הנושאים החמים
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
עריכה תורנית
הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
- נושאים
- 793
- הודעות
- 7.6K
קהילת סופרות מקצועיות
פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
0 תגובות
הֲלוּמַת גַּעְגּוּעִים / זלדה.
הֲלוּמַת גַּעְגּוּעִים
לְקִרְבַת-נֶפֶשׁ בְּלִי פְּנִיּוֹת
סִפַּרְתִּי לָרוּחַ
שֶׁזָּרַק קֹר אֶל פָּנַי וּבָרַח
כַּמָּה עֲדִינוּת כַּמָּה חָסוּת
כַּמָּה עֵצָה יֵשׁ בַּמִּלָּה אָח.
וְכַמָּה קִנְאָה! לָחַשׁ
יוֹסֵף הַצַּדִּיק
שֶׁאֶחָיו זְרָקוּהוּ לַבּוֹר.
נִדְהַמְתִּי מִיָּפְיוֹ.
אַךְ לֹא בְּכֹחַ הַיֹּפִי
הֵקִיצָה בְּנַפְשִׁי הַנְּקֻדָּה
הַפְּנִימִית.
זָכַרְתִּי חָכְמָתוֹ –
אַךְ לֹא בְּכֹחַ הַבִּינָה
הֵאִירָה תִּקְוָה
שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ
שֶׁל אָדָם.
וְאָמַרְתִּי:
אֵיזוֹ גַּדְלוּת לָשִׁיר פִּלְאֲךָ יָהּ
כְּמוֹ שֶׁשָּׁרוּ חַיֵּי הַחוֹלֵם
וְהִדְלַקְתִּי נֵר שֶׁל תּוֹדָה
שֶׁיּוֹסֵף יָצָא יָפֶה כַּשַּׁחַר
מִבִּזְיוֹן הַבּוֹר –
שֶׁשִּׂכְלוֹ הַנִּבְעָת מֵעֶלְבּוֹן
הִסְכִּים לִהְיוֹת שׁוּב חָכָם
שָׁב לְהָבִין הָאוֹתוֹת –
שֶׁשִּׂנְאָתָם
לֹא הִשְׁכִּיחָה מִמֶּנּוּ
אֶת שְׂפַת הַמַּזָּלוֹת –
כִּי אֶצְלִי מִדֵּי צַעַר
נִנְעָלִים הֵיכָלוֹת
וְלִפְעָמִים נִסְגָּרִים אֲפִלּוּ חֲצֵרוֹת
שֶׁל תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה.
כַּאֲשֶׁר יָצָאתִי
בָּעוֹלָם הָיָה בֹּקֶר
וְזָמִיר עָמַד בְּתוֹךְ עָצִיץ
וְאָכַל עֲשָׂבִים.
רָצִיתִי לְסַפֵּר לוֹ
כָּל הַדְּבָרִים, אַךְ הוּא שָׁכַח
שֶׁאֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ
וְלֹא הֵבִין.
השיר הנפלא הזה הוא של המשוררת זלדה, היא נולדה למשפחה חסידית, ונשמתה ריחפה בהיכלות גבוהים, מה שניכר בשירתה הנשגבת, [לדעתי היא המשוררת היהודייה הטובה ביותר שעולה גם על גדולי המשוררים, כמובן בשירה מודרנית יותר, ולא בחרוזים].
אם הבנתם את השיר, אל תמשיכו הלאה! הפרשנות שלי רק תהרוס.
לילה. בדידות תהומית. המשוררת יושבת בביתה וכמהה לקירבה, 'הלומת געגועים'.
היא מספרת לרוח - שלא פורסת לה כנף לשלום אלא זורקת על פניה קור ובורחת. אבל היא היחידה שנמצאת שם. כמה חמלה יש במילה אח, וכמה חום היא מפיצה סביבה.
ופתאום! זכרון יוסף הצדיק שאחיו זרקוהו לבור צף למול עיניה. וקורע את מעטה העדינות שעוטה המילה 'אח' וכמה כאב מתלווה אליה, וכמה קנאה! [יש כאן סטייה מכוונת מה'נושא' המקורי של השיר, כאילו יוסף לוחש לה וקוטע את רצף המחשבה]
ומכיון שכספה לאחווה ונזכרה ביוסף, צפה דמותו ועלתה למולה, נזכרה במה שעבר עליו, ונפעמה מגבורתו ומזה שלא הפך להיות שבר כלי מכל הקורות אותו. אחיו זרקו אותו לבור, הוא נמכר למשרת, העלילו עליו עלילות שפלות שבגללם הושלך לבזיון הכלא.
ואחרי כל זה הוא נשאר יפה תואר וחכם, ולא הפסיק לחלום לקוות ולהצליח בכל מקום שבו היה, למרות שהיה בודד וזר.
ואז, מכה בה הארה. מקיצה בנפשה הנקודה הפנימית, ומאירה את חייה תקווה שהיא למעלה מכוחו של אדם, על חיי החולם שלא הפסיק לחלום לרגע, על הגדלות לשיר ולראות פלאים מתוך הבור,
'יפה כשחר' זוהי הגדרה מדויקת, מכיון ששחר הוא רענן וצעיר, והלילה לא השחיר אותו, הוא מלא תקווה, ובטוח בעצמו.
וְהִדְלַקְתִּי נֵר שֶׁל תּוֹדָה
שֶׁיּוֹסֵף יָצָא יָפֶה כַּשַּׁחַר
מִבִּזְיוֹן הַבּוֹר.
בדרך כלל, במצבי עלבון, השפלה ועצב, אין בנו היכולת להתעלות ולהחכים, וודאי שלא לפתור חלומות שאיש בעולם לא הצליח לפותרם, כשאנחנו עצובים אנחנו רואים כאן ועכשיו, חושבים נמוך ומצומצם. או כמו שהיא מבטאת את זה הכי מדויק:
כִּי אֶצְלִי מִדֵּי צַעַר
נִנְעָלִים הֵיכָלוֹת
וְלִפְעָמִים נִסְגָּרִים אֲפִלּוּ חֲצֵרוֹת
שֶׁל תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה.
היכלות הם הנשגב והמופלא. 'חצרות של תקופות השנה'. לכל תקופה, לכל חג, יש את הצלילים הריחות והמראות שלו, ומידי צער – מעידה הכותבת על עצמה, היא מאבדת את היכולת לחיות ולהרגיש את ייחודיות התקופה, [כמו בית הפתוח לכמה חצירות שבכל אחת מהם נוף ותחושה שונה]. אבל אצל יוסף:
שֶׁשִּׂכְלוֹ הַנִּבְעָת מֵעֶלְבּוֹן
הִסְכִּים לִהְיוֹת שׁוּב חָכָם
שָׁב לְהָבִין הָאוֹתוֹת –
שֶׁשִּׂנְאָתָם
לֹא הִשְׁכִּיחָה מִמֶּנּוּ
אֶת שְׂפַת הַמַּזָּלוֹת.
השיר מסתיים שהבוקר עלה, יש כבר אור, יש בהירות והבנה, בדידות הלילה כבר חלפה, היא יוצאת החוצה, בלב הומה, ומחכה לנפש חייה לחלוק עימה את ההארה הגדולה של הלילה. כל הבריאה שלווה, מפויסת, וזמיר [עת הזמיר הגיע] שאוכל עשבים נועץ בה מבט, -
רָצִיתִי לְסַפֵּר לוֹ
כָּל הַדְּבָרִים, אַךְ הוּא שָׁכַח
שֶׁאֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ
וְלֹא הֵבִין.
אם הגעתם עד לכאן, כנראה שאתם מיטיבי לכת, כל הכבוד. מה שכתבתי, הוא רק טיפה מן הים בפרשנות ובעומק שניתן לתת לשיר המופלא הזה.
אני רק רציתי לפרק אותו לכמה קטעים, כך שיהיה קל יותר להבין, כי היא עושה בו מעברים גאוניים (!) בין הדברים. ואם הבנתם את השיר - אתם באמת לא יכולים להמשיך הלאה כרגיל! הוא מיוחד ונוגע.
ואם הגעתם עד לכאן, ממש מעניין אותי מאוד מה אתם חושבים. כאן למטה יש לכם מקום המיוחד בדיוק לזה...
חנוכה שמח!
הֲלוּמַת גַּעְגּוּעִים
לְקִרְבַת-נֶפֶשׁ בְּלִי פְּנִיּוֹת
סִפַּרְתִּי לָרוּחַ
שֶׁזָּרַק קֹר אֶל פָּנַי וּבָרַח
כַּמָּה עֲדִינוּת כַּמָּה חָסוּת
כַּמָּה עֵצָה יֵשׁ בַּמִּלָּה אָח.
וְכַמָּה קִנְאָה! לָחַשׁ
יוֹסֵף הַצַּדִּיק
שֶׁאֶחָיו זְרָקוּהוּ לַבּוֹר.
נִדְהַמְתִּי מִיָּפְיוֹ.
אַךְ לֹא בְּכֹחַ הַיֹּפִי
הֵקִיצָה בְּנַפְשִׁי הַנְּקֻדָּה
הַפְּנִימִית.
זָכַרְתִּי חָכְמָתוֹ –
אַךְ לֹא בְּכֹחַ הַבִּינָה
הֵאִירָה תִּקְוָה
שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ
שֶׁל אָדָם.
וְאָמַרְתִּי:
אֵיזוֹ גַּדְלוּת לָשִׁיר פִּלְאֲךָ יָהּ
כְּמוֹ שֶׁשָּׁרוּ חַיֵּי הַחוֹלֵם
וְהִדְלַקְתִּי נֵר שֶׁל תּוֹדָה
שֶׁיּוֹסֵף יָצָא יָפֶה כַּשַּׁחַר
מִבִּזְיוֹן הַבּוֹר –
שֶׁשִּׂכְלוֹ הַנִּבְעָת מֵעֶלְבּוֹן
הִסְכִּים לִהְיוֹת שׁוּב חָכָם
שָׁב לְהָבִין הָאוֹתוֹת –
שֶׁשִּׂנְאָתָם
לֹא הִשְׁכִּיחָה מִמֶּנּוּ
אֶת שְׂפַת הַמַּזָּלוֹת –
כִּי אֶצְלִי מִדֵּי צַעַר
נִנְעָלִים הֵיכָלוֹת
וְלִפְעָמִים נִסְגָּרִים אֲפִלּוּ חֲצֵרוֹת
שֶׁל תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה.
כַּאֲשֶׁר יָצָאתִי
בָּעוֹלָם הָיָה בֹּקֶר
וְזָמִיר עָמַד בְּתוֹךְ עָצִיץ
וְאָכַל עֲשָׂבִים.
רָצִיתִי לְסַפֵּר לוֹ
כָּל הַדְּבָרִים, אַךְ הוּא שָׁכַח
שֶׁאֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ
וְלֹא הֵבִין.
השיר הנפלא הזה הוא של המשוררת זלדה, היא נולדה למשפחה חסידית, ונשמתה ריחפה בהיכלות גבוהים, מה שניכר בשירתה הנשגבת, [לדעתי היא המשוררת היהודייה הטובה ביותר שעולה גם על גדולי המשוררים, כמובן בשירה מודרנית יותר, ולא בחרוזים].
אם הבנתם את השיר, אל תמשיכו הלאה! הפרשנות שלי רק תהרוס.
לילה. בדידות תהומית. המשוררת יושבת בביתה וכמהה לקירבה, 'הלומת געגועים'.
היא מספרת לרוח - שלא פורסת לה כנף לשלום אלא זורקת על פניה קור ובורחת. אבל היא היחידה שנמצאת שם. כמה חמלה יש במילה אח, וכמה חום היא מפיצה סביבה.
ופתאום! זכרון יוסף הצדיק שאחיו זרקוהו לבור צף למול עיניה. וקורע את מעטה העדינות שעוטה המילה 'אח' וכמה כאב מתלווה אליה, וכמה קנאה! [יש כאן סטייה מכוונת מה'נושא' המקורי של השיר, כאילו יוסף לוחש לה וקוטע את רצף המחשבה]
ומכיון שכספה לאחווה ונזכרה ביוסף, צפה דמותו ועלתה למולה, נזכרה במה שעבר עליו, ונפעמה מגבורתו ומזה שלא הפך להיות שבר כלי מכל הקורות אותו. אחיו זרקו אותו לבור, הוא נמכר למשרת, העלילו עליו עלילות שפלות שבגללם הושלך לבזיון הכלא.
ואחרי כל זה הוא נשאר יפה תואר וחכם, ולא הפסיק לחלום לקוות ולהצליח בכל מקום שבו היה, למרות שהיה בודד וזר.
ואז, מכה בה הארה. מקיצה בנפשה הנקודה הפנימית, ומאירה את חייה תקווה שהיא למעלה מכוחו של אדם, על חיי החולם שלא הפסיק לחלום לרגע, על הגדלות לשיר ולראות פלאים מתוך הבור,
'יפה כשחר' זוהי הגדרה מדויקת, מכיון ששחר הוא רענן וצעיר, והלילה לא השחיר אותו, הוא מלא תקווה, ובטוח בעצמו.
וְהִדְלַקְתִּי נֵר שֶׁל תּוֹדָה
שֶׁיּוֹסֵף יָצָא יָפֶה כַּשַּׁחַר
מִבִּזְיוֹן הַבּוֹר.
בדרך כלל, במצבי עלבון, השפלה ועצב, אין בנו היכולת להתעלות ולהחכים, וודאי שלא לפתור חלומות שאיש בעולם לא הצליח לפותרם, כשאנחנו עצובים אנחנו רואים כאן ועכשיו, חושבים נמוך ומצומצם. או כמו שהיא מבטאת את זה הכי מדויק:
כִּי אֶצְלִי מִדֵּי צַעַר
נִנְעָלִים הֵיכָלוֹת
וְלִפְעָמִים נִסְגָּרִים אֲפִלּוּ חֲצֵרוֹת
שֶׁל תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה.
היכלות הם הנשגב והמופלא. 'חצרות של תקופות השנה'. לכל תקופה, לכל חג, יש את הצלילים הריחות והמראות שלו, ומידי צער – מעידה הכותבת על עצמה, היא מאבדת את היכולת לחיות ולהרגיש את ייחודיות התקופה, [כמו בית הפתוח לכמה חצירות שבכל אחת מהם נוף ותחושה שונה]. אבל אצל יוסף:
שֶׁשִּׂכְלוֹ הַנִּבְעָת מֵעֶלְבּוֹן
הִסְכִּים לִהְיוֹת שׁוּב חָכָם
שָׁב לְהָבִין הָאוֹתוֹת –
שֶׁשִּׂנְאָתָם
לֹא הִשְׁכִּיחָה מִמֶּנּוּ
אֶת שְׂפַת הַמַּזָּלוֹת.
השיר מסתיים שהבוקר עלה, יש כבר אור, יש בהירות והבנה, בדידות הלילה כבר חלפה, היא יוצאת החוצה, בלב הומה, ומחכה לנפש חייה לחלוק עימה את ההארה הגדולה של הלילה. כל הבריאה שלווה, מפויסת, וזמיר [עת הזמיר הגיע] שאוכל עשבים נועץ בה מבט, -
רָצִיתִי לְסַפֵּר לוֹ
כָּל הַדְּבָרִים, אַךְ הוּא שָׁכַח
שֶׁאֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ
וְלֹא הֵבִין.
אם הגעתם עד לכאן, כנראה שאתם מיטיבי לכת, כל הכבוד. מה שכתבתי, הוא רק טיפה מן הים בפרשנות ובעומק שניתן לתת לשיר המופלא הזה.
אני רק רציתי לפרק אותו לכמה קטעים, כך שיהיה קל יותר להבין, כי היא עושה בו מעברים גאוניים (!) בין הדברים. ואם הבנתם את השיר - אתם באמת לא יכולים להמשיך הלאה כרגיל! הוא מיוחד ונוגע.
ואם הגעתם עד לכאן, ממש מעניין אותי מאוד מה אתם חושבים. כאן למטה יש לכם מקום המיוחד בדיוק לזה...
חנוכה שמח!
9 תגובות
6 תגובות
4 תגובות
115 תגובות
5 תגובות
2 תגובות
הסבר על המדור החדש, כאן:
www.prog.co.il
ולאתגר החודשי, בהקדים:
השירה היהודית המקורית רובה ככולה ללא חרוזים:
ספר התהילים הכולל את כל שירי דוד המלך, אסף המשורר, בני קורח, וכו'.
שירת הים, שירת הבאר, שירת דבורה, וכן הלאה.
החרוזים והמשקלים המדויקים נכנסו לשירה העברית בימי הביניים ובתור הזהב של יהדות ספרד, בהשאלה רבתי מהשירה הערבית.
המשורר רבי משה אבן עזרא התייחס לכך במכתב שכתב לאחר המשוררים הערביים המפורסמים, שתמה מדוע התחילו גם המשוררים היהודיים לחרוז את שיריהם. ועל כך הוא משיב לו במעין התנצלות:
"..משום שישבנו זמן רב בגולה נשתכחה הלשון העברית ונפסדה או נפסקה, או כמעט שנפסקה… ולא נשארה לנו מן השפה העברית שום שריד וכל פליט לבד מעשרים וארבעה הספרים המקודשים, שאינם כוללים מן הלשון אלא את המלים הדרושות לעניינים שהספרים הללו דנים עליהם"...
על פי זה הוא מסביר מדוע בימינו גם המשוררים היהודיים צריכים לעזר חיצוני של חרוזים.
(הדברים ערוכים בארוכה בספרו "שירת ישראל" עמודים נז-סא, ושם מביא גם דוגמאות לחרוזים בכתבי הקודש: לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר (איוב כח), להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה (שם לג), האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי! (שם כא))
כך כותב גם ר' מנחם בן סרוק במחברת (שרש"י מצטט בפירושו על התורה):
"ואלו לא גלינו מארצנו והיתה הלשון כלה נמצאה בידינו כירחי קדם ושנים קדמוניות ושבתנו בטח במשכנות שאננות אז מצאנו כל דקדוקי לשוננו ומיני תוצאותיה וידענו משקלה ועמדנו על גבוליה, כי לכל עם יש משקלת ודקדוק. רק אבדה מידינו, יען כי רב העון ונעלמה ממנו… ואחרי אשר היתה רחבה ונקשרת, נקצרה ונסתרה ותהי נעדרת…"
*
החרוזים מקלים עלינו את כתיבת השירה. אנו נעזרים בהם כדי לקבל קצב טוב לשיר ולהוכיח לקוראים ולעצמנו שזה בכלל שיר. אך מה יקרה כשקביים אלו יילקחו מעמנו? ומהו בכלל שיר עבורנו כשאין בו חרוזים? זה הזמן לדעת.
אי לכך ובהתאם לזאת, הנה האתגר הראשון:
כתבו שיר ללא חרוזים כלל.
שיר נשגב ונאדר, מילותיו ברורות בקפידה, אומר הרבה במעט, משקלים נכונים יבורכו גם הם - אך ללא חרוזים.
נושא - חופשי. עדיפות לשיר שנכתב במיוחד עבור האתגר.
בהצלחה!
(דיון האם החרוזים עוזרים או מפריעים, כבר היה כאן בעבר ואשמח אם לא נעסוק בזה כעת שוב. אתגר זה הוא על הצד שהם עוזרים, ומי שהם מפריעים לו - אדרבה ואדרבה, יחכמנו בשירו הנפלא ללא חרוזים).
ניהול - איזהו השיר? # אתגר שירה, הסבר ונספח כללי
הנה הגיע "אחרי החגים", ואתגרי השירים עולים לאוויר, במקביל לאתגר הדו-שבועי בו ימשיכו לפרסם יצירות בכל תחומי הכתיבה, לפי בקשת והזמנת המאתגר התורן. אז מה בתפריט? מתי? מדי חודש יועלה אתגר "איזהו השיר?", ובו אתגר כתיבת שירה. מה? הדגש באתגרים אלו יהיה על צורות ויכולות, טכניקות ותבניות - ולא בחירת...
www.prog.co.il
ולאתגר החודשי, בהקדים:
השירה היהודית המקורית רובה ככולה ללא חרוזים:
ספר התהילים הכולל את כל שירי דוד המלך, אסף המשורר, בני קורח, וכו'.
שירת הים, שירת הבאר, שירת דבורה, וכן הלאה.
החרוזים והמשקלים המדויקים נכנסו לשירה העברית בימי הביניים ובתור הזהב של יהדות ספרד, בהשאלה רבתי מהשירה הערבית.
המשורר רבי משה אבן עזרא התייחס לכך במכתב שכתב לאחר המשוררים הערביים המפורסמים, שתמה מדוע התחילו גם המשוררים היהודיים לחרוז את שיריהם. ועל כך הוא משיב לו במעין התנצלות:
"..משום שישבנו זמן רב בגולה נשתכחה הלשון העברית ונפסדה או נפסקה, או כמעט שנפסקה… ולא נשארה לנו מן השפה העברית שום שריד וכל פליט לבד מעשרים וארבעה הספרים המקודשים, שאינם כוללים מן הלשון אלא את המלים הדרושות לעניינים שהספרים הללו דנים עליהם"...
על פי זה הוא מסביר מדוע בימינו גם המשוררים היהודיים צריכים לעזר חיצוני של חרוזים.
(הדברים ערוכים בארוכה בספרו "שירת ישראל" עמודים נז-סא, ושם מביא גם דוגמאות לחרוזים בכתבי הקודש: לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר (איוב כח), להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה (שם לג), האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי! (שם כא))
כך כותב גם ר' מנחם בן סרוק במחברת (שרש"י מצטט בפירושו על התורה):
"ואלו לא גלינו מארצנו והיתה הלשון כלה נמצאה בידינו כירחי קדם ושנים קדמוניות ושבתנו בטח במשכנות שאננות אז מצאנו כל דקדוקי לשוננו ומיני תוצאותיה וידענו משקלה ועמדנו על גבוליה, כי לכל עם יש משקלת ודקדוק. רק אבדה מידינו, יען כי רב העון ונעלמה ממנו… ואחרי אשר היתה רחבה ונקשרת, נקצרה ונסתרה ותהי נעדרת…"
*
החרוזים מקלים עלינו את כתיבת השירה. אנו נעזרים בהם כדי לקבל קצב טוב לשיר ולהוכיח לקוראים ולעצמנו שזה בכלל שיר. אך מה יקרה כשקביים אלו יילקחו מעמנו? ומהו בכלל שיר עבורנו כשאין בו חרוזים? זה הזמן לדעת.
אי לכך ובהתאם לזאת, הנה האתגר הראשון:
כתבו שיר ללא חרוזים כלל.
שיר נשגב ונאדר, מילותיו ברורות בקפידה, אומר הרבה במעט, משקלים נכונים יבורכו גם הם - אך ללא חרוזים.
נושא - חופשי. עדיפות לשיר שנכתב במיוחד עבור האתגר.
בהצלחה!
(דיון האם החרוזים עוזרים או מפריעים, כבר היה כאן בעבר ואשמח אם לא נעסוק בזה כעת שוב. אתגר זה הוא על הצד שהם עוזרים, ומי שהם מפריעים לו - אדרבה ואדרבה, יחכמנו בשירו הנפלא ללא חרוזים).
23 תגובות
4 תגובות
3 תגובות
צפה בקובץ המצורף 784054
שוב צלפה בנו הרוח, קרה וקשוחה. שוב הגעתם לבקר, מתיזים טיפות מלוחות בהתנשאות בולטת. טורחים להדגיש עד כמה אנו הקנים, יבשים ועלובים.
תמשיכו, תמשיכו, סנובים שכמותכם. רגילים להדר ותהילה. התאורה הנוצצת המשתקפת בכם רק מדגישה את העולם המוזר. עולם השקר.
תמשיכו לגאות, להשמיע קול. תמשיכו להתנשא.
אנחנו פה מוטלים על הקרקע. גמורים וחסרי אונים. עלובים כל כך ונתונים לעיניים סקרניות של עוברי דרך. שלא כמותכם, אין לנו לאן לברוח במשובה.
בניגוד אליכם, הנתונים בסערה תמידית, אנו שקטים. שלמים עם עצמינו. ימים ארוכים נלחמנו בכם, עת נזרקנו מאניה גדושה מדי.
ימים ארוכים עמדנו בלב ים. סופגים את החבטות והבעיטות. אתם המשכתם הלאה, מאושרים. בטוחים בניצחונכם. ואנו התעקשנו, נאמנים למטרתנו.
ביום שניצחתם אותנו, ידענו שתם עוד פרק. ידענו שנוריד ראש למראית עין אך בליבנו תפעם התקווה. הציפיה הדרוכה לרגע האמת. בו הניצחון הפנימי יקרין החוצה ויניס אתכם, רדודים שכמותכם הרחק, הרחק.
מוקדש בהערכה ובהערצה לכל אלו שנותנים את עצמם וכוחם כדי להילחם למען כולנו
שוב צלפה בנו הרוח, קרה וקשוחה. שוב הגעתם לבקר, מתיזים טיפות מלוחות בהתנשאות בולטת. טורחים להדגיש עד כמה אנו הקנים, יבשים ועלובים.
תמשיכו, תמשיכו, סנובים שכמותכם. רגילים להדר ותהילה. התאורה הנוצצת המשתקפת בכם רק מדגישה את העולם המוזר. עולם השקר.
תמשיכו לגאות, להשמיע קול. תמשיכו להתנשא.
אנחנו פה מוטלים על הקרקע. גמורים וחסרי אונים. עלובים כל כך ונתונים לעיניים סקרניות של עוברי דרך. שלא כמותכם, אין לנו לאן לברוח במשובה.
בניגוד אליכם, הנתונים בסערה תמידית, אנו שקטים. שלמים עם עצמינו. ימים ארוכים נלחמנו בכם, עת נזרקנו מאניה גדושה מדי.
ימים ארוכים עמדנו בלב ים. סופגים את החבטות והבעיטות. אתם המשכתם הלאה, מאושרים. בטוחים בניצחונכם. ואנו התעקשנו, נאמנים למטרתנו.
ביום שניצחתם אותנו, ידענו שתם עוד פרק. ידענו שנוריד ראש למראית עין אך בליבנו תפעם התקווה. הציפיה הדרוכה לרגע האמת. בו הניצחון הפנימי יקרין החוצה ויניס אתכם, רדודים שכמותכם הרחק, הרחק.
מוקדש בהערכה ובהערצה לכל אלו שנותנים את עצמם וכוחם כדי להילחם למען כולנו
0 תגובות
3 תגובות
10 תגובות
8 תגובות
5 תגובות
15 תגובות
המרצה שאני לומד אצלו כתיבה פובליציסטית
ביקש שאני אשכתב למאמר את מה שפרסמתי
פה
הסתייגות: בשל הקורס כתבתי בצורה שמתאימה
אף לקורא מהמגזר הכללי, לכן השפה וההדגשות
הם לא כפי שמתאים לכתוב אצלנו, סליחה מראש.
בס"ד
ההערצה אל הרב שטיינמן חצתה גבולות ומגזרים. הרבה מעבר לגבולות הגזרה הטבעיים של בני ברק וחרדים. בעת הסתלקותו התפעמו כלי התקשורת הכלליים מאורחות חייו הסגפניים והכה פשטניים.
האיש שגלגל מיליונים תחת ידיו ומעולם לא דבק בו אף סנט שחוק.
הרב שטיינמן נודע בפיקחותו המיוחדת, מעבר לגדלותו התורנית והנהגתו הרבנית בלטה חכמת החיים שבה ניחן. הרב היה זה שהתווה את המדיניות הציבורית החרדית בענייני דת ומדינה, מודרנה, התקדמות הטכנולוגיה.
כשהיה צריך ידע להיות תקיף, ניצל לעיתים את כוחו הפוליטי, עמד על דעתו בנושאים עקרוניים. אבל מעל לכל בלטה תמיד הארת הפנים, אותו חיוך נצחי - שלא מש מזכרון רבים. הרב הצטיין במידות טובות ונעלות, התייחס בלבביות לכל אחד, תמיד ויתר ומחל על כבודו. היה פרגמטי ופייסן, הוריד הרבה מפלסי מתחים במגזר החרדי ומחוצה לו.
הדברים הללו שתארנו עד כה ידועים ונפוצים, מטרת הטור היא להאיר את עיני הקורא בזווית נוספת ולא פחות מיוחדת - העממיות והירידה אל העם - כותב השורות זוכר איך לפני כשלוש שנים בעת הסתלקותו של הרב, שרתה בלבול מסוים בפאנלים ומערכות התקשורת הישראלים לנוכח ההגדרה של 'גדול הדור' בהבנתם גדול דור נע בין הסקאלה של הרצל ז'בוטינסקי (תלוי באיזה בית גדלת) לבין בגין ורבין (ג"כ תלוי איפה גדלת)
אנשים בעלי פרופיל ציבורי גבוה מאוד עם פרטיות כמעט נעלמת, אנשים שהרגישו מורמים מעם (במובנים מסוימים אולי אכן היו), ואם מצאת בהם 'עממיות' זה היה חלק מהתדמית הפוליטית של איש ציבור היורד אל העם, וכאן נפגשו כלי התקשורת עם הגדרת גדול הדור מעט שונה, אדם בין אנשים שלפעמים התעלה ושידר נחישות מנהיגותית ופוליטית תוך תחושה של 'מורם מעם' רק לצורך השגת מטרה ציבורית מוגדרת וצרכי רבים מסוימים.
כי אכן כזה היה הרב שטיינמן איש פשוט שעד גיל של קרוב לתשעים יכולת לעצור ברחוב ולהפנות כל שאלה שתעלה על דעתך ולקבל תשובה מסבירה, להציע טרמפ ותמיד לבקש ולקבל ברכה. וזה בזמן שהרב ניהל אין ספור מוסדות עם אלפי תלמידים, מסובב אילי הון שנועצים בדעתו על כל צעד ושעל, פוליטיקאים שמצפים להכוונתו ואין ספור נושאים ציבוריים שתלויים על לוח ליבו.
בנוסף לפשטנות וענוותו המיוחדת שגרמה לו להתייחס בכזו חמימות ולבביות לכל אחד כולל נער ועלם צעיר, הייתה לו לרב גישה חינוכית מיוחדת - ומכוחה נהרו לביתו אין ספור תלמידי תלמודי תורה וישיבות, שכן הרב הקדיש זמן ניכר ויקר מסדר יומו לבחון אלפי תלמידים בשנה ועשרות מדי יום ביומו על הספקם וחוק לימודם.
על פי רוב ארך המבחן דקות ספורות שבהן הספיק הרב לשאול אותם שאלה ושתיים וחייך חיוך רחב למשמע התשובות המחכימות חיוך שמרנין כל כך את לב התלמידים לרוב נכח גם במקום גם צלם שתיעד את הרגעים לטובת התלמידים כך יוכלו לנצור לעד את האירוע המרגש.
כותב השורות נכח במקרה חריג, היה זה בעת שהגיע יחד בני ישיבתו להיבחן אצל הרב על מסכת קידושין מן התלמוד הבבלי, תלמידי הישיבה שלטו בחומר בבקיאות מדהימה, והרב ששם לב שכל תשובה נענית בשליפה פשוט רצה עוד עוד, הנכדים שדאגו לשלום סבם ניסו להפסיק את המבחן בתואנה שסדר יומו של הרב עמוס לעייפה אבל הרב כאילו לא הבחין בהם ופשוט המשיך בשלו, פשוט קרה שם הדבר המדהים - במקום שהרב יתייחס לתלמידים הצעירים ויעניק להם מעצמו הרב פשוט ישב ונהנה מכל רגע איך התלמידים שולטים בחומר הוא הציג להם עוד שאלה ועוד, לא פספס שום דף והם פשוט ידעו וענו.
הרב ישב עם עיניים בורקות מחדווה, מוחו הכביר וזכרונו האינסופי פרי שקידה עמל ויגיעה של קרוב למאה שנים הנפיקו כל רגע שאלה נוספת בעל פה מבלי להציץ בספר, ואז הפתיע הרב בשאלה מיוחדת - הוא שאל על הלכה מסיומת איפה בגמרא היא מוזכרת, התלמידים מנסים לפשפש לדלות מהזיכרון מעבירים את הגמרא בראשם דף אחרי דף "אין" הם ענו לרב "לא מצאנו אולי הרב יגלה לנו איפה פספסנו" הרב שטיינמן פשוט צחק מהנאה וקורת רוח "אשריכם שאתם מכירים כל כך טוב את המסכת הנלמדת שידעתם להשיב בכזו בטחה שהעניין הזה לא מוזכר פה ואכן היא מוזכרת רק במסכת גיטין הסמוכה".
ביקש שאני אשכתב למאמר את מה שפרסמתי
פה
הסתייגות: בשל הקורס כתבתי בצורה שמתאימה
אף לקורא מהמגזר הכללי, לכן השפה וההדגשות
הם לא כפי שמתאים לכתוב אצלנו, סליחה מראש.
בס"ד
איילת השחר
ההערצה אל הרב שטיינמן חצתה גבולות ומגזרים. הרבה מעבר לגבולות הגזרה הטבעיים של בני ברק וחרדים. בעת הסתלקותו התפעמו כלי התקשורת הכלליים מאורחות חייו הסגפניים והכה פשטניים.
האיש שגלגל מיליונים תחת ידיו ומעולם לא דבק בו אף סנט שחוק.
הרב שטיינמן נודע בפיקחותו המיוחדת, מעבר לגדלותו התורנית והנהגתו הרבנית בלטה חכמת החיים שבה ניחן. הרב היה זה שהתווה את המדיניות הציבורית החרדית בענייני דת ומדינה, מודרנה, התקדמות הטכנולוגיה.
כשהיה צריך ידע להיות תקיף, ניצל לעיתים את כוחו הפוליטי, עמד על דעתו בנושאים עקרוניים. אבל מעל לכל בלטה תמיד הארת הפנים, אותו חיוך נצחי - שלא מש מזכרון רבים. הרב הצטיין במידות טובות ונעלות, התייחס בלבביות לכל אחד, תמיד ויתר ומחל על כבודו. היה פרגמטי ופייסן, הוריד הרבה מפלסי מתחים במגזר החרדי ומחוצה לו.
הדברים הללו שתארנו עד כה ידועים ונפוצים, מטרת הטור היא להאיר את עיני הקורא בזווית נוספת ולא פחות מיוחדת - העממיות והירידה אל העם - כותב השורות זוכר איך לפני כשלוש שנים בעת הסתלקותו של הרב, שרתה בלבול מסוים בפאנלים ומערכות התקשורת הישראלים לנוכח ההגדרה של 'גדול הדור' בהבנתם גדול דור נע בין הסקאלה של הרצל ז'בוטינסקי (תלוי באיזה בית גדלת) לבין בגין ורבין (ג"כ תלוי איפה גדלת)
אנשים בעלי פרופיל ציבורי גבוה מאוד עם פרטיות כמעט נעלמת, אנשים שהרגישו מורמים מעם (במובנים מסוימים אולי אכן היו), ואם מצאת בהם 'עממיות' זה היה חלק מהתדמית הפוליטית של איש ציבור היורד אל העם, וכאן נפגשו כלי התקשורת עם הגדרת גדול הדור מעט שונה, אדם בין אנשים שלפעמים התעלה ושידר נחישות מנהיגותית ופוליטית תוך תחושה של 'מורם מעם' רק לצורך השגת מטרה ציבורית מוגדרת וצרכי רבים מסוימים.
כי אכן כזה היה הרב שטיינמן איש פשוט שעד גיל של קרוב לתשעים יכולת לעצור ברחוב ולהפנות כל שאלה שתעלה על דעתך ולקבל תשובה מסבירה, להציע טרמפ ותמיד לבקש ולקבל ברכה. וזה בזמן שהרב ניהל אין ספור מוסדות עם אלפי תלמידים, מסובב אילי הון שנועצים בדעתו על כל צעד ושעל, פוליטיקאים שמצפים להכוונתו ואין ספור נושאים ציבוריים שתלויים על לוח ליבו.
בנוסף לפשטנות וענוותו המיוחדת שגרמה לו להתייחס בכזו חמימות ולבביות לכל אחד כולל נער ועלם צעיר, הייתה לו לרב גישה חינוכית מיוחדת - ומכוחה נהרו לביתו אין ספור תלמידי תלמודי תורה וישיבות, שכן הרב הקדיש זמן ניכר ויקר מסדר יומו לבחון אלפי תלמידים בשנה ועשרות מדי יום ביומו על הספקם וחוק לימודם.
על פי רוב ארך המבחן דקות ספורות שבהן הספיק הרב לשאול אותם שאלה ושתיים וחייך חיוך רחב למשמע התשובות המחכימות חיוך שמרנין כל כך את לב התלמידים לרוב נכח גם במקום גם צלם שתיעד את הרגעים לטובת התלמידים כך יוכלו לנצור לעד את האירוע המרגש.
כותב השורות נכח במקרה חריג, היה זה בעת שהגיע יחד בני ישיבתו להיבחן אצל הרב על מסכת קידושין מן התלמוד הבבלי, תלמידי הישיבה שלטו בחומר בבקיאות מדהימה, והרב ששם לב שכל תשובה נענית בשליפה פשוט רצה עוד עוד, הנכדים שדאגו לשלום סבם ניסו להפסיק את המבחן בתואנה שסדר יומו של הרב עמוס לעייפה אבל הרב כאילו לא הבחין בהם ופשוט המשיך בשלו, פשוט קרה שם הדבר המדהים - במקום שהרב יתייחס לתלמידים הצעירים ויעניק להם מעצמו הרב פשוט ישב ונהנה מכל רגע איך התלמידים שולטים בחומר הוא הציג להם עוד שאלה ועוד, לא פספס שום דף והם פשוט ידעו וענו.
הרב ישב עם עיניים בורקות מחדווה, מוחו הכביר וזכרונו האינסופי פרי שקידה עמל ויגיעה של קרוב למאה שנים הנפיקו כל רגע שאלה נוספת בעל פה מבלי להציץ בספר, ואז הפתיע הרב בשאלה מיוחדת - הוא שאל על הלכה מסיומת איפה בגמרא היא מוזכרת, התלמידים מנסים לפשפש לדלות מהזיכרון מעבירים את הגמרא בראשם דף אחרי דף "אין" הם ענו לרב "לא מצאנו אולי הרב יגלה לנו איפה פספסנו" הרב שטיינמן פשוט צחק מהנאה וקורת רוח "אשריכם שאתם מכירים כל כך טוב את המסכת הנלמדת שידעתם להשיב בכזו בטחה שהעניין הזה לא מוזכר פה ואכן היא מוזכרת רק במסכת גיטין הסמוכה".
ת.נ.צ.ב.ה
0 תגובות
גַּם יָכֹלְתִּי דַּבֵּר לְשָׁלוֹם
גַּם קוֹלִי בָּרָמָה יִשָּׁמַע
אַךְ כָּל זֹאת מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ
כִּי רַק שְׂפָתַי נָעוֹת
רַק שְׂפָתַי
וּלְוַאי וְאִמְרֵי פִי
יִהְיוּ רְצוֹנוֹתַי
אֵיךְ נוֹטְעִים לֵב בַּנְּשַׁמָּה
הַחֲרֵבָה תְּאֵוַת הַמַּיִם
אֶרֶץ נֶגֶב
שְׁיַצְמִיחַ פִּרְיוֹ
יִתֵּן לִי מִשְׁאַלְתִּי
מִשְׁאֶלֶת לֵב
פְּתַח יָדְךָ נָא
הַשְׂבִּיעֵנִי גִּשְׁמֵי רָצוֹן
טַל כִּסּוּף
הַשֵּׁב אֵלַי הָרוּחַ
וְהוֹרֵד מִמֶּנִּי גֶּשֶׁם
מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ וְאָרוּצָה
וְאֶרְצֶה
לִכְסוֹף נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי
גּוֹלֶה נוֹדֵד וּמְיֻסָּר
וְכָמֵהַּ לְהַרְגִּישׁ אוֹתְךָ
כֹּה כָּמֵהַּ לְהַרְגִּישׁ
אָז גּוֹל אֶת לֵב הָאֶבֶן
וְתֵן בִּי לֵב בָּשָׂר
לְבַקֵּשׁ אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
רַק לְבַקֵּשׁ
רַק שֶׁאוּכַל לְבַקֵּשׁ
התלבטתי זמן מה בין שני שירים שנכתבו על אותו בסיס,
הפור נפל אחרי זה.
גַּם קוֹלִי בָּרָמָה יִשָּׁמַע
אַךְ כָּל זֹאת מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ
כִּי רַק שְׂפָתַי נָעוֹת
רַק שְׂפָתַי
וּלְוַאי וְאִמְרֵי פִי
יִהְיוּ רְצוֹנוֹתַי
אֵיךְ נוֹטְעִים לֵב בַּנְּשַׁמָּה
הַחֲרֵבָה תְּאֵוַת הַמַּיִם
אֶרֶץ נֶגֶב
שְׁיַצְמִיחַ פִּרְיוֹ
יִתֵּן לִי מִשְׁאַלְתִּי
מִשְׁאֶלֶת לֵב
פְּתַח יָדְךָ נָא
הַשְׂבִּיעֵנִי גִּשְׁמֵי רָצוֹן
טַל כִּסּוּף
הַשֵּׁב אֵלַי הָרוּחַ
וְהוֹרֵד מִמֶּנִּי גֶּשֶׁם
מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ וְאָרוּצָה
וְאֶרְצֶה
לִכְסוֹף נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי
גּוֹלֶה נוֹדֵד וּמְיֻסָּר
וְכָמֵהַּ לְהַרְגִּישׁ אוֹתְךָ
כֹּה כָּמֵהַּ לְהַרְגִּישׁ
אָז גּוֹל אֶת לֵב הָאֶבֶן
וְתֵן בִּי לֵב בָּשָׂר
לְבַקֵּשׁ אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
רַק לְבַקֵּשׁ
רַק שֶׁאוּכַל לְבַקֵּשׁ
התלבטתי זמן מה בין שני שירים שנכתבו על אותו בסיס,
הפור נפל אחרי זה.
7 תגובות
15 תגובות
0 תגובות
6 תגובות
0 תגובות
10 תגובות
19 תגובות
6 תגובות
3 תגובות
17 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
אהבת את הפורום? שתף>>
Reactions: אוראל סולטן, הייטקיסטית, BestMe ועוד 74 משתמשים77 //