קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 643
    • ק
    שיר לאן ללכת
  • קופי 100 //
    • אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה
    שֶׁכָּל יָמָיו הוּא אוֹמֵר
    מָתַי תָּבוֹא לְיָדִי וַאֲמַלְּאֶנָּה
    בַּמֶּה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי
    מֵחֹסֶר פְּנַאי
    מָה שֶׁעָשׂוּ כָּל הָעוֹמְדִים מִלְּפָנַי
    וּמֵאֲחוֹרַי וּמִצְּדָדַי וּמֵעָלַי
    כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים בַּחַלּוֹן מִמּוּל,
    אוּלַי.

    וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁבָּאָה הַשָּׁעָה הַנִּכְסֶפֶת
    הוּא מַבִּיט סְבִיבוֹ וּמְגַלֶּה
    שֶׁאֵין לְאָן לָלֶכֶת. אֵין לְאָן לָלֶכֶת.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: גראביצר, פירי, פינחס כהן ועוד 25 משתמשים28 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פינחס כהן
    קליעה לרגשות של כולנו !!! ההרגשה האישית שלי היא, פעמים כאשר אני עסוק בעבודה, מתי יבוא זמן איכות...
  • 3K
    • ה
    שיתוף - לביקורת אתגר דו שבועי- תנו כבוד
  • הנף מקלדת //
    • "הבית של היוצרים החרדים" מכריזה הכותרת.
    עלעול קצר בין דפי הפורום ושיטוט באשכולותיו, מעלה כי לא כולם יוצרים ועדיין כולם, (כנראה) חרדים.

    כאן נגמר המכנה המשותף, מכאן ואילך, ויכוחים נוקבים. בין היתר, על הגדרת החרדיות גופא.

    בעד ברדק, ונגד דקר.
    בעד קורונה, ונגד מסיכות.
    ובגלל מה היה האסון?
    בגלל הפאות, או כי לא לומדים זוהר?
    ומה עדיף?
    כיריים אינדוקציה, או תוכנת אינדיזיין?

    מה בסוף, האם ישנה הסכמה?

    יש אחת כזאת. והיא נמצאת איתנו כבר שלושת אלפים שלוש מאות שלושים ושלוש שנה.

    היא מגדירה אותנו, מנחה אותנו ומנחמת.
    היא חיינו, אורך ימינו ובה נהגה.

    התורה הקדושה, משותפת לכולנו. על חשיבותה, על ערך הלימוד בה, אין חולק.

    לא בפורום הזה.

    אז תנו כבוד לתורה!

    לאור היום הנפלא, חג מתן תורתינו, תעלו את יצירותיכם, בסיפור ובשיר, ובהן תהללו את התורה ולומדיה.

    העלו ביכורים. מנחה חדשה, ממיטב הגורן ועידית היקב. מלאו את האתגר בניחוח חגיגי אפוף הוד.

    זכרו קורבן ראייה ניתן להביא עד תום ימי ההשלמה. יד סיון ינעל האתגר.

    נספח בצידו
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, M . A, שרה֫ ועוד 41 משתמשים44 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סיפור8
    בעז"ה שיפוט יפה... יישר כוח לזוכים... קטעים מיוחדים באמת. @הדוויג בהצלחה רבה.
  • 417
    • I
    שיר האבן המוזרה
  • I.Q //
    • 1621887305989.png
    1621887305989.png
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מביאה את המשיח, Ayalas, פטריוט ועוד 9 משתמשים12 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    I
    I.Q
    נכון
  • 5K
    • ד
    שיתוף - לביקורת זו"צ בחסד עליון
  • דוכסוסטוס //
    • נקישות העקבים שהדהדו על הכביש נדמו באוזניה כמנגינה נפלאה, ירח צעיר וסולידי חייך בנועם מלמעלה והאיר באור חיוור את דיגום העלים הסגולים על שמלתה החדשה, השמיים השחורים שסביבו הלבישו את הרחוב באווירת ליל חג.

    בכל שנה כותרות עיתוני הנשים זועקות אליה את הקריאות המוכרות: 'נשים במאי זכיין', 'כמה רבקה איכא בשוקא', אף פעם הם לא הצליחו לחלחל פנימה. אבל השנה הכול שונה. השנה היא חלק מהסיפור.

    בעוד רחוב אחד היא תיפרד משוקי באיחולי הצלחה, בתקווה שיצליח ללמוד עד אור הבוקר. הוא יפנה לכיוון הישיבה בפעם הראשונה מאז החתונה, והיא לקחה את ההזמנה של אמא שלה לישון אצלם בשתי ידיים.
    היא לא תהיה שם לצידו כדי לעודד, אבל ההפתעה הקטנה שהכינה תמלא את מקומה.

    "שיהיה בהצלחה" היא לא מצאה מילים יצירתיות יותר, במקומם התכופפה אל שקית גדולה ושלפה מתוכה מעמד פטיפורים וקינוחים מושקע, עליו שקדה בעמל רב בשבועיים האחרונים. הקורס לעיצוב באוכל שהשלימה בחורף האחרון הוכיח את עצמו על המגש בתצוגה קולינארית מרשימה במיוחד.

    "שווווו איזה השקעה, מתי עשית את כל זה?, תגידי" שוקי היה בהלם מוחלט "איך אני יגמור כזאת כמות?" הוא החליק את ידו על הכרס הקטנה שהספיק לטפח מהחתונה וכעת הייתה עמוסה עד להתפקע מהסעודה החלבית הענקית שחמותו הרעיפה עליהם.

    "לא מעניין אותי" רבקי התמוגגה באושר "שום דבר לא חוזר הביתה, מה שלא תצליח לגמור – תחלק לחברים".

    חצי קילו של פסטה מוקרמת אותה גמע שעה קלה קודם, התערבל לו בקצה הגרון, המראה הזוצ"י הזה עשוי להפוך אותו לבדיחה, והאמת שיש בזה משהו מגוחך – להיכנס לישיבה עם מעמד פטיפורים ענק מעוצב כאילו הוא משלוחן של חנות מתנות.

    "טוב, נסתדר עם זה" הוא העביר מיד ליד את המגש "רבקי, ממש ממש תודה רבה, הפתעת אותי לגמרי, זה נראה שיא המגרה, באמת שלא היית צריכה. תגידי לאמא שלך שהאוכל היה מוצלח ברמות. אני מקווה שלא תתגעגעי".

    "אני כבר מתגעגעת מעכשיו, אבל שווה לי, זה הזכות שלי" רבקי הייתה רוצה שרגעי הפרידה האלה ימשכו עוד ועוד אבל ידעה שהיא חייבת לעצור אותם "טוב, להתראות, תצליח, שיהיה לך כוח, נקווה שלא יהיו אזעקות".

    בהמשך הרחוב כבר נראו בנייני הישיבה ומשהו בלב שלו זז. הצלופן בידיים גרם לו להזיע, ככל שהוא היפך בפוזה שלו נכנס עם זה ללובי של הישיבה, הוא הבין שזה לא משהו שעומד לקרות. בין הרכבים הוא ראה מכולת אשפה גדולה, הוא בדק שאין מכתב בפנים, טעם פטיפור אחד ובתנועה מהירה שלח את כל הקומפלקס אל עומק פח האשפה.

    באינסטינקט של רגע הוא הציץ אחורה ושם בסוף הרחוב הוא רואה אותה במטושטש עומדת שם עדיין עם השמלה והעלים הסגולים. הם בהו זה בזה עשר שניות ואז היא נבלעה בעיקול הכביש.


    -----------

    הוא ניסה לשדר מראה טבעי אבל הלב שלו דפק בפראות "שלום, גוט-יום-טוב".
    להפתעתו רבקי קידמה אותו בעליזות "מה נשמע? איך היה? רוצה קפה?".

    "היה מקסים, ברוך השם עבר כמו כלום, בקושי הספקתי לאכול מהפטיפורים שלך וכבר הכול התחסל. את שומעת קטע? אני הולך עם המגש, פתאום מישהו שואל אותי אם אני בטוח שזה עם הכשר, לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, תכל'ס התברר שהם קיבלו מגש בכזה סגנון וגילו שזה חלב עכו"ם, רגע לפני שעברתי שם הוא זרק מגש שלם כזה לפח. תגידי, ישנת נורמלי? בעצם מתי חזרת הביתה?" פעם הוא היה משקר באומנות, מאז החתונה זה התחיל לקרטע.

    "היה ברור לי שאני לא נרדמת על המיטת נוער אצל ההורים שלי אבל הייתי עייפה ברמות בלתי נתפסות ופשוט פתאום אני פותחת עיניים ורואה בוקר" רבקי חתכה לו עוגת גבינה לקידוש "אתה שומע איזה סיפור? חצי דקה אחרי שנפרדנו אתמול, אני פוגשת את חברה שלי - מלכי יעקובזון, נו, זאת שהתחתנה יום אחרינו, ותנחש מה היא לבשה... אותה שמלה כמו שלי, זה היה קורע – עמדנו שם כמו איזה תאומות, היא קנתה את האחרונה שנשארה מהמבצע הזה אצל מזל חזוט, הורגת המלכי הזאת".

    'זה לא נקרא שקר' היא שיננה לעצמה, באמת מלכי קנתה שמלה כמו שלה.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: כבשה לבנה, שיבת ציון, עבר הוה עתיד ועוד 206 משתמשים209 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    על דא ועל הא
    וגם - למה הוא זרק לפח, זה נראה לו יפה? וגם - למה היא עוקבת אחריו, זה נראה לה יפה? אבל, מה לעשות...
  • 608
    • S
    שיתוף - לביקורת עוד יום וחלום
  • shevi123 //
    • pears-6101067__480.jpg
    עוד יום.
    מלא
    בטבע משכר.


    שולחן כפרי
    מפה משובצת
    ואופק

    נושמת עמוק
    את הפרחים.
    והלימונים.

    עורכת בסבלנות שולחן.
    מצרפת עוד כמה פירות.
    לא אכפת לי
    שכולם בצבע זהה.
    נכון שזה פחות יפה.
    אבל מה זה משנה.

    מול רגע אחד של שלווה.
    של כוס קפה תכלכלה.
    של שמיים פרושים מעל
    ולא עוד בניין אפרורי ליד.

    מול רגע אחד
    של חיים אמתיים
    מה זה משנה
    אם יש חמיצות לפעמים

    מול רגע אחד
    של שלווה פרושה
    ועוד אחד
    של חלום שטרם נברא
    pears-6101067__480.jpg
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: לוכסן, <סקריפטית>, קוביד ועוד 17 משתמשים20 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    7
    7שבע7
    בעיקרון נקודה. וכל שינוי מהכלל יכול לשמש כאמצעי ספרותי...
  • 2 4K
    • ד
    שיתוף - לביקורת המקום הכי חם בגיהנום
  • דוכסוסטוס //
    • אלו היו ימים יפים. יפים ועמוסים.

    בבקרים הייתי רץ לחלק את הילדים, אחר-כך חוטף קטעים נבחרים משחרית, דופק שמירת סדרים באיחור סביר, דוחף כמה רוגעלאך וכוס קפה, שומע איך עבר הלילה על החברותא, מספר איך עבר עלי.

    לומדים קצת, שומע את כץ מהספסל מאחורי מבכה על המקרר שלו שמקרטע, ממליץ לו על טכנאי, החברותא שלו טוען שיחפש מקרר יד שנייה, החברותא שלי טוען שבמקררים לא כדאי לקחת סיכון, מתנהל דיון אינטליגנטי בנושא. יוצאים רגע לקפה, בחדר קפה מתווכחים איך משליטים משמעת על הילדים של היום, עוברים למחירים המופקעים של רופאי השיניים וליתר המחירים המוגזמים שמטפסים כל העת.

    לומדים עוד משהו, הראש-כולל מגיע פתאום עם קושיא, מאלתרים אל הקו המחשבתי שלו, בסוף הוא ממשיך מאתנו, אני קובל על ההתנהלות הלא-נכונה של הראש-כולל החל מקבלת האברכים וכלה בהערות מיותרות. לומדים עוד קצת, יוצאים לכוס-קפה נוספת, מקבל טלפון שלשלמה נולד בן – מזל-טוב – מה שאומר ששבוע הבא יש לי ברית בחיפה.

    בצהריים היו הלוויות וטלפונים עם בני משפחה ובערבים היו השמחות. כמספר קרובי המשפחה והחברים כך מספר השמחות, השתדלתי לא להתעלם מאירועים ולתת את הכבוד.

    כשלא היו שמחות - היו הכנסות-ספרי-תורה, סיומי מסכתות של אח שלי, שבע ברכות להשלמת מנין אצל השכנים וחתונות ענק של אדמורי"ם עם שולחנות מזרח מרשימים וגבירים לרוב.

    בזמנים אחרים היו גם ערבי שבת וחג, שמחות בתוך המשפחה הפרטית שלי, מבצעים ברשתות השיווק, ילדים חולים וגם אני לפעמים לא הרגשתי טוב.

    התעניינתי בחדשות מכל הסוגים, פוליטיקה, כלכלה, מדינאות ופנים-חרדי, אהבתי גם מוזיקה והייתי צריך לאתר זמן כדי להקשיב לה בנחת. בנוסף, קראתי את העיתון ואת כל מדוריו, כמובן בלי לדלג על הסאב-טקסט האהוב עלי.

    כשהתחתנו הילדים, הצטמצם זמני עוד יותר. התווספו שיחות טלפון עם הילדים והנכדים, הצטרפו השמחות של המחותנים לרשימת השמחות, הילדים הגיעו להתארח בשבתות ומדי פעם יצאנו לשבת גיבוש או לנופש מאורגן בבין-הזמנים.

    בגיל המבוגר הזמן הוקדש בעיקר לתורים: לרופאים, לבתי מרקחת, לביטוח-לאומי, לבנקים ולגמחי"ם.

    החיים עברו מהר- כמו שבת חורפית.

    בגיל שבעים ושמונה התמוטטתי, במשך כמה ימים מצבי התדרדר עד שנפטרתי.

    האמת שלא ציפיתי להגיע למקום ראשון בגן-עדן אבל היה ברור לי שאני לפחות בפנים, תמיד הייתי אומר שאני לא מחפש נוף לאלפים ואפילו לא לים, מספיקה לי תצפית טובה על בני ברק.

    עשו לי הלוויה יפה, ומיד כשהגעתי לכאן חלחלה בי ההבנה שבזבזתי את החיים יום אחר יום בלי להניד עפעף.

    הזמן כאן הוא נצחי ולכן הוא חולף לאט – כמו שבת קייצית.
    הבושה הנוראה בוערת לאיטה לפי קצב הזמן, גדולה מכל חרפה, שורפת מכל אש, מעמידה מולי בלי הפסקה את ההישגים שיכול הייתי להפיק מימי חיי מול התוצאה הדלה שבאמתחתי.

    בדיוק כמו במשל על ההוא שנסע לארץ היהלומים וחזר עם מוצרי חלב מעופשים, הגעתי לכאן עם ידע מקיף בכל נבכי הפוליטיקה והיכרות מרשימה עם כל סינגל חסידי מהעשורים האחרונים, אבל כאן הידע הזה שווה כמו כוס חלב חמוץ.


    אני חייב לעצור כי משפריצים עכשיו מים בחצר של הגיהנום, פעם אחרונה השבוע – מהר לפני שאמשינוב מוציאים שבת.
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: Aארי, ש.ב.א, יהודה היהודי ועוד 151 משתמשים154 //
    34 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נפש
    מסתבר שלהומור יש כח לחזק ולעורר לא פחות מהתוכחה הזועפת.
    • מאמר
    242
    • S
    ביום שנצחתם
  • shevi123 //
    • Article ביום שנצחתם | מאמר חדש ומרתק. מוזמנים להגיב
    0 תגובות
  • 2 3K
    • ה
    שיתוף - לביקורת כולל שומר החומות (פארודיה לצ'אלמר)
  • הנף מקלדת //
    • אדון סופר, הברכה והשלום, זה הצ'אלמער. בטח שמע על הנסיעה ההיסטורית שלי עם אישתי שתחיה, לאום אל פחם. גם על הנס שלי במירון, בטח שמעת ברדיו שיש לך.

    תסמוך עלי, כי אתה בטח זוכר אותי, אפילו אני כבר לא כל כך זוכר טוב.

    בפעם הקודמת שכתבתי לך, עוד היינו הולכים לכותל. כל יום אני ואישתי עולים על קו 1 שפעם היה עובר בדיוק ברחוב מיישורים, ונוסעים לכותל לקרוא קצת תהילים וקצת פתקים.
    רק שאז הגיעה המגיפה הזאת, 'קורונה שומרונה'.

    סגרו את הכותל. וגם קו 1 לא נוסע בשום מקום. שאלתי את אייזנבך, אמר שזה לא קשור להפגונעס שלו.

    אז הלכנו ברגל, אף אחד לא יגיד לי לאן ללכת חוץ מאישתי.
    בכניסה לרובע, עצרו אותנו חיילים. גבוהים רזים נראים ילדים.

    אמרתי לחיילצ'יק, שקבעתי פגישה עם ה'ריבונוי של עוילם' ולא נעים לאחר.

    מה הוא עושה, אם לא לצחוק עלי. אמר לי: "לראש הממשלה, ולגדול הדור הצלחת להיכנס בלי פגישה. בטח עם אלוקים תדע לדבר גם מהמרפסת. ואם כבר תבקש עבור יניב בן לואיזה. ותשמור על עצמך שלא תידבק."

    הוא בטח קרא את הספר שלך שכתבת עם הסיפורים שלי. שתהיה בריא אתה ואבא שלך מחיפה.

    מאיפה שאני לא מסתכל על זה השם 'יניב בן לואיזה' נשמע מוכר. "זה לא אתה שהסתבכת עם עבריינים בבת ים?" כמעט אמרתי לו. ברגע האחרון העדפתי שאישתי לא תעשה דרמה מהסודות שאני חושף מהפתקים שאנחנו מרימים. שתקתי.
    מה גם שאישתי נלחצה, שהיא קצת משתעלת וחזרה הביתה.

    הציעו להחזיר אותנו בג'יפ, אמרתי "למיישורים אני לא נכנס עם הטנק הזה".

    העדפתי לא להגיד לחייל, שאצלנו בבתי אונגרין, אין מרפסות. כולם עושים סוכה בחצר.
    גם קורונה אין אצלנו. לא כל מחלה שהממשלה מחליטה לייבא לארץ, נסגור לכבודה את שוק מיישורים.


    בסוף הילדים התעקשו שנישאר בבית. אמרו לי "אבא זה בשביל הבריאות שלך, תנוח קצת במקום להתרוצץ. אולי תשב קצת לכתוב מכתבים לסופר הנחמד עם הצ'ופ הגדול."
    נחת.

    הבן שלי, המודרני מחיפה, הביא לי מחשב.
    אמר לי, "עם המחשבון הזה, אפשר ללכת לכותל, ולהישאר בבית. תראו מפה את הכותל כל הזמן, וגם תעשה זום עם הנכדים."
    זום?! מה זה זום? נו שוין. כנראה שהזדקנתי.

    "רגע!" צעקה פתאום אישתי.שהתיישבה עם תהילים ומשקפיים מול המסך. "את הכותל אני מצליחה לראות אבל לא שיחררנו את ירושלים, רק בשביל לראות הכותל. איך אפשר לפתוח את הפתקים?"

    "איזה מצחיקה". אמרתי לה, אנשים לא מגיעים לכותל בגלל הסגר. אז אין פתקים.
    היא רצתה להגיד משהו על כל החיילים ששמים פתקים, והקב"ה פנוי רק בשבילם. בסוף היא רק השתעלה והלכה למדוד חום.

    "דווקא יש פתקים" הפתיע אותי הבן שלי. אפשר לכתוב בפייסבוק של הכותל, והם מכניסים לך.
    "פייס וואס? מה זה ה'פייס בראך' הזה?" שאלתי אותו.
    לא התביישתי לגלות שאני לא מבין בעולם הזה, שיתבייש הוא שעדיין לא למד עוקצים בעל פה.

    "תראה אבא" הוא שוב התעלם ממני. "לוחצים פה, ואתה יכול פשוט לקרוא את כל הפתקים של כל העולם."
    לחץ פה ושם, ונעלם בלי להגיד שלום, ככה חינכתי אותו.

    בהתחלה קראנו את הפתקים של הכותל, אחרי זה נרדמתי, שהתעוררתי לפנות בוקר ראיתי את אישתי שהיא קוראת פתקים שלא קשורים לכותל. כל מיני סרטונים ופתקים שלא שיערום אבותינו.
    אמרתי לה "עד כאן!

    "זה מה שהרב 'דורש-טוב' מדבר במוסיוף, נגד האינטרנט. הוא אמר שבתים מתפרקים. והדבר האחרון שאני רוצה שהבית שלי יתפרק. מי יבוא איתי לכל המקומות. אני הולך לעשות נטפרי."
    אישתי נבהלה, אז הרגעתי אותה שגם בנטפרי יש את פרוג.

    פרוג זה גם כמו פתקים, של הכותל. אבל רק של העזרת נשים.

    ככה עברה עלינו הקורונה. ותאמין לי התקופה הרגועה של חיי.
    וזה עוד בלי שהספקתי לספר לך, על החתונה שעשינו בסלון שלנו. ועל הפעם ההיא שהשוטר יניב רצה לתת לאישתי דו"ח על מסיכה.
    אבל אולי בפעם אחרת, בדיוק תייגו אותי בפרוג.

    תגיד לי, יש פה קהילה של כותבים. גם אתה פה?
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, שנים, Yeshivish ועוד 175 משתמשים178 //
    21 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    RACHELIZ
    RACHELIZ
    וואו וואו וואו! וולדרי מובהק... כמה חיקינו את זה בבית... הקטע של בן לואיזה גם נדיר רק שיש שם...
  • 2K
    • ליאורהA
    עזרה עורכת, איפה למדת?
  • ליאורהA //
    • ב"ה.

    שלום שלום.

    יש לי שאלה:
    איפה ניתן ללמוד עריכה לשונית וספרותית?

    חיפשתי, חיפשתי. חרשתי את פרוג על כל אשכולותיו הקשורים לנושא.
    פניתי לעורכות מוכרות שהתגלו כנחמדות ביותר והאזינו לשאלתי:
    "אני עובדת בעריכה. רוצה ללמוד את זה בצורה מקצועית ומסודרת. הדרישות - שהמקום יהיה לרוחנו. ולא שלוש שנות לימוד, אם אפשר".

    הן אמרו:
    אם 'יש לך את זה' - זה מספיק. את לא צריכה ללמוד.
    הן אמרו:
    תוותרי מראש. אין מקום כזה בכדור הארץ. חפשי במאדים, אולי משם תצמח הישועה…
    הן אמרו:
    אולי, יש סיכוי, בואי נחפש.
    אבל בסופו של דבר, המסקנה ידועה. אין. אין. אין מקום כזה.

    אבל אז, מצאתי.
    דיברתי עם עורכת מוכשרת וצדיקה שהסכימה לפנות מזמנה ולעשות קורס מזורז למתחילות שרוצות העשרה בעיקרי העריכה. ברכות יחולו על ראשה.
    אבל מה?
    צריך למצוא עוד שתיים-שלוש מישהן שתצטרפנה לשיעורים. וזהו. התשובה לשאלה הפותחת ככה קרובה.

    אז - אם יש כאן מישהי, עורכת מתחילה (בדגש על התיאור והסיומת) שחולמת על קורס מפי מרצה לענייני עריכת לשון, ספרות והמסתעף, שתצביע. או שתשלח לי הודעה פרטית. או שתכתוב פה באשכול ואצור איתה קשר. כל הדרכים כשרות.

    מחכה לך.

    בנוסף לכך:
    אם למי מכם יש רעיונות נוספים או הצעות חדשות בנושא המדובר, אשמח ביותר לשמוע.

    בשורות טובות!
    • תודה
    Reactions: גזעי, מוריופ, למשל ועוד 3 משתמשים6 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ליאורהA
    ליאורהA
    הערה נכונה, תודה. כמו שכתבתי, אני כבר עובדת בתחום, אבל הייתי שמחה לשמוע קצת אם יש לכם ידע בנושא...
  • 848
    • C
    שיתוף - לביקורת סיפור לימי התשלומין
  • castamir //
    • זמן קריאה משוער:
    קריאה ראשונה – 8 דקות.
    קריאה שניה: 6 דקות.
    קריאה שלישית: 15 דקות.
    סך הכל: יותר מדי.

    ***

    "איך היה היום בעבודה?"

    "אה!" התעורר, זיק ניצת בעיניו. "באמת לא מכרתי כלום. אבל היה אחד, איך שהוא פתח את החלון הכהה של הג'יפ, מיד ראיתי שהוא צריך חיזוק גדול. כולו קעקועים. עגילים, נזמים בכל מקום. זקן-שפם כזה של שמפו מיוחד... אפילו עוד לפני כן. כבר כששמעתי את המנוע V8 מתקרב ככה בנהמה של האגזוזים 460 כוח סוס, חורך את הצמיגים על האספלט... כזה "מונח"! ידעתי שהוא צריך את ההתעוררות. נתתי לו את הקונטרס בלי כסף, רגע לפני שהרמזור התחלף לירוק".

    "כל הכבוד, רחמים! אבל מאיפה אתה מבין כל כך במכוניות?"...

    חייך במבוכה. "פנטזיות של בחורי ישיבות, זה למה".

    לא סיפר לה שמר קעקוע העיף את הקונטרס מהחלון מיד אחרי שעבר את הרמזור בשאגה. גם לא סיפר איך רץ מאה מטר טרוף נשימה להרים את הקונטרס. לא כדי להרוויח כמה שקלים. מה פתאום! רק למנוע ביזיון דברי תורה. לא סיפר. רק ערבב בכף המתכת את הקפה. רד מאג שנשאר ממשלוח המנות. בלי חלב, נגמר.

    בדיוק באותו הרגע התחיל להתנגן ברשת-מורשת השיר "שלהם". רחמנא ליבא בעי, ליבא בעי. רחמנא ליבא בעי. נשבו בצלילים הקסומים, שכח ממר קעקוע עם שאגת צמיגיו.

    >>>

    השמש קפחה על לשון צחיחה, חוזרת שוב ושוב על אותן מילים:

    קונטרס, עשרה שקלים. (-אולי עדיף לומר חוברת, לא כולם יודעים מה זה קונטרס). דיסק, חמישה שקלים. יש פה כמה לבחור.

    - אתה יכול לתת לי קבלה? מאזדה 3. רכב חביב, סביר, בדיוק כמו הנהג שלו. לא ברור אם הוא מתכוון ברצינות או מסתלבט עליו. בחביבות, יש לקוות.

    באותו רגע עלה לו הרעיון: למה לא, בעצם?

    >>>

    אלי, רואה חשבון צעיר לא פחות מנמרץ, הסביר לו את השלבים בסבלנות. גם אלי במקור מהחסידות, רק מודרני יותר. עדיין, גר כמותם בגן-יבנה. דירה שכורה, מעט גדולה יותר.

    אז נסע לעיר הגדולה. הלך למס הכנסה. הלך גם למע"מ. הלך שוב למס הכנסה. מילא את כל הטפסים בשקדנות. שאל כמה שאלות. "יש לך ראש עסקי!" אמרה לו הפקידה. בחיים לא אמרו לו כך.

    תוך זמן קצר כבר היה לו פנקס קבלות. מעתה הכול חוקי, הכול מקובל. תערב לפניך קבלתנו.

    >>>

    למה לעבוד לבד? שאל אותו אלי יום אחד, כשישבו על החשבונות.

    "אתה מוזמן בהחלט להצטרף!" קיבל אותו בזרועות פתוחות. לא חושש מתחרות.

    אלי צחק. "אני, לא. אבל כמה בחורי ישיבה, שיעבדו תחתיך ויעשו את העבודה? יש לנו כאן הרבה בחורים שישמחו. בין הזמנים עכשיו!"

    התחיל משני בחורים. שלא ירגישו בודדים. שילם להם סכום יפה, במושגים שלהם. חלקם, ההורים שלו הסכימו לשלם לו על זה שמעסיק אותם. הגיע לעשרה. גם אחרי בין הזמנים.

    >>>

    כמעט שנה חלפה. רשם בשקדנות כל הכנסה, כל הוצאה. בזכות אלי גם הבין ששווה לו יותר לנסוע באוטובוס ממוזג מאשר להיטלטל בטרמפים משומשים. אם יתמיד כך, יהיה לו משתלם אפילו להחזיק רכב במיוחד. "רכב מהעבודה", גלגל את המילים על שפתיו, צוחק...

    "הגעת כמעט למאה אלף שקל!" בישר לו אלי בשמחה. "ועוד התחלת באמצע השנה! שווה לך לעבור לעסק מורשה".

    מה בעצם ההבדל? בירר, קיבל תשובות מספקות. שוב תהליך, אחוזים, מחשבונים, לא ידע שהמוח שלו מסוגל להכיל את כל זה. בהצטיינות! כך טוענים כולם, בראשם אלי רואה החשבון.

    >>>

    את יודעת מה הבעיה? סח ערב אחד לליבה, על כוס קפה ג'ייקובס עם חלב מוקצף. הרבה אנשים בכלל לא מסתובבים עם מזומן היום. רק כרטיסי אשראי. אם רק היה לי מסוף אשראי, הייתי מכפיל את ההכנסות!

    "מה רע לך עכשיו?" ניסתה ליבה להבין. לא דהרה איתו באותו קצב. כשהפך לעוסק פטור, אישרה. כשהפך למורשה, פטרה במשיכת כתפיים. כשהפך לחברה בע"מ, כבר התייאשה.

    "יש!" בישר לו אלי אחרי בדיקה קצרה. יש מסופי אשראי אלחוטיים. הצעקה האחרונה. בהחלט משתלם לך להחזיק כאלו! ויש גם הנחה אם אתה קונה עשרה בבת אחת...

    12 תשלומים! ללא ריבית. בישרו המוכרים לעומדים ברמזור. מי יכול לסרב? כמובן, לא רק קונטרסים נמכרו בצורה כזו. סט שלם של כל 20 הכרכים מבית המעיין הטוב, גביע הנפלאות עם שמות 70 נהרות גן עדן, כובע הישועות, סגולת העילות, סיבת הסיבות.

    גם מי שסרב, זכה לכרטיס ביקור צבעוני ובו פרטי התקשרות, לינק, גם ברקוד – קוד QR המביא ישירות לאתר עם כל המבצעים.

    >>>

    אחרי מסופי האשראי, הגיעה האפליקציה. דודי, המתכנת השכיר החדש בחברה, הצליח למפות את כל הצמתים בארץ לפי זמן ההמתנה ברמזור. ממש בזבוז זמן של כסף לעמוד בצומת בה מתוך עשרים רכבים מספיקים רק שלושה בזמן שהרמזור אדום! יש צמתים בהם הרמזור ארוך, מלא סיפוק. לשם יישלח כוח האדם.

    על התוספת הקטנה הבלתי-חוקית, עדיף לא לדבר בקול. שלט-רדאר מבית גלאי "צרעה" המאלץ את הרמזור להישאר אדום עוד כמה דקות.

    קנה אותו רק לשלושת המוכרים הטובים ביותר.

    "אני מזהיר אתכם!" נופף באצבע מורה. "ממש לא בכל מקרה. המשטרה תעלה עלינו, חבל. רק במקרה של לקוח ממש "כבד", שאתם כבר באמצע, רואים שיש סיכוי לעיסקה גדולה – רק אז, לחיצה קטנה בלי שישים לב, הופ! הוא נשאר איתכם לעוד חמש דקות".

    >>>

    הקורונה, תפסה אותו לא מוכן רק לרגע. רגע אחר כך, הגיעה ההארה: סינים.

    אתה יודע, סח לאלי, שכל פועלי הבניין הסינים מקבלים אשרת שהייה רק לחמש שנים? אחר כך הם חוזרים לסין שלהם, אחרים מגיעים במקומם. מה שקרה עכשיו, שכל הפועלים החדשים כבר הגיעו, אבל כל הקודמים לא יכולים לחזור לסין! הם מסתובבים מובטלים, נואשים לעבודה. המון סינים. בערמות.

    הסינים הנזקקים הסכימו לעבוד בפחות מאשר בחורי הישיבה לשעבר. גם הוצאות מזון היו מינימליות: אורז, הרבה אורז, בוטנים קלויים, הרבה בוטנים קלויים. זהו. עם מים מינרליים.

    הוא עצמו, רק החליק באוקטביה בנזין חרישית בין הצמתים, מוודא שהכול מתקתק. איזה מוסר עבודה גבוה יש לסינים! התפעל. על הסכומים לא היה צריך לדבר בכלל: מאזן ההכנסות היה גבוה מאי פעם, אם בכלל.

    >>>

    עם תחילת השנה הלועזית החדשה והיציאה מהסגר, הרים את המיזם השאפתני הבא: מסכי לד ענקיים, צומת אחת לפני הרמזור המועד. המסכים הציעו את כל הטוב שתוכלו לקנות בצומת הקרב, בצבעי אדום לוהטים, מדורות אש כתמתמות, נחלי מים כחלחלים זורמים. הכול זמין, הכול נגיש, עשרים תשלומים, אצל הסיני הקרוב לליבך ברמזור הבא.

    בדיקת האתר באלקסה הוכיחה שזה עובד: אלפי כניסות חדשות, מאות כניסות קבועות, זמני שהייה ארוכים מהרגיל... הפרסום עובד!

    >>>

    לקראת חג השבועות, הגיע לאלי עם הבשורה החדשה: Apple Pay. לראשונה בארץ!

    "עד היום בנאדם היה יכול לומר לך: אין לי אשראי עליי, בלה בלה, שאשא שאשא? זהו, נגמרו התירוצים. טלפון יש לו עליו? מספיק. מניח את הטלפון, קונה הכול! גומל חסדים טובים"...

    החג עבר עליהם בהתעלות רבתי, בבית מלון מפואר בירושלים. ליבו רחב בקרבו: מי זוכה להגיע לכל הטוב הזה רק מזיכוי הרבים לשם שמים? צורי בלפיד ואש, לבעבור זה נתנך! סיני, מאס בגדולים, בחר בך, זרח בגבולייך!

    >>>

    היה זה יום שישי. העוזרת כבר הבריקה את הבית. המזווה מלא במאכלים שקנה מהביוקר. גם ליבה עסוקה בשלה, לא מפריעה לו. מנותקת. אולי יכין איזה דבר תורה קצר לשולחן השבת? כל כך אהבה את זה בשנים הראשונות...

    דווקא בפרשת נשא! זוכר איך הקשיבה מרותקת לתיאור דמותו של הנזיר, זה הרואה עד היכן יכול להגיע קלקולה של נפש האדם, כדי להגיב בקיצוניות הפוכה: מזיר עצמו מן היין, מחרצנים עד זג. פורש מחברת בני האדם, מגדל שערותיו כתימהוני, מקדיש את כל כולו לחי העולמים. עיניו בערו אז בזיק, קיווה שהוא קרוב לשיגעון. האומנם היה זה הוא עצמו? איפה רחמים ההוא ואיפה אתה...

    הרגיש צורך דחוף לשמוע את השיר שניחם אותם תמיד בזמני המחסור. "רחמנא ליבא בעי". כבר לא היה זקוק לחסדי הרדיו. היישר מהטלפון בוחר את השיר המתאים, בסטרימינג מהיר כולל קליפ צבעוני מושקע. הביט אל האופק. הלב, הלב, מה זה היה לו? להיכן הלך לאיבוד בשנים ספורות?

    ניסה להתרכז במילים, אך הן התערבבו, לועגות לו. קוראות את קריאתו היומית במקומו:

    רחמנ'לי, בה-ביי. רחמנ'לי, ביי-ביי.

    לא הבין מהיכן צצו הדמעות פתאום. לא פגש אותן כבר שנים. מי מדבר על הכמות! לא אחת, קטנה, מבוישת מזווית העין, כזו שאפשר למחוט אותה. מכל כיוון! לא ידע שיש לעין פתחים כה רבים. שוב בורח לפרטים הטכניים.



    <<<



    ביום ראשון, מצא את עצמו ברמזור רחוק מאוד. שני אוטובוסים פלוס שלושה טרמפים הביאו אותו הרחק מתחום השיפוט שלו. שלו לשעבר – העביר את כל העסק אמש לאלי החרוץ. התחושות האישיות שלו אינן צריכות לפגוע במפעל לזיכוי הרבים.

    בשקית השחוקה היו עשרה קונטרסים. חמישה דיסקים. אף פעם לא מוכרים יותר בסתם רמזור פשוט, לא בדוק, שאינו מתוכנת. בלי סינים. רק עם הלב.

    קול נהמת מנוע מתקרב העיר אותו מהרהוריו. מנוע V8. חריקת צמיגים. שאגת אגזוזים.

    הנני.
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: מתן מאור, ש.ב.א, reish ועוד 61 משתמשים64 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    חפשו אותי בצומת.
  • 2 3K
    • מ. י. פרצמן
    שיתוף - לביקורת משמעות המילה ומה שמאחוריה // אשכול החידות הספרותי הגדול
  • מ. י. פרצמן //
    • גם סופרים חיים בהיגיון?
    בואו נבדוק.

    באשכול הזה נפענח את המילים על ידי ההגדרות שלהן.
    • תודה
    Reactions: למשל, Violinist, הפצחן ועוד 5 משתמשים8 //
    26 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    V
    Violinist
    ה"בין לבן לשחור" הולך גם על המנצחת שזה מט בין שחור ללבן וגם זה אפור ולכן כתבתי בלשון זכר ונוסח...
  • 875
    • ש
    דיון כוח לשנות
  • שלמה שקד //
    • בס"ד

    מה עושים אחרי שכבר נשתברו הקולמוסים, השקעת כוחות רבים, כתבת ומחקת, הוספת וגרעת, הגהת אין ספור פעמים, וחשבת שהגעת אל המנוחה והנחלה. השלד בנוי, הסיפור אפוי, הטור דעה נחרץ, המאמר משכנע ומתומצת, אך פתאום כמו משומקום, צצה לה הבעיה הגדולה. אחרי שכבר התאהבת בשלבים העלילתיים, דייקת בפרטים, הברקת במילים, שוכנעת מהטיעונים העצמיים, ורק עכשיו אתה שם לב לחור הפעור בליבה של היצירה. חלק חשוב במארג שבמוחך שבטעות השמטת בכתיבה, שינוי בלתי רצוני של מאפייני הדמות באמצע עלילה, מסקנות המאמר שלא מספיק עונות על שאלות הפתיחה, ועוד כהנה וכהנה.

    האם ניתן לשנות, לשפר, לתקן, יצירה פגומה? לפעמים מרגיש לי שהתקבעתי כבר, על התבנית המוכרת לי מזה ימים או שבועות ארוכים, לרוב אני אכן זונח, מתחיל מחדש, משכתב הכל טרי, משאיר רק את הרעיון או ההיגד הכללי. זונח את כל הדוגמאות המעניינות, הטיעונים הצודקים, הדימויים החיים, הפרטים הכתובים, ומאמץ חדשים.

    אני נשאר עם תחושת החמצה, למרות שאולי אצליח להחיות את הרעיון והמסר, אך כל המילים, הביטויים, המונולוגים והדימויים, עליהם כל כך עמלתי, גם חשובים לי! הם חלק מיצירתי ולבסוף סתם השקעתי ולא השתמשתי.
    • תודה
    Reactions: נחליאלי(ת), הנף מקלדת, אלעזר 1 ועוד 9 משתמשים12 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ביזנסטורי - אילה
    טיפ חובבני: כשאני אוהבת מידיי מה שכתבתי ויש צורך למחוק חלקים נרחבים (אם זה מדרישות הלקוח, או...
  • 429
    • I
    שיר לנשום.
  • I.Q //
    • ב''ה.
    הָאִישׁ הַקָּשִׁישׁ שֶׁנָּשַׁם, הִרְגִּיז אֶת כָּל הָעוֹלָם.
    אֵיךְ הוּא מֵעֵז? שָׁאֲלוּ אֲנָשִׁים בְּמֶרְחַק אַלְפֵי מִילִין
    אֵיךְ הוּא מְסֻגָּל לִגְזֹל אֶת חַיֵּינוּ, אֶת חֵרוּתֵנוּ?
    שָׁאֲלוּ רִבְבוֹת אֲנָשִׁים כּוֹעֲסִים בִּכְפָרִים נִדְחִים
    מַדּוּעַ אַתָּה סָבוּר כִּי אַתָּה רַשַּׁאי לִחְיוֹת?
    שָׁרְקוּ הַטִּילִים מִדָּרוֹם וּמִצָּפוֹן.
    וְהוּא רַק שָׂרַךְ אֶת דַּרְכּוֹ רָחוֹק בַּמִּדְבָּר צַעַד אַחַר צַעַד
    בִּזְהִירוּת בְּתוֹךְ עַמּוּד עָנָן.
    וּכְשֶׁנִּסָּה לְהָאִיר אֶת הַחֹשֶׁךְ בְּעַמּוּד אֵשׁ
    הֶעֱדִיפוּ רִבְבוֹת הָאֲנָשִׁים אֶת כְּסוּת הַלַּיְלָה
    לְמַעֲשֵׂיהֶם,
    הֶעֱדִיפוּ לְהַכּוֹתוֹ רַק בִּגְלַל שֶׁהוּא,
    אוֹתָנוּ, רַק בִּגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ,
    אֶת אֲבוֹתֵינוּ רַק בִּגְלַל שֶׁהֵם.

    לֹא הֵבִין הָאִישׁ הַקָּשִׁישׁ לְיַקֵּר אֶת צְעָדָיו, אֶת נְשִׁימָתוֹ, אֶת סוֹד חַיָּיו,
    רַק אִישׁ מוּזָר שֶׁעָמַד בִּקְצֵה הָרְחוֹב
    וְזָעַק: "הַנִּיחוּ תְּפִלִּין", נִסָּה לְהַסְבִּירוֹ דְּבָרִים שֶׁלֹּא מִזֶּה ֵהַעוֹלָם,
    רַק הָאִישׁ הַהוּא קָשַׁר לְרֹאשׁוֹ כְּתָרִים.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מביאה את המשיח, קוביד, ניהול קהילת כתיבה ועוד 10 משתמשים13 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    מיוחד!
  • 1K
    • C
    שיתוף - לביקורת דמות דיוקנו של אבא נראתה בחולון
  • castamir //
    • "שוליייי איפה את??? את חייבת לראות. אייפון12 מיני בצבע סגול חדש מעלףףףףףף מתאים לך בול ללק של הקמיצהההה!!!111 גם 12 תשלומים גם לא תופס מסגרת קייס מתנה את עפההה לשמור לך??? "
    1f92f.png

    מלכתחילה היא למדה במגמת הוראה. רק כשהתעודה כבר הייתה בידה, התברר לה שהיא מביאה בשורה רק למי שאמא שלה או סבא שלה. לנערה פשוטה כמוה גם מילוי מקום אינו מובטח.

    היא הייתה זקוקה לכסף. ההורים נתנו קצת, לא מה שמספיק לגיל. הרבה כסף אין להם, מושגים מהדור הקודם יש להם. המשוואה נותנת נעלם אחד: כסף.

    השיגה בסוף עבודה כקופאית במיני-סופר-מרקט. ממש ליד הבית, בחולון. לא מה שהייתה מאחלת לעצמה – אבל שקילות-קבלת כסף-נתינת עודף-הוצאת חשבונית במשך חודש, נתנו לה בסוף סכום נחמד, מספיק בהחלט לגיל, אפילו קצת מעבר.

    לא התלוננה. לא היה על מה, בעיקר לא למי. אט אט התגברה גם על הרתיעה הראשונית מהקופאיות האחרות. קורל, שירלי, לינור – לא היו בסגנון הבנות איתן למדה כל השנים. את השנים שהיא השקיעה במגמת ההוראה – הן השקיעו ב"מגמת קופאיות". הסלידה הפכה די מהר לידידות; חברות; בילוי משותף; אימוץ מנהגים, קדושים יותר או פחות. בעיקר פחות.

    היה דבר אחד. הטלפון הטיפש, על זה הן לא היו יכולות לסלוח לה. "אפשר לשים אותו במוזיאון יחד איתך", סנטו בה לא פעם. חולון מלאה במוזיאונים. סוג של בדיחה מקומית. דווקא היו בטלפון הטיפש הזה הודעות כתובות, מבחינתה הייתה יכולה לחיות איתו עוד הרבה שנים, להסתדר. האיטיות? בירכה עליה בסתר ליבה. היא זו שמונעת ממנה לשקוע בו את המעט שעוד נותר לה.

    עכשיו, קורל בעזריאלי, באפל-סטור הנוצץ, המזמין, היוקרתי. גם היא עוד חמש דקות שם. אז למה היא לא עונה לה כבר? בחיוב, כמובן?

    חשבה פעם, חשבה פעמיים. מה מציק לה כל כך?

    >>>

    רבי יחזקאל. כך כינתה אותו בליבה, יכול להיות שקוראים לו בכלל רבי ישעיהו. יהודי מבוגר, זקנו מגודל, אפור. חליפתו ארוכה, מהוהה – אך שלמה, נקייה מכל כתם. בכל יום שישי היה נכנס למכולת, מבצע את אותן פעולות בעל פה. לוקח סלסילה מהכניסה, מניח בה חצי-חלה פעמיים מבלי לברור כלל. ממלא קרטון בעוגיות פרווה מסוגים שונים, בקבוק יין-פטישים בסיסי, ניגש לקופה לשלם.

    עקבה אחריו, לא יודעת למה. שמחה כשניגש לקופה "שלה", פניו נעימות, מחייכות. רבים הסתכלו עליה, כבר התרגלה לצערה. אבל הוא, המבט שלו היה כל כך שונה...

    איך זה שדווקא מבט כל כך לא חודר גרם לליבה לנתר? הייתה בו הבנה. היה בו אישור. היו בו תנחומים. כאילו הוא יודע את כל סיפור חייה, תקוותיה, אכזבותיה. יודע שהיא אמורה להיות הרחק, שהיא כאן רק בינתיים, ממש בינתיים עד שתמצא משהו שמתאים לה. הוא ידע זאת, אין לה ספק. ידע, כמו אישר אותה במבטו, קיווה עמה לעתיד טוב יותר.

    רק אמר: "תודה רבה". במבטא אשכנזי-אמריקאי מוטעם, כבד ומכובד. גרר את רגליו הלאה משם, עד השבוע הבא.

    >>>

    "טוב לי עם הטלפון שלי", הקלידה חזרה במאמץ, שוברת את המקש על כל אות. ההד זימר לה בחזרה, במשב רוח של ניגון עממי: טוב לי, טוב לי.
    1f92f.png
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מתגעגע, מתן מאור, ש.ב.א ועוד 85 משתמשים88 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    castamir
    מנסה ומקווה כך... האמת שלא תכננתי שיהיה לזה המשך… (גם לא תכננתי לפרסם את זה כמאמר. אין לי...
  • 1K
    • ק
    שיר לא תחמוד
  • קופי 100 //
    • לֹא תַּחְמֹד
    נֶשֶׁק מַחְמוּד
    אַבְנוֹ וְאָלָתוֹ, שְׂפָתוֹ וְנִקְמָתוֹ,
    תְּמוּנַת נִצְחוֹנוֹ
    וְכָל אֲשֶׁר לוֹ.
    פָּשׁוּט לֹא.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: סופריא - הוצאה לאור, RACHELIZ, .כותבת. ועוד 55 משתמשים58 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קופי 100
    תודה כפרה עליך.
  • 2 3K
    • מ. י. פרצמן
    דיון מהי כתיבה גרועה?
  • מ. י. פרצמן //
    • לכתיבה טובה יש הרבה מאפיינים,
    קל יחסית להגדיר אותה.
    אבל מה מאפיין כתיבה גרועה?

    תוכן רדוד? כתיבה בנאלית? שגיאות כתיב?
    תחביר מזעזע? פיסוק שגוי?
    אולי בכלל מסר מוטעה?
    או הכל ביחד?
    חלק ולחוד?
    מה השלב שבו מצביעים על הקטע / פרק / ספר, מעקמים את האף באכזבה ואומרים "גרוע"?

    יוצא לי להתלבט בזה הרבה,
    לי אישית יש כמה תשובות, אבל בטוחה שאפשר להגיע מהשאלה הזאת למספר תשובות כמספר הכותבים כאן, ומן הסתם גם יותר...
    וגם אם בסוף נגיע לתשובה שאין תשובה,
    הרי שאיך אוהבים לומר מדריכים?
    'אין תשובה' מגיע רק אחרי דיון.

    מהי הגדרת כתיבה גרועה?
    • תודה
    Reactions: הספרן, Zeivald.org, חיה❤ ועוד 13 משתמשים16 //
    36 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    איש האשכולות
    הוי אומר: כמה שלא הצליח לשכנע לקוחות, הכתיבה משובחת יותר....
  • 1K
    • ה
    דיון נספח לאתגר דו שבועי-תנו כבוד
  • הנף מקלדת //
    • כאן הנספח.
    בחזרה לטנא הביכורים.
    • תודה
    Reactions: הפצחן, הוריקן ו-מוריופ3 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    7
    7שבע7
    הבנתי. רציתי לקצר אבל יצא שכרי בהפסדי... אנסה בלי נדר לעבוד על זה.
  • 906
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת הקרב על השומשום
  • Natan Galant //
    • בחנות, משום מה, העוגיות עשו עליי רושם מאוד טוב. כעכים קטנים, בצקיים, אפויים... מייאם!
    רכשתי, נתתי כמתבקש חצי לאשה ורבע לקופאי החיוור, אכלתי בתיאבון את השאר.
    איזו אכזבה!
    אין שומשום.

    יצאתי בזריזות לקנות את המוצר הנחשק, כולי מתאווה ללעוס את הגרגרים הקטנים בטעם פלאי.
    ניסיתי במכולת של סבתא,
    זול פה,
    אל"ף,
    שופר-סל,
    קניון רפאלו,
    מחסני עשוק,
    ברכת לאה,
    חסדי שמשון,
    בר קול,
    הצרכנייה של מושקה,
    הפיצוציה של המדינה,
    ו... כלום. אין שומשום.

    ניסיתי להתנחם.
    האשה התריעה שמדובר בצעדים לא חכמים, אך אני בשלי: קניתי אבטיח, מלון, אגס, עשרה שישיות מים (היה מבצע), משחת נעליים, סבון כלים, סבון רצפה, סבון נגד קשקשים, סבון נגד התקרחות, סבון נגד כינים, מרכך כביסה, ביסלי, כיפלי, תן צ'אפ, תן כאפה, קח כאפה, חַלֶק כאפה, דוריעוף, דוריטוס, גלידה פרווה בטעם של מרגרינה, גלידה חלבית בטעם של גלידה פרווה, מרגרינה בטעם של מיגרנה, אבקה נגד מיגרנה, פומפיה כשרה לפסח, פומפה לשחרור סתימות, ושום דבר לא ניחם אותי.

    התחננתי לכל מכריי:
    אם אתם במקרה מוצאים שומשום, קנו לי, אנא.
    וביקשתי שוב,
    ושוב,
    ושוב.
    ועוד פעם אחת ליתר בטחון.

    נשארתי בלי שומשום ובלי חברים.

    לכבוד שבת אפתה עקרת הבית חלות נהדרות עם ריח שעולה עד בית השכנים - עובדה שהשכנה נזכרה לבוא לבקר ברגע שהן יצאו מהתנור, וכמובן מחופות בשומשום.
    - איפה מצאת שומשום?
    גברים לא יודעים לחפש. היה פה על המדף כל הזמן.
    - אבל חיפשתי בכל המכולות בעיר! ואני טוב בזה!
    גברים יודעים לחפש דברים במכולות. לא למצוא אותם.
    -אפשר לטעום מהחלות לפני שבת?
    לא!

    אז חיכיתי בקוצר רוח לסעודת ליל שבת, התקשיתי להתרכז בתפילה, ניחוח החלות מפמפם בנחיריי, מהדהד במוחי הלוך ושוב, מסתובב בי ומוציא אותי מריכוז. אחרי התפילה הלכתי הכי מהר שאני יכול, קידשתי מהר, בצעתי את החלה כמעט בלי נשימה, טבלתי במלח, נתתי ביס ענק ולא הרגשתי שום טעם מיוחד בשומשום.

    ברגע שגרמתי לבלוע את הכזית המשודרגת שלי, הסברתי לנוות ביתי: אין לשומשום טעם.
    היא, שתחי', נאנחה: הזהרתי אותך היום בבוקר. היית עסוק ולא משעת. אחרי שאוכלים גלידה פרווה לא מרגישים טעם בשום דבר למשך יומיים.
    אללי לי!
    • תודה
    • חחח
    Reactions: מתן מאור, משתמשת צעירה, יחודית ועוד 49 משתמשים52 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קופי 100
    למי קראת חמאס?? לנתן?? :(
  • 1K
    • ס
    סיפור בהמשכים אחר- פרק אחרון
  • סיפור8 //
    • בעז"ה


    אני רואה כאן לא מעט תלונות על סיפורים בהמשכים שלעולם לא מסתיימים...
    ובכן, יש גם סיפורים שהסיפור שלהם שונה, והם לא יכלו להתפרסם מסיבות שונות (שאינן תלויות בכותב עצמו...), אבל הם אכן הגיעו לסיומם.

    על הסיפור 'אחר' עבדתי קשה מאד. ואני ממש מתרגשת שהוא סוף סוף נגמר, דווקא בגלל העבודה, הזמן והמאמצים שהשקעתי בו.
    ואני כל כך רוצה לשתף אתכם.
    אני מקווה שהשיתוף החד פעמי הזה יתקבל בברכה מכל הצדדים.

    נ.ב. יש כמה וכמה פרקים באמצע, ואולי תצטרכו לנחש מה קרה שם. בכל מקרה, אין מה לבקש את הפרקים הקודמים או פרקים נוספים- כי הם לא ייתפרסמו כאן.
    נ.ב.ב. הפרק הזה הוא אחרון לחלק הראשון של הסיפור. אחריו צריך להיות עוד חלק שני... ועוד חזון למועד, אם ירצה השם.
    • תודה
    Reactions: violin, הנף מקלדת, ליאורהA ומשתמש 1 נוסף4 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סיפור8
    בעז"ה תודה רבה! מעריכה את הפידבק.
  • 2 4K
    • כ
    דיון איזהו השיר #5 - נספח
  • .כותבת. //
    • זהו נספחינו.

    חזרה לאתגר
    • תודה
    Reactions: פילפלית ו-למשל2 //
    39 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    G
    g
    האתגר היה ממש מרהים!! הוא ממש הרים לי את הציפיות איזהזכות קדושה זה להשתתף בו ועוד לקבל ציון ממש...
  • 3K
    • כ
    שיר איזהו השיר #6 - אייר התשפ"א
  • .כותבת. //
    • אז הנה עולה לאוויר בסייעתא דשמיא האתגר האחרון שלי לקדנציה זו.
    אני מבינה שאחרי האתגר המאתגר במיוחד שעלה בחודש הקודם, צריך קצת לרענן פה את האווירה, ואחרי הידלדלות האוכלוסין באתגרינו החשוב, יש צורך להבעיר את השטח, ואיזה חודש מתאים לכך יותר מחודש אייר?

    הפעם האתגר יהיה שונה, וכמו האתגר הראשון שהעליתי, כל אחד יוכל לכתוב את השיר שלו בכל סוגה שיחפוץ - עתיקה/מודרנית/מימי הביניים/בלדה וכו וכו'..

    אז אנא קראו בעיון את הקטע הבא:
    "כאשר בעל 'אור החיים' הקדוש עלה למירון להילולא של רשב"י, עם הגיעו לרגלי ההר ירד מהחמור והיה עולה על ידיו ועל רגליו, וכל הדרך גועה וצועק: היכן אני השפָל נכנס, למקום אש ושלהבת! ובעת ההילולא היה שמח שמחה גדולה."

    מכירים שמישהו התכוון להכניס סיפור / אפיזודה לתוך שיר ולהוציא אותנו בהשראה? מכירים את איך שזה יוצר בדרך כלל? מכירים את התחושה הזו של 'אני - ממש, אבל ממש לא הייתי עושה את זה ככה'?
    אז הנה, יש לכם אפשרות לעשות את זה כמו שצריך.

    ו.. זהו! אין עוד כללים! תכתבו הקטע על ה'אור החיים' הקדוש בצורה הכי מדהימה שיכולה להיות, בסגנון שלכם ועם הטאצ' האישי שלכם. (ובשיר כמובן...).
    אתם יכולים אם תרצו להקדיש לכך את השיר כולו, לשלב את זה בתוך תיאור כללי של מירון, או להוציא מזה מסר וכו' וכו', ובתנאי שיהיה לזה מקום חשוב בשיר.

    והנה הקישור לנספח שלנו החודש

    המון בהצלחה!
    • תודה
    Reactions: הפצחן, סיפור8, ח.נוי ועוד 6 משתמשים9 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הזדמנות
    האתגרים היו מיוחדים תודה רבה!
  • 895
    • 3
    שיתוף - לביקורת לאכול בטיל
  • 3333ציפי //
    • רעבים. "קדימה ארוחת ערב" אני מכריזה. "ארוחת לילה" מתקן מוטי.

    לוקחת עגבניה, קרש חיתוך, שליש שליש שליש, כל שליש לחצי--- אולי למתנת סוף שנה אני אבקש סליסר. כל חצי לקוב-

    אוהוהוווווווהההההההה

    הסכין נופל מהיד ואני בורחת לדלת עם שליש עגבניה. חדר מדרגות, לרדת קומה, מול הדלת של וייץ. יופי.

    בום. בום. עוד אחד קרוב. ארבע דקות לחכות. "עולים" מוטי כבר דוהר ללמעלה.

    איפה היינו? אה, סלט. מלפפון. הסכין נעלם. הוא על הרצפה. שוטפת אותו, שוטפת את המלפפון, חותכת לפסים, כל פס ל-

    אוהוהוווווווהההההההה

    הפעם הדלת כבר פתוחה ממקודם אנחנו רצים במדרגות ואני מבצעת מיני מרדף אחר הנעל בית שירדה לפני.

    בום. בום. עוד אחד קרוב שמרעיד את הבנין. ארבע דקות לחכות. השכן לידינו מראה בפלאפון את הבנין הפגוע מרחוב הרצל. "הביתה".

    "אי אפשר ככה" אני נושפת לביצים שבמחבת ופותחת בקבוק שמן. מדליקה את הא-

    אוהוהוווווווהההההההה

    בקבוק השמן מתהפך. הידיים שלי מחליקות על המעקה מה שגורם ל לדהור במדרגות עד איבוד שליטה.

    השכנים עליזים, כנראה הם לא באמצע להכין ארוחת ערב. "היו 45 ירוטים הלילה לבינתיים" עולץ השכן עם הפלאפון.

    ארבע דקות. בום. בום. אני עסוקה בלשמור על ידיים שלא יגעו בכלום. בוםםםםם. כל השכנים משמיעים קול חרדה קצר, אולי זה הנשמה שכמעט בורחת.

    "הכל נשרף!", אני נחרדת פתאום "בוא, חוזרים"

    מתעלמת מהשמן השפוך ומהחביתה החרוכה. מהסלט חסר האיברים ומהלחם הקפוא.

    "מוטיייייייי" אני שואגת "בא נאכל בטיל"
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: Zeivald.org, מן טל אורה, zipzip ועוד 88 משתמשים91 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ליאורהA
    ליאורהA
    אם דיברו כאן על "מהי כתיבה גרועה?" - זו כתיבה טובה! כזו שמראה את ההתרחשויות מול העיניים ממש...
  • 988
    • ש
    שיתוף - לביקורת מי הם השתולים?
  • שיילה //
    • נראה שחמאס החל להעביר מסרים דרך פיקוד העורף.

    סופה,חולית,
    פרדס חנה,עשרת,בניה,רעים,עלומים,שתולים
    ,זוהר,שחר,עומר,ניצן,ארז,גילת,עזר,ברכיה,הודיה,דקל,
    נתיב העשרה,
    מסלול,
    יבול,מטווח ניר-עם,נווה מבטח,
    גבעתי,מבקיעים,
    סעד,אמונים,תקומה,
    איזור תעשיה עד הלום.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: אהרון1, שלמה שקד, פוטושופר ועוד 37 משתמשים40 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    L
    lab
    למרות שזה הופיע בכל מיני פתקים של כותל במקור זה שלי.
  • 360
    • L
    שיתוף - לביקורת הַשְׁלָמָה בַּדָּרוֹם
  • lab //
    • כִּמְעַט הַשְׁלָמָה בַּדָּרוֹם
    לִקְרַאת הַסְלָמָה שֶׁל עוֹד יוֹם
    ............ תּוֹשָׁבִים שָׁם הִגְּרוּ לַסָּלוֹן
    ............כְּבָר חוֹשְׁבִים לְאַבֵּד תַּ'צַפֹן
    הַנְחָיָה לֹא לִפְתֹּחַ חַלּוֹן
    מָה נִהְיָה פֹּה רוֹצִים קְצָת לִישֹׁן
    ............וְאִם כְּבָר הוֹלְכִים לַמָּלוֹן
    ............אָז חוֹטְפִים מַטָּחִים מִלְּבָנוֹן
    אוּלַי יֵשׁ אֵיזֶה קִיר מִבֵּטוֹן
    לַיְּלָדִים שֶׁצּוֹרְחִים בַּחֲלוֹם
    ............כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר בְּלִי אָסוֹן
    ............    זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ נֵס מִמָּרוֹם
    חַיָּבִים כְּבָר גּוֹאֵל בְּצִיּוֹן
    בַקְּשָׁה שֶׁיָּבוֹא כְּבָר הַיּוֹם
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Yael T, אהרון1, L_M ועוד 26 משתמשים29 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    L
    lab
    יש משהו התלבטתי אם זה מתאים
  • 840
    • C
    שיתוף - לביקורת מי ביקש ממך לזרוק בי
  • castamir //
    • היו למשגיח גבות גדולות, עבותות. כשפתח את שתי עיניו המימיות לרווחה, עם כל הלובן שמסביב, הגבות נראו לרגע כמו מטריה המסוככת מפני סופה הקרבה לבוא. רק השפם הֶעָבוֹת התחרה בגבות העבות, מתפתל כמו שתי תולעים שמנות מכוערות.
    "אתה בטוח, ברנשטוק?!" קולו הרם נישא. "נראה לי שנכנסת בטעות לישיבה, במקום לחצות את הכביש ל"מקיף". לא כך? תגידו לי אתם!" צחוק לבבי שוטף משותף לעשרות.
    רק שלושה ימים חלפו מאז נכנס לשיעור א' בישיבה הקטנה. כה צמא, כה כוסף. לתורה בוודאי. גם לתשומת לב, יחס חיובי מדמויות רבות הוד שפיארו את כותל המזרח בישיבה הנחשבת.
    ה'שמועס' הראשון של המשגיח היה מלא מפה לפה. תפס מקום בשורה הראשונה, נרגש מצפה. המשגיח ביאר את המידות שבנפש. לא חמל על אחת, לא חס. ביאר את מידת החסד. את הנתינה בלי גבול, בלי מחשבה, בלי מעצורים.
    "לתת מספריים לתינוק, זה חסד, או לא?" קרא בפאתוס, נושא עיניים אל התקרה הגבוהה, חוזר מיד אל עיני התלמידים הנשואות אליו. "אָה, ברנשטוק?! תגיד לי אתה!"
    "אֶה..." נרגש לרגע מתשומת הלב. מהקריאה בשמו המפורש, לפחות המשפחה. "זה לא חסד. זה מסוכן".
    או אז, בדיוק אז, הגיעה ההתקפה. "אתה בטוח, ברנשטוק?!" יכול לחזור מילה במילה על כל אות, כל תו. יכול להגות במדויק את ה"מקיף" במלעיל, אותו בית ספר תיכון מקיף הערבי ששכן ליד הישיבה. יכול לחזור על זה כמו בפעם הראשונה, כאילו לא חזר אליו המחזה מאות לילות, במשך כל שנות הישיבה. תחילה על כרית ספוגה, אחר על יבשה, אדישה.
    "לתת מספריים לתינוק זה חסד! זה בדיוק חסד! רק לתת, בלי לבדוק האם הנתינה ראויה, האם היא תועלת למקבל... רק לתת! זה חסד. זו הבעיה במידת החסד".
    חסד היה עושה עמו ה' אם היה בורא בור להעלים אותו בו ברגע. החסד לא נעשה, הברנשטוק לא שכח. כמה שניסה, אוהו ניסה.
    "אָה, ברנשטוק?!"

    ברנשטוק. כך בדיוק הופיע על הדלת הנעימה. "כאן גרים בכיף". יחידת דיור קטנה, מטופחת. עריסה שכבר קטנה מהכיל. מטבח מצוחצח. סט סכינים חדש מהודר לכבוד החג, "יש פה הכול!" היא הייתה מרוצה. גם כל גדלי הסכינים, גם מגן אצבעות, גם מספריים, גם משחיז סכינים. רק לטבול לפני השימוש.

    גרגורים מרוצים נשמעו מכיוון העריסה. רלי סיים את הבקבוק כנראה. מתוק שכמותו. איך זכה לו אחרי כל מה שעבר? חסד ה'.
    חסד. חסד. לתת מספריים לתינוק. אלף יצורים שחורים מכונפים בקעו פתאום מאוזניו. חזקים ממנו. חלש מהם.

    אחר כך קפא הכול. קפאו הידיים, רגע אחד מאוחר מדי. צמתו המחשבות. הפכו לגוש אחד מתמשך כמו צפירה שאינה פוסקת. מה הם החיים בכלל אם לא קול יבבה פתאומית, נואשת; טפיפות רגליים; זעקות שבר; סירנות זועמות; שקשוק אזיקים מתכתי; טריקת דלת; אחריה שקט אינסופי, לופת? לפעמים נראה שאין בהם כל משמעות מעבר.
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: reish, חנה אביטל, כהנית ועוד 11 משתמשים14 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    רחל סרולוביץ
    רחל סרולוביץ
    לא כל דבר צריך לכתוב. לא.
  • 332
    • כ
    שיר רצוני כרצונך
  • כינור דוד studio //
    • נשאת כפייך
    וזה עדייך ,
    עשית רצונך כרצונו.
    מסרת נפשך
    כשעודך בחיים ,
    עבור חלק גדול ממך.
    כבוי בתוכך ,
    מתרוצץ ,
    קופץ ,
    מנסה לשבור את חומותייך.
    אז הוספת ברזלים
    ולבך שם בפנים ,
    יושב בין סורג ובריח.
    סגור אך חופשי ,
    עבד אמיתי ,
    בטל רצונו ,
    כופף את ראשו ,
    באומרו :
    לאבי.
    • תודה
    Reactions: גראביצר, הוריקן, אהרון1 ועוד 13 משתמשים16 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    sol key
    sol key
    אם זה בקטנה... אז אני מפחדת לדעת מה זה גדולה... תעלי עוד דברים שכתבת...
  • 1K
    • sol key
    שיר לזכר מ''ה קודשי מירון
  • sol key //
    • במנגינה של "יעקב שוואקי - שמע ישראל"
    השיר מוקלט - שירת נשים ולכן לא הועלה...


    לזכר הרוגי מירון (3).png
    לזכר הרוגי מירון (3).png
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ח.י.ה., הייטקיסטית, Yael T ועוד 16 משתמשים19 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כינור דוד studio
    מדהים! מחזק!
  • 1K
    • כ
    דיון איזהו השיר #6 - נספח
  • .כותבת. //
    • אז זהו הנספח, משוררים יקרים. השתמשו בו כאוות נפשכם.
    אם תרצו להזעיקיני, תיגוני נא. (ככה כותבים?)
    ואם תרצו לחזור לאתגר,     תעשו את זה כאן
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    @.כותבת. ?
  • 400
    • 3
    שיר וכל העם רואים
  • 3333ציפי //
    • אזעקה! צועקים הילדים
    ורגליהם מטופפות במדרגות
    בהתרגשות פורצים הביתה
    מלאי זיעה ושאגות

    אזעקה! עוצר אבא
    מפסיק עם תיקון הכיסא
    זה יחכה, אומר לעצמו.
    יש טילים, מה נעשה.

    אזעקה! נאנחת גילי
    וקמה בחוסר ברירה
    סוגרת את המחברת
    ושמה על "חַמֵש" את המורה

    אזעקה! אומרת אמא
    יוצאת עם התינוק אל הסלון
    ילדים, לא להתפזר!

    בואו כולם

    לחלון
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: גראביצר, Zeivald.org, Yael T ועוד 30 משתמשים33 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הנף מקלדת
    פצצה! תרתי משמע.
  • 687
    • א
    שיר לֹא לֹא עוֹד, אָמֵן.
  • אהרון1 //
    • עוֹד לֹא הִסְפַּקְנוּ
    לִשְׁכֹּחַ
    שֶׁהָיִיתָ כָּאן
    בַּחֶדֶר
    מְחַפְּשִׂים אֶת הַמִּפְלָט

    וּכְבָר הִסְפַּקְנוּ
    לִבְרֹחַ
    לָצֵאת מִכָּאן
    מֵהַחֶדֶר
    מְחַפְּשִׂים אֶת הַמִּקְלָט

    לֹא מַצְלִיחִים
    לְהֵרָדֵם טוֹב בַּלַּיְלָה
    וְהֵדֵי הַזְּעָקוֹת
    מִתְעַרְבְּבוֹת עַכְשָׁו
    בְּאַזְעָקוֹת


    עוֹד לֹא תַּמּוּ
    הַשִּׁדּוּרִים הַמְּיֻחָדִים
    וּכְבָר הֵחֵלּוּ
    הַשִּׁדּוּרִים הַמְּיֻחָדִים
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: Ayalas, מנוחה כהן, ללי99 ועוד 29 משתמשים32 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יהלום-יצירות מלוטשות
    כמה יפה - ככה כואב...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה