כל האמהות חוזרות לבית הספר או זה רק אני?

[פייפר ארט]

למה? כי כל החיים אנחנו לומדים ! בכל גיל אנחנו לומדים !
מה את רוצה שילדים יעשו אם לא ילמדו ?
ישחקו? אוקיי ילמדו דרך משחק זה גם לימוד.

רק כשבאות סמינריסטיות...

 

[מרגלית100]

אני חשה שיש כאן פספוס
אז מה ?
מה יותר מזיק?
שאני יגרום לכעס ורגשות רעים ותסכול ביני לביתי כי היא לא עונה על דרישות הממסד(כי הם לא יודעים להתאים את עצמם לאישיות שלה)
או שהממסד יסתכל בעין עקומה על ביתי.
שימי את שני הסיטואציות במאזניים.
מה פחות מזיק???????????
תמיד אנחנו בוחרים באפשרות שפחות מזיקה.
תביני אותי נכון, אני כן בעד לעזור ולהשתדל- עד שחשים קושי , עד שחשים תסכול - כאן צריך לעצור. ולא להרוס את הבת שלי.
(כי הקושי הוא איתות משמים שאני לוקחת מידי הרבה אחריות)
לאט לאט היא תקלוט ותתבגר ותתאזן..

אני נהנית לקרא את דברייך כי יש בהם הרבה הגיון בריא ודרך חיים נכונה וזה בדיוק איך שהייתי רוצה לנהוג, אז אני מחליטה מהיום להרפות, אני לא מתייחסת ונותנת לבת שלי את כל האמון שהיא יכולה ומסוגלת (ושוב אני לא מדברת על בעיות שיכולות תמיד להיות אלא על בת סטנדרטית עם יכולות גבוהות בתחום הלמידה) ואז, איך עלי לנהוג אם המורה וכבר גם הגעתי למנהלת, באות אלי ומסבירות שאני כן צריכה לשמור ולעקוב אחרי הש"ב של ביתי ולעזור לה לבוא עם מערכת מושלמת לביה"ס????

כבר קיבלתי כזה מכתב כפי שכבר כתבתי באחד התגובות וכתבתי למורה מכתב תשובה בסגנון "מאוד חבל לי שלחוי היו הרבה הערות במחברת קשר אבל אני חושבת שהיא כבר מספיק גדולה ובוגרת ומסוגלת להתארגן לביה"ס ואם אני יתחיל לקחת את האחריות עם המערכת וש"הב שלה, האחריות תיפול לגמרי עלי ואני לא חושבת שזה טוב לילדה."

אני יודעת שהמורה היתה בהלם מהתשובה שלי והלכה להראות את זה למנהלת, אני לא יודעת מה היא הגיבה, אני רק יודעת שבשנה שעברה כשכתבתי משהו דומה זה כבר עבר הלאה והגיעה אלי בחזרה דרך הנהלת העל של הרשת,
וכאן באה השאלה, מה באמת אני אמורה לעשות ואיך אמורה אמא להתנהג אם המוסד רוצה שהיא תנהג אחרת ממה שהיא חושבת שנכון וטוב לעשות???

 

[מרגלית100]

אני לא אמא ??

את אמא מסוג אחר, אמא שנמצאת בתוך המערכת ורואה את כל הצדדים בצורה אחרת, מתייחסים לבנות שלך בצורה אחרת מאשר כל אמא אלמונית אחרת ומקבלים אותך בהבנה יותר מאמהות אחרות,
ואת זה אני כותבת כפי שכבר כתבתי מידיעה של אחת מתוך המערכת.

 

[מלי רקפת]

סתם בשביל הצחוק, הגננת של אחיינית שלי סיפרה לי שהם אמורים לשים בגן פלקט של חיבור וחיסור וללמד את הילדות, הגן שלה הוא של גילאי 3...
היא סיפרה שיום אחד הגיעה פיקוח ושאלו אותה איפה הפלקט
היא אמרה להם שהם בדיוק הורידו אותו כי הם סיימו חיבור חיסור ושבוע הבא הם מתחילים כפל חילוק המפקחת התפוצצה מצחוק ואמרה לה יאללה נו לא צריך

 

[מרחבית]

מסכימה איתך בכל מה שאמרת !
זה באמת מזעזע לפעמים התנהגות של מורות כלפי רבנים בהשתלמויות
אבל שני דברים
א.אפשר להבדיל בין מורה מטופלת בקטנים שבאמת זה לא מתפקידה כעת ללמוד .היא צריכה לשבת בבית עם ילדיה אבל בשביל העלאה המשכורת נטו היא הולכת לחתום בבית המורה
זה לא כמו תלמידה שזה הזמן שלה ללמוד ויש לה כל התנאים כדי ללמוד והיא מזלזלת.זהשונה
ב.מורה שאת כל גמוליה ועבודות b.a שלה השיגה ב'מרמה' בלי להשקיע , היא כנראה היתה מאלה שגם את הציונים בבית ספר השיגה בשקר ובהעתקות ולא השקיעה.
כך ששוב אנחנו חוזרים לאותה מסקנה
תלמידה שתתחנך להשקעה ועקביות אפילו במקצוע יותר קשה ופחות מעניין ,תלמד מוסר מאד גדול לחייה העתידיים. שלא כל דבר שצריך לעשות הוא מעניין .כביסות לא מעניינות במיוחד ובכל זאת עושים כי צריך

א. תמיד אפשר למצוא למה זה שונה. לטוב ולמוטב. בשורה התחתונה מורה לא יכולה לדרוש מתלמידה דברים שהיא בעצמה לא עומדת בהם. בפרט שהיא מבוגרת והילדה - עדיין ילדה.
או נאמר הפוך: לא ייתכן שמורה תתנהג אחרת ממה שהיא דורשת מתלמידותיה. ולא משנה מה 'התירוצים' לכך. גם לתלמידות יש 'תירוצים' לא פחות משכנעים, ולפעמים אפילו יותר.
שלא לדבר על רבנים ומרצות שממש פוגעים בהם. ילדות עדיין לא חוו את הצד השני. מורות - כן.
ב. כנ''ל. איך תלמידה תתחנך לכל זה ממורה שנוהגת אחרת?

אני לא נכנסת כאן לנושא של האשכול. רק הגבתי לתגובה הספציפית.

 

[מרחבית]

סתם קוריוז מעניין: נפל לידי פעם ספר עב כרס שלימד נושא מסוים. כאחת שאוהבת ללמוד, בפרט תחומים מסוימים, קראתי פרק אחר פרק בעניין. ואז ראיתי שכתוב שהספר מיועד לתוכנית לימודית בכתות אלא ואלה. בבת אחת יצא לי החשק להמשיך ללמוד ממנו. הייתי מופתעת מהתגובה הזו שלי.
איך החיבור של החומר ל'תכנית לימודית' - קרי לבית הספר, למבחנים, לחובת לימוד - הוציא לי את החשק.
ואגב, אהבתי בדרך כלל ללכת לבית הספר. ויש לי זיכרונות טובים.
לעומת זאת, את שיעורי הבית והלמידה למבחנים - שנאתי. הכפייה - אולי צריכים אותה לפעמים. אבל הנה - מי שדיברה על השפעה לטווח ארוך - הקוריוז שסיפרתי כאן יכול ללמד משהו.

אם המטרה שלנו להפוך את הלמידה למשהו שאוהבים אותו (ואצל בנים - זה קריטי) ולתת בסיס לאיך לומדים - אז כל החיים לפנינו ללמוד עוד ועוד - לפי הרצון הזמן והיכולת.
כמות החומר שהספיקו או לא הספיקו בשנות בית הספר, ואפילו ההשגים - הם הרבה פחות משמעותיים.

 

[כוס קקאו]

כבר קיבלתי כזה מכתב כפי שכבר כתבתי באחד התגובות וכתבתי למורה מכתב תשובה בסגנון "מאוד חבל לי שלחוי היו הרבה הערות במחברת קשר אבל אני חושבת שהיא כבר מספיק גדולה ובוגרת ומסוגלת להתארגן לביה"ס ואם אני יתחיל לקחת את האחריות עם המערכת וש"הב שלה, האחריות תיפול לגמרי עלי ואני לא חושבת שזה טוב לילדה."

אני יודעת שהמורה היתה בהלם מהתשובה שלי והלכה להראות את זה למנהלת, אני לא יודעת מה היא הגיבה, אני רק יודעת שבשנה שעברה כשכתבתי משהו דומה זה כבר עבר הלאה והגיעה אלי בחזרה דרך הנהלת העל של הרשת,
וכאן באה השאלה, מה באמת אני אמורה לעשות ואיך אמורה אמא להתנהג אם המוסד רוצה שהיא תנהג אחרת ממה שהיא חושבת שנכון וטוב לעשות???[/QUOTE]

אני חושבת שאף פעם אסור להתנגד לבית הספר
גם אתם צריך לנהוג בשיטה - עם עקשים תתפתל
צריך להסכים איתם
לומר להם שהם צודקים ובסדר.
בשטח- לעשות לא יותר ממה שאת מסוגלת ולא יותר ממה שהילדה יכולה.
(עד שמגיעים תסכולים - שם עוצרים את ההשקעה)
לאט לאט הם יקלטו שהם צריכים ללמוד להתמודד עם זה בכוחות עצמם ולהפסיק להרג את הילדה ואת האמא.

 

[אשת_חבר]

כבר אמר ר' חיים מוולוז'ין. הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה.
למה מהם יצא תורה, כי להורים לא היה די כסף לשלם למלמדים, אז הם לא הצליחו להרוס אותם.

 

[ורסצ'ה]

את אמא מסוג אחר, אמא שנמצאת בתוך המערכת ורואה את כל הצדדים בצורה אחרת, מתייחסים לבנות שלך בצורה אחרת מאשר כל אמא אלמונית אחרת ומקבלים אותך בהבנה יותר מאמהות אחרות,
ואת זה אני כותבת כפי שכבר כתבתי מידיעה של אחת מתוך המערכת.

אני לא עובדת בבית הספר של הבנות שלי ואף אחד לא מתייחס אליהן אחרת

 

[מרחבית]

אני לא עובדת בבית הספר של הבנות שלי ואף אחד לא מתייחס אליהן אחרת

סתם מעניין, איך באמת בתור אמא את רואה את הדברים? האם אכן את לוקחת את האחריות של על שיעורי הבית של ילדותייך על עצמך? האם את עושה איתן יחד כמעט הכל, וחותמת כל יום כמה חתימות? אני שואלת את זה באמת מתוך עניין. אם כן, איך זה הולך? אין לחץ? יש אווירה טובה? האם הילדות מרגישות שזו אחריות שלך או שלהן? אשמח אם תשתפי אותי!

 

[רותי12]

סתם קוריוז מעניין: נפל לידי פעם ספר עב כרס שלימד נושא מסוים. כאחת שאוהבת ללמוד, בפרט תחומים מסוימים, קראתי פרק אחר פרק בעניין. ואז ראיתי שכתוב שהספר מיועד לתוכנית לימודית בכתות אלא ואלה. בבת אחת יצא לי החשק להמשיך ללמוד ממנו. הייתי מופתעת מהתגובה הזו שלי.
איך החיבור של החומר ל'תכנית לימודית' - קרי לבית הספר, למבחנים, לחובת לימוד - הוציא לי את החשק.
ואגב, אהבתי בדרך כלל ללכת לבית הספר. ויש לי זיכרונות טובים.
לעומת זאת, את שיעורי הבית והלמידה למבחנים - שנאתי. הכפייה - אולי צריכים אותה לפעמים. אבל הנה - מי שדיברה על השפעה לטווח ארוך - הקוריוז שסיפרתי כאן יכול ללמד משהו.

אם המטרה שלנו להפוך את הלמידה למשהו שאוהבים אותו (ואצל בנים - זה קריטי) ולתת בסיס לאיך לומדים - אז כל החיים לפנינו ללמוד עוד ועוד - לפי הרצון הזמן והיכולת.
כמות החומר שהספיקו או לא הספיקו בשנות בית הספר, ואפילו ההשגים - הם הרבה פחות משמעותיים.

א. תמיד אפשר למצוא למה זה שונה. לטוב ולמוטב. בשורה התחתונה מורה לא יכולה לדרוש מתלמידה דברים שהיא בעצמה לא עומדת בהם. בפרט שהיא מבוגרת והילדה - עדיין ילדה.
או נאמר הפוך: לא ייתכן שמורה תתנהג אחרת ממה שהיא דורשת מתלמידותיה. ולא משנה מה 'התירוצים' לכך. גם לתלמידות יש 'תירוצים' לא פחות משכנעים, ולפעמים אפילו יותר.
שלא לדבר על רבנים ומרצות שממש פוגעים בהם. ילדות עדיין לא חוו את הצד השני. מורות - כן.
ב. כנ''ל. איך תלמידה תתחנך לכל זה ממורה שנוהגת אחרת?

אני לא נכנסת כאן לנושא של האשכול. רק הגבתי לתגובה הספציפית.

מה שמוזר כאן שאף אחת לא באמת קראה מה שכתבתי
אם תקראי תראי שלא אמרתי מה שנראה לך
לא אמרתי שמורה מותר לזלזל ברבנים- תקראי שוב( הבנת הנקרא חשוב אה?)
לא אמרתי שלמורות מותר תירוצים
מורה היא דוגמא אישית בהכל בהתנהגות באיחורים בחיסורים .
חמורה שמזלזלת הרב בודאי לא ראויה להיות מורה
אבל לא על זה דובר פה

 

[רותי12]

סתם מעניין, איך באמת בתור אמא את רואה את הדברים? האם אכן את לוקחת את האחריות של על שיעורי הבית של ילדותייך על עצמך? האם את עושה איתן יחד כמעט הכל, וחותמת כל יום כמה חתימות? אני שואלת את זה באמת מתוך עניין. אם כן, איך זה הולך? אין לחץ? יש אווירה טובה? האם הילדות מרגישות שזו אחריות שלך או שלהן? אשמח אם תשתפי אותי!

למרות שלא שאלת אותי אני יכולה לענות לך מזוית של מורה הרבה שנים בשטח
ובכן אני גם אמא ב'ה וכן אני חותמת לביתי כל יום
בהתחלה לא ידעתי שצריך לחתום ויום אחד היא הראתה לי את היומן וראיתי שהמורה העירה שובל שאין חתימות
כתבתי לה שמיכיוון שיש לי רק בנים לא ידעתי שיש מושג של חתימות והמורה הבינה ומאז אני חותמת כל יום כשהיא באה אלי לחתום .אני לא רודפת אחריה רק נותנת לה את התנאים להכין ש'ב. שזה אומר שולחן מסודר ארוחת צהרים שקט היא אחראית להכין ולמבחנים אני לומדת איתה אבל לאט לאט אשחרר ואלמד איתה פחות עד שאראה שהיא יודעת איך לומדים

 

[מרחבית]

מה שמוזר כאן שאף אחת לא באמת קראה מה שכתבתי
אם תקראי תראי שלא אמרתי מה שנראה לך
לא אמרתי שמורה מותר לזלזל ברבנים- תקראי שוב( הבנת הנקרא חשוב אה?)
לא אמרתי שלמורות מותר תירוצים
מורה היא דוגמא אישית בהכל בהתנהגות באיחורים בחיסורים .
חמורה שמזלזלת הרב בודאי לא ראויה להיות מורה
אבל לא על זה דובר פה

את צודקת. אני מתנצלת. כל-כך הרבה תגובות ותגובות לתגובות - עד שנאבד החוט.
נעשה קצת סדר. טענת שהבנות שלומדות ברצינות - מבינות שצריך רצינות לחיים, השקעה ועקביות.
מישהי ענתה לך, שכשמחייבים לעשות דברים, בפרט כשלא משוכנעים בחשיבותם - אין רצינות, כמו מורות שבאות להשתלמויות. אז עשית חילוק בין מורות לתלמידות - שבא להראות למה למורות יש יותר הצדקה לא להיות רציניות בלימודים שלהן. אפשר להתווכח על זה, אבל בואי נעזוב. (על הדרך זה הקפיץ אחדות, כי היה נשמע שלמורות יש יותר הצדקה להתנהגותן, ולא בדיוק זכרו כאן מאיזו בחינה).

נראה לי שהעיקרון הזה כן מאוד חשוב: אם רוצים שתהיה לילדות רצינות, הן צריכות קודם כל להינות. לא מכל מטלה. אבל בכללי - כן. להיות מאותגרות בצד הטוב של המילה. גם להביא אותן להבנה שהלימודים הספציפיים האלו כן חשובים ונותנים.
אפשר לעבוד קשה בכיף כשיש מוטיבציה. כשאין - צריך לעשות הכל שהיא תהיה. כפייה היא לא במקום מוטיבציה. כפייה בלי מוטיבציה רק גורמת להרעת המצב (גם כשזו כפייה עצמית!)
בהחלט מסכימה איתך שחשוב לפתח אחריות ורצינות והתאמה למסגרת. זה חשוב לחיים. אבל מי שלא כזאת - מאלף ואחת סיבות - ממחוננות ועד קשיי למידה, מבעיות בקשב וריכוז ועד קשיים רגשיים - לא תעזור כפייה, רק תזיק. ומי שבמילא רצינית, היא רצינית. לא איתה צריכים לעבוד על זה.

ואם נחזור לראש האשכול - להטיל אחריות בצורה מוגזמת על ההורים - לא זה מה שיעשה את זה. אלא להיפך. אם הבנתי נכון - גם את מסכימה לזה.
גם הגזמות במטלות אפילו לבנות שהן לגמרי 'בתלם הרצוי' - רק מזיקות.
אהבת הלמידה, הרצון להתפתח - נמצא אצל כל תינוק בריא שנולד. מאוד צריך להיזהר לא לקלקל את זה.

 

[מרחבית]

למרות שלא שאלת אותי אני יכולה לענות לך מזוית של מורה הרבה שנים בשטח
ובכן אני גם אמא ב'ה וכן אני חותמת לביתי כל יום
בהתחלה לא ידעתי שצריך לחתום ויום אחד היא הראתה לי את היומן וראיתי שהמורה העירה שובל שאין חתימות
כתבתי לה שמיכיוון שיש לי רק בנים לא ידעתי שיש מושג של חתימות והמורה הבינה ומאז אני חותמת כל יום כשהיא באה אלי לחתום .אני לא רודפת אחריה רק נותנת לה את התנאים להכין ש'ב. שזה אומר שולחן מסודר ארוחת צהרים שקט היא אחראית להכין ולמבחנים אני לומדת איתה אבל לאט לאט אשחרר ואלמד איתה פחות עד שאראה שהיא יודעת איך לומדים

אני חושבת שהרוב כאן לגמרי מסכימות עם הגישה המאוזנת שלך.
פותחת האשכול ספרה על מצב מוגזם. כנראה זה תלוי מי המנהלת ומי הן המורות.

 

[ורסצ'ה]

סתם מעניין, איך באמת בתור אמא את רואה את הדברים? האם אכן את לוקחת את האחריות של על שיעורי הבית של ילדותייך על עצמך? האם את עושה איתן יחד כמעט הכל, וחותמת כל יום כמה חתימות? אני שואלת את זה באמת מתוך עניין. אם כן, איך זה הולך? אין לחץ? יש אווירה טובה? האם הילדות מרגישות שזו אחריות שלך או שלהן? אשמח אם תשתפי אותי!

אני גם יכולה לפעמים להרגיש שזה קצת עבר את גבול הטעם הטוב וגם אמרתי את זה קודם אך...
וכאן מגיע האבל אני בחיים לא יראה לבת שלי כמה זה טיפשי מצד המורה כל החתימות וכל הפרוצדורות שלפעמים מיותרות כי אני מבינה ורואה גם את הצד השני שבת שלא עושה ש.ב. בדרך כלל זה מתבטא במשהו.
או בת שאמא שלה היא נגד הממסד גם את זה לא צריך מדי הרבה זמן כדי לקלוט ולכן לדעתי הגיע הזמן לשינוי בחשיבה של קומץ האימהות שטוען שזה מוגזם כי יש המון מעלות לש.ב
ואדרבה תלמדי את הבת שלך לנסח בעצמה את ש.ב שלה, תלמדי אותה אסטרטגיות להבנת שאלות
נכון שבוע תעבדי קשה אבל אח''כ היא תלמד(זה מה שעשיתי אני) וכך תמנעי מעצמך את הצורך לשבת צמודה אליה ולעבוד ביחד איתה ולהרגיש שאת חוזרת לבית הספר.
ותסלחי לי שאני אומרת אבל מכמה חתימות ''עלובות '' שאת נדרשת לחתום לבת שלך כל יום לא נהיה כזה תסכול יש כאן משהו יותר עמוק ואולי תשבי עם עצמך ותחשבי מה בחוויה הזו של לעזור לביתך מרתיע אותך כ''כ?
מה נהיה כ''כ סיוט לחתום לה במחברת קשר ועל מבחן כזה או אחר??

 

[כוס קקאו]

הי, מורה בכירה. זו הסתכלות מורתית לחלוטין
ואולי האמא מעט אמפוסיבית או סוג היפר(זו רק מחמאה) ולחתום כל יום כמו יקית זה האנטיתזה שלה???
היא רוצה מאד לעזור לביתה אבל זה לא מתאים לאופי שלה??????
(כמוני...)

 

[מרחבית]

אני גם יכולה לפעמים להרגיש שזה קצת עבר את גבול הטעם הטוב וגם אמרתי את זה קודם אך...
וכאן מגיע האבל אני בחיים לא יראה לבת שלי כמה זה טיפשי מצד המורה כל החתימות וכל הפרוצדורות שלפעמים מיותרות כי אני מבינה ורואה גם את הצד השני שבת שלא עושה ש.ב. בדרך כלל זה מתבטא במשהו.
או בת שאמא שלה היא נגד הממסד גם את זה לא צריך מדי הרבה זמן כדי לקלוט ולכן לדעתי הגיע הזמן לשינוי בחשיבה של קומץ האימהות שטוען שזה מוגזם כי יש המון מעלות לש.ב
ואדרבה תלמדי את הבת שלך לנסח בעצמה את ש.ב שלה, תלמדי אותה אסטרטגיות להבנת שאלות
נכון שבוע תעבדי קשה אבל אח''כ היא תלמד(זה מה שעשיתי אני) וכך תמנעי מעצמך את הצורך לשבת צמודה אליה ולעבוד ביחד איתה ולהרגיש שאת חוזרת לבית הספר.
ותסלחי לי שאני אומרת אבל מכמה חתימות ''עלובות '' שאת נדרשת לחתום לבת שלך כל יום לא נהיה כזה תסכול יש כאן משהו יותר עמוק ואולי תשבי עם עצמך ותחשבי מה בחוויה הזו של לעזור לביתך מרתיע אותך כ''כ?
מה נהיה כ''כ סיוט לחתום לה במחברת קשר ועל מבחן כזה או אחר??

תודה על תשובתך.
את מציגה שתי אפשרויות. או 'לקבל את הדין' באהבה והכנעה, וזה לא כזה נורא.
או לשדר לבנות מסרים נגד - שזה לא טוב ולא חינוכי.
השאלה אם אין דרך שלישית. הנה גם את כותבת שזה קצת עבר את גבול הטעם הטוב.
יש בתי ספר כנראה, שזה יותר מזה. שזה כבר הגיע להגזמה אמיתית, וגורם נזקים של ממש.
אני תוהה מה אפשר לייעץ לאימהות שכן נתקלות בהגזמה של ממש.
באיזו צורה הן יכולות לקבל מהצוות שיתוף פעולה מתוך כבוד הדדי.
אגב, לא יודעת אם כל אמא יכולה ללמד את בתה איסטרטגיות להבנת שאלות. הן לא מורות.
למה באמת שהמורה לא תקדיש לכך את השבוע הנדרש? ובאותו שבוע יוקדש זמן מיוחד בכיתה להכנת שיעורי בית?

 

[ורסצ'ה]

הי, מורה בכירה. זו הסתכלות מורתית לחלוטין
ואולי האמא מעט אמפוסיבית או סוג היפר(זו רק מחמאה) ולחתום כל יום כמו יקית זה האנטיתזה שלה???
היא רוצה מאד לעזור לביתה אבל זה לא מתאים לאופי שלה??????
(כמוני...)

למה יקית?
למה לבשל כל יום כמו יקית זה לא אנטיתזה שלך וכל שבוע להכין דגים לשבת זה לא אנטיתזה שלך?
תסתכלי על זה כמו משהו יומיומי שצריך לעשות כמו הכנת ארוחת צהריים ומקלחות..
אני לא מתכוונת להשמע בוטה להפך מנסה אולי לפתוח לך את החשיבה לעוד כיוונים.

 

[ורסצ'ה]

תודה על תשובתך.
את מציגה שתי אפשרויות. או 'לקבל את הדין' באהבה והכנעה, וזה לא כזה נורא.
או לשדר לבנות מסרים נגד - שזה לא טוב ולא חינוכי.
השאלה אם אין דרך שלישית. הנה גם את כותבת שזה קצת עבר את גבול הטעם הטוב.
יש בתי ספר כנראה, שזה יותר מזה. שזה כבר הגיע להגזמה אמיתית, וגורם נזקים של ממש.
אני תוהה מה אפשר לייעץ לאימהות שכן נתקלות בהגזמה של ממש.
באיזו צורה הן יכולות לקבל מהצוות שיתוף פעולה מתוך כבוד הדדי.
אגב, לא יודעת אם כל אמא יכולה ללמד את בתה איסטרטגיות להבנת שאלות. הן לא מורות.
למה באמת שהמורה לא תקדיש לכך את השבוע הנדרש? ובאותו שבוע יוקדש זמן מיוחד בכיתה להכנת שיעורי בית?

בבית הספר שאני מלמדת יש פעמיים בשבוע בסוף היום שיעור ש.ב וזה מה שאני מלמדת אז...

 

[מרחבית]

בבית הספר שאני מלמדת יש פעמיים בשבוע בסוף היום שיעור ש.ב וזה מה שאני מלמדת אז...

מעולה.
זה נפוץ בעוד בתי ספר?