, תגובות והגיגים-     בנספח.

    בהצלחה!
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, משולש ברמודה, תמר טל ועוד 32 משתמשים35 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מֶנַחֵם
    מֶנַחֵם
    טוב, אני מסמיק מהתרגשות. פעם ראשונה בשבילי לזכות באתגר כלשהו. אפילו בתחרות 'מי גומר ראשון כוס...
  • 2K
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת לשים לב מה אנחנו עושים...
  • שועל ספרות. //
    • (דבר ששמעתי פעם מהמשגיח, קצת הקצנתי.;))

    הוא ממש לא צריך להתנצל על זה שגירד למכונית של שמעון את המראה.

    הוא ממש לא צריך להתנצל על זה שהבהיל ילדה שכמעט ממכוניתו נדרסה.

    הוא ממש לא צריך להתנצל על זה שחצי רחוב בנהמת רכבו המואץ על ידו התעורר.

    הוא ממש לא צריך להתנצל על זה שאת משפחתו לקול ארון הספרים מתרוקן ברעש עורר.

    הוא ממש לא צריך להתנצל על זה שעל חזן בית הכנסת אל מול רבים צעק וביזה ברשעות.

    הוא ממש לא צריך להתנצל על זה שלעומד לידו בבית הכנסת העיר בקול ללא כל התחשבות.


    מה לעשות? הוא מיהר לסליחות,

    ולכן גירד בטעות את המראה!

    והבהיל את הילדה!

    וחצי רחוב העיר בדהרה!

    ובחיפוש הספר, העיר את המשפחה!

    והחזן באמת לא ריגש בסליחות שנה שעברה, אז שירגש השנה!

    וההוא לידו בכלל מפריע לו להתרכז בבקשת הסליחה!

    אז למה להתנצל?


    הכל טוב! הוא פשוט היה צריך להגיד סליחות ובכוונה!
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: ת ב, סלבית, yael305 ועוד 54 משתמשים57 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    שועל ספרות.
    שועל ספרות.
    באמת חסר פסיקים! על פי ההמשך, מובן יותר! רוקן את הארון בקולי קולות בשביל למצוא לאן נעלם לו ספר...
  • 3K
    • הדוויג
    מידע שימושי <<< סיכום תשפ"ב בקהילת הכתיבה >>>
  • הדוויג //
    • לא הספקנו למצמץ, והופ תשפ"ב נגמרת גם היא.
    ועם סיום השנה, כמיטב המסורת מגיע גם סיכום השנה.
    אז בלי יותר מדי דיבורים, הרי הוא לפניכם. סיכום הפעילות השנתית בקהילת הכתיבה.

    מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה וספרות
    www.prog.co.il

    מדריך מקצועי - סבתא, למה התסריט שלך כל כך מדהים? >> איך כותבים קומיקס

    שלום לכולם! אני מרים יעל, יוצרת הקומיקס 1:0 לבנות נעורים, וגם הקומיקס קופסה שחורה שמתפרסם בימים אלו בעיתון ילדים של משפחה. אז על מה נדבר היום? כמו שניחשתם, אני אנסה לעשות לכם סדר בכל הנושא של כתיבת תסריט לקומיקס. בתפריט: הרבה תסכול, עריכות, מחיקות, וגם סבתא עם עיניים זאביות. האם אתם מוכנים...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    מדריך מקצועי - 10 טיפים לעריכה לשונית (בעצם 9, אבל מי סופר)

    אם אתם עורכים לשוניים או כותבים שרוצים לערוך ולשפר את הטקסטים שלכם - קבלו 10 טיפים שעשויים להקל ולסייע לכם בהשבחה ובליטוש הטקסט. 1. לישון על זה לילה מכירים את זה שאתם קוראים טקסט שכתבתם לפני תקופה, ולפתע עולות לכם אינספור הצעות לשיפור. פה יש משפט שאפשר היה לכתוב ממוקד יותר, שם יש משפט מיותר...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    מדריך מקצועי - איך עורכים ראיון // מדריך לאתגר החודשי

    נראה שאחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני אלו שמעוניינים להשתתף באתגר הוא ההדרכה לעריכת ראיון. תכננתי לכתוב כאן מאמר מפורט יותר, אבל מכיוון שזה ייקח זמן, ומכיוון שגם חלק מהמידע יעיל מאשר כלום, אני מעלה כאן את ההתחלה, ובעז"ה אשתדל להמשיך עם הזמן. כמובן שכל מי שמעוניין להוסיף תבוא עליו הברכה. הערת...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    מדריך מקצועי - מחולל ההשראות

    השראה, מי את ומי צריך אותך? השראה היא מילה שמבוססת היטב בעולם התוכן של הילת היוצרים, אבל בניגוד לצליל המכובד, היא עושה עבודה מאוד שחורה כשלמעשה היא מתפקדת כשמן מנועים. שמן המנועים של היצירתיות. המנועים קיימים אצל כולנו ולרוב פועלים במלוא הקיטור, אבל רק לרוב, אנחנו כאן כדי לדאוג למיעוט הנרמס. לא...
    www.prog.co.il www.prog.co.il

    מדריך מקצועי - מביימים את הסצנה: חלק ראשון- השוט

    בעז"ה מביימים את הסצנה \ @סיפור8 חלק ראשון- השוט לא מעט נאמר על בניית עלילה, שיוף דיאלוגים ואפיון דמויות; היום נדבר קצת על הפן הוויזואלי יותר בכתיבה, ועל התפקיד הנוסף של הסופר, שאולי לא ידעתם שקיים- הבימוי. בסרט, התסריטאי קובע מה יהיה בעלילה; אבל הבמאי קובע כיצד היא תראה. על ידי בימוי...
    www.prog.co.il www.prog.co.il

    אשכולות זכורים

    שיתוף - לביקורת - החיים הם כמו -

    אני ממש, אבל ממש לא מתחבר לקלישאות האלה של "החיים הם כמו..." כי למען השם, מי החליט שהחיים הם כמו ציור, אולי הם דווקא כמו קליפה של קיווי? או למשל: החיים הם כמו אופניים: אם קשה לך - סימן שאתה בעלייה? מי אומר????? אולי אם קשה לך - תבדוק אם הגלגלים לא התפנצ'רו. ובכלל, צריך עיון: מה, לפני שהומצאו...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    מידע שימושי - לפרוס כנפיים עד דק

    גם לכם קרה שנתקלתם בחסידה ש'פרסה כנפיים' ותהיתם באיזה סנדוויץ' היא שמה אותם? או שפגשתם גיבור קטע שבחר להשתפך ובאופן אבסורדי 'הסיח את ליבו'? התנגשתם כמוני עם עיקוב בזמנים, אנשים שמועילים בטובם, או שיער משוך בשמן? מוזמנים לבדל, לדייק, להסביר ולתקן מילים דומות שעלולות לבלבל כל כותב שבטעות קרא...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    מגזין - פרוג - מיזם מוסף חג מאת חברי פרוג יוצא לדרך!

    מדי שנה עולים כאן בפורום ובאתר אינספור קולות הקוראים להפיק מוסף חג מאת חברי הפורום. יש כאן כוחות עצומים, כשרונות נדירים, ותוצרים שלא היו מביישים את גדולי המגזינים של ימינו. מה עוצר אותנו מלהפיק מגזין חג פסחי חגיגי, מושקע ומקצועי - מתוך הבית פנימה? עד עכשיו, הרעיון נפל תמיד כשהגיע לסעיף הפיננסי...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    שיתוף - לביקורת - איזהו מקומון? עשרת התסמינים של מקומון חרדי + בונוס

    בחסדי שמיים, התפרס הציבור החרדי על פני כל הארץ ונטע אוהלים לתורה ולעבודה מהצפון עד לדרום עם המון במרכז. פעמים בעיירה חרדית ייעודית, פעמים בשכונה מגודרת (מטאפורית) בתוך עיר גדולה ופעמים בהתנחלות קבועה או זמנית לצורכי נופש בין הזמנים. הצד השווה בכל אלו, הוא ה"מקומון". אותו עלון קטן עמודים שרובו...
    www.prog.co.il www.prog.co.il

    שיתוף - לביקורת - שיחות של סופרים עם שמות של ספרים

    ברגע של שיעמום הבטתי בארון בספרים והתחלתי ליצור משפטים. שמות מוזרים יש היום. עטרה חפץ: הוא עוד ישוב נחמן גרשונוביץ: בשביל צלחת צ'ולנט. משה גוטמן: אנשים כן משתנים. רות רוזנשטיין: תלוי במי. ל. רותם: הומור זה עניין רציני. עלקי דויטש: מצחיק בקושי...
    www.prog.co.il www.prog.co.il

    אתגרים דו שבועיים
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו שבועי - ניגודיות יוצרת

    כיהודים מאמינים, הרוחניות היא חלק בלתי נפרד מחיינו. עם זאת, כבני אדם על כוכב מאוד ספציפי בגלקסיה, חיינו מורכבים מלא מעט גשם, ממשות ומציאות. הקוקטייל בין חלקים אלה, הופך את חיינו למעניינים. הוא יוצר את גווני חיינו, ומעניק להם עומק ותנועה. אחד המקומות בהם נראה שילוב זה, היא הקשת. זו שמופיעה...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו שבועי - סיפורו של הניצב

    מכירים את הסיפור על גרט'ל? נו, גרט'ל מוורמס שחיכתה לבן שלה -גוסטב- שיחזור מלהרוג כופרים בארץ הקודש. וכשהיא שמעה שגוטפריד מבויון חוזר, היא חיכתה ליד השער בחומה, כך כל יום, היתה עומדת עם צרור פרחים שקטפה ומחכה שהבן הגבור שלה יחזור. יום אחד הם הופיעו בקצה האופק, אבל הלב שלה צנח - זה לא היה הצבא...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו שבועי - המכתב האחרון

    מעשה שהיה כך היה. בישיבה שבה כיהנתי כתלמיד, נפטר אחד מן הבחורים באופן טרגי. הוא היה בחור חמד בשיא פריחתו. כמובן שכולם נסעו להלוויה, שהיתה מזעזעת וקורעת הלב. חוץ ממני. הייתי חייב להישאר. מה שהוביל אותי להיכנס לבית המדרש באמצע שעת הסדר, ולמצוא אותו ריק מאדם. מאות סטנדרים עם גמרות מיותמות, הביטו...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו שבועי - הצ'יזבטרון

    צ'יזבט הוא סיפור, על פי רוב מפחיד או קריפי, שנועד ליצור אימה ומתח. בטיול השנתי, בנסיעה חזרה, או בקומזיץ לילי, מסביב למדורה, בהפוגה באמצע סערת הקרבות, או בעומק הלילה בשבת חברות, בלילות חורף קרים, מסביב לתנור, או כשילד תמים מבקש עוד סיפור, פותח המצ'זבט בטון קצת איטי "היֹה היה פעם, סיפור...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו שבועי - ועל המלחמות

    שעת מלחמה מייצרת ל"ע חוויות שסאת הרגש שבהן עולה על גדותיה - אובדן, שבי, נצחון, אחווה, חרדה, טראומה ועוד. סיפורי לוחמים... הסיפורים האלו תמיד גורמים להתכווצות בבטן. אז זו משימת האתגר - לספר את סיפורו של החייל בשעת המלחמה מהפן האישי שלו. הדרישה היא להרבה רגש, ואם זה יהיה עם המון רגש - עוד יותר...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו-שבועי: עלובי החיים היפים

    משברים, דרמות, פרקים היסטוריים יוצאי דופן, קטסטרופות ואסונות הם כר פורה לכתיבה. הגיבורים שבהם מתמודדים עם קשיים עצומים, עם בחירות קצה, עם דילמות אל-חזור, עם מחשבות נשגבות, בלה בלה בלה..... לפעמים יותר מאתגר לכתוב על ההתמודדויות האנושיות הבנאליות על היומיום הרגיל על הלחם-חלב-גבינה על...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו-שבועי: יש לי חלום

    "לכל אדם ישנם סיפורים, סופר הוא בסך הכול מי שיש לו הזמן להעלות אותם על הכתב" (ש"י עגנון) מטבעם של דברים, לאנשים חובבי המילה הכתובה מתגבשים פה ושם שביבי רעיונות לספר. כזה שלו רק היה עתם ועטם בידם, יכול היה להפוך מחזון למציאות רשומה, ולהאיר את פני העולם מקצה לקצה. אלא ש.. האתגר הפעם הוא לפתוח את...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו שבועי: מתיקות מעודנת

    דמיינו עולם כזה שבו הכל פורח ומלבלב כמו עצי השקדיות באביב, אבל תמיד קחו מכחול וקצת צבע שמן ואבקת זהב ובידיים נרגשות תעטרו בכתמי צבע עדינים את היקום שלנו צרו עולם רך ויפהפה, מתוק במידה, אופטימי להחריד מלא תהפוכות תפילה ויופי אני רוצה שהיופי ימלא אותו מפינה לפינה לא אכפת לי אפילו להזיל דמעה של...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו שבועי: מנגינת השירה שבסיפורת

    מקובל לחלק את הספרות לסוגות (ז'אנרים), שהבולטות שבהן הן הסיפורת והשירה. לכל סוגה יש את האמצעים האומנותיים שמקשטים אותה, ובדרך ככל אין "גלישה" בין הסוגות בשימוש באמצעים הללו. באתגר הפעם, שמיועד לסיפורת, ננסה לשאול אמצעים אומנותיים מעולם השירה, ולשתול אותם בתוך הסיפור שנכתוב. [דוגמה מצוינת לכך היא...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר כתיבה דו-שבועי: פיל בבית

    אתם מתעוררים בוקר אחד ומגלים חפץ חדש שהתווסף לכם בבית, הוא חפץ גדול ודי מפתיע. מפתיע בעצם קיומו או מפתיע בעצם קיומו דווקא אצלכם. לא אתם הזמנתם אותו. אולי מישהו אחר מבני הבית הזמין, אולי מישהו שלא מבני הבית הזמין אותו במיוחד בעבורכם, אולי הוא בכלל הגיע בטעות. ובואו ניקח את זה צעד אחד קדימה (תודה...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר כתיבה דו-שבועי: דו-קוטבי

    מקובל לומר שהעולם הוא לא שחור לבן. מאידך, מקובל גם לומר שיש שני צדדים למטבע... האם שני הצדדים הם אפורים? לכל סיטואציה יש כמה זוויות. יצא לכל אחד ואחת מאתנו, להיפגש במקרה, שמוצגת לפנינו תמונה מזווית אחת, וכשאנו מגלים את הזווית השנייה אנו ממש מופתעים. זה יכול להיות בריב בין שני אנשים או שני...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר כתיבה דו-שבועי: האקדח של צ'כוב

    האקדח של צ'כוב "אקדח שמופיע במערכה הראשונה של ההצגה, חייב לירות עד סוף המערכה האחרונה שלה (או: השלישית)". הוא עיקרון דרמטי ביצירות סיפורת (ספרות, מחזאות ותסריטאות) המיוחס למחזאי הרוסי אנטון צ'כוב, ולפיו לכל פריט המופיע בעלילה צריכות להיות משמעות, עיקרון זה הפך לכלל אצבע מוסכם, המסביר שכל רכיב...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר כתיבה דו-שבועי: הארת הזרה

    קצת רקע: הֲזָרָה היא טכניקה אמנותית שבה מוצגים דברים מוכרים ונפוצים בדרך מוזרה או בלתי מוכרת, כדי לשפר את תפיסת המוכר. למשל: השירה משתמשת בלשון פיגורטיבית [כלים רטוריים לצורך המחשה] ובטכניקות אחרות, כדי להציג את העולם כזר. בכך היא משחררת את האופן המורגל שבו אנו קולטים את הדברים, מרעננת אותו...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר כתיבה דו שבועי: אפוקליפסה

    אפוקליפסה בדיונית היא תת-סוגה של מדע בדיוני ואימה אשר מתארת את קץ הציוויליזציה. אפוקליפסה זו מוצגת בדרך כלל כתוצאה מאסון שעלול להיות סיכון קיומי כגון אפוקליפסת מלחמה גרעינית, מגפה, פלישת חייזרים, אירוע פגיעת אסטרואיד, השתלטות רובוטים, סינגולריות טכנולוגית, אירוע על-טבעי, אסכטולוגיה, שינויי אקלים...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - דיאלוג

    דיאלוג ספרותי מכיל דרמה במשפט, והוא משמש כותבים המבקשים לצנזר או לגלות מידע בצורה שאינה נמסרת באופן ישיר על ידם. הדיאלוג מביע את התנועה הגלית של המחשבה האנושית באופן ספונטני, המשכיח כמעט את הצורך בניתוחו. על פי רוב מהווה הדיאלוג הספרותי רשומה המכילה את מילותיהם של יצורים קיימים או דמיוניים...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו שבועי - קונספירטורה

    הנס של העולם כולו הוא, שהקונספירטורים הם בדרך כלל אנשים הנושקים לתחתית תהום האיי קיו, לא אנשי מדע, לא אנשי רפואה, לא אנשי צבא, אבל מה שבעיקר הם לא, סופרים! אם הם היו סופרים, הם היו יודעים לרקום את הסיפור מתחילתו ועד סופו, לבדוק את הגיונו של כל פרט בפני עצמו, ואז הקונספירציה הייתה מושלמת! וכך...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר דו שבועי - הרוב קובע

    בואו נהיה כנים, זה לא באמת משנה מה אני חושב. יש משהו מעט עגום בידיעה הזו, אבל כיסא השופט הווירטואלי עליו אני יושב, לא באמת שווה את תוארו. כי ברגע האמת, מי שישפוט את המילים שתכתבו ויקבע האם וכמה הן שוות יחס, לא תהיה דעת יחיד, אפילו תהא זו אקסקלוסיבית או אנינת טעם. כמו כל יצירה, גם הטקסט שכתבתם...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו שבועי-קו ישיר לגאולה

    בילדותי, ישבתי בכיתה ליד נחום המדומיין, ביחד היינו צובעים בצבעים עזים את ימות המשיח. איזה קטעים יהיה... יום אחד קרא לי אבא, עלה איתי על אוטובוס, ואמר לי שנוסעים לגאולה. נפלא. אני הולך לראות האם חלומותיי קלעו אל המטרה. ובמלכי ישראל-גאולה עסקים כרגיל, כולם נחפזים. שאלתי מישהו: "איפה המשיח?" הוא...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אלול. חודש הרחמים, הסליחות והמשלים

    כשהייתי בכיתה ב' המורה גיטה סיפרה לנו משל, ומיד אחר כך הגיע הנמשל. מדויק ברור, נטול כל שאלות. אפילו טבלה היתה לנו במחברת. וכן הלאה. בהמשך עליתי כיתה והמשלים עלו יחד איתי. ככל שגדלתי הם הסתעפו והתעמקו, וכבר לא ניתן היה לצמצם אותם לטבלה שטוחה. לכל משל היה הטעם שלו. האחד עורר געגוע עמוק והשני...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר דו שבועי- בחירה חופשית

    הבחירות מובילות את חיינו. זה הולך ומתברר, במיוחד בתקופה זו של השנה, בה אנו מביטים אחור ורואים את המסלול שצעדנו בו, את הבחירות שביצענו במהלכו, את המקרים בהם יכולנו לבחור אחרת ולנתב את המסלול לכיוון שונה. להבדיל, הבחירות מובילות גם את מהלכו של הספר, וקובעות לו את המסלול. הבחירות של הגיבורים...
    www.prog.co.il www.prog.co.il

    האתגר החודשי

    ניהול - האתגר החודשי החדש שלנו - אשכול קבלת פנים ותרועות

    קבלו את האתגר הפורומי החדש שלנו--- רגע, מה אתם מתלהבים? עוד לא שמעתם כלום! האתגר הזה הוא איגוד לכמה רעיונות שעלו כאן בפורום בעבר הרחוק, כאן באשכול בעבר הקרוב, וכמובן תודות לניקים פעילים ופועלים שהמליצו וביקשו באישי. האתגר המנהלי שלנו לא יפסיק חלילה את ההתנהלות התקינה של האתגר הקהילתי הדו-שבועי...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר חודשי #1: קומיקס

    האתגר החודשי הראשון שלנו יתמקד בסוגת הקומיקס. לי אישית, קומיקס היה תמיד תחום קדוש נשגב מעין. מעולם לא כתבתי קומיקס, מעולם לא התיימרתי לדעת איך לכתוב קומיקס, תמיד הסתכלתי בהערצה על אלו שידעו איך לעשות את זה ועשו את זה טוב. מכיוון שאיפשהו בירכתי החלומות שלי קיננה לה הפנטזיה לדעת לעשות את זה יום...
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    אתגר - אתגר חודשי #2: ידיעת חדשות

    כתיבת ידיעת חדשות היא ענף בכתיבה העיתונאית. היא לא כתיבת מאמר, גם לא כתיבת כתבה: היא דיווח על אירוע שהתרחש. ידיעת חדשות מורכבת משלושה חלקים: כותרת ראשית - שאמורה למשוך את הקורא אל הידיעה, כותרת משנה - שמפרטת מעט יותר על הידיעה, ותוכן הידיעה. תוכן הידיעה (ולפעמים גם כותרותיה) עשוי מתשובות לחמשת...
    www.prog.co.il www.prog.co.il

    סדרת האסוסיאציות

    עזרה - נסו לנשום את המילה עמוק לתוככם לטעום אותה על הלשון...

    טלפון-ציבורי. אותו מתקן מגושם וענק בצבע כחול או כתום שפסה מהעולם ואיננו עוד. נסו לנשום את המונח עמוק לתוככם. לטעום אותו על הלשון, ואז מהרו לפה: מהי האסוציאציה המיידית שעולה לכם? ספרו. (אשכול קודם)
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    דיון - שחררו את המוח הדחוס שלכם, ותנו לו לטוס רחוק לערפיליות רחוקות... רחוקות...

    המשגיח גלגלו את המילה הלוך ושוב במוחכם, תנו לו לנוח, לטעום ולהריח את המילה. המשגיח המשגיח המשגיח מה עולה בראשכם, האסוציאציה המיידית? האם המשגיח בישיבה שלכם? של אביכם? של דמות נערצת אחרת ששמעתם עליה? מה אתם חשים מול המילה הזו? קדימה, שחררו וכתבו פה במילים בודדות את העושר הפנימי שלכם. בהצלחה!
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    דיון - אתם שומעים את הצעקות? מריחים מהעיתון את המרירות הגואה? לא יעלה על הדעת!

    אולי אתם מגיבים בצורה אחרת, נסו רגע להתנתק בעולם מסביבכם, ולשקוע לשניה וחצי במשפט הבא: "לא יעלה על הדעת". מה הוא מזכיר לכם? אילו אסוציאציות? כתבו בחופשיות, כולנו נשמח לשמוע. (לי זה מזכיר.. אממ. טוב, אספר לכם בתגובות) (לאשכולות קודמים)
    www.prog.co.il www.prog.co.il
    www.prog.co.il

    דיון - תנו לכל התאים האפורים שלכם במוח להתמלא בחיים חדשים, והגגו את התוצאות כאן

    מהי האסוציאציה המיידית שעולה לכם בראש למשמע המילים: "ההבטחה הנוראה" שתפו שתפו, אני סקרן. (לאשכולות אסוציאציות קודמים)
    www.prog.co.il www.prog.co.il

    שיתופים בולטים לאורך השנה
    כשיהיה לי רכב מאת @פרוגמטי
    פוליטיקה זבל מאת @שיילה
    טרמפ מזווית הנהג מאת @מאלף ועד ת"ג
    טוסטים לדוסים מאת @3333ציפי
    באגסי על הכוונת מאת @הנף מקלדת
    אשכול על ידי עושי המלאכה מאת @מ. י. פרצמן
    30 דברים שצריך להספיק עד גיל 30 מאת @הדוויג
    תמונה פרטית מאת @RACHELIZ
    כרוניקה של היסטריה תקשורתית מאת @yonatanr
    משיח לא מטלפן מאת @לאלה
    מאוחר מדי מאת @יאן
    לחובבי ממלכה במבחן מאת @מתרגשת
    לכב' הורי התלמידים מאת @דוכוסטוס
    אבעבועות הקוף מאת @castamir
    טיפים למנגל מושלם ביום העצמאות מאת @שיילה
    דאגות של אחת עשרה בלילה מאת @אשר לב
    אין שכל יש דאגות מאת @castamir
    עלה בידי מאת @פרוגמטי
    קינוי וסטירה מאת @שולחן עורך
    הפרסומות האלה מאת @אריאלל34
    שפה חדשה מאת @כותב השורות
    כפרה עליך נשמה טובה מאת @Sara led
    לרב'ה גולדברג שלום וברכה מאת @הזדמנות
    לייב אנבוקסינג מטורף מאת @lab
    המסעדה החרדית בלכיש סיטי מאת @יואל ארלנגר - קקטוס
    צנועה כחתולה מאת @נועה לבין (Tamar)
    בטעות מאת @מתיקות האהבה
    מוקד ביטוח לאומי שלום, מדברת עינב, במה אוכל לעזור? מאת @רודיום
    סיפורו של אבי השמן מאת @אדם מהשורה

    יאללה תשפ"ג
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: דוד פ., יהלום-יצירות מלוטשות, יוסף יצחק פ. ועוד 53 משתמשים56 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יהלום-יצירות מלוטשות
    איזה יופי! תחל שנה חדשה, על ברכותיה ושיתופיה!
  • 1K
    • ת
    שיתוף - לביקורת השיתוף הראשון שלי
  • תמר בן דוד //
    • חרישית זמזמת בראשי
    מנגינת אבל ערמומית
    זיוף מיתר חמקמק
    נשמע לא נשמע
    ברקע סואן של חיים
    ושמש
    ובין חתיכות קיום מוארות,
    היית
    פזמון חוזר
    טורדני
    עווית מוזרה על פנים שלוות למראה

    'חכי', לחשת
    אל צוואר כפוף
    אל לב הולם
    לא חלום הייתי
    הנני
    רדומה לעיתים
    מקיצה לתפארת
    איתך
    שלובת זרוע
    ואזיק

    ובאישונייך, זרוּת
    ותכלת עכורה
    משוועת למעט שמש
    וצוק מדבר תלול
    וקצה

    לא פחדתי
    רק בלילה
    כשהגעת בתחפושות משונות
    ילדה עם פסים של זברה
    פעוט אדום עיניים
    מיתר קרוע
    יללה
    ולא היה בי קול
    רק לחישות קטועות
    צרודות
    מפלסות דרך ביזע

    והכתמת בי נקודות אדומות
    כעורות
    אחת ועוד אחת
    מתחבאות, נכלמות
    תחת מטפחת משי הדורה
    ושמלת פאר
    מגרדת

    ולילה רודף יום
    רודף אישה אחת
    מתנשפת
    וזאבים בו
    וקו סיום אַיִן

    ובין חושך לאור
    תוגת בין ערביים
    זכרון כלולות קרוב-רחוק
    תום ותלם
    אור בעיניים

    צחוק מר קוטע רגע
    ולב
    שיכור, עייף
    חלקיקי תפילה ישנה
    מתפוררת ממעל
    עפר ואפר

    לא עוד יוכלו לך
    אם דומעת
    כלה לוחשת תפילה
    לפזמונייך
    לציפורנייך
    מחלה
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: ציני בכיר, REBEKA997, נועה לבין (Tamar) ועוד 16 משתמשים19 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    R.E.Y
    מרגש ונוגע, מלא השראה
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה