הנושאים החמים
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
עריכה תורנית
הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
- נושאים
- 793
- הודעות
- 7.6K
קהילת סופרות מקצועיות
פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
7 תגובות
3 תגובות
14 תגובות
20 תגובות
שימו לב! שימו לב! רמזים מפוזרים נא לעצום עיניים כל שורה - שתיים.
יש ספרים שדופקים על הלב, יש שלוחצים על ידית חלודה.
הספר הזה לא צריך כלום, כמו 'אולוהומורה' הלב נפתח, והספר זולג לבתוכו.
זה לא עלילה, זה חיים. תיעוד פשוט של משפחה. בסעודות שבת, בערב בספה, במדרגות, במרפסת, מול המחשב של מלי.
ומפה- זה רק הגיבורים. הם פועלים, הם מדברים, כל אחד בשפתו, והצעד הבא יתאים רק להם.
משפחת שחר. נפתלי.אבא. אסתי.אמא. מלי.28. שרי.25. בת ציון.23. דסי.20. הנשואים פחות משנים
יש מסביבם עוד הרבה אנשים, והסופרת לא הניסה אותם אל הצללים. כן, יש הרבה דמויות עם משמעות משנה כמו שבחיים, הספר הזה הוא צילום של החיים האמתיים.
אסתי רגישה כזו, חולה על הילדות שלה, כל אחת באופי שלה, בעיניה הן מושלמות וחלומיות.
מלי מוכשרת וצינית, סגורה ופחות זורמת, וכל המשפחה כולה מסתובבת סביבה בחרדת קודש. המצב רוח שלה משפיע על הבית כולו.
שרי נשמה טובה .יותר מידי.
בת ציון מופרעת ומתוקה וצחקנית.
דסי פשוטה וטובה, צעירה ומתיחסים אליה כצעירה.
המהלך:
מיד על ההתחלה אחזנו שלא עוקפים, זה לא אופציה ונפתלי סגור על זה. גם אסתי, והבנות לא חולמות לדבר אחרת. רק מידי פעם יש להן מחשבה קטנה שמועפת מיד . ובא לנו לרוץ ולצרוח עליהם, ולמה הסופרת מעודדת כזה מין דבר, נו!. היא לא נורמלית. ואז איך שהם מפשירים, לאט לאט, בצעדים נפיצים, עד שהכל נשחט למול פרק הסיום. למה למה למה עשו את זה לעצמם ולשרי. אולי אפשר להתחרט ולחזור אחורה כדי לתקן , אבל לא.
הדמויות:
הם משפחה מקסימה, אין אין דברים כאלו.
באמת אין.
למה אף פעם לא רבים שם?
אף אחד לא מאכזב?
תמיד דואגים לאמא, ולמלי. ולא לעצמן?
הן לא צורחות אחת על השניה מי תשטוף את הכלים?
אפילו אם לא מגלים לדסי שבת ציון מתארסת זה עובד בשלום. פסדר, היא בהלם, אבל לא יותר מזה.
הדדיות, קרבה, נתינה, תמיכה, מתיקות, אנשים בלי יצר.
כתיבה:
הכתיבה מעולה, מנוטרלת מצעצועי לשון, אפס קישוטים, פשטות וזרימה, וזה כישרון מיוחד בפני עצמו.
הפרקים קצרים ותמיד נגמרים בטעם של עוד. מוגשים בצורה של דיבור בגוף ראשון, בכל פרק מישהי אחרת, הרוב זה אסתי, מידי הרבה אסתי, לטעמי.
ומה שיפה בזה הוא שאז יש מקום למחשבות שלהן ,מהזוית שלהן ולא מנקודת מבט חיצונית.
נקודות שהפריעו לי (ויש קצת שברחו לי)
- מלי בת 29, ככה ב 6 פגישות? אפס התלבטויות, מתח? אומרת כן ורק מחכה לתשובה של ההוא. אההמ.
- 9 שנים חיכו להצעה הזאת שישראל שולף מהכיס בלי לחשוב כמעט, אכן. הצעה לבחורה בת 29 זה ענין של 2 דקות מחשבה.
- העיסוק של אסתי מוזר ותמוה, והיא גם הממלאת מקום של כל הנערות שמתפלחות לה. נו.
-החיים שלהם מתחילים ונגמרים בשידוכים, חוץ מזה הכל ספצ'. גם כשדסי הסתבכה עם העבודה- ישר גם זה נהיה קשור לשידוכים.
ועוד משהו נחמד שקטפתי, בטח יש עוד להוסיף:
משפטים יפים:
תגידי תודה כי אולי יש לך. ואני בשביל האולי הזה הייתי רצה בלי נעליים עשרות קילומטרים בשמש הקופחת.
"או שתעטי כפפות" הציעה בת ציון והרחיקה את מלי כדי להתבונן בה. "לבנות, אציליות, מעור גדי"
"אני רוצה שהשידוך הזה יצא לפועל ולעולם לא אצטרך יותר להתנצל שאני מאושרת"
תודה מירי, בטוחה שפתחת עיניים ולב להרבה אנשים.
יש ספרים שדופקים על הלב, יש שלוחצים על ידית חלודה.
הספר הזה לא צריך כלום, כמו 'אולוהומורה' הלב נפתח, והספר זולג לבתוכו.
זה לא עלילה, זה חיים. תיעוד פשוט של משפחה. בסעודות שבת, בערב בספה, במדרגות, במרפסת, מול המחשב של מלי.
ומפה- זה רק הגיבורים. הם פועלים, הם מדברים, כל אחד בשפתו, והצעד הבא יתאים רק להם.
משפחת שחר. נפתלי.אבא. אסתי.אמא. מלי.28. שרי.25. בת ציון.23. דסי.20. הנשואים פחות משנים
יש מסביבם עוד הרבה אנשים, והסופרת לא הניסה אותם אל הצללים. כן, יש הרבה דמויות עם משמעות משנה כמו שבחיים, הספר הזה הוא צילום של החיים האמתיים.
אסתי רגישה כזו, חולה על הילדות שלה, כל אחת באופי שלה, בעיניה הן מושלמות וחלומיות.
מלי מוכשרת וצינית, סגורה ופחות זורמת, וכל המשפחה כולה מסתובבת סביבה בחרדת קודש. המצב רוח שלה משפיע על הבית כולו.
שרי נשמה טובה .יותר מידי.
בת ציון מופרעת ומתוקה וצחקנית.
דסי פשוטה וטובה, צעירה ומתיחסים אליה כצעירה.
המהלך:
מיד על ההתחלה אחזנו שלא עוקפים, זה לא אופציה ונפתלי סגור על זה. גם אסתי, והבנות לא חולמות לדבר אחרת. רק מידי פעם יש להן מחשבה קטנה שמועפת מיד . ובא לנו לרוץ ולצרוח עליהם, ולמה הסופרת מעודדת כזה מין דבר, נו!. היא לא נורמלית. ואז איך שהם מפשירים, לאט לאט, בצעדים נפיצים, עד שהכל נשחט למול פרק הסיום. למה למה למה עשו את זה לעצמם ולשרי. אולי אפשר להתחרט ולחזור אחורה כדי לתקן , אבל לא.
הדמויות:
הם משפחה מקסימה, אין אין דברים כאלו.
באמת אין.
למה אף פעם לא רבים שם?
אף אחד לא מאכזב?
תמיד דואגים לאמא, ולמלי. ולא לעצמן?
הן לא צורחות אחת על השניה מי תשטוף את הכלים?
אפילו אם לא מגלים לדסי שבת ציון מתארסת זה עובד בשלום. פסדר, היא בהלם, אבל לא יותר מזה.
הדדיות, קרבה, נתינה, תמיכה, מתיקות, אנשים בלי יצר.
כתיבה:
הכתיבה מעולה, מנוטרלת מצעצועי לשון, אפס קישוטים, פשטות וזרימה, וזה כישרון מיוחד בפני עצמו.
הפרקים קצרים ותמיד נגמרים בטעם של עוד. מוגשים בצורה של דיבור בגוף ראשון, בכל פרק מישהי אחרת, הרוב זה אסתי, מידי הרבה אסתי, לטעמי.
ומה שיפה בזה הוא שאז יש מקום למחשבות שלהן ,מהזוית שלהן ולא מנקודת מבט חיצונית.
דסי:"אני לא בשידוכים" עניתי אוטומטית. בת ציון באמת צריכה להפסיק לנסות לעבוד עלי. עברו הימים שהאמנתי לכל דבר.
שרי: בארוסין שלה רציתי להתחלק לשתיים, פשוט לא היה מקום להכל בתוכי, היו צריכות להיות שתי שרי; שרי שמאושרת בשביל החברה שלה שמסתובבת בעיניים זוהרות, ושרי שבוערת מרגש שאסור לקרוא לו בשם. שרי שרוצה כל כך, כל כך כמו שהיא לא אמרה לאף אחד בעולם.
אסתי: כולם סוגרים עלי מכל הכוונים, שולחים אלי מצבטים לוחצים, ומושכים אוי בכל פעם לצד אחר. ואני, אני אשה נחמדה בסך הכל. וכל הזמן נאלצת לענות תשובות שגורמות לאנשים לכעוס עלי.
בת ציון: "מה שרי אחותך אומרת על זה?" הוא נראה נסער, וזה שעשע אותי משום מה, כאילו צפיתי בסרט נעורים שלי, בימים שעוד האמנתי שיש לי כח לנפץ קירות.
שרי: בארוסין שלה רציתי להתחלק לשתיים, פשוט לא היה מקום להכל בתוכי, היו צריכות להיות שתי שרי; שרי שמאושרת בשביל החברה שלה שמסתובבת בעיניים זוהרות, ושרי שבוערת מרגש שאסור לקרוא לו בשם. שרי שרוצה כל כך, כל כך כמו שהיא לא אמרה לאף אחד בעולם.
אסתי: כולם סוגרים עלי מכל הכוונים, שולחים אלי מצבטים לוחצים, ומושכים אוי בכל פעם לצד אחר. ואני, אני אשה נחמדה בסך הכל. וכל הזמן נאלצת לענות תשובות שגורמות לאנשים לכעוס עלי.
בת ציון: "מה שרי אחותך אומרת על זה?" הוא נראה נסער, וזה שעשע אותי משום מה, כאילו צפיתי בסרט נעורים שלי, בימים שעוד האמנתי שיש לי כח לנפץ קירות.
נקודות שהפריעו לי (ויש קצת שברחו לי)
- מלי בת 29, ככה ב 6 פגישות? אפס התלבטויות, מתח? אומרת כן ורק מחכה לתשובה של ההוא. אההמ.
- 9 שנים חיכו להצעה הזאת שישראל שולף מהכיס בלי לחשוב כמעט, אכן. הצעה לבחורה בת 29 זה ענין של 2 דקות מחשבה.
- העיסוק של אסתי מוזר ותמוה, והיא גם הממלאת מקום של כל הנערות שמתפלחות לה. נו.
-החיים שלהם מתחילים ונגמרים בשידוכים, חוץ מזה הכל ספצ'. גם כשדסי הסתבכה עם העבודה- ישר גם זה נהיה קשור לשידוכים.
ועוד משהו נחמד שקטפתי, בטח יש עוד להוסיף:
משפטים יפים:
תגידי תודה כי אולי יש לך. ואני בשביל האולי הזה הייתי רצה בלי נעליים עשרות קילומטרים בשמש הקופחת.
"או שתעטי כפפות" הציעה בת ציון והרחיקה את מלי כדי להתבונן בה. "לבנות, אציליות, מעור גדי"
"אני רוצה שהשידוך הזה יצא לפועל ולעולם לא אצטרך יותר להתנצל שאני מאושרת"
תודה מירי, בטוחה שפתחת עיניים ולב להרבה אנשים.
31 תגובות
7 תגובות
16 תגובות
20 תגובות
19 תגובות
5 תגובות
15 תגובות
22 תגובות
9 תגובות
איך מוציאים ספר - מדריך לסופרים מתחילים ולשאינם / מ. י. פרצמן
נא לא להעביר הלאה, תודה. ניתן לשלוח קישור לכאן או לבלוג שלי.
שלום לכולם וחורף בריא.
את הפוסט הזה תכננתי לכתוב מזמן, אבל עם הצפת הנושא פה בפורום בשבועות האחרונים קיבלתי דחיפה, וזה נכתב סוף סוף - בס"ד. אם רלוונטי לכם – הלוואי – מקווה שאהיה לעזר.
כתבתי ספר, אני אוהב/ת אותו, רוצה להוציא אותו לאור. מה עכשיו?
ה'עכשיו' הזה מתחלק לכמה שלבים. אני מציינת אותם כאן ברשימה מסודרת, אחד אחרי השני, ולאחר מכן ארחיב מעט על כל שלב. בסוף המאמר אציין מספר נקודות ומושגים נוספים שכדאי לדעת לפני שמוציאים ספר.
מדגישה: כל הנאמר לעיל נכתב בקצרה, כי היריעה קצרה. באריכות יש אינספור דרכים. אל תסתמכו על זה, רק קחו את מה שרלוונטי לכם.
קדימה. נתחיל.
כתבתי ספר, מה עכשיו?
// שלבי הוצאת ספר (לאחר שהתוכן כתוב)
// מחירים והוצאות
שימו לב שכשפירטתי את השלבים – ארבעת הראשונים הם בצבע אדום והשניים האחרונים בצבע ירוק.
הראשונים – אלו הם התפקידים ששייכים לך, לסופר. גם אם ההוצאה מלווה אותך תוך כדי התהליך, זאת האחריות שלך (בדרך כלל). הירוקים – אלו התפקידים של ההו"ל.
את התפקידים שלך – אתה צריך לממן. את התפקידים של ההו"ל – היא משקיעה בהם (משקיעה ולא מממנת, אמרתי, כי בתכל'ס אתם (הסופרים) תתחילו לקבל רווחים מהספר רק אחרי שההוצאות של ההדפסה וההפצה יכוסו. כך שבכל מקרה זה מגיע גם מהכיס שלכם).
כמה זה הולך לעלות לי?
מפרטת כאן רשימת המחירים – שימו לב, הכל בערך, הכל בגדול, הכל השערה. אל תתפסו אותי על המילה, אני רק נותנת מושגים.
המחירים נקובים נכון לספרי מבוגרים של כ80 אלף מילה.
עריכה – בין 5 ל10 אלף (ספרי מבוגרים / מתח - משהו כמו 8 בדרך כלל. לא כולל תחקיר, אם יש)
הערה - ככל שעבדתם על הספר ועיבדתם אותו - כך הוא יהיה במצב יותר טוב, ממילא הצעת המחיר תהיה זולה יותר.
עריכה לשונית + הגהה – בין 1000 ל2000 (יותר בסביבות האלפיים)
ניקוד – 200 לאלף-אלפיים מילה (ספרים שצורכים ניקוד לרוב לא ארוכים מדי.)
עימוד – 1000
כריכה – 1500 (אגב, לפעמים אפשר למצוא כריכות בחינם. אצל תלמידות לעיצוב, או מורות בסמינרים שרוצות לתת לתלמידות פרויקט)
אחרי כל השלבים האלו – אתה יכול להגיש להו"ל קבצים סגורים והם מריצים הדפסה-הפצה.
אחרי שאתה שילמת על החלקים שלך - ההוצאה משלמת על ההדפסה וההפצה, כאמור. כשיתחיל להגיע הכסף מהמכירות - ההוצאה קודם כל תדאג לכסות את הוצאות ההדפסה וההפצה, ואחר כך אתם תתחילו להתחלק במה שנשאר. 50-50, או כל הסכם אחר שנקבע מראש.
אבל -
מה אם אין לי כסף?
אפשרויות מימון:
יש מקרים שההוצאה מוכנה להשקיע בכם. תלוי איזו הוצאה, מתי וכמה הספר שלכם שווה, אבל זה הגיוני, הגם שלא מקובל וגם קשה להשיג את זה. אם אין לכם אפשרות מימון פנו להוצאות, שלחו להן את כתב היד שלכם ותבדקו אם אפשר להסדיר איתן דיל. תעשו רשימה מסודרת של כל ההצעות שנותנים לכם, ואז תפנו להוצאה שיוצאת לכם המשתלמת ביותר.
יש לציין שגם אם ההוצאה מממנת הוצאות – זה עדיין יצא מהכיס שלכם, כלומר אתם תתחילו להרוויח מהספר רק אחרי שההוצאה תגמור לכסות את כל העלויות.
אפשרות נוספת שקיימת, הגם שהיא פחות מקובלת היום – למכור להוצאה את זכויות הספר. אתם באים אליה, נותנים לה את הספר, הם נותנים לכם 10-20K, ומעתה והלאה הזכויות וכל מה שקשור לספר שייכים בבלעדיות לחברה כטוב בעיניה.
אני אישית לא ממליצה על השיטה הזאת.
קיימת גם אפשרות של מימון המונים. אני לא יודעת על זה הרבה, אף פעם לא יצא לי להתעסק עם זה, אבל תבררו.
הוצאות לאור
יש כמה הוצאות לאור שמתעסקות עם שוק הספרים החרדיים. לרוב הן כוללות הפצה. לכולן יש מעלות ולכולן יש חסרונות. תעשו את השיקולים שלכם (בדרך כלל השיקול המכריע הוא השיקול הכספי).
אני לא מכירה את כולן, מפרטת כאן את מי שהתעסקתי איתן בעבר - הן בעצמי והן דרך לקוחות, ואת מה שידוע לי עליהן. על השאר תעשו שיעורי בית.
אור החיים – עליהם אני הכי ממליצה, ברוב המקרים. הם החברה הגדולה ביותר, המבוססת ביותר, יש להם חנויות של עצמם לא רק בכל הארץ אלא גם באירופה, יש להם גב חזק מאוד. מה גם שהם מוכרים את הספרים בחנויות שלהם, ככה שהספר מקבל פרונט מכובד.
לא אומרת שתמיד צריך להוציא באור החיים, ממש לא, אבל אם יש לכם אפשרות – לדעתי זה הכי משתלם.
מייזליק – מייזליק גם חברה מעולה. קטנה הרבה יותר מאור החיים, ככה שאפשרויות המימון פחותות יותר מן הסתם, אבל דווקא מכיוון שהם חברה קטנה יותר – יש להם יותר זמן ופניות להשקיע בך. אם אתה סופר מתחיל שעוד לא בטוח איזו עריכה לקחת / כמה להשקיע וכל הדברים האלו – במייזליק ילוו אתכם נהדר.
יפה נוף – אני לא יודעת עליהם כלום, אבל יודעת מחַבֵרות שהן מאוד מרוצות.
תפארת – גם, חַבֵרות מרוצות מאוד. תפארת מתעסקת גם עם ספרים מתורגמים, כך שזאת גם אופציה.
יש עוד חֶברות, לא עולים לי עכשיו בראש השמות שלהן, סליחה. אבל יש לפחות אחת-שתיים גדולות נוספות, וחוץ מזה קיימות גם חברות קטנות יותר.
// דברים חשובים ומושגים שכדאי לדעת לפני
קרדיט: ברכה הלר (סיכום שלי של הדברים שלה, מקווה שלא טעיתי).
נא לא להעביר הלאה, תודה. ניתן לשלוח קישור לכאן או לבלוג שלי.
שלום לכולם וחורף בריא.
את הפוסט הזה תכננתי לכתוב מזמן, אבל עם הצפת הנושא פה בפורום בשבועות האחרונים קיבלתי דחיפה, וזה נכתב סוף סוף - בס"ד. אם רלוונטי לכם – הלוואי – מקווה שאהיה לעזר.
כתבתי ספר, אני אוהב/ת אותו, רוצה להוציא אותו לאור. מה עכשיו?
ה'עכשיו' הזה מתחלק לכמה שלבים. אני מציינת אותם כאן ברשימה מסודרת, אחד אחרי השני, ולאחר מכן ארחיב מעט על כל שלב. בסוף המאמר אציין מספר נקודות ומושגים נוספים שכדאי לדעת לפני שמוציאים ספר.
מדגישה: כל הנאמר לעיל נכתב בקצרה, כי היריעה קצרה. באריכות יש אינספור דרכים. אל תסתמכו על זה, רק קחו את מה שרלוונטי לכם.
קדימה. נתחיל.
כתבתי ספר, מה עכשיו?
// שלבי הוצאת ספר (לאחר שהתוכן כתוב)
- 1. עריכה
- 2. עריכה לשונית + הגהה
- 3. עימוד
- 4. כריכה
- 5. הדפסה
- 6. הפצה
*בספרי ילדים יש להוסיף את שלב הניקוד, לאחר ההגהה.
- 0. כתיבת הספר – זה כל מה שהסופר עושה. זה ה-חלק הכי מרכזי, הכי חשוב, הכי בסיסי. זה מה שאומר "יש לי ספר, אני רוצה להוציא אותו לאור".
אחרי שיש לנו את השלב הזה, אנחנו מתחילים בתהליך ההוצאה. התהליך הזה מורכב משלבים, ואין שלב שיכול להקדים את השני. הכל חייב להיות בדיוק לפי הסדר הנקוב, כי כמו שאי אפשר לצאת מהחדר לפני שנכנסים אליו – כך אי אפשר להגיה טקסט לפני שהוא מוכן. - 1. עריכה –
אנשים נוטים לעקוף על השלב הזה. במיוחד בשוק החרדי, בו המושג 'עריכה' מתחיל להיכנס רק בשנים האחרונות. אני עצמי עורכת, ככה שאני לא אובייקטיבית, אבל בעיניי השלב הזה קריטי, בסיסי וחיוני. לא ארחיב כאן מדוע כי קצרה היריעה כאמור, אפשר לקרוא על זה עוד במדריכים שלי, אם רוצים.
למרות הדעה שלי לגבי חיוניות השלב הזה, אני לא אומרת שאסור להוציא ספר בלי עריכה. זאת לא עבירה, ולא תלכו לכלא בגלל זה. זה רק לא מומלץ, לפי דעתי.
שלב העריכה הוא כל מה שנוגע לתוכן הספר. הסיפור, העלילה, המבנה, הכתיבה, כל הדברים האלו.
עריכה יכולה להתבצע על ידי העורך בלבד, לעיתים, אבל בדרך כלל העורך והסופר עובדים על הספר ביחד.
יש גם אפשרות המכונה 'ליווי ספרותי', פחות מקובלת בציבור שלנו, ובו העורך מלווה את הסופר גם לאורך כתיבת הספר ולא רק אחריו. המחיר, כמובן, בהתאם. - 2. עריכה לשנית + הגהה – זה בעצם שני דברים נפרדים, אבל מקובל להכניס אותם ביחד. לרוב גם מדובר באותו אדם שעושה את זה. העריכה הלשונית עובדת על הניסוח, התחביר, הדקדוק (האמת שהדקדוק זה על הגבול בין העריכה הלשונית להגהה) וכו'. כל מה שקשור לכתיבה, למשפטים. ההגהה, לעומת זאת, היא תיקון שגיאות איות, שגיאות הקלדה, שגיאות דקדוק וכו'. אם נגדיר את זה כחיוני – הרי שזה השלב הכי בסיסי בספר.
השלב הזה יכול לעיתים להתבצע על ידי העורך עצמו, אבל חשוב לזכור שאלו שלבים שונים לחלוטין. נכון שיכול להיות שעורך הוא גם מגיה, אבל זה רק כי הוא גם וגם. לא כי זה אותו דבר. זאת גם הסיבה ששניהם מתומחרים בנפרד. - 3. עימוד – אל תעמדו בוורד, פליז. לא אומרת את זה כמעצבת אלא כעורכת – אתם אולי יודעים איך להשתמש בפונטים אבל אתם לא מבינים בבליד-מארג'ן-סריפים-סגירה לדפוס ועוד מושגים חיוניים. שלחו למישהו שמבין בזה.
- 4. כריכה – כנ"ל, אל תתנו למישהו שלא מבין בזה. יש מושגים רבים שחבל לפספס. תנו למישהו שמסוגל להצהיר שהוא יודע לא רק 'לעצב יפה' אלא גם לסגור כריכה לדפוס.
- 5. הדפסה – לוקחת בדרך כלל משהו כמו שבוע (אומרת מהזיכרון.) היא סיפור יקר, כנראה ההוצאה היקרה ביותר בתהליך ההוצאה.
- 6. הפצה – טדאם, הרצים יצאו דחופים. ותימלא העיר צהלה.
// מחירים והוצאות
שימו לב שכשפירטתי את השלבים – ארבעת הראשונים הם בצבע אדום והשניים האחרונים בצבע ירוק.
הראשונים – אלו הם התפקידים ששייכים לך, לסופר. גם אם ההוצאה מלווה אותך תוך כדי התהליך, זאת האחריות שלך (בדרך כלל). הירוקים – אלו התפקידים של ההו"ל.
את התפקידים שלך – אתה צריך לממן. את התפקידים של ההו"ל – היא משקיעה בהם (משקיעה ולא מממנת, אמרתי, כי בתכל'ס אתם (הסופרים) תתחילו לקבל רווחים מהספר רק אחרי שההוצאות של ההדפסה וההפצה יכוסו. כך שבכל מקרה זה מגיע גם מהכיס שלכם).
כמה זה הולך לעלות לי?
מפרטת כאן רשימת המחירים – שימו לב, הכל בערך, הכל בגדול, הכל השערה. אל תתפסו אותי על המילה, אני רק נותנת מושגים.
המחירים נקובים נכון לספרי מבוגרים של כ80 אלף מילה.
עריכה – בין 5 ל10 אלף (ספרי מבוגרים / מתח - משהו כמו 8 בדרך כלל. לא כולל תחקיר, אם יש)
הערה - ככל שעבדתם על הספר ועיבדתם אותו - כך הוא יהיה במצב יותר טוב, ממילא הצעת המחיר תהיה זולה יותר.
עריכה לשונית + הגהה – בין 1000 ל2000 (יותר בסביבות האלפיים)
ניקוד – 200 לאלף-אלפיים מילה (ספרים שצורכים ניקוד לרוב לא ארוכים מדי.)
עימוד – 1000
כריכה – 1500 (אגב, לפעמים אפשר למצוא כריכות בחינם. אצל תלמידות לעיצוב, או מורות בסמינרים שרוצות לתת לתלמידות פרויקט)
אחרי כל השלבים האלו – אתה יכול להגיש להו"ל קבצים סגורים והם מריצים הדפסה-הפצה.
אחרי שאתה שילמת על החלקים שלך - ההוצאה משלמת על ההדפסה וההפצה, כאמור. כשיתחיל להגיע הכסף מהמכירות - ההוצאה קודם כל תדאג לכסות את הוצאות ההדפסה וההפצה, ואחר כך אתם תתחילו להתחלק במה שנשאר. 50-50, או כל הסכם אחר שנקבע מראש.
אבל -
מה אם אין לי כסף?
אפשרויות מימון:
יש מקרים שההוצאה מוכנה להשקיע בכם. תלוי איזו הוצאה, מתי וכמה הספר שלכם שווה, אבל זה הגיוני, הגם שלא מקובל וגם קשה להשיג את זה. אם אין לכם אפשרות מימון פנו להוצאות, שלחו להן את כתב היד שלכם ותבדקו אם אפשר להסדיר איתן דיל. תעשו רשימה מסודרת של כל ההצעות שנותנים לכם, ואז תפנו להוצאה שיוצאת לכם המשתלמת ביותר.
יש לציין שגם אם ההוצאה מממנת הוצאות – זה עדיין יצא מהכיס שלכם, כלומר אתם תתחילו להרוויח מהספר רק אחרי שההוצאה תגמור לכסות את כל העלויות.
אפשרות נוספת שקיימת, הגם שהיא פחות מקובלת היום – למכור להוצאה את זכויות הספר. אתם באים אליה, נותנים לה את הספר, הם נותנים לכם 10-20K, ומעתה והלאה הזכויות וכל מה שקשור לספר שייכים בבלעדיות לחברה כטוב בעיניה.
אני אישית לא ממליצה על השיטה הזאת.
קיימת גם אפשרות של מימון המונים. אני לא יודעת על זה הרבה, אף פעם לא יצא לי להתעסק עם זה, אבל תבררו.
הוצאות לאור
יש כמה הוצאות לאור שמתעסקות עם שוק הספרים החרדיים. לרוב הן כוללות הפצה. לכולן יש מעלות ולכולן יש חסרונות. תעשו את השיקולים שלכם (בדרך כלל השיקול המכריע הוא השיקול הכספי).
אני לא מכירה את כולן, מפרטת כאן את מי שהתעסקתי איתן בעבר - הן בעצמי והן דרך לקוחות, ואת מה שידוע לי עליהן. על השאר תעשו שיעורי בית.
אור החיים – עליהם אני הכי ממליצה, ברוב המקרים. הם החברה הגדולה ביותר, המבוססת ביותר, יש להם חנויות של עצמם לא רק בכל הארץ אלא גם באירופה, יש להם גב חזק מאוד. מה גם שהם מוכרים את הספרים בחנויות שלהם, ככה שהספר מקבל פרונט מכובד.
לא אומרת שתמיד צריך להוציא באור החיים, ממש לא, אבל אם יש לכם אפשרות – לדעתי זה הכי משתלם.
מייזליק – מייזליק גם חברה מעולה. קטנה הרבה יותר מאור החיים, ככה שאפשרויות המימון פחותות יותר מן הסתם, אבל דווקא מכיוון שהם חברה קטנה יותר – יש להם יותר זמן ופניות להשקיע בך. אם אתה סופר מתחיל שעוד לא בטוח איזו עריכה לקחת / כמה להשקיע וכל הדברים האלו – במייזליק ילוו אתכם נהדר.
יפה נוף – אני לא יודעת עליהם כלום, אבל יודעת מחַבֵרות שהן מאוד מרוצות.
תפארת – גם, חַבֵרות מרוצות מאוד. תפארת מתעסקת גם עם ספרים מתורגמים, כך שזאת גם אופציה.
יש עוד חֶברות, לא עולים לי עכשיו בראש השמות שלהן, סליחה. אבל יש לפחות אחת-שתיים גדולות נוספות, וחוץ מזה קיימות גם חברות קטנות יותר.
// דברים חשובים ומושגים שכדאי לדעת לפני
- עונות
עונות המכירה בשוק החרדי הן פסח וסוכות. זה הזמן שהעם קונה ספרים, ובין לבין – פשוט לא משתלם להוציא, הספר לא ימכור.
(בחנוכה אומנם ישנה עונת מכירות, אבל אז תקופת הסיילים ככה שהחדשים לא נמכרים.)
אגב, העונה של פסח מתחילה בפורים. אם התארגנתם מוקדם – תוציאו בפורים, ככה יש לכם יותר זמן מדף (כלומר יותר זמן שהספר שלכם נמצא בשולחן של הספרים החדשים), וממילא יותר מכירות. - חוזה
אנשים, בבקשה. בבקשה. בבקשה. תחתמו חוזה. לא, אל תגידו 'לי זה לא יקרה' ו'למה להיות כבדים', לעולם אל תתחילו לעבוד בלי חוזה. לעולם! אל! תתחילו! לעבוד! בלי! חוזה! גם בלי ליפול על נוכלים – חוזה חוסך כל כך הרבה עוגמת נפש. כל כך הרבה שאלות וחיכוכים ועוד מרעין בישין. אני אומרת את זה לא כעורכת וגם לא כסופרת, אלא כאשת עסקים. אין לכם מושג איך זה קריטי. אין לכם מושג כמה פעמים נפלתי. כמה פעמים אמרתי 'מה זה כבר, בסך הכל יומיים עבודה'. 'עוד שנייה נחתום על חוזה, בינתיים בואו נתחיל'. לעולם – אל – תתחילו – לעבוד – בלי – חוזה.
חוזה, אגב, לא חייב להיות קובץ מאוגד עם אלף מסמכים. מספיק שהוא יהיה מייל. "שלום וברכה, להלן הסיכום של שיחתנו הטלפונית. אתם משלמים לי כך וכך ואני נותן לכם כך וכך. נא אשרו". הנמען (זה יכול להיות ההו"ל ויכול להיות העורך שלכם, כל אדם שאתם סוגרים איתו משהו) שולח בחזרה מייל "מאושר", ואתם מאושרים. זהו, הנה חוזה. - מושגים בסיסיים
- כתב יד – הספר לפני תחילת העיבוד. גם אם הוא מוקלד, הוא מכונה 'כתב יד'.
- רל"ל – ראוי להוצאה לאור. הספר אחרי העריכה.
- מלקטר – אדם מקצועי הקורא את הספר ונותן הערכה האם שווה להוציאו לאור. מלקטרים מועסקים בדרך כלל במו"לים כדי לבדוק האם שווה להו"ל להשקיע בספר.
קיימים גם מלקטרים פרטיים, פחות מוכר בשוק שלנו.
- הו"ל-מו"ל – אותו דבר. הוצאה לאור ומוציא לאור.
- סוכן – 'האיש' של ההו"ל שהולך לחנויות ומבצע את ההפצה. ייתכן לפעמים שהסופר יהיה בקשר עם הסוכן, לרוב כדי לקבל את העותקים שלכם.
- עותק שמש – עותק אחד של הספר לפני שהוא מודפס באלפי עותקים. ההו"ל תשלח לכם את העותק (בדרך כלל הביתה), כדי שתראו איך זה הולך לצאת. תקראו אותו בעיון, בדרך כלל תמצאו עדיין המון שגיאות (לא מאמין! כבר עברתי על זה אלפי פעמים, איך עדיין כתוב כאן 'הוא הל למכולת'!! נכון, אנשים, ככה זה. אין ספר בלי שגיאות.)
אם יש לכם בערך 10-20 שגיאות – פנו למעמדת, תקנו אותן. לאחר מכן שלחו להו"ל קובץ חדש בשם "מאושר לאחר עותק שמש". שימו לב – לאחר שכתבתם במייל את המילה מאושר – הטעויות מעתה והלאה הן על אחריותכם. הרי אתם אישרתם.
אם בעותק השמש יש רק טעות-שתיים, בדרך כלל לא שווה כאב הראש שמסב התיקון, אבל אתם רשאים כמובן להיות סופר-פרפקציוניסטיים. - לוחות – מעין לוחות גדולים שמדפיסים עליהם את כל הספר באופן מיוחד, ואחר כך מעתיקים מהם לכל הספרים. ככה יוצא יותר זול להדפסת כמויות גדולות. לחילופין, אפשר להדפיס בשיטת הדיגיטל, אבל בכמויות גדולות זה יוצא יקר יותר.
- החל מכמה מילים אפשר להוציא ספר?
ספר מבוגרים – בערך 60-100 אלף מילה. ספר מתח – 80-100 אלף. ספר ילדים – אני לא יודעת בדיוק, נראה לי באזור 50-60.
אגב, כתב היד הראשוני לא צריך להגיע למספר המילה הרצוי. אחרי עריכה הספר גדל בכ20% ברוב המקרים.
מצרפת בסוף המאמר טבלת פירוט נרחבת יותר. - כמה הספר שלי מכר?
אחרי ההוצאה רוצים לדעת כמה ספרים נמכרו. הגיוני, נכון? אז לא, אתם כמובן לא צריכים לשבת בבית במשך חצי שנה ולהתבשל בניחושים. לגיטימי לסופר לפנות להוצאה ולבקש לדעת כמה מכר הספר שלו.
אבל, אל תעשו את זה יומיים אחרי הפצה. אפילו לא שבועיים אחריה. ההוצאות צריכות לבצע ספירות מלאי, לקבל נתונים, תנו להן זמן. מדובר בדו"ח של פעם בכשנה.
אינדיקציה ראשונה מקובל לבקש בדרך כלל כמה שבועות אחרי שמסתיימת העונה הראשונה. - התארגנות מראש - טיפ
חבר'ה, בבקשה, תתארגנו מראש. רוצים להוציא ספר לפסח? תתחילו עם תהליך העיבוד כבר בשבועות שלפניו. התהליך כולו לוקח משהו כמו חצי שנה (לפחות, לפעמים העריכה בעצמה יכולה לקחת את פסק הזמן הזה). היו חכמים מראש, חסכו מעצמכם את עוגמת הנפש הזאת.
הייתה לי פעם לקוחה שהגיעה אליי עם ספר חודשיים (!) לפני פסח, נחושה בדעתה שהספר עומד לצאת לפסח (האמת שזה קרה יותר מפעם אחת...). אין לכם מושג כמה כסף מיותר היא הוציאה על תעריפים כפולים. בסופו של דבר היא נאלצה לדלג על עותק שמש, כי הספר ירד לדפוס שבוע לפני החג, וגילתה טעות קריטית שעלתה לה כמה אלפי שקלים להחלפת לוחות. - היו מאורגנים מוקדם. הוצאת ספר לוקחת זמן, תנו לה זמן. הספר גם יעריך את זה, והתוצאה שלו תהיה הרבה יותר טובה.
קרדיט: ברכה הלר (סיכום שלי של הדברים שלה, מקווה שלא טעיתי).
| טרילוגיה | סיפור ארוך (רומן) | נובלה | סיפור קצר | סיפור בזק | |
| תיאור | סדרה של שלושה ספרים | ספר | סיפור בינוני | סיפור קצר | קטע קצר |
| פירוט | כל ספר יכול לעמוד בפני עצמו, אך ביחד הם יוצרים סדרה | לא סיפור קצר אך גם לא ספר, אלא בין לבין. (סיפור ילדים אינו נובלה אלא ספר בפני עצמו) | לא כולל מאמרי דעה, טורים וכו'. מתאפיין בדרך כלל בשנינות או הומור. בסיפור בזק אין צורך למלא את כל חלקי העלילה הקלאסית | ||
| מספרי מילים | החל מ40,000 כבר מוגדר כספר. רומן קלאסי – כ-100,000. רומן קלאסי מכיל בדרך כלל החל מ60 פרקים, כל פרק לא פחות מ1200 מילה | החל מ7,500 (יש שאומרים החל מ10,00) ועד 35-40 אלף. (בעברית זה יוצא פחות) | 800-1500 | 200-400. עד 1,000 |
22 תגובות
מחשבה שעלתה לי לא מעט פעמים בחודשים האחרונים: האם בכתיבתנו כעת אנו מחויבים להתייחס לקורונה? האם יש טעם לכתיבת סיפורים המתעלמים מהשינויים שהביאה הקורונה לעולמנו ולחיינו?
[החלטתי להעלות את השאלה לדיון בעקבות ביקורת הספרות של @ליאורהA שנמצאת כאן, ששם הוזכרה העובדה שהסיפור עבר עדכונים מאז התפרסמו בעיתון בעקבות הקורונה]
מצד אחד - מתחשק לי לכתוב סיפורים פשוטים, לפי השגרה של פעם. למשל, כותבת סיפורים בהמשכים לילדים שלי: האם לספר שם שהילדים הולכים כרגיל לבית-הספר ולגן? או שאולי להכניס אזכורי מסכות ואלכוג'ל בדרך אל בית-הספר לאחר עוד סגר?
מצד שני - הקורונה נותנת לנו הרבה מרחב לכתיבה... כבר כמה וכמה סיפורים קצרים נכתבו לי בעקבותיה... אז למה שלא אכניס אותה גם לסיפורים הארוכים שאני כותבת? אבל מה יהיה עם הסיפורים שהתחלתי לכתוב לפני עידן הקורונה?...
(הפתרון שבינתיים מצאתי בשניים מספריי הוא לעשות פרק סיום עתידי שמתרחש בתקופת הקורונה, כשכל הסיפור עצמו מתרחש לפני. אחד מהספרים מיועד לילדים, וכיוון שהמרכז שלו הוא מעבר בזמן היה קל להשחיל את זה. הספר השני, למבוגרים, אמנם לא נועד להסתיים בקורונה - ובכל-זאת היא הוסיפה נופך מסוים לסיפור...)
אשמח לשמוע מה דעתכם, ואיך אתם נוהגים בכתיבתכם בחודשים האחרונים
[החלטתי להעלות את השאלה לדיון בעקבות ביקורת הספרות של @ליאורהA שנמצאת כאן, ששם הוזכרה העובדה שהסיפור עבר עדכונים מאז התפרסמו בעיתון בעקבות הקורונה]
מצד אחד - מתחשק לי לכתוב סיפורים פשוטים, לפי השגרה של פעם. למשל, כותבת סיפורים בהמשכים לילדים שלי: האם לספר שם שהילדים הולכים כרגיל לבית-הספר ולגן? או שאולי להכניס אזכורי מסכות ואלכוג'ל בדרך אל בית-הספר לאחר עוד סגר?
מצד שני - הקורונה נותנת לנו הרבה מרחב לכתיבה... כבר כמה וכמה סיפורים קצרים נכתבו לי בעקבותיה... אז למה שלא אכניס אותה גם לסיפורים הארוכים שאני כותבת? אבל מה יהיה עם הסיפורים שהתחלתי לכתוב לפני עידן הקורונה?...
(הפתרון שבינתיים מצאתי בשניים מספריי הוא לעשות פרק סיום עתידי שמתרחש בתקופת הקורונה, כשכל הסיפור עצמו מתרחש לפני. אחד מהספרים מיועד לילדים, וכיוון שהמרכז שלו הוא מעבר בזמן היה קל להשחיל את זה. הספר השני, למבוגרים, אמנם לא נועד להסתיים בקורונה - ובכל-זאת היא הוסיפה נופך מסוים לסיפור...)
אשמח לשמוע מה דעתכם, ואיך אתם נוהגים בכתיבתכם בחודשים האחרונים
4 תגובות
5 תגובות
0 תגובות
ב"ה.
מחר יהיה יפה / תמר מור
כמה פעמים אמרו לכם לא לשפוט ספר לפי הכריכה שלו?
ובכן, מצאתי ספר שהכריכה שלו באמת מצדיקה את התוכן, או מייצגת אותו בכבוד, או מוכיחה שצדקנו בקניית הספר אפילו לפני שקראנו את הבפנוכו כי המוכר חסר הסבלנות נמצא היום ולא מהסס לנזוף במי שפותח את הספר בלי לקנות (אממ… הזמנו באינטרנט, אבל הבנתם את העיקרון). בקיצור, קבלו את "מחר יהיה יפה" מאת תמר מור.
1. הכריכה (הדבר הראשון שרואים, אפילו לפני הכריכה האחורית המדוברת לאחרונה):
הכריכה של "מחר יהיה יפה" הוא דבר שאם לא ראיתם, כדאי לכם לראות. ואם אין לכם את הספר, זו לא בעיה, כי המעצבת האלופה @michal b שיתפה את התהליך והתוצאה ממש כאן!
אמנם הכריכה דומה יותר ל"ברכי ללא הפסקה" מאשר למשל לשני הספרים על ראובן ורחלי (שלושתם של תמר מור), אבל היא בהחלט מיועדת לנוער ומבוגרים.
2. תמיהה שולית ולא חשובה וכנראה חסרת תשובה - אם יש לסופרת ספר בשם "מחר", למה השם של הספר הזה משלב בתוכו גם כן את המילה הזו?
3. העלילה:
מרכז העלילה, הנושא המרכזי, הפואנטה, המסר החוזר בשני חלקי הספר, או איך שתקראו לזה, הוא הנושא של התלות. התלות בדבר מוחשי או באדם כלשהו שיכולה לקרות גם אם אתה אדם שפוי ובעל שליטה עצמית, והשאלה איך, אם בכלל, אפשר לצאת מזה. אני לא יכולה לפרט יותר מדי מאימת הספוילרים, אבל זה נושא מרתק, שתדעו.
העלילה לא רגילה, לא לעוסה, לא נדושה, ולא כזו שאפשר לנחש בתחילת הספר מה יקרה בסופו. לא תלאות שלום בית, ילדים, פרנסה וכו' וגם לא טרגדיות סוחטות טישואים ומייבשות שקי דמעות (בלי לזלזל חלילה בעלילות של אחרים, אבל יש פה משהו חדשני).
שתי הזירות עוסקות בתיאורים של מציאויות (מציאות ברבים, כן?) הזויות, כולל כל הפרטים הקטנים כמיטב הדמיון של הסופרת. חצי ספר על עולם שמנסה להסתדר בלי קקאו, וחצי ספר על עולם של עוד 40 שנה, עם כל ההתקדמויות הטכנולוגיות, התעסוקתיות והסביבתיות.
4. ההתייחסות לקורונה:
בשני הזמנים שבהם מתרחש הסיפור, הסופרת מתייחסת למשבר הקורונה ותוצאותיו. בתקופת ההווה, אחת הדמויות מעלה השערה שמורידים את כל השוקולד מהמדפים כיוון שהוא גורם לקורונה. מידע זה יכול לתת לנו רמז שהסיפור מתרחש אחרי שיימצא חיסון/תרופה לקורונה, או לחילופין אחרי שנגיע לחסינות עדר. הרי הבנות לומדות כרגיל בסמינר, והאנשים קונים כרגיל במכולת, בלי אזכור כלשהו של מסיכות. אולי מושפע מכך שהסופרת לא יכלה לדעת במהלך פרסום הסיפור מה יהיו ההתפתחויות של הקורונה עד שהספר בכללותו ייצא לאור.
5. זמנים:
כרגיל אצל הסופרת הזו, יש כמה זמנים וזירות במקביל. הווה - מירי ודבורי, תלמידות סמינר וחברות טובות. עתיד אחד - חנה. עתיד שני - אמה של חנה. אך בשונה מרוב הספרים שלה שבהם החלק של הזמן השני עוסק בהיסטוריה, כאן הזמן השני הוא עתיד.
6. אופי הספר:
בגדול הוא לא ספר מתח הכולל מרדפים אחרי פושעים, מרתפי אינקווזיציה, סוכני שב"כ וכיוצ"ב, אך עדיין הוא סוחף את הקורא לתוך העלילה. והראיה, שלא דילגתי לסוף הספר לפני הזמן כמו שאני נוהגת ברוב הספרים שאני קוראת (בושה וחרפה, אני יודעת…) פשוט כי לא רציתי לעצור את הקריאה באמצע.
8.
היה נראה שמרוב שהסופרת ניסתה לעמעם דברים כדי שלא נקשר ביניהם עד הסוף, ההקשרים שהקוראים היו צריכים לעשות היו קצת יותר מדי מוסתרים. זאת אומרת שהיה קשה לעקוב והייתי צריכה לקרוא פעם שניה בשביל ה"אההה" המבין של נפילת האסימון. אבל זה זניח.
9. הערת תוכן:
כשהשוטרים נכנסו למכולת שבה שהו מירי ודבורי, לקחו את כל הקקאו מהמדפים ושלחו הודעות לכל התושבים לזרוק את מוצרי הקקאו שלהם, נראה שהתושבים הקשיבו כמו ילדים ממושמעים ולא אזרחים מרדנים. לא מתוארת שום התנגדות להוראות הללו. בעיניי זה קצת מופרך לכתוב שהייתה משמעת קולקטיבית של כלל התושבים להוראות הממשלה. אני מדמיינת תגובות כמו: מה פתאום שנקשיב לממשלה הזו? הכל קונספירציות, הם לא מבינים כלום, לא צריך להקשיב לממשלה וכו'. למה אין התייחסות למפרי החוק שמכרו שוקולד ללא אישור? למכולות שמכרו שוקולד במסווה של ממתקי חרובים? הרי אנחנו רואים ממש בימים אלו את רמת ההקשבה להוראות משרדי הממשלה, הייתי מצפה שגם המצב המתואר בספר היה דומה.
10. מסרים:
הספר מלא בתובנות ומשאיר חומר למחשבה (זה דבר חיובי אצלי, אגב) כמו המושג של התרופה "רטורן" שמסמלת שכביכול תמיד יש דרך חזרה, וגרם לחנה ומשפחתה להחשיב פחות את הצעד שעשו מאשר אם הוא היה בוודאות אל-חזור, אף על פי שבסופו של דבר בסיפור וגם בחיים עצמם זה לא כך. וכן באופן כללי כל הקשור לאפילוטרן (של חנה) ולשוקולד (של דבורי) נותן הרבה חומר למחשבה.
לסיכום, הספר מומלץ מומלץ מומלץ!
לביקורת על הספר "עוד פנס ודי" לחצו כאן!
מחר יהיה יפה / תמר מור
כמה פעמים אמרו לכם לא לשפוט ספר לפי הכריכה שלו?
ובכן, מצאתי ספר שהכריכה שלו באמת מצדיקה את התוכן, או מייצגת אותו בכבוד, או מוכיחה שצדקנו בקניית הספר אפילו לפני שקראנו את הבפנוכו כי המוכר חסר הסבלנות נמצא היום ולא מהסס לנזוף במי שפותח את הספר בלי לקנות (אממ… הזמנו באינטרנט, אבל הבנתם את העיקרון). בקיצור, קבלו את "מחר יהיה יפה" מאת תמר מור.
1. הכריכה (הדבר הראשון שרואים, אפילו לפני הכריכה האחורית המדוברת לאחרונה):
הכריכה של "מחר יהיה יפה" הוא דבר שאם לא ראיתם, כדאי לכם לראות. ואם אין לכם את הספר, זו לא בעיה, כי המעצבת האלופה @michal b שיתפה את התהליך והתוצאה ממש כאן!
אמנם הכריכה דומה יותר ל"ברכי ללא הפסקה" מאשר למשל לשני הספרים על ראובן ורחלי (שלושתם של תמר מור), אבל היא בהחלט מיועדת לנוער ומבוגרים.
2. תמיהה שולית ולא חשובה וכנראה חסרת תשובה - אם יש לסופרת ספר בשם "מחר", למה השם של הספר הזה משלב בתוכו גם כן את המילה הזו?
3. העלילה:
מרכז העלילה, הנושא המרכזי, הפואנטה, המסר החוזר בשני חלקי הספר, או איך שתקראו לזה, הוא הנושא של התלות. התלות בדבר מוחשי או באדם כלשהו שיכולה לקרות גם אם אתה אדם שפוי ובעל שליטה עצמית, והשאלה איך, אם בכלל, אפשר לצאת מזה. אני לא יכולה לפרט יותר מדי מאימת הספוילרים, אבל זה נושא מרתק, שתדעו.
העלילה לא רגילה, לא לעוסה, לא נדושה, ולא כזו שאפשר לנחש בתחילת הספר מה יקרה בסופו. לא תלאות שלום בית, ילדים, פרנסה וכו' וגם לא טרגדיות סוחטות טישואים ומייבשות שקי דמעות (בלי לזלזל חלילה בעלילות של אחרים, אבל יש פה משהו חדשני).
שתי הזירות עוסקות בתיאורים של מציאויות (מציאות ברבים, כן?) הזויות, כולל כל הפרטים הקטנים כמיטב הדמיון של הסופרת. חצי ספר על עולם שמנסה להסתדר בלי קקאו, וחצי ספר על עולם של עוד 40 שנה, עם כל ההתקדמויות הטכנולוגיות, התעסוקתיות והסביבתיות.
ארחיב ברשותכם על העלילה העתידנית (עוד 40 שנה) - עלילה מגניבה וכיפית לקריאה. המציאות מתוארת ממש בצבעים חיים וזוהרים לפרטי פרטים. העולם התפתח מבחינה טכנולוגית (הדפסות תלת מימד של מבנים תוך שעות ספורות והעיקר התרופה שמעוררת גנים רצסיביים שזה רעיון אדיר, אבל בהתחשב בסיפור לא הייתי הולכת על זה), מבחינה לימודית (בכל שנות הסמינר התלמידות לומדות לימודי קודש ואז בשאר היום מגמה נבחרת), מבחינת תעסוקה (עבודה בכל תחום מחייבת לימודים של כמה שנים ותעודה, ועל כן כל מי שלא עבר הכשרה לפני המהפך איבד את מקור פרנסתו) ועוד. מציאות שבמבט הגיוני נראית קרובה מתמיד, אבל כל כך רחוקה מהחיים שלנו כיום.
4. ההתייחסות לקורונה:
בשני הזמנים שבהם מתרחש הסיפור, הסופרת מתייחסת למשבר הקורונה ותוצאותיו. בתקופת ההווה, אחת הדמויות מעלה השערה שמורידים את כל השוקולד מהמדפים כיוון שהוא גורם לקורונה. מידע זה יכול לתת לנו רמז שהסיפור מתרחש אחרי שיימצא חיסון/תרופה לקורונה, או לחילופין אחרי שנגיע לחסינות עדר. הרי הבנות לומדות כרגיל בסמינר, והאנשים קונים כרגיל במכולת, בלי אזכור כלשהו של מסיכות. אולי מושפע מכך שהסופרת לא יכלה לדעת במהלך פרסום הסיפור מה יהיו ההתפתחויות של הקורונה עד שהספר בכללותו ייצא לאור.
5. זמנים:
כרגיל אצל הסופרת הזו, יש כמה זמנים וזירות במקביל. הווה - מירי ודבורי, תלמידות סמינר וחברות טובות. עתיד אחד - חנה. עתיד שני - אמה של חנה. אך בשונה מרוב הספרים שלה שבהם החלק של הזמן השני עוסק בהיסטוריה, כאן הזמן השני הוא עתיד.
6. אופי הספר:
בגדול הוא לא ספר מתח הכולל מרדפים אחרי פושעים, מרתפי אינקווזיציה, סוכני שב"כ וכיוצ"ב, אך עדיין הוא סוחף את הקורא לתוך העלילה. והראיה, שלא דילגתי לסוף הספר לפני הזמן כמו שאני נוהגת ברוב הספרים שאני קוראת (בושה וחרפה, אני יודעת…) פשוט כי לא רציתי לעצור את הקריאה באמצע.
7.
קצת התאכזבתי מכתיבת המפגש בין מירי לדבורי בסוף הספר. אמנם הכתיבה טובה ולא שמאלצית, אך כנראה שציפיתי ליותר אחרי האליפות שבה הסופרת כתבה את המפגש בין ראובן להוריו ב"ואם תמצאו". אבל סך הכל זה היה טוב.
קצת התאכזבתי מכתיבת המפגש בין מירי לדבורי בסוף הספר. אמנם הכתיבה טובה ולא שמאלצית, אך כנראה שציפיתי ליותר אחרי האליפות שבה הסופרת כתבה את המפגש בין ראובן להוריו ב"ואם תמצאו". אבל סך הכל זה היה טוב.
8.
היה נראה שמרוב שהסופרת ניסתה לעמעם דברים כדי שלא נקשר ביניהם עד הסוף, ההקשרים שהקוראים היו צריכים לעשות היו קצת יותר מדי מוסתרים. זאת אומרת שהיה קשה לעקוב והייתי צריכה לקרוא פעם שניה בשביל ה"אההה" המבין של נפילת האסימון. אבל זה זניח.
9. הערת תוכן:
כשהשוטרים נכנסו למכולת שבה שהו מירי ודבורי, לקחו את כל הקקאו מהמדפים ושלחו הודעות לכל התושבים לזרוק את מוצרי הקקאו שלהם, נראה שהתושבים הקשיבו כמו ילדים ממושמעים ולא אזרחים מרדנים. לא מתוארת שום התנגדות להוראות הללו. בעיניי זה קצת מופרך לכתוב שהייתה משמעת קולקטיבית של כלל התושבים להוראות הממשלה. אני מדמיינת תגובות כמו: מה פתאום שנקשיב לממשלה הזו? הכל קונספירציות, הם לא מבינים כלום, לא צריך להקשיב לממשלה וכו'. למה אין התייחסות למפרי החוק שמכרו שוקולד ללא אישור? למכולות שמכרו שוקולד במסווה של ממתקי חרובים? הרי אנחנו רואים ממש בימים אלו את רמת ההקשבה להוראות משרדי הממשלה, הייתי מצפה שגם המצב המתואר בספר היה דומה.
10. מסרים:
הספר מלא בתובנות ומשאיר חומר למחשבה (זה דבר חיובי אצלי, אגב) כמו המושג של התרופה "רטורן" שמסמלת שכביכול תמיד יש דרך חזרה, וגרם לחנה ומשפחתה להחשיב פחות את הצעד שעשו מאשר אם הוא היה בוודאות אל-חזור, אף על פי שבסופו של דבר בסיפור וגם בחיים עצמם זה לא כך. וכן באופן כללי כל הקשור לאפילוטרן (של חנה) ולשוקולד (של דבורי) נותן הרבה חומר למחשבה.
לסיכום, הספר מומלץ מומלץ מומלץ!
לביקורת על הספר "עוד פנס ודי" לחצו כאן!
7 תגובות
פאנפיקשן, או בעברית - ספרות מעריצים, היא ספרות הנכתבת על ידי חובביה ומעריציה של יצירה מקורית כלשהי.
היצירה המקורית נקראת פאנדום, והיצירה החובבנית (שהיא לאו דווקא חובבנית, יש ספרים שלמים כאלו) נקראת פאנפיק.
יש פאנפיקים קצרים (הרוב), יש ארוכים. יש הקשורים בקשר הדוק עם יצירת המקור ויש כאלו שרק שואבים השראה.
יש פאנפיקים במגוון רחב של ז'אנרים: אימה, שירה, דרמה, טרגדיה, פנטזיה, הומור, פרודיה כמו שרוליק הולמס של @הדוויג ועוד ועוד.
יש פאנפיקים בצירי זמן שונים ביחס ליצירת המקור. יש המקדימים את עלילת המקור, יש המתרחשים בזמן העלילה ויש לאחריה.
להרחבה ראו ספרות חובבים - המכלול
אחרי כל זה -
יש טוענים שפאנפיקשן זה פלגיאט - גניבה ספרותית וכן הפרה בוטה של זכויות יוצרים, ומנגד יש שמצדדים בעד התופעה.
בינהם (אלו שמצדדים בעד!) גם יוצרים דוגמת גיי קיי רולינג, שעל יצירתה נכתבו המוני פאנפיקים (אחד אפילו על ילד חרדי בשם גולדשטיין )
מה אתם חושבים?
מותר לפרסם פאנפיק? אסור? זה גניבה ספרותית?
ועזבו מותר אסור - הייתם כותבים פאנפיק להנאתכם או "לעולם לא!" ?
זה סתם משהו לא אמין לא מקורי ולא נכון מקצועית? או שזה משהו מקסים ונפלא?
תגובות ל3 התהיות יתקבלו בברכה. (או בעצם 4, כולל הספוילר)
היצירה המקורית נקראת פאנדום, והיצירה החובבנית (שהיא לאו דווקא חובבנית, יש ספרים שלמים כאלו) נקראת פאנפיק.
יש פאנפיקים קצרים (הרוב), יש ארוכים. יש הקשורים בקשר הדוק עם יצירת המקור ויש כאלו שרק שואבים השראה.
יש פאנפיקים במגוון רחב של ז'אנרים: אימה, שירה, דרמה, טרגדיה, פנטזיה, הומור, פרודיה כמו שרוליק הולמס של @הדוויג ועוד ועוד.
יש פאנפיקים בצירי זמן שונים ביחס ליצירת המקור. יש המקדימים את עלילת המקור, יש המתרחשים בזמן העלילה ויש לאחריה.
להרחבה ראו ספרות חובבים - המכלול
אחרי כל זה -
יש טוענים שפאנפיקשן זה פלגיאט - גניבה ספרותית וכן הפרה בוטה של זכויות יוצרים, ומנגד יש שמצדדים בעד התופעה.
בינהם (אלו שמצדדים בעד!) גם יוצרים דוגמת גיי קיי רולינג, שעל יצירתה נכתבו המוני פאנפיקים (אחד אפילו על ילד חרדי בשם גולדשטיין )
מה אתם חושבים?
מותר לפרסם פאנפיק? אסור? זה גניבה ספרותית?
ועזבו מותר אסור - הייתם כותבים פאנפיק להנאתכם או "לעולם לא!" ?
זה סתם משהו לא אמין לא מקורי ולא נכון מקצועית? או שזה משהו מקסים ונפלא?
יש מקום לפאנפיקשן בספרות החרדית?
תגובות ל3 התהיות יתקבלו בברכה. (או בעצם 4, כולל הספוילר
)
16 תגובות
6 תגובות
12 תגובות
12 תגובות
3 תגובות
6 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
אהבת את הפורום? שתף>>
Reactions: I.Q, RACHELIZ, אפרת תהל ועוד 21 משתמשים24 //