קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 314
    • ר
    שיתוף - לביקורת אוויל מחריש
  • רואים שקוף //
    • מְאֻשְׁפָּזִים שָׁם
    חוֹלִים
    בְּרוּחַ בְּנֶפֶשׁ

    הָעֹמֶס בַּמַּחְלָקָה
    הִכְרִיחַ
    לְשַׁחְרֵר חֵלֶק

    יַעֲשׂוּ בְּדִיקָה
    מִבְחָן
    מִי הִבְרִיא

    מְגַלֵּי הַחָכְמָה
    וְהַדַּעַת
    יֵצְאוּ לַחָפְשִׁי

    הָלְכוּ וּמִלְּאוּ
    הַכִּסְאוֹת
    בְּבֹץ וּבְרֶפֶשׁ

    אָמְרוּ לָהֶם
    הוֹרוּ
    חֶבְרֶה לָשֶׁבֶת

    כֻּלָּם נֶהֱנוּ
    מַמָּשׁ
    קָפְצוּ עַל הַמְּצִיאָה

    הוֹכִיחוּ לְכֻלָּם
    רְאוּנוּ
    חַסְרֵי דֵּעָה

    וְרַק אֶחָד
    בָּדַק
    חִפֵּשׂ וּמָצָא

    גְּזִיר עִתּוֹן
    הֵנִיחַ
    עַל הַכִּסֵּא כְּמַצָּע

    יֵשׁ כָּאן אֶחָד
    הוֹפָּה
    שֶׁמְּגַלֶּה חָכְמָה

    אוּלַי כְּבָר הִגִּיעַ
    זְמַנּוֹ
    לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַמִּכְלָאָה

    מָה רָאָה עַל
    כָּכָה
    וּמָה הִגִּיעַ

    הֵי הוֹ רְאוּ
    אֲנִי
    הֲכִי גָּבוֹהַּ

    שֶׁעַל זֹאת אָמַר
    הֶחָכָם
    מִכָּל אָדָם

    גַּם אֱוִיל
    מַחֲרִישׁ
    יֵחָשֵׁב לְחָכָם
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: חבילע'ס על הזמן, איש אחד הלך, Special ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 766
    • ר
    שיתוף - לביקורת מחוץ לקופסא
  • רואים שקוף //
    • נָהַגְתִּי בִּמְהִירוּת
    עָבַרְתִּי
    בְּרַמְזוֹר אָדֹם

    כָּרַז לִי שׁוֹטֵר
    סוֹזוֹקִי
    עֲמֹד בַּצַּד דֹּם

    הָיִיתִי בְּשׁוֹק
    אֵיךְ
    לֹא רָאִיתִי

    עַכְשָׁו נְקֻדּוֹת
    מִשְׁפָּט
    וּקְנָס אֲמִתִּי

    וְאָז צָץ הַפִּתְרוֹן
    אֲשַׁתֵּף
    אֵיךְ לְהִתְפַּטֵּר

    תְּעוּדַת זֶהוּת
    דָּרַשׁ
    וַאֲנִי לֹא זוֹכֵר

    רִשְׁיוֹן נְהִיגָה
    וַאֲנִי
    אוֹמֵר שֶׁאֵין

    פְּרָטִים וּכְתֹבֶת
    גַּם
    לְהוֹמְלֶס אֵין

    וְכָךְ אוֹ כָּךְ
    הַשּׁוֹטֵר
    קָרָא לַמְּפַקֵּד

    יֵשׁ פֹּה צָעִיר
    חֲסַר
    רִשְׁיוֹן וְנוֹהֵג

    הַמְּפַקֵּד הִגִּיעַ
    כֻּלּוֹ
    חֲמוּם מוֹחַ

    מוּכָן עִם אֲזִקִּים
    בַּיָּד
    וְגַם לְהַפְעִיל כּוֹחַ

    וְאָז, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ
    מִמֶּנִּי
    אֶת הֶתֵּר הַנְּהִיגָה

    אֲנִי מוֹצִיא תַּ'אַרְנָק
    מַרְאֶה
    כָּל תְּעוּדָה וּתְעוּדָה

    וְהַלָּה מִיָּד מַפְנֶה
    לַשּׁוֹטֵר
    אֶת כָּל זַעְמוֹ

    הֵיאַךְ זֶה שֶׁהוּא
    הֵעֵז
    לְבַטֵּל אֶת זְמַנּוֹ

    כִּי לִפְעָמִים דָּרוּשׁ
    קְצָת
    יְצִירָתִיּוּת וּמַחֲשָׁבָה

    מִחוּץ לַקֻּפְסָא
    תָּמִיד
    תִּמָּצֵא הַתְּשׁוּבָה
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: פירוש, אש קודש!, שיבת ציון ועוד 11 משתמשים14 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    היום יש מצלמות גוף על השוטרים :).
  • 413
    • ה
    שיתוף - לביקורת מה שנותר
  • הווה פשוט //
    • אִלּוּ יָכוֹל הָיָה לָתֵת שְׁעַת זְכוּכִית לַנּוֹפִים בַּחַלּוֹן, וַעֲדַיִן לִשְׁמֹר לְעַצְמוֹ כְּרִיעָה אֲפֵלָה מִבִּפְנִים.
    מָה זֶה הָיָה נֶחֱשָׁב בְּעוֹלָם דַּקִּיק שֶׁכַּזֶּה. כָּל עוֹד הוּא זוֹקֵף צַוָּאר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,

    בִּתְהוֹם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא צֵל צְחוֹקוֹ, הוּא מַרְשֶׁה לְכוֹחוֹ לְהֵאָבֵד בְּסִחְרוּר
    שָׁם יָדָיו נִשְׁלָחוֹת כְּשִׁכּוֹר לַעֲצֹם אֶת עֵינֵי חַיָּיו.

    הוּא הָיָה ! זֶה בָּרוּר,
    עַל זֹאת יָעִידוּ רְסִיסֵי זִכְרוֹנוֹתָיו, בְּאַלְפֵיהֶם יֵעָרְמוּ עַל עַכְשָׁוֹו הַדָּהוּי,
    יִצְטוֹפְפוּ וְיִתְקַבְּצוּ אֶל תְּמוּנָה יְחִידָה בָּאַלְבּוֹם.

    וְעַיִן צְעִירָה תִּשְׁתַּהֶה לְרֶגַע, תְּזַהֶה, "סַבָּא. תִּרְאוּ אֵיזֶה גַּבּוֹת...",
    וּתְדַפְדֵּף הָלְאָה.

    .
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, yael305, שיבת ציון ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 328
    • ו
    שיתוף - לביקורת הנה אבא בא
  • ושמה תמר //
    • בעקבות פטירתו של הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל.
    ניסיתי לסדר , ולו במעט, את כל התחושות שמסתובבות לי בלב מאז הפטירה.
    מתרגשת לשתף.



    וְתַעַל שַׁוְעָתֵנוּ הַשָּׁמַיְמָה
    וְנִצְעַק אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ
    כִּי יְתוֹמִים הָיִינוּ,
    וְאֵין אָב.

    שָׁקְעָה שֶׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם,
    לְבָבוֹת שְׁבוּרִים, מְרֻסָּקִים.
    וּמָאתַיִם אֶלֶף יָדַיִם,
    מְלַוּוֹת בִּדְמָעוֹת.
    אַבְרֵכִים, נְעָרִים, בַּחוּרִים, מְפֹרָקִים.

    וְדוֹרוֹת שֶׁל רַבָּנִים,
    תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים
    מְקַבְּלִים שָׁם לְמַעְלָה,
    לְצַד ה ק-ל
    אֶת אַבָּא שֶׁל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.

    קֶבֶר טָרִי, עִם רִגְבֵי אֲדָמָה לַחִים,
    וְכֻלָּם כְּבָר הוֹלְכִים.
    חוֹזְרִים הַבַּיְתָה, יְתוֹמִים.
    וּמִי יִשְׁלַח לָנוּ תַּנְחוּמִים.

    וְיֵשׁ רַק מִישֶׁהוּ אֶחָד,
    שֶׁיָּכוֹל לְאַחוֹת לְבָבוֹת שְׁבוּרִים.
    יֵשׁ רַק מִישֶׁהוּ אֶחָד,
    שֶׁיִּהְיֶה אִתָּנוּ כָּאן לָעַד.

    וְנִצְעַק אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ,
    וְהוּא, רַק הוּא, יְעַנְּנוּ.
    יְנַגֵּב דְּמָעוֹת מִפָּנִים,
    יְסַלֵּק מֵהַדֶּרֶךְ אֲבָנִים.

    וְשֶׁמֶשׁ תַּעֲלֶה שׁוּב בַּמִּזְרָח,
    וְאוֹר גָּדוֹל יִזְרַח.
    וּנְקַבֵּל בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת
    רַבָּנִים שֶׁל דּוֹרוֹת , דּוֹרוֹת.

    וְגִלּוּי פָּנִים,
    שֶׁל אֱלוֹקִים.
    וְהִנֵּה, כְּבָר אַבָּא
    בָּא.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, חנה ש., fre ועוד 4 משתמשים7 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    מרגש מאוד.
  • 285
    • ח
    שיתוף - לביקורת מוּסַר הַשְׂכֵּל מֵאַגָּס
  • חנה ש. //
    • בס"ד
    הָאַגָּס הַהוּא יָפֶה מִבַּחוּץ הָיָה
    אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁנֶּחְתַּךְ הִתְגַּלָּה
    כִּי רָקוּב הוּא מִבִּפְנִים
    עוֹד מְעַט הָרִקָּבוֹן יִתְפַּשֵּׁט
    וְיִתְגַּלֶּה לְעֵין כֹּל.

    אִם רָאִיתָ מִדּוֹת שֶׁל גַּאֲוָה,
    כַּעַס אוֹ נְקָמָה אָז תֵּדַע
    כִּי גַּם כַּאֲשֶׁר הָעֲטִיפָה הַחִיצוֹנִית
    מְשַׁדֶּרֶת כָּבוֹד וְהַצְלָחָה
    אֵין זוֹ אֶלָּא כִּי אִם תַּעְתּוּעַ עַיִן.

    כִּי אֵין מְצִיאוּת שֶׁל פְּרִי בָּשֵׁל וְטָרִי
    בְּמָקוֹם שֶׁל רִקָּבוֹן
    יָבוֹא יוֹם וְאוּלַי עוֹד הַרְבֵּה יָמִים
    וְיִתְגַּלּוּ הַנִּסְתָּרוֹת.

    לְעֻמַּת זֹאת
    כְּשֶׁתַּשְׁקִיעוּ בַּמִּדָּה הַנְּכוֹנָה
    גַּם אִם הַדֶּרֶךְ מְפָרֶכֶת
    גַּם אִם הִיא נִסְתֶּרֶת
    גַּם אִם הִיא לֹא נִרְאֵית כָּל כָּךְ טוֹב
    יָבוֹא גַּם הוּא הַיּוֹם
    לִקְטֹף פְּרִי הִלּוּלִים.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אש קודש!, איש אחד הלך, שרהלה שרהלה ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 451
    • ה
    שיתוף - לביקורת מישהו בשבילך
  • הוריקן //
    • בס"ד

    חושך, לילה,
    רק אוטובוס עייף מגיח מקצה הרחוב.

    הוא יושב על המדרכה, עסוק בפלאפון ואם לא צפירת הנהג שהקפיצה את ליבו לא היה שם לב לרגליו, שבעוד כמה שניות, היו נרמסות תחת הגלגל.

    שקט לו... מדי שקט.. והפעם המוזיקה לא משתיקה את הדממה.

    חשוך לו.. אולי קוראים לזה עצוב? מרחוק הוא רואה דמויות מרצדות בבית מואר, שמח, מן מושלמים כאלה שיש בכל מקום.

    הוא יכול לחזור הביתה, פיזית, אבל הלב לא מסכים והדמעות? לא מגיעות, ובעצם מי צריך אותם בכלל?? זה לא מה שילדות עושות?

    יד חמה שנחה על כתפו מקפיצה אותו בשנית, אבל מבט מהיר לאחור ומשהו נרגע...
    עוד טפיחה על הכתף ומשהו משתנה... האוויר יותר נקי, העיניים מעט מטושטשות – משהו נכנס לו לעין, זה לא דמעות!!
    - - - -
    דלת הבית נפתחת, הוא נכנס בשקט- לבד הוא לא, עכשיו רק צריך להתמודד...





    אשמח לביקורת-     @הוריקן
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: גודגוד, מֶנַחֵם, tovy ועוד 5 משתמשים8 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הוריקן
    רעיון יפה! יש לי נטייה להשאיר את הרגעים הקריטיים כתעלומה... כך שכל אחד יכול לקחת למקום שלו...
  • 345
    • ח
    שיתוף - לביקורת מְדֹד לָנוּ
  • חנה ש. //
    • רָאֹה רָאִיתִי אֶת עַם יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם
    הוֹלְכִים וּמְלַוִּים גָּדוֹל בַּתּוֹרָה
    הָרַב גֵּרְשׁוֹן זִכְרוֹנוֹ צַדִּיק לִבְרָכָה
    רָאִיתִי אֶת עַם יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם
    נוֹתְנִים כָּבוֹד אַחֲרוֹן
    לִגְדֻלָּה שֶׁל מֵאָה שָׁנָה
    רָאִיתִים יוֹצְאִים בַּהֲמוֹנֵיהֶם
    נוֹסְעִים לְמֶרְחַקִּים
    כְּדֵי לְהַבִּיעַ וְלוּ בִּמְעַט
    הַעֲרָכָה לַתּוֹרָה

    רִיבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
    רְאֵה אוֹתָנוּ בָּנֶיךָ
    רְאֵה אֶת הָרָצוֹן הַפְּנִימִי
    רְאֵה הֵיכָן מֻנָּח הַלֵּב
    רָאָה אֶת הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל
    שֶׁחוֹלְקִים עַמְּךָ לְלוֹמְדֵי תּוֹרָתְךָ
    רְאֵה נָא אַף אֶת עֲלִיבוּתֵנוּ
    וְתָבוֹא לְהוֹשִׁיעַ בָּנִים
    בִּגְלַל אָבוֹת

    רָאֹה רָאִינוּ אָדָם שָׁלֵם
    צֶלֶם אֱלוֹקִים
    בִּדְמוּתוֹ וְתַבְנִיתוֹ
    שׁוּב נָא ה' אֵלֵינוּ
    אַף אַתָּה
    בְּמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד הַצַּדִּיק
    - בִּמְאוֹר פָּנִים,
    מְדֹד לָנוּ
    שׁוּב נָא, שׁוּב נָא
    הָאֵר לָנוּ פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעַ.
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: אש קודש!, דילים, מגבת ועוד 2 משתמשים5 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    אסביר את הרעיון: "במידה שאדם מודד מודדים לו" הצדיק נקרא אדם והוא מייצג את כל עמ"י וכשם שכל עמ"י...
  • 449
    • ח
    שיתוף - לביקורת אנחנו והם
  • חנה ש. //
    • בס"ד
    זֶה תָּמִיד אֲנַחְנוּ וְהֵם
    אֲנַחְנוּ שֶׁרוֹצִים הִתְחַשְּׁבוּת
    וְהֵם שֶׁלֹּא רוֹאִים אוֹתָנוּ
    אֲנַחְנוּ שֶׁרוֹצִים שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה
    וְהֵם שֶׁאוֹהֲבִים הֲמֻלָּה.

    זֶה תָּמִיד אֲנַחְנוּ וְהֵם
    הֵם שֶׁטּוֹעֲנִים שֶׁכָּכָה זֶה,
    אַתֶּם סְתָם אָנוֹכִיִּים
    וַאֲנַחְנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁים
    אוּלַי תִּתְאַמְּצוּ אֲפִלּוּ רַק טִפָּה
    וְהֵם שֶׁהֶחְלִיטוּ שֶׁכָּכָה זֶה
    וְזֶהוּ זֶה.

    וְכָכָה זֶה יִשָּׁאֵר לָנֶצַח
    לְעוֹלָם לֹא נְנַצֵּחַ
    רַק נְשַׁיֵּף חֶרֶב לָשׁוֹן
    כּוֹעֶסֶת, נוֹקֶמֶת.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, מירער, brachy 100 ועוד 7 משתמשים10 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    התכוונתי ליחסי שכנים, כל שכן רוצה שיתחשבו בו בדברים שחשובים לו וכנגדו יש את השכנים שלא רואים כל...
  • 701
    • א
    שיתוף - לביקורת להיות אדם לא רגיל
  • א. פרי //
    • הערה: לאחר שכתבתי את המאמר הנוכחי, שמתי לב שיש בו קטעים המציגים זוית ראיה מסוימת ומצומצמת. למען האמת גם במאמרים שהעליתי כאן בשבועות הקודמים שמתי לב לאחר שפרסמתי שיש שם אי דיוקים או זוית ראיה מסוימת ולא בהכרח נכונה, כל אחד כפי ראות עיניו.
    בנוסף, יש לי בקשה אליכם: חשבתי (וזה כעת רק בתכנון... נראה אם זה יתקדם וכיצד) - חשבתי להוציא לאור ספר עם מאמרים בנושא היציאה לאור בשילוב שירים שכתבתי לעצמי במהלך המסע שעברתי. אני כעת בשלב של ברירת החומר וכו'.
    לספר יקראו כנראה "לצאת לאור".
    אם מישהו כאן ירצה לסייע בכל תחום, החל מציורים, סיוע כספי, עימוד, הגהה ואפילו אם יש כאן עורך/ת שירצו להכניס לספר חומר מקצועי בנושא הוצאה לאור – אשמח.
    כרגע הצפי של הספר זה ללא מטרת רווח אלא נועד לתת כלים ועידוד לצאת לאור, כך שכל תרומה תתקבל בברכה. המייל שלי כתוב בתחתית ההודעה בחתימה.

    להיות בעמדת אדם רגיל זה נחמד מאוד:
    אפשר להתנהל בנינוחות בכל תחום, אף אחד לא רודף אותך, אתה לא צריך לתת דין וחשבון לאיש, אתה לא עומד בפני ביקורת ציבורית כלשהי, ואתה יכול לקרוא חומר מגוון בלי לחוש תחרותיות ואף להעריך את כולם.

    יש לך מקום בלב ל(כמעט) כל אדם, יש הפרדה ברורה בינך לבין האנשים שמשפיעים עליך ידע או תרבות או מוסר.

    אתה איש קטן ופשוט, והם חכמים ומבינים, ההיררכיה ברורה.

    לפעמים חולפת לך בראש מחשבה ש'ידעת את זה כבר', או חולף לך בראש חידוש מעניין, אפילו מרתק ומהפכני. רק שאין לך עם מי לחלוק את זה, כי אתה לא אדם חשוב, אף אחד לא יקנה את דעותיך ולא, אין לך ואתה גם לא צריך במה או עוקבים (אלא אם כן תעלה דברים במקומות שנועדו לכלל הציבור, כמו מכתבים למערכת או פרוג, שבהן כן יש במה לכולם..)

    להיות בעמדת אדם לא רגיל זה גם נחמד מאוד.
    אתה מתרגל לזה ששומעים אותך, שיש במה למחשבותיך ורעיונותיך, אנשים מתעניינים בך, דבריך זוכים לכבוד, יש לך קהל, אתה חשוב.

    החלוקה ברורה.

    אבל מה קורה ברגע שהאדם הרגיל הזה חושב שגם לו יש מה לומר, ועדיף שזה יהיה לקהל רב ככל האפשר?
    הוא רוצה לצאת לאור.

    יש לו רעיונות, אפילו כאלה בעלי משמעות, אבל אין לו - וכנראה הוא גם לא יצליח להשיג עבור זה - קהל מתעניין. הוא עשוי מחומר אחר, הוא איש עניו שלא יודע/לא צריך/ולא רוצה, לקבל במה.

    יש שיר שמדבר על האנשים האלו:

    ישנם
    אלפי אנשים גדולים
    שלא יודעים מתי
    להתממש
    ולא אומרים כדאי
    רק שואלים מתי
    ("ישנם", הזמר איציק אשל)

    את השיר הזה שמעתי מזמן, וחשבתי אז על האנשים האלה שבטח במשך הדורות כל כך רצו לצאת לאור ולהתממש. דמיינתי אותם בתור סנדלר חכם עם מבט מבין בעיניים, או בתור אדם פשוט מאוד, צולע, עני, אולי קבצן.
    ולא חשבתי (או שמא כן...) שגם אני מאלה... בעלי הפוטנציאל וחסרי המזל.
    ואז עברתי את המסע שלי, והגעתי לעמדה הזו בה יכולתי להשפיע.
    ואז הפסקתי כבר להיות אדם רגיל, הפכתי להיות אדם לא רגיל. (בתודעה, כי בסביבה שלי לא כולם יודעים שאני סופרת).
    וזה היה הזוי, מטורף.
    כי פתאום כבר לא רציתי להקשיב לאף אחד, ולא לקרוא אף אחד, וקינאתי נוראות, ולא הסכמתי להבין שיש עוד אנשים חכמים מלבדי, ולא הסכמתי שיש לי מה לומר, לא רציתי להתבטא. בלאגן רציני..
    החלוקה היתה בעיני ברורה:
    כי אם אתה אדם רגיל – אז אתה בעמדת מקבל.
    ואם אתה בעמדת משפיע – הרגשתי שאני רוצה את כל הבמה לעצמי ולא רוצה שום במה...!
    לאט לאט עברתי מסע בו גיליתי שכולנו אותו דבר.
    זה היה כמו סטירה כל פעם מחדש.
    -אני לא אותו דבר כמו כולם!
    את כן!
    -יש בי משהו קטן שהוא מעל כולם, אולי?!
    לא!
    קינאתי בשם עצמי באנשים שסביבי, לא נתתי לעצמי להתקדם (בתודעה, כן?) וקינאתי בי בשם האנשים סביבי, הרגשתי צורך להתנצל על כל התקדמות קטנה, והיה לי קשה להבין שאני כלום והכל זה רק בורא עולם.
    כמהתי מאוד לחוש שיש לי איזה ערך קטן, איזה ערך כלשהו, אי אפשר?
    למען האמת גם כעת לא ברור לי אם יש לי ערך, התהליך הוביל אותי להבנה שאני כלום... וזה תסכל אותי ברמות.
    כשקלטתי את האמת והיא שכולנו שווים לגמרי, ואין מקום להשוואות כי זה סתם גישה לא נכונה - זה היה מרתק אבל שוב – קשה להכלה.
    בתוך כל המסע הזה פגשתי מישהי שיש לה סיפור זהה לזה שאני עברתי – אך התקדמה הרבה יותר ממני.. (מבחינת חשיבה וכו') וזה כבר גרם לי לתחושות ממש קשות. אפילו התהליך הייחודי שלי לא שלי?

    לאט לאט הבנתי עד כמה המציאות שונה ממה שחשבתי, ושהיא המציאות הנכונה והבריאה.

    כיום אני במצב אחר ברוך ה', השלמתי עם העובדה שה' הוא המלך והוא בעצם היחיד. עדיין יש לי את המלחמה הפנימית אבל היא מתוך ראיה גבוהה יותר והבנה שזו אני, עם גאווה וענווה וגאות ושפל, וכולם כאלה, ויש מעל הכל את בורא עולם שעלינו לרתום לעבודתו גם את הגאווה וגם את הענווה ואת כל המידות, בעצם.

    לפניכם שיר שכתבתי לאחר שפגשתי מישהי שעברה מסע זהה למה שאני עברתי - השיר מבטא במשהו את התחושות ההן, ואת זה שצריך לעמוד מול המציאות הנכונה שיש מקום שווה לכולם.

    שני כוכבים קרובים
    להתנגשות
    שני כוכבים
    מצמצמים מרחק
    ממצמצים מבט
    הם עוינים
    הם מאוימים
    הם חוששים
    שהכוכב הזה ממול
    ייקח להם את המקום

    שני כוכבים
    מביטים
    זה בעיניים של זה
    ונטרפים כשהם רואים את האור של האחר.
    הם מרגישים שהאור הזה שלהם.
    הם חוששים שהכוכב האחר מאיר יותר מהם.
    הם שוכחים את האור שלהם.
    הם רוצים להאיר לבדם
    הם רוצים את כל הבמה
    הם רוצים לחוש עוצמה

    שני כוכבים
    רוצים
    משתוקקים
    לדעת
    ולהרגיש
    שהם
    כוכבים

    אז מה אני רוצה לומר בסופו של דבר?

    המאמר בא לומר שנכון – אנחנו אנשים פרטיים מאוד. יש לנו הרבה מידות רעות לפעמים (התאוריה שלי אומרת שכמידת הטוב שלנו יש בנו צד של רע... זאת אומרת המידות שלנו כמו מאזניים, אם אנחנו קיצוניים מידי במשהו מסוים אז למרבה הצער תתחזק בנו מידה שכנגד, כך שהיעיל ביותר זה להקפיד לא להיות טובים מידי כדי שהצד הרע שבנו לא יתחזק חלילה. לדוגמה: כל הזמן חשבתי שאני שווה פחות מכולם, ואז הופיעה לי המחשבה שאני מעל כולם, הטוב ביותר להבין שיש לי ערך יציב ואין מקום להשוואות.)
    אז מה שבאתי לומר זה שאנחנו לא רק אנשים פרטיים, אלא יש בנו גם מקום ששייך לבורא עולם ולעולם שלו. והמקום הזה זה השדה של הכישרונות שלנו ואפילו החלומות שלנו, אם נפעל במישור הזה כאנשים פרטיים עם אגו ומטרה אז כנראה שנתייאש או נכשל חלילה.
    כי המסע הזה של מימוש עצמי הוא מידי מפרך מכדי שנוכל לעשות אותו כאנשים פרטיים.

    כשאנחנו מנסים לממש את עצמנו הגישה צריכה לבוא מתוך הבנה שאין כאן שיקולים של אגו אישי ומצומצם, אלא של ראיה רחבה ונכונה בה אנחנו מבינים שבכל יציאה לאור יש את טובת הכלל, וזו בעצם עבודת ה', וזה כנראה עניין קדוש ומשמעותי מאוד.

    גם בפעולות קטנות וגם בפעולות גדולות - אין כזה דבר משהו קטן או גדול, כי כל יציאה לאור מקדמת במשהו אותנו ואפילו את העולם. ולא צריך לחשוש מתחושות שליליות שעולות בנו, כי זה חלק בתהליך שצריך לעבור, בדרך אל היעד.

    יתכן שבסוף, כשנגיע למטרה, נבין שבעצם בורא עולם יכול היה לסדר את העולם בשניות, הוא יכול היה להעניק לנו הכל בלי מאמץ: כישרונות, בריאות נפשית, מידות טובות, אופי טוב, יופי, הצלחה, וכסף וכבוד וכח. אבל הוא לא נתן לנו הכל מיד כי מה שחשוב לו זה לא שנביא לו תוצאות אלא הוא רוצה את ההתמסרות שלנו, את המאמץ ואת העבודה האישית של כל אחד. עבודה אישית שעוברת במקומות פחות נחמדים בתוכנו, באופן בו אנחנו כובשים את הצד הרע בפני הצד הטוב, ולא מבטלים אותו, אלא מודעים לכלל תכונות נפשנו ויודעים לכוון את עצמנו במנהיגות עצמית טובה ורחמנית – לעבודתו יתברך.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: סוכריה11, רחל רבין, Chaya Lea ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 369
    • R
    שיתוף - לביקורת כָּבָה הַשֶּׁמֶשׁ
  • RPO //
    • כָּבָה הַשֶּׁמֶשׁ

    יֵשׁ רְגָעִים שֶׁמַּחֲשִׁיךְ עוֹלָם
    אַף שֶׁחַמָּה בַּמָּרוֹם.

    יֵשׁ רְגָעִים שֶׁעוֹצֵר הוּא
    מִלֶּכֶת
    אַף שֶׁסּוֹאֵן הַיּוֹם.

    יֵשׁ רְגָעִים שֶׁדְּמָעוֹת חוֹנְקוֹת
    אַף שֶׁתְּכֵלֶת וְאוֹר.

    יֵשׁ רְגָעִים שֶׁאֵין לְהַסְבִּיר
    וְרַק דְּמָעוֹת מְדַבְּרוֹת.

    יֵשׁ רְגָעִים שֶׁל קְרִיעָה
    וּתְחוּשַׁת בְּדִידוּת צוֹרֶבֶת.

    כָּכָה עכשיו
    עֵת נִשְׁבָּה הֵיכַל
    עֵת נִקְטָף.
    וְנוֹתַרְנוּ עַם בָּדָד
    וְאֵבֶל.

    צילום מסך 2023-05-30 131431.png
    צילום מסך 2023-05-30 131431.png
    • עצוב
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, רואים שקוף, RIVKA W ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
  • 448
    • א
    שיתוף - לביקורת הללו בוכין והללו בוכין
  • אסתיאר //
    • י' סיון תשפ"ג - עליונים, ותחתונים מבקשים אותו.
    נלחמים, מבקשים לזכות. עליונים ניצחו.
    כבה אורו של עולם.
    בן 100 שנים הוא. והיום הוא הלך לעולם שכולו טוב.
    הוא לא לבד. ילכו אחריו אלפים... שימלאו את הכבישים את הרחובות, ואת הדרכים.
    שיירות של אנשים, שיאספו את שולי גלימתו וינשקו בפעם האחרונה.
    אלפים של תלמידים שילוו אותו בדרכו האחרונה.
    שידעו שהיה כאן צדיק קדוש וגדול מעם. שהיה וכבר איננו.
    שהיה כאן צדיק קדוש וטהור שהצליח בקרב.
    שהיה כאן צדיק שניצח.
    ניצח בקרב הקשוח והלא פשוט הזה, כאן בעולם הזה.
    בקרב היום יומי, בין טוב לרע.
    בין געגוע של רגע, לגעגוע של נצח.
    בין חיי שעה, לחיי עולם.
    בין תאווה הגוף, לאהבה את השם.
    בין עצבות ומרה שחורה לשמחה של מצווה.
    בין עולם השקר, לעולם האמת.
    בין קדוש לטמא.


    דרש רבי יהודה: לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים.
    צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין והללו בוכין, צדיקים בוכין ואומרים האיך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה? ורשעים בוכין ואומרים האיך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה? ואף הקב"ה תמה עמהם [סוכה נב,א].

    בשיבה טובה, הוא הגיע לרגע הזה.
    הרגע האחרון, שאין עליו בחירה, שעל כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. {משנה אבות ד}

    מה שהיה נראה בהתחלה נצח, הגיע לסופו מנצח.
    ראש בני ישראל.
    פמליא של מטה, ועמך בית ישראל ילוו אותו, את גדול ישראל ביציאתו.
    ופמליא של מעלה, עם צדיקים וחסדים, יקבלו פניו בכניסתו.
    פתחו שערים ויבוא גוי צדיק, אשר צָדַק וזכה לכך, שומר אמונים.
    ששמר אמונתו לבורא בתוך גלותו.
    זכה, וזיכה את ישראל בדור האחרון.

    ושם בעולם שכולו טוב,
    שם ינוחו יגיעי כח.

    "אשריכם צדיקים ואשריכם עמלי תורה ואשריכם יראי אלוקים שגנוז לכם ומשומר לכם מקום בגן עדן״     (מדרש משלי ט, א)
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: אש קודש!, ישראל בני ברק, חנה ש. ועוד 9 משתמשים12 //
    0 תגובות
  • 830
    • R
    שיתוף - לביקורת אולי לזה קוראים
  • RPO //
    • זה ככה בא לי פתאום
    גלים גלים וטוב
    הולכת ריקוד
    מדברת שירה
    שמים נוגעים אדמה
    מלוח ומתוק בדיוק.
    אולי לזה קוראים
    סיפוק.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, Tamarit, devora :) ועוד 15 משתמשים18 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תודה רבה רבה!!
  • 407
    • ה
    שיתוף - לביקורת אדם ועצמו
  • הווה פשוט //
    • אָדָם וְעַצְמוֹ יוֹצְאִים בַּבֹּקֶר
    חֲבֵרִים בְּלֵּב וְנֶפֶשׁ
    הִנֵּה זֹאת, וְהִנֵּה זֶה,
    וְהַשֶּׁמֶשׁ אַחְחְ הַשֶּׁמֶשׁ

    מְבַלִּים פֹּה מְבַלִּים שָׁם
    כַּמָּה מְאֻשָּׁרִים הֵם בְּיַחַד
    חִבּוּר מָלֵא בְּלִי מְחִצּוֹת
    אַהֲבָה שֶׁעוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ


    אָדָם וְעַצְמוֹ חוֹזְרִים הַבַּיְתָה
    שְׁקֵטִים וּמְהֻרְהָרִים בָּעֶרֶב
    פֹּה הַבִּנְיָן, וְכָאן הַמַּדְרֵגוֹת,
    וְהַשְּׁקִיעָה אַחְחְ הַשְּׁקִיעָה

    נִפְרָדִים בִּנְּשִׁיקָה לְיַד הַדֶּלֶת.
    וְהִנֵּה
    הַכֻּרְסָא, הָאִשָּׁה, הָעִתּוֹן,
    הַיֶּלֶד, נַעֲלֵי הַבַּיִת, וְהַקָּפֶה.

    אַךְ מָה לוֹ לָאָדָם וּלְכָל אֵלּוּ...
    אִם עַצְמוֹ נוֹתַר
    בַּחוּץ.

    .
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אש קודש!, חנה ש., לרקוד על הירח ועוד 13 משתמשים16 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הווה פשוט
    כל אדם זקוק לטיפול רגשי...מעצמו. רק מי שמסוכסך עם עצמו צריך ללכת לצד ג
  • 309
    • ר
    שיתוף - לביקורת יומולדת - נכתב בפתיחת מבצע מגן וחץ
  • רואים שקוף //
    • לִכְתֹּב עַל יֶלֶד
    כָּזֶה
    קָטָן, פִּצְפּוֹן

    שֶׁרוֹצֶה יוֹמוּלֶדֶת
    עַכְשָׁו
    כְּמוֹ הַחֲבֵרָה בַּגַּנּוֹן

    וְהַהוֹרִים אוֹמְרִים
    חָמוּד
    עוֹד לֹא בָּא הַזְּמַן

    עוֹד שָׁבוּעַ
    כְּשֶׁיָּבוֹא
    נַחְגֹּג כַּמּוּבָן

    וְהַיֶּלֶד מִתְעַקֵּשׁ
    מַפְגִּין
    רוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו

    אֲבָל אֲנִי
    רוֹצֶה
    יוֹמוּלֶדֶת עַכְשָׁו

    וְהֵם מַרְגִּישִׁים
    הַהוֹרִים
    כְּמוֹ בְּמִלְחָמָה

    כְּשֶׁהַיֶּלֶד שֶׁלָּהֶם
    מַמָּשׁ
    לֹא מְמֻשְׁמָע

    עָבַר לוֹ הַזְּמַן
    חָלַף
    בְּעוֹד שָׁבוּעַ

    קוֹרְאִים לַיֶּלֶד
    חוֹגְגִים
    הַזְּמַן הִגִּיעַ

    יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא
    כֶּתֶר
    וְשַׂקִּית מַמְתַּקִּים

    חִיּוּךְ עַל פָּנָיו
    נִצַּחְתִּי
    כָּךְ זֶה כְּשֶׁמִּתְעַקְּשִׁים

    אִם נִרְצֶה לְהוֹסִיף
    אַקְטוֹאַלְיָה
    מַשֶּׁהוּ סָבִיר

    נִתָּן לִרְאוֹת זֹאת
    בְּעֶרֶךְ
    בֶּן גְּבִיר

    וַאֲנַחְנוּ מְנַסִּים
    לְסַדֵּר
    לַעֲשׂוֹת כָּהֵנָּה

    וְיוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים
    יִשְׂחָק
    בְּעִתּוֹ אֲחִישֶׁנָּה
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: -חיה-, איש אחד הלך, ;בינארית ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 405
    • R
    שיתוף - לביקורת אבל ביצים אַיִן. ♣
  • RPO //
    • ♣ ♣ ♣
    בין אשמורת לשקיעה
    בין אדמה לכפות רגליים
    צץ עלה בקרקע.

    בעת שקיעה
    בעת נדוד
    משב כנף קורע
    פיסת שמים.

    תפליג ציפור
    עלה של זית
    תעמול בצל הרים
    מקום נסתר
    מֵעָיִן.

    בקן שלה זרדים
    אבל ביצים
    אַיִן.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: אש קודש!, לרקוד על הירח, רואים שקוף ועוד 3 משתמשים6 //
    0 תגובות
  • 324
    • ר
    שיתוף - לביקורת להסתובב
  • רואים שקוף //
    • רָצִיתִי לָצֵאת
    לְטַיֵּל
    לְהַרְחִיב אֲפִיקִים

    לְהַכִּיר עוֹלָם
    מִדְבָּר
    סַוָּאנוֹת וְג'וּנְגֵּלִים

    כַּמָּה יָמִים
    לְהִשְׁתַּחְרֵר
    לִבְרֹחַ מֵהַחַיִּים

    לִינָה בְּחַבָּ"ד
    בַּשַּׂקִּים
    בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים

    קְצָת לְהִתְפַּנֵּק
    מְלוֹנוֹת
    בִּזְבּוּזֵי כְּסָפִים

    הַיּוֹם זֶה בַּמּוֹדָה
    נִכְנַס
    גַּם אֵצֶל חֲרֵדִים

    כְּמוֹ הַשְּׁכֵנִים
    הַמַּכָּרִים
    הַקְּהִלָּה וְהַחֲבֵרִים

    אַךְ אֲבוֹי
    וְאוֹיָה
    מָה אֵרַע

    אֵין מְזֻמָּן
    רַק שְׁאֵלָה
    לָמָּה נִגָּרַע

    אֵיךְ אוּכַל
    לְהִסְתּוֹבֵב
    בְּכָל הָעוֹלָם

    חֲסַר אֶמְצָעִים
    לְהִתְנַיֵּד
    כְּבִּישׁ מַזָּל

    הַפִּתְרוֹן נִמְצָא
    קָרוֹב
    בְּהֶשֵּׂג יָד

    אֶקַּח רַק מַשְׁקֶה
    לְגִימָה
    וְעוֹד אַחַת

    וּכְשֶׁאֶשָּׁאֵר כָּאן
    בַּמָּקוֹם
    בְּלִי תְּנוּדָה

    וְהָעוֹלָם שֶׁסְּבִיבִי
    מַמָּשׁ כָּךְ
    יִסְתּוֹבֵב מֵאֵלָיו

    חֲבָל לְנַסּוֹת
    לְגַוֵּן
    לְהַאֲשִׁים תַּ'חֶבְרָה

    נִתָּן גַּם לְהִשְׁתַּנּוֹת
    בַּמָּקוֹם
    לְשַׁנּוֹת תַּ'סְבִיבָה
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, SHIRAMASH, שיבת ציון ועוד 3 משתמשים6 //
    0 תגובות
  • 438
    • ר
    שיתוף - לביקורת שקר של אמת
  • רואים שקוף //
    • הַפָּרִיצִים הִתְוַכְּחוּ
    רָבוּ
    מִי הֲכִי מֻצְלָח

    מִי יָבִיא
    שֶׁקֶר
    הֲכִי תּוֹתָח

    זֶה עַל הַפָּרָה
    שֶׁיָּשְׁבָה
    לַאֲרוּחַת גֹּרְמָה

    וְזֶה אוֹמֵר לוֹ
    עֲזֹב
    זֶה רַק גֻּזְמָה

    הִמְרוּ עַל כְּסָפִים
    נִסּוּ
    זֶה בְּכֹה וְזֶה

    עַד שֶׁאֶחָד הָגָה
    רַעְיוֹן
    לְהָבִיא אֶת מוֹשְׁקֶה

    אֵין עַל מוֹשְׁקֶה
    שֶׁלִּי
    כָּךְ הוּא אָמַר

    וְכֻלָּם אַחֲרָיו
    הֵגִיבוּ
    נַעֲשֶׂה לוֹ מַר

    מוֹשְׁקֶה הִגִּיעַ
    רוֹעֵד
    בְּפִיק בִּרְכַּיִם

    מִתְלַבֵּט עַל הַשֶּׁקֶר
    שֶׁיַּשְׂבִּיעַ
    רְצוֹן שְׁתוּיֵי יַיִן

    כָּךְ אוֹ כָּךְ
    בָּא
    וְאָמַר בְּקוֹל

    יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי
    הָיָה
    גַּנָּב גָּדוֹל

    וְכֻלָּם הִתְקוֹמְמוּ
    אֵיךְ
    כָּכָה מֵעִיז

    לְבַזּוֹת הַנָּבִיא
    הַקָּדוֹשׁ
    בְּלֹא נִיד

    וְמוֹשְׁקֶה בְּשֶׁלּוֹ
    אִמִּי
    לִי אָמְרָה

    שֶׁהַשֶּׁקֶר הֲכִי גָּדוֹל
    לִפְעָמִים
    הוּא הָאֱמֶת הַבְּרוּרָה
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שימנלה, אנונימי 770, דוד פ. ועוד 6 משתמשים9 //
    0 תגובות
  • 299
    • ר
    שיתוף - לביקורת קונוטציות
  • רואים שקוף //
    • כְּבָר שָׁנִים
    שֶׁהוּא
    עוֹבֵד כְּדַיָּל

    זֶה הִתְחִיל
    בְּחֶבְרַת
    אֶל עַל

    שָׁם סִיֵּעַ
    לָעוֹלִים
    עַל טִיסוֹת לְהוֹלַנְד

    וַאֲפִלּוּ פַּעַם
    לְיִשְׂרְאֵלִים
    שֶׁיּוֹצְאִים לְתַּאִילַנְד

    הָיוּ תְּקוּפוֹת
    שֶׁהֶחֱלִיף
    מְקוֹם עֲבוֹדָה

    אַךְ תָּמִיד נִשְׁאַר
    הַתַּחְבִּיב
    לַעֲבֹד עַל טִיסָה

    וְאָז בְּיוֹם אֶחָד
    פִּתְאוֹם
    זֶה קָרָה

    הַסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ
    הַאֲזִינוּ
    מָה אֵרַע

    הוּא לֹא הֶאֱמִין
    לְמָה
    שֶׁרוֹאוֹת עֵינָיו

    אַנְגְּלִי יְהוּדִי
    וַעֲרָבִי
    עוֹלִים יַחְדָּיו

    הוּא מִתְבּוֹנֵן
    וּבְקֹשִׁי
    מוֹצִיא מִלָּה

    אֲבָל מַמָּשׁ חַיָּב
    לִשְׁאֹל
    אֵיזוֹ שְׁאֵלָה

    תַּגִּיד לִי
    מָה
    נִרְאֶה לְךָ

    כָּאן זֶה מָטוֹס
    וְלֹא
    סְתָם בְּדִיחָה

    הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבָּנוּ
    הַקּוֹנוֹטַצְיוֹת
    תָּמִיד יָבוֹאוּ לִשְׁלִילָה

    אַךְ עָלֵינוּ לָדַעַת
    שֶׁבֶּאֱמֶת
    הֵם רַק עָבָר שֶׁהָיָה
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, דנמרק ו-יאן3 //
    0 תגובות
  • 917
    • ח
    שיתוף - לביקורת תגובה לדברי ההסתה של המגישה גלית גוטמן
  • חנה ש. //
    • בס"ד

    היום ביקרתי בית המרקחת, לקחתי לי מספר, ארבעים ותשע, והמתנתי.

    אחת הנשים שהמתינה עם עגלה מחוץ לבית המרקחת העמוס נכנסה פנימה,

    את לפני? היא שואלת, הראיתי לה את המספר ושאלתי אותה אם היא ממהרת, היא ענתה לי שלא.

    תוך כדי הדו – שיח ביננו אני רואה שהילד בעגלה פעוט כבן שנה וחצי נראה מעט שונה, ואז נשמט מעט השמיכה שכיסתה אותו, ולנגד עיני מתגלית צינורית, שיוצאת מגרונו, אימא שלו כיסתה אותו שוב.

    את הרי עם תו נכה, לא? למה את לא נכנסת מיד. למה את מחכה בתור, אני תוהה.

    תראי, היא עונה לי, אם הילד היה אוטיסט והיה מכביד עלי את ההמתנה אז הייתי עוקפת את התור, אבל הילד רגוע, אז למה שאעבור לפני כולם, היא שואלת.

    את צריכה הרבה כוחות, להמתין בתור גם לוקח כוחות, תשמרי אותם, כדי לטפל בו, אני אומרת לה.

    מגיע תורי, ואותה האישה אומרת לי תודה רבה, היא העריכה את מילות החיזוק שנתתי לה.

    לאחר שיצאתי עם מבוקשי בידי, חשבתי על כך, ישנם אנשים אצילי נפש שלא לוקחים לעצמם משהו אותו הם לא צריכים.

    היה לאישה כל הפריווילגיה לא להמתין בתור אבל היא לא לקחה את האפשרות הזאת, פשוט כי הרגישה שהיא לא חייבת לעקוף מישהו, היא לא רצתה לנצל משהו שלא היה הכרח.

    אמנם אישה זאת הייתה חרדית, אישה אצילית שאי אפשר שלא לפספס את עדינות הנפש בה ניחנה, אבל התנהגות זאת איננה שייכת דווקא למגזר מסוים, ואין להכליל.

    ראיתי אנשים מכל המגזרים ובתוך כל מגזר ישנם האנשים עדיני הנפש בעלי תכונות אישיות של וותרנות וענווה וישנם את אלו האחרים שמנסים לנצל כל הזדמנות כדי לקחת.

    כששמעתי את דבריה של המגישה גלית גוטמן נגד המגזר החרדי הבנתי משהו עמוק.

    אני נתקלת הרבה באנשים שלוקחים, מנסים לנצל, לא מכירים טובה, אנשים שדוחפים ומנסים לקחת כל מה שאפשר, והכל במסווה של טוב לב, נכון שזה מתסכל נורא, אבל לעולם לא חשבתי לקרוא לאנשים בכינויי גנאי כגון: "מוצצי דם".

    ההבנה שלי הייתה ועודנה שמדובר באנשים עם חסר מסוים, חסר בעדינות נפש, חסר בוותרנות, וחסר זה הוא בעיה שלהם.

    בהחלט לא נעים להיתקל באנשים שמנסים לנצל, לקחת משהו שלא מגיע להם, ובפרט שאתה הוא זה שמשלם את המחיר של הנצלנות שלהם.

    ולהיפך כשנתקלים באנשים נדיבי לב שכל רצונם הוא להיטיב לזולת, לתת מה שאפשר ולא לקחת לעצמם דבר, אפילו אם הוא מגיע להם בצדק וביושר, מבינים עוד יותר עד כמה היפך הנתינה הזאת היא מכוערת.

    הכוח של התכונות הנאצלות שלנו מגיע מהנפש והביטוי שלו הוא בפה שלנו, גם אם אתה רואה משהו שאיננו מוצא חן בעינך, מילות של הכפשה הן מילות גנאי ששייכות לאומר אותן.

    אם יש לי בחירה למה לשייך את עצמי אני בוחרת לראות את האנשים הנאצלים שנותנים, אם יש לי בחירה איך להגיב לאנשים הנצלנים, תהיה זו אמירה של רחמנות, אפילו אמירה תקיפה השוללת התנהגות כזאת אבל לא אמירה שכוללת בתוכה בוז.

    כי הבחירה שלי נובעת מהתכונות אותן אני רוצה ליישם, ותכונה של בוז ומילות גנאי איננה חלק מתפיסת עולמי.

    המילים מלמדות אותנו יותר מכל מי אתה ומה יש לך לומר.

    שימו לב לומר את המילים הנכונות, לתת את המילים הראויות.

    לעולם אל תיקחו, דרך המילים שלכם.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: בנימין (אחר!), אש קודש!, פיקאסה ועוד 55 משתמשים58 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    שיח מכבד זהו אחד הערכים בהם דוגל השמאל בישראל, הנובע מהערך שלום ואהבת האדם. חשוב לנהל שיח מכבד...
  • 288
    • ר
    שיתוף - לביקורת השתדלות
  • רואים שקוף //
    • קְשָׁיִים בַּפַּרְנָסָה
    הִגִּיעוּ
    מַיִם עַד נָפֶשׁ

    הַזְּמַן לָצֵאת
    לַעֲבֹד
    לָשִׂים קֵץ לַחֹפֶשׁ

    יַצִּיעַ אֶת עַצְמוֹ
    כְּמוֹכֵר
    טוֹסְט נַקְנִיק

    וְאוּלַי שְׁרַבְרַב
    חַשְׁמֶלָּאִי
    נַגָּר וְכֹלְבּוֹיְנִיק

    אַךְ מִי אֲנִי
    וּמָה
    כַּזֶּה לֹא יֻצְלַח

    חוֹשֵׁב הוּא
    לְעַצְמוֹ
    בָּטוּחַ כָּךְ מוּכָח

    נִכְנַס לְבֵיתוֹ
    בַּסָּלוֹן
    מַחְלִיף נוּרָה

    וּמִכִּיס לְכִיס
    מַעֲבִיר
    שְׁקָלִים עֲשָׂרָה

    וּכְשֶׁהַשָּׁעוֹן נֶעֱצַר
    וְנִדְרַשׁ
    לְהַחֲלִיף בָּטָרִיָּה

    זוֹ כְּבָר אָמָּנוּת
    הַתַּשְׁלוּם
    קָרוֹב לְאַלְפִּיָּה

    וְכָךְ הוּא בָּטוּחַ
    יַצְלִיחַ
    לְהַגְדִּיל הַכְנָסוֹתָיו

    וְלָנוּ נוֹתַר רַק
    לְגַחֵךְ
    לְטִפְּשׁוּת עֲצוֹתָיו

    כִּי אֵין הַקֹּמֶץ
    מַשְׁבִּיעַ
    הָאֲרִי בְּרַעַבְתָנוּתוֹ

    וְהַבּוֹר הַקָּטָן
    לְעוֹלָם
    לֹא מִתְמַלֵּא מֵחֻלְיָתוֹ

    אַךְ אֶת הָאֱמֶת
    בְּלַחַשׁ
    כָּאן נְגַלֶּה

    שֶׁזֶּה הוּא בְּדִיּוּק
    הַהֶסְכֵּם
    שֶׁהִשִּׂיגוּ בְּאֲגֻדֶּה

    וּכְשֶׁאָנוּ כְּמוֹתוֹ
    עוֹשִׂים
    קְצָת בִּיזְנֶע'ס

    מַבְטִיחִים לְעַצְמֵנוּ
    שֶׁזֶּה
    נָטוּ בִּשְׁבִיל הִישְׁתַּדְלֶע'ס

    וְלֹא בְּדִיּוּק מַאֲמִינִים
    שֶׁמִּי
    שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ

    אֲגוֹרָה שְׁחוּקָה
    וְאַלְפִּיָּה
    אַחַת הִיא לוֹ
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, שיבת ציון ו-לוטם3 //
    0 תגובות
  • 869
    • א
    שיתוף - לביקורת כל כך רוצה לשמוע מכמה שיותר, ואם אפשר מכולם, שאני עושה את זה הכי טוב
  • אסתיאר //
    • זה לא כייף שעוקפים אותך בתור.

    זה לא כייף שעוקפים אותך בכביש.

    לא כייף.

    לא כייף להיות מהאלה שהגיעו ראשונים, ולמצא את עצמינו אחרי כמה כאלה שהגיעו אחרינו.

    במיוחד שאנחנו הגענו מוקדם והם המאחרים.

    עמדנו בתור. חיכנו.

    והם שהגיעו אחרי ולא התאמצו יותר מידי, עברו - חצו את התור לפנינו.

    מה זה עושה לנו באותו רגע? כיווץ.

    כיווץ לא נעים של, נכשלנו.

    הם מסתכלים עלינו עכשיו בניצחון כאילו הם ניצחו אותנו, ואנחנו מאחור מתחברים לבוז.

    לבוז הפנימי הזה, שאם אתה מצליח, מגיע מוקדם, נוסע מהר, עומד בתור הראשון אתה נחשב לשווה.

    למצליח.

    לראשון.

    ראשון פשוטו כמשמעו.

    בכל מקום בחיים. בכל שלב. בכל מקרה.

    ואם עמדת ראשון בתור ומישהו עקף, וגם אחריו וגם אחריו, ואתה כבר לא ראשון ולא שני, הם מסתכלים עליך כאילו לקחו לך את הכתר, והלב מתכווץ לאפס.

    לקחו לנו את המקום הראשון.

    כן,

    תמיד היינו רוצים להיות הראשונים בתור.

    כשרצנו מהר להסעה כדי לתפוס את המקום הכי טוב...

    בתור למגלשה בפארק המים...

    בתור בבית מרקחת כשיש 20 ממתינים אחרינו...

    בתור לקופה הראשית של גן החיות...

    לתפוס מקום ראשון בהצגה...

    מקום ראשון בהרצאה...

    מקום ראשון בשולחן שבת...

    מקום ראשון מול כולם...

    כן, להיות ראשון. והכי טוב. הכי מצליח...

    שכולם יגידו,

    ואהוו.

    כל הכבוד/ אלוף/ מוכשרת / גאון/ חכמה/ כשרונית/ תותח.

    כמה זה מעצים אותנו, ועושה לנו טוב.

    כן רק זה,

    שאומרים עלינו, שהצלחנו.

    שאנחנו בשורה הראשונה עם החכמים, המוכשרים, והמצליחים.

    אוי, אין תענוג גדול יותר.

    אנחנו מחטטים רגלינו בחניות בגדים, נעלים ואביזרי אופנה, ימים ולילות, ומשקיעים ממיטב כספינו, וחושבים שם, מה יגידו כולם על זה. ובמקרה הפחות טוב שהשכנה ממול שתמיד נראית הכי טוב, פעם אחת תרגיש פחות שווה עם הבגד שאין לה.

    והשכן שנוסע עם הגיפ מעלינו, שיסתכל בקנאה שאין לה שני, על האוטו... האוטו שיצא עכשיו מהנילונים והוא המילה האחרונה.

    אוי איזה תחושה. כולם אחרי. אחרי... אחרי...

    כן...

    תחושה של גיבור, מנצח, בקרב.

    בקרב של איך אני נראה בעיני כולם, ואיך אני הכי יותר מכולם.

    כן,

    להיות שם.

    בראש הרשימה של האנשים החשובים. המפורסמים, הידועים, המצליחים, המרשימים והיפים.

    -------

    כל העולם כולו גשר צר מאוד.

    כולנו עומדים בעולם הזה בשורה כל הזמן.

    על גשר צר מאד.

    והעיקר לא לפחד כלל.

    לא לפחד להיות אחרון בתור.

    לא לפחד להיות באמצע.

    כן באמצע, גם כשאני יכול להשיג ולהיות ראשון, לפני הרבה אחרים לפני.

    לא לפחד להיות אחרי.

    להיות אחרי, עם הבגד והמכונית מיד שתיים, גם כשיש לך את מלוא היכולת והאפשריות.

    לזכור שהמקום הראשון יכול להיות דווקא כשאתה באחרון.

    להיות ראשון דווקא כשהשם שלך לא מתנוסס במקום הראשון.

    להיות ראשון גם כשהעולם מעולם לא שמעו את השם שלך בחוצות.

    כי יש מנהיג לעולם, והוא על ההגה. ברצונו אנחנו למעלה ברצונו למטה.

    לעיתים מסובב את הרכבת , הראשון הוא אחרון והאחרון הוא הראשון.

    הראשון של מי שיודע להגיד,

    אני מוותר.

    אני נותן.

    אני כאן בשבילך.

    קח אח שלי.

    זה המקום שלך.

    בוא תהייה ראשון.

    נכון הגעתי לפניך, אבל אני רוצה לתת לך מתנה. לתת לך את המקום שלי.

    והוא מסובב הסיבות, יודע שבגשר צר מאוד, כשאין מקום לדרוך, ההוא שהלך אחורה כדי לתת לאחרים בסבוב הבא הוא הראשון בעל כורחו.

    שנזכה.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אמא של תולוש, אש קודש!, משדרגת לכם את העסק! ועוד 21 משתמשים24 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אסתיאר
    מעני מעניין, בכל אופן הכוונה הייתה נטו על מקומות שיש לנו בהם בחירה בחיים. לדוגמא, אם אני...
  • 723
    • R
    שיתוף - לביקורת חרשת לדקה.
  • RPO //
    • שמעתי אתכם מעבר לאוזן
    חשבתם אני חרשת. לדקה.
    צרחתי עלבון. אטמתם אוזנים.
    קפצתי צוק.
    עוזבת ידיים.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אש קודש!, נ. גל, אוריאל2 ועוד 8 משתמשים11 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    אוי לא : ) אני נמצאת בקבוצת כתיבה ושולחים נושא לכתיבה. אז מבינה את מה שעבר לך.. אבל ב"ה הסירי...
  • 898
    • כ
    שיתוף - לביקורת תפנית בעלילה! בחסות כת הפרוגרס
  • כותב השורות //
    • כחרדים מלידה או מבחירה או סתם כחובבי קריאת ספרות יהודית גלותית בטח נפגשתם לא פעם בסיפור הידוע עם מושקה והפריץ

    מה זה נפגשתם?

    חייתם את זה
    את ריחות בית המרזח החריפים
    את הקולות הרמים משיחתם של מעט השיכורים שבאו למרות השלג שנערם בחוץ

    כאבתם את כאבו של מושקה שסך הכל רצה לפרנס את משפחתו בכבוד מינימלי
    בכיתם כשרוחל'ה רעייתו דמעה במטבח הריק למול ילדיה הרעבים
    נרדמתם בלילות הקרים ביחד עם מושקה בתוך הבור החנוק והמצחין בחצרו של הפריץ
    כעסתם נורא על הפריץ המרושע שהתעלל במושקה היהודי הישר

    אז זהו!
    תפנית בעלילה!

    כמו בספר טוב ההפתעה מגיעה בסופו של דבר
    וסליחה על הספויילר

    התפנית מתרחשת בעקבות תופעת הפרוגרסיביות שמתעוררת בסביבתו של הפריץ
    ובעקבות עודף יצירתיות של משרתיו שיצאו לפנסיה וחיפשו מה לעשות...

    ובכן
    זוכרים את מושקה?
    אז זהו, זה בכלל הפריץ!
    והפריץ זה בעצם מושקה המסכן שעובד בשביל הפריץ שזה בכלל מושקה שכל השנים שיחק את התפקיד של המסכן

    לא מאמינים?

    FwTlqlaXgAE4usE.png

    הבנתם?
    זה קצת מורכב אבל עם קצת הסברה בתקשורת וברשתות אולי תבינו...

    אני רק מחכה לראות מה הם הולכים לעשות להרשל'ה
    FwTlqlaXgAE4usE.png
    • חחח
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: M . A, ללי99, RIVKA W ועוד 19 משתמשים22 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הפצחן
    אם ההתכנסות בקניון איילון ניתן להניח שהרוב המוחלט של משתתפי ההפגנה יפרשו לאייצ׳ אנד אם בטרם עת
  • 1K
    • מֶנַחֵם
    שיתוף - לביקורת כתב חידה למבינים בלבד
  • מֶנַחֵם //
    • אתה רואה בו עיתונאי רציני

    יהיו שיאמרו, העיתונאי האמין בישראל.

    הסקופים שלו טריים טריים

    הנייעס שלו חמים חמים

    חשיפות זה שם נרדף שלו

    וכששואלים אותו 'מאיפה השגת הקלטה'

    הוא רק מחייך, או שולף תשובה שנונה.

    והחיוך הזה, עליו אני רוצה לדבר היום.

    בעצם, לא לדבר,

    יותר לשתף קישור שמצאתי.

    הנה,     זה הקישור

    אני טועה? (בעיקר השניה, הרביעית והחמישית)

    שתפו בתגובות אם זיהיתם...
    • חחח
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: M . A, סבתא חביבה, רוב ועוד 19 משתמשים22 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    mic003
    mic003
    אכן, דומה מאוד להנ״ל שאת שמו ע״ס מלהזכיר...
  • 501
    • RACHELIZ
    שיתוף - לביקורת יגון שאולה
  • RACHELIZ //
    • הוא מחפש חניה והיא - עגלה.
    קודם עושה טסט לגלגלים.
    יש לה כבר משנה סדורה: עגלות בעלות נטיה ימנית או שמאלית - עוקרים מהן את הנעילה. תחי הדמוקרטיה.
    אבל היא, יכולה לנהל מדינה, דאגה להצטייד מראש במטבע המבוקשת.
    אלה שלידה מביטים בה בעיניים קטנות, לא מסתירים את קנאתם.
    אהה, מצאת חניה, היא מקבלת את יוסי, מהר דווקא...
    טוב, תביא עגבניות, מלפפונים וגזר בינתיים, אני ת'שאר. מנהלת, נו.
    יופי, מישהי פה שמה לה פלפלים חריפים בעגלה, לכי תמצאי מי זאת... מי צריך כל כך הרבה, היא חושבת.
    "זה שלך?" 'זאת' נהיית בצבע פלפל.
    עכשיו העגלה קצת פחות כבדה.

    מעמיסים שקיות, מתקדמים הלאה. חמוצים, טונה, רסק עגבניות - קח מלא.
    הולכת למקרר של החלבי. יוסי אחריה.
    לוקחת 2 חלב, גבינה וקוטג'. על המילקי היא מתלבטת. "באוכל לא מתקמצנים" אמא שלה, ע"ה, הייתה אומרת. המילקי מאושר. תרתי.

    אז אתה שומע, רבקה אמרה לי שאני המסמר של המשרד. אבל אני מכירה אותה, בטח התכוונה לומר שהיא התמונה שתלויה עליו.
    גם כן, חושבת שאני משרתת שלה. תכיני לי קפה, היא אומרת לי. שמעת?!
    ככה, קונה אותנו עם ליקוקים כדי שנהיה שפוטות שלה. מנפחת אותנו כדי שיהיה לה יותר נח לדרוך.

    אתמול, שושי נכנסה לחדר שלי, בוכה. כל כך ריחמתי עליה. מה היא עשתה הפעם. זה הרי ברור שזה 'היא'.
    בסוף לא, אבל לא משנה. היא כנראה הציפה אצלה משהו שגרם לה לבכות. בטוח.
    זוכר איך היא צעקה עלי פעם? עד היום זה עולה לי. נכון שהיא התקשרה להתנצל ואמרה שהיה לה יום קשוח, אבל סליחה צריך לומר פעמיים.
    הפעם הראשונה מאשרת שהייתה פגיעה ואז - צריך לפייס.
    ואיך האשימה אותי וצעקה עלי כשהגיעו דפים צהובים במקום לבנים. הזגוגיות בחלון רעדו, אפילו ירד גשם, בכה במקומי. לא, אני האחרונה שאתן לה להשפיל אותי ברבים.

    קיצור, אני חושבת שאני צריכה לחפש מקום אחר. שיעריך אותי, אבל באמת. שיראה כמה אני שווה. אני שווה, נכון?
    מרימה עיניים ליוסי.
    אופס. שאולזון מקומה שש.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: הדוויג, אש קודש!, L_M ועוד 16 משתמשים19 //
    0 תגובות
  • 2K
    • C
    שיתוף - לביקורת ימה ימה ימה
  • castamir //
    • אין כמו לטייל עם הילדים שעדיין לא יודעים לקרוא.



    "הנה כלב-ים!" הפגין הקטן בקיאות.

    "נכון מאוד, צדיק". ליטפתי את ראשו. של הילד, לא של הכלב. גדר רחבה ותעלה הפרידו בינינו.

    "הנה עוד כלב-ים!" נבחה גם הקטנה, למראה יצור דומה בגוונים מעט שונים.

    "לא, זה אריה-ים!" תיקן אותה הקטן. "יש לנו בחיידר תמונות שלו בספר!"

    "אז למה לנו אין בגן?" זעפה הקטנה ועיניה החלו להתמלא דמעות וחמידות ככלב-ים.



    "בואו, בואו". משכתי אותם בעדינות. לך תדע מי באזור הוא עובד סוציאלי. בימינו יש אפילו חרדים כאלו, שלא נדע. "לא רציתם להיכנס לאקווריום? כדאי להיכנס לאקווריום. מספיק היינו בחצר".

    החושך הקריר של פרוזדורי האקווריום הקפיא את המריבה בעודה צעירה. החלונות השקופים-מלוכלכים שיקפו מגוון בעלי חיים צבעוניים המרצדים בפלסטיקיות. איפה הדגים האלו שמנקים אקווריומים? בטח שובתים על הרפורמה.

    "הנה צב-ים!" סיים הקטן את מנת הידע האחרונה שלו. מעכשיו תורי.

    "היי, תראו איזה דג חמוד! איך קוראים לו?" צהלה הקטנה לקראת דג כתמתם.

    איזה דור. כשאני הייתי ילד כולם ידעו שלדג הזה קוראים "נמו". אבל היום, דור הספרות החרדית חינוכית, אין להם מושג.

    "זה חמוד-ים". הסברתי בבקיאות. הלא כבר אמרו רבותינו חז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים.

    "וזה?" תורו של הבן להצביע על יצור בלתי מזוהה. "מה זה העגול הזה?"

    "עגול-ים".

    "וההוא שזוחל על הרצפה שם?"

    דווקא עליו היה שלט גדול. "חתול ים". אבל כבר הייתי בשוונג.

    "זה? עפיפון-ים".



    "ומה החיה הזו? תראו איזה יופי, היא בצורת סימן שאלה!"

    "זה... זה..." ניסיתי להרוויח זמן. אה, פשוט. "זה יהודי-ים. בעל חיים מרתק מאוד. שחי... בים".

    "למה קוראים לו יהודי-ים?" תלה בי הקטן עיני עגל. יבשה.

    "אלא איך היית קורא לו?"

    ככה זה יהודים. תמיד עונים בשאלה.



    1684049049166.jpeg
    1684049049166.jpeg
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: קוראים לי #C, ניק 27551, מתן מאור ועוד 81 משתמשים84 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    castamir
    "אחד המינים הנדירים בעולם": כלבת הים שהגיעה לבדה לישראל "יוליה", זהו שמה של כלבת הים שהפתיעה...
  • 2K
    • ל
    שיתוף - לביקורת פאנפיק ממלכה במבחן
  • לוצ'י //
    • יכול להיות שכבר העליתי את זה פעם.. ; )
    תהנו!
    - - -

    טְרִיאַן אחז בחרב החדה ביד מיוזעת, מוחה מצח בכף מאוגרפת.

    טראח. עוד אחד נפל, מחרחר.

    הוא הדחיק את הצביטה שצרבה לו אי שם בפנים, ורץ הלאה, מוכן להמשיך להרוג, להנחיל ליושבי כוזר החדשה את הניצחון האמיתי, הסופי.

    מילותיו של המלך יוסף צפו פתאום בתודעתו, גורמות לו לאחוז חזק יותר בחרב, ולעיניו להישטף בזעם.

    "זכרו, בני כוזר", הוא הדהד אי אז, "בידכם הכוח להנחיל ניצחון, ולשחרר את אדמותינו מידיו של איסתרק קטינא". המלך התיז את המילים בתיעוב. "כשתלחמו בשדה הקרב, אל תהססו להרוג" הוא שפשף ידיים, והיטיב את גלימתו.

    טריאן - שעמד אז בתוך השורות הסרגליות של לוחמי ההוסטרס - זכר זאת כאילו זה היה אך שלשום. אפילו את נימת קולו המדויקת של הוד מלכותו זכר כשהצהיר: "האנשים שילחמו מולכם - הינם בוגדים. ובוגדים במלכות, דינם הוא אחד-" קולו התרומם, מעניק למילים עוצמה. "מוות!"

    טריאן שפשף עיניים, כמו מוחה את המעמד העוצמתי ההוא ממול עיניו. הוא איגף לוחם ארוך זקן מימין, מנחית מכה מצלצלת עם צידה של החרב, ובלי לתת מרווח התאוששות לחייל שלמולו, הוריד את החרב בחדות, והנחית על רגלו של האויב, גורם לו להתקפל בעוצמה על האדמה הנוקשה, המלוכלכת.

    "שַאה- -" ההוא גמגם בחולשה איומה, ידיו מדלדלות בצידי גופו ברפיון. "רק תמסור לה ש.. שאהבתי אות-"

    וזהו. לאחר רגע, נדם הכל.

    טריאן הסב מבטו, מונע בכוח מהדמעה הרטובה לגלוש. הוא לא בכיין, לא! הוא לוחם קשוח, גבר חזק.

    אבל - האיש הזה עשה לו משהו, פורץ בכוח מחסומים והגנות שהציב לעצמו. גורם לטיפה מוארכת לזלוג, לסלול שביל נקי בלחי המאובקת.

    ושאה הזו, שהוא אוהב. אהב, ליתר דיוק. היא אולי הבת שלו, אולי אחותו הקטנה. אולי אחיינית, או בת דודה.

    ואני - בלי לחשוב כלל על המשפחה שהוא השאיר מאחוריו - בתמימות אכזרית, במחי חרב בוהקת, רצחתי אותו. גרמתי ללבבות של משפחה שלמה להישסע, להקרע. ולכאוב.

    דמעה נוספת הופיעה בעין שמאל, נוטפת. טריאן הרים שרוול, מוחה בזעף את הלחי.
    דמיונו החל להשתולל, להתפרע.

    קבוצת חיילים לבושי שחור נוקשת בדלת מקולפת. פותחת. נעמדת כבמסדר. מצדיעה נוקשות. ומודיעה.
    "בנכם נהרג בשדה הקרב-" טריאן מדמיין את נימת הקול המדויקת. קול שמתאמץ להיות טראגי, לא כל כך מצליח. "הוא מסר את נפשו בשדה הקרב", ממשיך החייל בטון יבש, רגיל לתפקידו. "הוא גיבור לאומי-"

    טריאן הכיר את הסצנה מקרוב. דוד שלו, מנריד, נהרג גם הוא במלחמה. נפל חלל בשדה הקרב, מותיר מאחוריו אלמנה ויתומים קטנים, נתונים לחסדי הגורל.
    אז - זה מה שהוא גורם בעצם, לעשרות משפחות כאובות?! הם, שיקבלו את בנם בעוד כמה ימים - אם בכלל - בתוך ארון עץ מהודר, עם מדליה מלכותית מבדיל. המדליה ההיא נהדרת, אין מה לומר. הצבא דואג טוב מאד לחייליו המתים, מכבד את זכרם נפלא. לפחות צבאו של יוסף. לגבי הצבא האיסתרקי הוא לא יודע.

    טריאן גיחך לעצמו בכאב, קורס על עקביו לצד הגופה. זכרון ההלוויה של דודו עלה בו, גורם לו לקבס נוראי.
    גם אז הייתה מדליה, והיו גם כמה עשרות בני משפחה, שסועים. מאז - הוא היה בן עשר, אולי - הבטיח לעצמו שכשיגדל - ילך לנקום את נקמתו של מנריד. כמעט נשבע, שיתגייס ברגע שרק יוכל. רצה להרוג את המרושעים שגרמו לטוביה - בן דודו היחיד בגילו וחברו הטוב ביותר - לשקוע במרה שחורה וסמיכה, בעצב נוראי, מטלטל.

    והנה - חלומו התגשם. מרירות עלתה בו, גורמת לו להתחיל לחפור בור בידיים מזיעות, קבר לחייל שהרג. העיקר להתעסק במשהו, להזיז את המחשבות הנוראיות האלה לפינה הכי שכוחה במוח.

    המחשבות בגדו בו, אכזריות. הן המשיכו למלא כל תא ותא בראשו, גורמות לדמעות לצוץ עוד הפעם, ולחומות להתמוסס, שוב.
    איך הוא יוכל להמשיך ככה? לרצוח ולהרוג, בידיעה שבדיוק העוול הנורא שהתרחש למשפחת דודו, מתרחש כעת על ידיו?!

    אבל - אבל, הם בוגדים! שוב עלו מילותיו של המלך במוחו, גורמות לו משום מה לבחילה נוראית.
    הוא בהה באוויר, נותן למילים להתערבל, לחזור על עצמם שוב ושוב, בלולאה אין סופית.

    בוגדים - בוגדים - בוגדים - בוגדים - -

    רגע. אגרופיו נקמצו בזעם, נפתחו. אולי פשוט, יערוק? ינטוש את שדה הקרב באלגנטיות, ישאיר לחסרי מצפון גרועים ממנו לבצע את המלאכה של 'ביעור הבוגדים מעל פני האדמה'. את המילים האחרונות הוא הגה בקול, הופך ברעיון הבריחה שוב ושוב.

    כמה פשוט - ככה מעשי. יאמר מטריאס מה שיאמר, יעניש כמה שיעניש. וגם אם ייתפס, ויגזר עליו מוות - זה מגיע לו. עונש מר על כל החיילים שכבר רצח באכזריות תמימה, בטוח שהוא - הוא זה שיגרום להוד מלכותו לנצח. לבנתיים, הוא רק הפסיד.

    מותש, התרומם טריאן מהאדמה, מנער ידיו מהבוץ שדבק בהם. הוא מלמל משנה קצרה מעל הקבר הטרי, ואז התכופף שוב. נטל ענף עץ דקיק באדמה, ונעץ באדמה התחוחה.

    אנדרטת זיכרון לחיים שהיו - ואינם עוד.

    - - -
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ספריה בהכחדה12, violin, dina2 ועוד 20 משתמשים23 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    בפרק השני. הפרק הראשון היה יוצר בוסרי.
  • 411
    • א
    שיתוף - לביקורת רק השקט יכול לחבק את הכאב בדממה
  • אסתיאר //
    • לנשום את האוויר בפעם האחרונה של הלילה,
    שקט
    דממה
    התכנסות
    אין קול
    כולם נמים את שנתם
    ורק הרוח נושבת נאמנה.

    כמה טוב הוא השקט הזה,
    השקט שמשמיע את הקול האמתי,
    השקט הזה שעוצר אותך לשאול, מי אתה.

    כמה יפה השקט הזה,
    לעולם לא תמצא אותו בסערה.

    כמה טוב הוא השקט הזה.
    כמה מחבק ואוהב,
    בשקט הזה. יש רק אותך.
    את מה שלקחת איתך. ואת מה שיש אצלך תמיד.

    רק השקט הזה יכול לחבק את הכאב בדממה.
    לנחם, לחזק ולתת כח.
    אם רק תדבר איתו.

    לשקט הזה,
    שנותן לך להרגיש הכל,
    יש כח להוציא אותך מחושך לאור.

    בדממה האין סופית הזאת נשמע הקול של הלב.
    בחושך הזה יש מקום להכיל את הרעש הגדול.

    דווקא בחושך הזה.

    כמה טוב שבאת לילה...
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, שירה 333, חנה ש. ועוד 10 משתמשים13 //
    0 תגובות
  • 673
    • ח
    שיתוף - לביקורת זה לא מושקה, זה פריץ.
  • -חיה- //
    • -מושקה תביא עוד וודקה!
    -זה לא מושקה, זה פריץ.
    -שטו? מושקה מה קרה לזה קול שלך?
    -איוון! אני הפריץ אמרתי!
    -אהה. איפה זה מושקה?! אמר מביא עוד וודקה.
    -מושקה בבור שמה יש עכברים, דא?
    -למה בור ככה מושקה? לא יפה... סליחה זה פריץ, אני מתכוונת מושקה איש טוב, נותן טוב וודקה.
    -הוא צריך נותנת לי עוד כסף, הוא לומדת זה ספרים במקום עובדת.
    -ספרים של יהודים, הוא רבי של יהודים מושקה.
    -הוא לומדת כל היום, לא מוכרת וודקה.
    -לא יפה ככה אדון פריץ, מושקה מוכרת. מי אמר לך ככה זה?
    -כומר אמר זה, הוא אומרת לזרוק מושקה לבור שמה יש עכברים.
    -שמה יש וודקה?
    -ניאט איוון, שמה יש עכברים עם מוח של איוון.
    -אהה... טאק מי מביא זה וודקה?
    -יש אחד, אמר זה כומר זה חבר שלו עומרי. זה יהודי טוב, זה היה בליבה של האנגלית, זה עשה חמש יחידים מתמטיקה.
    -זה מביא וודקה? זה מוכרת טוב?
    -דא.
    -זה גם מוכרת הַקָּפָה?
    -ניאט.
    -חבל זה מושקה איש טוב, מביא וודקה זה הַקָּפָה. חבל הוא בבור שמה עכברים.
    - רוצה גם איוון שמה עכברים?
    -אני מתכוונת חבל מושקה כל היום לומדת, לא עושה זה ליבה של היחידים, לא טוב זה.
    -חראשו.


    אממ... טוב ההשראה     מכאן, הייתי חייבת :sne:
    • חחח
    • תודה
    Reactions: ST.R, חנה אביטל, ליטאי פשוט ועוד 26 משתמשים29 //
    0 תגובות
  • 427
    • א
    שיתוף - לביקורת יונה הנביא זה אנחנו
  • א. פרי //
    • למה יש גלות*? כדי שנזכה לגאולה?
    גם נכון...

    *גלות זה כינוי לכל קושי ואתגרי החיים.

    אבל הגלות כנראה נועדה לנער אותנו, להזיז אותנו, לפקוח לנו את העיניים, לגרום לנו לרצות לפעול, ואפילו להפוך אותנו ליצירתיים, נועזים, וסקרנים.

    בכאב הזה, המטלטל – יש גרעין של ישועה.
    האם יתכן שהגלות לא נגמרת כי אנחנו לא פועלים מספיק כדי להתקדם ולממש את עצמנו?
    אפשר לראות מהסיפור על יונה הנביא את העידוד של בורא עולם כלפי העם שלו לפעול ולשנות:
    זה התחיל בהוראה של בורא עולם ליונה הנביא, אך הוא לא רצה לקיים את השליחות.
    ניסה לברוח מהנבואה, וחווה רצף של אירועים שדחקו אותו לפינה – עד שהוא נכנע.

    לאחרונה חשבתי על זה: האם יתכן שכל רצף האירועים שהעם שלנו חווה זה כדי שהוא סוף סוף יסכים ליטול אחריות וליזום, לפעול ללא הפסקה בלי קשר לכבוד, לכסף או לתוצאה?

    *

    השבוע כתבתי לעצמי כמה מילים, איזה שיר קטן.
    אפילו לא חשבתי לעלות את זה כאן, אלא אלו שקראו את זה עודדו אותי להפיץ אותו הלאה, אז אני משתפת אותו גם כאן.
    המסר של השיר הזה בא לומר: אני בעצם כבר לא נזקקת ולא צריכה כלום, כי באיזה שהוא מקום הגעתי לנקודה בה אני מבינה שאין כלום בעולם סביבי.
    למרות זאת אני חושבת שאילו לא עברתי את המסע הזה שעברתי, הרי בנקודה הזו בה יש לי רווחה פנימית ברוך ה', הייתי מפסיקה לחשוב על העולם שסביבי בתור מקום שצריך שינוי אלא מעדיפה להכנס לתוך השקט המבורך.
    למרות זאת אני מעבירה הלאה את המסקנה שלי:
    לבורא עולם חשוב שכל אחד מאתנו יפעל במקסימום שלו לקדם את עצמו, לממש את עצמו, בלי להתחשב באגו, באזור הנוחות, בכסף או בתוצאות החיוביות.

    ואם לא יודעים במה לממש את עצמכם? אז תתקדמו באופן אישי. תכירו את עצמיכם, תשלימו עם עצמיכם, תתנו לעצמכם גיוון, הכלה, אהבה עצמית, ותוך כדי המסע האישי הייעוד והרצונות הפנימיים שלכם יצופו ויוכיחו שהם קיימים.

    כי כנראה חלק מהמסע האישי זה לעבור בשממה, ולחוות קשת של רגשות, גם ריקנות, והעיקר לאפשר לעצמנו להיות מי שאנחנו, באהבה.

    והשיר לפניכם:

    עד היום הייתי נזקקת

    מהיום

    כבר לא עוד.


    עד היום הייתי נזקקת

    לכסף.

    להערכה.

    להכרה.

    ליחס.

    לתשומת לב.


    עד היום הייתי נזקקת

    למילה.

    לחמלה.

    לנדיבות.

    לשמחה.

    לחברה.


    עד היום הייתי נזקקת

    אבל עכשיו – כבר לא עוד.


    וזה קצת מוזר

    וקצת ריק כזה

    וחדש.


    וזה מצב

    שקצת צריך

    הסתגלות

    נשימה עמוקה

    להביט לעצמי

    בעיניים,

    ואולי

    להתחיל

    להיות.



    כמה מילים נוספות על הדברים שלמדתי בדרך:

    • יש ערך גדול לכל דבר קטן, כדאי לומר תודה.
    • זה היה נצרך לצאת החוצה, לעבור את המסע, ולחזור. האוצר לא נמצא מתחת לגשר אלא תמיד קרוב, למרות זאת נשלחנו לחפש בגלל הנופים, ההרפתקאות, האנשים המעניינים בוינה, ואפילו החלום של החייל ההוא שיזכיר לנו לחזור...
    • כולנו עוברים אותו מסע = כל אחד בצורה ייחודית ושונה.
    • זה חשוב האמפטיה, התקשורת עם הסביבה, והשיתוף, חשוב לא לחוות דברים לבד אלא לשתף.
    • החיפוש עצמו הוא כבר אוצר בפני עצמו.
    • ועוד משהו קטן שמכוון בעיקר לאלו שכבר הגיעו לצמרת: אם אתם הגעתם לשם - ויש לכם קהל ונוכחות ציבורית אז התפקיד שלכם כרגע זה לחפש כישרונות צעירים שמחפשים ורוצים לצאת לאור ולעזור להם ולקדם אותם. זה לא קשור לכתיבה אלא באופן כללי לכל תחום בחיים. הגענו למקום בו אפשר לסייע לאנשים שלא מצליחים להתרומם? קדימה! אפילו לתת להם איזו הכרה קטנה, במה, פרסום, לתווך אותם לקהל שלכם. בשבילכם זה כלום - עבור היוצרים השקופים זה המון. זו זכות שהיא חובה להיות שם עבור מי שצריך, ככה העולם יכול להתקדם הרבה יותר. (בדיוק שמעתי לאחרונה שהמושג שכל ישראל ערבים זה לזה הכוונה שהם ערבים לעזור לשני לממש את הכישרונות שלו).
    מוזמנים להוסיף עוד נקודות ורעיונות..
    בהערכה לכולנו.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אמאל'ה קטנה :), לוטם, Chaya Lea ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה