קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 675
    • ה
    שיתוף - לביקורת נותן בהם סימנים
  • הנף מקלדת //
    • בערב ראש השנה, הוחלט לא לנסוע לשום הפגנה. כזאת שתפרוץ את הסגר עד להורים.

    "מה יש?" אמרה שרי. "נישאר בבית. אבא שלי אמר שלא נותנים השנה להתפלל בישיבה, היא הפכה למלונית קורונה. הגיע הזמן איתמר, שתתפלל בקראוון ליד הבית.

    כשנפלה ההחלטה, הורם המצב רוח. שרי נכנסה בתנופה למטבח, להוכיח שגם הדור של היום, יודע לשלב בלעבוסטעיות עם קריירה. הסימנים שלה, לא יפלו באיכותם ההונגרית, מהסימנים של הבאבע עליה השלום.

    אני יצאתי לחפש קפסולה שתסכים להכניס אותי לתפילות החג, בצל ניילוניה. כשחזרתי, קידם את פני ענן מהביל מכיוון המטבח. ליד קופסאות קטנות עם שלל הסימנים, עמדו שתי ערמות סימטריות של קציצות שטוחות.

    "נעים להכיר איתמר, הכרתי והסילקא", הכריזה שרי. "מעדן אמיתי, בדיוק כמו של סבתא יוכקע."
    "אבל למה כל כך הרבה?"
    "אל תשאל הרבה שאלות, זה לא סימני ליל הסדר. פשוט אני אוהבת את זה, ולא הייתי מתנגדת לאכול במהלך כל השנה. בשביל מה יש מקפיא?"

    טוב נו. עדיף לא לעורר מריבות בערב ראש השנה.


    בשבת האחרונה, שבת שלפני פסח, הקפסולות כבר זיכרון רחוק. אפילו המסיכות נשמטו מעם פנינו, ובכל אופן לא יכולתי שלא להיזכר בימים הנוראים.
    חזרתי מהתפילה ליל שבת.

    שרי מקדמת את פניי, "יש לי הפתעה. אתה לא תאמין! אתה יודע שהכנתי כמה שפחות, סלטים וחלות קנינו, היה חסר לי תוספת לעוף. פתאום שהתחלתי לעשות פסח במקפיא, מצאתי את אלו."

    למול עיני נגלתה, ערמה צהבהבה ירקרקה, עם ריח של מקפיא.
    "מה זה?"

    "נעים להכיר איתמר,זה כרתי וסילקא. ממש מעדן בדיוק כמו של סבתא יוכקע."

    "והרבה יותר טרי" הוספתי באירוניה. "סבתא שלך מתה לפני שמונה עשרה שנה, ועל הקציצות האלו עבר בקושי חורף אחד במקפיא."

    "לא נורא עדיף מלזרוק לפח. תאכל תאכל."
    אכלתי. שיכרתו שונאינו ויסתלקו.
    באנחת רווחה, שיחררתי את החגורה והתחלתי לשיר 'חמול על מעשיך'.

    למנה אחרונה נשלפה קופסת קומפוט.
    "אתה זוכר שנה שעברה בפסח שהיינו בבית והכנתי מלא קומפוט? אז השארתי קופסא שלמה.
    נכון מגניב?"

    מזל שבראש השנה לא אוכלים חריף . אחרת הייתי אוכל חזרת.
    שהוקפאה בפסח.

    שנה טובה.
    • חחח
    • תודה
    Reactions: Ayalas, Aארי, פטריוט ועוד 41 משתמשים44 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כספומילי
    הקטע מעולה!! זה במקרה שרוב הקטעים כאן שובינסטים לעילא בשבוע האחרון? או שזה מתופעות הלוואי של...
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת התאבדות!
  • אריאל לוי //
    • אתמול בערב עברתי ברחוב וראיתי מרחוק התקהלות ענקית, רכבי כיבוי אש, אמבולנסים וניידות משטרה.
    השוטרים הרחיקו, או יותר נכון ניסו להרחיק את הקהל שהתגודד במקום.
    הצלחתי להתקרב מעט והבחנתי שהכבאים מיקמו מזרן גדול מתחת לאחד הבניינים.
    עשן לא ראיתי, הדבר היחיד שהיה שם באותו רגע זה צעקות של הקהל.
    הצלחתי להתקרב יותר ולפתע הבחנתי באישה שעומדת מעבר לחלון בקומה השישית. האנשים מסביבי היו בלחץ ועדכנו אותי שהיא רוצה לקפוץ.
    שמעתי בקשר של השוטר שעמד בסמוך אליי כי לוחמי האש וצוות שוטרים עלו למעלה ופרצו לדירה במטרה להציל את האישה.
    לאחר דקתיים שנדמו כנצח נכנסה האישה חזרה מבעד לחלון אל תוך הדירה.
    הקהל הריע לסיומו של האירוע המדאיג.
    התקדמתי חזרה לכיוון רכבי, לפתע שמעתי בקשר המשטרתי של אותו שוטר שעמד ליידי את המשפט הבא: "היא בכלל לא התכוונה להתאבד בקפיצה, היא מכינה את הבית לפסח ועשתה חלונות מבחוץ"
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Avigail Amram, אריאלל34, אקסלוסיביות....! ועוד 62 משתמשים65 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כספומילי
    לעשות חלונות מבחוץ שבוע לפני פסח זו התאבדות שבוע לפני פסח מבשלים חזרת ואופים עוגות!!
  • 262
    • א
    שיר שְׁאֵלַת תָּם
  • אוריצפת //
    • שְׁאֵלַת תָּם


    גַּם אֲנִי
    דּוֹרֵשׁ וְשׁוֹאֵל בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח
    בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי.

    סָפֵק הוֹלֵךְ, סָפֵק פּוֹסֵחַ
    מְדַלֵּג עַל חֹשֶׁךְ הֶהָרִים
    וּמְקַפֵּץ עַל פִּי-שְׁאוֹל,
    פּוֹסֵחַ עַל הַסְּעִפִּים.
    יוֹדֵעַ, הוֹ, כַּמָּה יוֹדֵעַ
    לְהִתְוַכֵּחַ, וְלִשְׁאוֹל,
    לוֹמַר דְּבָרִים שֶׁ'לֹּא צָרִיךְ'.
    כֵּן, מִתְפַּכֵּחַ, לִפְעָמִים
    מִיַּיִן נֶצַח, מֵרֵיחוֹ הַמְּשַׁכֵּר -
    אֲבָל כְּדֵי לִלְגּוֹם שׁוּב, לְהַסּוֹת
    לַבֵּן הַמִּתְחַכֵּם, הַמְּנַקֵּר...

    לְרֶגַע מֵרְגָעִים, כְּאִישׁ בֵּין הָאִישִׁים
    הוֹלֵךְ בְּנַחַת, בְּשׁוּבָה    ;
    אַךְ לְמִשְׁנֵהוּ – מְכַרְכֵּר וּמְפַזֵּז
    כְּמוֹ אוֹתָהּ הָעֵז
    הַנְּחוּתָה, הַשּׁוֹבֵבָה,
    בְּעֵת אִבְּדָה דַּרְכָּהּ אֶל דִּיר הַמַּעֲשִׂים
    וְהִיא נוֹתֶרֶת, בְּדַרְכָּהּ שֶׁלָּהּ,
    וּבְדֵעָה רַכָּה, צְלוּלָה,
    בִּשְׂדֵה הַמַּחְשָׁבָה.

    אַל דְּאָגָה.
    עֲדַיִן אֲנִי עוֹשֶׂה
    אֵת כָּל אֲשֶׁר נִדְרָשׁ    ;
    אֲבָל כְּבָר לֹא עִקָּר הַמַּעֲשֶׂה
    אֶלָּא הַמִּדְרָשׁ.

    וּשְׁאֵלַת הַשְּׁאֵלוֹת -
    אַעֲמִיד 'פְּנֵי תַּם'
    וְשָׁאֹל אֶשְאַל    :
    ....אַחַר הֵעַזְתִּי לְגַלּוֹת –
    .......וְלוּ הָיִיתִי 'שָׁם'
    .......הֶהָיִיתִי נִגְאָל    ?!...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: נ. גל, Ayalas, הפצחן ועוד 16 משתמשים19 //
    0 תגובות
  • 797
    • ש
    שיתוף - לביקורת **חשיפה בלעדית** קטעים מן ההסכם בין בנימין ושרה נתניהו
  • שיילה //
    • (קטע מן ההסכם כפי שהגיע לידי המערכת - לא נגענו, למעט תרגום בסיסי)

    אנן סהדי -​
    דהחתן מר: בנימין נתניהו בן מר: בן-ציון ומרת צילה למשפחת פריצקי ​
    אמר להדא עולימתא שפירתא-​
    מרת: שרה בן-ארצי בת מר: שמואל ומרת חווה לבית פריצקי :​

    הוי לי לאינתו כדת משה וישראל (התחייבי אשתי בענייני דת לציית למשה גפני ולישראל אייכלר) ​
    ואנא במימרא ובסיעתא דשמיא (ואני בדיבורי סרק ובשימוש במונח 'בעזרת השם') אפלח (אתחמן את המערכת) ואוקיר (אייקר את המחיה) ואיזון (אצור איזון בין מערכת המשפט לממשלה) ואפרנס ואכלכל (אעביר תקציבים מוגדלים) ואסובר (ואתרץ זאת) ואכסה יתיכי (ואכסה את עקבותי).​
    ​
    כהלכות גוברין יהודאין (אתנהל כהלכה היהודית ורק עם גברים) דפלחין (שרלטנים) ומוקירין (משחדים) וזנין ומפרנסין ומכלכלין (מנהלים את הכלכלה) ומסוברין (עם רטוריקה גבוהה) ומכסין ית נשיהון בקושטא (ומדירים ומעלימים את הציבור הנשי באמת) . ויהיבנא ליכי מוהר כסף זוזי דחזי ליכי (אביא את הכסף אליך כדי שלא יפלילו אותי). ועליי מזונייכי וכסותייכי וספוקייכי (ואני אדאג לכל צרכייך) ומינדע יתיכי (ואודיע לך) כאורח כל ארעא (כל דבר מדיני שקורה – כולל סיווג בטחוני גבוה).​
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ניק 3810, פסיק, סוניה ועוד 63 משתמשים66 //
    0 תגובות
  • 1K
    • L
    שיתוף - לביקורת יאפצ'וק בצבע ורוד
  • lab //
    • ציפי פשפשה בכיס חצאיתה וכמות של מסמכים נשרו לרצפה.
    "מוטי אני קופצת לסיבוב קטן, 'חבורה' עם הרבנית ולדמן משו קצר כזה"
    מוטי נאנח, "כבר חוזר אליך, ביוש" מלמל לשפופרת ולחץ על השתק.
    "שוב את יוצאת? אני כבר מכיר את ההרצאות שלך, סיבוב בשלוימלה וניוס של שעה עם כל החברות.
    נראה אותך נשארת עם הילדים כל היום לבד, ממחר אני מתחיל ללכת להרצאות, נראה אותך." הטיח לעברה מוטי.
    טוב לפחות תורידי את הגניזה בדרך".
    "אתה פשוט נפשית לא מסוגל לראות אותי יוצאת מהבית! חייב לבקש משהו על הדרך. טוב נו." הרימה בחוסר שביעות רצון את שקית הגניזה והשתחלה מהבית בשקט.

    מוטי לחץ שוב על כפתור ההשתק והידק את הנייד מתחת הכיפה, "אז איפה היינו, אתה שומע? לא יכול איתה כבר, כל היום מחפשת סיבות לצאת מהבית" מוטי היטיב אטב סורר לגרב מתנדנדת, והתכופף לקערת הכביסה.


    ציפי הציתה את הרכב ועברה על הודעות הוואצאפ האחרונות, הפעילה את ה'מהדורה' על ווליום, ולגמה מפחית האקסל.
    דקותיים של הפוגה ופתחה במרדף סוער לכיוןן בית הכנסת 'שערי'.
    האולם היה שקט ואפלולי ובשלחן צדדי ישבו כמה בנות ופטפטו.
    "בסקרים האחרונים של רפי סמית יש לו 61" טענה בלהט שרה פרוידליך.
    "להההה..... עזבי אותך, רפי סמית עובד עם הליכוד, עמית סגל אומר את זה" עדינה חייבת תמיד להשבית שמחות.
    "טוב, תביאי איזה אור החיים ככה ונשב קצת, משהו לנשמה" דבורה מעשית.
    ציפי התחילה להקריא, "ויקרא אל משה.... אגב, עוד דקה אספר לך מה קיבלתי היום מ'כל מה שרץ', טוב נסיים את הפסקה הזו.... לא באמצע הלימוד...."

    מוטי חישב להתפקע, מוישי סחב לו בצד אחד של המכנסיים, ובמקביל ניסה להפריד בין יענקוש לחיימקה שמרטו זה בשערותיו של האחר.
    "דייייייייייי!"
    מוטי שמע את עצמו פולט צווחה לא אנושית.
    "עוד מעט אני מתקשר לאמא שתבוא ואז אוי ואבוי מה שהיא תעשה לכם! עם המטפחת היא תפליק לכם!"
    הזאטוטים השתתקו בבהלה, ומוטי מימש את איומיו במקום, וחייג לנמען הראשון ברשימת אנשי הקשר.
    "אוי ואבוי לה אם היא לא תענה עכשיו, עלק שיעור אור החיים חחחח, בטח זוללת קוגל עם החברות.
    מהיום היא עושה 'חבורה' לעצמה בבית..."


    הטלפון של ציפי רטט על השלחן ועל הצג הופיע "איש חיל".
    אוף! לא עונה לו עכשיו.. אני באמצע שמונה עשרה שיסתדר.
    עם החפירות שלו.. מתי את מגיעה מתי את מגיעה, די, קצת שקט מגיע לי.
    "חחחח כשבעלי מתקשר אני עונה לו ומלמלת "אמן יהא שמיה נווו אוהו ננווו." דבורה עם הרעיונות שלה.
    "הלו, כן אני פה ב'חבורה' חצי שעה ואנחנו גומרים..."
    "חחח שקרנית!" לשרה תמיד היתה תאווה כזו להביך אחרות בשיחות.
    ציפי מחצה את פומית הטלפון בחזקה, ונתנה מבט רושף לעברה של שרה.
    "שששש, מה הקטע שלך תמיד להביך אותי בשידור?"
    "טוב, מוטי אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני אדבר איתך מאוחר יותר, בייי".


    ציפי פלטה אנחה עמוקה, ולקחה ביס ממהיאפצ'וק הרותח.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: אינספריישן, אקסלוסיביות....!, אש קודש! ועוד 86 משתמשים89 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הוריקן
    חזק!!!!!!
  • 1M
    • ו
    שיתוף - לביקורת שלוק הגדי מסכם את ביקור חמודי ומציג את עובדי הדיר
  • וי שלוק //
    • קוראים לי שלוק ואני גדי.

    מקווה שאתם     זוכרים אותי כבר, לכן לא אשוב להציג את עצמי, לא השתנה הרבה. פרט לכך שצמח לי עוד כצת צמר וזה חםםם.

    לפני כמה ימים ביקר אצלי, חמודי. מכירים?!?
    מכללית?!? מה זה?
    לא חשוב, הראתי לו את כל הצוות המדהים.

    היי,
    הנה זה הדיר שלנו, דיר חדשני ומיוחד, בצד ימין זה האבות ובשני האמהות. למה? פשוט מאוד, לנו אין כאן דינה זילבר, אז ככה זה נראה.

    הראשון שקפץ מול חמודי היה, איווט, אחד מוותיקי העובדים. "איווט, בוא רגע, יש לנו אורחים רוצים לשמוע עליך".
    "אני לא יכול להניח את המריצה, אולי קודם אשפוך למזבלה ואשוב?" ענה אייווט במבטא זר וגילגל עיניים.
    "אוויל מושלם הוא אייווט", גיחך חמודי, "לא יכול לעזוב את המריצה, קשור אליה יותר מדי".
    לרגע נפגעתי, חשתי שהוא מרגיש כאילו הוא בן אדם ואני סתם גדי, לא ויתרתי ועניתי לו "אצלכם הוא היה חבר כנסת. אהה?!?"
    חמודי הוריד את הראש ושתק.
    כשאיווט חזר, שאלנו אותו אם הוא מצטער שהוא עם המריצה והמזבלה כל היום, "למה להצטער. אני כאן מרצון!".
    חייכנו אליו כאילו היה ילד שוטה ונפנפנו אותו לשלום.

    הבא בתור היה עם חולצה שחורה, פוני מתנפנף ומבט של עבריין צפוני.
    "אההה, שלוקי, הבאת חבר?" שאל יהיר כשעבר על פנינו.
    "אני יכול לשאול משהו?" התגמגם חמודי בפחד.
    "סבבה, זורם. רק שניה... אין גשם? טוב, דבר צפוף", יהיר.
    "למה אדם כמוך מסתובב כאן בין כבשים ורפש ולא משהו יותר מכובד".
    "אגיד'ך ת'אמת, לא היה לי תעודת בגרות, שום דבר. אז אני פה. סגור?!?"
    "אצלינו יכולת להיות מועמד לראשות ממשלה", מילמל חמודי לגב המתרחק.

    ואז עבר בני החלבן עם כובע טמבל ושני דליים. הצגתי אותו לפני חמודי. "בני הוא חדש כאן. בהתחלה הרבה אהבו אותו, הוא היה שקט וכולם היו בטוחים שהוא מוצלח, היום אולי הולכים להעיף אותו הביתה. הוא תמים כמו כבש". המילים האחרונות הדהימו את חמודי, והוא ענה לי, "יש איזה הקבלה בין העולמות שלנו, האמת".

    "נשב לנוח, נשתה משהו?" שאלתי. וחמודי ענה, "אתם שותים רק חלב? אההה".
    שתקתי, למה עוד טעות לשון אחת וחמודי יכול להתקבל למירוץ לראשות ממשלת האנשים. אנחנו שותים מים, לא חלב…

    כשנחנו סיפרתי לו, שפעם אצלינו היה בלאגן. היה חסר עובדים, והכל פה היה 'לא נקי' בלשון המעטה. וחיפשו עובדים חדשים.
    ואז, הגיע מנהל הלול הקטן שלידנו, וצעק שהוא יושיע אותנו!! הוא יכול! עם נסיון והוא ינקה את כל הדיר בשיתוף פעולה של כולםםם.
    שמחנו.
    "נו, ובסוף?" דחק בי חמודי.
    "מה בסוף?!? אתה רואה שהוא לא כאן, המצב שלו היה גרוע כל כך, שהוא חזר חזרה ללול שלו".
    "איך קראו לו?" חמודי.
    "חולדה".
    "חולדה בלול תרנגולים???" נבהל חמודי.
    "אל תשאל באיזה רון הם מקבלים את פניו כל יום. לא להאמין שככה קוראים לו".

    "טוב יש עוד עובדים?"
    "יש הרבה. אבל נמשיך מחר. ומתי תספר לי אתה על המנהלים אצלכם?"
    "אממממ, זה אותו עיקרון. דומה".
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: שיבת ציון, עץ הדעת טוב ורע, 5407 ועוד 45 משתמשים48 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    L
    lab
    יותר בכיוון של "תמיד תתנו לאחרים להוריד את האשפה ואז תציעו עזרה"
  • 2K
    • פ
    סיפור בהמשכים סיפור חייו של בן הישיבה
  • פינחס כהן //
    • סיפור חייו של בן הישיבה

    א.

    מילדות עד בגרות

    במושב פסטורלי במרכז הארץ גרה משפחה ולהם ילד מחונן בשם דוד, מבחינה לימודית דוד היסב להוריו נחת רוח מרובה כיון שהיה נעים הליכות, גם היטה אוזן קשבת לשיעוריו של המלמד דבר שהקנה לו ידיעה בחומר הנלמד.

    דוד ניחן ביצירתיות וחוש דמיון מפותח, בגיל 10 חשב לבנות מסוק, אתם בטח שואלים איך, אז הנה התשובה, דוד היה תולעת ספרים, כשהיה בכיתה א' קנו לו הוריו אנציקלופדיה לנוער, ואט אט עם הזמן האנציקלופדיה השתכללה, דוד קרא שבמסוק יש אלומיניום ופרופלור, וחשב לקחת מאורר על דלק עם גנרטור ופח אלומיניום וכך יהיה לו מסוק, כמובן שבסופו של דבר תוכניתו לא יצאה לפועל.

    דוד גם היה חובב טבע, הוריו שהבחינו בכך קנו לו זוג תוכים, ודוד בנה להם כלוב במו ידיו, הוא קנה לייסטים ורשת ובנה כלוב גדול, וגם הוסיף להם קן הטלה, ובמשך הזמן הם התרבו.

    מגיל קטן הכירו הסובבים את דוד כבעל חוש מוזיקלי במיוחד, עוד בהיותו ילד היה שר במסיבות משפחתיות וכולם ניבאו לו עתיד מזהיר בתחום המוזיקה, אך הוריו תמיד ביטלו זאת ואמרו שעיקר עיסוקו יהיה בתורה אך בתור תחביב שיעסוק קצת במוזיקה ומכאן קצרה היתה הדרך כדי שהוריו ישלחו אותו למקהלה אזורית, במיוחד היה דוד טוב בלשיר קולות שניים ושלישיים הנעימים לכל אוזן ובמיוחד המוזיקלית, בגיל 9 קנו לו הוריו אורגן קטן שעליו היה מנגן, במהירות רבה למד דוד לנגן על האורגן והיה מנגן ביד ימין בלבד את הסולו של השירים ללא האקורדים כיון שלא היה באורגן זה אקורדים.

    בשיעור ב' בישיבה קטנה קנו לו הוריו אורגן אמיתי ומשוכלל עם מקצבים חסידיים, דוד החל לנגן על האורגן בתחילה ידע לנגן את האקורדים הבסיסיים ואח"כ למד את האקורדים הבאים.

    ההוי הישיבתי

    אמר אביי..., קירות הבית הדהדו מלימודו של דוד, קולו הנעים היה נשמע למרחקים, דוד היה ידוע כבחור כליל המעלות, שמוכתר בכל מידה טובה, היה הוא בחור מתמיד, בלילות החורף הארוכים היה דוד יושב והוגה בתורה לקול גשמי הברכה שטיפטפו על גגות הבנינים, ובקיץ היה לומד בחצר הישיבה תחת השמש שחיממה ועטפה אותו בקרניה, צדקותו וחסידותו היו לשם דבר, תפילתו היתה כעבד לפני קונו בהשתפכות הנפש, טוב ליבו משך איליו חברים כפרפרים אחרי האור, דבר לא היה חסר לדוד, ומשום כך צהלתו ושמחתו ניכרו על פניו תדיר, צוות הישיבה היה גאה בדוד ובפרט שהיה הוא נכד של אחד מגדולי הדור, גם העובדה שדוד היה מקרב איליו את הבחורים החלשים והיה לומד איתם חברותא גרמה לצוות הישיבה קורת רוח מרובה והכל קילסוהו על כך.

    אפשר לקבוע איתך חברותא? היה זה המשפט הקבוע שהיה דוד שומע מבחורים אשר חפצו בקרבתו, ודוד היה נענה ברצון לשמחתו של הבחור המרוגש.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מן טל אורה, shiralove, Aארי ועוד 18 משתמשים21 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פינחס כהן
    ה. עברו ימים, ודוד אט אט עלה על דרך המלך. דוד יצא לחופשת בין הזמנים של ניסן והחליף בה כח...
  • 1K
    • ש
    שיתוף - לביקורת עברנו את פרעה?
  • שיילה //
    • "בוקר טוב לכם באולפן ובבית. אתם על רעמסס tv ואיתנו באולפן בראיון בלעדי פרעוננו בכבודו ובעצמו. שלום לך פרעה".

    "שלום וברכה, ברוכים הנמצאים".

    "אני רואה שאתה קצת לחוץ. האם הדבר מושפע מהפרשנים שפרסמו אתמול תחזיות על מנהיג עתידי לעבדים העבריים שיוכל להוריד אותך?"

    "הדבר הזה הוא שקר מוחלט. פרי מוחם הרופס של כמה חרטומים הסובלים מקדחת הנילוס".

    "ובכל זאת. לא היית רוצה לגבש איזו אסטרטגיה מול מנהיג שכזה? דיאלוג?"

    "אני מפרנס אותם, אני מגן עליהם, הם עבדים שלי. לא אתן להם דריסת רגל בארמון".

    "שים לב שקצב גידול האוכלוסיה אצלם, על פי הנתונים, יכול ליצור הפיכה שלטונית. לא נראה לך שלתת להם נציגות בארמון זו ברירת מחדל?"

    "א-י-ן ס-י-כ-ו-י. בחיים לא. על מומייתי המתה, לא יקרה".

    "אם יהיו לך שתי אפשרויות - או לשלוט כפרעה יחד עם היהודים או שהמנהיג שיוולד יבצע הפיכה ויכריז על שחרור העבדים, במה תבחר?"

    "תקשיב טוב. המנהיג הזה יחד עם כל היילודים על מריצה אחת וליאור הקרוב".
    • תודה
    • חחח
    Reactions: איש אחד הלך, חינדלה, נודד ועוד 95 משתמשים98 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נפש
    לייק. גם על הפשט בהיא שעמדה.
  • 791
    • L
    שיתוף - לביקורת פרשת החודש
  • lab //
    • בֶּאֱמוּנָה אָחִי, רוֹצֶה לִגְמֹר אֶת הַחֹדֶשׁ

    בְּמַכּוֹת. לְשִׁמְשׁוֹן הַיּוֹעֵץ מַגִּיעַ עֹנֶשׁ

    דָּחַף לִי הַשְׁקָעוֹת. וְהַמְּחִיר שֶׁל הַקּוֹטֵג'

    הֵחֵל לַעֲלוֹת. תְּקוּפָה שֶׁל יֹבֶשׁ

    אֵין עֲבוֹדוֹת. אֵין כֶּסֶף לד' כוייסעס

    וּמַצּוֹת. מֵהַבַּנְק מִתְקַשְּׁרִים אֵין לִי אֹמֶץ

    לַעֲנוֹת. הַפָּקִיד הֶחָמוּד מְדַבֵּר בְּיֹבֶשׁ

    לְקִירוֹת. לוּא בְּחֶבְרַת פַיְזֶר לִי יֵשׁ

    מְנָיוֹת. כִּי אָז אֶטֹּל קְלוֹנֶקְס

    נֶגֶד הֲזָיוֹת.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: Ayalas, ללי99, .כותבת. ועוד 21 משתמשים24 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    .כותבת.
    מדליק ויצירתי!
  • 1K
    • הדוויג
    שיתוף - לביקורת בלגן בראש
  • הדוויג //
    • "קומה 9, מחלקת בלגן", הכריזה המעלית. המנכ"ל יצא מהמעלית בצעדים מהירים תוך שהוא מעיין במזכר כלשהו.
    "המנכ"ל מגיע" נשמעו התלחששויות לחוצות בין עובדי המחלקה.

    המנכ"ל נכנס ישירות לחדרו - המסודר מדי לטעמו - של ראש המחלקה.
    "מה קורה אצלכם?" תבע.
    "סך הכל בסדר", גירד ראש המחלקה בראשו.
    "בסדר?! אתה אמור לדאוג שלא יהיה בסדר. קיבלתי דיווח שאתם לא עושים את העבודה מספיק טוב. תראה לי את הדו"חות המעודכנים".
    בלית ברירה פתח ראש המחלקה את הקלסרים העבים.

    המנכ"ל עיין בהם כמה רגעים. הוא דפדף הלוך ושוב. פניו הביעו חוסר שביעות רצון עמוק.
    "מה זה צריך להיות? אוטוטו נגמרת השנה ועוד לא הגעתם לשישים אחוז מיעדי הבלגן השנתי. רוב הבתים היו מסודרים רוב הזמן".
    "אתה צודק, אני מצטער" הצטדק ראש המחלקה. "היה לנו קצת בלגן..."

    "תקשיב לי טוב. שנת הבלגן החדשה מתחילה בעוד שלושה שבועות בדיוק, נשאר לכם 40 אחוז מהיעד. מה אתה חושב לעשות?"
    "יש עוד כמה שבועות. נשלים בזמן הזה את כל יעדי הבלגן השנתיים".
    "אתה חושב שתעמדו ביעדים?"
    "אני לא אאכזב אותך, בוס. נצא במבצע בלגן מרוכז לשבועות הקרובים. אני אעביד שעות נוספות את כל המחלקה עד שנשלים את יעדי הבלגן. ניקח גם את הבתים הכי מסודרים למאמץ הבילגון. לא יהיה בית אחד שהולכים בו לישון כשהוא מסודר".
    חיוך קטן החל להתפשט על פניו של המנכ"ל. "מעולה. מעכשיו ועד ט"ו בניסן אני רוצה לראות ארונות שלמים שהתכולה שלהם בחוץ. אקונומיקה, מים מלוכלכים וסמרטוטים בכל פינה. לדעתי כדאי גם לקחת מחסנים ובוידמים שלא נגעו בהם שנים. זה יתרום המון לבלגן".
    "אל תדאג, יש לי ניסיון בזה. יש לי עוד הרבה רעיונות. מה אתה אומר על להזיז תנורים ומקררים מהמקום? חזק, אה? ויש עוד. חלונות על הרצפה, שטיחים תלויים במרפסת, מדפים של מקרר באמבטיה..."
    "כִּיף! יאללה לעבודה".

    "ו... בוס? אחרי כל המבצע נוכל לקחת כל המחלקה שבוע חופש מלעשות בלגן?"
    "שבוע? הגזמת. תקבלו גג שלושה ימים".
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: zipzip, יום ראשון, BestMe ועוד 67 משתמשים70 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כספומילי
    אדם מדבר מהרהורי ליבו אז אני מהמרת שזה אומר שהסדר יחזיק מעמד בקושי שלושה ימים אממה, אצלנו בבית...
  • 213
    • ב
    שיר אֲסִירֵי תוֹדָה
  • באקינגהם //
    • הֵיי
    אָנוּ חֲפֵצִים
    לִיכָּנֵס כַּאן
    פְּנִימָה,
    כֵּן
    בְּטוּמְאָה
    טוּמְאַת־רַבִּים
    שֶׁהוּתְּרָה.

    הֵיי
    אָנוּ רוֹצִים רַק
    לְהָקִים כַּאן
    מִזְבֵּחַ,
    כֵּן
    רַק לִבְנוֹת
    מִזְבַּח־אֲבָנִים
    וּקְרָנוֹת.

    וְרַק
    לְהַכְנִיס כַּאן
    שֶׂה קָטָן
    תָּמִים,
    כֵּן
    שֶׂה־כְשָׂבִים
    בֶּן־שָׁנָה
    אוֹ שֶׂה־עִיזִים.

    וְאִם
    כְּבַר דִיבַּרְנוּ
    אוּלַי נוּכַל
    עוֹד,
    כֵּן
    עוֹד לָשׁוּב
    מָחֳרָתַיִים
    זֶה חָשׁוּב.

    רַק
    לְהִכָּנֵס פֹה
    עִם עוֹמֶר
    שְׂעוֹרִים,
    כֵּן
    עֲשִׂירִית מַמָשׁ
    הָאֵיפָה
    לֹא מַשְׁהוּ מוּרְגָשׁ.

    ואִם
    נוּכַל בְּעֶצֶם
    כֹּל הַשָׁבוּעַ
    לָבוֹא פֹּה קְצַת,
    כֵּן
    לְמַלֵא עוֹד
    כַּמָה חוֹבוֹת
    נִשְׂמַח מְאוֹד.

    לֹא
    מַשְׁהוּ גָדוֹל
    רַק שְׁנֵי פָרִים
    וְאַיִל,
    כֵּן
    אַיִל בּוֹדֵד
    וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים
    וְעוֹד שְׁנַיִם לְתַּמֵד.

    וְלֹא
    נְכַחֵד מִמְךָ
    שֶׁלְמַעֲשֶׂה
    תָּמִיד,
    כֵּן
    תָּמִיד לָנוּ יִנְעַם
    לְבַקֵר כַּאן
    לַחֲזוֹת בּנוֹעַם.

    וְזֶה
    כַּאן בָּאֶמְצַע
    מְאוֹד מַפְרִיעַ
    וְלֹא נָעִים,
    כֵּן
    וַדַאי שֶׁעָדִיף
    אֶת הַשִׁיקוּץ
    פָּשׁוּט לְהָעִיף.

    וּפֹה
    בִּדְיוּק
    בְּאוֹתוֹ הַמָקוֹם
    וְתַחְתָּיו,
    כֵּן
    בְּנֵה בַיִת גָדוֹל
    מְיוּחָד שֶׁכָזֶה
    שֶׁלֹא יַחֲדוֹל.

    טוֹב
    מוּבָן מֵאֵלָיו
    שֶׁגַם פָּרָה
    תֵעָשֶׂה,
    כֵּן
    אֲדוּמָה
    לְבַל נִהְיֶה
    עִם זוֹהַמָא.

    ווּאַווּ
    זֶה יִהְיֶה
    מווווווּשְׁלָם
    מַמָשׁ,
    כֵּן
    נָבוֹא כָּל יוֹם
    וְנִהְיֶה יַחַד
    כְּמוֹ בַחֲלוֹם.

    וְכָל
    עַמִישְׂרָאֵל
    בָּנֶיךָ
    אֲהוּבֶיךָ,
    כֵּן
    אֲסִירֵי־הַתִקְוָה
    יִהְיוּ לְגַמְרֵי
    אֲסִירֵי תוֹדָה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: סטודיו-CROWN, אנחנו מודים לך, אסתי5 ועוד 12 משתמשים15 //
    0 תגובות
  • 906
    • א
    שיתוף - לביקורת אם תאמיני.
  • אמונה.. //
    • הדסה הקסימה אותי מהרגע הראשון שהיא הגיעה. בחורה נאה, חייכנית ומוכשרת.

    מפגש ההיכרות זרם בצורה כ"כ טובה, הרגשתי שנוצר ביננו קליק במידי. גם הדסה הרגישה כך, וסיכמה את מפגש ההיכרות בכך שהיא כבר מצפה לבאות.

    האמת, שגם אני חיכיתי לבאות, חיכיתי להבין יותר מה מסתתר מאחורי העניים הצחקניות והחזות הבטוחה של הדסה.

    את אמא של הדסה הכרתי כבר מילדותי ושנפגשנו לפני מספר שבועות בחתונה של קרובה-רחוקה שלי שמחנו לדבר ולהתעדכן אחת בחייה של השנייה.

    אמא של הדסה סיפרה לי שהדסה היא בכורתם, מציעים לה שידוכים נפלאים אבל ביתה יקירתה מסרבת לכל שידוך, ואחותה הקטנה בשנה מתחילה להיכנס ללחץ.

    היא, אמה, כועסת על הדסה, ולא מבינה מה קורה לילדת הפלא שלה.

    סיפרתי לה שאני במקצועי מאמנת אישית, ואשמח לנסות לעזור לה, וככה היא הגיעה אלי.

    בפגישה הבאה שהדסה הגיעה אלי היא הייתה רפויה יותר, צחקה וסיפרה לי חוויות מהשבוע החולף. ביקשתי מהדסה להציב יעד שעליו היא רוצה שנעבוד במהלך הפגישות שלנו.

    "אני רוצה להתחתן" היא אמרה לי כמובן מאליו, וצל עבר לה בעיניים.

    "ספרי לי קצת על הניסיונות שלך להגשים את היעד הזה, מה היה, מה הרגשת. הכל" ביקשתי.

    היא התחילה לספר לי שהיא נפגשה עם בחור ממשפחה מיוחדת מאד, הבחור עצמו למדן גדול ועם מידות מיוחדות, לקראת הפגישה השלישית שכבר נראה היה שהם סוגרים היא לקחה צעד אחורה והודיעה שהיא לא מעוניינת.

    שאלתי אותה למה ולאחר כמה משפטים היא אמרה, שבאמת בבחור לא היה בעיה, היא פשוט לא הייתה מסוגלת לעשות את הצעד הזה.

    סיפור הפגישה חזר על עצמו בכמה וריאציות, היא נפגשה, הבחור רצה, היא משכה ידה מהעניין, והמשפחה כעסה.

    החלטתי ללכת מכיוון אחר. "מה יוצא לך טוב מזה שאת נשארת רווקה?" נראה שהיא המומה מהשאלה. "לא יוצא לי טוב, כולם כועסים, מאוכזבים, פגעתי כבר בכמה בחורים, אני פשוט לא מסוגלת לעשות להם את זה שוב. לכן הודעתי לאימי שעד להודעה החדשה אינני מעוניינת להיפגש"

    "כי מה יקרה אם תעזי לעשות את הצעד קדימה?" שאלתי אותה, והישרתי אליה את מבטי "למה טוב לך להישאר במשבצת הרווקה?"

    "ככה אני לא נפגעת" היא אמרה לי לאחר זמן מחשבה ארוך והשפילה מבט.

    "את יכולה לנסות להסביר לי?"

    "אני לא מסוגלת לשמוע את הלא, להרגיש שמישהו לא רוצה בי. אני מעדיפה לומר אני את הלא ובלבד שלא להגיע למצב שאשמע אותו ממישהו אחר"

    "אבל הפגישות היו טובות, למה שהבחור לא ירצה בך פתאום?" שאלתי.

    "כי תמיד בשנייה האחרונה הוא יכול להתחרט ולא לרצות בי"

    "ואז, מה יקרה?"

    "אני אהיה מושפלת, פגועה, דחויה, לא רצויה" היא אומרת לי ומתיזה עלי מילים וקצף ומנגינה.

    "את יכולה להיזכר במקרה שבו הרגשת דחויה?" אני שואלת אותה.

    היא שותקת. ולאחר רגע אומרת לי "כן"

    אני מחכה בשקט. נותנת לה מרחב פתוח.

    "שהייתי קטנה אמא שלי עברה הריון מאד קשה, היא הייתה מאושפזת רוב הזמן והבית שלנו עבר טלטלה מאד חזקה, היינו אז אני וללי, אחותי הקטנה. אני הייתי סוערת, והמרחק מאמא השפיע עלי לרעה, ללי לעומת זאת הייתה הבובה של המשפחה. ילדה שקטה, יפה, פלא וחלום. יום אחד שכלו כוחותיו של אבי הוא קרא לדודה שלי לבית. שמעתי את אבי מדבר איתה, הוא שאל אותה אם תוכל לקחת את בנותיו אליה לבית, הדודה שתקה זמן ארוך, ולאחר מכן הודיעה בקול שקט שאת ללי היא תשמח לקחת לביתה אבל את הדסי היא לא מעוניינת בשום אופן. אני זוכרת את עצמי למחרת, ללי הקטנה, קופצת בידיה של הדודה, עם תיק קטן, הדודה מבטיחה לה טיולים ומתנות, ואני בחדר. בטוחה שאשאר לבדי, מושפלת דחויה, לא רצויה" הדסה עוצרת רגע, מוחה דמעות. אני שותקת נותנת לה את כל המרחב שבעולם.

    "המצב הזה חזר על עצמו עוד במשך הזמן?" אני שואלת אותה בשקט. היא מהנהנת בראשה ומספרת לי. אני חווה יחד איתה את ההשפלה. הדחיה.

    השעון מורה ששלושת רבעי השעה המוקצבים להיום עברו.

    אני נותנת להדסה משימה "הדסה, נסי לחשוב בשבוע הקרוב מה החוויה הזאת הותירה בך, אילו אמונות ומחשבות לגבי עצמך נשארו שם בפנים"

    "גם אם הם מוטעות ודפוקות ולא נכונות?" היא שואלת.

    "בעיקר אותן אנחנו רוצות" אני מחייכת. "בשבילן הגעת אלי"

    "אז יצא מהן משהו טוב בסוף, אה?" היא שולחת לי חיוך זוהר. נותנת לי לשמוח ביעד שהצבתי לעצמי אי אז.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: מה זה משנה ??, Ayalas, Splendid ועוד 39 משתמשים42 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כספומילי
    החלטה מנהלית לטובת הפורום
  • 505
    • S
    שיר הלוואי
  • shevi123 //
    • Screenshot_20210316-210408_WhatsApp.jpg
    Screenshot_20210316-210408_WhatsApp.jpg
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Ayalas, פטריוט, Angular ועוד 14 משתמשים17 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    S
    shevi123
    תודה :o הוא מתנגן לי באמת כמו זמר... לא שיש לי לחן. פתוחה להצעות ;) חושבת תוך כדי, שאולי זה...
  • 1K
    • ו
    שיתוף - לביקורת למה מי מת?!?
  • וי שלוק //
    • בין המלמלות הצחורות זה קרה. "מהההה, לא הבנתי. עוד פעם". האקטובה לא בדיוק התאימה לאווירה המרגשת ששוררת בסלון הכלות, אבל רותי התעלמה.
    "מהההה? מה קרה לאבא???"
    "הכל בסדר, רותי, את כלה. אבא התמוטט בבית, כנראה שהמצב שלו, אמממ... לא יודעים עדיין. בואי, בואי לאיכילוב".
    יפי, הסלונאית הסימפטית העיפה מבט מזווית העין, דואגת. בר המים מילא את הכוס שהניחה תחתיו, מניחה אותה מלאה וצוננת לפני רותי ההלומה.
    "הכל בסדר?" שאלה בעדינות תוך שמירת המרחב המוגן עבור כלה, שבעוד חודש וחצי כבר תחליף לקטגוריית נשואה, "אמממ, רותי, אולי תשבי רגע, תשתי?"
    רותי העדינה והמנומסת התעלמה כליל ממילותיה וכוס המים שהוכן עבורה ודהרה החוצה.
    הרגל כבר ירדה לכביש למול מונית, שנהגה סובב את אצבעו על הרקה, "מה את יורדת ככה, אני מלא", צעק מהחלון בשפת נהגים.
    אפילו למבוכה לא היה לה פנאי, רק איכילוב עמד לה בראש. "סע, סע", אמרה לנהג קירח ורגוע. "לאיפה לסעת?!? סע, סע, - חיקה את קולה - הצעירים של היום, לאיפה אתם ממהרים???"
    טיק טק, טיק טק, חרדה נשמתה מקול הטיקטוקים העדין. שקט מבשר רעות קידם את פניה.
    "איפה אבא?" שאלה את אחיה יוסי, אחרי שאימה לא ענתה לכל הצילצולים.
    "אבא, בטיפול נמרץ".
    "איפה את?"
    "אני, אממממ" צליל ניתוק השיב ליוסי, והמעלית החלה דוהרת אל 'טיפול נמרץ - קומה ג''.
    'אלוקים' נשאה רותי את עיניה במעלית, 'אל תתעלם מדמעות כלה, זה לא יכול לקרות לי, אני רוצה אבא בחתונה'. הסיוטים רדפו אותה, המודעות הרבות שצצות חדשות לבקרים על לוחות המודעות לקחו את שלוותה.
    "אבאאאא", התפרקה מול הדלת הסגורה של מחלקת טיפול נמרץ, ונעטפה בידיה של דודה הינדא, שנראה שרק חיכתה לה.
    רותי ניסתה להיפרד מהחיבוק המעיק. רק לא דודה הינדא כעת. תשב לה להתענג על פרפורי נפשי ו"מה בדיוק כואב לי". מטורפת.
    אמה יצאה אחרי מספר רגעים, בוכיה. "רותי, רותי, אל תפסיקי להתפלל, את כלה וה' שומע את הדמעות שלך".
    הדקות שנקפו והכרוז שהבהיל עוד ועוד רופאים חמורי סבר אל המחלקה, לא הטיבו עם ההרגשה. רותי חשבה להתפרק. התהילים שבידה היה חסר שימוש, אין לה כוח לכלום.
    אווווווווו, אוווווווו, אזעקה עולה ויורדת נשמע בבית החולים, אחים מבוהלים נשאו מיטות לחלקו המוגן של בית החולים, הבלה, פאניקה, אנדרלמוסיה נוראה פשטה במחלקה הרגועה.
    רותי ואמה לא ידעו אם נפשם, לברוח? אבא כאן. עדיין לא הוציאו אותו. מתכוננים בכלל להוציא אותו??? יש אפשרות??
    לחץ.
    בבוז הביטו בגבה הנמלט של דודה הינדא. 'אולי טוב שכך' התגנב לרותי הירהור אסור.
    'בוםםםםם', רעדו קירות בית החולים, צרחות אימה נשמעו מכל עבר. הנפילה הייתה קרובה מדי.
    "בתר ענייא אזלא עניותא" מילמל יוסי שהספיק להגיע בנתיים.
    רותי, "מה אמרת?"
    יוסי, "לא חשוב".
    רופא שנחפז מהמתחם המוגן היישר למיטתו של סנדר - האבא, גילה לחרדתו שהגנרטור שהופעל אוטומטית עם פתיחת האיזור הממוגן, לא מספק חשמל למכונת ההנשמה של סנדר.
    ריצה מבוהלת, כוורת רוחשת סביב המיטה ומוסיף שמן למדורת הדמעות של רותי ואמא.
    אח עם פנים רכות ניגש לאמא, "אולי כדאי, אמממ, שיהיה מנין באיזור…"
    אמא קרסה לאחור. סיפורי ילדי תימן טסו לרותי בתא עליון של המוח, בבוקר הוא עוד חייך והושיט את הכרטיס אשראי, מה קרה פתאום???
    יוסי הדומע ניסה להיות ענייני ולצאת לחפש מניין, אך מלבד שני בחורים של 'שמח תשמח' שהצטופפו עדיין באיזור המוגן ושני ערסים מקועקעים לא מצא דבר.
    'אבא יפטר ללא מניין?' הירהר לעצמו, 'אבא שכל כך הקפיד על מניין, שחרית, מנחה וערבית, דווקא הוא?!?' כאב לעצמו.
    "מי זו רותי? - שאל עטוף לבן עם מבטא ערבי - האדם במיטה שם קורא לרותי". "זו את? את הבת?" שאל ברסיס של אמפתיה והרבה כהות חושים של אדם שחי במחלקה זו.
    רותי לא ענתה וגררה את רגליה למיטה.
    "איפה האשראי?" שאל סנדר בכוחות לא לו.
    רותי הוכתה בהלם. מהההה, זה אמור להיות צוואה. לא?!? מה אשראי עכשיו?
    ביד רועדת הושיטה את הכרטיס ואבא קם מהמיטה -

    "כל זה אני צריך לעשות בשביל שתביני שזה יכול להרוג???"​
    • וואו!
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אביאל משכנתאות, Ayalas, הודו לד' ועוד 72 משתמשים75 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ו
    וי שלוק
    ו... אולי את הכותב...
  • 2K
    • ה
    דיון נספח לאתגר- להוריד מסיכות
  • הנף מקלדת //
    • זה הנספח, מהיום הוא שלכם.
    תהנו.
    חזרה     לאתגר.
    • תודה
    Reactions: שיר למעלות, שלמה שקד ו-הפצחן3 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המלמד מבני ברק
    @מסוגל, אני מצטער שרק אחרי שראיתי שזכית, ניגשתי לקרוא את הקטע, הוא כתוב מדהים ומרגש, קטע עוצמתי...
  • 2 3 4 6K
    • כ
    דיון איזהו השיר? #4 - נספח
  • .כותבת. //
    • ומכאן - הנספח של אתגר #4
    מוזמנים להגיב, לשאול ולהקשות כאוות נפשכם. בהודעות הבאות אני אעלה מספר בלדות כדוגמא.
    בהצלחה!
    אני מעלה שתי בלדות סקוטיות. אם אתם רוצים דוגמאות נוספות, תכתבו לי ואעלה.
    חזרה לאתגר
    70 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    איזהו השיר #5 ?
  • 273
    • S
    שיר מול כל העולם
  • shevi123 //
    • Screenshot_20210316-230033_WhatsApp.jpg
    Screenshot_20210316-230033_WhatsApp.jpg
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: לילה אחד, פיקאסה, קופי 100 ועוד 17 משתמשים20 //
    0 תגובות
  • 732
    • י
    שיתוף - לביקורת חמץ משהו משהו
  • יאן //
    • הלילה. בשתיים. ליד המקרר. ג'וני אמר שכולם חייבים להיות. כל מי שברשימה.
    ההודעה עברה מפה לאוזן במהירות שיא.

    כולם עמדו צפופים. מה את עושה פה? יא מתחזה! גערה ערגלית תות בפריכיית אורז. היא נענתה במבט מלוכסן.
    מה יכול להיות כזה דחוף? קרקר קרקר לזוגתו לחמית.
    שששה... הסו אותם קולות לחוצים.

    ג'וני התרווח לו במקומו במרומי הספרייה, ונשם עמוקות, דבר שהבליט את כרסו העגלגלה.
    הוא סקר את הקהל באדנות. כולם פה?
    דשדוש נשמע מרחוק. חכו לי, שניה.
    אתה חייב לאחר, רוג'לה? זעם בייגלה.
    מה אני יעשה, הייתי תקוע מאחורי המכונת כביסה.

    גריסיני לקח את רשות הדיבור. רבותי, מנהיגנו הותיק מר ג'וני ווקר ביקש את כולנו להתאסף. ג'וני - בבקשה.

    שלום לכולם, הדהד קולו העמוק של המנהיג. מספר ופלים מצופים בהו בו בהתפעמות, והוא גיחך. יש פה הרבה חדשים, אני רואה.
    אתמול היה פורים, חברים. הייתם על הגובה. אבל עוד חודש, יהיה פסח. כן... פסח.
    מה זה אומר? מלמלה פסטה עייפה.
    שקט שיהיה! רעם גריסיני. אתה שם בסוף, אתה מקשיב?
    כולי אוזן, ענה אוזן המן עמוס פרג, וניקה את עצמו בידית המשקפיים.

    רבותי היקרים. צר לי לבשר לכם. רובכם הגדול, כמעט כולכם, לא ימשיך איתנו. פסח, בשבילכם, זה הסוף. כן, הסוף.
    גם שנה שעברה, וגם לפני שנתיים, הכל היה אותו דבר.
    הסוף... מלמל שקד מרק בודד. מה זה אומר הסוף?
    מה שאתה מבין, אמר ג'וני בשקט. אני מצטער בשבילכם.
    חבילת קליק חטפה כאב בטן פתאומי והתפוצצה. הבורקסים קפאו במקומם.
    אבל למה? מה עשינו?
    לא משנה. אתם חמץ. וכל החמץ יעלם מפה עד פסח.
    ומה איתך? גם אתה חמץ, לא? איך אתה נשארת פה כדי לספר לנו?
    אכן, החליק ג'וני על כרסו, אבל אני "הפסד מרובה". הוא גלגל את את המילים על לשונו בהתנשאות שהשתיקה את כולם.

    רוג'לה לא זכר איך עשה את הדרך חזור. באוזניו צלצלו רק המילים: פסח. זה הסוף.
    הוא החליט לשרוד.

    ג'וני לא הגזים. כבר למחרת הפכה עקרת הבית לתזזית מהלכת. שואב אבק החריד את כל הבית. ארונות עליונים ששקעו בשנת חורף הקיצו בבהלה ממנוחתם. אפילו את ארון השירות הזיזו ממקומו, ורוג'לה המופתע צפה לראשונה בצבעם המקורי של הבלטות.
    מפינתו הבטוחה תחת מכונת הכביסה ראה את חבריו נתפסים בזה אחר זה. הנה הם במרכז ערימת לכלוך. הנה הם מועלים על הכף, והופ - לפח.
    ריחות חריפים טשטשו אותו. הוא איבד את חשבון הימים.

    פעם יצא לסייר באישון לילה.
    היי! קרא לכיוון ארון הממתקים, ביסלי אתה שמה? יצור שהזכיר את ביסלי יצא אליו.
    אני אחיו. למסור לו משהו?
    אמממ... לא. לא צריך. צ'יטוס נמצא?
    אין פה אחד כזה.
    ושוש?
    שוש? אחי, מאיפה הבאת את השמות האלה?

    לילה אחד ראה את אבא זוחל מתחת לשולחן עם נר ביד. הוא עבר בכל פינה, וגם מתחת למכונת הכביסה הציץ. צלליות מפחידות ריצדו על תקרת המכונה. שלד של חרק הטיל צל ענק. רוג'לה עצם את עיניו חזק.
    אבא היה נראה כמסתפק, ולבסוף התרחק משם.

    למחרת פסק הכל. נינוחות שרתה על הבית, וריחות לא מוכרים החלו להתפשט בו.
    רוג'לה נזכר שבחול המועד לא מכבסים, והידיעה הרגיעה אותו. ככל הנראה יצא מכלל סכנה.
    שבעת ימי החג עברו עליו בנעימים. מעניין איזה חיים מצפים לו אחר כך. בטח ג'וני יתנפל עליו בחיבוקים. שריד לדור דעה.

    במוצאי החג הזדרזה המשפחה לקפל את הפסח.
    נו, יאללה! מהר! מוישי כשאתה גומר עם הנייר כסף תמשיך למאפיה, תביא איזה עשר לחמניות. בעצם עשרים. תיזהר!!! אייי.

    רוג'לה חשב שהוא לא שומע טוב. לחמניות? האמנם נגמרה גזירת השמד?
    הוא החליט לצאת לברר את העניין. אם מעוניינים בחמץ, הנה הוא לרשותם. הוא לא הרחיק ללכת.

    חמץ!!!!!

    הוא הסתובב אחורה בבהלה. אבא עמד שם והביט בו בפנים מעוננות.
    אוי וי. צצצ. אחחחח. איפה הוא התחבא. מעניין. למעשה עשינו ביטול, והרוג'לה הזה בטח לא נחשב לגלוסקא יפהפיה, אבל חבל.
    אבא, לשרוף אותו?
    לשרוף? הצילו.
    לא. תוריד אותו בשירותים וזהו.

    הוא הספיק לראות את ג'וני מביט בו בתערובת של תמיהה ואדישות. הסנוב הזה. טוב שלא נשאר איתו.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: ברכה כהנר, תמי רוטנברג, פררו רושה ועוד 74 משתמשים77 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כספומילי
    זה הזכיר לי את החיסונים :rolleyes: כתיבה מדהימה!
  • 648
    • ניהול קהילת כתיבה
    שיר הקלדה עיוורת
  • ניהול קהילת כתיבה //
    • מבקשת לפרסם בעילום שם את השיר שכתבתי, לצורך קבלת ביקורת.
    תודה רבה.
    (השיר נכתב בעקבות איבוד חומר חשוב במחשב)

    בסד


    לב פוגש מחשב.
    תצוגה מוארת,
    משכנעת.
    את אמונו אט אט רוכשת,
    והוא- כמשכוכית.

    הרהור מלטף מקש,
    הקלדה עיוורת,
    חסרת דעת.
    כולאת מילים בין
    חומת זכוכית.

    הלך רוח מתגמד לפיקסל,
    תחושה סוערת,
    נבלעת
    בתוך מעבד סר
    דעה ולחלוחית.

    השראה נלכדת בזיכרון קשיח,
    בתמימות צורבת.
    בוטחת
    בגולם ידען
    וכלי משחית.

    כתיבה חזרה לדיו וקסת.
    וודאות נשמרת,
    נטבעת-
    על שורת מחברת
    ישרה וראשיתית.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: פטריוט, חיה❤, אהרון1 ועוד 22 משתמשים25 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    אני מוקסם לחלוטין. ולא בגלל תוכן השיר (הוא נחמד :)).* מה תפס אותי - א. החריזה בין הבתים ולא...
  • 4K
    • ה
    שיתוף - לביקורת אתגר דו שבועי-להוריד מסכות
  • הנף מקלדת //
    • במוצאי פורים, אמא היתה מעלה את הארגז של התחפושות לבוידעם.
    אני נשארתי, עם האנשים, שפרצופם הלא מכוסה נתגלה לי, כשנכנס בהם היין.

    שתקנים שפתאום דיברו.
    צדיקים שלפתע קיללו.
    ביביסטים שעכשיו התאלקנו.
    מחוסנים שהתחתנו.
    מחותנים שהתגרשו.
    ויצחק אחי גדול שהתחיל לעשן. (לעשן לעשן. מה שאתם חושבים)

    זה הזמן שלכם, להוריד את המסיכות, לקרוע להם את הגומי.

    כתבו קטע, משובח כהרגלכם, על פרצוף אמיתי שהתגלה, על תחפושת שהוסרה, על אמת עירומה ועל מסיכה שנשארה תקועה בזקן.

    זה האתגר. ללא כחל וסרק, רק הטוב ביותר יזכה.

    נעילת האתגר, תתבצע לפי הנחיות משרד הבריאות, ביום שני עוד שבועיים ב בניסן, טו במרץ, בשעת לילה שכזאת.

    עד אז שתהיה לנו תחרות מועילה, שינה עריבה, והשתפכות טוטאלית     בנספח.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, Goldidea, miri012 ועוד 39 משתמשים42 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    ובכן, ויהי בחצי הלילה. אני חושב, שהיה זה אתגר עם תוצרת משובחת במיוחד. זו גאוותי, שניתנה לי...
  • 314
    • 7
    שיתוף - לביקורת מי גאולים
  • 7שבע7 //
    • הוא חזר, ופניו האפורות חישבו את גופי להתעלף. הוא חזר, ורץ אל הפינה, טומן את פניו בעפרה, וכל גבו היטלטל. התדהמה שיתקה אותי, עצרה את הבכי בקרבי. זהו? לא קרה הנס? נועה, שכנתי מימין, הצליחה להסתיר את תינוקותיה. שרח, שכנתי כמה בתים משמאל, קיבלה בדרך נס את בניה בחזרה שנתיים אחרי היוולדם. במשך שנתיים הם הוסתרו בשדה, ינקו דבש וחלב מסלעים, עד ששבו אליה בכוחות עצמם. מדוע העדפתי לטמון את פניי בחול הניסים שלהן, שסימא אותי מהאובדנים הגדולים שחוו כל השאר? בכי הצטווח פתאום בחלל. רחל, במחאה תינוקית, הזכירה את קיומה. הקיפאון החזיק את גופי רק עוד זמן קצר. קמתי, פניתי לעריסה הריקה כל-כך, הרמתי אותה, טמנתי אותה בחיקי. טמנתי עצמי בחיקה. ילדה בודדה בעולם חשוך, תינוקת בוכיה שנותרה בודדה לנחמה. "אני - " הוא הסתובב פתאום, עיניו ריקות, לא רואות אותי, לא רואות את הנחמה המצווחת, "אני - עשיתי את זה," ידיו נפשטו לפעמים, פצועות ומיובלות כמו מהיום שבו הכרתי אותו, "הידיים שלי - הידיים שלי השליכו אותם, הידיים - שלי!..." שוב היטלטל בבכי החנוק, חסר הקול. הבחנתי פתע בחתך העמוק שהיה פרוש על פניו. הם - הלקו אותו! לא יכולתי להביט בו. אז מה אם הלקו. הוא לא היה צריך לעשות את זה!!!... הרוך הבודד שבזרועותיי לא שיכח את זעמי המתפעם כנחש בתוך לבי. למה אמרת לי לא לבוא איתך?? לא צעקתי. הלב שלי דפק את מילותיי. למה זרקת לעברי - "תישארי, את חלשה עדיין מהלידה, אני אשמור עליהם, לא אתן להם לזרוק אותם!" ואיך חשבתי שיצליח לקיים את הבטחתו, עם חמישה נוגשים מסביבו, שכל אחד מהם אחז בתינוק אחד שלי בצורה שגרמה לי לטמון את המבט בבכי. ואיך חשבתי פעם שנוכל לצאת מכאן אי-פעם, איך בלידה האמנתי בגאולה, איך עוד לפניה רציתי ללדת, איך לא ידעתי שאאבד כך את ילדיי!! רחל נרגעה. כאילו אחיה עדיין לצדה, כאילו אין היא יחידה כעת מתוך שישה. הנחתי אותה בעריסתה. המשכתי לשוטט בחדר הקטן, בחדר השבור שלנו. יוסף חרץ את צעדיו גם הוא על העפר. כעיוורים הילכנו, כאבלים. אנו באמת אבלים. ואין, אין מי שיושיע אותנו! הלכתי, נחבטתי ברהיטים המעטים, בעריסה, בקירות, בסלסילת המחבוא שבפינה. קול צלצול עדין נשמע. צעדיי עצרו באחת, ברכיי התכופפו, קרסו לצד הסלסילה. פתחתי אותה בעדינות, בזהירות, כאילו עדיין אוחזת אני בתינוקותיי. ושם, בתוך הסלסילה, עיטוריו זוהרים באור השמש האחרון מהצוהר הקרוע בקיר, הוא נח, מצלצליו עדיין מיטלטלים קלות, מזכירים לי בכוח את מה שכבר שכחתי. התוף. והבכי שטף אותי, והבכי טלטל את כולי, ומגעם הקר של המלצלים היה שונה כל-כך מהמגע הרך של התינוקות שלי. לא יכולתי להאמין - אבל רציתי. רציתי להרגיש כמו בלילה שבו יצרתי את התוף שלי, רציתי להרגיש את פעימות הלב הנואשות הללו. רציתי, בכל-זאת, להאמין. אולי הם לא ישובו אליי, התינוקות שלי, אבל הגאולה - היא תבוא. ולבי השבור וידיי הסדוקות ינגנו בתוף הגאולה שלי.



    [מתוך סדרת סיפורים על שעבוד מצרים ויציאת מצרים, המלווים את אותה דמות]
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מ. ק., אהרון1, רישל ועוד 10 משתמשים13 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    מיוחד! מחכים ליציאה לאור של כל הסדרה.
  • 908
    • י
    שיתוף - לביקורת סקר הסקרים
  • יוסף שחק //
    • שלום לסוקר מוצרי המזון ימינה יצמח
    שלום וברכה

    אז קודם כל תן לנו ככה את תוצאות הסקרים החדשים ואח"כ ננסה לנתח כמה יעלה סל מזון
    אז ככה, אני מדבר על סקר טרי שנעשה מיד אחרי ההוזלה של רמי לוי, הסקר נעשה בקרב 14 רשתות מזון טעות הדגימה היא 1 ש"ח ועשרים אגורות

    אוקי
    אז שימו לב למחירים אילו הייתם קונים את המוצרים היום
    גבינה צהובה 22 ש"ח - ירידה של שקל אחד מאתמול
    אחריה בפער גדול רוטב צ'לי - 16 ש"ח שומרת על כוחה מאתמול
    אוכמניות - שימו לב - עוברת לראשונה את מחסום 5 השקלים ומתייצבת על 6
    זעתר, פלפל אדום וראש מטאטא - לא עוברים את מחסום חמשת השקלים
    ארטיק קרח מתרסק לשקל אחד בודד, ויש סיכוי שלא נראה אותו בחנות בכלל

    האם שייך לראות בימים הקרובים עליה במחירי גבינה מלוחה על חשבון הגבינה הצהובה שרק יורת בימים האחרונים?
    תראה, לגבינה המלוחה יש להיכן להתפתח, לא בהכרח על חשבון הגבינה הצהובה. אל תשכח שגם בתקופה המקבילה אשתקד מחירי הגבינה הצהובה עלו בפתאומיות עד לסכום של 25 שקלים


    וואו!
    כן, יש הפתעות. בעיקר אם מסתכלים על קמפיין המכירות המעולה של תנובה לגבינה הצהובה. סקר ממוקד, פונה לקהל יעד בצורה מדוייקת, וזה דבר שיכול לייקר את המחיר בשקל או שניים.
    ואגב, סקרים פנימיים מצביעים על עליה דרמטית בכל גוש החלב.
    וכאן המקום להזכיר שלפני שנתיים היינו היחידים שצפינו את ירידת מחירי הקוטג', מה שאכן קרה


    ומה יש להגיד על פירות יבשים שלא נגענו בהם עד היום?
    תראה, לפירות היבשים יש גרעין חזק. הם לעולם לא ירדו משלשת השקלים הקבועים שלהם. אם כי לא נשכח את הגידול הטבעי שיכול להגיע הפעם לארבעה שקלים.

    אז כמה יעלה סל מזון?
    אז אם נצרף גבינה צהובה ופלפל אדום, נגיע ל 26 שקלים. מצד שני, יש מקום לחשוב על סל שונה לגמרי, שבו יחברו רוטב צ'לי, אוכמניות ופירות יבשים, ואז יש שוויון בין הגושים. שקל לכאן או לשם יכול להכריע מה יהיה יותר יקר. אבל שוב, את הכל נדע רק בקניה עצמה, עד אז - הכל יכול להשתנות.
    ואני לא צריך להזכיר לך שבתשעים ושבע הלכנו לישון עם קפה נמס וקמנו עם קפה שחור

    ברור ברור, אנחנו תמיד מזכירים שלא צריך להזכיר
    בדיוק, וא"א שלא להזכיר מה שאמר שמעון פרס, אם הדאודורנט עולה במחיר, אל תאכל אותו בטעות.

    תודה רבה ימינה יצמח, מרתק כתמיד.


    לא כתבתי את זה על תקן של מצחיק, פשוט נקעה נפשי מהחכמה והעניין שמייחסים לעניין הסקרים המתחדשים עלינו, אז הנה, הוצאתי את העצבים
    • תודה
    • חחח
    Reactions: Ayalas, ללי99, פיקאסה ועוד 56 משתמשים59 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כספומילי
    מדויק, משעשע וממונן מאד נכון אהבתי לגמרי!
  • 502
    • M
    שיר העלק חברים
  • meme //
    • השד רוקד
    והשד רוקד
    והשד רוקד
    השד רוקד בתוך כלוב הצלעות
    קפיצות ורקיעות חזקות
    ועל אותו משטח נמצא הלב רוקד פסיבי רועד ומועד
    והשד באקסטזה לא נותן לו מנוח
    בכלל מלנוח הלב הספיק כבר לשכוח
    ומסביב עומדים כל העלק חברים
    ומהמרים
    עוד כמה ריקודים הלב ייפול

    דינג דינג דינג
    זה קרב איגרוף בין רומיאו ויוליה
    ומישום מה רומאו יותר חזק
    היא בממוצע של שני נוקאאוט ביום
    כולה מדממת ומתנדנדת
    כבד עשרים שנה רואה כפול
    פתוח לה השפה ויש לה פנס בעין
    מנסה לתקוף
    רומאו עולה ליתרון
    וכל העלק חברים עם אש בעיניים שוב הם המרו נכון


    ילד קטן מול הר ענק
    ההר מגחך
    והילד קושר את הרתמה לאגן
    שם יד ורגל על האבן הראשונה ומתחיל לטפס
    ההר אפילו לא מתאמץ
    הילד נותן את הכל עוד משיכה ועוד הרמה
    וההר מתחיל לחשוש
    הגב של הילד שורף והבטן כבר לא מגיבה
    החמצן דליל והילד על אוטומט
    להר נמאס והוא משחרר את האבן עם הילד...
    וההימורים ממריאים לשיא של כל הזמנים



    בחדר ההמתנה למשפט זוחלים ורועדים
    ילד לב ויוליה
    וכבר אין הימורים
    יש רק אמת
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: lab, חיה❤, דבורה הנביאה ועוד 13 משתמשים16 //
    0 תגובות
  • 751
    • ליאורהA
    שיר שרוול הקסם
  • ליאורהA //
    • ב"ה.


    שרוול הקסם:


    לעיתים תכופות, דופקת על דלתי,

    אחת השכנות במבט שגרתי.

    מבקשת טור, סיפור או שירה,

    והמחיר? "בחינם! תרומה מבחירה!"



    מה הבעיה? זה יוצא לך מהשרוול,

    סופרת ותורמת – הכל כלול.



    מתקשרת האחות: "יש לי עבודה",

    חייבת עזרה, בבקשה ותודה.

    ההגשה מחר, אבל בטח תצליחי,

    את שאר החיים – בינתיים תזניחי.



    מה הבעיה? זה יוצא לך מהשרוול,

    אבל הלב שלי במדרון תלול.



    אוספים כסף, מתנה למורה,

    האימהות שמחות – יצא לא רע.

    רק צריך שתכתבי מהר איזו ברכה,

    שתבטא פרידה, הודיה, הערכה.



    מה הבעיה? זה יוצא לך מהשרוול,

    זה קלי קלות, לתינוק בלול.



    יש הצגה, תועלה על במה,

    צריך איזה טקסט, שיהיה על רמה.

    בואי תכתבי – זה שתי שניות,

    ניתן לך בתמורה אלפי תודות.



    מה הבעיה? זה יוצא לך מהשרוול,

    לא אכפת לנו מהמקצוע החבול.



    אז מה הפלא – כשאני מתחילה לכתוב,

    משהו לפרוג ולא יוצא טוב?

    כנראה שכבר, אויה, עברתי את הגבול,

    בזבזתי את כל הקסם של השרוול!



    הבהרה חשובה: הדוגמאות מומצאות לגמרי ונוצרו במוחי הקודח להמחשת התופעה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: חיה❤, מ. י. פרצמן, אפרסמון2 ועוד 28 משתמשים31 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    התחברתי לסגנון הכתיבה הקליל. אפילו שהמסר מדבר על מדרון תלול. זה כל כך נכון ומדויק. צריך לדעת...
  • 603
    • נ
    שיר אָבִיב
  • נפש //
    • אָבִיב


    יֵשׁ בִּי חֹרֶף; חֶשְׁכַת עֲנָנִים.

    מָטָר בְּלִבִּי, הִלַּכְתִּי קוֹדֵר.

    יֵשׁ בִּי עַצְבוּת וְיָגוֹן חֶשְׁוׇנִי,

    קוֹר לֵיל-טֵבֵת בִּי חוֹדֵר.



    שֶׁלֶג יוֹרֵד בִּי, נֶעֱרַם כְּחוֹמָה,

    נוֹשֶׁבֶת עוֹד רוּחַ הַכְּפוֹר.

    יֵשׁ בִּי כְּאֵב, קִפָּאוֹן וּשְׁמָמָה,

    צְבוּעִים חֲדָרַי בְּאָפֹר.


    ...

    עֲשֵׂה, רִבּוֹנִי, שֶׁיִּפְרַח בִּי אָבִיב,

    שֶׁאָבוֹאָה בַּשַּׁעַר צוֹהֵל,

    שֶׁיָּאִיר בִּי אוֹר שֶׁמֶשׁ, וְרָדִים מִסָּבִיב,

    בְּנִיסָן שֶׁאֶזְכֶּה הִגָּאֵל.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: וי שלוק, מ הלוי, שואפת ליותר ועוד 10 משתמשים13 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    .Ana
    יפהפה!
  • 752
    • I
    שיר האנשים שראו את משה
  • I.Q //
    • בָּ''הּ.

    הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת מֹשֶׁה,
    אֶת אַהֲרֹן,
    שֶׁזָּכְרוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,
    שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַנָּבִיא חֲבַקּוּק מִתְנַבֵּא,
    לֹא יָדְעוּ אֵיךְ לְהַסְבִּיר לְיַלְדֵיהֶם אֶת מָה שֶׁהֵם רָאוּ.
    לֹא הָיוּ הַמִּלִּים מְסֻגָּלוֹת לְהַחֲזִיק אֶת מָה שֶׁהָעַיִן רָאֲתָה, אֶת מָה שֶׁהַלֵּב הִרְגִּישׁ.
    רַק תְּנוּעַת הַיָּד, רַק הָאוֹר שֶׁבְּעַיִן הָיוּ רִשּׁוּם דַּק שֶׁל הַדָּבָר.

    בְּרֶצֶף הַדּוֹרוֹת הָיוּ יְחִידִים מִן הַחֲכָמִים שֶׁהִתְעַמְּקוּ.

    שֶׁהִתְעַמְּקוּ בֵּינוֹת לַמִּלִּים,
    בְּצוּרַת הַכְּתָב,
    בְּשִׂרְטוּט הַהַגְדָּרָה,
    בַּחֵלֶק הֶחָלָק שֶׁל הַנְּיָר,
    וְהִצְלִיחוּ לִשְׁמֹעַ,
    הִצְלִיחוּ לְהַקְשִׁיב לָמָּה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר,
    לָמָּה שֶׁלֹּא נִכְתַּב.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: נ. גל, פיקאסה, חמניה ועוד 20 משתמשים23 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    I
    I.Q
    תודה על התגובה ששולבה במילות השיר..
  • 1K
    • ש
    שיר אייכה חורף (פארודיה)
  • שיילה //
    • (קרדיט מקור- 'אייכה' שולי רנד)

    מסתובבת בעולם, קרניה גלויות,
    לפעמים יש לברוח ובבית להיות.
    אנה מפניה נסתתר?
    במקום שאין מזגן או מאוורר.

    חמים וחנוק, בחוץ אביך ודהוי,
    דיכאון שאין חוט של סערה בחיזוי.
    כשחם יש עצבות וייאוש שמכרסם כתולעת,
    השלווה נסתלקה ממני וגם הדעת,
    חולות מהמדבר נודדים בקיץ לאזור,
    כמה אני רוצה שהחורף יחזור.
    ושואל ומבקש,

    איה-איה-אייכה
    איה-איה-אייכה
    אייכה?!

    אותו זקן כסיל שמוכר את המיצים,
    כשהולך ומתחמם הוא הולך ומעצים.
    כוס קרירה מול מאוורר שבור כנף,
    הן תעיד היא עלי כמה הייתי נכסף.
    וכשהסודה מהבר אזלה ואין עוד מזור,
    אז אני מוסיף אל החורף לעתור.
    ושואל ומבקש,

    איה-איה-אייכה
    איה-איה-אייכה
    אייכה?!

    בסופו של יום הן אמלט אל החוף,
    האדמה החמה אותי ממנה תהדוף.
    ואז אצעק שם בקיוסק על המוכר,
    שבגלל העושק שלו הארטיק התייקר.

    והוא צועק ומקלל וקוצף!

    אייכה?!
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: נ. גל, מקשיב, lab ועוד 42 משתמשים45 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שיילה
    צריך להוסיף לקטע ההוא- קיץ 2021 "מצטער אבאל'ה, אין חלקי חילוף למזגן הארכיאולוגי שלך".
  • 550
    • L
    שיר שים בפיתה
  • lab //
    • ליתר ביאור

    לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ, אֵין בָּהּ
    עֵץ, שִׁירָתְךָ הַבֵּט מִלְּמַעְלָה רְאֵה אַבָּא
    אֶת, הַיְּלָדִים שֶׁלִּי כְּבָר מַעֲדִיפִים סִימְבָּה
    הָאֱמֶת.     פִּתָּה שֶׁל בַּר לֵב. אֵין לִי בַּסְּבִיבָה
    שְׁפוֹפֶרֶת. נַגֵּן לִי שִׁירַת בַּקָּשׁוֹת עַל קֵבָה
    מְפֻצֶּצֶת. וּבַסּוֹף הַיּוֹם לְךָ עַל חֲ'לִיפָה
    בַּעַל חֲמֵשֶׁת, כּוֹכָבִים מְנַצְנְצִים, שֶׁמֶשׁ קָרְבָה
    לָרֶדֶת, רַק אֲהוּבִי זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח – בְּאַהֲבָה.
    אֶת, הַנַּעֲלָיִם. בְּסוֹף הַקְּלִיפּ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה
    לַכִּנֶּרֶת.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אהרון1, אוהבת אמנות, פטריוט ועוד 9 משתמשים12 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אריאל לוי
    נראה לי שאפ'חד לא לחץ על הקישור..... חזק ביותר!
  • 935
    • ה
    שיתוף - לביקורת למידה משמעותית
  • הפצחן //
    • המורה רוחמה סימנה בידיה תנועות מעגליות באוויר והניעה את שפתיה באיטיות מיואשת.
    אוף, למה התלמידות לא שומעות? תיקי, בואי הנה תעזרי לי... איך אני גורמת שישמעו אותי? לוחצת על הסימן של המיקרופון? אוי איזה יופי.
    שלום תלמידות יקרות! ברוכות הבאות לשיעור נביא. חפציבי וויסמנדל, הניחי נא את חפיסת הפרינגלס על השולחן והפסיקי לנשנש הימנה חדשים לבקרים. איפה רחל? רחל? פתחי את המצלמה! רחל... לא מתאים! שבי ליד השולחן והפסיקי את ההצגה הזאת. עם כל הכבוד למצב, זה לא מצדיק חינגה פרועה. יש לשבת כפי שיושבים בשיעורים הרגילים בכיתתנו- בצורה מנומסת על יד השולחן ובהקשבה מלאה.
    מי זאת נחמי קיטשען? אוי, לאהל'ה לאהל'ה... חה חה חה. ידעתי שזו את. עתה החליפי נא את שמך לשם המקורי, תודה.
    מי זאת ציפי תעיזי? פתחי בבקשה את המצלמה ציפיל'ה.
    לאהל'ה, זה עוד תעלול שלך? לא? אז מי זו? אחותה הקטנה של אביגיל מהכיתה המקבילה? ציפי, צאי נא מן הזום הזה, הקישור של המורה חדווה נשלח במייל נפרד.
    דבורי סלמה, השיעור שלכן בעוד שעה. עתה צאי בבקשה מן הזום.
    עליזה בלוף, השיעור שלכן לא יתקיים היום. היכנסי אל הזום של הגברת הכטקופף.
    טוב, בנות - הבה ונלמד.
    מה? מה נעמי? הזום נגמר עוד 10 דקות? טוב, נתקדם כפי יכולתנו.
    מינה היקרה, פתחי בבקשה את המיקרופון והקריאי לנו מפסוק ד' עד סוף פסוק ד'. מינה? מה זה, מינה? מתחברת לאודיו? מה עשית עד עכשיו? שיחקת משחקי מחשב? בושה, מינה. בושה. אני אאלץ לפנות להורים שלך בנושא.
    מה נעמי, מה עכשיו? הזום נגמר עוד שתי דקות? המתנה רגע, בנות.
    תיקי, הזום הזה מעצבן אותי. הלוואי ונוכל להיפגש שוב, פנים בפנים.
    מה תיקי? אני לא במיוט?
    אוי וי.

    ***

    איזה כיף שבאתן, בנות. טוב שנגמר הסגר ואנחנו יכולות להיפגש יחדיו ללימוד פורה ומפרה. חפציבי וויסמנדל, החזירי את סנדוויץ' הטונה שלך לתיק, הוא מסריח את כל המרחב הפתוח. את רעבה? צאי מחוץ למרחב הפתוח ותאכלי בשקט. רחל לשבת ישר. לאהל'ה, להפסיק להתעסק עם הניירות.
    נמשיך מהמקום שהפסקנו. מינה, קראי לנו את הרש"י של פסוק ד'.
    מה נעמי? עוד מעט הפסקה? לא נורא, נתקדם כפי יכולתנו.
    מה מינה. אין לך ספר? רבקי, הביאי לה את ספרך, את במילא לא משתמשת בו.
    מה נעמי? ההערות שלך נעשו בלתי נסבלות.
    מתחיל לרדת גשם?
    אוי וי.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: מתן מאור, סמילי, castamir ועוד 38 משתמשים41 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אריאל לוי
    פשוט ענק!!!!
  • 622
    • L
    שיתוף - לביקורת אבק זה לא חמץ
  • lab //
    • יְלָדִים הֵם לֹא אָבָק וְהַבַּעַל אֵינוֹ מַקָּק
    הָאִשָּׁה הִיא לֹא חָמֵץ
    רִאשׁוֹן מִי שֶׁמְּמַצְמֵץ
    פֶּסַח זֶה לֹא מָרוֹר וְהַבַּיִת יְאוֹר
    אַי רוֹבּוֹט הוּא לֹא כְּלִי שַׁיִט אוּלַי תֵּצְאוּ לַקַּיִט?
    הַהוֹרִים לֹא קָרְבָּן, הֵם לֹא מְחַפְּשִׂים מִנְיָן
    פֶּסַח לֹא לָנֶצַח - הַרְגִּיעוּ מֶתַח
    צְנוֹן בְּאִידִישׁ זֶה רעייתך (retekh)
    • חחח
    • תודה
    Reactions: Ayalas, ללי99, אנטיפטרוסה ועוד 26 משתמשים29 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אריאל לוי
    חזק!
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה