הנושאים החמים
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
עריכה תורנית
הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
- נושאים
- 793
- הודעות
- 7.6K
קהילת סופרות מקצועיות
פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
62 תגובות
18 תגובות
2 תגובות
17 תגובות
6 תגובות
הימים עמוסים, ואני לא רוצה למשוך את זה יותר מדי, לכן אקצר.
כ"ב יצירות הועלו בסיבוב זה של האתגר, וכל אחד מהם מוצלח, מקורי ומשובח יותר מהשני (לפעמים המציאות היא דבר לא הגיוני). זה בוודאי יהיה אחד האתגרים המעניינים והמשעשעים לחזור אליו בעוד שלושים-ארבעים שנה, כשנתגעגע לשנים היפות האלו.
היה ראוי להתייחס בפירוט רב לכל אחת מהיצירות, אבל הדבר ייקח יותר מדי זמן. ובימים אלו אני נושם בקושי. אז להלן כמה קטעים נבחרים שלכדו את תשומת ליבי, והכרזת המקום הראשון. (ואם ייווצר חלון קטן של זמן פנוי, אשתדל להתייחס בע"ה קצרות לשאר היצירות, שכאמור כולן היו פגזיות לחלוטין).
אציין את המובן מאליו, כי השפיטה סובייקטיבית לחלוטין, למרות שניסיתי להיצמד לפרמטרים הידועים, אז מראש אבקש סליחה מכולם.
@כתב ומכתב קטע משובח ומושקע ברמה גבוהה. עלילה אמנותית שלמה שפרוסה על פני דורות. סגנון כובש. מדהים, שנון ומצחיק מאוד. חבל שלא באת בסיבוב הקודם.
@נתן גלנט עלילותיהן של קיווי ופסיפלורה האומללות והנפחדות נגעו לליבי שכמעט פקע מצחוק. אדיר וזורם בקצב חזק. תודה שחרגת ממכסת המילים.
@שריונה היה מצחיק מאוד. מקוריות מעוררת התפעלות, כל פעם מחדש. כשכדור השוקולד יצא מהכיס, שם צחקתי בקול. וזה לא היה נעים. קטע זוכה, לולי חריגת מילים עצומה וחסרת אחריות.
@עדיאל קטסטרופה משובחת וסוחפת במינה, עם עושר מילוני נדיר ונעים. מתוך הסערה הציורית - מגיחה ההמצאה שתשנה את פני העולם. כך בדיוק זה צריך לקרות. שתיתי את הקטע בכיף נדיר.
@גדי ישראלי טוב, אתה היית צריך לזכות. אם כמובן היית עושה דבר כזה בסיבוב הראשון, ואם לא היית שם שני קטעים כשאמרו אחד, ואם לא היית משאיר אותנו במתח נוגס כל כך. אתה תותח כבד, אחי.
ובמקום הראשון:
@nechamizak
לא יודע מה אתכם, אבל אני לגמרי צללתי לתוך התמונה התוססת הזו. הייתי כמו זבוב על הקיר בביתה של מרת מטילדה תחי', ובעיניי ראיתי את העכברוש הג'נג'י החמוד מתרוצץ לו כשבפיו חתיכת פאי קרפדות מגרה כל כך.
רעיון, כתיבה, הגשה, אווירה וקצב משובחים במינם.
הנה זה שוב, למי שפספס, ולמי שרוצה עוד פעם.
תפקיד העלאת האתגר הבא מונח זה עתה, ברוב פאר ורושם, לפתחכם.
לגבי הפרס. זו נקודה כואבת. חשבתי לתומי שיהיו כמה מתנדבים שיתנדבו לקחת חסות על הפרס, לאור תחינותיי הבוכיות. אבל בינתיים קיבלנו רק הבטחה מ @גדי ישראלי לספק חופשה זוגית בשטוטגרט. באחריותו המעורפלת. יש לתאם איתו את קבלת הפרס, או תמורתו במזומן. (כאן בא כזה:
)
חוץ מזאת, הוצעה הצעה מעניינת כזו: שגבאי הפורם המוכשר, מאיר דרכינו מוהנ"ת גלנט, יראיין את הזוכה ראיון חג מיוחד, במיטב כישרונו הידוע. הגבאי נתן את הסכמתו הנלהבת לעניין.
ייצרו אתכם קשר מההפקה בעניין הזה.
(אם זה יצליח, אפשר יהיה אפילו למסד את העניין, כך שזוכי האתגרים מכאן ואילך, יזכו לקבל חינם אין כסף ראיון אוהד ומוטה לטובתו, בה יוכל לשטוח באין מפריע את משנתו הספרותית ותורתו התחבירית, ויקבל במה מכובדת להשמיע כרצונו החופשי את דעותיו לגבי אופי הפורום, ייעודיו והתיקונים הנדרשים בו, וכל שאר הנושאים שעולים על הרוח).
לסיום, ארצה להודות לכל המשתתפים המוכשרים, העוזרים והמסייעים, שהעניקו לי תקופה נדירה של עשייה מאתגרת ורבת כבוד.
הצלחה מרובה וחודש שמייח!
כ"ב יצירות הועלו בסיבוב זה של האתגר, וכל אחד מהם מוצלח, מקורי ומשובח יותר מהשני (לפעמים המציאות היא דבר לא הגיוני). זה בוודאי יהיה אחד האתגרים המעניינים והמשעשעים לחזור אליו בעוד שלושים-ארבעים שנה, כשנתגעגע לשנים היפות האלו.
היה ראוי להתייחס בפירוט רב לכל אחת מהיצירות, אבל הדבר ייקח יותר מדי זמן. ובימים אלו אני נושם בקושי. אז להלן כמה קטעים נבחרים שלכדו את תשומת ליבי, והכרזת המקום הראשון. (ואם ייווצר חלון קטן של זמן פנוי, אשתדל להתייחס בע"ה קצרות לשאר היצירות, שכאמור כולן היו פגזיות לחלוטין).
אציין את המובן מאליו, כי השפיטה סובייקטיבית לחלוטין, למרות שניסיתי להיצמד לפרמטרים הידועים, אז מראש אבקש סליחה מכולם.
@כתב ומכתב קטע משובח ומושקע ברמה גבוהה. עלילה אמנותית שלמה שפרוסה על פני דורות. סגנון כובש. מדהים, שנון ומצחיק מאוד. חבל שלא באת בסיבוב הקודם.
@נתן גלנט עלילותיהן של קיווי ופסיפלורה האומללות והנפחדות נגעו לליבי שכמעט פקע מצחוק. אדיר וזורם בקצב חזק. תודה שחרגת ממכסת המילים.
@שריונה היה מצחיק מאוד. מקוריות מעוררת התפעלות, כל פעם מחדש. כשכדור השוקולד יצא מהכיס, שם צחקתי בקול. וזה לא היה נעים. קטע זוכה, לולי חריגת מילים עצומה וחסרת אחריות.
@עדיאל קטסטרופה משובחת וסוחפת במינה, עם עושר מילוני נדיר ונעים. מתוך הסערה הציורית - מגיחה ההמצאה שתשנה את פני העולם. כך בדיוק זה צריך לקרות. שתיתי את הקטע בכיף נדיר.
@גדי ישראלי טוב, אתה היית צריך לזכות. אם כמובן היית עושה דבר כזה בסיבוב הראשון, ואם לא היית שם שני קטעים כשאמרו אחד, ואם לא היית משאיר אותנו במתח נוגס כל כך. אתה תותח כבד, אחי.
ובמקום הראשון:
@nechamizak
לא יודע מה אתכם, אבל אני לגמרי צללתי לתוך התמונה התוססת הזו. הייתי כמו זבוב על הקיר בביתה של מרת מטילדה תחי', ובעיניי ראיתי את העכברוש הג'נג'י החמוד מתרוצץ לו כשבפיו חתיכת פאי קרפדות מגרה כל כך.
רעיון, כתיבה, הגשה, אווירה וקצב משובחים במינם.
הנה זה שוב, למי שפספס, ולמי שרוצה עוד פעם.
מטילדה קינחה את הזיעה מפניה בסינר המשובץ, וספקה את כפיה הבשרניות. היום בערב תתקיים האסיפה החמישית של איגוד עקרות הבית המושלמות של האצולה הכפרית על שם תרזה לנקסטר.
היא חייבת להוכיח שהיא עקרת בית למופת. בניקיון סירים, בחליטת תה, בהכנת נקניקיה, בהברקת חלונות, בצחצוח רומחים. בתחום אחד, לכל הפחות, מה שזה לא יהיה.
חשבה שהיא מומחית בפשטידות. כבר שבוע היא מחפשת וריאציה חדשה לפאי שתוכל להציג בוועידה, וניסתה מגוון רכיבים אפשריים.
פאי חציל כבוש עם ריבת אוכמניות. יאק.
פאי ביצים מטוגנות עם פודינג וניל. איכס.
פאי קרפדות ומלפפונים צעירים. גועל מרוכז.
היו עוד. זה היה מביש להיזכר בהם.
היא התרוממה על קצות בהונותיה, ומתחה את ידה כדי לחלץ מתקרת המטבח מערוך ברזל כבד משקל עבור הניסיון העשרים ושלושה בהכנת פאי. מישהו פתאום נחבט בה. מטילדה איבדה את שיווי המשקל, והשתטחה על הרצפה כשהמערוך הולם ברקתה.
אחרי שהזיקוקים הסתלקו משדה הראיה, היא זיהתה את השערות הבהירות של הנרי מדגדגות את הרצפה ואת הרגליים שלו מונפות אל על.
"בכור שטן" היא גנחה, "שוב אתה עם ההרגל המגונה שלך ללכת על הידיים במקום על הרגליים?".
הנרי התרחק, מקפץ על ידיו ומצחקק בקונדסיות, רומס את שאריות הכבוד העצמי שנותרו לה.
השפה התחתונה שלה רטטה מזעם, והגבות התקרבו אחת לשנייה יוצרות זווית קהה. משהו קר התחכך בידיה. המערוך! הגיע הזמן לעשות בו שימוש הגון.
התרוממה מסוחררת, אוחזת את המערוך באצבעות מולבנות. הנרי חמק לפינה אחרת של החדר, והמשיך לקפץ על ידיו לעברו השני.
חפץ נוצץ נשרך אחרי הסבכה הזהובה שלו. טבעת האירוסין שריצ'ארד הביא לה בימים הטובים ההם!
מטילדה הסתכלה מהופנטת על הנרי. השיער שלו המשיך לנוע ברחבי החדר, מבריח עכברוש אחד גי'נג'י, אוסף איתו קורי עכביש וכמה אוכמניות מעופשות.
"שככה יהיה לי טוב!" הצטווחה בקול מוזר, תפסה את הנרי והדביקה לו נשיקה מקומחת על הלחי הסמוקה.
סוף דבר:
יודעי דבר יודעים לציין שהגרסא הקמאית של המטאטא בימי הביניים המאוחרים נקראה בשם הנרי לזכר ממציאו.
היא חייבת להוכיח שהיא עקרת בית למופת. בניקיון סירים, בחליטת תה, בהכנת נקניקיה, בהברקת חלונות, בצחצוח רומחים. בתחום אחד, לכל הפחות, מה שזה לא יהיה.
חשבה שהיא מומחית בפשטידות. כבר שבוע היא מחפשת וריאציה חדשה לפאי שתוכל להציג בוועידה, וניסתה מגוון רכיבים אפשריים.
פאי חציל כבוש עם ריבת אוכמניות. יאק.
פאי ביצים מטוגנות עם פודינג וניל. איכס.
פאי קרפדות ומלפפונים צעירים. גועל מרוכז.
היו עוד. זה היה מביש להיזכר בהם.
היא התרוממה על קצות בהונותיה, ומתחה את ידה כדי לחלץ מתקרת המטבח מערוך ברזל כבד משקל עבור הניסיון העשרים ושלושה בהכנת פאי. מישהו פתאום נחבט בה. מטילדה איבדה את שיווי המשקל, והשתטחה על הרצפה כשהמערוך הולם ברקתה.
אחרי שהזיקוקים הסתלקו משדה הראיה, היא זיהתה את השערות הבהירות של הנרי מדגדגות את הרצפה ואת הרגליים שלו מונפות אל על.
"בכור שטן" היא גנחה, "שוב אתה עם ההרגל המגונה שלך ללכת על הידיים במקום על הרגליים?".
הנרי התרחק, מקפץ על ידיו ומצחקק בקונדסיות, רומס את שאריות הכבוד העצמי שנותרו לה.
השפה התחתונה שלה רטטה מזעם, והגבות התקרבו אחת לשנייה יוצרות זווית קהה. משהו קר התחכך בידיה. המערוך! הגיע הזמן לעשות בו שימוש הגון.
התרוממה מסוחררת, אוחזת את המערוך באצבעות מולבנות. הנרי חמק לפינה אחרת של החדר, והמשיך לקפץ על ידיו לעברו השני.
חפץ נוצץ נשרך אחרי הסבכה הזהובה שלו. טבעת האירוסין שריצ'ארד הביא לה בימים הטובים ההם!
מטילדה הסתכלה מהופנטת על הנרי. השיער שלו המשיך לנוע ברחבי החדר, מבריח עכברוש אחד גי'נג'י, אוסף איתו קורי עכביש וכמה אוכמניות מעופשות.
"שככה יהיה לי טוב!" הצטווחה בקול מוזר, תפסה את הנרי והדביקה לו נשיקה מקומחת על הלחי הסמוקה.
סוף דבר:
יודעי דבר יודעים לציין שהגרסא הקמאית של המטאטא בימי הביניים המאוחרים נקראה בשם הנרי לזכר ממציאו.
תפקיד העלאת האתגר הבא מונח זה עתה, ברוב פאר ורושם, לפתחכם.
לגבי הפרס. זו נקודה כואבת. חשבתי לתומי שיהיו כמה מתנדבים שיתנדבו לקחת חסות על הפרס, לאור תחינותיי הבוכיות. אבל בינתיים קיבלנו רק הבטחה מ @גדי ישראלי לספק חופשה זוגית בשטוטגרט. באחריותו המעורפלת. יש לתאם איתו את קבלת הפרס, או תמורתו במזומן. (כאן בא כזה:
)חוץ מזאת, הוצעה הצעה מעניינת כזו: שגבאי הפורם המוכשר, מאיר דרכינו מוהנ"ת גלנט, יראיין את הזוכה ראיון חג מיוחד, במיטב כישרונו הידוע. הגבאי נתן את הסכמתו הנלהבת לעניין.
ייצרו אתכם קשר מההפקה בעניין הזה.
(אם זה יצליח, אפשר יהיה אפילו למסד את העניין, כך שזוכי האתגרים מכאן ואילך, יזכו לקבל חינם אין כסף ראיון אוהד ומוטה לטובתו, בה יוכל לשטוח באין מפריע את משנתו הספרותית ותורתו התחבירית, ויקבל במה מכובדת להשמיע כרצונו החופשי את דעותיו לגבי אופי הפורום, ייעודיו והתיקונים הנדרשים בו, וכל שאר הנושאים שעולים על הרוח).
לסיום, ארצה להודות לכל המשתתפים המוכשרים, העוזרים והמסייעים, שהעניקו לי תקופה נדירה של עשייה מאתגרת ורבת כבוד.
הצלחה מרובה וחודש שמייח!
18 תגובות
45 תגובות
5 תגובות
4 תגובות
41 תגובות
9 תגובות
18 תגובות
5 תגובות
נעשה את זה הפעם קצר, שקט ומהיר, שחלילה לא נפר את הנמנום המבורך שירד על הפורום.
ובכן, בשיעור הקודם דיברנו על היכולת שלנו לצאת מהבועה ולצלם אותה מרחוק. הפעם נלמד ליצור תמונה חדשה לגמרי למציאות קיימת. במילים מובנות: הפעם נמציא היסטוריה ונשכתב אותה בגאון.
הנה, העולם המוכר לנו - מלא באינספור פריטים ונתונים ואמצעים, אבל בהרבה מהמקרים אין לנו מושג איך הדבר התחיל, ומהיכן התגלגל עד שהגיע לאן שהגיע. אנחנו שבויים בהמוני קונספציות עתיקות, הרגילו אותנו והתרגלנו לכל מיני עובדות בחיינו, עד שאיננו שמים על לב.
קחו למשל סיגריה, תשכחו ממה שהמושג מסמל אצלכם, ותלכו עד ההתחלה, ותשאלו את עצמכם: איך הגיעה האנושות להמצאה הביזארית הזו? מי האיש שהגיע למסקנה המדהימה שעשן – זה מה שחסר לריאותיו? מה היה התהליך האבולוציוני של מקלות האש הללו?
וקפה, קפה אתה כן מבין? איך החליטו האנשים שצרור הצירופים חסרי הקשר והפשר הזה – ייצר משקה אוניברסלי מועדף כל כך? וסבון? ושולחן מרובע? וכל מיני משפטים חסרי היגיון ששגורים על לשוננו ואין איש יודע ממתי זה כך? ועוד טריליוני אקסיומות שחיינו עמהם בשלווה גמורה עד שהגיע האתגר הזה.
אז המשימה המונחת לפתחכם היא כזו: לבחור לכם איזו עובדה טריוויאלית שכולנו מכירים מהחיים, ולייצר עבורה מקור חדש ובדיוני. תמציאו סיפור איך ומה הביא את האדם להמציא סיגריה / קפה / סלנג / תיאוריה וכל כיו"ב.
כאן ייבחן כח הדמיון של הכותב, יכולתו לרדת לפרטים, ובעיקר יצירתיותו.
הרשות נתונה לכלל המשתתפים להפליג גם הרחק מאוד לכיוונים, רעיונות וגלקסיות בלתי שגרתיים.
זה יכול להיות כרגיל, יצירה ספרותית מכל סוג, סיפור, תיאור, משל, דיווח עיתונאי, שיר, בלדה, זמירה וכל כיוצא בזה.
הכללים:
ובכן, בשיעור הקודם דיברנו על היכולת שלנו לצאת מהבועה ולצלם אותה מרחוק. הפעם נלמד ליצור תמונה חדשה לגמרי למציאות קיימת. במילים מובנות: הפעם נמציא היסטוריה ונשכתב אותה בגאון.
הנה, העולם המוכר לנו - מלא באינספור פריטים ונתונים ואמצעים, אבל בהרבה מהמקרים אין לנו מושג איך הדבר התחיל, ומהיכן התגלגל עד שהגיע לאן שהגיע. אנחנו שבויים בהמוני קונספציות עתיקות, הרגילו אותנו והתרגלנו לכל מיני עובדות בחיינו, עד שאיננו שמים על לב.
קחו למשל סיגריה, תשכחו ממה שהמושג מסמל אצלכם, ותלכו עד ההתחלה, ותשאלו את עצמכם: איך הגיעה האנושות להמצאה הביזארית הזו? מי האיש שהגיע למסקנה המדהימה שעשן – זה מה שחסר לריאותיו? מה היה התהליך האבולוציוני של מקלות האש הללו?
וקפה, קפה אתה כן מבין? איך החליטו האנשים שצרור הצירופים חסרי הקשר והפשר הזה – ייצר משקה אוניברסלי מועדף כל כך? וסבון? ושולחן מרובע? וכל מיני משפטים חסרי היגיון ששגורים על לשוננו ואין איש יודע ממתי זה כך? ועוד טריליוני אקסיומות שחיינו עמהם בשלווה גמורה עד שהגיע האתגר הזה.
אז המשימה המונחת לפתחכם היא כזו: לבחור לכם איזו עובדה טריוויאלית שכולנו מכירים מהחיים, ולייצר עבורה מקור חדש ובדיוני. תמציאו סיפור איך ומה הביא את האדם להמציא סיגריה / קפה / סלנג / תיאוריה וכל כיו"ב.
כאן ייבחן כח הדמיון של הכותב, יכולתו לרדת לפרטים, ובעיקר יצירתיותו.
הרשות נתונה לכלל המשתתפים להפליג גם הרחק מאוד לכיוונים, רעיונות וגלקסיות בלתי שגרתיים.
זה יכול להיות כרגיל, יצירה ספרותית מכל סוג, סיפור, תיאור, משל, דיווח עיתונאי, שיר, בלדה, זמירה וכל כיוצא בזה.
הכללים:
- הזכות להשתתף באתגר נתונה לי"ג הזוכים בשלב הקודם.
- עד 400 מילה. וכל הממעיט הרי"ז משובח.
- כל משתתף רשאי להעלות קטע אחד בלבד.
- האתגר ינעל בעוד פחות משבוע, בחצות הלילה שבין חמישי לשישי פרשת תרומה. את התוצאות אשתדל להביא במהירות האפשרית.
- הזוכה הגדול יזכה בל"נ בפרס נאה, (עדיין נבחנות האופציות, נשמח מאוד לעזרה בעניין). כמו כן יוטל עליו לערוך את האתגר הבא.
- במידה והזוכה כבר ניהל את אחד מארבעת האתגרים האחרונים, עדיין הוא יקבל את הפרס כמובן, אבל מטלת עריכת האתגר הבא תעבור למקום השני.
- תגובות בנספח: https://www.prog.co.il/threads/נספח-לאתגר-שלב-שני-תמונה-בדיונית.344734/
22 תגובות
בס"ד
זכיתי בכרטיס חינם לכנס של אתרוג. שמחתי! ידעתי שיום אחד הכבוד יבוא, והוא בא, בענק:
כרטיס מוזהב. אותיות מוזהבות. סרט אדום קטנטן סביבו. ממוען נטו אליי.
מחייך אליי מתיבת הדואר. יודע בדיוק: הוא עושה לי את היום.
הזמנת כבוד.
אתרוג. כנס. נשמח מאוד אם תבוא. געציל, אנא. בוא.
שמחתי!
תמיד ידעתי שיום אחד אצליח להיפטר מהתווית של ה'לא יוצלח' השכונתי. יש!
הנה, הצלחתי. קיבלתי כרטיס אחמי"ם. כרטיס יוקרתי.
כרטיס שאף אחד אחר לא קיבל.
רק אני.
געציל.
שולחן הכבוד.
מן הסתם יקדמו את פניי בכניסה לאולם הקונגרסים. דייל יוקרתי, מחצלות. חיוכים. קידה עמוקה: אדוני, בוא בבקשה. מחכים לך. הנה, כאן. בשולחן הכבוד. אתה הנואם המרכזי הערב. מה אדוני רוצה לשתות בבקשה.
האמת שלא בדיוק זכרתי מי הם אתרוג. בנק? האגודה לעידוד ההתיישבות בנגב? מכללה לאנשי רוח? חברה לייבוא מכשירים רפואיים? זכיין של סיטיפס באשדוד? זכיין של יינות דה לה פראנס? חברת היי טק? חברה לייצוא תפוחי עץ ואתרוגים משומשים במצב טוב?
לא חשוב. חברה מכובדת. כרטיס מוזהב. סרט אדום יוקרתי עם טאץ' עשיר ומעודן.
געציל. אנא, בוא.
אפוף רגשי אושר נעלים, צעדתי מעדנות לביתי. עולה במדרגות. אוחז בכרטיס. רואה ולא רואה את הקורה סביבי. געציל. הזמנת כבוד. אתרוג.
חייכתי לעצמי בעונג. אני לפני השדרוג שתמיד ייחלתי אליו. אושר.
שמחה.
עולה במדרגות, מפזם שיר חסידי טרי.
כמעט לא שומע את קריאותיה של ניאגרה, המנקה ההודית של חדר המדרגות: אדון, בבקשה, תיזהר לעבור בצד כי אני עושה ספונג'ה.
עולה עוד טור מדרגות, כמו חלום.
כמעט מרחף.
טראאאאאח.
ספלאש! כובעי נשמט, משקפיי צנחו, גבי נכפף, אפי כאב, עיני זלגו דמעות: נתקלתי ראש בראש עם השכן. הזה שתמיד מסתכל עליי בהתנשאות. האף שלו כנראה כל כך למעלה שהוא פשוט לא טורח לראות אנשים שלא ברמה התורנית שלו, גם כן.
בום, טראח, אויש, איי, קווץ', אאוץ', אחח, זבנג, בומבה, אחחח, פינג, פונג, סטרילי זדונג. התגלגלתי טור מדרגות שלם ברצף. טח טח טח. אחחח.
נאלמתי ונעלמתי בתוך בועה ענקית של אי וודאות. של סימן שאלה ענק. של הלם תרבות. של התנגשות בין כוכבית, של ערעור כל המוסכמות. של קריסת כל הכללים. של מפולת כללית. של כישלון כללי. הכרטיס החליק מידיי הנרגשות והמזיעות וצנח היישר לתוך הדלי של ניאגרה, המנקה המסורה של הבניין.
עוד לא גמרתי לעכל את אובדת הכרטיס ועימו היוקרה, הססטוס, המעמד, וקולו של שכני העיק על אוזניי:
ר' ייד. אני ממש מצטער. הייתי שקוע בלימוד. בדיוק היום שמעתי תירוץ נפלא בגמ' ולא שמתי לב איפה אני. לעזור לכם לקום?
בטח שלא שמת לב, בטח. בטח. נכנסת בי בכינון ישיר, צבוע תורני שכמוך. ברחוב בן תורה, ובחדר מדרגות שיכור סהרורי. לא רוצה עזרה. לא.
בן תורה, בטח. תירוצים. תוס', קושיות. שמענו. לא, אתה לא צריך להרים לי את הכרטיס, זה לא כזה חשוב, כן. רק תעזוב אותי במנוחה.
שמעתי בחצי אוזן כמה מילות סליחה פיוס והתנצלות, שליתי את הכרטיס הרטוב מהדלי, התיישרתי בקושי, משכתי את עצמי.
התאוששתי, וחזרתי על עקביי. נזכרתי שהיו עוד כמה מכתבים חשובים בתיבת הדואר. התחלתי לרדת לאט לאט בחזרה. עוד מדרגה, עוד מדרגה.
שכני המוצק שכח ממני לגמרי והספיק לצאת לפניי מהבניין. מחזיק ביד איתנה אחת את הגמ' הענקית שלו, בטח הוצאה מיוחדת בשבילו כדי לנקר לנו את העיניים, וביד השניה תיק תפילין בגודל של יבשת. אישיות תורנית, וכל זה. תיק התפילין מייצג כנראה איזה סמל סטטוס של האליטות, לך תדע.
דידיתי אחריו, מנסה לייבש את הכרטיס על המכנסיים. נו, נקנה זוג חדש בכל מקרה לרגל האירוע.
כמעט הגעתי. עוד מטר אחד ואני בתיבות הדואר. מתקדם, מושיט יד---
טיק טק. נתקע במשהו מוצק.
פותח עיניים. מגלה שוב את שכני. כן, הבעלים של סמל הססטוס. עומד צמוד לתיבות הדואר.
בהיתי בו ללא מילים.
ניסיתי לעכל את הסיטואציה.
מצמצתי במהירות. ניסיתי לעכל את הסיטואציה. אני בטח מפספס משהו.
זה לא ייתכן.
אבל, זאת המציאות.
שכני אוחז בידו כרטיס, זהה לחלוטין לשלי.
הוא זז קצת הצידה והחווה בידו על תיבות הדואר. בכולן נשתלו הזמנות אישיות. מלא סרטים אדומים.
עודנו בוהים זה בזה ללא מילים, שמענו ווווש חלקלק מחליק לעברנו ברוח קרבית. ג'קי בן דיין, הפרחח של הפושטקים מהקומה למטה. מתגלץ' לו על הסקטים החוצה מהבניין.
אתם מפריעים לעבור! זרק לעברינו, חומק במרווח הצר שהותרנו לו. מחליק במהירות על סקטים לא תקניים ומהירים כמו צוות פושעים נמלטים. ברגע שהוא עבר בינינו, באותה השניה, הוא שלף בבת אחת את הכרטיסים של שנינו בתנועה אחת חלקה, אגב צחוק פרוע. גלינג! אין כרטיסים. אין ג'קי בן דיין.
מהמרחק הבטוח של עשר מטר, הפרחח המכוער עצר רגע את הפושעים הנמלטים מתחת רגליו, וגיחך לעומתנו: יש מלא כרטיסים כאלו בפח בכניסה לבניין. מלא. קחו כמה שאתם רוצים. אמא שלי עשתה תרגיל בבית ספר שלה והייתה צריכה להכין כרטיסים כאלו. כל הבית שלנו היה מלא. אז שמתי בשביל הצחוקים כמה כאלו בתיבות דואר. מה, חשבתם שיש כזו חברה? תמימים אתם, תמימים. לא ראיתם שהכל סתם בכאילו?...
יאללה, יאללה, סעו, מה נתקעתם ליד הכניסה, יש שמש בחוץ.
שכני פלט: אלעס איז נערישקייט, היטיב את אחיזתו ביבשת תיק התפילין וסמל הססטוס שלו, ויצא בנכבדות מהזירה. מותיר אחריו שובל כבד של התנשאות אליטיסטית שלעולם לא אגיע אליה.
נשארתי לבד. כרטיס ממורט בין אצבעותיי. כובעי מרופט. משקפיי מתנענעים על אפי. גבי כואב, מכנסיי מוכתמות, האגו שלי נמוך כמו שטיחון כניסה ביום חורפי. בגובה אפס. כמעט לא קיים.
אף אחד לא היה צריך להגיד לי.
ידעתי לבד:
הלא יוצלח של השכונה, נשאר הלא יוצלח של השכונה.
פעם לוזר, תמיד לוזר.
אין תקווה.
הלכתי ושוטטתי בחוץ, עצוב, מעוך.
עברתי ליד תחנת האוטובוס, מרוכז במדרכה המתפרקת.
נתקלתי שוב בשכני, הוא בכלל לא ראה אותי, דיבר לפלאפון שלו בקולי קולות.
למה הוא נדחף לי לכל מקום, למה.
שמעתי אותו נואם לפלאפון שלו. בטח עוד איזה מתייעץ בתשלום. שמעתי שהשכן שלי נהיה יועץ מפורסם ויקרן, שמעתי.
"בנאדם צריך ללמוד איך להרגיש שווה בזכות מה שהוא בעצמו, להתנתק מההרגל לחפש את הערכה של הסביבה. בנאדם צריך לבנות לעצמו את האישיות, בלי קשר לשאלה מה חושבת ואומרת החברה"
שמענו, שמענו, קשקשן, יועץ לעניים.
געציל
עדכון:
@שי קיש שוב מפגיז עם איור הולם...
https://www.prog.co.il/threads/פנס-בערפל-הנה.344652/#post-5343934
זכיתי בכרטיס חינם לכנס של אתרוג. שמחתי! ידעתי שיום אחד הכבוד יבוא, והוא בא, בענק:
כרטיס מוזהב. אותיות מוזהבות. סרט אדום קטנטן סביבו. ממוען נטו אליי.
מחייך אליי מתיבת הדואר. יודע בדיוק: הוא עושה לי את היום.
הזמנת כבוד.
אתרוג. כנס. נשמח מאוד אם תבוא. געציל, אנא. בוא.
שמחתי!
תמיד ידעתי שיום אחד אצליח להיפטר מהתווית של ה'לא יוצלח' השכונתי. יש!
הנה, הצלחתי. קיבלתי כרטיס אחמי"ם. כרטיס יוקרתי.
כרטיס שאף אחד אחר לא קיבל.
רק אני.
געציל.
שולחן הכבוד.
מן הסתם יקדמו את פניי בכניסה לאולם הקונגרסים. דייל יוקרתי, מחצלות. חיוכים. קידה עמוקה: אדוני, בוא בבקשה. מחכים לך. הנה, כאן. בשולחן הכבוד. אתה הנואם המרכזי הערב. מה אדוני רוצה לשתות בבקשה.
האמת שלא בדיוק זכרתי מי הם אתרוג. בנק? האגודה לעידוד ההתיישבות בנגב? מכללה לאנשי רוח? חברה לייבוא מכשירים רפואיים? זכיין של סיטיפס באשדוד? זכיין של יינות דה לה פראנס? חברת היי טק? חברה לייצוא תפוחי עץ ואתרוגים משומשים במצב טוב?
לא חשוב. חברה מכובדת. כרטיס מוזהב. סרט אדום יוקרתי עם טאץ' עשיר ומעודן.
געציל. אנא, בוא.
אפוף רגשי אושר נעלים, צעדתי מעדנות לביתי. עולה במדרגות. אוחז בכרטיס. רואה ולא רואה את הקורה סביבי. געציל. הזמנת כבוד. אתרוג.
חייכתי לעצמי בעונג. אני לפני השדרוג שתמיד ייחלתי אליו. אושר.
שמחה.
עולה במדרגות, מפזם שיר חסידי טרי.
כמעט לא שומע את קריאותיה של ניאגרה, המנקה ההודית של חדר המדרגות: אדון, בבקשה, תיזהר לעבור בצד כי אני עושה ספונג'ה.
עולה עוד טור מדרגות, כמו חלום.
כמעט מרחף.
טראאאאאח.
ספלאש! כובעי נשמט, משקפיי צנחו, גבי נכפף, אפי כאב, עיני זלגו דמעות: נתקלתי ראש בראש עם השכן. הזה שתמיד מסתכל עליי בהתנשאות. האף שלו כנראה כל כך למעלה שהוא פשוט לא טורח לראות אנשים שלא ברמה התורנית שלו, גם כן.
בום, טראח, אויש, איי, קווץ', אאוץ', אחח, זבנג, בומבה, אחחח, פינג, פונג, סטרילי זדונג. התגלגלתי טור מדרגות שלם ברצף. טח טח טח. אחחח.
נאלמתי ונעלמתי בתוך בועה ענקית של אי וודאות. של סימן שאלה ענק. של הלם תרבות. של התנגשות בין כוכבית, של ערעור כל המוסכמות. של קריסת כל הכללים. של מפולת כללית. של כישלון כללי. הכרטיס החליק מידיי הנרגשות והמזיעות וצנח היישר לתוך הדלי של ניאגרה, המנקה המסורה של הבניין.
עוד לא גמרתי לעכל את אובדת הכרטיס ועימו היוקרה, הססטוס, המעמד, וקולו של שכני העיק על אוזניי:
ר' ייד. אני ממש מצטער. הייתי שקוע בלימוד. בדיוק היום שמעתי תירוץ נפלא בגמ' ולא שמתי לב איפה אני. לעזור לכם לקום?
בטח שלא שמת לב, בטח. בטח. נכנסת בי בכינון ישיר, צבוע תורני שכמוך. ברחוב בן תורה, ובחדר מדרגות שיכור סהרורי. לא רוצה עזרה. לא.
בן תורה, בטח. תירוצים. תוס', קושיות. שמענו. לא, אתה לא צריך להרים לי את הכרטיס, זה לא כזה חשוב, כן. רק תעזוב אותי במנוחה.
שמעתי בחצי אוזן כמה מילות סליחה פיוס והתנצלות, שליתי את הכרטיס הרטוב מהדלי, התיישרתי בקושי, משכתי את עצמי.
התאוששתי, וחזרתי על עקביי. נזכרתי שהיו עוד כמה מכתבים חשובים בתיבת הדואר. התחלתי לרדת לאט לאט בחזרה. עוד מדרגה, עוד מדרגה.
שכני המוצק שכח ממני לגמרי והספיק לצאת לפניי מהבניין. מחזיק ביד איתנה אחת את הגמ' הענקית שלו, בטח הוצאה מיוחדת בשבילו כדי לנקר לנו את העיניים, וביד השניה תיק תפילין בגודל של יבשת. אישיות תורנית, וכל זה. תיק התפילין מייצג כנראה איזה סמל סטטוס של האליטות, לך תדע.
דידיתי אחריו, מנסה לייבש את הכרטיס על המכנסיים. נו, נקנה זוג חדש בכל מקרה לרגל האירוע.
כמעט הגעתי. עוד מטר אחד ואני בתיבות הדואר. מתקדם, מושיט יד---
טיק טק. נתקע במשהו מוצק.
פותח עיניים. מגלה שוב את שכני. כן, הבעלים של סמל הססטוס. עומד צמוד לתיבות הדואר.
בהיתי בו ללא מילים.
ניסיתי לעכל את הסיטואציה.
מצמצתי במהירות. ניסיתי לעכל את הסיטואציה. אני בטח מפספס משהו.
זה לא ייתכן.
אבל, זאת המציאות.
שכני אוחז בידו כרטיס, זהה לחלוטין לשלי.
הוא זז קצת הצידה והחווה בידו על תיבות הדואר. בכולן נשתלו הזמנות אישיות. מלא סרטים אדומים.
עודנו בוהים זה בזה ללא מילים, שמענו ווווש חלקלק מחליק לעברנו ברוח קרבית. ג'קי בן דיין, הפרחח של הפושטקים מהקומה למטה. מתגלץ' לו על הסקטים החוצה מהבניין.
אתם מפריעים לעבור! זרק לעברינו, חומק במרווח הצר שהותרנו לו. מחליק במהירות על סקטים לא תקניים ומהירים כמו צוות פושעים נמלטים. ברגע שהוא עבר בינינו, באותה השניה, הוא שלף בבת אחת את הכרטיסים של שנינו בתנועה אחת חלקה, אגב צחוק פרוע. גלינג! אין כרטיסים. אין ג'קי בן דיין.
מהמרחק הבטוח של עשר מטר, הפרחח המכוער עצר רגע את הפושעים הנמלטים מתחת רגליו, וגיחך לעומתנו: יש מלא כרטיסים כאלו בפח בכניסה לבניין. מלא. קחו כמה שאתם רוצים. אמא שלי עשתה תרגיל בבית ספר שלה והייתה צריכה להכין כרטיסים כאלו. כל הבית שלנו היה מלא. אז שמתי בשביל הצחוקים כמה כאלו בתיבות דואר. מה, חשבתם שיש כזו חברה? תמימים אתם, תמימים. לא ראיתם שהכל סתם בכאילו?...
יאללה, יאללה, סעו, מה נתקעתם ליד הכניסה, יש שמש בחוץ.
שכני פלט: אלעס איז נערישקייט, היטיב את אחיזתו ביבשת תיק התפילין וסמל הססטוס שלו, ויצא בנכבדות מהזירה. מותיר אחריו שובל כבד של התנשאות אליטיסטית שלעולם לא אגיע אליה.
נשארתי לבד. כרטיס ממורט בין אצבעותיי. כובעי מרופט. משקפיי מתנענעים על אפי. גבי כואב, מכנסיי מוכתמות, האגו שלי נמוך כמו שטיחון כניסה ביום חורפי. בגובה אפס. כמעט לא קיים.
אף אחד לא היה צריך להגיד לי.
ידעתי לבד:
הלא יוצלח של השכונה, נשאר הלא יוצלח של השכונה.
פעם לוזר, תמיד לוזר.
אין תקווה.
הלכתי ושוטטתי בחוץ, עצוב, מעוך.
עברתי ליד תחנת האוטובוס, מרוכז במדרכה המתפרקת.
נתקלתי שוב בשכני, הוא בכלל לא ראה אותי, דיבר לפלאפון שלו בקולי קולות.
למה הוא נדחף לי לכל מקום, למה.
שמעתי אותו נואם לפלאפון שלו. בטח עוד איזה מתייעץ בתשלום. שמעתי שהשכן שלי נהיה יועץ מפורסם ויקרן, שמעתי.
"בנאדם צריך ללמוד איך להרגיש שווה בזכות מה שהוא בעצמו, להתנתק מההרגל לחפש את הערכה של הסביבה. בנאדם צריך לבנות לעצמו את האישיות, בלי קשר לשאלה מה חושבת ואומרת החברה"
שמענו, שמענו, קשקשן, יועץ לעניים.
געציל
עדכון:
@שי קיש שוב מפגיז עם איור הולם...
https://www.prog.co.il/threads/פנס-בערפל-הנה.344652/#post-5343934
59 תגובות
לכבוד ציבור העורכים התורניים והמעמדים בתג!
ידועים היטב לכולנו ההתמודדויות במלאכת הייצוא מוורד לתג ולהיפך.
בסייעתא דשמיא עלה בידי לקבץ תוכנה מבוססת על פקודות מקרו (מהפורום, רובם מאת @צורת הדף (קרש לשעבר), ומאתר "צורת הדף", וכן @israel, @לייזר ועוד
), המסייעים בהרבה למי שעובד בקבצי וורד-תג.
בין הפונקציות: שימוש בבלוני הערות, המרת הערות לסוגריים ולהיפך, מציאת טקסט צבוע בהילה בעזרת החלפתו לטקסט צבעוני, ועוד.
להלן תמונת המסך של התוכנה.
התוכנה עדיין בבניה ועומדת כעת על גירסת 1.0 שהיא גירסת נסיון.
אשמח לקבל כל הערה, ובעיקר מקרואים נוספים בנושא, וכל שיפור טכני שיכול לבסס את התוכנה ולהעמידה בקרן אורה בצורה מסודרת.
התוכנה היא חופשית, וניתנת כקוד פתוח וכל אחד יכול להוסיף מקרואים שימושיים ולהכניס את הקבצים המעודכנים כאן (ולשלוח אלי הודעה בפרטי).
מכיון ועדיין לא עלה בידי לסדר קובץ התקנה בצורה מסודרת, (עקב חוסר איחוד קבצים בין התאמת הסרגל עם התבנית), יהיה ניתן לבינתים לקבל את רכיבי התוכנה רק דרך הדוא"ל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
ידועים היטב לכולנו ההתמודדויות במלאכת הייצוא מוורד לתג ולהיפך.
בסייעתא דשמיא עלה בידי לקבץ תוכנה מבוססת על פקודות מקרו (מהפורום, רובם מאת @צורת הדף (קרש לשעבר), ומאתר "צורת הדף", וכן @israel, @לייזר ועוד
), המסייעים בהרבה למי שעובד בקבצי וורד-תג.
בין הפונקציות: שימוש בבלוני הערות, המרת הערות לסוגריים ולהיפך, מציאת טקסט צבוע בהילה בעזרת החלפתו לטקסט צבעוני, ועוד.
להלן תמונת המסך של התוכנה.
התוכנה עדיין בבניה ועומדת כעת על גירסת 1.0 שהיא גירסת נסיון.
אשמח לקבל כל הערה, ובעיקר מקרואים נוספים בנושא, וכל שיפור טכני שיכול לבסס את התוכנה ולהעמידה בקרן אורה בצורה מסודרת.
התוכנה היא חופשית, וניתנת כקוד פתוח וכל אחד יכול להוסיף מקרואים שימושיים ולהכניס את הקבצים המעודכנים כאן (ולשלוח אלי הודעה בפרטי).
מכיון ועדיין לא עלה בידי לסדר קובץ התקנה בצורה מסודרת, (עקב חוסר איחוד קבצים בין התאמת הסרגל עם התבנית), יהיה ניתן לבינתים לקבל את רכיבי התוכנה רק דרך הדוא"ל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
5 תגובות
בס"ד
דממה באולם.
הוא טיפס באטיות רבת רושם את שלשת המדרגות שהובילו לבמה, ופסע לעבר המיקרופון. כחכוח קל שהרעים מקיר לקיר הוכיח לו שהמייק אכן עובד.
שפתיו מלמלו, "בעזרת השם נעשה ונצליח. אפילו חרז חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים..."
הוא הגביה את קולו לטון שישמע ברור וצלול באזני הקהל שישב מולו.
"ערב טוב לכל הניקים... אהמ, האנשים של פורום...", הוא הביט בקהל והקריא מהדפים שלפניו חליפות, "כתיבה... ועריכה... סליחה, ועריכה ספרותית... כן, ועריכה תורנית... נו... אה, ודקדוק... אהמ... ועברית... רגע אחד... כן, סיימנו.
ובכן, התכנסנו כאן היום, בכדי לדון על תופעה חמורה בעלת השלכות הרות אסון שנתגלו בפורומנו הקט והשלו. אני לא אלך סחור סחור, ולא אכבס מילים או אשתמש ברמיזות ובמליצות, אלא אגש ישירות לענין בשפה הברורה ביותר.
אגב, מכירים את זה שבשיחה עם מבוגר פתאם הוא אומר: "ותסלח לי על הביטוי, כן?", ואתה חושב לעצמך, 'ואללה, איזה קללה עסיסית הוא הולך להרים עכשו', ואז הוא ממשיך: "אבל זה הזוי. פשוט הזוי".
טוב, נמשיך בענייננו.ישנה תופעה שהולכת ומתרחבת בפורום, והיא – כתיבה בחרוזים!"
רחש-בחש בקהל.
"שקט בבקשה!", רועם קולו של @פנס בערפל .
"תודה, פנס. אני כבר לא מדבר על בלדות או חמשירים. מדובר על תופעה שצוברת תאוצה עם מגמת התמכרות הרסנית.
אנחנו לא ניכנס כעת לרזולוציות נמוכות של אילו ניקים התחילו עם זה ולמה עשו זאת, או מי אשם, מי התחיל ומי סיים, אבל מישהי כאן תצטרך לתת דין וחשבון על המצב שמתחולל פה בפורום. ושוב, בלי להתעסק בשמות, עקב מספר מקרים חמורים שהגיעו להנהלה ניאלץ למגר את תופעת כתיבה בחרוזים.
אמנם, לא נאסור באופן גורף את השירים המחורזים למיניהם, אבל כתיבת תגובות וביקורת לא תוכל להיעשות בחרוזים. ולצורך הענין, נאכוף את הדבר באופן חמור לצערנו, הכולל קנסות כספיים עד מאסר."
הרחש בקהל התגבר לבליל ליחשושים לא ברורים.
הוא עלעל בדפים, היטיב את המיקרופון ונתן מבט חודר בקהל.
קולו התגבר.
"תאמרו לי אתם, אני צריך לשמוע שניק פלוני עומד ביום שישי בתור למכולת, והוא בלחץ לסדר את המוצרים בצורה מחורזת? בסוף הוא הוריד את הנריות והצ'יטוס, כי לא היה לו שום דבר שמתחרז איתם.
או ניקית אחרת שמתלוננת על כך שהקטן שלה מאבד מוצצים באופן שיטתי, ולאחרונה היא נאלצת להוסיף לקניה גם 'חמוצים' כדי שיתחרז לה עם 'מוצצים'? עכשו היא תקועה עם סטוק ענק של מלפפונים במלח. מה היא תעשה איתם, למען השם? מי בכלל אוכל חמוצים במלח?
תגידו לי אתם, זה נורמלי? או שאני פה ה'לא בסדר'?
בנאדם הולך לקנות 'לחמית', וחוזר גם עם @טחינה גולמית רק בשביל החרוז שבדבר. איפה נשמע כדבר הזה?
סתם אני לא מבין מה זה טחינה גולמית, זו טחינה ככל הטחינות רק שחסר לה מים, מלח ולימון. תוסיפו אותם ותקבלו אחלה טחינה של אחלה. וגם מה זו ההגדרה המתרברבת הזו – 'גולמית'? לקופסת עגבניות קוראים מטבוחה גולמית? לפרוסות חזה עוף קוראים שניצל גולמי? אז מה ההתנשאות הזו, מה?
אבל אל תסיטו אותי בכח מהנושא העיקרי, בואו נחזור אליו.
השיא היה מקרה שהגיע השבוע למערכת. אחד הניקים פה נעצר בכביש על-ידי שוטר. לשאלת השוטר:
"האם דיברת בפלאפון?"
הוא השיב: "וגם אין לי רשיון".
הבחור נזרק לכלא והותיר אשה וחמישה גמדים לנפשם, ללא התראה מוקדמת.
ושתבינו, בתא הכפפות נחו בכבוד רשיונות הנהג והרכב. יתירה מכך, הוא לא דיבר בפלאפון אלא סתם גירד לו באוזן!
אני חושב שכל מילה מיותרת.
נבקש מהציבור לשתף פעולה, ואף לגלות עירנות. תודה מראש.
לסיום, אני רוצה להודות לבוקי מזורי השכן ממול, שהאיר את עיני בענין הטחינה הגולמית. תמיד חשבתי שזה מאכל יוקרה המיועד לאריסטוקרטים בלבד, או לחילופין לנשים בדיאטה שצורכות חומרים מוזרים ועלומים כמו פשתן, כוסמת, טופו ושבולת שועל.
תודה נוספת ברצוני להביע למורינו ורבינו כ"ק האדמו"ר מקורצוויל שליט"א, שלאור חומרת הדבר הואיל לתרגם את השיחה ליידיש מדוברת הכוללת סלנגים עדכניים. למעוניינים, העלו אותה לאתר החדשות החסידי והמפורסם, 'טשולנט מיט א בשר'.
בנוסף, הטור מוקדש לידידנו היקר והחביב טחינה גולמית. שבזמנו כיכב בשירים ובלדות ואז נעלם. יש מצב שגם הוא עלה על זה שהוא בסך הכל טחינה רגילה, ואז קיבל משבר זהות ועכשו הוא מחפש את עצמו בטרק בהודו או בטריפ בתאילנד. אלה ירחמו.
לסיום ממש, @chani t ושאר הצוות הכל נכתב בהומור ורוח טובה, קחו זאת בקלילות. אמנם הביקורת לכשלעצמה רצינית מאד.
ולפני שאתם יוצאים, בכניסה מצד ימין נערכת מכירת חסד גדולה של חמוצים במלח. נבקש מהקהל הקדוש לקנות בעין יפה. תודה.
שיהיה לכם שבוע טוב
וכל טוב
אופס...
דממה באולם.
הוא טיפס באטיות רבת רושם את שלשת המדרגות שהובילו לבמה, ופסע לעבר המיקרופון. כחכוח קל שהרעים מקיר לקיר הוכיח לו שהמייק אכן עובד.
שפתיו מלמלו, "בעזרת השם נעשה ונצליח. אפילו חרז חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים..."
הוא הגביה את קולו לטון שישמע ברור וצלול באזני הקהל שישב מולו.
"ערב טוב לכל הניקים... אהמ, האנשים של פורום...", הוא הביט בקהל והקריא מהדפים שלפניו חליפות, "כתיבה... ועריכה... סליחה, ועריכה ספרותית... כן, ועריכה תורנית... נו... אה, ודקדוק... אהמ... ועברית... רגע אחד... כן, סיימנו.
ובכן, התכנסנו כאן היום, בכדי לדון על תופעה חמורה בעלת השלכות הרות אסון שנתגלו בפורומנו הקט והשלו. אני לא אלך סחור סחור, ולא אכבס מילים או אשתמש ברמיזות ובמליצות, אלא אגש ישירות לענין בשפה הברורה ביותר.
אגב, מכירים את זה שבשיחה עם מבוגר פתאם הוא אומר: "ותסלח לי על הביטוי, כן?", ואתה חושב לעצמך, 'ואללה, איזה קללה עסיסית הוא הולך להרים עכשו', ואז הוא ממשיך: "אבל זה הזוי. פשוט הזוי".
טוב, נמשיך בענייננו.ישנה תופעה שהולכת ומתרחבת בפורום, והיא – כתיבה בחרוזים!"
רחש-בחש בקהל.
"שקט בבקשה!", רועם קולו של @פנס בערפל .
"תודה, פנס. אני כבר לא מדבר על בלדות או חמשירים. מדובר על תופעה שצוברת תאוצה עם מגמת התמכרות הרסנית.
אנחנו לא ניכנס כעת לרזולוציות נמוכות של אילו ניקים התחילו עם זה ולמה עשו זאת, או מי אשם, מי התחיל ומי סיים, אבל מישהי כאן תצטרך לתת דין וחשבון על המצב שמתחולל פה בפורום. ושוב, בלי להתעסק בשמות, עקב מספר מקרים חמורים שהגיעו להנהלה ניאלץ למגר את תופעת כתיבה בחרוזים.
אמנם, לא נאסור באופן גורף את השירים המחורזים למיניהם, אבל כתיבת תגובות וביקורת לא תוכל להיעשות בחרוזים. ולצורך הענין, נאכוף את הדבר באופן חמור לצערנו, הכולל קנסות כספיים עד מאסר."
הרחש בקהל התגבר לבליל ליחשושים לא ברורים.
הוא עלעל בדפים, היטיב את המיקרופון ונתן מבט חודר בקהל.
קולו התגבר.
"תאמרו לי אתם, אני צריך לשמוע שניק פלוני עומד ביום שישי בתור למכולת, והוא בלחץ לסדר את המוצרים בצורה מחורזת? בסוף הוא הוריד את הנריות והצ'יטוס, כי לא היה לו שום דבר שמתחרז איתם.
או ניקית אחרת שמתלוננת על כך שהקטן שלה מאבד מוצצים באופן שיטתי, ולאחרונה היא נאלצת להוסיף לקניה גם 'חמוצים' כדי שיתחרז לה עם 'מוצצים'? עכשו היא תקועה עם סטוק ענק של מלפפונים במלח. מה היא תעשה איתם, למען השם? מי בכלל אוכל חמוצים במלח?
תגידו לי אתם, זה נורמלי? או שאני פה ה'לא בסדר'?
בנאדם הולך לקנות 'לחמית', וחוזר גם עם @טחינה גולמית רק בשביל החרוז שבדבר. איפה נשמע כדבר הזה?
סתם אני לא מבין מה זה טחינה גולמית, זו טחינה ככל הטחינות רק שחסר לה מים, מלח ולימון. תוסיפו אותם ותקבלו אחלה טחינה של אחלה. וגם מה זו ההגדרה המתרברבת הזו – 'גולמית'? לקופסת עגבניות קוראים מטבוחה גולמית? לפרוסות חזה עוף קוראים שניצל גולמי? אז מה ההתנשאות הזו, מה?
אבל אל תסיטו אותי בכח מהנושא העיקרי, בואו נחזור אליו.
השיא היה מקרה שהגיע השבוע למערכת. אחד הניקים פה נעצר בכביש על-ידי שוטר. לשאלת השוטר:
"האם דיברת בפלאפון?"
הוא השיב: "וגם אין לי רשיון".
הבחור נזרק לכלא והותיר אשה וחמישה גמדים לנפשם, ללא התראה מוקדמת.
ושתבינו, בתא הכפפות נחו בכבוד רשיונות הנהג והרכב. יתירה מכך, הוא לא דיבר בפלאפון אלא סתם גירד לו באוזן!
אני חושב שכל מילה מיותרת.
נבקש מהציבור לשתף פעולה, ואף לגלות עירנות. תודה מראש.
לסיום, אני רוצה להודות לבוקי מזורי השכן ממול, שהאיר את עיני בענין הטחינה הגולמית. תמיד חשבתי שזה מאכל יוקרה המיועד לאריסטוקרטים בלבד, או לחילופין לנשים בדיאטה שצורכות חומרים מוזרים ועלומים כמו פשתן, כוסמת, טופו ושבולת שועל.
תודה נוספת ברצוני להביע למורינו ורבינו כ"ק האדמו"ר מקורצוויל שליט"א, שלאור חומרת הדבר הואיל לתרגם את השיחה ליידיש מדוברת הכוללת סלנגים עדכניים. למעוניינים, העלו אותה לאתר החדשות החסידי והמפורסם, 'טשולנט מיט א בשר'.
בנוסף, הטור מוקדש לידידנו היקר והחביב טחינה גולמית. שבזמנו כיכב בשירים ובלדות ואז נעלם. יש מצב שגם הוא עלה על זה שהוא בסך הכל טחינה רגילה, ואז קיבל משבר זהות ועכשו הוא מחפש את עצמו בטרק בהודו או בטריפ בתאילנד. אלה ירחמו.
לסיום ממש, @chani t ושאר הצוות הכל נכתב בהומור ורוח טובה, קחו זאת בקלילות. אמנם הביקורת לכשלעצמה רצינית מאד.
ולפני שאתם יוצאים, בכניסה מצד ימין נערכת מכירת חסד גדולה של חמוצים במלח. נבקש מהקהל הקדוש לקנות בעין יפה. תודה.
שיהיה לכם שבוע טוב
וכל טוב
אופס...
36 תגובות
נשלח ע"י הניקית @פלאפונית
טוב אז ככה ...
הייתי רוצה לפתוח אשכול על שגיאות שאנשים שוגים , ולא יודעים באמת שהם שוגים ...
(כמובן שכל אחד יוסיף שגיאות ותיקונם ,כדי שיהיה לתועלת כולם..)
השגיאה שאני רוצה להתחיל איתה היא : אם ועם ...
הרבה לא יודעים שאם עם א' משתמשים במובן של תנאי ... אם תעשה ככה אני יביא לך ככה
ולא עם תעשה ככה אני יביא לך ככה!!!
אִם
משמעותה: כאשר, כש-, בתנאי ש-.
זהו תנאי ממשי, בר-קיימא.
המילה באה לפני זמן עתיד.
לדוג': אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני. (תהילים קלז, ח)
עם עם ע' משתמשים להוספה כמו לדוג': תכין לחם עם גבינה
טוב אז ככה ...
הייתי רוצה לפתוח אשכול על שגיאות שאנשים שוגים , ולא יודעים באמת שהם שוגים ...
(כמובן שכל אחד יוסיף שגיאות ותיקונם ,כדי שיהיה לתועלת כולם..)
השגיאה שאני רוצה להתחיל איתה היא : אם ועם ...
הרבה לא יודעים שאם עם א' משתמשים במובן של תנאי ... אם תעשה ככה אני יביא לך ככה
ולא עם תעשה ככה אני יביא לך ככה!!!
אִם
משמעותה: כאשר, כש-, בתנאי ש-.
זהו תנאי ממשי, בר-קיימא.
המילה באה לפני זמן עתיד.
לדוג': אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני. (תהילים קלז, ח)
עם עם ע' משתמשים להוספה כמו לדוג': תכין לחם עם גבינה
100 תגובות
3 תגובות
3 תגובות
פרק א: חיית הדם >>
היא הביטה בו בעיניים רושפות ובשתיקה מהדהדת. יש גבול למה שהיא אמורה לעשות למען התא המשפחתי.
אמנם גם אותה חינכו שיהא בעיניה כמלך, וגם היא הוכשרה כבר מגיל צעיר להביא טרף לביתה, אך עם כל צייתנותה הטבעית, אין לה כל הבנה בסיבת הכבוד המגיע למי שרובץ רוב היממה ולא עושה מאום.
היא גם לא מבינה מדוע הוא, שחזק ממנה פי כמה, אינו טורח להזין את משפחתו. מדוע רק היא חונכה להיות לציידת כבר מגיל צעיר בעוד שהוא בילה זמנו בהתרברבות ובמפגני כוח עם חבריו.
למזלה היא גם לא שאלה ולא גילתה סימני מרדנות שעלולים לסלק אותה מהקבוצה. אך כעת, שבות השאלות לעלות והתמיהה מוטחת בפרצופו.
למרגלותיה התרוצצו שלושת צאצאיהם, מקפצים ומתישים, מייללים תכופות, סוחטים ממנה את שארית כוחותיה.
מחר היא תשוב להיות חזקה כתמיד. היא מבטיחה לעצמה. זאת מהותה. אבל עכשיו, לפחות בשבוע הקשה שאחר הולדת הגורים, היא מצפה ממנו להתחשב במצב. מה יקרה אם הוא ייצא פעם באמצע היום להביא ציד, למענה, למען גוריהם?
אריה סיים להביט בה. סיים להבין את כל מה שלא אמרה. ומשהבין וגם הפנים, סב לאחוריו ופנה בנחישות לצאת אל האחו.
חרש חרש צעד על גבול החורשה, מוסתר באפלולית הצמרות, עיניו ממוקדות באופק הצהבהב, מנסה לצוד במבטו נקודה כהה שתהפוך לארוחה המשביעה את רצון משפחתו. הוא לא יכול להסתפק בארוחת ירק, הוא חייב להביא ארוחה "עם בשר".
מחשבתו נדדה עם רוח בין ערביים. אמנם הוא זוכר כך מאז ומתמיד את אביו, אך לא כך דמיין את עצמו.
נוף ילדותו נשקף מולו בתעתוע של ספק-מציאות ספק-פאטה-מורגנה. הוא זוכר את עצמו משתובב ליד אמו באחר-צהריים סתמי. אמא מחליפה מבטים עם אבא. אבא יוצא ממורמר להביא ציד. אבא שב נרגן ובידיים ריקות. נוהם, שואג.
בכלל, דמותו של אביו זכורה לו תמיד כנרגנת. כל אימת שהתבקש לסייע לאמא בעבודתה הקשה, כל פעם שהפריעוהו מרבצו, כל זמן ששיחקו לידו במשובה. ובעצם, כל הזמן.
לא כך הוא דמיין את עצמו. הוא הרי היה מיועד להיות המלך. אמא קראה לו "נסיך שלי", אבא קרא לו "בן של מלך", והדודים תמיד טפחו על שכמותיו והפטירו "אלפא-אלפא זה".
מי האמין שגם הוא ייאלץ לשוטט מול שקיעה ולתור אחר מזונו.
היום החשיך. אריה המשיך להתרוצץ אנה ואנה, בוש לשוב בלי טרף לביתו.
הירח עלה אל רום, וזאבי ערב ייללו מכל קצה. הכוכבים נפרשו בעמדותיהם ושטפו בנגוהות את הסוואנה הגדולה, והצללית עם הרעמה נעה ונדה במרחבים החיוורים, על כפות לוחשות וחלשות.
- - -
ובאותו הלילה שוב לא חטף אריה תנומתו.
ובכל הערבה נחרדו פרסתנים משאגת האשמורת, וידעו: גם הלילה לא ישן אריה בביתו. גם לא על הספה.
טבע שני
היא הביטה בו בעיניים רושפות ובשתיקה מהדהדת. יש גבול למה שהיא אמורה לעשות למען התא המשפחתי.
אמנם גם אותה חינכו שיהא בעיניה כמלך, וגם היא הוכשרה כבר מגיל צעיר להביא טרף לביתה, אך עם כל צייתנותה הטבעית, אין לה כל הבנה בסיבת הכבוד המגיע למי שרובץ רוב היממה ולא עושה מאום.
היא גם לא מבינה מדוע הוא, שחזק ממנה פי כמה, אינו טורח להזין את משפחתו. מדוע רק היא חונכה להיות לציידת כבר מגיל צעיר בעוד שהוא בילה זמנו בהתרברבות ובמפגני כוח עם חבריו.
למזלה היא גם לא שאלה ולא גילתה סימני מרדנות שעלולים לסלק אותה מהקבוצה. אך כעת, שבות השאלות לעלות והתמיהה מוטחת בפרצופו.
למרגלותיה התרוצצו שלושת צאצאיהם, מקפצים ומתישים, מייללים תכופות, סוחטים ממנה את שארית כוחותיה.
מחר היא תשוב להיות חזקה כתמיד. היא מבטיחה לעצמה. זאת מהותה. אבל עכשיו, לפחות בשבוע הקשה שאחר הולדת הגורים, היא מצפה ממנו להתחשב במצב. מה יקרה אם הוא ייצא פעם באמצע היום להביא ציד, למענה, למען גוריהם?
אריה סיים להביט בה. סיים להבין את כל מה שלא אמרה. ומשהבין וגם הפנים, סב לאחוריו ופנה בנחישות לצאת אל האחו.
חרש חרש צעד על גבול החורשה, מוסתר באפלולית הצמרות, עיניו ממוקדות באופק הצהבהב, מנסה לצוד במבטו נקודה כהה שתהפוך לארוחה המשביעה את רצון משפחתו. הוא לא יכול להסתפק בארוחת ירק, הוא חייב להביא ארוחה "עם בשר".
מחשבתו נדדה עם רוח בין ערביים. אמנם הוא זוכר כך מאז ומתמיד את אביו, אך לא כך דמיין את עצמו.
נוף ילדותו נשקף מולו בתעתוע של ספק-מציאות ספק-פאטה-מורגנה. הוא זוכר את עצמו משתובב ליד אמו באחר-צהריים סתמי. אמא מחליפה מבטים עם אבא. אבא יוצא ממורמר להביא ציד. אבא שב נרגן ובידיים ריקות. נוהם, שואג.
בכלל, דמותו של אביו זכורה לו תמיד כנרגנת. כל אימת שהתבקש לסייע לאמא בעבודתה הקשה, כל פעם שהפריעוהו מרבצו, כל זמן ששיחקו לידו במשובה. ובעצם, כל הזמן.
לא כך הוא דמיין את עצמו. הוא הרי היה מיועד להיות המלך. אמא קראה לו "נסיך שלי", אבא קרא לו "בן של מלך", והדודים תמיד טפחו על שכמותיו והפטירו "אלפא-אלפא זה".
מי האמין שגם הוא ייאלץ לשוטט מול שקיעה ולתור אחר מזונו.
היום החשיך. אריה המשיך להתרוצץ אנה ואנה, בוש לשוב בלי טרף לביתו.
הירח עלה אל רום, וזאבי ערב ייללו מכל קצה. הכוכבים נפרשו בעמדותיהם ושטפו בנגוהות את הסוואנה הגדולה, והצללית עם הרעמה נעה ונדה במרחבים החיוורים, על כפות לוחשות וחלשות.
- - -
ובאותו הלילה שוב לא חטף אריה תנומתו.
ובכל הערבה נחרדו פרסתנים משאגת האשמורת, וידעו: גם הלילה לא ישן אריה בביתו. גם לא על הספה.
11 תגובות
7 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
אהבת את הפורום? שתף>>
Reactions: Ushaya, זהר מושקוביץ, הסכת ושמע ועוד 14 משתמשים17 //