הנושאים החמים
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
עריכה תורנית
הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
- נושאים
- 793
- הודעות
- 7.6K
קהילת סופרות מקצועיות
פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
3 תגובות
6 תגובות
2 תגובות
4 תגובות
17 תגובות
6 תגובות
תחינה ובקשה שלוחה לכל אלו המבקשים\ות להתקבל לפורום. שימו לב בבקשה לשורה זו:
להצטרפות לפורום יש לשלוח את שם הניק, השם המלא, כתובת וטלפון + קטע כתיבה מקצועי בן כ-200 מילה למייל המופיע בכותרת הפורום: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
אנו מקבלים ב"ה עשרות פניות, פותחים את המייל הנ"ל, והנה הוא ריק כחרס מיובש.
מנהלנו @מ"ם כבר התריע בשערים על העניין, ללא תועלת.
מנסה את מזלי גם כן...
אני נאלצת לשלוחת הודעה אישית לכל אחת: "שלחת 200 מילים?" רובן פותחות זוג עיניים וירטואליות לבקשה המוזרה... אה? מה? מילים? למה? לאן? לא, לא שמו לב.
אז אני מסבה את תשומת הלב ומבקשת שוב. צרפו את הפרטים.
כעת אנו מוחקים את כל הניקים שהגישו בקשה וטרם אושרו. אם הגשתם בקשה בלי הפרטים הללו, הגישו שוב בתוספת הפרטים.
תודה רבה!
נ"ב
נודה לכם אם תפרטו בשלב הגשת הבקשה את המגדר.
להצטרפות לפורום יש לשלוח את שם הניק, השם המלא, כתובת וטלפון + קטע כתיבה מקצועי בן כ-200 מילה למייל המופיע בכותרת הפורום: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
אנו מקבלים ב"ה עשרות פניות, פותחים את המייל הנ"ל, והנה הוא ריק כחרס מיובש.
מנהלנו @מ"ם כבר התריע בשערים על העניין, ללא תועלת.
מנסה את מזלי גם כן...
אני נאלצת לשלוחת הודעה אישית לכל אחת: "שלחת 200 מילים?" רובן פותחות זוג עיניים וירטואליות לבקשה המוזרה... אה? מה? מילים? למה? לאן? לא, לא שמו לב.
אז אני מסבה את תשומת הלב ומבקשת שוב. צרפו את הפרטים.
כעת אנו מוחקים את כל הניקים שהגישו בקשה וטרם אושרו. אם הגשתם בקשה בלי הפרטים הללו, הגישו שוב בתוספת הפרטים.
תודה רבה!
נ"ב
נודה לכם אם תפרטו בשלב הגשת הבקשה את המגדר.
1 תגובות
אקטואליה היא הדבר הכי משעמם בעולם אם אתה גר בשוויץ.
כאן, במדינת ההייטק הים תיכונית, האקטואליה נעה בחוסר שקט,
מספחת לעצמה אזורים, מותקפת בנגיפים, בוחרת שוב ושוב מנהיגים.
אז מה אנחנו צריכים לעשות?
לכתוב טור אקטואלי מנקודת מבט שונה, מעניינת וסובייקטיבית לחלוטין.
כללים חשובים:
חייבים להיצמד למציאות.
(גם כאשר שוויצרי זחוח באלפים מתאר בחירות בארץ, ביבי נאבק בגנץ.)
כותבים הווה. (אקטואליה או לא?)
חדדו מותניים ושנסו מקלדות - האתגר יינעל בעוד שבועיים מהיום.
אה, ומה שלא קשור לכאן שייך לנספח
בהצלחה!
כאן, במדינת ההייטק הים תיכונית, האקטואליה נעה בחוסר שקט,
מספחת לעצמה אזורים, מותקפת בנגיפים, בוחרת שוב ושוב מנהיגים.
אז מה אנחנו צריכים לעשות?
לכתוב טור אקטואלי מנקודת מבט שונה, מעניינת וסובייקטיבית לחלוטין.
כללים חשובים:
חייבים להיצמד למציאות.
(גם כאשר שוויצרי זחוח באלפים מתאר בחירות בארץ, ביבי נאבק בגנץ.)
כותבים הווה. (אקטואליה או לא?)
חדדו מותניים ושנסו מקלדות - האתגר יינעל בעוד שבועיים מהיום.
אה, ומה שלא קשור לכאן שייך לנספח
בהצלחה!
18 תגובות
למי שעקב פה - אני באמצעו של פרויקט של כתיבת סיפור יומי על-פי מזמור תהלים (לפי הסדר).
בשעה טובה הגעתי למזמור נ', שכמדומני הוא הראשון שנאמר מפיו של אסף. אלא שהדעות חלוקות מיהו אותו אסף, ובכל אופן - איני מצליחה למצוא סיפור אודותיו שיתאים לרעיון של המזמור.
וכאן אתם באים לעזרה: האם אתם מכירים סיפורים מעניינים על אסף מבני גרשון בן לוי, או על אביאסף מבני קורח? (אם כי כבר כתבתי סיפור אחד על בני קורח).
או לחלופין - אם יש רעיון לסיפור בן ימינו שיכול להתקשר לרעיון של הפרק (שהוא "תוכחה נגד החנפים והצבועים שהיו עושים תועבות גדולות ומראים את עצמם צדיקים ע''י הבאת קרבנות רבים", כדברי המלבי"ם) - אשמח לשמוע...
אני צריכה עד סוף היום להספיק לכתוב את הסיפור...
תודה מראש!
אעריך כל תגובה...
מצרפת כאן את הפרק, למען נוחיותכם:
{א} מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יי דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ: {ב} מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ: {ג} יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד: {ד} יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ: {ה} אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח: {ו} וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה: {ז} שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי: {ח} לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד: {ט} לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים: {י} כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף: {יא} יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי: {יב} אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ: {יג} הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה: {יד} זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ: {טו} וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי: {טז} וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ: {יז} וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ: {יח} אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ: {יט} פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה: {כ} תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי: {כא} אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ: {כב} בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל: {כג} זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים:
בשעה טובה הגעתי למזמור נ', שכמדומני הוא הראשון שנאמר מפיו של אסף. אלא שהדעות חלוקות מיהו אותו אסף, ובכל אופן - איני מצליחה למצוא סיפור אודותיו שיתאים לרעיון של המזמור.
וכאן אתם באים לעזרה: האם אתם מכירים סיפורים מעניינים על אסף מבני גרשון בן לוי, או על אביאסף מבני קורח? (אם כי כבר כתבתי סיפור אחד על בני קורח).
או לחלופין - אם יש רעיון לסיפור בן ימינו שיכול להתקשר לרעיון של הפרק (שהוא "תוכחה נגד החנפים והצבועים שהיו עושים תועבות גדולות ומראים את עצמם צדיקים ע''י הבאת קרבנות רבים", כדברי המלבי"ם) - אשמח לשמוע...
אני צריכה עד סוף היום להספיק לכתוב את הסיפור...
תודה מראש!
אעריך כל תגובה...
מצרפת כאן את הפרק, למען נוחיותכם:
{א} מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יי דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ: {ב} מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ: {ג} יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד: {ד} יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ: {ה} אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח: {ו} וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה: {ז} שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי: {ח} לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד: {ט} לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים: {י} כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף: {יא} יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי: {יב} אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ: {יג} הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה: {יד} זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ: {טו} וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי: {טז} וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ: {יז} וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ: {יח} אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ: {יט} פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה: {כ} תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי: {כא} אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ: {כב} בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל: {כג} זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים:
3 תגובות
ביער הגדול דרו להם בנחת ובשלווה כל חיות היער, כמעט כולם הסתדרו זה עם זה. כבש עם זאב, חתול עם עכבר וצב עם ארנבת. למרות ששונים היו בהליכותיהם, בסגנונם וסיגם הצליחו לחיות בדו-קיום (ואף הרבה יותר מדו). רק מין אחד לא התערב עמם כראוי. הפילים.
הפילים מטבעם שמרנים יותר ועל כן אין ביכולתם לקחת חלק בחיי היער התוססים והם משתדלים לבדל את עצמם כמה שיותר. מטבע הטבע, כאשר ישנה קבוצה חריגה המתבדלת מן הכלל, מתעוררים בקרב הכלל כל מיני רגשות שליליים כלפיהם. מה גם שאורח חייהם מרוחק מעיני הציבור ועל כן יש כר נרחב עבור ספוקלציות וקונספירציות להתפתח ולהעשיר את השיח אודותם. כך עם השנים נוצר ריחוק ואיבה בין כלל החיות לבין הפילים.
הפילים שסבלו מתדמית שלילית בעיני החיות, ניסו מעת לעת להאיר פנים לשאר החיות, אך עדיין לא היה בכך מספיק כדי לטהר את שמם ולאפשר קשר סביר בינות לצדדים.
יום אחד, יצא פילפילון עדין ומתקתק לסיבוב ערב ביער. כאשר חלף הוא על יד הנהר, הבחין בכמה טליים אשר עומדים מצד אחד של הנהר ואילו אמם הכבשה עומדת על גדות השפה השניה. ומבין להמולה והצעקות הבין פילפילון כי האמא חצתה אל העבר השני בעזרת גזע עץ ענק שהשתרך מצד לצד ואילו הטליים לא הספיקו לחצות בטרם הגזע נחצה לשניים ושקע במצולות נהר.
פילפילון, לא חשב פעמיים וחיש מיד נחלץ לעזרתם, ניגש אליהם וברוך ועדינות הציע להם לעלות על גבו והוא יסייע להם להגיע על עבר הנהר. בתחילה הם נבהלו מפניו, הן הוא שייך למשפחת הפילים, והם, כידוע חיות פרימיטיביות ואלימות, מספיק רק להביט בשריריו ולהתחלחל. אך אט אט, עם הבנת גודל מצוקתם וכן אבחנתם כי פילפילון זה דווקא לא מתנהג כמו כל הפילים ויש בו עדינות וטוב לב הם נאותו להסתייע על ידו. לאחר שסיים לפרוק את כולם על יד אמם, הם הודו לו נרגשות ואמרו כי אם רק כל הפילים היו כמוהו העולם היה נראה טוב בהרבה. כל ניסיונותיו של פילפילון לשכנעם כי רוב ככל אחיו הפילים מתנהגים כמוהו, נפלו על אוזניים ערלות.
פילפילון איחל להם ערב טוב, נפרד לשלום והמשיך בסיבוב הערב שלו. האוויר הנעים ושמחת המצווה הביאו אותו לחשיבה צלולה וזכה. בתחילה התקשה כיצד זה שכל החיות משוכנעות בביטחה כה רבה כי אכן כל הפילים נוראיים ורק הוא במקרה יצא בסדר? הדבר הוקשה עליו ביתר שאת מאחר והוא לא הראשון שזכה לקבל מחמאה מסוג זה - אם רק כולם היו כמוך.., ובכל זאת מתעקשים כולם לראותם כיחידים ולא כמייצגים.
המשיך הפיל במחשבותיו ואז החל בחשבון נפש, האין הוא ואחיו לוקים גם כן בתסמונת הקונצנזוס ביחס לעצמם? הלא כמה פעמים קרה והוטל טאבו על נושא מסוים מאחר ו'לא מקובל לדבר על זה אצלנו'? וזאת למרות שכל מי שפילפילון שוחח עמו בנושא הסכים שאכן לדעתו אין כל בעיה לשוחח מכך, רק אמרו שאין זה מקובל ב'ציבור הפילים'. כמה פעמים התרחש ועדר הפילים נווט דרך שביל קוצים ודרדרים על ידי נסיך הפילים הכסיל? ולא שפילפילון חשב שהוא ראוי לנווט אותם ביערות העבותים, גם כל מכריו לא חשבו כך, אך אמרו שמאחר ו'ציבור הפילים' כן נוהה אחריו אין ביכולתנו לשנות סדרי עולם אלא מוטב ונעשה כמו כולם.
ואז הבין פילפילון שהשינוי צריך לבוא מתוכם. כאשר הפילים ידעו להיות מספיק כנים עם עצמם ועם דרכם. ידעו לבחון את המציאות עד דק באופן אישי ופרטני ולא רק לנהות אחר ה'קונצנזוס', אזי, יקל עליהם להאיר את קרנם אף בעיני שאר חיות היער.
מוקדש ליוסל קלוצמאך, שר הקונצנזוס בדורנו.
הפילים מטבעם שמרנים יותר ועל כן אין ביכולתם לקחת חלק בחיי היער התוססים והם משתדלים לבדל את עצמם כמה שיותר. מטבע הטבע, כאשר ישנה קבוצה חריגה המתבדלת מן הכלל, מתעוררים בקרב הכלל כל מיני רגשות שליליים כלפיהם. מה גם שאורח חייהם מרוחק מעיני הציבור ועל כן יש כר נרחב עבור ספוקלציות וקונספירציות להתפתח ולהעשיר את השיח אודותם. כך עם השנים נוצר ריחוק ואיבה בין כלל החיות לבין הפילים.
הפילים שסבלו מתדמית שלילית בעיני החיות, ניסו מעת לעת להאיר פנים לשאר החיות, אך עדיין לא היה בכך מספיק כדי לטהר את שמם ולאפשר קשר סביר בינות לצדדים.
יום אחד, יצא פילפילון עדין ומתקתק לסיבוב ערב ביער. כאשר חלף הוא על יד הנהר, הבחין בכמה טליים אשר עומדים מצד אחד של הנהר ואילו אמם הכבשה עומדת על גדות השפה השניה. ומבין להמולה והצעקות הבין פילפילון כי האמא חצתה אל העבר השני בעזרת גזע עץ ענק שהשתרך מצד לצד ואילו הטליים לא הספיקו לחצות בטרם הגזע נחצה לשניים ושקע במצולות נהר.
פילפילון, לא חשב פעמיים וחיש מיד נחלץ לעזרתם, ניגש אליהם וברוך ועדינות הציע להם לעלות על גבו והוא יסייע להם להגיע על עבר הנהר. בתחילה הם נבהלו מפניו, הן הוא שייך למשפחת הפילים, והם, כידוע חיות פרימיטיביות ואלימות, מספיק רק להביט בשריריו ולהתחלחל. אך אט אט, עם הבנת גודל מצוקתם וכן אבחנתם כי פילפילון זה דווקא לא מתנהג כמו כל הפילים ויש בו עדינות וטוב לב הם נאותו להסתייע על ידו. לאחר שסיים לפרוק את כולם על יד אמם, הם הודו לו נרגשות ואמרו כי אם רק כל הפילים היו כמוהו העולם היה נראה טוב בהרבה. כל ניסיונותיו של פילפילון לשכנעם כי רוב ככל אחיו הפילים מתנהגים כמוהו, נפלו על אוזניים ערלות.
פילפילון איחל להם ערב טוב, נפרד לשלום והמשיך בסיבוב הערב שלו. האוויר הנעים ושמחת המצווה הביאו אותו לחשיבה צלולה וזכה. בתחילה התקשה כיצד זה שכל החיות משוכנעות בביטחה כה רבה כי אכן כל הפילים נוראיים ורק הוא במקרה יצא בסדר? הדבר הוקשה עליו ביתר שאת מאחר והוא לא הראשון שזכה לקבל מחמאה מסוג זה - אם רק כולם היו כמוך.., ובכל זאת מתעקשים כולם לראותם כיחידים ולא כמייצגים.
המשיך הפיל במחשבותיו ואז החל בחשבון נפש, האין הוא ואחיו לוקים גם כן בתסמונת הקונצנזוס ביחס לעצמם? הלא כמה פעמים קרה והוטל טאבו על נושא מסוים מאחר ו'לא מקובל לדבר על זה אצלנו'? וזאת למרות שכל מי שפילפילון שוחח עמו בנושא הסכים שאכן לדעתו אין כל בעיה לשוחח מכך, רק אמרו שאין זה מקובל ב'ציבור הפילים'. כמה פעמים התרחש ועדר הפילים נווט דרך שביל קוצים ודרדרים על ידי נסיך הפילים הכסיל? ולא שפילפילון חשב שהוא ראוי לנווט אותם ביערות העבותים, גם כל מכריו לא חשבו כך, אך אמרו שמאחר ו'ציבור הפילים' כן נוהה אחריו אין ביכולתנו לשנות סדרי עולם אלא מוטב ונעשה כמו כולם.
ואז הבין פילפילון שהשינוי צריך לבוא מתוכם. כאשר הפילים ידעו להיות מספיק כנים עם עצמם ועם דרכם. ידעו לבחון את המציאות עד דק באופן אישי ופרטני ולא רק לנהות אחר ה'קונצנזוס', אזי, יקל עליהם להאיר את קרנם אף בעיני שאר חיות היער.
מוקדש ליוסל קלוצמאך, שר הקונצנזוס בדורנו.
0 תגובות
16 תגובות
12 תגובות
4 תגובות
7 תגובות
3 תגובות
2 תגובות
53 תגובות
2 תגובות
3 תגובות
16 תגובות
תשובה
א.
זילגבוים הזה חכם דווקא. היא שומעת על הקול שלו. זה רק מעלה לה את רף העצבים.
אני לא מבין, אומר פתאום זילגבוים והשרירים שלה, למרבה ההפתעה, מחייכים חיוך קטן.
אני לא מבין, אז מה בעצם את שואלת? הוא מוכשר וטוב לב ורציני ועם ראש ישר ומשפחה טובה. מה הצד השני כאן, שמישהו יסביר לי.
היא שותקת.
אבא לידה, משחק עם האגודלים. היא מחפשת את העיניים שלו לתמיכה, אבל הן מתעמקות בפצע קטן ליד הציפורן. כועסת ואין לה על מי. מה זה היועץ הזה בכלל, מי נתן לו רישיון.
הוא צודק, והיא רק רוצה להקיא.
זילגבוים אומר לה, מחפשת אישור ללהוריד? תורידי, בכבוד. זה החיים שלך, את יודעת. אבל את כבר לא בת תשע-עשרה, וההצעות לא הולכות ומשתפרות עם הזמן. איזה מספר בחור הוא שלך? ככה? נו, ואם אחרי כל כך הרבה עדיין לא מצאת את המתאים, את צריכה להתחיל לבדוק מה הבעיה שלך, גברת, לא של אחרים.
"הוא בעובי של דף", היא אומרת בקול קטן.
"אני מכיר זוגות שהאישה יותר עמוקה מהבעל. לא קרה כלום".
היא משתנקת. גם זילגבוים משתתק.
בסוף הוא אומר, רק דבר אחרון, גברת פולק.
זאת בחירה שלך, הוא אומר, אבל אם תחליטי שכן, קחי קבלה של ברזל: לעולם אל תתני לו להרגיש שאת יותר חכמה ממנו.
היא לא מצליחה להתאפק יותר.
אני יודעת. אוף, אני יודעת. אבל אתה מבין, זה מה שאני הכי מפחדת ממנו.
נו, אומר זילגבוים, אז את באמת חכמה. ובינינו, לא צריך יותר מזה. ואני אשמח אם תזמינו אותי לחתונה.
ברכב היא יושבת, קפוצת שפתיים. אבא מתופף קלות על ההגה.
"את לא חייבת כלום, כבי. את יכולה להוריד".
היא מהנהנת אבל לא פותחת את הפה. זה יכול להיות מסוכן.
"אז... מה את עונה?"
היא מסתכלת לאבא בעיניים. יש לו שם דבש, כמו לה.
תגיד להם כן. היא אומרת בסוף. כן, אבל רק לניסיון חוזר.
העיניים שלה עצומות חזק-חזק.
היא לא חייבת, אבל היא קצת כן.
ב.
זה בית מלון יפה. שקט כזה. ויש ממטרה באמצע, היא אוהבת את הצליל של המים.
הוא מאחר. היא לא ציפתה אחרת, הוא מאחר כרוני. זה דווקא בסדר מבחינתה, אין לה בעיה עם בחורים שמאחרים ומתנצלים. היא לא מצליחה שלא להגיע בזמן, אבל דווקא מחבבת את הדקות האלה של הלבד, לפני כל השעות של הביחד.
כשיצאה היה קריר, ברגע האחרון שמה צעיף. זה טוב, הוא מתחכך לה בלחי כשנשענת על ספת קטיפה בורדו. עוצמת עיניים, מעבירה אצבעות על הבד החלק. כמה חבל שהוא לא ישן ומגורד ועם ריח של זקנים; הייתה קוברת בו את הפרצוף ונושמת את הפירורים והגעגוע.
כשהבחור מתקדם לעברה כבי בוחנת אותו. פתאום יש בה תקווה; אולי הסיוט באמת עומד להיגמר.
הוא נאה, זה מקשה עליה וגם מקל, תלוי מאיזה כיוון מסתכלים. יהיה לה בעל נחמד וחלק ונראה טוב ואולי יקרה נס והילדים יהיו דומים לו ותהיה להם משפחה חלקה ומהקטלוג ולתפארת מדינת ישראל. רק שהיא לא תכער את הנוף.
מתנצל מעומק הלב והיא מחייכת, אין צורך. אתה פה זה שמגיע מחוץ לעיר. אני לא הייתי שורדת, שונאת אוטובוסים. הוא צוחק.
זוג מבוגר ניגש אליהם, אולי הם יודעים איפה המעליות פה למען השם, איזה מן מלון זה שאין בו שילוט. כבי מכוונת אותם, הבחור לוקח את המזוודה. המבוגרים מודים מעומק לב, הוא זורק משפט נחמד. יש לו את זה.
שניהם פונים ללובי, כבי מרגישה את המבט של המבוגרים עוד עוקב אחריהם.
הבחור אומר, איזה ספות יפות. פעם הייתי במלון כזה מגעיל, כל הספות בו היו מתפוררות ועם ריח של זקנים.
ממרחק שומעת את האישה אומרת לגבר, איזה זוג יפה.
ג.
אבא מתקשר. היא מהדקת שפתיים, עוד רגע יש לה ישיבה.
מתפתל לה בטלפון, אבא. פגישה מתקדמת, ועוד נגמרה באחת בלילה, ועכשיו עשר בבוקר. כן, ברור היא צריכה לחשוב קצת. זאת אומרת, כבי צודקת לגמרי. זה רק... הם לחוצים, את מבינה?
קולט פתאום את המצב ומתנצל. מה פתאום, אני אגיד לשדכן שיחכה קצת. מה זה השטויות האלה.
ושניה לפני שאבא מנתק, כבי אומרת, רגע.
השקט צורח לה באוזן. היא לוחשת, יש לי תשובה.
אפילו צליל הנשימות משתתק מעבר לקו.
"תגיד להם... תגיד להם לא".
תמיד היא עולה לגג בשביל לדבר, ועכשיו בוחנת את השמיים ומגלה שלא נפלו עליה. העיניים שלה צורבות, אבל זאת יכולה להיות השמש, היא מסנוורת נורא.
זה הרגע בו אבא צריך לומר שהיא לא צריכה. שתחכה קצת, שתחשוב על זה. ממתי עונים תשובה כל כך מהר. אבל הוא רק ממצמץ, הקלה מפתיעה מציפה אותו. פתאום מבין שידע כל הזמן; לא היה לזה סיכוי מעולם.
עומד ברחוב העמוס אליו יצא כדי לדבר ומביט בעוברים ושבים. מי אתם אנשים שמסתובבים ככה באמצע בוקר. איך זה עובד, לחיות בלי שום עול על הכתפיים.
"אני... אני שמח, כבי".
צחוק רועד עונה לו. שנים הוא אבא שלה ועדיין לא מבדיל אצלה בין בכי לצחוק. לפעמים נדמה לו שזה אותו הדבר.
"תחזרי הביתה, כבי. תלכי לישון".
"אני לא יכולה", הקול שלה קטן. "יש לי ישיבה"
"את חולה".
גיחוך עצוב. "זאת כנראה מחלה שלא עומדת לעבור מידי מהר, אבא".
דחף עולה בו, לתפוס ברכב הקרוב ופשוט לנסוע אליה. לקחת אותה בידיים ולהשכיב במיטה ולכסות. אבל הוא רק עומד שם, מתבונן ברחוב השמשי ובאנשים והחנויות והרעש, ובצד השני של הקו יש ילדה שנושכת עכשיו שפתיים על גג איזה בניין; מחזיקה הכל על הכתפיים ועדיין עומדת זקוף.
היא נשענת על מעקה הבטון. היד שלה מזיעה והטלפון מחליק ממנה לאט. תיכף תצטרך לרדת, לסדר את האיפור, להתנצל בנחמדות על האיחור. להתחיל את הישיבה ולקוות שלא תיגמר לעולם, כי אחריה יבואו זעקות השבר והטפות המוסר וכל הנשמות האוהבות שמעולם לא חשבו ולו לרגע, שהיא רוצה בעצמה כמו שהם לעולם לא ירצו בשבילה.
החור השחור כבר מתחיל לגדול לה בבטן, כמו בכל פעם שתקווה מתנפצת. הרצון הזה, ללכת לישון ולא לקום עד שהכל ייגמר.
אבל עכשיו היא עומדת, העיר נשקפת תחתיה, רוח קלה נוגעת לה בלחי והשמש מלטפת בשיער, חמימה אבל לא מייבשת. והדמעות שלה, לשם שינוי, זולגות בחופשיות.
א.
זילגבוים הזה חכם דווקא. היא שומעת על הקול שלו. זה רק מעלה לה את רף העצבים.
אני לא מבין, אומר פתאום זילגבוים והשרירים שלה, למרבה ההפתעה, מחייכים חיוך קטן.
אני לא מבין, אז מה בעצם את שואלת? הוא מוכשר וטוב לב ורציני ועם ראש ישר ומשפחה טובה. מה הצד השני כאן, שמישהו יסביר לי.
היא שותקת.
אבא לידה, משחק עם האגודלים. היא מחפשת את העיניים שלו לתמיכה, אבל הן מתעמקות בפצע קטן ליד הציפורן. כועסת ואין לה על מי. מה זה היועץ הזה בכלל, מי נתן לו רישיון.
הוא צודק, והיא רק רוצה להקיא.
זילגבוים אומר לה, מחפשת אישור ללהוריד? תורידי, בכבוד. זה החיים שלך, את יודעת. אבל את כבר לא בת תשע-עשרה, וההצעות לא הולכות ומשתפרות עם הזמן. איזה מספר בחור הוא שלך? ככה? נו, ואם אחרי כל כך הרבה עדיין לא מצאת את המתאים, את צריכה להתחיל לבדוק מה הבעיה שלך, גברת, לא של אחרים.
"הוא בעובי של דף", היא אומרת בקול קטן.
"אני מכיר זוגות שהאישה יותר עמוקה מהבעל. לא קרה כלום".
היא משתנקת. גם זילגבוים משתתק.
בסוף הוא אומר, רק דבר אחרון, גברת פולק.
זאת בחירה שלך, הוא אומר, אבל אם תחליטי שכן, קחי קבלה של ברזל: לעולם אל תתני לו להרגיש שאת יותר חכמה ממנו.
היא לא מצליחה להתאפק יותר.
אני יודעת. אוף, אני יודעת. אבל אתה מבין, זה מה שאני הכי מפחדת ממנו.
נו, אומר זילגבוים, אז את באמת חכמה. ובינינו, לא צריך יותר מזה. ואני אשמח אם תזמינו אותי לחתונה.
ברכב היא יושבת, קפוצת שפתיים. אבא מתופף קלות על ההגה.
"את לא חייבת כלום, כבי. את יכולה להוריד".
היא מהנהנת אבל לא פותחת את הפה. זה יכול להיות מסוכן.
"אז... מה את עונה?"
היא מסתכלת לאבא בעיניים. יש לו שם דבש, כמו לה.
תגיד להם כן. היא אומרת בסוף. כן, אבל רק לניסיון חוזר.
העיניים שלה עצומות חזק-חזק.
היא לא חייבת, אבל היא קצת כן.
ב.
זה בית מלון יפה. שקט כזה. ויש ממטרה באמצע, היא אוהבת את הצליל של המים.
הוא מאחר. היא לא ציפתה אחרת, הוא מאחר כרוני. זה דווקא בסדר מבחינתה, אין לה בעיה עם בחורים שמאחרים ומתנצלים. היא לא מצליחה שלא להגיע בזמן, אבל דווקא מחבבת את הדקות האלה של הלבד, לפני כל השעות של הביחד.
כשיצאה היה קריר, ברגע האחרון שמה צעיף. זה טוב, הוא מתחכך לה בלחי כשנשענת על ספת קטיפה בורדו. עוצמת עיניים, מעבירה אצבעות על הבד החלק. כמה חבל שהוא לא ישן ומגורד ועם ריח של זקנים; הייתה קוברת בו את הפרצוף ונושמת את הפירורים והגעגוע.
כשהבחור מתקדם לעברה כבי בוחנת אותו. פתאום יש בה תקווה; אולי הסיוט באמת עומד להיגמר.
הוא נאה, זה מקשה עליה וגם מקל, תלוי מאיזה כיוון מסתכלים. יהיה לה בעל נחמד וחלק ונראה טוב ואולי יקרה נס והילדים יהיו דומים לו ותהיה להם משפחה חלקה ומהקטלוג ולתפארת מדינת ישראל. רק שהיא לא תכער את הנוף.
מתנצל מעומק הלב והיא מחייכת, אין צורך. אתה פה זה שמגיע מחוץ לעיר. אני לא הייתי שורדת, שונאת אוטובוסים. הוא צוחק.
זוג מבוגר ניגש אליהם, אולי הם יודעים איפה המעליות פה למען השם, איזה מן מלון זה שאין בו שילוט. כבי מכוונת אותם, הבחור לוקח את המזוודה. המבוגרים מודים מעומק לב, הוא זורק משפט נחמד. יש לו את זה.
שניהם פונים ללובי, כבי מרגישה את המבט של המבוגרים עוד עוקב אחריהם.
הבחור אומר, איזה ספות יפות. פעם הייתי במלון כזה מגעיל, כל הספות בו היו מתפוררות ועם ריח של זקנים.
ממרחק שומעת את האישה אומרת לגבר, איזה זוג יפה.
ג.
אבא מתקשר. היא מהדקת שפתיים, עוד רגע יש לה ישיבה.
מתפתל לה בטלפון, אבא. פגישה מתקדמת, ועוד נגמרה באחת בלילה, ועכשיו עשר בבוקר. כן, ברור היא צריכה לחשוב קצת. זאת אומרת, כבי צודקת לגמרי. זה רק... הם לחוצים, את מבינה?
קולט פתאום את המצב ומתנצל. מה פתאום, אני אגיד לשדכן שיחכה קצת. מה זה השטויות האלה.
ושניה לפני שאבא מנתק, כבי אומרת, רגע.
השקט צורח לה באוזן. היא לוחשת, יש לי תשובה.
אפילו צליל הנשימות משתתק מעבר לקו.
"תגיד להם... תגיד להם לא".
תמיד היא עולה לגג בשביל לדבר, ועכשיו בוחנת את השמיים ומגלה שלא נפלו עליה. העיניים שלה צורבות, אבל זאת יכולה להיות השמש, היא מסנוורת נורא.
זה הרגע בו אבא צריך לומר שהיא לא צריכה. שתחכה קצת, שתחשוב על זה. ממתי עונים תשובה כל כך מהר. אבל הוא רק ממצמץ, הקלה מפתיעה מציפה אותו. פתאום מבין שידע כל הזמן; לא היה לזה סיכוי מעולם.
עומד ברחוב העמוס אליו יצא כדי לדבר ומביט בעוברים ושבים. מי אתם אנשים שמסתובבים ככה באמצע בוקר. איך זה עובד, לחיות בלי שום עול על הכתפיים.
"אני... אני שמח, כבי".
צחוק רועד עונה לו. שנים הוא אבא שלה ועדיין לא מבדיל אצלה בין בכי לצחוק. לפעמים נדמה לו שזה אותו הדבר.
"תחזרי הביתה, כבי. תלכי לישון".
"אני לא יכולה", הקול שלה קטן. "יש לי ישיבה"
"את חולה".
גיחוך עצוב. "זאת כנראה מחלה שלא עומדת לעבור מידי מהר, אבא".
דחף עולה בו, לתפוס ברכב הקרוב ופשוט לנסוע אליה. לקחת אותה בידיים ולהשכיב במיטה ולכסות. אבל הוא רק עומד שם, מתבונן ברחוב השמשי ובאנשים והחנויות והרעש, ובצד השני של הקו יש ילדה שנושכת עכשיו שפתיים על גג איזה בניין; מחזיקה הכל על הכתפיים ועדיין עומדת זקוף.
היא נשענת על מעקה הבטון. היד שלה מזיעה והטלפון מחליק ממנה לאט. תיכף תצטרך לרדת, לסדר את האיפור, להתנצל בנחמדות על האיחור. להתחיל את הישיבה ולקוות שלא תיגמר לעולם, כי אחריה יבואו זעקות השבר והטפות המוסר וכל הנשמות האוהבות שמעולם לא חשבו ולו לרגע, שהיא רוצה בעצמה כמו שהם לעולם לא ירצו בשבילה.
החור השחור כבר מתחיל לגדול לה בבטן, כמו בכל פעם שתקווה מתנפצת. הרצון הזה, ללכת לישון ולא לקום עד שהכל ייגמר.
אבל עכשיו היא עומדת, העיר נשקפת תחתיה, רוח קלה נוגעת לה בלחי והשמש מלטפת בשיער, חמימה אבל לא מייבשת. והדמעות שלה, לשם שינוי, זולגות בחופשיות.
הייתי עוד תוך כדי לימודים כשהתחלתי לעבוד. צוות עמוס בצעירות חרדיות, רווקות ונשואות טריות. זיכרונות ראשונים של החיים עצמם, בלי כיסויים.
בחורה שהייתה צריכה להתחיל איתי החליטה לשנות את תאריך ההתחלה. החלטה לא קבילה, כך פסק הצוות. מכל הכיוונים שמעתי על המוזרות של X, וכמה משונה שהיא. ואיזה טיפשי זה, באמת.
ההלם עוד זכור לי עד היום.
הייתי צעירה, שתקתי. כמה כעסתי.
כל כך הרבה שכל יש לכן, אבל - כן, כן, לא תאמינו - גם היא לא טיפשה. מה, היא הראתה לכן את היומן שלה, אתן יודעות על תחביבים או בן משפחה שחולה או נסיעה משפחתית. כמה מעט אתן יודעות, בקושי צבע שיער, וכמה מהר חשות בעלות על שיקול דעתה.
היה הפוסט היפיפה כאן, וחשבתי לעצמי על ציוני-לגיטימציה, ומאין לנו. ואיך נדע כמה מאמץ, כאב וניסיונות עומדים מאחורי כל החלטה.
מה אנחנו מבינים בבחירות של אחרים.
ואולי בכלל הייתי צריכה לשים את הסיפור בנושא החודשי. כמה ענווה נדרשת כדי לכבד את אותו מסתורין בעולמו של השני.
תודה שקראתם,
אשמח מאד לביקורת.
לתגובות באישי: sheinab.write בג'ימייל
בחורה שהייתה צריכה להתחיל איתי החליטה לשנות את תאריך ההתחלה. החלטה לא קבילה, כך פסק הצוות. מכל הכיוונים שמעתי על המוזרות של X, וכמה משונה שהיא. ואיזה טיפשי זה, באמת.
ההלם עוד זכור לי עד היום.
הייתי צעירה, שתקתי. כמה כעסתי.
כל כך הרבה שכל יש לכן, אבל - כן, כן, לא תאמינו - גם היא לא טיפשה. מה, היא הראתה לכן את היומן שלה, אתן יודעות על תחביבים או בן משפחה שחולה או נסיעה משפחתית. כמה מעט אתן יודעות, בקושי צבע שיער, וכמה מהר חשות בעלות על שיקול דעתה.
היה הפוסט היפיפה כאן, וחשבתי לעצמי על ציוני-לגיטימציה, ומאין לנו. ואיך נדע כמה מאמץ, כאב וניסיונות עומדים מאחורי כל החלטה.
מה אנחנו מבינים בבחירות של אחרים.
ואולי בכלל הייתי צריכה לשים את הסיפור בנושא החודשי. כמה ענווה נדרשת כדי לכבד את אותו מסתורין בעולמו של השני.
תודה שקראתם,
אשמח מאד לביקורת.
לתגובות באישי: sheinab.write בג'ימייל
17 תגובות
20 תגובות
8 תגובות
6 תגובות
2 תגובות
5 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
אהבת את הפורום? שתף>>
Reactions: ללי99, sheen, הפוך על הפוך ועוד 31 משתמשים34 //