קהילת כתיבה מקצועית

ימי הפורים קרבים ובאים, ואתם בטח ממתינים בציפייה דרוכה ובכסיסת ציפורניים למדריך השנתי שלנו, הפועל מטעם עמותת ׳חמרמורת׳. אנו שמחים לבשר לכם, שגם השנה – עלה בידינו ליצור את המדריך המעודכן והמשופץ לקראת ימי הפורים.

בשנה שעברה, התמקדנו בידיעות ומחקרים, הנוגעים לבני משפחת השיכור ולאופן ההתמודדות שלהם איתו. היום, שנה לאחר מכן, אנו יכולים לראות מגמה של שיכורים שנעלבו מאוד מההגדרות שניתנו להם, מהחלוקה שלהם לשמות ומשפחות, ובעיקר מזה שהם אינם מיוחדים כמו שחשבו. עם זאת, כחלק מישיבת הפקת לקחים שנערכה במשרדי ׳הוועדה לפיטום והסתת הציבור׳, הוחלט פה אחד – שבשנה זו, יש להתמקד בציבור פחות רגיש, כך שכולם יחושו מקופחים במידה שווה. קבלו, אם כן, את המדריך האחד והיחיד, להתמודדות עם האויבים המושבעים של השיכורים, הלא הם – סרבני השתייה!

במדריך האיכותי שלנו, תמצאו את כל החומר המקצועי והמדעי - הנוגע לתופעה, להיקף שלה ולהשלכות שלה על כלל הציבור. החומר מוגש באופן מקצועי וטכני בלבד, בלי להביע עמדות לכאן או לכאן. רק קראו, אבחנו, ופעלו בהתאם להוראות.


מהי סרבנות שתייה?

על פי הגדרתו של המטפל והפסיכולוג – ד״ר יבש גלעד, סרבנות שתייה – היא תופעה גופנית, מנטלית או תורשתית, שכתוצאה ממנה – נתקף הלוקה בה בהתקף קשה של סרבנות, המותנה בכך שיוצע לו משקה. כלומר: כאשר הסיטואציה תיתפס בעיני הסרבן כסיטואציה שבה יש סבירות לכך שיוצע לו משקה המכיל אלכוהול, בין אם אכן הוצע לו משקה מסוג זה ובין אם לא – עשוי הסרבן להגיב תגובה בלתי פרופורציונלית, שעשויה להגיע עד לכדי אלימות מילולית כלפי המציע.


מה ההשלכות של סרבנות שתייה?!

במשך ימי השגרה, אין השלכות מיוחדות לסרבנות שתייה. אולם בימי הפורים – ובפרט בפורים משולש, הופכת סרבנות השתייה לתופעה מסוכנת מאין כמותה. הסיבות העיקריות לכך, הן ריבוי ההצעות המופנות אל הסרבן, שעלולות להחמיר את ההתקף יותר ויותר, וכן – החיכוך המתמיד עם אוכלוסיית השיכורים, המתנגדת אידיאולוגית לקיומם והיווצרותם של סרבני שתייה. בכך, יש סיכון חמור – הן לסרבנים עצמם, והן לאוכלוסיות אחרות.

הסרבנים עצמם, חשים משום מה – שהשיכורים מנסים להכריח אותם להתגבר על סרבנותם, ולכן – הם נעשים תוקפנים במיוחד. סרבן קשה, עלול לאבד את האיזון, ולסרב גם להצעות לגיטימיות שאין להן קשר לאלכוהול. מציאות כזו, היא בדרך כלל תוצאה של סעודת פורים ממושכת, שבה הוצעו לסרבן כוסות שתייה חריפה מאות או אלפי פעמים. ניתן לאבחן את שלב איבוד השפיות, בכך שהסרבן כבר אינו משיב להצעות אלו תשובה רציונלית ומנומסת, אלא הוא משיב באופן שמוגדר על פי הספרות הפסיכולוגית: ׳תשובה שלילית אלימה ומצטווחת׳. ובשפה מדוברת: מדובר בצווחה חדה במיוחד של המילה ׳לא!׳ בדרך כלל, תהיה הצווחה צרודה מעט לקראת הסוף, והיא תהיה באוקטבה גבוהה ומאוד לא נעימה לאוזן.

המציאות מוכיחה, שלאחר סעודת פורים ממושכת – עשוי הסרבן להשתמש בנשק המסוכן של: ׳תשובה שלילית אלימה ומצטווחת׳, גם כאשר הוא נשאל שאלות לגיטימיות לגמרי, כמו: ״אתה רוצה עוד קציצה?!״ או: ״התפללת כבר מנחה?!״ באופן כללי, נחשבת ׳תשובה שלילית אלימה ומצטווחת׳ לסימן אבחון של סרבן שתייה מסוכן במיוחד, אולם חשוב להדגיש – שיש לכך יוצא דופן אחד, המכונה בספרות הרפואית: ׳אפיפית מוות׳, ובשפה המדוברת: ׳ופל לימון׳. במידה ונשאל אדם אם הוא חפץ בוופל לימון, והשיב ׳תשובה שלילית אלימה ומצטווחת׳, אין צורך לדאוג. מדובר בתשובה הסבירה ביותר והעדינה ביותר בהקשר לסיטואציה.

בכל מצב, תופעת הסרבנות כשלעצמה – אינה יוצרת תופעות לוואי חמורות במיוחד. במקרה הגרוע ביותר – יסבול הסרבן מדיכאון קל בימים שאחר הפורים, שיחלוף מעצמו עם תחילת הניקיונות לחג הפסח. הסיכון הגדול ביותר בסרבנות השתייה – הוא החשש מפני מחלה קשה בהרבה, הנקראת: ׳יבשות מדבקת׳ או: ׳סרבנות אפלה׳.

-

יבשות מדבקת והסיכונים בה.

׳יבשות מדבקת׳, היא כינוי למצב כאוטי, בו הסרבנות נובעת מנקודה פנימית אפילה בנשמתו של הסרבן. המדע המודרני רחוק מלפענח באופן מושלם את נקודת היבשות הפנימית האפלה, אולם היא הוכחה באמצעות מחקרים שונים. כיום ברור יותר מאי פעם, שבקרב בני המין האנושי – מסתתרים יצורים מסוכנים במיוחד, שלמרות היותם נראים ומתפקדים לכאורה כבני אנוש, בתוכם פועם מעיין רעיל של יובש – שעשוי להדביק את הסובבים אותם, ולגרום למספר תופעות קשות במיוחד.


הסיכונים ביבשות מדבקת.

בני אנוש שבקרבם פועמת נקודת יבשות פנימית, נוטים להידרדר לפשעים חמורים כמו ׳רצח אווירה׳ או ׳השמדת עליצות׳. בימי שגרה, ניתן לראות אותם עוברים על דפי העיתון ומחפשים חדשות חיוביות. במידה ונמצאה ידיעה חיובית, הם יעשו הכול כדי להטיל בה ספקות. הם יבוזו לכתב שניסח אותה, הם יטילו רפש במערכת העיתון שפרסמה אותה, ולא תנוח דעתם – עד שהם יספקו תחזית פסימית במיוחד, שתגרום לעדינים שביניכם טראומה של שלושה ימים לכל הפחות.

כך, לדוגמא, אם יראו הסובלים מיבשות ידיעה כדוגמת: ״טראמפ בהצהרה: אין שלום עם ערבים! אל תתנו להם רובים! כהנא צדק! טרנספר לכולם!״ הם לא יביעו ולו רגש קל של שמחה. במקום זאת, הם ייטיבו את המשקפיים על גשר האף, ירימו מבט פסימי ויפטירו לחלל: ״נו, זה ברור שזה דף מסרים. זה ביבי שמנסה ליצור סביב זה הד ציבורי של התקשורת העולמית, כדי שאנחנו נשכח את הכישלון ואת ההפקרה, וזה עוד יותר חמור כשהוא עושה זאת באמצע משפט!״ המשפטים החביבים עליהם במיוחד הן: ׳אין היתכנות למהלך׳, או: ׳אנחנו ממילא מפסידים, אז לפחות היינו מרוויחים מזה שחרור חטופים׳.

אם בימי שגרה קשה להתנהל מול ׳מפיץ יבשות׳, בימי הפורים – הדבר נעשה חמור פי כמה. הפיתרון היחיד ליבשות הכרונית הוא, השתכרות עד איבוד הדעת. אולם באופן פרדוקסלי, נטיית האיפכא מסתברא שבלב מפיץ היבשות – אינה מאפשרת לו לעשות זאת. הוא ימצא את עצמו משמש שוב, כבימי שגרה, בתפקיד ׳רוצח אווירה׳, כאשר בפרצוף חמוץ ובמעט מאוד מילים של בוז, הוא יהפוך את סעודת הפורים לחוויה נוראית שכולם יישאו איתם לנצח.


סימנים מקדימים.

קשה למצוא סימנים מקדימים להופעתה של יבשות מדבקת. מפיצי היבשות מסתתרים היטב בכלל הציבור, כאשר הם מתנהלים כמו בני אנוש אחרים. בשידוכים, לדוגמא, קשה מאוד לזהות שהחתן העתידי הוא מפיץ יבשות. הוא עשוי להיראות חייכן, בעל מידות טובות, מפרגן וחביב לכל אחד. רק מתחת לחופה, כשיאמר החתן לכלתו הדומעת: ״תראי כמה זבובים. אולם פח. אם הייתה כאן הנהלה נורמלית, היו מפטרלים כאן שומרים עם מטקה לקטילת חרקים״ – תקבל הכלה האומללה מעט מושג בנוגע לסיוט הצפוי לה לאורך שארית חייה.

עם זאת, מחקרים מודרניים מצביעים על מספר מאפיינים זהים שנמצאו באחוזים גבוהים של מפיצי יבשות. אין לראות את הדברים כמוכחים, אולם אם מצאתם אחד ממאפיינים אלו אצל קרוב משפחתכם, וכל שכן כמה מאפיינים יחד – אתם צריכים לסור בדחיפות לבדיקה אצל הפסיכולוג, המטפל הרגשי או השרלטן הסמוך לביתכם (שימו לב, שלעיתים השרלטן הוא בעל תעודת מטפל רגשי, או שהמטפל הרגשי הוא שרלטן).

סגנון לבוש: מפיצי יבשות נוטים ללבוש בגדים בצבע אחיד – בדרך כלל שחור, או אפור – שחביב עליהם במיוחד. הם נוטים ללבוש בימות החורף אפודות, ולחמם את כפות ידיהם בחורף באמצעות כפפות מוזרות שמגיעות עד חצי האצבע בלבד. כפפות אלו, מהוות שילוב מושלם בין הסרבול של הכפפה לסבל של חשיפת העור לקור החורף.

מאכלים אהובים: מפיצי יבשות נוטים ליהנות מטבילת עוגיית שחמט בטעם חמאה בכוס תה. מלבד זאת, הם נהנים משתיית מיץ אשכוליות דיאטטי, והם נוהגים ללגום מרק תוך כדי השמעת צלילים רמים. באירועים, כאשר מציעים להם סטייק, אסאדו או פרגית – הם יבחרו את הפרגית, וידרשו לצלות אותה צלייה ממושכת, עד שהיא תהיה יבשה כאוזן המן ובעלת מרקם שמזכיר כרבולת של תרנגולת.

תחביבים: מפיצי יבשות נוטים ליהנות מתחביבים שנויים במחלוקת כמו האזנה להרצאות בתחומי כלכלה ומסחר, שהם מתעקשים לכנות ׳פודקאסט׳ – כדי שזה יישמע אטרקטיבי. הם נוטים להימנע מלימודי נהיגה (אין סיכוי שאני זורק את הכסף על מורה נהיגה ישראלי טיפש, בזמן שבארה״ב זה בחינם), וטיולים אצלם – הם מחוץ לתחום.


כיצד תתמודדו עם מפיצי יבשות בפורים.

כפי שהובהר בתחילת המאמר, מפיצי יבשות – נוטים להיות מסוכנים מאוד בפורים, עד כדי שהם עלולים לסכן את החיות של המשתתפים בסעודה החגיגית. כדי להקל על ההתמודדות מולם – חשוב להכיר את סדר היום שלהם:

05:40 – קימה בבוקר. אל תתפלאו, זוהי השעה הקבועה שלהם. זה לא פלא, כי הם ישנים בשמונה וחצי בערב.

לאחר הקימה, הם מסתובבים כמשועממים בכל רחבי הבית החשוך והשקט, מחפשים תעסוקה ומשכנעים את עצמם שכיף לקום מוקדם. לתפילה הם יבואו בשבע, כמו כולם.

08:00 – קריאת מגילה. בעבורם – קריאת המגילה היא לא זמן חגיגי ומהנה, אלא היא זירת קרב. לאורך הקריאה, הם יכרו אוזן פקוחה כדי לשמוע אם יש מי שמעז להרעיש באמירת ׳המן׳. במידה וישמעו רחש כלשהו, החל מרשרוש רעשן וכלה בנקישת דלת ברדיוס של שלושים שניות לפני או אחרי אמירת ׳המן׳, הם יגיבו בזעם נורא – בהשתלחות שתגרום למרעיש המסכן לחוש דפיקות לב מואצות החל מראש חודש אדר, במשך שלשים השנים הבאות.

אם אתם חושבים שמשהו יוכל לשנות את התנהגותם – אתם טועים טעות חמורה. הם מחזיקים בכיסיהם דרך קבע עלונים ובהם חומר תורני או מחקרי בהיקף שלא היה מבייש אוצר ספרים בישיבה חשובה. ברגע שמישהו מציג בפניהם התנגדות, הם שולפים בזה אחר זה דפים בצבעים שונים ומצטטים מהם ציטוטים ללא קץ ותכלית, כאשר ברוב המקרים – אין שום קשר בין המצוטט לאירוע, אולם די בכך כדי להרתיע כל אדם שיבוא לעומתם.

09:30 – משלוחי מנות. בשלב הזה, מגלים מפיצי היבשות פרקטיקה לא שגרתית, כאשר הם מזכירים לבני ביתם – שמן הדין, די בשתי מנות לאיש אחד. בכך הם פוטרים את עצמם מהעיסוק המתיש בהרכבת והכנת המשלוחים, והם מנצלים את הזמן לישיבה על כורסא בסלון ביתם, ורוטנים על הרעש.

12:00 סעודת פורים. לאורך הסעודה, הם יושבים בפנים חתומות ובידיים שלובות, ומתנגדים בתוקף לאירועי השכרות שסביבם. לאחר מכן, הם משכנעים את הסובבים אותם בגודל מסכנותם של השיכורים, שמפסידים את כל החג בגלל קצת אלכוהול, וכשפוקעת סבלנותם של המאזינים והם הולכים בעצמם ללגום מהמשקאות החריפים שעל השולחן – עוברים מפיצי היבשות לעסוק בפעילות מועילה יותר, כמו כרסום איטי בדג סלמון המונח על מגש, או סיוע לבעלת הבית בהגשת מנות בצורה מאובטחת לשולחן.

14:00 עיצומה של הסעודה. אחרי עשרות או מאות הפצרות מאת השיכורים, ולפחות חמש אירועים שבהם מתנגש שיכור עולץ במפיץ היבשות ומזעזע את השקפת עולמו – מחליט מפיץ היבשות בדרך כלל, שהגיע הזמן לסיים עם זה. הוא מדדה את דרכו אל החדר הקרוב, וכשעל פניו הבעה של קדוש מעונה – הוא עולה על יצועו ונרדם.

20:55 מוצאי פורים. מפיץ היבשות קם משנתו, ומשרך את דרכו בין אנשים שונים ששרועים בכל מקום – כבר מהמסדרון שמחוץ לדלת חדרו, ועד לסלון הבית. בדרכו, מכבה מפיץ היבשות את האורות, עד שהוא מוצא את עצמו יושב במטבחון לבדו, כשלפניו טרנזיסטור ישן – ממלחמת העולם השנייה.

באווירה מדוכדכת, ממתין מפיץ היבשות. ידיו שלובות, ראשו מסוחרר מהשינה הממושכת. אבל חמש דקות לאחר מכן – מגיע רגע השיא של השנה. הרגע בשבילו שווה הכול.

״...ממגן דוד אדום נמסר, כי מהבוקר – טיפלו הכוננים בארבעים וארבעה אירועים של התעלפות או איבוד הכרה מחמת שתייה בלתי מבוקרת...״

חיוך של עונג עולה על פניו של מפיץ היבשות. ״חושבים שהם חכמים...״ הוא לוחש בחריקה מצמררת. ״הורסים לעצמם את הכבד, את הכליות, את האצטומכה, את ניבי האקוסטמוס...״


סיכום:

סרבני שתייה עשויים להשפיע על כל אווירת הפורים שלכם. אם קרוב משפחתכם סובל מתופעה קשה זו, בפרט כאשר הוא מפיץ יבשות, נסו לארגן לו חדר חושך. כלומר: חדר בלי שום תעסוקה - רק קירות, תקרה וכיסא בודד, ששרויים בעלטה מצמררת. אל תחששו, הוא עוד יודה לכם.

במידה והוא מסרב או שלא התארגנתם בזמן על חדר חושך, נסו להשתמש בו. סרבן שתייה יכול לשמש כבייביסיטר, כמלצר ועוזר שולחן, וגם כמתלה עבור שיכור שמחפש להימצא בנקודה גבוהה יותר בחלל החדר. במקרה בו מדובר בשיכור שמשוכנע שיש לו כנפיים – ישמשו כתפיו וראשו של סרבן השתייה גם כמשטח המראה, והוא ישמש גם כרופא, פרמדיק וחובש, כאשר יגלה השיכור התורן – שהכנפיים משום מה לא נפתחו בזמן.

עד כאן דברינו לפורים זה. שיהיה לכולם פורים שמח.

הטור הוא טור סאטירה, ואין לו שום כוונה זדונית. העוקצנות נועדה להעלות חיוך. תהיו קלילים, ואל תייבשו.​