קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 69
    • ק
    שיר איילת השחר
  • "קשת" גרפיקה בשבילך. //
    • אֶסְתֵּר.
    אֵין מִי יֵדַע.
    מֵעֵבֶר לְדַפֵּי הַמְּגִלָּה
    הַסִּיפּוּר עוֹד לֹא הֻשְׁלַם.
    אֵין מִי יֵדַע.
    גֹּדֶל אַהֲבָתֵךְ.
    לְחִימָתֵךְ
    לְחַיֵּי הָעָם.

    אֶסְתֵּר.
    הַחוֹמָה שֶׁעָמְדָה
    נֶגֶד הָרוּחַ.
    אֵם
    הַצָּלַת הָאֻמָּה.
    סִיפּוּר הַמְּגִלָּה אָכֵן יָדוּעַ,
    אַךְ כִּי סִיפּוּרֵךְ,
    סִיפּוּרֵךְ
    טֶרֶם הֻשְׁלַם.

    כְּשֶׁנֶּעֶלְמָה הַחַמָּה
    מֵאַחוֹרֵי הֶהָרִים,
    בְּקֵץ יְמֵי הַשִּׂמְחָה הָרַבָּה.
    בָּהֶם חָגְגוּ נִצָּחוֹן,
    גָּמְעוּ יַיִן בְּשִׂמְחַת אֱמֶת
    עַל קַבָּלַת תּוֹרָה מֵאַהֲבָה וּמֵחִיבָּה.

    כְּשֶׁצָּפָה לָהּ לְבָנָה
    תַּחַת עֲלָטָה,
    מִקֵּץ יְמֵי מִשְׁתֶּה וְהוֹדָיָה
    עַל הֶרֶג צָרִים,
    וְנַהֲפוֹךְ הוּא,
    לַיְּהוּדִים אוֹרָה
    כְּבִזְמַן קַבָּלַת תּוֹרָה…

    בָּאוֹתָהּ הָעֵת
    בָּהּ נָדַמּוּ צְלִילֵי שִׁירַת הָעָם
    וְיָרַד הַלַּיְלָה לָעוֹלָם.
    שׁוֹבָל דִּמְעָה
    נָגַע בְּחִיּוּכֵךְ הֶעָדִין.
    כְּאֵבֶךְ כִּסִּית בְּסָדִין.

    בָּדָד נוֹתַרְתְּ עֲדַיִן,
    אֲחוּזָה בֵּין צִפָּרְנֵי שָׂטָן,
    וּשְׁתִיקָתֵךְ אֶסְתֵּר עֲדַיִן
    עֲמוּקָה אֲרֻכָּה
    עַל שְׂפָתַיִךְ.
    כְּשֶׁעַל פִּדְיוֹן שְׁבוּיֵךְ
    הֲצָלַת גּוּפֵךְ וְנִשְׁמָתֵךְ.
    וִיתַרְתְּ, סָתַרְתְּ, הִקְרַבְתְּ.

    אֵין מִי יֵדַע
    אֶת שְׁתִיקָתֵךְ.
    לֹא שַׁתְּ לִבֵּךְ.
    לֹא בָּרַחְתְּ, לֹא מָחִיתְּ,
    לֹא הֵרַמְתְּ קוֹלֵךְ:
    אַיֵּי חֵרוּתִי?
    אַיֵּי שְׂכָרִי?
    כְּאִשָּׁה, כְּבַת,
    לָשׁוּב שׁוּב,
    אֶל חֵיק דוֹדִי.

    צְלִילֵי הַמַּנְגִּינוֹת
    עַל נִסִּים וּנְפְלָאוֹת
    הִדְהֲדוּ בֵּין אַבְנֵי מִבְצָרֵךְ.
    לוּ צִיַּצְתְּ, חָשַׂפְתְּ גַּעְגוּעַ,
    לוּ עִיצַּבְתְּ גַּבּוֹת שֶׁל תּוּגָה,
    וּדְמָעָה לוּ הָיְתָה מְזֹהָה בְּעֵינַיִךְ—
    מִי יֵדַע אֶת דְּרָכָיו
    שֶׁל מֶלֶךְ רָשָׁע?

    בְּדוּמִיָּה
    הֶעֱמַקְתְּ שְׁתִיקָתֵךְ
    הִקְפֵּאתְּ צַעֲקָתֵךְ
    כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבַדְתִּי
    אָבַדְתִּי אָבַדְתִּי אָבַדְתִּי אָבַדְתִּי.

    וְלֹא
    לֹא אָבַדְתְּ.
    'כֻּלָּם נִקְבְּצוּ וּבָאוּ לָךְ…'
    מַחֲרוֹזֶת שֶׁל דּוֹרוֹת
    שֶׁלֹּא הָיוּ
    לוּ לֹא זָבַחְתְּ
    רְצוֹנוֹתַיִךְ כָּךְ.


    אִמָּא אֶסְתֵּר!
    גַּלִּי לִי גֹּדֶל כֹּחֵךְ!
    שְׁבִי עִמִּי
    גַּלִּי לִי אֵיךְ,
    מֵהַלְּחְשִׁים כְּאֵב
    גּוֹבְלִים אֵימָה.
    חַיִּים אֲרֻכִּים נְתוּנִים
    לִשְׁתִיקָה.

    ~~~

    כְּתוּבָה נְתוּנָה,
    סוֹדָהּ שֶׁל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר
    שֶׁלֹּא הֵסִירָה
    מֵעַל אוֹתָן שְׂפָתַיִם-
    שְׂפָתַיִךְ,
    שֶׁכָּבְשׁוּ, שֶׁעָצְרוּ,
    שֶׁלֹּא בָּקְעוּ אֶת סוֹדוֹתַיִךְ,
    אַךְ בָּהֶן שִׁגְרוּ-
    תְּפִלָּה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, מהללו, חיה❤ ועוד 8 משתמשים11 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    חוה אייזן
    חוה אייזן
    ואוו איזה מיוחד זו באמת זווית שלא מרבים לדבר עליה יפהפה יפהפה
  • 177
    • ת
    שיר מחכה לך.
  • תילה. //
    • אני מחכה לך.

    מחכה שתחזרי.
    כמו שלא חיכיתי אף פעם,
    כמו שלא
    חיכיתי מעולם,
    כמו שלא היה.

    אני מחכה לך,
    מחכה שתחזרי.
    בטוחה שאת יודעת כמה,
    בטוחה שאת יודעת
    איך

    אני מחכה לך.

    יום יום
    שעה שעה
    חושבת עליך,
    מה קורה איתך עכשיו,
    ואיך את.

    חושבת
    מתי תבואי.

    אני מחכה לך,
    ורק את יודעת כמה.
    אז תחזרי
    כי אי אפשר.
    • וואו!
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: עמ"י חי וקיים!, אוראל סולטן, שמואל אגסי ועוד 13 משתמשים16 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    חוה אייזן
    חוה אייזן
    נוגע מאד אפשר להרגיש את הציפיה בכל נים ונים משורות השיר
  • 45
    • נ
    שיר זכור!
  • נקניקית //
    • ער"ש זכור תשפ"ד

    זכור

    את אשר שפך דמך כמים
    באור יום, מתחת השמיים

    את אשר הובילוך בזדון למיתה
    בארץ אשר הונחלת לרשתהּ

    את אשר עשה ליונק ועולָל
    בדרך בצאתכם מחבואכם שולל

    את אשר קמו בתיך להחריב
    יחד כל אויביך מסביב

    את אשר לעד תתגעגע
    ואתה תשוש ועייף ויגע

    אל תשכח.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: תמר בן דוד, חוה אייזן, CynicalExplorer ועוד 7 משתמשים10 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    חוה אייזן
    חוה אייזן
    מטלטל ונוגע ללב
  • 168
    • נ
    שיתוף - לביקורת עלי מרורות - מה היה לנו?!
  • נקניקית //
    • עלי מרורות
    צרים בצרורות
    אוי מה היה לנו
    מלך בגדוד
    ויפול שדוד
    אוי מה היה לנו
    מנהיג בארמון
    מי העז לטמון
    אוי מה היה לנו
    איש חסון
    קרהו אסון
    אוי מה היה לנו
    ביום השבת
    פתילו הושבת
    אוי מה היה לנו
    נואם כיכרות
    ידיו קרות
    אוי מה היה לנו
    אללי, חמינאי
    ארימה קול נהי
    אוי! מה היה לנו
    אני כבר לא זוכרת.
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, תמר בן דוד, ;בינארית ועוד 14 משתמשים17 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נקניקית
    תודה! ממש משמח! מרים לי את הביטחון העצמי... איזו תגובה פורימית! ותודה לך @צביה ר. על הפידבקים...
  • 411
    • ה
    שיתוף - לביקורת פורים שמח!!!(?)
  • הכל כבר תפוס //
    • הייתי חייבת לפרוק את כל מה שהתערבל לי בתוכו
    אז זה מה שיצא-
    לא הקטע הכי מלוטש במגירה, אבל אמיתי...

    פוריייייים!!!!!!!🤡🤡🤡
    רציני?
    שניה טראנסים,
    שניה אזעקה!
    שניה רוגע,
    ישי ריבו שר לי הנשמה לא מתה🎶
    מה קורה פה?!?!?
    שניה.
    - - -
    לנשום...
    ....
    פווו....
    ....
    ....
    אבא,
    תעשה שהפורים הזה יהיה שמח!
    כל כך שמח כמו שאף פעם לא היה,
    שמחה כזאתי מבפנים, אמיתית אמיתית.
    כי זה קצת מבלבל
    כשאת שומעת עוד שם שהותר לפרסום.
    ועוד נפילה
    ופצועים
    ומספרים הזויים
    בבתי חולים,
    ואנשים
    שיחגגו פורים אחר...
    וזה כואב!
    לי
    בבתוכו של הלב.
    וואי יצא לי חרוזים
    לא יודעת אם זה מתאים לקטע,
    אבל זה חלק ממה שקורה לכולנו בסלט הזה.
    בסרט הזה...
    בא לי לצאת לרחובות,
    לקרוע מסכות!
    למשוך ידיים
    תופים ומחולות!!!
    ושמחחחח
    ככה כמו שאני מכירה-
    שכן ובובת קוף ישנה,
    משלוח של פיצה וקולה
    מהקומה מעלינו
    (הם לא קלטו שכבר שבענו? מזה!)
    לריב עם X מי באה למי
    להריץ משלוח לחברה מהעממי
    (מאיפה היא צנחה עלי עכשיו?)
    ולמחות את עשיו
    סליחה, המן!
    חמש דקות בבית כנסת.
    שקטטט
    רוצים להמשיך.
    בשגרה,
    בפורים שאני מכירה!
    רוצה בסך הכל
    לשמוח.
    אז... אבא,
    שומע אותי עדיין?
    אני יכולה להבטיח ש...
    אני משתדלת.
    ולכו תדעו, אולי עוד כולנו בסוף
    נאכל גם אבטיח...😉
    מה שבטוח-
    יהיה לנו יום חג!
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ד"ר ווטסון, אוראל סולטן, CynicalExplorer ועוד 19 משתמשים22 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    rrrrrrrrrrrrrr
    כנה ועממי, והעיקר- נוגע ללב. תודה ששיתפת.
  • 294
    • ח
    שיתוף - לביקורת הצחוק הגדול
  • חזון העצמות היבשות //
    • לא מאמין
    אבא'לה
    איזה בדיחה חזקה
    לא יכול להירגע.

    איך הוא ממש בנה עלילה
    עיצב מסביב את כל התפאורה
    וזהו,
    נכנסתי כולי לתוך המשחק.
    כמו כולם.

    בהתחלה הלכתי לבד
    והרגשתי גבר.
    אחר כך הרגשתי שאני לא.
    ובסצנה ההיא עם האנשים הרעים
    איך שפחדתי
    כבר לא ניסיתי להאבק.
    והאיש האכזרי שם עם הזקן, אוי
    הוא כמעט גמר עלי.
    הייתי בטוח שהסוף הגיע
    זה קורה,
    הכל קורס.

    וזה קרה.
    פתאום המסך התנדנד
    וקרס.

    ומאחורי השברים
    התגלה הבמאי עם חיוך גדול ואוהב
    וכל הקהל נשפך מצחוק.
    חוץ מכמה אדישים
    שעדיין,
    חיים בסרט.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, שיר כהן 1, הדס כ. ועוד 19 משתמשים22 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הכל כבר תפוס
    וואו תודה! חיזק אותי! וגם כתוב ממש יפה!
  • 2 2K
    • ע
    קטע הומור מה חדש | מבזקים משושן
  • עידו לסרי //
    • כיצד היו נראים מבזקי החדשות משושן בימינו אנו טרופי החדשות והיח"צ?
    פרק לפרקים מהמגילה
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מה נשמע???, אוראל סולטן, צפונבון ועוד 10 משתמשים13 //
    22 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עידו לסרי
    פרק ז | תלוי 👀 לאיראן כעת נערכת הפסגה השניה בין נשיא איראן אחשוורוש, נשיא העליון המן והמלכה...
  • 210
    • ע
    שיתוף - לביקורת מרחב מוגן
  • עידו לסרי //
    • בעיניים טרוטות
    האזעקה רכה באזני
    טפיפות רגליים
    פיצוץ עז
    מסגירת דגל הממ"ד
    כסא כתר שחור
    מזרנים על הרצפה
    כואבת לי הבטן
    האתר נתקע שוב
    אין לי כח לכלום
    שער ראשי פרוע
    גרביים בכפכפים
    האזעקה מסתיימת
    הדי פיצוצים
    ברוך טורק את החלון למעלה
    מחכים לאישור יציאה
    ובתוך כל הטירוף הזה
    בא לי שניצל
    בא לי שניצל עכשיו
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, חוה אייזן, yes I am ועוד 17 משתמשים20 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עידו לסרי
    עכשיו אפשר לקרא שוב... 🫥
  • 54
    • א
    שיר שיר לפורים
  • אברך חסידי מבית שמש //
    • מְפֹרָז תַּחַת מְפֻזָּר א.י טיקוצקי

    פְּרָזִים וּפְזוּרִים
    מֻקָּפִים
    מִלְגֵּוֹ הַחֹמָּה צְפוּפִים
    חוֹגְגִים שִׂמְחַת פּוּרִים.

    פּוּרִים עֵת לְשִׁפּוּרִים
    יְמֵי גָּלוּת סְפוּרִים
    יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ כִּפוּרִים
    כָּךְ מְצַיְצוֹת הַצִּפּוֹרִים.

    בְּפוּרִים פְּשֹׁט יָד וְקַבֵּל
    וּבְשִׂפְתֵי לְשׁוֹן תַּבֵל
    מְגִלַּת אֶסְתֵּר אִגֶּרֶת
    כֻּלָּה מְרַמֶּזֶת וְנִסְתֶּרֶת.

    וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד
    בִּצְדָקָה לְהַרְבּוֹת עָשִׁיר וְאָמִיד
    מָחֹה נִמְחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק
    מִלִּבֵּנוּ נְסַלֵק.
    מֵרֹב בִּסּוּם הַיַּיִן
    בּוֹכִים בָּעַיִן
    דְּמָעוֹת גּוֹדְשׁוֹת גָּבִיעַ
    כְּמַעֲין נוֹבֵעַ.

    מֵרֹב רִקוּדִים
    אֶת הַיַּיִן מְקִיאִים
    בְּתּוֹרָה בְּקִיאִים
    אֵין בְּקִיעִים.

    שְׂמֵחִים רְקִיעִים
    עַד הַשָּׁמַיִם
    אִם יוֹם וְאִם יוֹמַיִם
    נִלְגֹּם יַיִן וְלֹא מַיִם.

    אֲבָל אֲנִי הוֹלֵךְ לִבְכּוֹת
    לְהִזְדָּכּוֹת
    אֵין לִי זְמָן לְחֲכּוֹת
    אֶת הַדָּג צָרִיךְ לְחֲכּוֹת.

    גְּדוֹלָה לְגִימָה
    וּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה
    בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת גְּלִמָהּ
    לְמָחָרָת גְּמִלָה
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, yes I am, הלוויתן הכחול ועוד 3 משתמשים6 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צביה ר.
    צביה ר.
    משחקי מילים מעולים! אהבתי.
  • 159
    • ב
    שיתוף - לביקורת אצלי הכל בסדר !
  • ביזנייעס //
    • (בהשראת המלחמה הדנדשה)


    לא כמו
    רותי בת ה9 שתאלץ להציג את התחפושת המושקעת,
    (כן גם להפריע לאמא, באמצע הדבקת הלוגו לחנות הניידת זו השקעה...)
    לאחים ואחיות, במקום בכיתה התחרותית.

    גם לא כמו
    בנצי מכיתה ח', שהדפיס את סלוגן המחץ על החולצה,
    הסלוגן שיכריח את זיכרמן הרשם מהספסל האחורי,
    לשלוף דף ועט, ולקחת פרטים עוד טרם קריאת המגילה.

    ובשונה
    מאצל חוי עקרת הבית הנצחית,
    שהשנה תכננה להפציץ!!
    ולא כמו טראמפ וביבי...
    הפצצה אמיתית. עם קונספט אדיר במשלוח מנות,
    שמתחבר בדיוק מושלם לתחפושות הילדים, ענייני השעה, ויום הנישואין ה32 של השכנים.

    וגם לא כמו
    חזקי הישיבישע'ר,
    שכבר שרטט בדיוק את תוכנית התקיפה לזלמנוביץ' מהקיבוץ,
    בעיצומה של מסיבת פורים.
    השנה הוא יפשיר את חומת הקרח, אחת ולתמיד.
    במקביל חזקי נערך גם בהגנה,
    מליבוביץ הקרציה מש"ב שנדבק אליו במסיבה שנה שעברה, ומלמל משהו על חומת קרח, טרדן.

    ובשונה גם
    מירוחם האברך הנמרץ,
    שכבר השיג את טלית החלומות,
    שתעניק את הרקע להפגנת היצירתיות שהוא מתכנן.
    מה ההפגנה שאלתם?
    לפצוח ב"ונתנה תוקף" תיכף ומיד אחרי קדושה של מנחה!
    יצירתי כבר אמרנו?

    גם לא כמו
    דוד ה"נגיד" הדגול,
    שהצליח לקבל הלוואה,
    שתממן את השטרות שיפזר בנדיבות,
    לכל מי שרק מוכן לשחק בהצגת העשירות שלו.

    וגם לא כמו
    שמעון יזם הנדל"ן
    שרכש בתשלומים בקבוק דאבל מגנום, במיוחד לשכן מהקומה למטה.
    הלוא כבר אמרו חכמינו ש"השוחד יעוור עיני חכמים",
    הלוואי שלדביל הזה יספיק הבקבוק, בשביל לוותר על מרפסת הסוכה שלו.

    רק אצלי הכל כרגיל,
    אני לא מוצא בעיה, לקיים אף אחת ממצוות החג.
    הכל בסדר אצלי?
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אוראל סולטן, החיים טובים, חיפאית!!!! ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
  • 906
    • א
    שיתוף - לביקורת ברבורים שרים באזעקה
  • אבינועם גולדברג //
    • מי שר אצלנו בשולחן שבת?
    אני
    ומי עוד?
    אף אחד.
    שירה ורחלי יוצאות למרפסת לרכל על העוברים ושבים. דובי קורא קומיקס על הספה, וחגי שהוא מוזיקלי בצורה יוצאת דופן, נח.
    בין הדגים למרק הוא חייב לנוח, במיטה של אבא.
    ואני שר, בזמן שאשתי ואחיה מצחקקים יחד על סודות משפחתיים פרטיים שלעולם לא אבין, כי זה לא בשביל גולדברגים, כך הם אומרים.
    אז אני שר ושר. ומידי פעם מכניס לזמירות שורות שאני ממציא, כדי לבדוק אם מישהו מקשיב.
    לא. אף אחד לא מקשיב.
    ”להתענג בתענוגים. ברבורים ושליו ודגים”.
    אני חושב על הברבור.
    לברבור, כך אומרים, יש שיר מיוחד שהוא שר לפני מותו.
    ואני מדמיין אותו עומד בעיניים עצובות ופורש כנף לבנה ושר. ושר.
    ואשתו מפטפטת עם השכנה, והילדים שלו שוחים באגם. אף אחד לא מקשיב. אף אחד לא שומע את מילות השיר הכל כך עצובות.
    ואחר כך הם באים ורואים אותו שוכב ללא ניע.
    אופס. אבא הפסיק לשיר. חבל זה היה נחמד שמישהו שר ברקע. היי למה הוא לא זז.


    ליל שבת אחד מישהו בעט בחלון הראווה של חנות הבגדים שברחובינו.
    אזעקה הופעלה.
    חיכינו שהיא תפסיק, והיא לא.
    טה טה, טה טה טה, טה טה, טה טה טה.
    זה היה מטריף. חשבנו שאנחנו נצא מדעתינו.
    והחלטנו שאולי ניקח את האוכל ונלך להורים של אשתי. מרחק של ארבעים דקות, ולא בטוח בכלל שהם בבית בשבת.

    ואז חשבנו, אולי מתרגלים לזה, והחלטנו להתנהג כרגיל, עד כמה שאפשר.
    התחלתי לשיר ”מה ידידות מנוחתך, את שבת המלכה”.
    נלחמתי עם הווליום של האזעקה, ולא יכולתי לו.
    פתאום חשבתי, איף יו קנט ביט דם, ג'וין דם!
    התחלתי לשיר בקצב של האזעקה.
    טה טה להתענג בתענוגים טה טה טה ברבורים ושליו ודגים טה טה.
    ואו זה יצא לי טוב.
    דובי, בא לשולחן, עם הקומיקס ביד, וניסה לעזור לי להשתלב עם הטה טה טה.
    ושירה ורחל הפסיקו לרכל, ונכנסו לסלון. והתחילו לעזור גם הן.
    אשתי ואחיה הצטרפו, השירה כבר נעשתה מסיבית.
    אמנם בכל פעם שאמרתי ”שליו” אשתי ואחיה הסתכלו זה על זו וחייכו. בדיחה פרטית שגולדברג לא יתפוס.
    ופתאום
    מעשה ניסים.
    תחיית המתים.
    מחדר השינה דישדש ובא חגי. משפשף את עיניו.
    ואז התחילו הקולות השניים, והשלישיים. והסלסולים, והשאר הקונצים המוסיקליים.
    ”מעין עולם הבא יום שבת מנוחה. כל המזמרים בה יזכו לרוב שמחה”.

    האזעקה עבדה כל הלילה, התריסים היו סגורים הכריות על הראשים, והאוזניים ממולאות בטישויים, כי פקקים אין לנו.
    לא ברור אם מישהו ישן בלילה הזה, אבל בסעודת שבת שרנח את כל השירים שבזמירון, ואחר כך את כל השירים העכשויים, ואחר כך העלינו באוב שירי ילדות, שירי חגים, שירי סמינר, ואפילו שירי הימים הנוראים.
    וסעודה שלישית?
    סעודה שלישית נמשכה הרבה אחרי השקיעה עד ש....
    עד שמישהו כיבה את האזעקה,

    ..................................................................

    יום שישי.
    גמרתי להכין את הנרות, אני רץ להעביר את הדגים מהתנור לתוך סיר. ולפתוח קופסאות שימורים. אשתי מתרוצצת אף היא והילדים לא גומרים להתקלח.
    אני מביט בשעון, דקות אחרונות. אני מוציא מהפח המלא את הזבל המתפקע ורץ למטה. אחרי שאני מעיף את שתי השקיות הענקיות לצפרדע, אני נעצר רגע לנשום, ומעיף מבט לעבר השני של הרחוב, אני מסתכל כה וכה, וכשאני רואה שלא מסתכלים, אני ניגש אל חלון הראווה של חנות הבגדים.
    ובועט.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: רוצה לדעת הכל, @Shoshana, תם מה הוא אומר ועוד 116 משתמשים119 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נקניקית
    חזק מאוד!!!!!!! מצחיק ביותר. מאוד אהבתי את 'הילדים שלא גומרים להתקלח'. מה נאמר ומה נדבר...
  • 192
    • נ
    שיר עלי אקספרס
  • נקניקית //
    • פרטי ההזמנה:
    אחד מנה
    פרטי המוזמן:
    מזרע זרעו של המן
    פרטי המזמין:
    יהודי מאמין
    סימן לאיסוף:
    זקן כסוף
    תיאור פריט:
    פרצוף כרית
    מצפון נקי, מושלם
    לא היה בשימוש מעולם
    דק גיזרה יחסית
    יתקשה כטב"מים להסיט
    לא מכיר את שפת האיומים
    ישתדל להבין קיומים
    נאום בכל מקום רשם
    מעט הגזמות פה ושם.
    ---
    קדימה עלוש, מחמד
    תיכף אתה מושמד
    הנה הוזמנת למרום
    אל נא קשיים תערום
    מפגש בבית דין של מעלה
    להתרועע, ככה, עם נסראללה
    ודווקא ממש בא לי
    שתעוף לשמיים, עלי
    בטיסת אקספרס
    זה יכול להיות הורס.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, רינתיה, Avigail Amram ועוד 25 משתמשים28 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נקניקית
    לקהל לקוחותינו היקרים! בצה"ל רב וביגון לא כל כך קודר אנו מודיעים כעת סופית כי המוצר אזל מהמלאי...
  • 234
    • ע
    שיתוף - לביקורת קצרצר לפורים
  • עוד ישמע //
    • נכתב לפני כמעט עשור
    וכעת נזכרתי בזה

    מאז עברו הרבה מים
    וסגנון הכתיבה שלי השתנה משמעותית
    (בין השאר די זנחתי את ענין החרוזים)
    אבל תמיד נחמד להזכר


    אזמרה לאלוקי בשתיה בשכרות
    על הצלת עם מדין המכרות
    בו אדבק בזקנה בבחרות
    את מצוותיו אשמור שיבה ושחרות

    גם בבלי דעת בשכרון חושים
    את שמו נהלל נערים אנשים
    בו את מאווינו ותשוקותינו נגשים
    על קדושת שמו באים באישים

    כי הוא אלוקינו אין מבלעדיו
    לעולם לא יזנח עבדיו
    קרויים בנים גם כי משחיתים
    אותם הוא מציל בכל עיתים

    לא יכלמו כל קוויו ולא יבושו
    את שונאיו למעצר לדראון יחבושו
    אב ובנים על עץ חמישים
    תחת עלינו יצאו חמושים

    כי זה אלוקינו לו קיווינו
    אהבתו קרבתו חשקנו איווינו
    סלח לנו כל אשר עווינו
    החזירנו השיבנו מלכנו אבינו
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, Avigail Amram, החיים טובים ועוד 4 משתמשים7 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עוד ישמע
    בימים ההם ובזמן הזה..
  • 192
    • ע
    שיתוף - לביקורת הלילה
  • עידו לסרי //
    • הלילה
    הלילה זה קורה
    הלילה זה הלילה
    הלילה
    בסבירות גבוהה
    גבוהה לחלוטין בהחלט
    הלילה
    בבירור
    או שזה הלילה
    או שזה הלילה
    או שלא

    הלילה זה חייב לקרות
    תאיר כאור יום חשכת לילה
    לילה כיום יאיר
    כולם אומרים שזה הלילה
    גם הלילה
    מחכים שיעמיק הלילה
    ברוך פותר ביעותי לילה

    בחור ישיבה עולץ
    אם לילדים חרדה
    מנהל הגיזרה רועד מהתרגשות
    חברו קונה סטים של פיג'מה
    בת סמינר חוששת
    אחיה הצעיר נרדם על המחשב
    גורי חתולים מתחככים בפרוותם
    אוכלי פיצה מתעייפים בפקידותם
    אוכלי הערינג יפלו בפתיותם
    כותבי ערוצים יחמדו לצון
    כי הלילה
    הלילה
    רק הלילה
    גם הלילה
    אפשר הלילה
    בטוח הלילה
    אין ספק בכלל שהלילה
    סופית הלילה
    סופית סופית הלילה
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, Avigail Amram, שרהלוי ועוד 32 משתמשים35 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עידו לסרי
    מהההההההה מה הלו"ז בסוף בכלל ביום? מה הקטע? מה עם כל הלילות טראאאאאאאאאאאאמפ! ביביייייייייייייי!
  • 54
    • נ
    סיפור בהמשכים תעתועי הזמן פרק ט"ז
  • נחמה 12 //
    • תעתועי הזמן פרק ט"ז
    חג סוכות בירושלים. המונים המונים גדשו את הדרכים המובילות לירושלים. כל עולה רגל הציג לראווה את הצאן והבקר המעוטר בשלל קישוטים. קורבנות אלו התלוו לאדוניהם לכפרת עוונם מתוך שירה אדירה שריגשה את כל הבאים. חיבוקים ונשיקות איחדו משפחות שמקום מפגשם מן הסתם בקריית מלך רב. ככל שהשיירות התקרבו לשער ניקנור גלי ההתרגשות גאו. בכי של מצווה וצחוק של הנאה התחלפו לסירוגין. הכול מצפים לראות את הכוהנים בעבודתם ויותר מכול לחזות בזיו תוארו של הכהן הגדול הלבוש בבגדי כהונתו.

    הפעם מיהר העם לראשונה זה זמן רב לזכות לחזות בתוארו כמלאך אלוקים וביופיו של אריסטובולוס, כדמות שהזכירה את אבותיו החשמונאים. רחש הבשורה עבר במהירות עצומה, ואז געה העם בבכי של שמחה כלא מאמין. בלב מתרונן בירך את ה' ואת הכהן הגדול.

    באלפי החוגגים הסתובבה גם משפחת המלוכה. אלכסנדרה אחזה ביד מרים ולא הפסיקה לבכות ולחבקה. "אני לא מאמינה שזכיתי".

    "ראי, אימא, העם מאושר. ראי איך מריעים לאחי".

    "הודו לה' כי טוב". פיזזו אלכסנדרה ומרים.

    גם המלך מלמל בשפתיים חרבות. סופרו הנאמן ניקולאוס נדבק בשמחת העם היהודי והריע ממושכות, עד שנתקל בעיני הזאב ששלח אליו המלך. חיוכו נמחק מפניו וחיוורון פשט על לחייו.

    "אתה יודע ניקולאוס, אני חושב שאערוך לכבוד הכהן האהוב משתה בתום שבעת ימי החג".

    ניקולאוס חייך חיוך מאולץ. צבע שפתיו הפך לאפור. מדוע שירצה זאב לעשות משתה לכבשה, אם לא כדי לטורפה?
    <<<<<<<
    בביתו הרחב של מריוס, מצביא רומאי לשעבר, הסתובבו משרתים רבים. ביתו המפואר על שלוש קומותיו בהר ניתאי נטוע על צלע הר הארבל המתנשא לגובה עצום ומורדותיו מסתיימים בחוף ימה של הכינרת. סביבו נבנו בקפידה אכסדראות ומרפסות שצופות לנחל ארבל. גינות עצי הדר השתרעו מצידה הימני של החצר, ושדות עצי זית שבהם התרוצצו עבדיו ניקדו בירוק את המדרון משמאל לבית.

    ליד הגדר שהפרידה בין עצי הפרי לחצר האחורית, רכנה איילת וכיבסה את בגדי משפחת האצולה. דרוסילה, משרתת ותיקה כבת 40, ליוותה אותה בימיה הראשונים והראתה לה כיצד יש לבצע את כיבוס הבגדים בחומר מלבן, שהובא במיוחד מרומא עבור איש האצולה. לאחר מכן יש לשטוף במתקן ייחודי, השואב את המים מהמקוואות ומנקז אותם בצורת קילוח דק מפיית המתקן שלמעלה. מתקן שנבנה באופן מכני משוכלל.

    "דרוסילה, האם נפלת היום? יש לך חבורה כחולה בלחי".

    "בעלי היכה אותי כי איחרתי אמש. הפעם השאיר את חתימת כעסו על פניי". דרוסילה מיששה את הלחי ונאנחה.

    "למה הוא מכה אותך?" הופתעה בפעם המי יודע מההבדל התהומי של חיי היהודים לבין משפחות הנוכרים יושבי הארץ.

    דרוסילה הביטה מופתעת לתוך עיניה של איילת והנהנה כלא מבינה.

    "איזו משונה את, מעולם לא שמעת שבעל מכה את אשתו? את לא גומרת להפתיע אותי".

    "אבל למה הוא צריך להכות אותך?"

    "פשוט איחרתי מעט, והוא התקשה להסתדר עם הקטנים".

    "אז מה? מה, את שפחה שלו?"

    "את שואלת שאלות מוזרות כל כך. נשים מכופפות את גבן לסבול. אלו חיינו. אם הם מתחנפים יותר מדי הם זוכים למבטי הבוז מצד חבריהם וזה לא לכבודם".

    "ואי אפשר לשנות זאת? כשהייתי ביריחו לא נתקלתי בכך. למה את נותנת לו להתייחס אלייך כך? תעמידי אותו במקום". בביתה של מרתה נתקלה באלימות כלפי נשים, כשביקרה כשאתוס היה שיכור.

    פרץ של צחוק נשמע מסביב. מסתבר שמשרתות נוספות שהו בקרבתן והאזינו באי אמון לשיחה המוזרה.

    "כבר אמרתי לך שאת עושה מעצמך צחוק. לפעמים אני לא יודעת אם את עושה זאת בכוונה או בצחוק. ממתי שמענו שלבעל אסור לתת מכות לאשתו?"

    איילת חשה זרה ומנוכרת בחברת המשרתות מסביבה. העבודה לא הייתה קלה אבל הסיפוק מהיותה עצמאית רווח לה. בשעות הערב הייתה חופשייה לעצמה. זה היה זמן טוב להביט אל העמק, לנשום עמוק ואפילו לפטפט עם האחרות.

    דרוסילה התגלתה כבעלת ידיעות רבות ומקור מהימן של חדשות וסקופים. נוסף לכך היא אהבה מאוד לדבר ונהנתה שיש מישהי שבעיקר מקשיבה. איילת העדיפה לשתוק הרבה. מתוך ניסיונה המר העדיפה לא למהר לקשור קשרים חברתיים במקום הרחוק מעולמה.

    אמש הייתה עדה למחזה מזעזע. אחד העבדים נתפס לאחר שנעלם ליומיים. הוא הובא לחצר האחורית והוכה עד לעילפון. מריוס הנכבד היכהו בשוט העשוי מזנב סוס, ולא הרפה עד שצעקותיו של העבד הלכו וגוועו. הזהו הרומאי המכובד והעשיר? נס שאני רק עובדת בשכר ולא שפחה שפלה. הוא לא הסתפק בכך ואנס את שאר העבדים לצפות במחזה למען יראו וייראו. רק לאחר כמה שעות של חוסר הכרה הורשו חבריו לגשת ולטפל בו.

    "איילת, ראיתי את הזעזוע על פנייך אתמול. לקחת את זה ללב יותר מהצורך".

    "אכזריות מזעזעת, הרי גם כך הם סובלים מאוד".

    "את צודקת. אבל נראה שמעולם לא ראית עבדים. גם לאבי היו עבדים. אי אפשר לתת להם חופשיות. הרי קנו אותם בדמים".

    "אבל גם הם בני אדם". היא נזכרה בעבד היהודי של שכניה. הוא תמיד היה נראה טוב. ואדונו שהיה מהפרושים נהג איתו כבן בית.

    "יש עניים ויש עשירים, יש אדונים ויש עבדים. וכך ברא אלוקים את העולם". דרוסילה לא הבינה מדוע בת זוגתה זקוקה לפירושים כשהמציאות כל כך ברורה גם לילדים קטנים.

    "אבל אלוקים לא התכוון שעני יגווע מרעב. הוא ברא את בעלי היכולת שיביטו מסביב על מי שצריך עזרה, כמו שהוא לא ברא את האדונים שיירדו בעבדים שפלים ומוכים, אלא כדי לעזור להם. כל בן אדם הוא חביב שנברא בצלם אלוקים".

    "מאיפה לקחת רעיונות כאלה?"

    "מהתורה?"

    "על איזו תורה את מדברת?"

    "תורת ישראל". איילת שרצתה בכל מאודה להסתיר את יהדותה, נכשלה בלשונה.

    "את יהודייה?" הניחה דרוסילה מייד את הכביסה הרטובה מידה ותקעה מבט מרוכז בבת שיחתה.

    "כן, אני יהודייה".

    "את מבני הנביאים הקדושים?" השתוממה כל כך. "אז עכשיו אני קולטת מה היה בך כה מוזר. אלוקים הוריד לכם תורה משמיים. אתם העם שהביא את המוסר לעולם. לכן אין את יכולה להבין שבעל מכה את אשתו ואין לך לב לראות כיצד מכים עבד".

    איילת לא ציפתה לתגובה זו. היא נשארה ללא מילים אבל עם עומס מחשבות חדשות.

    "את יודעת", המשיכה דרוסילה, "הרבה עבדים שברחו מאדוניהם העריצים ניצלו על ידי יהודים שעזרו להסתיר אותם".

    "ויותר מזה, לעבד יהודי אסור לתת עבודות בזויות, וחייב האדון לתת לו קודם לאכול. ואפילו כסתות בוחרים לו מהמשובחות ביותר". זו הייתה הזדמנות לאיילת לחזק אצל דרוסילה את הערצת היהדות.

    "אם כך, למה את פה? זה לא מקום בשבילך, איילת".

    "חשבתי על כך, אולי אחזור בקרוב ליריחו".

    עליה להתרחק במהירות ולנסות לחזור ליעל. קשה לה לסבול את ההבדל התהומי.
    • תודה
    • עצוב
    • חחח
    Reactions: חכם חנוכה, eli7123, אוראל סולטן ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
  • 2 1K
    • ו
    דיון סיפור המגילה- מה למדנו בעקבותיו?
  • וריטסרום //
    • לא הייתי בטוחה איך להגדיר את המקדם.
    בתור שיתוף לביקורת או דיון.
    אז תרגישו חופשי לכתוב את דעתכם האישית, או/ וגם לכתוב ביקורת על התוכן וזווית ההסתכלות.

    יש את חודש אדר, חודש שנכפל בו "אך שמח", במיוחד בשנה מעוברת כמו זאת.
    יש את פורים. לכאורה החג הכי עליז בשנה.
    ויש את סיפור המגילה.
    סיפור של תקומה, של ניצחון.
    הקדמת רפואה למכה, ניצחון היהודים על אויביהם, עץ גבוה חמישים אמה שעליו נתלה המן ועשרת בניו.
    "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש ודורש טוב לאחיו, ודובר שלום לכל זרעו."
    הפי הנד מושלם, לא?

    אבל זה לא הפי הנד, לא באמת.
    כי יש דמות שגורלה נשאר לוטה בערפל.

    אסתר המלכה.
    אסתר התחתנה עם המלך אחשוורוש, נגד רצונה. היא נחטפה ואולצה להינשא לו.
    מרדכי אומר לאסתר- "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו, ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות."

    ואסתר בחרה, כל יום מחדש.
    ללכת למלך אחרי שלושים יום שלא נקראה אליו
    לעמוד מולו ולהזמין אותו למשתה.
    להזמין אותו למשתה היין השני,
    להצביע במשתה השני על המן, בתור איש צר ואויב שרוצה להרוג את עמה.
    כל מעשה היא התעמתה עם הקולות הפנימיים שלה, עם החששות והפחדים.
    וכל פעם מחדש היא התגברה, ובחרה בטוב.

    היא עשתה את מה שנדרש ממנה.
    רווח והצלה אכן עמדו ליהודים, העם שלה ניצל.
    אבל היא לא.
    היא נותרה נשואה למלך גוי,
    מרדכי -שלו היא היתה נשואה לפי חלק מהמפרשים- לא יכל לחיות עימה.
    והיא נשארה בארמון, ומנישואיה לאחשורוש נולד דרייווש
    ( הזוהר אומנם חולק על כך. אבל מפרשים רבים טוענים זאת.)

    וזה היה השכר שלה. זה מה שהיא קבלה.
    אז כן, מעשים טובים לא תמיד נושאים פרות בעוה"ז.
    ויש מושג של "צדיק ורע לו" וכנראה באמצעותה נתקן רע שהיה צריך להיתקן בעולם.
    אבל היה לה רע. היא בחרה טוב וקיבלה רע כתמורה.

    יש את הסיפור שתמיד תפס אותי בהקשר הזה,
    סיפור עם על מושקה והפריץ
    מושקה חכר מהפריץ בית מרזח,
    לא היה לו כסף לשלם. הפריץ דרש את הכסף
    מושקה יצא לשדה, פרש ידים לשמיים, וביקש והתחנן מאלוקים שישלח לו ישועה.
    הוא היה סמוך ובטוח שכך יקרה.
    אחרי יומיים הגיע הפריץ לבקתה של מושקה ודרש לקבל מידית תשלום.
    מושקה הודה שאין בידו אפשרות כזאת, וביקש והתחנן על חייו.
    לא עברו כמה רגעים, והפריץ זרק אותו ואת משפחתו אל הצינוק.

    הם חיו בצינוק העלוב, עשר שנים. בתוך תא חשוך ודלוח, עמוס ברטיבות, פרעושים, ושאר מרעין בישין.
    מושקה סיים שם את חייו, אשתו חיה עוד שנתיים אחריו, והילד הקטן שבנתיים בגר,
    המשיך לראות תקרה חשוכה מעליו
    הוסיף לאכול מנה זעומה של אוכל להחיות נפשו.
    ונשאר שם עוד הרבה הרבה שנים.

    זה הסיפור שאני הכי אוהבת בעולם.
    זה הסיפור של החיים האמיתים.
    מושקה מאמין באלוקים, באמונה שלמה, נושא עיניים לשמים, מתפלל ומתחנן, ואלוקים גוזר עליו אחרת.
    לא תמיד אנחנו יכולים להבין למה קורים דברים רעים.
    לא תמיד אנחנו מסוגלים לדעת חשבונות שמים.

    הרמח"ל בדרך ה', מסביר שיש סיבות וגורמים שונים לכך
    יכול להיות שהיסורים הם יסורי הערה, לעורר את האדם להתבונן על חטאיו ולשוב בתשובה.
    יכול להיות שהם באו עליו עקב עוון אבות, שעליו לתקן.
    עוד סיבה אפשרית הינה- שעל האדם לתקן את חלק הנשמה שנמצא בו, שאולי לא הצליח להיתקן בגלגולים קודמים.
    וגם, יכולה להיות סיבה שהייסורים באים על האדם בשביל לזכות את עמ"י בגאולה.
    נתלים בו נשמות עמ"י שלא זכו להיתקן ולתקון
    והוא מזכה אותם, בעצם היסורים הוא מתקן את הרע.

    ("שלא יוחלט הדבר, שרק מי שיגיע בכח שלו עצמו אל השלימות יהיה מן הנמנים בקיבוץ בני העוה"ב, אלא גם מי שכבר יגיעוהו מעשיו שבהתלותו באחר זכאי ממנו, יוכל ליהנות בשלימות."
    דרך ה', פרק ג')

    אסתר עשתה את מה שנדרש ממנה.
    היא בחרה נכון, ואמיץ, לכל אורך הדרך.
    ואלוקים רצה לתת לה סוף אחר, מורכב ומסובך. לאו דווקא שמח וורוד.

    ואולי זה הלקח.
    ואולי זה השיעור.
    אנחנו עושים את מה שנדרש ממנו.
    וזהו.
    חוץ מזה אנחנו לא יודעים כלום.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, רות ב., כוללניק ועוד 21 משתמשים24 //
    20 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ו
    וריטסרום
    מקפיצה, רלוונטי לעכשיו.
  • 60
    • ע
    שיתוף - לביקורת מלקוש
  • עידו לסרי //
    • וכך פתאום
    מתוך הקרירות האופינית
    לפתע
    חדרו את האוויר
    טיפות קטנות
    מלטפות
    על המצח
    את קצה האף
    ברכות ובנעימות
    מרחפות באוויר
    מתגרות בפנסי הרכב הלבן
    מנמרות את חולצתי
    מנקדות את משקפיי
    שולטות ברקע
    הכביש השחור נוצץ
    האוויר נעשה צח
    צמרמורת
    מלקוש.

    "מַלְקוֹשׁ, אָמַר רַב נְהִילַאי בַּר אִידִי אָמַר שְׁמוּאֵל: דָּבָר שֶׁמָּל קֻשְׁיוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל" (תענית ו' עמוד א')
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, CynicalExplorer, הכל כבר תפוס ועוד 7 משתמשים10 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עידו לסרי
    תודה רבה!!
  • 114
    • T
    שיר מַחֲזִיק הַזִּכָּרוֹן
  • tmr //
    • כַּמָּה אַחְרָיוּת יֵשׁ לְמַחֲזִיק זִכָּרוֹן
    הַמַּחְזִיק הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְמָה שֶׁהָיָה לִפְנֵי הַזִּכָּרוֹן
    כְּמוֹ לִהְיוֹת הַקָּטָן בְּיוֹתֵר מִשִּׁשִּׁיּוֹת מִצְרַיִם
    כְּמוֹ לִהְיוֹת הַצְּעִירָה בְּיוֹתֵר בַּתֵּבָה כְּמוֹ
    לֶאֱהֹב אוֹתְךָ בְּלִי לְשַׁחְרֵר לְרֶגַע

    כַּמָּה אַחְרָיוּת יֵשׁ
    לְמַחֲזִיק זִכָּרוֹן
    לִי
    אֲנָשִׁים סָבִיב רַשָּׁאִים לְהַרְפּוֹת
    לִנְשֹׁם אֶת הַנּוֹף הַזֶּה שֶׁל הַחֹפֶשׁ
    לִשְׁכֹּחַ מִבְּלִי לְפַחֵד לְאַבֵּד הַכֹּל
    רַשָּׁאִים לַחֵרוּת

    אֲנִי
    אִם לֹא אֲנִי
    מִי עוֹד יַחְזִיק אֶת הַזִּכָּרוֹן
    מִי יְפַחֵד עָלָיו
    וּבְנוֹסָף לַכֹּל
    כַּמָּה אַחְרָיוּת עֲצוּבָה יֵשׁ
    לְמַחֲזִיק הַזִּכָּרוֹן
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, מַיִם שְׁקֵטִים, הכל כבר תפוס ועוד 15 משתמשים18 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תכלת שמיים
    איזה יפה ועצוב זה נגע בי ממש תודה
  • 30
    • ת
    שיתוף - לביקורת שלום
  • תכלת שמיים //
    • שלום בדידותי המזהרת,

    הנזהרת,

    טוב לחזור הביתה.



    שלום כאבי האפל,

    הנופל,

    לא הבנתי לאן נעלמת.



    שלום רב לסופה,

    לאספה-

    אני, הדמעות והאמבטיה.



    שלום עולמי הקר,

    המוכר.

    גם חופש שתיקה הוא דמוקרטיה.
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, CynicalExplorer, הלוויתן הכחול ועוד 3 משתמשים6 //
    0 תגובות
  • 198
    • ל
    שיתוף - לביקורת הליצנים - קווים לדמותם!
  • לוטם //
    • לכבוד פורים, נזכרתי בניתוח האופי שערכתי כאן כמה פעמים...
    (למי שלא זוכר או יודע- שיחפש את המילים 'קווים לדמותם')
    והחלטתי- אנחנו הולכים הפעם על הראש של הליצנים 🤡⚔️🥳
    אז---
    קבלו אותם

    הליצנים האלה;

    שגם אם יהיו באמצע טיגון צ'יפס בשמן עמוק ורותח - ויכניסו את היד לתוך השמן (בטעות!!!) הם יוציאו אותה בחיוך מתנשא: "לאף אחד בעולם אין קעקוע כזה, אה?!"

    כשהם יחטפו צעקות באמצע הכביש על עקיפה מסוכנת וכמעט-גרימת-תאונה ומוות-בכוונה-תחילה, הם יצפרו בעליזות בצופר הרכב, עד שיהיו כאלה שיטעו לחשוב שיש בתוכו חתן... ולא ליצן.

    כאשר ידווחו להם על הפסד כספי עצום שהכניס אותך לתוך מינוס עמוק במיוחד וקשה לחילוץ, תגובתם תהיה צוהלת ומבריקה: "בקטנה. אני מינוס, ועוד המינוס בבנק - ביחד אנחנו הופכים לפלוס. נמחק המינוס!"

    כשהבוס שלהם יפטר אותם מהעבודה, הם יבקשו לשאת נאום פרידה מול כל העובדים שישמע בערך כך: "אז בתור הבוס הראשי והמנכ"ל שלכם עד היום, החלטתי לפרוש לאור התנהגותם הנלוזה של הפקידים תחתיי..."

    הם אלו שיתנדבו להכין לך קפה. הפוך. עם המון קצפת. אבל כשיגיעו להגיש לך אותו, הכוס הרותחת תתהפך עליך, בטעות! ובזמן שאתה תקפץ במקומך בעקבות הקפה הרותח, הם יגידו לך בחיוך רחב: "שומע, דווקא יפה לך בגדים חומים".

    הם גם אלו שירוצו לאוטובוס באמוק, יחליקו, יתהפכו, יתגלגלו, יגלו שכל הבגדים שלהם מלאי קרעים ואבק - ויפרצו בצחוק מחניק מול הקהל הלחוץ: "ראיתם את זההה? איך התהפכתי כאן---- אין יותר טוב מזה!"

    כאשר טיל ינחת על הבית שלהם ויהרוס אותו כליל (לכל האופטימיים - לא, המדינה לא באמת תממן לכם את שיפוץ הבית) הם יסתכלו עליו בעין של חוקר עתיקות ויסננו: "יהיה מעניין לראות את בני הבית מסתדרים בארמון הזה..."

    ורק כאשר הם יהיו על ערש דווי ונוטים למות - הם ימצאו את הרצינות שבהם: "אז יהיה לכם קשה בלעדיי, נכון?! מי יצחיק אתכם? זהו, הלכו לכם החיים! קצה של חיוך לא תוכלו להראות יותר, רק בכי!!!"
    וקול נהי הקהל יחתום את חייו של הליצן התורן---



    הבהרה-
    הכל בהומור ורוח פורימית 🤡
    אשמח לתגובות!
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, גולנים, רות ב. ועוד 17 משתמשים20 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    תודה! כמה מהעבר- בעז"ה יהיו עוד בעתיד (: המגזימים הרחפנים האדישים השמחים והאופטימיים הפחדנים
  • 33
    • א
    ביקורת ספרות חלב על הזמן
  • אברך חסידי מבית שמש //
    • חָלָב עָל הַזְּמַן א.י. טיקוצקי

    1

    רְפָתוֹת מְפַתוֹת

    רַפְתָנִים לֹא סְתָם מְיַילְלִים כְתַנִים

    אַתָּה הוּא הַמְטורָף, הַפָּרָה בָּרֶפֶת לֹא מְטֹרֶפֶת

    אֵיפֹה מַחַלֶבוֹת וְסופֶרִים

    כָּל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה כֶּסֶף סוֹפְרִים

    מִי צָרִיךְ זִיל וְלִזְלוֹל

    מִדַּי זוֹל זֶה כְּבָר זִלְזול.



    יֵשׁ גְּבוּל לְחוצְפָה

    וְיֵשׁ עַד הָרִצְפָּה

    וְיֵשׁ גָּם גְּבוּל בְתִקְרָה

    וְהָעֲלוּית יִקָרָה.



    אֲנִי דַּווקָא כֵּן בּוֹכֵה עָל חָלָב שֶׁנִשְׁפָך

    פָּרוֹת חוֹלבוֹת פָּרוֹת יָפוֹת

    חֹלֶם כְפַרְעה עָל פָּרוֹת רָעוֹת

    הוּא הוֹרֵס אֶת שְׁנוֹת הַשובַע

    אֵיךְ נֵבַקֵּר יִשוּבִים לְלֹא פָּרוֹת

    מַעֲנִיקֹות פֵּרוֹת.

    2

    צוֹאַת פָּרוֹת בְּרִיאָה לִנְשִׁימָה

    תֵּן לָהֶם קְצָת אֲוִיר לִנְשִׁימָה

    אֵיפֹה יִשְׂרְאֵלִיּוּת וְלֹא פּוֹלָנִיּוּת עַנִיּוֹת

    כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהֵם זוֹכִים לִמְציָּנוּת.



    תַּרְנְגוֹל גֶּבֶר שֶׁכְּוֹי תַכְנִיס לוֹ

    גּוֹל עֲצְמִי

    עוֹד מְעַט יִסְגְרו פֹּה לולִים

    וְיִסְתְמוּ פֶּה לְתַרְנְגוֹלִים

    כִּי שָׁם יוֹתֵר זֹולִים

    וְלַכֵן גָּם יוֹתֵר חוֹלִים

    מָה הֵם לְהַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ גִלֹולִים

    מָה שֶׁטּוֹב לאֵרֹופָא רָע לְיִשְׂרָאֵל

    וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְלֹא רַעַל
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, AVITALLL, winter bear ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 1K
    • שועל ספרות.
    סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמיתיים- מועדי השנה. חלק נוסף בסדרת ההומור
  • שועל ספרות. //
    • למי שלא מכיר:

    פונט זה- הזוג כזו"צ.

    פונט זה- הם, עוד עשר שנים.


    "למה תתחפש?" מתייעצת חני.

    "מה?" מוישי בהלם.

    "למה תתחפש בפורים?"

    "למה שאני אתחפש בפורים?"

    "מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

    "אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

    "הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

    "ומה עם השכנים?"

    "עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

    "חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

    ובפורים:

    "הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

    "פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

    "אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


    "מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

    "אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

    "מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

    "אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

    "אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

    "עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

    "זה אמור לעניין אותך!"

    "נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

    ובבוקר פורים:

    "הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

    "פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

    "אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: בסטיאן, חפץ להיטיב, תיובתא ועוד 69 משתמשים72 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    שועל ספרות.
    שועל ספרות.
    "וואי וואי וואי, איזה גועל נפש הלחמניה הזו! מה עבר עליה..." נגעל מוישי. "נראה שמכבש". צחקה חני...
  • 36
    • א
    שיתוף - לביקורת משחק הניחושים מתחיל...
  • אדם חכם //
    • בחיוך רחב וצעד בוטח,
    הגיע הילד, נראה כה שמח.
    על ראשו קופסה, על גבו שק כחול,
    וזנב מרשרש שנגרר בחול.
    ביד אחת כף, בשנייה פעמון,
    וצבעי פנים – לפחות איזה טון!

    עמד השכן, גירד בראשו:
    "זה אולי מנקה רחובות?"
    הגיעה דודה, שאלה בתמיהה:
    "אולי זו אפונה? או סוג של פטריה?
    "אמרו הילדים: "זה בטח רובוט חדש,
    או אולי עכביש שנתקע בדבש?"

    הוא הסתובב, צלצל בפעמון,
    נהנה מהמתח ומכל ההמון.
    "אולי אתה ענן? או שטיח מעופף?"
    שאל המורה, בעודו מתכופף.
    אך הילד שתק, לא גילה את הסוד,
    המשיך בריקוד, נהנה לו מאוד.

    בסוף היום, כשכבר התעייף,
    הוריד את הקופסה והתחיל לחפף.
    "נו?" הם שאלו, "מה זה היה באמת?"
    הוא ענה בצחוק: "זה פשוט... מה שיצא, באמת!
    אספתי מה שיש, קצת פה וקצת שם,
    התחפשתי ל'משהו' – הכי טוב בעולם!"
    לא משנה למה נתחפש, העיקר שאת האמת נחפש.
    פורים שמח!!!
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, דער קרימער, ע. אפרוח ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 39
    • ת
    שיר מחכה לך.
  • תילה. //
    • אני מחכה לך.

    מחכה שתחזרי.
    כמו שלא חיכיתי אף פעם,
    כמו שלא
    חיכיתי מעולם,
    כמו שלא היה.

    אני מחכה לך,
    מחכה שתחזרי.
    בטוחה שאת יודעת כמה,
    בטוחה שאת יודעת
    איך

    אני מחכה לך.

    יום יום
    שעה שעה
    חושבת עליך,
    מה קורה איתך עכשיו,
    ואיך את.

    חושבת
    מתי תבואי.

    אני מחכה לך,
    ורק את יודעת כמה.
    אז תחזרי
    כי אי אפשר.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: מילה נרדפת, אוראל סולטן, לרקוד על הירח ועוד 2 משתמשים5 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תילה.
    תודה רבה. ממש טוב לשמוע.
  • 27
    • ל
    שיתוף - לביקורת לחימה, ניצחון, חלל.
  • לוטם //
    • תמיד, זו מילה כוללנית מידי. שי ידע את זה.
    ובכל זאת, לא היסס מלהשתמש בה לעיתים קרובות.
    תמיד כשהיה יוצא ללחימה כלשהי, היה בטוח שיצליח, שיצלח.
    רק אחרי יותר משבע פעמים של נפילות כואבות וקימות קשות - הוא הבין.
    לא תמיד הוא יצליח. אפילו לא רוב הפעמים.
    מלחמות הן דבר קשה, מתיש ולבעלי נחישות בלבד. ושי - הכריז שוב: אני תמיד נחוש.
    מבחינתו - אם זו הדרך לניצחון, היא סלולה לפניו. אמנם עם מהמורות ומכשולים, אך הדרך עצמה, מוכנה.
    ושוב.
    הוא נפל, נכשל, נפגע ונפצע.
    המלחמה הפילה חללים רבים, שי היה לכמעט.
    כשהוא קם שוב, לאחר מאמץ איתנים -
    הבין סופית.
    המלחמה היא על התודעה.
    לא על הכוח.
    הוא רק חייב להיות בטוח בכך שתמיד הוא יצליח, ואם רק יפקפק בכך - בסבב הלחימה הבא - הוא עצמו יהפוך לחלל.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, RIVKA W, ספרות בנשמה ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 93
    • S
    שיתוף - לביקורת התגלות
  • skeptic //
    • שעת בין הערביים, השמיים נוטים לכחול העמוק של טרום הלילה. ואני מטייל. תמיד מטייל בשעות האלו, אחר ששמש הצהרים כבר חלפה מותירה את החלל פנוי לרוחות הערב.

    השביל הזה נסלל מתישהו על ידי מישהו שרצה לבנות פה טיילת יפה, אבל התייאש באמצע, שמעתי אומרים שהירוקים הפגינו כי זה הורס את הטבע... יש משהו פסטורלי ומפחיד בשביל סלול שנגמר כך פתאום אל תוך חורשה סבוכה, יללות התנים משרתות את סיפור האימה שאני מספר לעצמי, נהנה ללכת בשקט, להצטמרר, להידרך בכל פעם שאני מדמיין פסיעות באפילה.

    לפעמים אני פוגש כאן עוד אנשים, בדרך כלל עיניהם מזוגגות והם משוטטים להם בתוך עולמם שלהם, פעם פחדתי מהם, היום אני יודע שהם האלטר אגו שלי, היכן שהייתי רוצה להיות לו רק היה אפשר, מודע ולא מודע בתוך סרט זוועה של תחילת לילה. למדתי להכיר את חלקם, את ההוא עם השיער המאפיר ובלי השיניים, את הצולע שבכל פעם מחדש אני תוהה איך הוא עדיין חי.

    בנקודת האמצע, היכן שהעצים מסתירים את שאריות הירח, בחושך הסמיך, תמיד מתלווה אלי ההתלבטות האם להאיר עם הפנס של הפלאפון, או להמשיך לחוש את פעימות הלב שלי. לפעמים אני אמיץ, אבל היום אני מוג לב, מאיר בפנס העלוב על האבנים הקטנות שאני רומס ברגליי, מאזין בדריכות לרשרוש העלים, לרעש המכוניות העמום שמגיע ממרחק.

    אורו הקלוש של הפנס מכוון את דרכי, לועג לרפיסותי, אני נושם, מכבה את הפנס. האפילה סמיכה אפילו יותר מבדרך כלל, ותן מיילל בדיוק ברגע הנכון, הרוח מקשקשת בענפים מדמה קול פסיעות, והחושך כה עמוק. עוצם את עיני, ממילא הן לא שימושיות כרגע, ממשש את החזה חש את הדופק המהיר, נושם את האוויר. אור חזק מאיר את עיני העצומות, לרגע אני חווה התגלות, במשנהו אני פוקח את עיני ממצמץ, מול פנס חזק. זה מסנוור אותי, אני לא רואה כלום.

    הפנס זז, מגלה מאחוריו איש לבוש מדים כחולים, שוטר, אני נושף בהקלה מהולה בתמיהה. הוא מביט בי באותו מבט מוזר. "אתה נראה איש נורמלי" הוא אומר "מה אתה עושה כאן?"

    – "אני? אני חי".
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, ביביסטית, forty thousand feet ועוד 9 משתמשים12 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הלוויתן הכחול
    וואו, איזה יפה! אפשר עוד?
  • 615
    • CN
    דיון קולולולולווווו איזה מרגש, 'לא קוראים לי בת של', שנולד וגדל פה בפורום, יוצא לאור! 🎉
  • CN //
    • ב"ה

    @Avigail Amram
    איך לא סיפרת לנו?
    כולנו שמחים כל כך בשמחתך!!

    שיהיה בשעה טובה ומוצלחת,
    מתרגשים איתך!

    הנה - בקרוב!
    לא קוראים לי בת של - אביגיל עמרם
    "באיזה אולם האירוסין יהיו?" אני שואלת, מתיישבת על יד שולחן המטבח. ההצגה ממשיכה. גם בבית, ואולי אף ביתר עוז.
    "'כתר' בפתח תקווה".
    "'כתר'?" אני מתפלאת, מפסיקה לשיר. "זה אולם ענק!"
    "יש הרבה מוזמנים".
    "מהצד של איילה?"
    "מהצד של אבא", אימא צוחקת. "את לא מכירה את אבא שלך?"
    . . .
    "למה הנושא הזה מעסיק אותך כל כך?"
    "איזה נושא?" אני מיתממת ביובש.
    שמואל אינו מתרגש. "מה שדיברנו עליו עכשיו".
    "מי אמר שמעסיק?" אני גומרת את מלאי ההיתממות היומי שלי, סוחטת אותו עד תום.
    "נו, באמת", הוא אפילו לא מתאמץ להחדיר בקולו נימה מבטלת.
    אני שותקת. שתיקתי כבדה, משרה אווירה מעיקה שחונקת את כל אוויר הלילה הקריר, מנתבת אותו לכל מקום שהוא לא המרפסת הזאת, שפתאום נראית לי צפופה מדי בשביל שני אנשים. "כי אלו החיים שלי", אני מחליטה לענות לבסוף, כאילו בפשטות, מחפה על המון כאב שפועם תדיר.
    "אלו גם החיים שלי", מזכיר שמואל בשלווה. "ובכל זאת... איך אגדיר את זה?" הוא שולח מבט קטן אל שמי הלילה החפים מכוכבים. "ובכל זאת אני תופס את חיי בצורה שונה משלך".
    אני בולעת את רוקי, חשה חסרת משמעות מתמיד. "אל תשווה אפילו".
    . . .
    היא אף פעם לא הייתה תהילה, כמעט תמיד הייתה רק הבת־של.
    כאילו אין לה אישיות או אופי, כאילו הדבר היחיד שיש בה, הוא היותה בתו של אביה.
    ככה לפחות היא טוענת.

    החיים שלה מורכבים, בכלל לא נוצצים וזוהרים כמו שצריכים להיות.
    כל האנשים שסובבים אותה סוברים שהיא מדמיינת, חיה באשליות.
    היא בטוחה שלא.

    כולם מסרבים להבין אותה, ואולי גם היא את עצמה.
    עד שמגיעה צביה.
    הוכחה חותכת לצדקת דרכה של תהילה.
    עד שהיא כבר לא.


    1771841158736.png
    1771841158736.png
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, kshir, שירת הכוכבים ועוד 41 משתמשים44 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    Avigail Amram
    בס"ד כל מי שקרא ועקב היה משמעותי בדרך להוצאת הספר לאור, הידיעה שמישהו קורא את מה שאני כותבת היא...
  • 126
    • נ
    שיתוף תהליך דולאן - המסע נמשך
  • נודד //
    • שמח וגאה לשתף כי עולם האקטים שנוצר בין כתלי הבמה החשובה הזו, ונחשף בספר "יחידאי", הוליד המשך בדמות "דולאן - המסע נמשך".
    מצרף את ההודעה מאשכול הספרים החדשים:
    נכתב ע"י נודד:
    לכל השואלים והמתעניינים - הספר "דולאן - המסע ממשיך" מאת רבקה זילברמן, המשכו של רב המכר "יחידאי" יגיע לחנויות הספרים בעז"ה בהמשך השבוע.
    יודגש שהספר אמנם ממשיך את סיפור עולמו של יחידאי ואומת האקטים, אבל הוא עומד גם כיצירה עצמאית.
    למעוניינים בכל זאת לקרוא גם כן את "יחידאי", מודפסת בימים אלו מהדורה נוספת, לאחר שב"ה אזלו המהדורות הקודמות.

    על הספר - דולאן, המסע ממשיך:

    מסעות חוצי יבשת, איום שחודר כל הגנה, וגיבור אחד שמחפש את מקומו.
    הציר יעקב מלונדון, ובמקביל - היחידאיים ורייף - מותחים גבולות כדי להציל את יחידאי, בעוד בנג'י
    מנסה להיחלץ מצילו של אחיו הנעדר. אך כשהאגים ניצבים מול סיכון קטלני, ומסך ההסתרה של
    האקטים מאיים להתנפץ – הכל משתנה:
    במרכזו של המאבק הפוליטי - קיומי נעוץ דולאן, הכבול לציפיות של אחרים. הוא מושלך למשימה
    בלתי אפשרית, בה עליו ליצור ברית פיקטיבית תוך שמירה על שלום הקונפדרציה.
    דולאן מגלה שדווקא דרך הייחודיות שלו ניתן ליצור מרחב לשותפות שתאחד את שני העולמות, והכל
    בא על מקומו.
    פנטזיה מסעירה, נוגעת עמוק ולוקחת רחוק. חוויה קצבית ורעננה, אומנותית ומחברת.
    לחצ/י כדי להרחיב...
    055dbd5e-e475-4534-8635-82d3bc1c127d copy (1).jpgלל.jpg
    לל.jpg
    055dbd5e-e475-4534-8635-82d3bc1c127d copy (1).jpg
    לל.jpg
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, ללי99, רות ב. ועוד 10 משתמשים13 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לרקוד על הירח
    וואו! מרגש... המשפחה ממש מתרחבת בקצב!...
  • 357
    • מ
    שיר Honeymoon- לדוברי האנגלית שביננו
  • מוז'יניקית //
    • לכל המתכננים לטרנסלייט- אנא, אַל.
    זה לגמרי יוציא את הרעיון מהמקצב והחריזה....
    ולאלו שלא היו צריכים לטרנסלייט- אשמח לפידבק:)



    Honeymoon


    Sometimes at night

    I feel like a knight

    My head turns into

    Platoon



    Struggles and fight

    It's all kinda plight

    strongly swirling in this

    typhoon



    Looking for light

    Ho what a fright

    Feel like a stupid

    Cartoon



    'I hear this 'goodnight

    And I gotta hold tight

    ;It's so dark out there

    Demilune



    Well now it’s a gravesite

    Of love and delight

    Was it too late or

    ?Too soon



    I must stay upright

    Yeh I'm top light

    Ho shut up, please don’t

    Impugn


    The boundary so light

    But I do it just right

    I didn’t break since

    Yesternoon



    I might sound a bit trite

    But it’s a real fight or flight

    And I stay, wait for this

    Supermoon



    Ho lowlight

    And limelight

    And I get it; it's now our

    Honeymoon​
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מיליארד, אוראל סולטן, Bat hen ועוד 19 משתמשים22 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מהללו
    וואו! חריזה יפה. גם המבנה ברור ומדויק ויוצר קצב טוב לאורך כל השיר. אהבתי את המוטיב הירחי החוזר...
    • נעול
    123
    • מ
    שיתוף - לביקורת בקשה להעברת האשכול זלמן שובר שגרה - עלילה הומוריסטית בהמשכים.
  • מכיר כל דבר //
    • שלום לחברי הקהילה והמנהל @מ. י. פרצמן התחלתי לפרסם סיפור בשם 'זלמן' בפורום פרסום וקופירייטינג עקב טעות. אני מרגיש שהתוכן והסגנון מתאימים הרבה יותר לכאן ומחפש ביקורת מקצועית.

    הסיפור כבר אוחז באמצעו וחבל שהוא לא נמצא במקום המתאים לו. (במיוחד כי הוא עוסק בענייני דיומא - מגבית פורים בישיבת חכמנובי'ץ...)

    אשמח מאוד אם המנהל יוכל להעביר את האשכול המקורי לכאן, כדי שאוכל להמשיך לפרסם את הפרקים הבאים בבית הטבעי שלהם.


    הנה הקישור לאשכול (למי שרוצה לקרוא ולהתרשם):
    www.prog.co.il

    קריאטיב - שיתוף: איך מרגיש בחור ישיבה במגבית פורים. קריאייטיב - הכירו את זלמן: סדרת מתח (וצחוק) יומית.

    אסטרטגיית ת"ת כפי שמעולם לא שמעתם - האם ישיבת חכמנובי'ץ תפרוץ ותשאיר את עולם הישיבות הרחק מאחור? זלמן היא סדרה עלילתית מעניינת ומקורית, שמציגה התנהלות של בחור ישיבה נהנתן וחסר גבולות, לצד קמפיין פורים אינסטנסיבי ותובעני. איך רותמים את הבחור ה"לא שגרתי" למגבית? האם המגבית תצליח? מגבית פורים...
    www.prog.co.il www.prog.co.il

    האם ניתן להעביר את האשכול לכאן? אשמח שתקראו ותביעו דעתכם, וכמובן אשמח שמנהל הקהילה יעביר את כל האשכול לכאן.

    תודה מראש ויום שמח ומוצלח!!!
    • תודה
    Reactions: שמואלזון1 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מכיר כל דבר
    אתה מה זה צודק, אבל למסה של פרקים אין לאנשים סבלנות, וזה כבר בפרק 14, וזה על פורים הקרוב.., אז...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה