עזרה דרומיים יקרים, איך עברה עליכם המלחמה?

  • הוסף לסימניות
  • #61
יש בתי ספר תתי"ם ומשרדים ממשלתיים כמו ביטוח לאומי...
אבל בהחלט קשה למצוא כאן עבודה, אני אישית עדיין מחפשת
איך אפשר להבין את זה,הרי העיר מתפתחת המון לא? ממה חיים שם כולם? הבנו שיש גם המון אברכים
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
  • הוסף לסימניות
  • #63
מי אמר?
גם בכולל, באשדוד המילגה הייתה כמעט כפולה מכאן :(
ואאאו.לא נשמע משהו...אולי באמת לא נעבור (?)....זכינו שמה בנווה שרון
אז למה באמת עברתם,נשמע מקום חור?? (כמובן שאם לא נח לענות מבינים!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
ואאאו.לא נשמע משהו...אולי באמת לא נעבור (?)....זכינו שמה בנווה שרון
אז למה באמת עברתם,נשמע מקום חור?? (כמובן שאם לא נח לענות מבינים!)
  1. אני מחפשת כיוון שונה לגמרי מעבודה משרדית, אז זה לא אומר.
  2. אנחנו נהנים כאן מאוד למרות החסרונות [אם תרצו בעלי אומר שישמח לדבר אתכם רק אין לי מושג איפה לכתוב את המס' שלו, בטח לא כאן בפרוג...]
  3. לקנות דירה במקום אחר? לא נראה לי שיש במחירי רצפה כאלו, אולי בבאר שבע או במנהטן- במערב נתיבות.
  4. עוד כמה שנים כבר יהיה כאן סופר והכל יתפתח.
לשיקולכם... בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
צריך להודות לד' שהמבצע הזה היה קצר, בלי נפגעים בצידנו,
וגם הטיל שנפל מאשקלון - מי שנפגע מרסיסים היה פלסטיני תושב חברון.!
תודה לד' !! על כל הניסים והנפלאות היה הצלחה גדולה גם בחיסולי הבכירים שלהם.

באמת למי שאין ממד בבית זה יותר מלחיץ, כי גם לרוץ למקלט עם כמה ילדים זה עוד יותר מלחיץ ולא תמיד פרקטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
כ"כ נכון, מזמור לתודה!!!
https://www.hidabroot.org/article/1172090 -

מבצע "עלות השחר" בתמונות: צפו ב-55 שעות ניסיות​

התמונות ממש ממחישות את הניסים, במיוחד זאת
309554.jpg

תמונה יפה ומצמררת בו זמנית
ולחשוב שהרקטות היו מכוונות לבתים שלנו, ברררר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
זהו הסתיימה המלחמה או עדיין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
יש את הטילים של חמאס,
ויש את הטילים של הג'יהאד האיסלאמי.
של חמאס הרבה יותר "איכותיים", הם משקיעים הרבה יותר בבניית הטילים ובחומר הנפץ שממלא אותם.
הם הרבה יותר מדוייקים ויותר מחזיקים מעמד עד אזורים מרוחקים יחסית.
של הג'יהאד האיסלאמי הרבה פחות בכל הנ"ל.
עד כמה שהבנתי הטילים הרחוקים יותר הם של הג'יאד.
אחת ההוכחות היא שלחמאס לקח כמעט שבוע עד שהוא זרק לתל אביב והג'יאד אחרי יומיים מבצע כבר שלח כמה...
זה ממש לא דומה.

ואנסה להסביר:

הטילים והאזעקות רודפים אחרייך לכ-ל מ-ק-ו-ם!!!!!!
את לא מרגישה מוגנת בבית שלך!!!! אפילו במיטה שלך!!!! לא משנה מה תעשי!!!!
זאת ההרגשה הכי נוראית שבעולם!!!!!!
אין לך מושג מה קורה בחיים שלך בעוד שניה, בעוד דקה ובעוד שעה.
בכל שניה הם יכולים לשגר טילים לפה,
והמתח הזה קשה מנשוא!!!!!
וזה לא רק הבומים, האזעקות, הפיצוצים והנפילות.
זה האווירה הלחוצה, המתח שעומד באוויר, הבהלה התמידית מכל רחש.
אי אפשר לישון בכלל (רק להירדם בחצי ישיבה עם המחשב בידיים ולהתעורר בכל חצי שעה למשמע בומים, פיצוצים, אזעקות וכו').

בפיגועים את צריכה להיות בטווח כמה מטרים מהמחבל כדי להילחץ ולהיפגע נפשית.
ילדי ותושבי הדרום נמצאים במרחקים הרבה יותר גדולים וזה משפיע על נפשותיהם מאוד.

כשאת יוצאת לרחוב את דרוכה באופן טבעי, את לא במצב מנוחה כפי שאת נמצאת בבית.
אצלנו הדריכות הזאת נמצאת בבית. אי אפשר לברוח ממנה.
הבית לא יכול להגן עליי מפני איומים. אנחנו לא יכולים להיכנס לבית ולנוח. אי אפשר.

מקווה שהצלחתי להסביר ולו במעט ממה שאנחנו חווים.

בתודה,
תושבת הדרום.
ת'אמת שעד שלא חויתי את זה בעצמי באמת היה לקשה לי להבין ולהאמין למציאות הזו.
ועד שלא חווינו פגיעה ישירה מרחק קצר מהבית לא הבנתי מהי הרגשה של פחד וחוסר ביטחון בבית פנימה.
וסופסוף גם הבנו מה ההבדל בין בום מטורף של יירוט לבום מחריד של פגיעה ישירה..
אבל אני אגיד לך עוד משהו..
חוויתי טוב מאד גם מה זה פיגוע.
ולצערי אני עדיין בדעה שמחבל משתולל זה לא פחות מפחיד ואולי אף יותר.
גם אם את אח''כ בבית והכל תכל''ס בסדר, אין באמת רוגע,
לוקח הרבה זמן להבין שהכל בעצם בסדר והמטורף הזה מת/בכלא,
את מדמיינת אותו בכל מקום כמעט, בסיוטים בלילה (בחלום אי אפשר לרוץ אגב...) בקניות בסופר, ברחוב-כל פעם נראה לך שההוא נראה...
בקיצור זה לא כזה נחמד.
ובמחשבה שניה לא נראה לי שיש בכלל מה להשוות, אומנם הכל נכנס תחת קטגוריה של טרור אבל זה שני דברים שונים. ושניהם לא פשוטים בפני עצמם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
שומעים בומים גם שיש בשדרות או שמציצים ברצועה.
לאשקלון מכוונים כי היא עיר גדולה ויש בה תחנת כח וגם קרובה מאד לרצועה. אשדוד בגלל אלתא
זה לא קשור לאלתא.
ניסו לירות לנמל המון, היו אזעקות רק בנמל שברובעי המגורים לא היו.
בגלל שאשדוד היא עיר גדולה מאוד, יותר מנתיבות שדרות וכל העוטף ביחד,
יורים אליה המון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
בגלל שאשדוד על הכוונת שלהם כל הזמן, זה מפחיד מאוד!!!
בכל שניה הם יכולים לשגר טילים לפה,
והמתח הזה קשה מנשוא!!!!!
האמת אני לא מבינה על מה הפרץ,
בכמה פעמים האחרונות אשדוד כמעט לא טווחה,
אומנם שומעים את הבומים מאשקלון, אבל בקטנה.
והרבעים החרדיים קיבלו אזעקה פעם אחת בערך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
זה לא קשור לאלתא.
ניסו לירות לנמל המון, היו אזעקות רק בנמל שברובעי המגורים לא היו.
בגלל שאשדוד היא עיר גדולה מאוד, יותר מנתיבות שדרות וכל העוטף ביחד,
יורים אליה המון.
אין הרבה קשר לערים גדולות או קטנות...
העניין שלהם זה לפגוע אז יורים הרבה לעוטף כי שם ל''ע זה קרוב והסיכוי הוא גדול יותר.
אשדוד הרבה פעמים בטווח א. לפעמים זה בכלל טילים למרכז שמיגעים לשם. ב. הם יודעים מצוין שיש דברים רגישים שאם הם יפגעו בהם זה בהחלט ניצחון מתוק בשבילם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אני מאזנת: הילדים שלי מחו על הקיפוח שאנחנו באשדוד, רבע ז' שמענו רק אזעקה אחת,
והבני דודים ברובע ג' שמעו כמה וכמה..
הם נהנו מאוד מהאקשן ורק כל השבת חיכו שיזכו לשמוע עוד אזעקה אחת לפחות
אני חושבת שרוב האשדודים הוותיקים פיתחו אדישות מסויימת
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
אנחנו לא באשדוד ולא היו אצלנו בכלל אזעקות, אבל את כככל היירוטים וההפצצות אנחנו שומעים והרבה מאד מהם רואים, הפחד שזה מכניס ללבבות כל פעם מחדש הוא נורא!!
אנחנו שומעים המון מהטילים של עוטף עזה ושלא לדבר על אשקלון, אשדוד וכל הארץ, יוצאים למרפסת בלילה ורואים את היירוטים, השמיים זרועי אורות מפחידים, להגיד שמתרגלים לזה - זה לא דבר שקורה כ"כ מהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אני מאזנת: הילדים שלי מחו על הקיפוח שאנחנו באשדוד, רבע ז' שמענו רק אזעקה אחת,
והבני דודים ברובע ג' שמעו כמה וכמה..
הם נהנו מאוד מהאקשן ורק כל השבת חיכו שיזכו לשמוע עוד אזעקה אחת לפחות
אני חושבת שרוב האשדודים הוותיקים פיתחו אדישות מסויימת
מוכר בעליל...
בתור אחת שגדלה בדרום אני ממש זוכרת איך התלהבנו מכל אזעקה, אחי הקטנים היו מתפללים שיהיו אזעקות בלי נפגעים:sne:
אחר כך בעקבות חוויה של נפילה קרובה עם נפגעים כבר נוסף מימד של פחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
כמו שכתבו כאן קודם היחס משתנה ממשפחה למשפחה אצלינו מרגע שבביכנ"ס הילדים שמעו מהחברים שהולך להיות אזעקות אמנם החברים סיפרו בהתלהבות ובצחוק אבל הם כבר התכנסו לתוך עצמם וכך מהאזעקה הראשונה בתחילת סעודת ליל שבת הגדולים {כן, דווקא הם} לא היו מסוגלים לאכול כלום ורק ביקשו לסיים מהר את הסעודה וללכת לישון בצפיפות בממ"ד עד השינה נדבקו אלינו לגמרי וכמובן קפצו מכל בום והיו עשרות כאלה אצלינו לא מפספסים שום שיגור ועל הדרך גם ההפצצות הצהליו"ת מורגשות כאן היטב [הפעם קצת פחות אבל בסבבים קודמים הבית רעד כולו]
כמובן במשך השבת הלחץ התמתן אך עדיין קפצו מכל בום וכל שיגור של כיפת ברזל [שנשמע אצלינו חזק מאוד] גרר ריצה משפחתית לממ"ד בתשעה באב הלחץ ירד עוד קצת כשהבנים כבר הצטרפו לתפילות והכל מתוך תכנון בכל רגע להיכן נכנס {כמובן תפסנו כמה בדרך מלבד הבומים} בבוקר הילדים כבר היו מסוגלים להצטרף לשכנים במרפסות שספרו יירוטים ושיגורים 24/7 צרחות בסגנון וואו הנה 1 2 3 10 12 וכו' עכשיו כמובן העבודה להחזיר אותם למסלול שיאמינו שיש הפסקה ואש וכל בום גורר ויכוח מה זה בדיוק
אגב הפארקים כאן היו מלאים היום +אורחים מרחוק מה שמלמד על הסתגלות וחזרה מהירה לשגרה בתקווה שאיננו נושאים שאריות וצלקות
ראוי לציין שחבר שהתעניין למה הילדים לא באו לתפילה בשבת בבוקר ממש התפלא לשמוע שעדיין יש שמפחדים ובאמת היום כמעט ואין בורחים ביחס לסבבים קודמים שהעיר הייתה מתרוקנת ממש היינו עושים כל יום ספירת מלאי מי נשאר כיום הבורחים הם רק חדשים שהגיעו לאחרונה לעיר....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

יש לציין שזה מאמר פתיחה, והמטרה היא שכל מי שיש לו מה לשתף, לייעץ, להאיר ולהעיר, שיכתוב את אשר על ליבו, וכך יוכלו להיעזר בזה הרבה אנשים!!!

אנחנו כבעלי תשובה קצת ותיקים (כמעט 20 שנה), נשואים פלוס 7, גרים בלב ליבה של עיר חרדית קלאסית, מסתובבים בכוללים החשובים ביותר, יורדים לגינה עם האמהות הדוסיות מכל הגוונים (גם חברון וגם פוניבז'), ואפשר לומר פחות או יותר שנכנסו (כביכול) למיינסטרים החרדי.
אנחנו שולחים את ילדינו לגן בנים וגן בנות כנהוג,
את הבנים נלחמנו להכניס לת"ת הכי נוצץ בעיר,
את הבנות לבית יעקב השכונתי (מעורב- "צולים", מודרנים, חניוקים, רגילים ומעט חילונים על מדים),
{כמובן שלא מביאים למסיבות הסידור, ולסיומי מסכת את הסבים והסבתות} ::cry::cry::cry: ,
נחלמים על מקום בישיבות קטנות (לא מאמינים ששומעים על דילים שעשו בשבילנו או על ידינו).
נמרחים על הגדר ונחבלים להכניס את הבנות לסמינר טוב (ובתקווה להתקבל לבינוני) כי הרי ל-"טופ- סמינר" אין על מה לדבר (וגם לא לחלום).
מתפללים בבתי הכנסת השכונתיים, מנסים לקבל שם קצת צומי (להגיד גוט שאבעס למי שאפשר בשביל שיסתכל עלי).
לפעמים מצליחים להכנס לאיזה קהילה "מקבלת" (ועדיין מרגישים קצת שונים). :cry: :cry: :cry:

עוד לא הגענו לשלב השידוכים אז אין לי תיאורים עוד...

יש עוד הרבה תיאורים לחיים שלנו שאפשר לכתוב בנושא, ואי"ה אכתוב עוד בהמשך,

לכל בעל תשובה סגנון משלו, ילדות משלו, הורים משלו,
אופן קבלת החזרה בתשובה אצל החברים והמשפחה שלו.
ובטוח שלכל אחד יש עצות מחכימות ואולי הדרכות שקיבלו בכל מיני עניינים שקשורים לדרך שעשו ושהם חיים בה.

לדעתי ההתמודדות הגדולה של בעלי התשובה היא הדאגה והחרדה לגבי עתיד ילדינו בגלל הקשר עם המשפחה החילונית סבא וסבתא, דודים ודודות. ושזה מעורר הרבה שאלות ואתגרים- האם להפגיש את הילדים ואיך, כמה זמן, לשלוח אותם אליהם לבד או לא, האם להגיע לשבתות יותר או פחות, האם להסכים להם להגיע בלבוש לא צנוע, האם ללכת לחתונה מעורבת של דוד אהוב. האם להסכים לסבא לתת כסף לילדים (שהחברים שלהם מקבלים שקל לחודש ואומרים תודה). האם לאסור על ההורים להכניס אייפון לבית שלנו, או לצלם את הילדים...

בקיצור הרבה התלבטויות ואתגרים, ואשמח שאנשים יגיבו, יתנו עצות, ישאלו שאלות...​

{מציע לעקוב אחרי המאמרים והתגובות וכמובן להעביר לעוד בעלי תשובה שאתם מכירים}
ניסיתי לעלות הבוקר על אוטובוס קו 205 לעתידים, באבוחצירא, בעוד הדלת פתוחה, והנהג פשוט סגר עלי את הדלת, כשהיד שלי נתקעת בפנים(!) וכולי בחוץ, הנוסעים צעקו לו שיפתח את הדלת והוא לא פתח!, רק נשאר במקום, בלי לנסוע, בדלת סגורה, כשאני כלואה!! לא יכולה לזוז, כי היד שלי תקועה באוטובוס! אחרי זמן מה, הנהג פתח את הדלת, ועליתי, ובמקום להתנצל הוא תקף (!) אותי (!) כביכול לא הייתי אמורה לנסות לעלות, וצעק עלי למה אני מנסה להיכנס לאוטובוס, למרות שהיה ברור לכל מי ששם שנהגתי כראוי- הדלת הייתה עדיין פתוחה, האוטובוס בתחנה, למה שלא אנסה לעלות? כי מי שלפני כבר סיימה לעלות?? וזה לא הכל- די מיד לאחר מכן - הוא עשה זאת לבחור נוסף, שניסה לעלות כשהדלת הייתה פתוחה והוא סגר עליו על הרגל. הבחור צעק- נהג, תפתח, זה כואב לי, והוא לא פתח!!! אלא חיכה כדי "לחנך" אותו, כשהוא מתייסר מהלחץ של הדלת על הרגל שלו!
1. למי לפנות?
2. מה אני יכולה לעשות כדי ש: א. יעיפו את הנהג האלים הזה (ברגע שזה לא מקרה בודד הוא כבר נקרא אלים...) ב. יפצו אותי או משהו. ?
ואם למישהו יש פרטים על אותו בחור, אולי יקשרו בינינו ונתבע ביחד
אשמח לעזרתכם

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה