קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 787
    • נ
    עזרה חיבור לדמויות בעייתיות - קומיקס
  • נ. גל //
    • התחלתי לעבוד על האתגר, ונתקלתי בבעיה.
    גיבור הסיפור הוא ערבי. מוסלמי דוס מהסוג שאצלנו רוצים לראות בקבר.
    בטקסט כתוב, ברור לי איך מתעלמים מהחלקים האלה, משחקים בדמויות כדי שהקורא לא ישנא אותו מהרגע הראשון.
    אבל בקומיקס, כבר בתמונה הראשונה ברור שהוא מוסלמי. עוד לפני שהוא פתח את הפה. וברגע שהוא אוחז נשק - כבר הסטיגמה נעולה וקשה לשנות אותה.
    איך אפשר לתת לקורא את פסק הזמן הנדרש כדי להתחבר אליו, למרות שהוא לוחם ג'יהאד?
    • תודה
    Reactions: שפריץ, מ. י. פרצמן, הנף מקלדת ומשתמש 1 נוסף4 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גוגלית
    צורף קובץ
  • 298
    • ת
    שיר יש לי פתרון
  • תמר S //
    • הם גמרו שיעורים
    וביקרו חברים
    ושום משחק כאן לא מעניין
    משעמם פה ממש
    כל יום מחדש
    כל אחד בתורו מתבכיין

    הם קראו וציירו,
    הלכו וחזרו,
    ואין עוד מה לעשות
    הם מיצו את הכל,
    אין לך מה להציע
    ואל תטרחי לנסות.

    פותחים ת'מקרר
    מפטרלים מסביבך
    כי הם גם נוראאאאאא רעבים,
    ואת מרגישה
    בתוך ביתך
    כמו כבשה בין שבעה זאבים.

    אבל.

    כשביקשת כבר לישון,
    כשהגיעה העת,
    יש להם עוד שלל עיסוקים
    הם עוד לא סיימו
    לצחוק, לפטפט
    ולשלוף עוד כמה משחקים

    ויש חויה
    שהם עוד לא סיפרו
    ומבחן שצריכים ללמוד
    ובחדר הבנות
    מגדילות לעשות
    החלו לשיר ולרקוד.

    ואת עיפה כבר
    סחוטה, מרוטה
    ואין לך עוד קול בגרון
    איך נזכרים
    בהכל במיטה,
    שילכו כבר,
    ילכו כבר
    לישון!

    אז יש לי פתרון
    פשוט וגאון
    להתקפת השיעמום הבאה:
    הזיזי מעט
    את מחוגי השעון
    לשעת השינה הקבועה.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: פאזל., ⌨chaya⌨, גוגלית ועוד 7 משתמשים10 //
    0 תגובות
  • 4 5 6 8K
    • ד
    אתגר נספח לאתגר דו שבועי - סיפורו של הניצב
  • דיונון //
    • לאתגר.

    כל השאר כאן.
    • תודה
    Reactions: יהלום-יצירות מלוטשות, לאלה, מתרגשת ועוד 4 משתמשים7 //
    104 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נודד
    מזל"ט @הנף מקלדת לפני גזר הדין, כשעברתי על סיפורי שלל מתחריי, גם אני הצבתי אותך במקום הראשון...
  • 2 8K
    • ד
    אתגר אתגר דו שבועי - סיפורו של הניצב
  • דיונון //
    • מכירים את הסיפור על גרט'ל?
    נו, גרט'ל מוורמס שחיכתה לבן שלה -גוסטב- שיחזור מלהרוג כופרים בארץ הקודש.
    וכשהיא שמעה שגוטפריד מבויון חוזר, היא חיכתה ליד השער בחומה, כך כל יום,
    היתה עומדת עם צרור פרחים שקטפה ומחכה שהבן הגבור שלה יחזור.
    יום אחד הם הופיעו בקצה האופק, אבל הלב שלה צנח - זה לא היה הצבא הגדול והעליז שאליו גוסטב שלה הצטרף,
    מול עיניה התנשא גוטפריד רכוב על סוס שבקושי סוחב את עצמו,
    מאחוריו דידו שלשה חיילים, פניהם בקרקע.
    רק גוטפריד רכב בראש מורם, בעיניו היה מבט מוטרף, כאילו הוא רוצה להרוג מישו...
    גרטל הצטמררה, עטפה את עצמה בשכמיה והצטנפה אל הקיר, מביטה ממנו הלאה,
    אולי גוסטב שלה בין הנותרים,
    הלוואי, הלוואי, הוא כל מה שנשאר לה בעולם.
    צמצמה את עיניה, ו...כן!
    זה הוא!
    הוא חי, הוא חי!
    דקות ספורות אחר כך גוטפריד דרבן את סוסו מבעד לשער, תוך שהוא ממלמל משהו על 'שלשה ולא שנים',
    עובר תחת קשת החומה מבלי להביט בה אפילו, מפנה את סוסו לכיוון רחוב היהודים.
    שני החיילים הראשונים צעדו פנימה, גוסטב בעקבותיהם,
    גוסטב! גוסטב שלי! - קראה, קולה נשנק.
    גוסטב הביט בה בעיניו המימיות, משהו בהן היה כבוי,
    - בא אלי גוסטב! מתוק של אמא!
    באותו רגע השתחררה אבן מראש החומה ורוצצה את הראש של גוסטב.
    גרט'ל התמוטטה במקום ורוחה לא שבה אליה עוד.


    הכרתם? לא בדיוק? ליד?
    הסיפור המוכר הוא כמובן על רש"י וגוטפריד מבויון.
    הסיפור עסק בדמות שולית מתוך סיפור הגדול,
    אבל בעצם, לכל דמות שולית יש סיפור משלה.

    אז זה האתגר,
    לכתוב סיפור שנושק לסיפור מוכר מבלי לספר את כל הסיפור המוכר,
    אלא לתת לנו מתוכו רק הבזקים,
    בצורה שיגרום לקוראים להרגיש מחותנים ומכרים ותיקים.

    אם נדמה זאת בסקיצה - היא תיראה כמו שני עיגולים:
    עיגולים.png
    בהצלחה לכולם!
    חמישי בעוד שבועיים בדיוק מהיום ינעל השער בחומה.
    מחכה ליצירות מופת!

    שאלות, הבהרות, מחמאות, בקורות, דיונים, וכל מה שהוא לא היצירה עצמה העולה לשיפוט -     בנספח.
    עיגולים.png
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, אהרון1, במבה נוגט ועוד 54 משתמשים57 //
    33 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    יייייש!!! היה שווה להישאר ער, עד תוצאות האמת. כבוד גדול שזכיתי להיבחר מבין שלל המוכשרים/ות...
  • 550
    • I
    שיר לא נלכד
  • I.Q //
    • בָ''הּ

    אַנְשֵׁי הַחֹמֶר
    דִּיְּקוּ אֶת שְׁעוֹנֵיהֶם,
    הֵם הִבִּיטוּ בְּמַבָּט חָתוּם
    עַל הַמִּתְפַּלְּלִים הַמְּאַחֲרִים
    כְּאִלּוּ בָּאוּ מִן הַגֵּיהִנּוֹם
    כְּאִלּוּ זָרְקוּ בְּמִישֶׁהוּ אֶבֶן.
    הַמַּשְׁגִּיחַ חָמוּר הַמַּבָּע
    הִבִּיט בַּתַּלְמִידִים הַמְּבֹהָלִים, שֶׁבָּאוּ בְּאִחוּר מָה,
    כְּאִלּוּ לֹא נוֹתַר בָּהֶם אֵמוּן, לֹא נוֹתַר מֵהֶם דָּבָר.
    אַנְשֵׁי הַחֹמֶר בִּקְּשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד
    בְּכָל מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ
    בְּכָל מָה שֶׁנָּשְׁמָה בְּאַפּוֹ
    בְּכָל מָה שֶׁנָּע
    שֶׁשּׁוֹאֵף, שֶׁמְּרַצֵּד
    שֶׁלֹּא נִלְכַּד בִּמְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן
    בְּכָל מָה
    שֶׁלֹּא נִתְפַּס בְּמוֹחָם הקפסולי.
    וּכְאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא דִּבְּרוּ חֲכָמֵנוּ עַל עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אלפי תודות, ליאורהA, הנף מקלדת ועוד 10 משתמשים13 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אהרון1
    משמע דסתרי אהדדי, ולכאורה אינו. תודה.
  • 420
    • י
    שיתוף - לביקורת יֵשׁ לָנוּ תֻּכִּי
  • יוסף יצחק פ. //
    • ב"ה

    יֵשׁ לָנוּ תֻּכִּי


    יֵשׁ לָנוּ תֻּכִּי

    הוּא הִגִּיעַ אֶתְמוֹל

    יֵשׁ לָנוּ תֻּכִּי

    רָקְדוּ הַיְּלָדִים בַּמָּחוֹל



    הוּא בַּכְּלוּב כָּל הַיּוֹם

    רוֹעֵד וְנִרְגָּשׁ

    זֶה תָּמִיד הָיָה חֲלוֹם

    כָּעֵת זֶה מֻרְגָּשׁ



    שַׂמְנוּ לוֹ אֹכֶל

    כָּל טוּב מִצְרַיִם

    אִם הָיָה לוֹ יוֹתֵר שֵׂכֶל

    אֶת הָאֹכֶל הָיָה גּוֹרֵס בַּשִּׁנַּיִם



    שַׁרְנוּ לוֹ שִׁירִים

    וְרָצִינוּ שֶׁהוּא יְדַבֵּר

    הוּא צִיֵּץ שְׁנֵי צִיּוּצִים

    וּלְפִנָּתוֹ הוּא חוֹזֵר



    שָׁבַרְנוּ אֶת הָרֹאשׁ

    יָמִים וְאַף לֵילוֹת

    בְּאֵיזֶה שֵׁם לִקְרֹא

    לְבַעַל הַמָּקוֹר וְהַנּוֹצוֹת



    יֵשׁ לָנוּ תֻּכִּי

    כָּל הַשְּׁכוּנָה יוֹדַעַת

    יֵשׁ לָנוּ תֻּכִּי

    רַק זְהִירוּת לֹא לָגַעַת!



    יֵשׁ לָנוּ תֻּכִּי

    שֶׁאֲפִלּוּ יוֹצֵא מֵהַכְּלוּב

    יֵשׁ לָנוּ תֻּכִּי

    שֶׁנִּרְאֶה בֵּינְתַיִם עָצוּב



    הַתֻּכִּי שֶׁלָּנוּ

    כְּבָר מְזַהֶה אֶת הַקּוֹלוֹת

    אַךְ קוֹלוֹת חֲדָשִׁים

    קָשֶׁה לוֹ לִקְלֹט





    יֵשׁ לָנוּ תֻּכִּי

    בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ לְבֵיתֵנוּ
    • תודה
    Reactions: מנדי פ., הנף מקלדת, אהרון1 ועוד 10 משתמשים13 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נודד
    מהי שפת האם שלו? תו(ר)כית?
  • 805
    • ק
    עזרה סיפורי 'השגחה פרטית' לשימוש מקצועי
  • קופי 100 //
    • אודה למי שיכול להפנות אותי למאגר, אתר, ספר או כל מקום אחר בו אוכל למצוא סיפורים מז'אנר השגחה פרטית שניתן להעתיק או לשכתב לצורך פרסום בעלון. אז אם בהשגחה פרטית נתקלתם במשהו כזה לאחרונה ספרו נא לי.
    ואם אפשר, למרות שאני מניח שזה יהיה קשה לחלק מכם, לא לפתוח עכשיו דיון ערכי על כל נושא הסיפורת הזאת. פשוט עזרה לחבר.
    תודה מראש!
    • תודה
    Reactions: הנף מקלדת ו-פרוגמטי2 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אהרון1
    עלון שער הביטחון מוכר, לא?
  • 785
    • כ
    שיתוף - לביקורת לִכְאֹב בְּשֶׁקֶט
  • כותב השורות //
    • לִכְאֹב בְּשֶׁקֶט / י.מ.י.


    שְׂרִיטָה וְעוֹד טִפָּה מָרָה
    וְעוֹד מַכָּה אַחַר מַכָּה
    וְנִסִּיתִי לְדַבֵּר אֶל הַקִּיר
    כִּמְעַט הֵעַזְתִּי לְסַפֵּר, לִכְתֹּב שִׁיר

    וְשַׁבְתִּי אָחוֹר מִלָּסֶגֶת
    וְלָמַדְתִּי לִכְאֹב בְּשֶׁקֶט
    וְדָמַעְתִּי אֶת עַצְמִי בַּלֵּילוֹת
    וְשָׁתַקְתִּי בְּלִבִּי צְעָקוֹת
    וּפִי מִלֵּאתִי דּוּמִיּוֹת

    וְעוֹד הָיָה לִי כֹּחַ
    וְעוֹד הָיָה בִּי רוּחַ
    לִנְשֹׁם, לֶאֱסֹף שְׁבָרִים

    לִשְׁכֹּחַ...

    לִשְׁכֹּחַ וְלִזְכֹּר
    לְהִתְרַחֵק רָחוֹק רָחוֹק
    וְאָז לַחֲזֹר
    לְהִתְקָרֵב קָרוֹב קָרוֹב
    כְּאִלּוּ הָיָה זֶה אֶתְמוֹל
    לִדְרֹךְ עַל יַבָּלוֹת

    לְעַרְבֵּב בֵּין הַמִּשְׂחָק לַכְּאֵב
    וְלִשְׁתּוֹת אֶת כָּל הַכּוֹס
    שֶׁכְּבָר הֵקֵאתִי מִמִּזְּמַן
    וְאֵינִי כֶּלֶב הַשָּׁב...
    זֶה הַכְּאֵב שֶׁיָּשַׁב
    עַל הַלֵּב עִם הַשְּׂרִיטָה

    וְנִסִּיתִי
    וְאָמְרוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בִּי כּוֹחוֹת

    וְהָיוּ כּוֹחוֹת
    וְהֵם נִגְמְרוּ
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Yael T, שואפת ליותר, Ayalas ועוד 24 משתמשים27 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    כי אנחנו עצמנו טוב. וטוב - הוא נצחי.
  • 430
    • כ
    שיתוף - לביקורת מִשְׂחֲקֵי הַדִּמְיוֹן
  • כותב השורות //
    • מִשְׂחֲקֵי הַדִּמְיוֹן / י.מ.י.
    "לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" [חבקוק י"א ג]
    אמר     ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו שנאמר (תהלים י, ה) יחילו דרכיו בכל עת [ברכות ז:]

    יְשַׂחֲקוּ הַנְּעָרִים עֲטוּרֵי נִצָּחוֹן
    וּבְבוֹא הַיָּמִים יְשׁוּבֵי דִּכָּאוֹן

    "שַׂחְקוּ שַׂחְקוּ" תִּקְרָא בַּת קוֹל
    "שַׂחְקוּ שַׁחְקוּ" עַד יוֹם אַחֲרוֹן

    שִׁירוּ הַלֵּל לְעֹצֶם יְדֵיכֶם
    עַד אֲשֶׁר תִּרְאוּ חֲלִישׁוּת כֹּחֲכֶם

    וּבְתוֹךְ יַם דִּמְיוֹן - אִיֵּי תְּבוּנָה
    מְשַׂבְּרֵי כָּל גָּאוֹן
    מְקַיְּמֵי עֲנָוָה
    מוֹצְאֵי - הַחַיִּים
    קָמִים תּוֹךְ שִׁבְרוֹן
    שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בַּעֲלֵי יִתְרוֹן

    יִשְׂמְחוּ יוֹדְעֵי-טִיבָם וְעֶרְכָּם
    יִרְגְּעוּ אֱמוּנִים הַבּוֹטְחִים בְּמַלְכָּם.​
    • תודה
    Reactions: Talya kadosh, מירער, מוריופ ועוד 6 משתמשים9 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    אכן אכן - בעלי יתרון;) אך בכל זאת אפשר גם למצוא איזה חסרון זה לא אסון זאת הכוונה ב - שיתוף...
  • 906
    • ליאורהA
    שיתוף - לביקורת השירות לענייני חיסיון פרטים אישיים
  • ליאורהA //
    • ב"ה.

    יד שמאל תפוסה בכוס קפה מעלה אדים, ויד ימין מקישה כתובת מייל וסיסמא. האתר חושב שני רגעים, ואז מקפיץ מול עיניה הודעה ירוקה זוהרת, מהבהבת. כעבור כמה שניות ההודעה נרגעת מזעפה, והיא מתחילה לקרוא במהירות.

    שלום לך, המכונה "אנונימית123".

    להלן המידע שאסף עלייך הרובוט האוטומטי של האתר בחודשי פעילותך:

    את גרה ברמות בקומה השלישית בבניין רב קומות.

    יש לך ארבעה ילדים, ביניהם תינוקת שנולדה לפני חודש.

    אחרי אשכול מעמיק שהגיע עד 13 עמודים לפני שננעל, ניקי פרוג עזרו לך להכריע היכן ללדת.

    את הפאה שלך קנית אצל חייקי שטרנפלד, אבל את לא מרוצה ממנה ומחפשת פאנית אחרת ברמות ד'.

    בעלך לא יודע לשטוף כלים וזה מתסכל אותך (במיוחד לאור הגזרה הנוראה של החד"פ), אבל הוא יודע להכין טשולנט, וזה די משמח (אחרי שגילית בפרוג שיש בעלים שאפילו את זה לא עושים).

    הבן הגדול שלך סובל מעיכוב התפתחות בדיבור ואת נורא דואגת, אבל עודדו אותך שזה כי אתם מדברים איתו בשתי שפות בבית, ואין סיבה לפאניקה.

    את רוצה לרכוש ארון לחדר הילדים שלכם, אבל צריכה קודם לראות תמונות מאנשים שקנו גם כן בשנה האחרונה. ביקשת לשלוח לך במייל.

    למרות ש <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>, עקפת את האתר ולכן אנחנו יכולים לדעת שהשם שלך הוא רחלי ושם המשפחה שלך מתחיל בש'.

    << מוגש לך כחומר למחשבה. >>


    הפרטים כאן מומצאים לחלוטין. מי שמזהה את עצמו לעיל, שיחפש ברז בקרבת מקום. הכובע מתלקח לו על הראש. :)


    גילוי נאות: הקטע נכתב מזמן, אבל החלטתי לפרסמו היום.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: AdiTec, בום בום, חייכו זו אני:) ועוד 43 משתמשים46 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    Talya kadosh
    וואו, אהבתי. רעיון חזק. די מחדד את העניין למה לא כדאי לפזר יותר מדי פרטים ברשת...
  • 323
    • ה
    שיר שובי
  • המכחול והנפש //
    • שׁוּבִי//


    ''שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים
    אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם
    הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ
    כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ''
    [ירמיהו ג' כב']

    וְאִם כְּבָר שָׁמַיִם בּוֹכִים
    אָז עָלַיִךְ
    וּכְשֶׁפָּרַשְׂתְּ יָדַיִךְ
    לִבָּם שָׁתַת
    גַּם קֻדְשָׁא שָׂם עֵינוֹ
    עַל דָּם דִּמְיוֹנוֹתַיִךְ הַשּׁפוּךְ
    עַל חֲוָיוֹת פְּחָדַיִךְ
    עַל יֵאוּשֵׁךְ,
    קְרִירוּתֵךְ,
    עַל אֹסֶף רִגּוּשַׁיִךְ
    נִתּוּקֵךְ, חֲוָיוֹתַיִךְ,
    טְלִי חַרְבֵּךְ וְקַשְׁתֵּךְ
    צְלוֹתֵךְ וּבָעוּתֵךְ
    וּצְאִי לְמִלְחֶמֶת חַיַּיִךְ
    עַל אֶרֶץ נַפְשֵׁךְ הָעֲקֻבָּה מִדָּם
    עַל רוּחַ אַפֵּךְ הַמְּאֻבֶּקֶת בִּשְׂרֵפָה
    עַל גַּחֲלֵי נִשְׁמָתְךָ הַמְּיַחֲלִים לִבְעֹר שׁוּב
    כְּמוֹ פַּעַם,
    וְהוּא כְּבָר הִבְטִיחַ
    שׁוּבִי בַּת אֲהוּבָה
    שׁוּבִי אַתְּ וַאֲנִי אָשׁוּבָה
    לֹא אָשִׁיב פָּנַיִךְ רֵיקָם
    גּוֹלֵל לְעוֹלָם לֹא נִסְתַּם..
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אהרון1, goodbye, ללי99 ועוד 7 משתמשים10 //
    0 תגובות
  • 843
    • ד
    דיון קומיקס ישתלם רק לסופר שהוא גם מאייר?
  • דוכסוסטוס //
    • מחירם של איורי צד ברמה סבירה הוא באיזור 150-100 ש"ח לאיור, קומיקס ממוצע מכיל מאות איורים שונים ומחייב עבודה מאסיבית בהרבה מאיורי צד, אפיון עקבי של כל הדמויות והסביבות, המון משחקי זוויות, ציור מיניאטורי וירידה לפרטים.
    במקביל - התוצר המוגמר לא נמכר במחירים גבוהים יותר מספרי קריאה רגילים. בנוסף, יש להניח שפוטנציאל המכירות נמוך יותר, כי הוא מספק זמן קריאה קצר יחסית, ויחד עם אורך החיים המוגדל של ספר דק נפתח חלון השאַלות רחב.
    עבודת העימוד גם נשמעת לי פרטנית וארוכה בהרבה,
    יש גם עלות ניקוד כי זה עולם של ילדים כרגע.
    וכמובן הדפסה צבעונית בכרומו.

    איך השקעה כזו יכולה לשמור על רווחיות לסופר שהוא נטו סופר, לא נקדן ולא צייר?
    קומיקס ישתלם רק לסופר שהוא גם מאייר?
    • תודה
    Reactions: מוריופ, BestMe, RACHELIZ ועוד 10 משתמשים13 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    אושר ומנוחה
    אושר ומנוחה
    רוב הספרים שנקנים הם ספרי קומיקס, חד משמעי.
  • 506
    • ע
    שיתוף - לביקורת איש שר ואויב, ליברמן הרע הזה!
  • על דא ועל הא //
    • הגלובוס מתחמם, האויר מזדהם, המדינות על הרגליים, העולם זועק, הירוקים אדומים מזעם.
    ובישראל? שקט.

    זה עתה פורסם דו"ח מבקר המדינה, בו הוא קובע כי ל 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים!
    עוד הוא כותב: ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת, זאת אף שהיא מצויה באזור בעל סיכון מוגבר, ולפיכך חשופה עוד יותר לסיכונים של שינויי האקלים.
    נתונים אלו מהווים נורת אזהרה, מסכם מבקר המדינה את הליקוי.
    בקיצור, מה שאנחנו מבינים מזה, בלי להבין יותר מידי, שאת המדינה לא כל כך מעסיק הענין של ההתחממות הגלובלית, הזיהום ושינויי האקלים.
    למה זה לא מעסיק, זו כבר שאלה אחרת. התשובה טמונה אי-שם בנבכי הפסיכולוגיה הישראלית שמושתתת על עיקרון ה'סמוך'. אבל העובדות מדברות בעד עצמן, מה שחשוב למדינה להשקיע - היא יודעת לעשות את זה. ומה שהיא לא עושה - כנראה שזה לא חשוב לה.

    אתם מגלגלים עיניים, נו באמת, חסרות לנו צרות שאנחנו צריכים להלין על חוסר השקעה בשינוי האקלים?
    זהו, שלא.
    לא זה מה שמטריד אותי.
    יש כאן נקודה אחרת, כואבת מאוד. והיא זו שמעסיקה אותי, ואמורה להטריד כל אזרח במדינת ישראל שעדיין חושב שיש מישהו מהנציגים שמחפש לעשות לו את החיים טובים יותר.

    בימים האלו אזרחי ישראל הולכים לקראת עליית מחירים דרמטית בהרבה מאוד מוצרי יסוד. החל מפירות וירקות ועוד ממוצרי הצריכה הבסיסית לבית, וכלה בדלק שמתייקר משמעותית בקפיצה חדה. עליית המחירים המטורפת הזו, אנו יודעים כיצד היא מתחילה ואי אפשר אף פעם לדעת עד איפה היא תגיע, והאם היא תיעצר בכלל. מומחים מעריכים שגם אם עכשיו יש סיבה קונקרטית לעלייה - קרי: התייקרות בשילוח - עדיין גם אם מחירי השילוח ישובו להיות כשהיו, המחירים לצרכן לא ישתנו משמעותית, כי אחרי שהספקים רואים שאפשר למכור גם במחיר גבוה, אין שום טעם להוריד.
    השורה התחתונה מכל הנתונים הללו: האזרח הישראלי הרגיל, זה שמחשב הוצאות מול הכנסות ובודק את כספו כמה הוא יכול להוציא על הקנייה החודשית שלו, עומד בפני חוסר וודאות מוחלט. ההכנסות יישארו באותו סכום, וההוצאות יגדלו משמעותית.
    בשוק הקמעונאות מעריכים שהצריכה לבית תעלה בכ-5000 ש"ח לשנה. ובמילים אחרות למעלה מ400 ש"ח לחודש.
    ואם הנתונים הללו נכונים ביחס למשפחות רגילות, הרי שמשפחות ברוכות ילדים - אפשר להעריך בקלות שהמחירים יעלו בכ-500 ש"ח לחודש.
    הוספה של סכום כזה בסך ההוצאות החודשיות למשק בית, הוא משמעותי מאוד.

    ברקע כל הדיווחים הללו, כשאזרחי ישראל מכינים את הכיס שלהם לקראת הבאות, החליט משרד האוצר [שכידוע אחראי על כל תחום האקלים והגנת הסביבה] להעלות באופן דרסטי, שלא לומר שערורייתי, את גובה המס על מוצרי חד פעמי ושתייה מתוקה. השיקולים, כמובן, ערכיים בלבד, בכדי לשמור על האוויר שלנו ובכדי לגרום לאזרחים להיות בריאים יותר ורזים יותר [מישהו מדד פעם את היקף הכרס של שר האוצר? אשמח אם יעדכן].
    וכאן נשאלת לה השאלה הבסיסית מאוד, האם לדעת שר האוצר - תזכורת: נציג ציבור - הגיוני להטיל עול כבד כזה על הציבור? כל זה עוד בלי להיכנס לענין של חלוקה למגזרים, מי משתמש יותר ומי פחות, עצם הרעיון להעלות מיסים בתקופה כזו שהמחירים גם ככה עולים מאוד, הוא רעיון אווילי ונוראי מאוד.
    אם באמת יש צורך בשיפור האקלים במדינת ישראל, רצוי היה להטיל מס ענק על טיסות פרטיות שיוצאות משמי הארץ, למשל. כמה זיהום אויר יש בטיסות האלו? הרבה יותר מצריכת החד-פעמי החודשית של כל בני ברק.
    וסתם כך, הגיוני יותר להטיל מיסים על אלו שיש להם מעל אלו שאין להם, גם אם לא נאמץ את שיטת הקומוניזם.
    יתירה מזו, יש כלל שאומר: אם לא תסביר לא נבין. אין שום דרך לגרום לאדם לשנות את ההרגלים שלו, אם לא תסביר לו למה זה כדאי לו. היוצא מן הדברים, שאם באמת יש למשרד האוצר מטרה שהאזרחים יפסיקו לצרוך כלים חד-פעמיים ושתייה מתוקה, הדבר הראשון שהם צריכים לעשות זה - להסביר.
    אם יואילו הפקידים בטובם, ירדו לרחוב החרדי, וישאלו כל חרדי מזדמן מה דעתו בנוגע לשינוי האקלים, התשובה שהם יקבלו תנוע בין תמהון לגיחוך: 'עזוב אותי מהמשוגעים האלה אין להם על מה לדבר אז מדברים על האוויר'. אם לדעתם יש באמת בעיה קיומית לכדור הארץ, מוטל עליהם בראש ובראשונה להעלות את הנושא הזה למודעות. לדבר עליו, להסביר אותו. רק כך יש סיכוי שמשהו יזוז.

    כשאתה רואה מול העיניים את הפעולה היחידה המשמעותית שמדינת ישראל עושה לשיפור איכות הסביבה, והיא כולה פוגעת במגזר מסויים, בצורה מסויימת, בלי שיטת עבודה מסודרת, וכלשונו של המבקר שאין "תכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת", אתה מבין שהמטרה היא אחרת לגמרי.
    המסקנה ברורה מאוד, וידועה מראש. המטרה היא לא לשפר את איכות הסביבה אלא להעשיר את קופת המדינה, דווקא על חשבון האזרחים שיש להם הכי פחות.
    במקרה הזה, אנחנו אלו שסופגים את הגחמות של שר האוצר ופקידיו. לא נותר לנו אלא לקוות ולייחל ליום שהחתול יפסיק לשמור על השמנת [יש לו כבר מספיק מזון ברחובות], וינהיגו כאן כלכלה נבונה והגיונית.
    • תודה
    Reactions: רישל, מתרגשת, סמילי ועוד 23 משתמשים26 //
    0 תגובות
  • 576
    • נ
    שיתוף - לביקורת יגאל - בהשראת האתגר הדו שבועי
  • נ. גל //
    • בנספח הוזכר כמה פעמים רצח רבין, באופן די צפוי. ניסיתי לבנות קטע שיתאים לדרישות האתגר בהקשר לרצח רבין, ולבסוף, כצפוי, העלתי קטע אחר.
    ולשאלה - אז למה זה לא בנספח, תשובתי היא: כי ככתוב במקדם, אני מעוניינת בביקורת.

    "זה אתה, נכון?" דורית עצרה אותו בפתח הבית, לא נותנת לו להיכנס.
    "מה עם שלום, מה נשמע, איפה היית כל השבוע?" יגאל התחמק מתשובה, נכנס לביתם.
    "מה נשמע אני רואה, איפה היית אני יודעת. ושלום - אני לא בטוחה שאפשר לאחל לדורש מלחמות כמוך." עכשיו היא סתם עמדה באמצע הסלון, מסתירה את תמונת החופה שלהם, ידיה על מותניה.
    יגאל נשם עמוקות, מנסה לאסוף את שברירי ערנותו. "תקשיבי, דורית, אני כרגע סחוט מעייפות. עבדתי כמו לא יודע מה, בבקשה תני לי לישון לילה."
    "אני רוצה לדעת רק דבר אחד." קולה עצור.
    "נו?"
    "אתה הולך לפתוח את השמפניה היום?"
    יגאל בלע את רוקו פעמיים. "לא." קולו היה שקט יותר משתכנן. "אני הולך לישון."
    "בסדר." היא אמרה. "אבל לא בחדר שלי."
    יגאל הרים גבה. "שלך? ומה איתי?"
    "דבר איתי כשיהיו לך תשובות." ענתה דורית. בהפגנתיות היא כיבתה את האור בסלון, זרקה אליו שמיכה והלכה לחדר. נועלת את הדלת אחריה.
    יגאל נאנח. הוא הציץ שוב על הספה, וצנח עליה. לפני שישן איזו יממה, אין סיכוי לשום דבר.
    *
    כשהתעורר, העולם נראה ברור יותר, ולארוחה שהמתינה על השולחן התלוו ניחוחות משכנעים. "בוקר טוב." חייך אל דורית.
    "גם לך." היא עונה, וצליל קולה מעיד שטרם נרגעה.
    יגאל הציץ אל השולחן, ואחר אל השעון. "ארוחת בוקר באחת בצהריים." מלמל לעצמו.
    דורית חייכה. "לא פעם ראשונה." העירה.
    שקט השתרר ביניהם.
    "טוב, לך תתארגן, אני אכין בינתיים קפה." אספה בתנועת יד כמה פירורים מהשיש.
    ויגאל, כמו ילד טוב, הלך להתארגן.
    *
    "אז מה היה, בעצם?" ביררה דורית מאחורי כוס שתיה מקציפה.
    "בעיקרון הכל חסוי." סיפר יגאל. "אבל מה שהיה זה כשל קשה בהגנה. העסק היה אמור להיות פרובוקציה, ומישהו הפך את זה לאירוע טרור יהודי."
    "ולמישהו הזה קוראים יגאל."
    "יגאל עמיר." חשוב לו לדייק.
    דורית מניחה את הכוס. "אתה בטוח?"
    יגאל אסף את שרירי פניו למקשה של פליאה. "לא קראת עיתונים?"
    "יגאל!" אצבעותיה של דורית התקשחו.
    יגאל נאנח. הרבה ברירות לא נותרו לו. "המפקד הציע לי להתגרש לפני הפעולה." הודה בשקט.
    "חבל באמת שזה לא קרה." היא שילבה ידיים בזעם עצור.
    "אבל דורית..." יגאל הביט בה. "את מבינה שלא יכולנו להשאיר אותו בחיים?"
    "הוא בן אדם!" היא התרוממה, כל הזעם שבעבע בה במשך השבוע החולף, מתפרץ. "אין שום סיבה בעולם שתתיר להרוג אותו!"
    יגאל בלע את רוקו. "ואם אני אגיד לך, שרבין לא היה בן אדם?"
    "רק מה הוא היה?" קולה לעג לו. "כדור משחק בין סוכנויות ביטחון? מטרה במטווח?"
    יגאל עצם את עיניו לרגע ארוך. "דורית, אני מבטיח לך שהייתה סיבה טובה מאוד שהוא יעזוב את העולם."
    "ואני," היא נתנה בו מבט יוקד. "לא מאמינה שבעלי הפך לרוצח קר דם."
    "את יכולה להסביר לי איך הגעת לרעיון שהאקדח שלי הוא זה שחיסל את ראש הממשלה?" ברר יגאל, מנסה להסיט את הוויכוח לאפיק רגוע יותר.
    "יש לי סוכנות ביטחון משלי." ענתה. "ובסוכנות הזו יושבים טובי המוחות. אחרי שנים של ניתוחי התנהגות, צל"שים ופיסות מידע, גילינו שיגאל שטרית הוא אחד הסוכנים הטובים ביותר בשב"כ. הוא קר רוח, חסר מצפון ונוהג לפתוח שמפניה אחרי כל חיסול." מבטה נותר ממוקד בבעלה, לא מרפה.
    המפה ריתקה את יגאל. פרחים בגוון סגול רך. טוב שלא אדום בוהק, הוא לא היה יכול להסתכל גם על זה. "את צודקת שקניתי שמפניה. את צודקת שחיסלתי את יצחק רבין בקור רוח. אבל מצפון יש לי. חיסלתי אותו רק אחרי שהשתכנעתי, שאם הוא ימשיך לחיות, הוא יהווה סכנה לשלום אזרחי ישראל."
    דורית עפעפה.
    "אני לא יכול לפרט, באמת שלא. בקושי הגעתי בעצמי למידע. אבל היה על השולחן מוות וודאי של חפים מפשע, מול חיסול של ארכי פושע. ורק סוכן מהשב"כ יכול היה לבצע את החיסול הזה."
    ידיה של דורית התרפו מעט, עדיין שלובות. יגאל התעודד. "ידעתי שלא תאהבי את זה, אבל חשבתי שאסביר לך בעצמי. ואת תביני. את תמיד מבינה."
    דורית התרוממה, עדיין שותקת, והגישה לשולחן עוד צלחת חביתיות. "ומה יגאל עמיר בעסק?"
    "הוא ממבצע אחר. אחד זרק לו את הרעיון כבר לפני שנים כדי לברר מה מצבו, והוא החליט לממש אותו."
    "על זה מגיע לו כלא לכל החיים?" כעס התחיל לדגדג בליבה של דורית, עוד לא סולחת.
    יגאל שתק. אין לו מה לומר. יודע שהוא מוקלט על ידי מפקדיו, לא יכול לחשוף את הסודות כולם.
    גם לא במחיר הבית.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: soomsum, רישל, מביטה ועוד 20 משתמשים23 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אינספריישן
    ענק. סאב-טקסט עצום.
  • 375
    • ה
    שיר עד תום
  • המכחול והנפש //
    • עַד תֹּם //

    וְאֶת הַשּׁעָה הַמְּיֻתֶּרֶת
    שֶׁפָּרְצָה אֶל חַיַּי
    בֵּין שָׁעוֹן לַשּׁעוֹן
    אֲנַצֵּל עַד תֹּם
    אוֹ שֶׁאֶכְתֹּב שִׁיר
    אוֹ אוּלַי אֲנַסֶּה
    לְנַקֵּד לִי הַשְׁרָאָה.
    • תודה
    Reactions: אהרון1, מוריופ, מתרגשת ועוד 13 משתמשים16 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המכחול והנפש
    אהבתי שיר מקסים
  • 749
    • מאל"ף ועד תג
    שיתוף - לביקורת מתפרסם כאן באופן "חד-פעמי"...
  • מאל"ף ועד תג //
    • 'סליחה, אתה מגיע למדף העליון'? שאלתי את גבה הקומה שעמד לידי בסופר השכונתי, והיה נראה כמוני במצוקה.

    'כן', ענה לי, 'אני מגיע, אבל מאוחר מדי... כבר לא נותר שם כלום. רק חבילת כוסות חד פעמיות פתוחה, שנראה שאחד העובדים משתמש בה לעת מצוא'.

    נאנחתי באכזבה ויצאתי מהסופר בצעדים כושלים.

    מה יהיה? באף חנות לא נותרו מוצרים חד-פעמיים, ואני אנא אני בא? היעלה על הדעת שמחירי החד-פעמי יאמירו אל-על ואני יישאר עם 3 שרוולי כוסות לשתיה קרה ועוד כמה חבילות בודדות של מרקיות בצבע ירוק שנותרו מסעודת פורים דאשתקדֵי אשתקד [באשתקד האחרון סעדנו אצל גיסי. למי שנכנס לזוטות].

    לא כך תיארתי לעצמי את היום האחרון של מחירי החד-פעמי הסבירים.

    במשך החודשים האחרונים בניתי מלאי של תיאורים ותרחישים איך תהיה התקופה האחרונה של ימים אלו, טרם תיכנס גזירה זו לתוקפה תרתי משמע.

    בתרחיש מסויים ראיתי את עצמי שוכר כמה מחסנים משכניי היקרים, במחיר זול כמובן, כדי שיהיה עדיין שווה כל המהלך... אחרי כמה ימים התפכחתי כשהבנתי מחבריי שאף בר-דעת לא ישכיר לי מחסן בתקופה זו, כשהוא עצמו צריך כל מטר רבוע בלתי מנוצל, למטרה קדושה כשלי.

    בתרחיש הבא דמיינתי סיטואציה ששעשעה אותי מאוד, אבל מה לא עושים בכדי לחסוך...

    דמיינתי משאית של מוצרי חד פעמי עוצרת תחת ביתי, הנהג יורד בקפיצה קלה ממושבו שבאיגרא רמה, היישר אל בירא עמיקתא שבמדרכה, תוך שהוא צועק אל העוברים ושבים: 'מי זה ראובן שמאי'? [שם בדוי, אלא מה?]. לשמע שמי הנישא בפי כל יורד אני חיש אל מפתן כניסת הבניין ועונה בגאווה, ושמא בענוות מה: 'הנני'. הנהג שואל אותי להיכן להכניס את כל הסחורה ואני מחווה לו אל עבר חניות הבניין [יש לנו 3 שכנים ללא רכבים, למה שלא יזכו במצוה גדולה וחשובה של הכנסת ח"פ? ברור לי שבליבם הם מוכנים לכך, ויותר מכך, הם אף יהיו גאים במה שמסייעים הם ביד חוסכי מצוה].

    אך אף תרחיש זה נקטע באיבו כשנזכרתי שכל חניות הבניין שלנו מאויישות במחסני כתר אימתניים, המאיימים להתפקע מתכולתם.

    בחזיון אחר מצאתי את עצמי שואל את רב השכונה מהי דעת התורה במקרה דנן, והאם אין כאן חיסרון באמונה ויתרון ההשתדלות הנדרשת. [שמו של הרב, מיותר לציין: 'רב פעמי'].

    נאלצתי להמשיך בחלומותיי עוד ועוד, כשהתוכנית העיקרית ברורה: כמות הח"פ שתהיה בידי תספיק לכל הפחות ל-3.5 שנים, עד אשר יהיו בחירות חדשות לממשלת ישראל, שכמובן אנו ננצח בהם [באחד מהסבבים לכל הפחות], והדבר הראשון שנציגנו הנאמנים יעשו זה עקירת גזירת הרשע באופן חד פעמי, והחזרת המחירים למתכונת הרגילה.

    אבל דבר לא הכין אותי לאותו היום בו ארע סיפורנו. כאן הכל התחיל ובעצם הכל נגמר.

    כשהגעתי לסופר, ראיתי מרחוק התגודדות עצומה של אנשים העומדים על יד הפתח. חשבתי שהיתה שם איזו תאונה או חלוקת משהו בחינם. התקרבתי וביקשתי בעדינות לעבור את ההמולה בכדי להיכנס לסופר... קולות צחוק נשמעו מכל עבר... כולנו רק רוצים להיכנס... ובעיקר רוצים כבר לצאת. היום קצר והמלאכה מרובה ובעל הבית השתגע.

    בלית ברירה נעמדתי בסוף התור, מבוייש וכועס. כועס על כל העולם שהקדים אותי, ומבוייש מעצמי שאני נמצא בתור כזה בתור ליצן החצר. אם זה לא היה עצוב זה בטוח היה מצחיק אותי. אבל למי יש זמן לצחוק כשכל רגע יוצא מישהו נוסף מהסופר כשהוא דוחף עגלה עמוסה עד להחריד במוצרי חד פעמי. לרגע היה נדמה לי שהיה באלו היוצאים מבט מתנשא, כאומר: 'אני מסודר, ואתה'?

    כעבור שעה ארוכה שנדמתה לי וכו'... הגיע תורי. אספתי את שארית כבודי האבוד ובריצה קלה שמתי פעמי אל עבר מדפי הזהב, סליחה החד-פעמי.

    שפשפתי את עיניי להיות בטוח שאני ער ולא הוזה. לרגע נדמה היה לי שהכל מתחיל להסתובב סביבי. שפתיי התייבשו בתוך רגע. מדפי החד-פעמי היו ריקים לחלוטין, משל אחז בהם 'בולמוס טרום קורונה'. בדקתי שוב מדף אחר מדף. ציינתי לעצמי שמעולם לא חשבתי איזה צבע יש למדף שמתחת לערמות המוצרים שבסופר. כעת ידעתי זאת בבירור. זה היה צבע לבן. לבן מלגלג. לבן זחוח. לבן חד-פעמי.

    'סליחה, אתה מגיע למדף העליון'? שאלתי את גבה הקומה שעמד לידי בסופר השכונתי, והיה נראה כמוני במצוקה.

    'כן', ענה לי הגבר, 'אני מגיע, אבל מאוחר מדי... כבר לא נותר שם כלום. רק חבילת כוסות חד פעמיות פתוחה, שנראה שאחד העובדים משתמש בה לעת מצוא'.

    נאנחתי באכזבה ויצאתי מהסופר בצעדים כושלים.

    חזרתי הביתה. מילאתי לעצמי כוס מים [חד-פעמית כמובן] ופלטתי ביובש:

    "כבר אין שום ענין שיהיו בחירות בעתיד. בכל מקרה אני כבר מחוץ למשחק"!

    מוקדש לכל אותם ההיסטריים שמכתתים את רגליהם וכוחותיהם להביא לביתם עוד ועוד ארגזי חד-פעמי, למען יעמדו ימים רבים...
    • תודה
    • חחח
    Reactions: קדש ברנע, חשמל, אהרון1 ועוד 26 משתמשים29 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מוריופ
    משעשע וחביב. חזק
  • 641
    • א
    שיתוף - לביקורת שיר- מהו כאב?!
  • אולפני צבע קול //
    • כאב, מהו כאב?

    כאב יכול לשבור.

    כאב יכול לגמור

    כאב יכול להישאר לנצח

    כאב יכול להישכח

    כאב, הוא האויב.

    כאב יכול לשרוט ת'נשמה

    כאב יכול לעצור נשימה

    כאב יכול ללכת ולחזור

    כאב יכול לדקור כמו מסור

    כאב לפעמים אוהב.

    מתי הוא אוהב?

    הוא אוהב, כשאת נותנת-

    יותר מדי ת'במה

    את לא נלחמת-

    בו כמו עם האויב במלחמה

    את לא משחררת-

    לאדמה

    את לא מתאכזרת-

    בחזרה

    אז תני לעצמך את ההרפיה!

    תתרפאי בלא לחשוב יותר מדי

    לכאב תגידי די

    תבחרי לך את הטוב!

    תני לו, להידבק ולאהוב!!

    ועל הטוב, אל תפסיקי לחשוב!!!!


    כל הזכויות שמורות, אין להשתמש ואו להעביר ללא רשות!!!
    • תודה
    Reactions: יהלום-יצירות מלוטשות, מוריופ, כינור דוד studio ועוד 11 משתמשים14 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אולפני צבע קול
    הבנתי, טנקס!
  • 574
    • ה
    שיר משביעו רעב
  • המכחול והנפש //
    • אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן...
    מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ, מַשְׂבִּיעוֹ רָעָב,
    שֶׁנֶּאֱמַר ''כְּמַרְעִיתָם וְיִשְׂבָּעוּ''.
    [סוכה נב']

    מַשְׂבִּיעוֹ רָעָב //

    וְכַמָּה שֶׁתַּשְׂבִּיעַ אֶת הַלֵּב
    תְּנַסֶּה לְהַדְחִיק אֶת הַכְּאֵב
    בָּאסָה, הוּא נִשְׁאָר רָעֵב

    וְכַמָּה שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְבַקֵּשׁ אִשּׁוּרִים
    עָלֶיךָ, וְעַל מַעֲשֶׂיךָ תְּקוֹשֵׁשׁ מִלִּים
    בְּסוֹף תִּשּׁאֵר לְבַד עִם הַשּׁבָרִים

    כִּי בְּסוֹף זֶה אַתָּה וּמִי שֶׁמֵּעָלֶיךָ
    נִשְׁמָתְךָ נַפְשְׁךָ וּמַשּׂאַת חַיֶּיךָ
    לִבְּךָ, מִי שֶׁבְּחַיֶּיךָ וְתוֹצְאוֹת מַעֲשֶׂיךָ

    אָז בְּשֶׁקֶט אַצִּיב תַּמְרוּר 'כָּאן-בּוֹנִים'
    מֵעַתָּה אֵינִי שׁוֹאֵל, וְאַתֶּם לֹא עוֹנִים
    כָּךְ תִּגְוַע לָהּ חָכְמַת הַהֲמוֹנִים

    שׁוּב לֹא אֲבַקֵּשׁ לְדַבֵּק שְׁבָרַי
    בְּדֶבֶק וִירְטוּאָלִי
    לֹא אֲחַפֵּשׂ מָזוֹר לִכְאֵבַי
    בְּמָשׁוֹב וִיזוּאָלִי
    כִּי לִפְעָמִים לַיְקִים בָּרֶשֶׁת
    הֵם אָסוֹן קוֹלוֹסָאלִי.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: חייכו זו אני:), אהרון1, מוריופ ועוד 20 משתמשים23 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המכחול והנפש
    תודה שמח לשמוע
  • 2 3 4 10K
    • נ
    אתגר נספח לאתגר דו שבועי - ניגודיות יוצרת
  • נ. גל //
    • הנספח כאן. האתגר - כאן.
    • תודה
    Reactions: יהלום-יצירות מלוטשות, הנף מקלדת, פרוגמטי ומשתמש 1 נוסף4 //
    77 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הדוויג
    הדוויג
    אין. אין. הכל מרומז בתורה.
  • 2 4K
    • פרוגמטי
    שיתוף - לביקורת כשיהיה לי רכב...
  • פרוגמטי //
    • פעם חשבתי שכשיהיה לי רכב, אני אסתובב ליד שטיבלעך עמוסים בבוקר וליד אושר עד בערב, כדי לאסוף ברכבי אנשים שאין ידם משגת, ואומר להם בחביבות ''אה... רחוב שמשון פומרנציק? זה בדיוק בדרך שלי, לא, מה פתאום? זו זכות שלי...'' וכשירצה לרדת בכיכר, כדי לחסוך לי את הסיבוב, אומר לו ''מה פתאום... המתחיל במצווה וכו''.

    לאחר שנים הבנתי, שכשיהיה לי רכב, אני אצא מהקנייה היומית בשערי רווחה, עם שקית קלילה שמאכלסת שני מוצרים שבדיוק שכחנו לקנות בבוקר ואשלח מבט המום ומזלזל, באיש שעומד בכניסה עם כמה שקיות כבדות וסימנים אדומים על הידיים ושואל בעדינות האם אני עם רכב, ולאחר שאראה לו פרצוף של 'מה? לא שומע?' אומר לו ''כן, יש לי, ואם?''


    פעם חשבתי שכשיהיה לי רכב, אני לא אהיה כאותם שיושבים ביום סגרירי וגשום, בתוך הרכב עם חימום ונכנסים באדישות לשלוליות, בלי לחשוב על אשה ושבעת זאטוטיה, שעמלה להלביש להם כל הבוקר את הפוטרים החדשים שקנתה בפוקס בסוף העונה שנה שעברה ומשפריצים עליהם נד מים אכזרי וקר. אלא אם רק אשמע בתחזית, מעונן חלקית עם סיכוי לגשם במישור החוף הצפוני, אסע במהירות שלא תעלה על 30 קמ''ש, כדי שחס ושלום לא אציק לאי מי.

    לאחר שנים הבנתי שכשיהיה לי רכב, אמתין לחורף כמו ילד שמצפה לעדש אדום וכל ערב אקשיב לאורי בץ בסבלנות ואחכה למשפט 'וכאן האבל הגדול' המבשר על מהפך וסיכוי לגשם קל בצפון או טפטוף בכסיף שבנגב, ובחיוך מאופק אארוז לעצמי סנדוויץ וכשאני לבוש בקפוצון אסע לאזור הנכסף ואתור אחר חסרי מזל ומוכי גורל, כדי לנסות למצוא את הפרצוף המיוסר שיזכיר לי אותי, לפני שנים.



    כשהגיע היום המיוחל ולאחר התייעצות עם כל מי שהכרתי או שסתם נקלע איתי לתור בבית המרקחת, קניתי טויוטה קורולה 2006 עם קילומטראז' נמוך יחסית, במחיר מציאה רק 18 אלף ורק בגלל שאתה תלמיד ישיבה כדברי המוכר. ולאחר כחודש שנסעתי בה, הבנתי משהו חשוב לחיים:
    כשאתה עם אוטו, אתה לא מתנשא על המסכן שמשווע לטרמפ או מנסה להציק לו עם זרם עכור היישר לחליפה החדשה, אתה פשוט לא רואה אותו!




    נכתב בעמידה באוטובוס פנימי, תוך ניסיון לשמור על יציבות ולא להתהפך עם הטיולון המסכן, שסוחב כמות משולשת מהמשקל שאמור לסחוב, עקב קנייה שגרתית ב'יש', שהפכה לגדולה מהצפוי ומבטים מתחננים לבעלי רכבים שכאילו הייתי אוויר לידם.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: שלג קל, בונדש, משנ'ס ועוד 133 משתמשים136 //
    20 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגמטי
    פרוגמטי
    @יואל ארלנגר - קקטוס היה שווה שלא יעצרו לי טרמפ רק בשביל לקבל ממך את החומרים האלו...
  • 321
    • 7
    שיר באמת ובתמים (בעקבות לימוד בהלכות יסודי תורה לרמב"ם)
  • 7שבע7 //
    • משנה תורה - ספר מדע - הלכות יסודי תורה - פרק שמיני, הלכה א
    משֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה. שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת יֵשׁ בְּלִבּוֹ דֹּפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאוֹת בְּלָט וְכִשּׁוּף. אֶלָּא כָּל הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בַּמִּדְבָּר לְפִי הַצֹּרֶךְ עֲשָׂאָם. לֹא לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַנְּבוּאָה. הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַמִּצְרִיִּים קָרַע אֶת הַיָּם וְהִצְלִילָן בְּתוֹכוֹ. צָרַכְנוּ לְמָזוֹן הוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן. צָמְאוּ בָּקַע לָהֶן אֶת הָאֶבֶן. כָּפְרוּ בּוֹ עֲדַת קֹרַח בָּלְעָה אוֹתָן הָאָרֶץ. וְכֵן שְׁאָר כָּל הָאוֹתוֹת. וּבַמֶּה הֶאֱמִינוּ בּוֹ. בְּמַעֲמַד הַר סִינַי שֶׁעֵינֵינוּ רָאוּ וְלֹא זָר וְאָזְנֵינוּ שָׁמְעוּ וְלֹא אַחֵר הָאֵשׁ וְהַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים וְהוּא נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל וְהַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו וְאָנוּ שׁוֹמְעִים משֶׁה משֶׁה לֵךְ אֱמֹר לָהֶן כָּךְ וְכָךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר     (דברים ה-ד) 'פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם'. וְנֶאֱמַר (דברים ה-ג) 'לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת'. וּמִנַּיִן שֶׁמַּעֲמַד הַר סִינַי לְבַדּוֹ הִיא הָרְאָיָה לִנְבוּאָתוֹ שֶׁהִיא אֱמֶת שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט-ט) 'הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם'. מִכְלַל שֶׁקֹּדֶם דָּבָר זֶה לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ נֶאֱמָנוּת שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם אֶלָּא נֶאֱמָנוּת שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ הִרְהוּר וּמַחֲשָׁבָה.

    הֵיאַךְ יְדַעְתֶּם לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתָיו –

    וְאֵין אוֹתוֹתָיו הוֹכָחָה?

    וְגַם כְּשֶׁקָּרַע לָכֶם הַיָּם וּמָן הָיָה מַתְּנוֹתָיו –

    אֵיךְ הִמְשַׁכְתֶּם בְּאוֹתָהּ הֲלִיכָה?

    אֵיךְ, עַד אוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁגַּם בָּכֶם נִזְרְקָה הַנְּבוּאָה

    הֶאֱמַנְתֶּם שֶׁהוּא נְבִיא אֱמֶת,

    וְאֵיךְ הִקְשַׁבְתֶּם לְכָל הוֹרָאָה

    הִתְמַדְתֶּם אַחֲרָיו כָּל חַי, כָּל מֵת.



    וְאָז, בַּמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב, כְּשֶׁהוּא עַל הָהָר

    רְאִיתֶם אֶת הַקּוֹלוֹת, שְׁמַעְתֶּם אֶת הַמַּרְאֶה

    וְשָׁם, כְּשֶׁכָּל־כֻּלּוֹ קָרַן וְנָהַר

    יְדַעְתֶּם נְבוּאָתוֹ, הֶאֱמַנְתֶּם בּוֹ כַּאֲשֶׁר יָאֶה.



    וִהְיִיתֶם נְבִיאִים בְּעַצְמְכֶם,

    כִּמְעַט כְּמוֹ אָבִי נְבִיאֵיכֶם.


    הרמב"ם מתאר שכל האותות שעשה משה רבנו, כולל קריעת הים והורדת המן – לא היו כלל הוכחות לצדקת נבואתו, להיותו נביא אמת. רק מעמד הר סיני, שאז שמעו ישראל את דברי ה' בעצמם, היה ההוכחה הגדולה לאמיתות נבואתו של משה. ואני שואלת את עצמי – רק אז הם באמת האמינו במשה? אחרי כל הדרך הארוכה שעשו בעקבותיו? איך הם היו מסוגלים ללכת אחרי אדם שהם לא יודעים בוודאות שהוא נביא אמת? כמה גדולים ועצומים הם היו באמונתם התמימה... וכמה חשוב שנשים לב לצדקותם הזו – שבאה רגע לפני חטאם הגדול, חטא העגל, שהביא לבגידתם גם במשה ובעיקר באלוקים...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: יחיא צהרי, לבי, BEYOND ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 436
    • 2
    מידע שימושי תחרות הכתיבה "מכלול היצירה היהודית" מתקיימת בפעם השנייה
  • 2u2 //
    • www.hamichlol.org.il

    המכלול:מיזמים/תחרות הכתיבה/התחרות השנייה – המכלול

    www.hamichlol.org.il

    לדיון שהתקיים בעקבות התחרות הראשונה ראו כאן
    • תודה
    Reactions: נ. גל ו-פרוגמטי2 //
    0 תגובות
  • 640
    • 2
    מידע שימושי קולות קוראים להרחבת מאגר ספקים לרכש לספריות הציבוריות
  • 2u2 //
    • nito.co.il

    משרד התרבות רכש ספריות ציבוריות - NITO Tech - שירותי רכש מתקדמים

    קולות קוראים להרחבת מאגר ספקים לרכש לספריות הציבוריות משרד התרבות והספורט מזמין אתכם להצטרף להרחבת מאגר הספקים בתחומי הרכש המפורטים להלן המוצעים ע"י המשרד עבור הספריות: קול קורא 15/2025 לרכש ספרים, כתבי עת (מודפסים ואלקטרוניים) ומאגרי מידע. קול קורא 16/2025 לרכש מוצרי מיתוג ופרסום. קול קורא...
    nito.co.il nito.co.il
    • תודה
    Reactions: פרוגמטי1 //
    0 תגובות
  • 968
    • י
    דיון עיבוד ספר לקומיקס - משתלם או לא
  • יוסף יצחק פ. //
    • אני מעבד ספר (שיצא לאור לאחרונה) לקומיקס.
    אולם קפצה לי פתאום מחשבה "זה משתלם בכלל?" הרי הקוראים שקראו את הספר עצמו יודעים כבר את העלילה..
    אשמח לשמוע חו"ד הפרום..
    • תודה
    Reactions: נ. גל1 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    אושר ומנוחה
    אושר ומנוחה
    על כל 3 ספרים שנמכרים בקומיקס, נמכר אחד בקריאה.
  • 2K
    • מ. י. פרצמן
    ניהול האתגר החודשי החדש שלנו - אשכול קבלת פנים ותרועות
  • מ. י. פרצמן //
    • קבלו את האתגר הפורומי החדש שלנו--- רגע, מה אתם מתלהבים? עוד לא שמעתם כלום!
    האתגר הזה הוא איגוד לכמה רעיונות שעלו כאן בפורום בעבר הרחוק,     כאן באשכול בעבר הקרוב, וכמובן תודות לניקים פעילים ופועלים שהמליצו וביקשו באישי.

    האתגר המנהלי שלנו לא יפסיק חלילה את ההתנהלות התקינה של האתגר הקהילתי הדו-שבועי הוותיק והפורה. הייחודי לאתגר הזה הוא כדלהלן:
    בעז"ה בכל חודש, בתקופה הקרובה, אנו הולכים להתמקד בסוגת כתיבה אחת, ודווקא בה. המטרה היא להעניק לכולנו את ההזדמנות לרכוש ידע, להשתפשף ולהתמקצע בסוגות כתיבה שונות - שייבחרו כמובן בקפידה, שאם לא האתגר לא היינו מגיעים אליהן.

    האתגר יהיה בדגש על ההתמקצעות בתחום הנבחר. אי לכך ובהתאם לזאת:
    1. במהלך תקופת כל אתגר נתמקד כאן בפורום על מאמרים מקצועיים ודיונים בנושא התורן.
    אכן גם ביום-יום הפורום זוכה בחומרים מקצועיים בלי עין הרע וכן ירבו, אך פה המטרה היא להקדיש זמן מיוחד להתעמקות בסוגה הספציפית הזאת וללמידה מורחבת.
    2. האתגר ינוהל אומנם על ידי ההנהלה, אך יישפט מדי חודש על ידי מומחים בעלי שם בתחום הספציפי - לכל אתגר ייבחרו המומחים הידועים בתחום שלו. חלקם חברים באתר וחלקם ייובאו לכאן במיוחד עבור המאורע. בצורה הזו נוכל ללמוד לא רק מהניסיון שלנו אלא גם מניסיון הכרישים הוותיקים בעולם הספרות.

    התפקיד שלכם:
    1. ללמוד על הנושא החודשי, לפתוח דיונים, לשאול שאלות, לכתוב מאמרים (אם אתם מרגישים שיש לכם מה ללמד), להעלות אותם ובאופן כללי לעבוד על כך שכולנו נצא בסוף החודש עם הרבה יותר ידע והבנה על התחום הנבחר ממה שהיה לנו לפני.
    2. לעבוד על חומרי האתגר ולהעלות אותם, כמובן...

    בימים הקרובים יעלה האתגר הראשון.
    עד אז היו שלום :)
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אהרון1, אנטיפטרוסה, חנה סלמה ועוד 35 משתמשים38 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגמטי
    פרוגמטי
    תלחץ על הקישור
  • 2 4K
    • ה
    שיתוף - לביקורת היעד נמצא לשמאלך!- מעשיה בכמה פרקים
  • הנף מקלדת //
    • כל האברכים העבדקנים, אוכלים מידי פעם את הזקן. המוח מנסה לחשוב, היד מחפשת תעסוקה של מה בכך, הפה מנסה לעכל את בליל המחשבות.

    אף אחד לא עושה זאת, באותה שיטתיות כמו הרב שייע שטרנבליך.

    אדם כמו ר' שייע שמוחו טרוד במחשבות מעמיקות, זקנו יורד לו כזקן אהרון, אין בעולמו שום תעסוקה חוץ מלרכון על שולחן העץ הכבד, להחליף ספרים מידי פעם ולהנעים זמזום חסידי, מרוב התעמקות ברור שהתרגל לכסוס שיטה אחר שיטה את קצוות זקנו המאפיר.

    אין בחור בחסידות מניטשין, שהצליח לתפוס את הספסל בכוך האחורי של בית אוצר הספרים בפאתי בית המדרש, ריק מיושבו הקבוע. "דאס איז דער מתמיד "מסכימים הכל.

    גם בטישים היה ר' שייע משתתף ממקומו בירכתיים, מיטיב את אבנטו מטה את אוזנו לדברי אלוקים חיים היוצאים בקדושה מפי הרבי שליט"א שב לרכון עלי ספר, בעוד פיו מזמזם את זמירות השבת ביחד עם אלפי החסידים.

    הרבי שליט"א הכיר והוקיר את המתמיד שלו, שלח עד לשולחן האחורי את השיריים ואת הלחיים, משל מסכים עם השתמטותו מהשולחן הטהור גופא.

    גבאים באו והתחלפו, רובם ככולם חשבו בהחלט, שחסידות מפוארת כמו מנישטין, לא יכולה להרשות לעצמה ריהוט מיושן כל כך, כאותם ספסל ושולחן עץ כבדים, שיתכן שהגיעו מהשטיבל ברומניה. רצו להחליף במשהו מכובד יותר, אך לא מצאו את השעה שבה לא הסתופף שם ר' שייע על ספריו ועם נעימותיו.

    הבינו, שכמו שר' שייע מפאר את בית מדרשם בהתמדתו הנשגבת, כך הספסל והשולחן חבילה אחת הם ביחד עם המתמיד הקדוש.



    כשהוטלה על הבחורים השליחות מעם הרבי שליט"א בכבודו ועצמו, שביקש להניח לפני ר' שייע את קריאת הקודש, לא מצאו מי שיבצע את המלאכה.

    צעיר בניו בנימין ביינוש, הסכים לבצע את הנתוח שיפריד בין האב ובין ספריו. נעמד על ידו, כחכח קלות לפי אות מוסכם, הניח את הדף נותן לו ליפול על ה'מאור ושמש' הפתוח לפני אביו השקדן.

    ר' שייע רק ראה את הכותרת 'קריאת קודש' נאנח קלות ופנה אל בנו "מה עוד פעם בחירות?"

    "לא" חייך הבן.

    "אז במה מדובר?" התקמט מצחו של המתמיד. זקנו נלפת שוב לכדי לעיסה.

    "יש מייצ'ינג אבא." ירה בנימין ביינוש.

    המצח נחרש תלמים. הזקן נלפת בין השפתיים. מתאמץ להבין.

    "מייצ' וואס? אולי אמרת מניטשין?"

    "לא לא." התנדב הרב סויפר הגבאי לעזור לבן הנבוך. "הרבי רוצה שכל החסידים יצטרפו אליו יחד להשלמת הבניין החדש. אז עושים מה שמקובל היום, 'גיוס המונים' ובלע"ז 'מייצ'ינג'. השלב הראשון להירתמות שכולם יבואו לכינוס הגדול בבנייני האומה, לאירוע הזה הרבה' ביקש במיוחד לקרוא לך שתגיע."

    "והטיש המיוחד הזה של חסידות מייצ'ינג הזה לא יכול להתקיים פה?!" החווה על שולחנו הטהור.

    "הרבה' אמר." סיכם בנו. "נו שוין!". חבש את הכובע ניער שאריות חלה, תפס את ה'מאור ושמש' ומשניות 'טהרות' וקם להתלוות לבנו לארוע הגדול.

    המארגנים מתשמשים במילים גבוהות.
    'לכונן את בית חיינו'. מכריזה מודעה באותיות של זהב.
    'בלבת קודש' צועקת חברתה כשפני הרבי שליט"א אפופי אש מציצים ממנה.
    'לעשות רצונך' 'ימין ושמאל תפרוצי'

    הצד השווה שבכולם, פרסומת.

    הצד השווה בליבו של ר' שייע' זה לעשות רצון צדיק ולקיים בזה מצוות קונו.

    נכנסו לאולם עם כל החסידים. כולם מתמהמהים במבואה. מצגת מדהימה מקבלת את פני הבאים. תמונות נעות עם אפקטי תאורה, מאירות עליהם ואליהם פנים. סדרה מיוחדת על בתי המדרש של החסידות עוד מרומניה ועד ימינו. שושלת הצדיקים לבית מניטשין מביטים במבט אוהב, על אלפי חסידים נאמנים הממשיכים את המסורת.

    ר' שייע שועט קדימה לא שת ליבו.

    לא לעריכה המרהיבה עם המפות הכהות והקנדלברות המוזהבות.

    לא למסכי הענק ולמקהלת 'זמרו' הנותנת פרק בשיר, ניגוני מניטשין עתיקי יומין.

    מתיישב בפינה לא מסומנת קרוב לשולחן של הצלם, פותח את הספר, מקמר את גבו, מחריש את מצחו ולועס את זקנו עד דק. אין לו אלא עולמו.

    כלום לא בא לפתח אוזניו, עד שכולם משתתקים סביבו ובנימין ביינוש מכחכח חרישית. "טאטי?"

    מסך ענק נפרס. שמות נדיבי ונגידי החסידות מרצדים בו. תחת שמותם התחייבויות של עשרות אלפים במטבע זר.

    מתברר שר' שמחה הגראמעניסט והמנחה קרא בשמו, חרז מקצת שבחו, ועכשיו כולם כולל בני הרבה' ממתינים ליעד שיקח על עצמו, המתמיד של החסידות.

    "מה הם רוצים?" מברר.

    "כמה אבא יכול לקחת על עצמו להשיג כסף להשלמת בית המדרש החדש." בנימין ביינוש נבוך כוסס את זקנו במבוכה.

    "כמה הרבה' רוצה שאני יקח" שואל בתשובה.

    "מינימום עשרים אלף" מתערב הרב סויפר מיקרופון בידו.

    "שוין! עשרים אלף." מפטיר ר' שייע'. זקנקנו של בנימין ביינוש נשמט בתדהמה.

    כולם מתפזרים בסוף, חלקם כבר מתחילים בטלפונים, בעלי המכשירים מחביאים וואטצאפים מתחת לחליפה, שולחים בקשות תמיכה.

    רק ר' שייע שוכח את פרשת הכסף שהתחייב ורץ טל פינתו.

    הפתעה!

    שמזעזעת את גדול השקדנים.

    השולחן נעלם גם הספסל.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: mwp, חלומות שווא ידברו, Natan Galant ועוד 44 משתמשים47 //
    25 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    תודה על כל התיקונים. והפירגונים. ככה זה שהעורך לוחץ לעוד פרק. חבל שאי אפשר לתקן.
  • 1K
    • Natan Galant
    שיר יש לי ריקשה, נע נע נע
  • Natan Galant //
    • מוזיקאי נחשב ביקש ממני מילים לניגון מרטיט שהוא הלחין.
    כתבתי מילים, המוזיקאי גיחך.
    שיגחך!
    בינתיים העליתי אשכול זהה גם בפורום מוזיקה, כי יהיה מדהים אם מישהו ממש ישיר את השיר ויראה למוזיקאי לא לגחך גם על דברים מזורים.

    הנה זה:
    איזהו עשיר השמח בחלקו
    איזהו עשיר השמח בשלו
    איזהו עשיר השמח בגורלו

    אין לי פורשה
    אין לי בנטלי
    אין לי מרצדס קלאס אס
    אין לי פרארי
    אין לי בי אמ וו,
    אבל יש לי ריקשה [קולות שקשוק]

    פזמון
    ~ריקשה, ריקשה, ריקשה~
    פזמון רקע
    איזהו עשיר השמח בחלקו
    איזהו עשיר השמח בשלו
    איזהו עשיר השמח בגורלו

    אין לי אי פרטי
    אין לי אגם משלי
    אין לי מטוס אישי
    אין לי אחוזה אנינה
    אין לי מגרש גולף
    אבל יש לי ריקשה חלודה

    פזמון
    ~חלודה, חלודה, חלודה~
    פזמון רקע
    איזהו עשיר השמח בחלקו
    איזהו עשיר השמח בשלו
    איזהו עשיר השמח בגורלו

    אין לי נהג צמוד
    אין לי עוזר אישי
    אין לי סוללת יועצים
    אין לי חברה בבעלותי
    אין לי מניות ב APLLE
    אבל יש לי ריקשה שנוסעת

    פזמון
    ~נוסעת, נוסעת, נוסעת~
    פזמון רקע
    איזהו עשיר השמח בחלקו
    איזהו עשיר השמח בשלו
    איזהו עשיר השמח בגורלו

    אין לי דרכון שחוק מרוב חתימות
    אין לי רעמת שער לבן ופרצוף מטופח
    אין לי חולצות עם ריח של מליונים
    אין לי מכנסי מעצבים אפרפרות
    אין לי צעיף קשמיר דקיק
    אבל יש לי ריקשה חורקת

    פזמון
    ~חורקת, חורקת, חורקת~
    פזמון רקע
    איזהו עשיר השמח בחלקו
    איזהו עשיר השמח בשלו
    איזהו עשיר השמח בגורלו

    אני לא יזם נדל"ן מלייאן
    אני לא ראש ממשלה תככן
    אני לא ראש שר מורם מעם
    אני לא איש עסקים מפונפן
    אני לא מנכ"ל מותג אופנה
    אני רק נהג ריקשה לכל מטרה

    פזמון
    ~מטרה, מטרה, מטרה~
    פזמון רקע
    איזהו עשיר השמח בחלקו
    איזהו עשיר השמח בשלו
    איזהו עשיר השמח בגורלו

    יש לי ריקשה והיא מושלמת
    יש לי ריקשה שדוהרת בירידות
    יש לי ריקשה שיש בה ציליה
    יש לי ריקשה שעוברת בקלות את הטסט
    יש לי ריקשה שהיא רק בת ארבעים שנה

    - אקורד סיום -
    פזמון
    ~שנה, שנה, שנה~
    פזמון רקע
    איזהו עשיר השמח בחלקו
    איזהו עשיר השמח בשלו
    איזהו עשיר השמח בגורלו
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: רץ לבן, נח אור, יובל ה. ועוד 50 משתמשים53 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    כן, אבל אין לך תא מסמכים רדיו שחורק בטונים נמוכים ספסל בפאגז' לשלושה אחים ושקיות תלויות במקום...
  • 1K
    • 7
    עזרה האם מישהו מכיר טקסט להצגה על פי סיפור בת השך האבודה?
  • 7שבע7 //
    • שואלת בשביל חברה שאין לה כינוי בפרוג.
    אשמח לשמוע. תודה!
    • תודה
    Reactions: נ. גל1 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    AtArA R
    AtArA R
    טקסטים להצגות זה אובייקטיב הפקות. זכור לי שיש להם משו, אולי אני טועה. סולי טולידאנו
  • 1K
    • פרוגמטי
    שיתוף - לביקורת קול דממה עבה
  • פרוגמטי //
    • 2:24 בלילה.
    בני הבית כבר ישנים מזמן. השעון לא משמיע את תקתוקיו החרישיים, הוא פשוט עמד, נעצר. אפילו הוא התעייף. שוויצרי אמנם, אבל שוויצרי שבע ימים. איזה שבע ימים, שבע שנים. אולי אפילו תשע. בשביל ילד זה כבר גיל שאפשר לעבור כביש לבד, אבל לשעון זה המווון.
    אני במיטה. שוכב, חולם, מאזין לקולו של השקט. כיום השקט הוא הרעש החדש. הוא מפחיד, מטריד ולא נותן להרגע. התרגלנו לרעש בלתי פוסק, כזה שמקיף אותנו מכל כיון, בכל שעה.
    מנסה להתעלם ממנו, משנן לעצמי שוב את הפסוק 'ולרעש אין קול'.
    אך לשווא. אומרים שלספור כבשים זה מרדים. אז אומרים.
    חולפות להן עוד כמה דקות, עבות יותר נכון. והמחשבות רק הולכות ומתגברות, כמו מכונה שמסתובבת במרץ ולא מתכננת לעצור.

    לפתע רעש! אני קופץ בבהלה, אך לא מעז לצאת מהמיטה. אני מיטיב את השמיכה ומשתדל לנשום בשקט, רק האזניים נשארות בחוץ.
    אני כמעט בטוח שהרעש הגיע מהמקרר, לא מבחוץ מבפנים.
    לא חולפת דקה ורעש נוסף עולה מכיוון השיש, זה נשמע כמו בקבוק פלסטיק ירוק שמנסה למחזר את עצמו ולהזדקף כבעבר.

    פסיעות לא היו, רק רעשים שהפכו לקבועים ברקע ורוח שעוברת ביניהם וכמו מלטפת אותם ואומרת להם ''קומו חפצים דוממים, התמתחו, עכשיו זה הזמן שלכם, תכף תזרח השמש ויום חדש יגיע ושוב תהיו דוממים - למען האדם... '' את המשך דבריה כבר לא שמעתי.

    כשהתעוררתי הבנתי, שלפעמים כל מה שאדם צריך כדי להרגע, זה קצת רעש...
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: תלמידים, משתמשת צעירה, אקסלוסיביות....! ועוד 47 משתמשים50 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    AtArA R
    AtArA R
    בספר מתח הבא "עופות מפרפרים באפילה"- לקצץ. כאן בפורום- בשום אופן לא.
  • 3K
    • ש
    שיתוף - לביקורת הנאה רקטית
  • שיילה //
    • באותו הערב ישבתי במטבח פיצחתי בורקס יבש ואיפרתי אותו בעדינות אל הצלחת.

    "תגידי", התערבלו מילותיי בשאון הסבון והכלים, "מה דעתך שנקנה טיל?"

    "בטח", אמרה אשתי בציניות תוך ניקוי פולשני לבקבוק תינוק, "מהכספונט שבסלון?"

    "שטויות", ליקקתי את האצבע והתחלתי לדוג שומשום, "זה רק יחסוך לנו כסף וזה לא יקר, בדקתי".

    "נו, על איזה טיל חשבת?" התעניינה אשתי בדבריי ובבורקס שאיננו.

    "או, אז אר פי ג'י לא טוב לנו כי זה ללא שליטה. וטילים גדולים מדי גם לא, כי צריך משהו שיעבור בין מכוניות ואוטובוסים".

    "נו?", הסתקרנה האשה וחפנה שומשומים עם הזרת.

    "חשבתי על טיל עם מערכת ניווט אינרציאלית".

    "ולמה זה טוב האינרצי הזה?" שאלה, "לאן נשגר אותו?"

    הבטנו על השומשום האחרון, הוצאתי סכין קטנה והתחלקנו. "נחבר אליו 'סלקל' לתינוק ומושב בשבילי, בשביל הפיזור בבוקר".

    "רק רגע, איך זה עוצר? עם הרגליים? זה לא קצת מסוכן?" שאלו היא והפחדים שלה.

    "מסוכן? מה פתאום", הסברתי, "מכבים את המנוע ואז מורידים רגליים ועוצרים, קלי קלות".

    "ומה נעשה אם השכנים יתחילו לקנא?" שאלה האשה שבה, "גם הם סוחבים כל בוקר את הקטנים".

    "אל תדאגי, נחבר את זה לאופניים, אף אחד לא ישים לב".
    • תודה
    • חחח
    • עצוב
    Reactions: יודו לה' חסדו, במבי., שקדי ועוד 82 משתמשים85 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    למאי נפקא מינה
    אנין טעם - למה יחיד במדגם? עני מפעם - רוצה גם! סיפור עצוב, לצערי. בעניין הזה אני רואה עצמי...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה