הנושאים החמים
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
עריכה תורנית
הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
- נושאים
- 793
- הודעות
- 7.6K
קהילת סופרות מקצועיות
פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
5 תגובות
1 תגובות
4 תגובות
בעז"ה
אנחנו פסיעה אחרי חג החירות, ואין ספק שהעבודה הארוכה והמאומצת שהשקענו בחג הזה לא הייתה רק עבור שבוע אחד בלבד. את החירות שלקחנו מפסח- נמשיך בעזרת ה' למשך כל השנה.
אז מה אומר בשבילך חירות?
חופש. שחרור. יציאה מהמיצר למרחב.
לכולנו יש רגעים של חירות בחיים- קטנים או גדולים. זה יכול להיות רגע של נשימה עמוקה בחוף ים שקט, אחרי יום עבודה מעיק במיוחד; זה יכול להיות הרגע של השחרור המיוחל מהחוב עם הריביות המעיקות. זה יכול להיות גם הרגע שבו סוף סוף מתקבל האסמס מהשדכנית, שמבשרת שהם מעוניינים להתקדם, וזה יכול להיות היציאה האחרונה מהאוויר הממוזג של בית החולים אל האוויר של החופש, לאחר הטיפול הכימותרפי האחרון. ואפילו, זה יכול להיות הרגע הקטנטון והבלתי נראה ההוא לפני היציאה לטיול עם כל הילדים, כשאת מחליטה בינך לבין עצמך שהפעם, יהיה מה שיהיה, את לא מוכנה להלחץ או למהר או לארגן- אלא רק להיות איתם.
כל יציאה מהמיצר אל המרחב משמעותו חירות.
אז תנשמו עמוק, תחשבו על סיפור של מיצר וחירות. תכניסו אותנו לשם.
הנה הנספח, ובהצלחה רבה!
נ.ב.: לא כל סיפור חייב להסתיים בהפי אנד, כל עוד אנחנו עדיין בגלות. אפשר להכניס אותנו למיצר ולהשאיר אותנו עם תקווה או כמיהה של חירות עבור הדמויות. בנוסף- הסיפורים לא חייבים להיות דרמטיים- הסגנון פתוח לבחירתכם.
אנחנו פסיעה אחרי חג החירות, ואין ספק שהעבודה הארוכה והמאומצת שהשקענו בחג הזה לא הייתה רק עבור שבוע אחד בלבד. את החירות שלקחנו מפסח- נמשיך בעזרת ה' למשך כל השנה.
אז מה אומר בשבילך חירות?
חופש. שחרור. יציאה מהמיצר למרחב.
לכולנו יש רגעים של חירות בחיים- קטנים או גדולים. זה יכול להיות רגע של נשימה עמוקה בחוף ים שקט, אחרי יום עבודה מעיק במיוחד; זה יכול להיות הרגע של השחרור המיוחל מהחוב עם הריביות המעיקות. זה יכול להיות גם הרגע שבו סוף סוף מתקבל האסמס מהשדכנית, שמבשרת שהם מעוניינים להתקדם, וזה יכול להיות היציאה האחרונה מהאוויר הממוזג של בית החולים אל האוויר של החופש, לאחר הטיפול הכימותרפי האחרון. ואפילו, זה יכול להיות הרגע הקטנטון והבלתי נראה ההוא לפני היציאה לטיול עם כל הילדים, כשאת מחליטה בינך לבין עצמך שהפעם, יהיה מה שיהיה, את לא מוכנה להלחץ או למהר או לארגן- אלא רק להיות איתם.
כל יציאה מהמיצר אל המרחב משמעותו חירות.
אז תנשמו עמוק, תחשבו על סיפור של מיצר וחירות. תכניסו אותנו לשם.
הנה הנספח, ובהצלחה רבה!
נ.ב.: לא כל סיפור חייב להסתיים בהפי אנד, כל עוד אנחנו עדיין בגלות. אפשר להכניס אותנו למיצר ולהשאיר אותנו עם תקווה או כמיהה של חירות עבור הדמויות. בנוסף- הסיפורים לא חייבים להיות דרמטיים- הסגנון פתוח לבחירתכם.
11 תגובות
10 תגובות
1 תגובות
4 תגובות
ארמונות מפוארים המעוטרים בכסף, זהב וארגמן, מסדרונות עוטי הוד, אנשים רבי המעלה מסתובבים בערים עטויים בגלימות מקושטות ביהלומים ובכובעים הדורים, בתי הכנסת נישאים לשמיים ונראים בהחלט כמקום הולם לשמירתם של אוצרות ה', יהודים עטורי זקנים ובעלי כיפה צועדים בגאווה יהודית אל בתי המדרש או אל עבודתם, כשספר קודש תחת שחיים, יונים צחורות משקשקת ממעל, ומגלות לנו להיכן נחתנו הפעם - תקופת תור הזהב של יהדות ספרד.
האמת שאין צורך להכביר במילים, השירים המיוחדים שנותרו מהתקופה הזו מספרים ללא אומר את סיפורו של הזמן הנדיר הזה בהיסטוריה.
שירת ימי הביניים המוכרת לנו, ששורשיה הצורניים לקוחים מן השירה הערבית של אותה התקופה, מיוחסת לגדולי ישראל מספרד המוסלמית. רבים מן השירים שנכתבו אז משובצים כקטעי תפילה, בעיקר במחזורים.
בשונה משכנתה מהחודש הקודם - הבלדה, אני מאמינה שאותה אפשר להציג פחות, שכן היא בוודאי מוכרת יותר לקהלינו.
אז האתגר הנוכחי לא יהיה כקודמו - בעל כמה שיותר פרטים המאפיינים בלדה, אלא יגדיר מה עליכם לשלב בשיר שלכם מתוך מאפייני שירת ימי הביניים.
אז ככה:
1 - החליטו היכן אתם רוצים לשלב את השיר, באמצע איזו תפילה ובין אלו קטעים, וספרו לנו על כך בכותרת של השיר. כמובן שצריך להיות קשר. דוגמאות לצורת הקשר - חפשו במחזור. (בהתאם לסעיף זה - המשלב הלשוני יהיה גבוה ובסגנון של קודש)
2- החריזה תהיה (ברוב המוחלט של השיר) לפחות ראויה. (לפחות שני אותיות זהות עם ניקוד דומה ביניהן, כמו - בלון-חלון, שיר-כשיר, אתגר-מאגר. חרוז עובר (שאסור באתגר זה) הוא אות אחת וניקוד אחד. לדוגמא- בלון-שעון, שירה-הפתעה, אתגר-נגמר וכו') כמובן ששיבוץ חרוזים משובחים יתקבל בברכה.
3- תבנית השיר תהיה אחת מאלו -
א: התבנית הקלאסית - השורות רצופות והחרוז אחיד לכל אורך השיר
ב: שיר אזור - השיר מחולק לבתים בעלי ארבע שורות, כאשר שלושת השורות הראשונות של כל בית מתחרזות אחת עם השנייה, והשורה האחרונה מתחרזת עם השורות האחרונות בכל הבתים.
4- אקרוסטיכון - האותיות הראשונות של כל הבתים יצרו מילה כלשהי (או יהיו ע"פ סדר ה- א"ב)
5- שיבוץ - שבצו פסוק/ים מתאימים.
נשמע המון, נכון? אבל זה עדיין מעט מן המעט שנדרש כדי להגיע לרמתם האמיתית של שירי ספרד.
מי שרוצה להיווכח בצדקתי, או מי שחפץ להפוך את שירו לדומה עוד יותר לשירים המקוריים (לא תינתן על כך הוספה בניקוד - כדי לשמור על הוגנות), יכול לפתוח פה.
בהצלחה רבה!
מחכה לכם בנספח בשביל לשמוע, לענות, לייעץ ולהדיין.
.
האמת שאין צורך להכביר במילים, השירים המיוחדים שנותרו מהתקופה הזו מספרים ללא אומר את סיפורו של הזמן הנדיר הזה בהיסטוריה.
שירת ימי הביניים המוכרת לנו, ששורשיה הצורניים לקוחים מן השירה הערבית של אותה התקופה, מיוחסת לגדולי ישראל מספרד המוסלמית. רבים מן השירים שנכתבו אז משובצים כקטעי תפילה, בעיקר במחזורים.
בשונה משכנתה מהחודש הקודם - הבלדה, אני מאמינה שאותה אפשר להציג פחות, שכן היא בוודאי מוכרת יותר לקהלינו.
אז האתגר הנוכחי לא יהיה כקודמו - בעל כמה שיותר פרטים המאפיינים בלדה, אלא יגדיר מה עליכם לשלב בשיר שלכם מתוך מאפייני שירת ימי הביניים.
אז ככה:
1 - החליטו היכן אתם רוצים לשלב את השיר, באמצע איזו תפילה ובין אלו קטעים, וספרו לנו על כך בכותרת של השיר. כמובן שצריך להיות קשר. דוגמאות לצורת הקשר - חפשו במחזור. (בהתאם לסעיף זה - המשלב הלשוני יהיה גבוה ובסגנון של קודש)
2- החריזה תהיה (ברוב המוחלט של השיר) לפחות ראויה. (לפחות שני אותיות זהות עם ניקוד דומה ביניהן, כמו - בלון-חלון, שיר-כשיר, אתגר-מאגר. חרוז עובר (שאסור באתגר זה) הוא אות אחת וניקוד אחד. לדוגמא- בלון-שעון, שירה-הפתעה, אתגר-נגמר וכו') כמובן ששיבוץ חרוזים משובחים יתקבל בברכה.
3- תבנית השיר תהיה אחת מאלו -
א: התבנית הקלאסית - השורות רצופות והחרוז אחיד לכל אורך השיר
ב: שיר אזור - השיר מחולק לבתים בעלי ארבע שורות, כאשר שלושת השורות הראשונות של כל בית מתחרזות אחת עם השנייה, והשורה האחרונה מתחרזת עם השורות האחרונות בכל הבתים.
4- אקרוסטיכון - האותיות הראשונות של כל הבתים יצרו מילה כלשהי (או יהיו ע"פ סדר ה- א"ב)
5- שיבוץ - שבצו פסוק/ים מתאימים.
נשמע המון, נכון? אבל זה עדיין מעט מן המעט שנדרש כדי להגיע לרמתם האמיתית של שירי ספרד.
מי שרוצה להיווכח בצדקתי, או מי שחפץ להפוך את שירו לדומה עוד יותר לשירים המקוריים (לא תינתן על כך הוספה בניקוד - כדי לשמור על הוגנות), יכול לפתוח פה.
בהצלחה רבה!
מחכה לכם בנספח בשביל לשמוע, לענות, לייעץ ולהדיין.
.
7 תגובות
0 תגובות
3 תגובות
6 תגובות
3 תגובות
1 תגובות
2 תגובות
6 תגובות
3 תגובות
8 תגובות
3 תגובות
9 תגובות
1 תגובות
6 תגובות
ביקורת ספרות: זוזוז - יעל רועי
מאת מ. י. פרצמן / קישור לבלוג
אזהרת ספוילרים: מכיל ספוילרים על הספר זוזוז
את הסקירה לספר אפשר למצוא כאן, כתובה ושנונה טוב בהרבה משאני אצליח להפיק גם לו אשחיק מקלדתי לשווא, ולכן אקפוץ ישר לחוויית המשתמש האישית שלי אחרי הקריאה בפסח האחרון. המסקנות לא ארוכות – כי, כאמור, @3333ציפי ניסחה אותן טוב יותר, ובכל זאת אציין כאן כמה נקודות קטנות, שלדעתי מגיעות לספר המצוין הזה:
// נקודה ראשונה
לא מתייחסת כרגע לכתיבה, גם לא לעלילה, לגיבורים, לרעיונות – שעל כל אחד מהם אפשר לכתוב סקירה בת למעלה מאלף מילה והיא עדיין לא תמצה. מתייחסת רק להומור.
אודה ולא אבוש מן המלעיגים: קראתי את הספר ומצאתי את עצמי באחת מאותן פוזות סוריאליסטיות שמרכיבות את הסצנות שאני זוכרת לחיים: יושבת על הספה, אוחזת את הספר וצוחקת – בפה מלא – צחוק גדול ורם. לא בכאילו, לא בדמיון, לא בכוח. צחוק מתגלגל, אמיתי ונישא, יודעים מה זה? 'חה, חה, חה' כזה, עם פסיקים או בלי, עם קול שיוצא מהגרון ופה פתוח לרווחה במעין דביליות כלשהי כאילו החיים תותים ואין צרות בעולם.
מכיוון שספר טוב הוא – לדעתי, כמובן – ספר שגורם הנאה לקוראיו, הריני להמליץ עליו כספר טוב בכל קנה מידה. נהניתי לקרוא אותו, פשוט כי היה כיף לצחוק.
הייתי מצטטת כאן כמה פנינים נבחרות, אבל הספר נחטף מביתי באשמת ההמלצות החמות עליו. (כאן, בעצם, אפשר לסיים את הביקורת, שהרי ההמלצה הומלצה. אבל רגע, יש לי עוד כמה דברים לומר).
// נקודה שנייה
הפריעה לי, יש לומר מאוד – למרות שזאת נקודה שולית למדי, קפיצת הטרמפ של אורי על הספר. הוא לא באמת היה אמור להיות שם מלכתחילה, והעובדה שבסוף היה הרגישה לי דבוקה בכוח.
זה שיש סיכוי שהוא היה רשום בעלילה מיום היוולדה? בהחלט יכול להיות. זה לא משנה. התחושה שלי, כקוראת, היא שהוא הגיע לשם בטעות, בתור עוד אחת מדמויות הרקע החינניות שהספר משופע בהן – ואז החליטה הסופרת שהוא בעצם משרת גם את הפרק הבא, וכן את הפרק אחריו – ואיכשהו התגלגל אורי להיות אחת הדמויות הראשיות. לא מוצא חן בעיניי. כשאני נדרשת להתחבר לגיבור, אני רוצה לקבל הבנה שהוא דמות שעליי להתייחס אליה. לא לקבל אותה לפרצוף בתור עוד דמות שולית, להפריד אותה כחלק מחוויית ההתחברות שלי לגיבורים ואז לקלוט שבעצם כן צריך להתייחס אליה.
פוסל בלי פתור אינו פטור (זה משפט שהמצאתי עכשיו, אבל אהבתי. תתעמקו, זה יפה) – אז לכן יש לי גם פתרון: די פשוט, אומנם, אבל פותר את הבעיה: היה אפשר להתחיל את אותו פרק שבו אנחנו מתוודעים לאורי – עם היכרות על הגיבור עצמו. במקום להתחיל אותו עם הסיפור על ליאה שמגיעה לארץ והנהג אומר "שלום, אני אורי", לספר על אורי שמגיע לשדה התעופה וליאה אומרת – שלום, אני ליאה. שלוש-ארבע פסקות, והיינו קולטים שיש כאן גיבור נוסף ולא איזה טרמפיסט שהוא במקרה גם נהג.
// נקודה שלישית
לא לטוב, לא לרע, ולא נוקטת צעד לשום צד: בספר מתוארים יחסים פתוחים למדי בין הגיבורים לגיבורות, שפחות מוכרים בעולם החרדי הישראלי ובטח שלא בספרות החרדית הישראלית. ריח חו"ל נושב כמעט מכל מילה שלו. כאמור – לא מתייחסת לעצם העובדה, כמו לתוצאה שהספר שונה, מאוד, מכל המוכר במדף הספרים החרדי. מלבד סגנון הכתיבה של יעל רועי – שעליו לבדו יש אפיון מובהק מספיק כדי להנפיק עליו חיקויים – לספר הזה יש 'הפך-המיינסטרים' מודגש אפילו יותר.
// נקודה רביעית
פרק הסיום:
היה כאן משהו גדול. משהו שאני אישית עוד לא ראיתי בשום ספר אחר.
לאלו שעוד לא קראו, תקציר קצר: אחת הדמויות בספר היא ליאה, דמות חייכנית ואהובה על הקוראים. בפרק האחרון, בום טראח, היא נפטרת. עצוב, טראגי. בשיבה טובה, נכון, אבל היה לי מן הלם כקוראת להיפרד ממנה ככה, אחרי כל השעות שהשקעתי בה.
טוב. קורה. סיימתי את הפרק האחרון, ואז, למול עיניי המסרבות להאמין, כותבת הסופרת (כאן היה צריך להוסיף "בכתב ידה המסוגנן", אבל לא נוסיף): נכון שהיה לא יפה שהרגתי את ליאה? אז זהו, לכל אלו שהתקשו לקרוא את הפרק האחרון, הנה פרק אחרון אחר. היא חיה, חיה, חיה. הכל בסדר. להלן הפרק שהיה אמור להגיע אחרי פרק 68.
ברגע הראשון רציתי לחבוט בספר. בשני, חשבתי לעצמי שבעצם מה אני רוצה מהחיים שלה. היא נתנה לך בדיוק מה שרצית. קודם נפטרה ליאה, די בליגיטימיות, אחר כך סופק לך תחליף למקרה שלא מצא חן בעינייך. מה לא מוצא חן בעינייך עכשיו?
קראתי את הפרק האחרון האחרון. היה יפה. אבל איכשהו, מצאתי את עצמי מנסה נואשות להתחבר אל דמות שבעצם כבר נפטרה. אפעס, לא עבד לי. רציתי לנסח כתב אישום לסופרת, אבל גם לא עבד לי. אין לי עם מה לבוא בטענות. מסובך.
לא יודעת אם זה היה יפה או לא. מה שבטוח שזה היה ג'סטה מקורית ומהנה, שבהחלט לוקחת חלק בהטיית כל הספר לאאוטסיידריות מוחלטת,
וזה, לנקודת סיכום, מה שאני כל כך אוהבת בזוזוז. האאוטסיידריות, המוזרות-משהו שלו, הזריחה הרעננה שלו בספרות שלנו.
תודה, יעל.
מאת מ. י. פרצמן / קישור לבלוג
אזהרת ספוילרים: מכיל ספוילרים על הספר זוזוז
את הסקירה לספר אפשר למצוא כאן, כתובה ושנונה טוב בהרבה משאני אצליח להפיק גם לו אשחיק מקלדתי לשווא, ולכן אקפוץ ישר לחוויית המשתמש האישית שלי אחרי הקריאה בפסח האחרון. המסקנות לא ארוכות – כי, כאמור, @3333ציפי ניסחה אותן טוב יותר, ובכל זאת אציין כאן כמה נקודות קטנות, שלדעתי מגיעות לספר המצוין הזה:
// נקודה ראשונה
לא מתייחסת כרגע לכתיבה, גם לא לעלילה, לגיבורים, לרעיונות – שעל כל אחד מהם אפשר לכתוב סקירה בת למעלה מאלף מילה והיא עדיין לא תמצה. מתייחסת רק להומור.
אודה ולא אבוש מן המלעיגים: קראתי את הספר ומצאתי את עצמי באחת מאותן פוזות סוריאליסטיות שמרכיבות את הסצנות שאני זוכרת לחיים: יושבת על הספה, אוחזת את הספר וצוחקת – בפה מלא – צחוק גדול ורם. לא בכאילו, לא בדמיון, לא בכוח. צחוק מתגלגל, אמיתי ונישא, יודעים מה זה? 'חה, חה, חה' כזה, עם פסיקים או בלי, עם קול שיוצא מהגרון ופה פתוח לרווחה במעין דביליות כלשהי כאילו החיים תותים ואין צרות בעולם.
מכיוון שספר טוב הוא – לדעתי, כמובן – ספר שגורם הנאה לקוראיו, הריני להמליץ עליו כספר טוב בכל קנה מידה. נהניתי לקרוא אותו, פשוט כי היה כיף לצחוק.
הייתי מצטטת כאן כמה פנינים נבחרות, אבל הספר נחטף מביתי באשמת ההמלצות החמות עליו. (כאן, בעצם, אפשר לסיים את הביקורת, שהרי ההמלצה הומלצה. אבל רגע, יש לי עוד כמה דברים לומר).
// נקודה שנייה
הפריעה לי, יש לומר מאוד – למרות שזאת נקודה שולית למדי, קפיצת הטרמפ של אורי על הספר. הוא לא באמת היה אמור להיות שם מלכתחילה, והעובדה שבסוף היה הרגישה לי דבוקה בכוח.
זה שיש סיכוי שהוא היה רשום בעלילה מיום היוולדה? בהחלט יכול להיות. זה לא משנה. התחושה שלי, כקוראת, היא שהוא הגיע לשם בטעות, בתור עוד אחת מדמויות הרקע החינניות שהספר משופע בהן – ואז החליטה הסופרת שהוא בעצם משרת גם את הפרק הבא, וכן את הפרק אחריו – ואיכשהו התגלגל אורי להיות אחת הדמויות הראשיות. לא מוצא חן בעיניי. כשאני נדרשת להתחבר לגיבור, אני רוצה לקבל הבנה שהוא דמות שעליי להתייחס אליה. לא לקבל אותה לפרצוף בתור עוד דמות שולית, להפריד אותה כחלק מחוויית ההתחברות שלי לגיבורים ואז לקלוט שבעצם כן צריך להתייחס אליה.
פוסל בלי פתור אינו פטור (זה משפט שהמצאתי עכשיו, אבל אהבתי. תתעמקו, זה יפה) – אז לכן יש לי גם פתרון: די פשוט, אומנם, אבל פותר את הבעיה: היה אפשר להתחיל את אותו פרק שבו אנחנו מתוודעים לאורי – עם היכרות על הגיבור עצמו. במקום להתחיל אותו עם הסיפור על ליאה שמגיעה לארץ והנהג אומר "שלום, אני אורי", לספר על אורי שמגיע לשדה התעופה וליאה אומרת – שלום, אני ליאה. שלוש-ארבע פסקות, והיינו קולטים שיש כאן גיבור נוסף ולא איזה טרמפיסט שהוא במקרה גם נהג.
// נקודה שלישית
לא לטוב, לא לרע, ולא נוקטת צעד לשום צד: בספר מתוארים יחסים פתוחים למדי בין הגיבורים לגיבורות, שפחות מוכרים בעולם החרדי הישראלי ובטח שלא בספרות החרדית הישראלית. ריח חו"ל נושב כמעט מכל מילה שלו. כאמור – לא מתייחסת לעצם העובדה, כמו לתוצאה שהספר שונה, מאוד, מכל המוכר במדף הספרים החרדי. מלבד סגנון הכתיבה של יעל רועי – שעליו לבדו יש אפיון מובהק מספיק כדי להנפיק עליו חיקויים – לספר הזה יש 'הפך-המיינסטרים' מודגש אפילו יותר.
// נקודה רביעית
פרק הסיום:
היה כאן משהו גדול. משהו שאני אישית עוד לא ראיתי בשום ספר אחר.
לאלו שעוד לא קראו, תקציר קצר: אחת הדמויות בספר היא ליאה, דמות חייכנית ואהובה על הקוראים. בפרק האחרון, בום טראח, היא נפטרת. עצוב, טראגי. בשיבה טובה, נכון, אבל היה לי מן הלם כקוראת להיפרד ממנה ככה, אחרי כל השעות שהשקעתי בה.
טוב. קורה. סיימתי את הפרק האחרון, ואז, למול עיניי המסרבות להאמין, כותבת הסופרת (כאן היה צריך להוסיף "בכתב ידה המסוגנן", אבל לא נוסיף): נכון שהיה לא יפה שהרגתי את ליאה? אז זהו, לכל אלו שהתקשו לקרוא את הפרק האחרון, הנה פרק אחרון אחר. היא חיה, חיה, חיה. הכל בסדר. להלן הפרק שהיה אמור להגיע אחרי פרק 68.
ברגע הראשון רציתי לחבוט בספר. בשני, חשבתי לעצמי שבעצם מה אני רוצה מהחיים שלה. היא נתנה לך בדיוק מה שרצית. קודם נפטרה ליאה, די בליגיטימיות, אחר כך סופק לך תחליף למקרה שלא מצא חן בעינייך. מה לא מוצא חן בעינייך עכשיו?
קראתי את הפרק האחרון האחרון. היה יפה. אבל איכשהו, מצאתי את עצמי מנסה נואשות להתחבר אל דמות שבעצם כבר נפטרה. אפעס, לא עבד לי. רציתי לנסח כתב אישום לסופרת, אבל גם לא עבד לי. אין לי עם מה לבוא בטענות. מסובך.
לא יודעת אם זה היה יפה או לא. מה שבטוח שזה היה ג'סטה מקורית ומהנה, שבהחלט לוקחת חלק בהטיית כל הספר לאאוטסיידריות מוחלטת,
וזה, לנקודת סיכום, מה שאני כל כך אוהבת בזוזוז. האאוטסיידריות, המוזרות-משהו שלו, הזריחה הרעננה שלו בספרות שלנו.
תודה, יעל.
4 תגובות
1 תגובות
תודה ל @shevi123 שבמכתב המרטיט שלה הזכירה לי את השיר הנושן הזה.
אָח יָקָר,
אֵיךְ טָרַקְתָּ דֶּלֶת זִעְזַעְתָּ סַף
אֵיךְ אָטַמְתָּ אֹזֶן מִקְּרִיאָתִי.
אֵיךְ עָרַלְתָּ לֵב שֶׁנִּכְסֹף נִכְסָף
אֶת בֵּיתְךָ נָטַשְׁתָּ, אֶת בֵּיתִי.
וּבַבָּיִת,
דּוּמִיָּה זוֹעֶקֶת מִן הַכְּתָלִים
עֲנָפִים סְחוּפִים אַחַר שַׁלֶּכֶת
מַנְגִּינָה זוֹעֶפֶת כְּבִשְׂדֵה קְטָלִים
אֵיךְ הֵעַזְתָּ כָּךְ פִּתְאוֹם לָלֶכֶת.
וְאַבָּא,
הוּא כָּעַס, נָכוֹן, אַךְ לִבּוֹ שׁוֹתֵת
יְגוֹנוֹ טוֹבֵעַ בִּסְפָרִים בָּלִים
הַמִּבְצָר שֶׁעָמָל תִּכֵּן וְשִׂרְטֵט
נִדָּף בָּרוּחַ עִם הֶעָלִים.
וְאִמָּא,
לִבָּהּ שׁוֹקֵעַ עִם חַמָּה מוּל נֵרוֹת
דִּמְעוֹתֶיהָ לֹא פָּסְקוּ לְהִתְחַנֵּן
מְיַסֶּרֶת אֶת לִבָּהּ בְּמַסְמְרוֹת
לֵב שֶׁל אִמָּא לֹא פּוֹעֵם בְּלֹא בֵּן.
וַאֲנִי,
אוֹתִיר לָעַד חֲרַךְ פָּתוּחַ עֲבוּרְךָ
וּכְשֶׁיִּנְעֲלוּ, אֲנִי אוֹצִיא אֶת הַמַּפְתֵּחַ.
לָנֶצַח אֶת כַּפִּי אוֹשִׁיט, פְּתוּחָה
וְאֶאֱחֹז בְּךָ אָחִי, אֲנִי מַבְטִיחַ.
אָח יָקָר,
אֵיךְ טָרַקְתָּ דֶּלֶת זִעְזַעְתָּ סַף
אֵיךְ אָטַמְתָּ אֹזֶן מִקְּרִיאָתִי.
אֵיךְ עָרַלְתָּ לֵב שֶׁנִּכְסֹף נִכְסָף
אֶת בֵּיתְךָ נָטַשְׁתָּ, אֶת בֵּיתִי.
וּבַבָּיִת,
דּוּמִיָּה זוֹעֶקֶת מִן הַכְּתָלִים
עֲנָפִים סְחוּפִים אַחַר שַׁלֶּכֶת
מַנְגִּינָה זוֹעֶפֶת כְּבִשְׂדֵה קְטָלִים
אֵיךְ הֵעַזְתָּ כָּךְ פִּתְאוֹם לָלֶכֶת.
וְאַבָּא,
הוּא כָּעַס, נָכוֹן, אַךְ לִבּוֹ שׁוֹתֵת
יְגוֹנוֹ טוֹבֵעַ בִּסְפָרִים בָּלִים
הַמִּבְצָר שֶׁעָמָל תִּכֵּן וְשִׂרְטֵט
נִדָּף בָּרוּחַ עִם הֶעָלִים.
וְאִמָּא,
לִבָּהּ שׁוֹקֵעַ עִם חַמָּה מוּל נֵרוֹת
דִּמְעוֹתֶיהָ לֹא פָּסְקוּ לְהִתְחַנֵּן
מְיַסֶּרֶת אֶת לִבָּהּ בְּמַסְמְרוֹת
לֵב שֶׁל אִמָּא לֹא פּוֹעֵם בְּלֹא בֵּן.
וַאֲנִי,
אוֹתִיר לָעַד חֲרַךְ פָּתוּחַ עֲבוּרְךָ
וּכְשֶׁיִּנְעֲלוּ, אֲנִי אוֹצִיא אֶת הַמַּפְתֵּחַ.
לָנֶצַח אֶת כַּפִּי אוֹשִׁיט, פְּתוּחָה
וְאֶאֱחֹז בְּךָ אָחִי, אֲנִי מַבְטִיחַ.
5 תגובות
1 תגובות
4 תגובות
8 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
אהבת את הפורום? שתף>>
Reactions: (אביגיל), שיילה, MS2 ועוד 67 משתמשים70 //